משלי פרק-א
{א} משלי שלמה בן דוד מלך ישראל:
{ב} לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה:
{ג} לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים:
{ד} לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה:
{ה} ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה:
{ו} להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם:
{ז} יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו:
{ח} שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך:
{ט} כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך:
{י} בני אם יפתוך חטאים אל תבא:
{יא} אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם:
{יב} נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור:
{יג} כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל:
{יד} גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו:
{טו} בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם:
{טז} כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם:
{יז} כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף:
{יח} והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם:
{יט} כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח:
{כ} חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה:
{כא} בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר:
{כב} עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת:
{כג} תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם:
{כד} יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב:
{כה} ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם:
{כו} גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם:
{כז} בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה:
{כח} אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני:
{כט} תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו:
{ל} לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי:
{לא} ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו:
{לב} כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם:
{לג} ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה:
משלי פרק-ב
{א} בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך:
{ב} להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה:
{ג} כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך:
{ד} אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה:
{ה} אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא:
{ו} כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה:
{ז} וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם:
{ח} לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר:
{ט} אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב:
{י} כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם:
{יא} מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה:
{יב} להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות:
{יג} העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך:
{יד} השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע:
{טו} אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם:
{טז} להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה:
{יז} העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה:
{יח} כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה:
{יט} כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים:
{כ} למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר:
{כא} כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה:
{כב} ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה:
משלי פרק-ג
{א} בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך:
{ב} כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך:
{ג} חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך:
{ד} ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:
{ה} בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען:
{ו} בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך:
{ז} אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע:
{ח} רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך:
{ט} כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך:
{י} וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו:
{יא} מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו:
{יב} כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה:
{יג} אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה:
{יד} כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה:
{טו} יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה:
{טז} ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד:
{יז} דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום:
{יח} עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר:
{יט} יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה:
{כ} בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל:
{כא} בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה:
{כב} ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך:
{כג} אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף:
{כד} אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך:
{כה} אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא:
{כו} כי יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד:
{כז} אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות:
{כח} אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך:
{כט} אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך:
{ל} אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה:
{לא} אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו:
{לב} כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו:
{לג} מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך:
{לד} אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן:
{לה} כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון:
משלי פרק-ד
{א} שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה:
{ב} כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו:
{ג} כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי:
{ד} וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה:
{ה} קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי:
{ו} אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך:
{ז} ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה:
{ח} סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה:
{ט} תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך:
{י} שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים:
{יא} בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר:
{יב} בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל:
{יג} החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך:
{יד} בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים:
{טו} פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור:
{טז} כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו
{יז} כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו:
{יח} וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום:
{יט} דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו:
{כ} בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך:
{כא} אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך:
{כב} כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא:
{כג} מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים:
{כד} הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך:
{כה} עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך:
{כו} פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו:
{כז} אל תט ימין ושמאול הסר רגלך מרע:
משלי פרק-ה
{א} בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך:
{ב} לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו:
{ג} כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה:
{ד} ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות:
{ה} רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו:
{ו} ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע:
{ז} ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי:
{ח} הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה:
{ט} פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי:
{י} פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי:
{יא} ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך:
{יב} ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי:
{יג} ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני:
{יד} כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה:
{טו} שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך:
{טז} יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים:
{יז} יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך:
{יח} יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך:
{יט} אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד:
{כ} ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה:
{כא} כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס:
{כב} עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך:
{כג} הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה:
משלי פרק-ו
{א} בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך:
{ב} נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך:
{ג} עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך:
{ד} אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך:
{ה} הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש:
{ו} לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם:
{ז} אשר אין לה קצין שטר ומשל:
{ח} תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה:
{ט} עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך:
{י} מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב:
{יא} ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן:
{יב} אדם בליעל איש און הולך עקשות פה:
{יג} קרץ בעיניו מלל ברגלו מרה באצבעתיו:
{יד} תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח:
{טו} על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא:
{טז} שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו:
{יז} עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי:
{יח} לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה:
{יט} יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים:
{כ} נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך:
{כא} קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך:
{כב} בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך:
{כג} כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר:
{כד} לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה:
{כה} אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה:
{כו} כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד:
{כז} היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה:
{כח} אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה:
{כט} כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה:
{ל} לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב:
{לא} ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן:
{לב} נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה:
{לג} נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה:
{לד} כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם:
{לה} לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד:
משלי פרק-ז
{א} בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך:
{ב} שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך:
{ג} קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך:
{ד} אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא:
{ה} לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה:
{ו} כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי:
{ז} וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב:
{ח} עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד:
{ט} בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה:
{י} והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב:
{יא} המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה:
{יב} פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב:
{יג} והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו:
{יד} זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי:
{טו} על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך:
{טז} מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים:
{יז} נפתי משכבי מר אהלים וקנמון:
{יח} לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים:
{יט} כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק:
{כ} צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו:
{כא} הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו:
{כב} הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל:
{כג} עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא:
{כד} ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי:
{כה} אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה:
{כו} כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה:
{כז} דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות:
משלי פרק-ח
{א} הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה:
{ב} בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה:
{ג} ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה:
{ד} אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם:
{ה} הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב:
{ו} שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים:
{ז} כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע:
{ח} בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש:
{ט} כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת:
{י} קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר:
{יא} כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה:
{יב} אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא:
{יג} יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי:
{יד} לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה:
{טו} בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק:
{טז} בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק:
{יז} אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני:
{יח} עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה:
{יט} טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר:
{כ} בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט:
{כא} להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא:
{כב} יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז:
{כג} מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ:
{כד} באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים:
{כה} בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי:
{כו} עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל:
{כז} בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום:
{כח} באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום:
{כט} בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ:
{ל} ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת:
{לא} משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם:
{לב} ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו:
{לג} שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו:
{לד} אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי:
{לה} כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה:
{לו} וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות:
משלי פרק-ט
{א} חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה:
{ב} טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה:
{ג} שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת:
{ד} מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו:
{ה} לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי:
{ו} עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה:
{ז} יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו:
{ח} אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך:
{ט} תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח:
{י} תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה:
{יא} כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים:
{יב} אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא:
{יג} אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה:
{יד} וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת:
{טו} לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם:
{טז} מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו:
{יז} מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם:
{יח} ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה:
משלי פרק-י
{א} משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו:
{ב} לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות:
{ג} לא ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף:
{ד} ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר:
{ה} אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש:
{ו} ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס:
{ז} זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב:
{ח} חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט:
{ט} הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע:
{י} קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט:
{יא} מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס:
{יב} שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה:
{יג} בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב:
{יד} חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה:
{טו} הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם:
{טז} פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת:
{יז} ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה:
{יח} מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל:
{יט} ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל:
{כ} כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט:
{כא} שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו:
{כב} ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה:
{כג} כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה:
{כד} מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן:
{כה} כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם:
{כו} כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו:
{כז} יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה:
{כח} תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד:
{כט} מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און:
{ל} צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ:
{לא} פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת:
{לב} שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות:
משלי פרק-יא
{א} מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו:
{ב} בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה:
{ג} תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם
{ד} לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות:
{ה} צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע:
{ו} צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו:
{ז} במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה:
{ח} צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו:
{ט} בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו:
{י} בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה:
{יא} בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס:
{יב} בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש:
{יג} הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר:
{יד} באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ:
{טו} רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח:
{טז} אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר:
{יז} גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי:
{יח} רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת:
{יט} כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו:
{כ} תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך:
{כא} יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט:
{כב} נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם:
{כג} תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה:
{כד} יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור:
{כה} נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא:
{כו} מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר:
{כז} שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו:
{כח} בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו:
{כט} עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב:
{ל} פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם:
{לא} הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא:
משלי פרק-יב
{א} אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער:
{ב} טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע:
{ג} לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט:
{ד} אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה:
{ה} מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה:
{ו} דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם:
{ז} הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד:
{ח} לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז:
{ט} טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם:
{י} יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי:
{יא} עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב:
{יב} חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן:
{יג} בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק:
{יד} מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו:
{טו} דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם:
{טז} אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום:
{יז} יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה:
{יח} יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא:
{יט} שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר:
{כ} מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה:
{כא} לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע:
{כב} תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו:
{כג} אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת:
{כד} יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס:
{כה} דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה:
{כו} יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם:
{כז} לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ:
{כח} בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות:
משלי פרק-יג
{א} בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה:
{ב} מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס:
{ג} נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו:
{ד} מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן:
{ה} דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר:
{ו} צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת:
{ז} יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב:
{ח} כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה:
{ט} אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך:
{י} רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה:
{יא} הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה:
{יב} תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה:
{יג} בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם:
{יד} תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות:
{טו} שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן:
{טז} כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת:
{יז} מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא:
{יח} ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד:
{יט} תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע:
{כ} הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע:
{כא} חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב:
{כב} טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא:
{כג} רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט:
{כד} חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר:
{כה} צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר:
משלי פרק-יד
{א} חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו:
{ב} הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו:
{ג} בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם:
{ד} באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור:
{ה} עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר:
{ו} בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל:
{ז} לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת:
{ח} חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה:
{ט} אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון:
{י} לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר:
{יא} בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח:
{יב} יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות:
{יג} גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה:
{יד} מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב:
{טו} פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו:
{טז} חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח:
{יז} קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא:
{יח} נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת:
{יט} שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק:
{כ} גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים:
{כא} בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו:
{כב} הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב:
{כג} בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור:
{כד} עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת:
{כה} מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה:
{כו} ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה:
{כז} יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות:
{כח} ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון:
{כט} ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת:
{ל} חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה:
{לא} עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון:
{לב} ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק:
{לג} בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע:
{לד} צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת:
{לה} רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש:
משלי פרק-טו
{א} מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף:
{ב} לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת:
{ג} בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים:
{ד} מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח:
{ה} אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם:
{ו} בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת:
{ז} שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן:
{ח} זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו:
{ט} תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב:
{י} מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות:
{יא} שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם:
{יב} לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך:
{יג} לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה:
{יד} לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת:
{טו} כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד:
{טז} טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו:
{יז} טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו:
{יח} איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב:
{יט} דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה:
{כ} בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו:
{כא} אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת:
{כב} הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום:
{כג} שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב:
{כד} ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה:
{כה} בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה:
{כו} תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם:
{כז} עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה:
{כח} לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות:
{כט} רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע:
{ל} מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם:
{לא} אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין:
{לב} פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב:
{לג} יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה:
משלי פרק-טז
{א} לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון:
{ב} כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה:
{ג} גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך:
{ד} כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה:
{ה} תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה:
{ו} בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע:
{ז} ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו:
{ח} טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט:
{ט} לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו:
{י} קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו:
{יא} פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס:
{יב} תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא:
{יג} רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב:
{יד} חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה:
{טו} באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש:
{טז} קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף:
{יז} מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו:
{יח} לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח:
{יט} טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים:
{כ} משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו:
{כא} לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח:
{כב} מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת:
{כג} לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח:
{כד} צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם:
{כה} יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות:
{כו} נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו:
{כז} איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת:
{כח} איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף:
{כט} איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב:
{ל} עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה:
{לא} עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא:
{לב} טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר:
{לג} בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו:
משלי פרק-יז
{א} טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב:
{ב} עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה:
{ג} מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה:
{ד} מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות:
{ה} לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה:
{ו} עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם:
{ז} לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר:
{ח} אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל:
{ט} מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף:
{י} תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה:
{יא} אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו:
{יב} פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו:
{יג} משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו:
{יד} פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש:
{טו} מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם:
{טז} למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין:
{יז} בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד:
{יח} אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו:
{יט} אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר:
{כ} עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה:
{כא} ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל:
{כב} לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם:
{כג} שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט:
{כד} את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ:
{כה} כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו:
{כו} גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר:
{כז} חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה:
{כח} גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון:
משלי פרק-יח
{א} לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע:
{ב} לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו:
{ג} בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה:
{ד} מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה:
{ה} שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט:
{ו} שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא:
{ז} פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו:
{ח} דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן:
{ט} גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית:
{י} מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב:
{יא} הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו:
{יב} לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה:
{יג} משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה:
{יד} רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה:
{טו} לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת:
{טז} מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו:
{יז} צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו:
{יח} מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד:
{יט} אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון:
{כ} מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע:
{כא} מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה:
{כב} מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה:
{כג} תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות:
{כד} איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח:
משלי פרק-יט
{א} טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל:
{ב} גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא:
{ג} אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו:
{ד} הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד:
{ה} עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט:
{ו} רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן:
{ז} כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה:
{ח} קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב:
{ט} עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד:
{י} לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים:
{יא} שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע:
{יב} נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו:
{יג} הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה:
{יד} בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת:
{טו} עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב:
{טז} שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת
{יז} מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו:
{יח} יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך:
{יט} גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף:
{כ} שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך:
{כא} רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום:
{כב} תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב:
{כג} יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע:
{כד} טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה:
{כה} לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת:
{כו} משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר:
{כז} חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת:
{כח} עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און:
{כט} נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים:
משלי פרק-כ
{א} לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם:
{ב} נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו:
{ג} כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע:
{ד} מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין:
{ה} מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה:
{ו} רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא:
{ז} מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו:
{ח} מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע:
{ט} מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי:
{י} אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם:
{יא} גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו:
{יב} אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם:
{יג} אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם:
{יד} רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל:
{טו} יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת:
{טז} לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו:
{יז} ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ:
{יח} מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה:
{יט} גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב:
{כ} מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך:
{כא} נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך:
{כב} אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך:
{כג} תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב:
{כד} מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו:
{כה} מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר:
{כו} מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן:
{כז} נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן:
{כח} חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו:
{כט} תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה:
{ל} חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן:
משלי פרק-כא
{א} פלגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחפץ יטנו:
{ב} כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה:
{ג} עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח:
{ד} רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת:
{ה} מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור:
{ו} פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות:
{ז} שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט:
{ח} הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו:
{ט} טוב לשבת על פנת גג מאשת מדינים ובית חבר:
{י} נפש רשע אותה רע לא יחן בעיניו רעהו:
{יא} בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת:
{יב} משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע:
{יג} אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה:
{יד} מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה:
{טו} שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און:
{טז} אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח:
{יז} איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר:
{יח} כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד:
{יט} טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וכעס:
{כ} אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו:
{כא} רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד:
{כב} עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה:
{כג} שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו:
{כד} זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון:
{כה} תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות:
{כו} כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך:
{כז} זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו:
{כח} עד כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר:
{כט} העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו
{ל} אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה:
{לא} סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה:
משלי פרק-כב
{א} נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב:
{ב} עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה:
{ג} ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו:
{ד} עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים:
{ה} צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם:
{ו} חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה:
{ז} עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה:
{ח} זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה:
{ט} טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל:
{י} גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון:
{יא} אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך:
{יב} עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד:
{יג} אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח:
{יד} שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם:
{טו} אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו:
{טז} עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור:
{יז} הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי:
{יח} כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך:
{יט} להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה:
{כ} הלא כתבתי לך שלשום במועצת ודעת:
{כא} להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך:
{כב} אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער:
{כג} כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש:
{כד} אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא:
{כה} פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך:
{כו} אל תהי בתקעי כף בערבים משאות:
{כז} אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך:
{כח} אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך:
{כט} חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים:
משלי פרק-כג
{א} כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך:
{ב} ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה:
{ג} אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים:
{ד} אל תיגע להעשיר מבינתך חדל:
{ה} התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים:
{ו} אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו:
{ז} כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך:
{ח} פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים:
{ט} באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך:
{י} אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא:
{יא} כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך:
{יב} הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת:
{יג} אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות:
{יד} אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל:
{טו} בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני:
{טז} ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים:
{יז} אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום:
{יח} כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת:
{יט} שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך:
{כ} אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו:
{כא} כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה:
{כב} שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך:
{כג} אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה:
{כד} גול יגול אבי צדיק יולד חכם וישמח בו:
{כה} ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:
{כו} תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה
{כז} כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה:
{כח} אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף:
{כט} למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים:
{ל} למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך:
{לא} אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים:
{לב} אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש:
{לג} עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות:
{לד} והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל:
{לה} הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד:
משלי פרק-כד
{א} אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם:
{ב} כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה:
{ג} בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן:
{ד} ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים:
{ה} גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח:
{ו} כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ:
{ז} ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו:
{ח} מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו:
{ט} זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ:
{י} התרפית ביום צרה צר כחכה:
{יא} הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך:
{יב} כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו:
{יג} אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך:
{יד} כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת:
{טו} אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו:
{טז} כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה:
{יז} בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך:
{יח} פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:
{יט} אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים:
{כ} כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך:
{כא} ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב:
{כב} כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע:
{כג} גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב:
{כד} אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים:
{כה} ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב:
{כו} שפתים ישק משיב דברים נכחים:
{כז} הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך:
{כח} אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך:
{כט} אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו:
{ל} על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב:
{לא} והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה:
{לב} ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר:
{לג} מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב:
{לד} ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן:
משלי פרק-כה
{א} גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה:
{ב} כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר:
{ג} שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר:
{ד} הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי:
{ה} הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו:
{ו} אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד:
{ז} כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך:
{ח} אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך:
{ט} ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל:
{י} פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב:
{יא} תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו:
{יב} נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת:
{יג} כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב:
{יד} נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר:
{טו} בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם:
{טז} דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו:
{יז} הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך:
{יח} מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר:
{יט} שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה:
{כ} מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע:
{כא} אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים:
{כב} כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך:
{כג} רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר:
{כד} טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר:
{כה} מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק:
{כו} מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע:
{כז} אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד:
{כח} עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו:
משלי פרק-כו
{א} כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד:
{ב} כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא:
{ג} שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים:
{ד} אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה:
{ה} ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו:
{ו} מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל:
{ז} דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים:
{ח} כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד:
{ט} חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים:
{י} רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים:
{יא} ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו:
{יב} ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו:
{יג} אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות:
{יד} הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו:
{טו} טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו:
{טז} חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם:
{יז} מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו:
{יח} כמתלהלה הירה זקים חצים ומות:
{יט} כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני:
{כ} באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון:
{כא} פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב:
{כב} דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן:
{כג} כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע:
{כד} בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה:
{כה} כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו:
{כו} תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל:
{כז} כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב:
{כח} לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה:
משלי פרק-כז
{א} אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום:
{ב} יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך:
{ג} כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם:
{ד} אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה:
{ה} טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת:
{ו} נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא:
{ז} נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק:
{ח} כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו:
{ט} שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש:
{י} רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק:
{יא} חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר:
{יב} ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו:
{יג} קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו:
{יד} מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו:
{טו} דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה:
{טז} צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא:
{יז} ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו:
{יח} נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד:
{יט} כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם:
{כ} שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה:
{כא} מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו:
{כב} אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו:
{כג} ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים:
{כד} כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור
{כה} גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים:
{כו} כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים:
{כז} ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך:
משלי פרק-כח
{א} נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח:
{ב} בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך:
{ג} גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם:
{ד} עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם:
{ה} אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל:
{ו} טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר:
{ז} נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו:
{ח} מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו:
{ט} מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה:
{י} משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב:
{יא} חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו:
{יב} בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם:
{יג} מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם:
{יד} אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה:
{טו} ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל:
{טז} נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים:
{יז} אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו:
{יח} הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת:
{יט} עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש:
{כ} איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה:
{כא} הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר:
{כב} נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו:
{כג} מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון:
{כד} גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית:
{כה} רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן:
{כו} בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט:
{כז} נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות:
{כח} בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים:
משלי פרק-כט
{א} איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא:
{ב} ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם:
{ג} איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון:
{ד} מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה:
{ה} גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו:
{ו} בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח:
{ז} ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת:
{ח} אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף:
{ט} איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת:
{י} אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו:
{יא} כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה:
{יב} משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים:
{יג} רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה:
{יד} מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון:
{טו} שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו:
{טז} ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו:
{יז} יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך:
{יח} באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו:
{יט} בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה:
{כ} חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו:
{כא} מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון:
{כב} איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע:
{כג} גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד:
{כד} חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד:
{כה} חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב:
{כו} רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש:
{כז} תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך:
משלי פרק-ל
{א} דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל:
{ב} כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי:
{ג} ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע:
{ד} מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע:
{ה} כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו:
{ו} אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת:
{ז} שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות:
{ח} שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי:
{ט} פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי:
{י} אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת:
{יא} דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך:
{יב} דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ:
{יג} דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו:
{יד} דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם:
{טו} לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון:
{טז} שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון:
{יז} עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר:
{יח} שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים:
{יט} דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה:
{כ} כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און:
{כא} תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת:
{כב} תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם:
{כג} תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה:
{כד} ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים:
{כה} הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם:
{כו} שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם:
{כז} מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו:
{כח} שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך:
{כט} שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת:
{ל} ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל:
{לא} זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו:
{לב} אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה:
{לג} כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב:
משלי פרק-לא
{א} דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו:
{ב} מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי:
{ג} אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין:
{ד} אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר:
{ה} פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני:
{ו} תנו שכר לאובד ויין למרי נפש:
{ז} ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד:
{ח} פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף:
{ט} פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון:
{י} אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה:
{יא} בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר:
{יב} גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה:
{יג} דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה:
{יד} היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה:
{טו} ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה:
{טז} זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם:
{יז} חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה:
{יח} טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה:
{יט} ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך:
{כ} כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון:
{כא} לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים:
{כב} מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה:
{כג} נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:
{כד} סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני:
{כה} עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון:
{כו} פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה:
{כז} צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל:
{כח} קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה:
{כט} רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה:
{ל} שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל:
{לא} תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה:
(פפפ)