בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

במדבר - ללא ניקוד

 פרשת במדבר    פרשת נשא    פרשת בהעלתך    פרשת שלח לך    פרשת קרח    פרשת חקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות    פרשת מסעי  


  פרשת במדבר
  פרק-א   פרק-ב   פרק-ג   פרק-ד

  
  פרשת נשא
  פרק-ה   פרק-ו   פרק-ז

  
  פרשת בהעלתך
  פרק-ח   פרק-ט   פרק-י   פרק-יא   פרק-יב

  
  פרשת שלח לך
  פרק-יג   פרק-יד   פרק-טו

  
  פרשת קרח
  פרק-טז   פרק-יז   פרק-יח

  
  פרשת חקת
  פרק-יט   פרק-כ   פרק-כא   פרק-כב

  
  פרשת בלק
  פרק-כג   פרק-כד   פרק-כה

  
  פרשת פינחס
  פרק-כו   פרק-כז   פרק-כח   פרק-כט   פרק-ל

  
  פרשת מטות
  פרק-לא   פרק-לב

  
  פרשת מסעי
  פרק-לג   פרק-לד   פרק-לה   פרק-לו



פרשת במדבר



במדבר פרק-א

{א} וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר: {ב} שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם: {ג} מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן: {ד} ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא: {ה} ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור: {ו} לשמעון שלמיאל בן צורישדי: {ז} ליהודה נחשון בן עמינדב: {ח} ליששכר נתנאל בן צוער: {ט} לזבולן אליאב בן חלן: {י} לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור: {יא} לבנימן אבידן בן גדעני: {יב} לדן אחיעזר בן עמישדי: {יג} לאשר פגעיאל בן עכרן: {יד} לגד אליסף בן דעואל: {טו} לנפתלי אחירע בן עינן: {טז} אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם: {יז} ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות: {יח} ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם: {יט} כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני: (ס) {כ}  שני  ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {כא} פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות: (פ) {כב} לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {כג} פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות: (פ) {כד} לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {כה} פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים: (פ) {כו} לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {כז} פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות: (פ) {כח} לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {כט} פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות: (פ) {ל} לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {לא} פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות: (פ) {לב} לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {לג} פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות: (פ) {לד} לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {לה} פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים: (פ) {לו} לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {לז} פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות: (פ) {לח} לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {לט} פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות: (פ) {מ} לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {מא} פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות: (פ) {מב} בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא: {מג} פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות: (פ) {מד} אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו: {מה} ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל: {מו} ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים: {מז} והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם: (פ) {מח} וידבר יהוה אל משה לאמר: {מט} אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל: {נ} ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו: {נא} ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת: {נב} וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם: {נג} והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות: {נד} ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו: (פ)


במדבר פרק-ב

{א}  שלישי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: {ב} איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו: {ג} והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב: {ד} וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות: {ה} והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער: {ו} וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות: {ז} מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן: {ח} וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות: {ט} כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו: (ס) {י} דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור: {יא} וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות: {יב} והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי: {יג} וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות: {יד} ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל: {טו} וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים: {טז} כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו: (ס) {יז} ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם: (ס) {יח} דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד: {יט} וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות: {כ} ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור: {כא} וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים: {כב} ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני: {כג} וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות: {כד} כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו: (ס) {כה} דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי: {כו} וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות: {כז} והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן: {כח} וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות: {כט} ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן: {ל} וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות: {לא} כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם: (פ) {לב} אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים: {לג} והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה: {לד} ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו: (פ)


במדבר פרק-ג

{א}  רביעי  ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני: {ב} ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר: {ג} אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן: {ד} וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם: (פ) {ה} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ו} הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו: {ז} ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן: {ח} ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן: {ט} ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל: {י} ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת: (פ) {יא} וידבר יהוה אל משה לאמר: {יב} ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים: {יג} כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה: (פ) {יד}  חמישי  וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר: {טו} פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם: {טז} ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה: {יז} ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי: {יח} ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי: {יט} ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל: {כ} ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם: {כא} לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני: {כב} פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות: {כג} משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה: {כד} ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל: {כה} ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד: {כו} וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו: (ס) {כז} ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי: {כח} במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש: {כט} משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה: {ל} ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל: {לא} ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו: {לב} ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש: {לג} למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי: {לד} ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים: {לה} ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה: {לו} ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו: {לז} ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם: {לח} והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת: {לט} כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף: (ס) {מ}  שישי  ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם: {מא} ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל: {מב} ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל: {מג} ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים: (פ) {מד} וידבר יהוה אל משה לאמר: {מה} קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה: {מו} ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל: {מז} ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל: {מח} ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם: {מט} ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים: {נ} מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש: {נא} ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה: (פ)


במדבר פרק-ד

{א}  שביעי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: {ב} נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם: {ג} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד: {ד} זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים: {ה} ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת: {ו} ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו: {ז} ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה: {ח} ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו: {ט} ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם: {י} ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט: {יא} ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו: {יב} ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט: {יג} ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן: {יד} ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו: {טו} וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד: {טז} ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו: (פ) {יז}  מפטיר  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: {יח} אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים: {יט} וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו: {כ} ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו: (פפפ)

פרשת נשא

{כא} וידבר יהוה אל משה לאמר: {כב} נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם: {כג} מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד: {כד} זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא: {כה} ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד: {כו} ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו: {כז} על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם: {כח} זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן: (ס) {כט} בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם: {ל} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד: {לא} וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו: {לב} ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם: {לג} זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן: {לד} ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם: {לה} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד: {לו} ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים: {לז} אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה: (ס) {לח}  שני  ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם: {לט} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד: {מ} ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים: {מא} אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה: {מב} ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם: {מג} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד: {מד} ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים: {מה} אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה: {מו} כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם: {מז} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד: {מח} ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים: {מט} על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה: (פ)


במדבר פרק-ה

{א}  שלישי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש: {ג} מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם: {ד} ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל: (פ) {ה} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ו} דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא: {ז} והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו: {ח} ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו: {ט} וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה: {י} ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה: (פ) {יא}  רביעי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {יב} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל: {יג} ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה: {יד} ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה: {טו} והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון: {טז} והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה: {יז} ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים: {יח} והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים: {יט} והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה: {כ} ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך: {כא} והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה: {כב} ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן: {כג} וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים: {כד} והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים: {כה} ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח: {כו} וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים: {כז} והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה: {כח} ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע: {כט} זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה: {ל} או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת: {לא} ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה: (פ)


במדבר פרק-ו

{א} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה: {ג} מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל: {ד} כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל: {ה} כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו: {ו} כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא: {ז} לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו: {ח} כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה: {ט} וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו: {י} וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד: {יא} ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא: {יב} והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו: {יג} וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד: {יד} והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים: {טו} וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם: {טז} והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו: {יז} ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו: {יח} וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים: {יט} ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו: {כ} והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין: {כא} זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו: (פ) {כב} וידבר יהוה אל משה לאמר: {כג} דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם: (ס) {כד} יברכך יהוה וישמרך: (ס) {כה} יאר יהוה פניו אליך ויחנך: (ס) {כו} ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום: (ס) {כז} ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: (ס)


במדבר פרק-ז

{א}  חמישי  ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: {ב} ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים: {ג} ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן: {ד} ויאמר יהוה אל משה לאמר: {ה} קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו: {ו} ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים: {ז} את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם: {ח} ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן: {ט} ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו: {י} ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח: {יא} ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח: (ס) {יב} ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה: {יג} וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {יד} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {טו} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {טז} שעיר עזים אחד לחטאת: {יז} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב: (פ) {יח} ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר: {יט} הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {כ} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {כא} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {כב} שעיר עזים אחד לחטאת: {כג} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער: (פ) {כד} ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן: {כה} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {כו} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {כז} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {כח} שעיר עזים אחד לחטאת: {כט} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן: (פ) {ל} ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור: {לא} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {לב} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת {לג} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {לד} שעיר עזים אחד לחטאת: {לה} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור: (פ) {לו} ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי: {לז} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {לח} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {לט} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {מ} שעיר עזים אחד לחטאת {מא} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי: (פ) (פ) {מב}  שישי  ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל: {מג} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {מד} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {מה} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {מו} שעיר עזים אחד לחטאת: {מז} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל: (פ) {מח} ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד: {מט} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {נ} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {נא} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {נב} שעיר עזים אחד לחטאת: {נג} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד: (פ) {נד} ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור: {נה} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה {נו} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {נז} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {נח} שעיר עזים אחד לחטאת: {נט} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור: (פ) {ס} ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני: {סא} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {סב} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {סג} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {סד} שעיר עזים אחד לחטאת: {סה} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני: (פ) {סו} ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי: {סז} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {סח} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת {סט} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {ע} שעיר עזים אחד לחטאת: {עא} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי: {עב}  שביעי  ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן: {עג} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {עד} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {עה} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {עו} שעיר עזים אחד לחטאת: {עז} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן: (פ) {עח} ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן: {עט} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: {פ} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: {פא} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: {פב} שעיר עזים אחד לחטאת: {פג} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן: (פ) {פד} זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה: {פה} שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש: {פו} כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה: {פז}  מפטיר  כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת: {פח} וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו: {פט} ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו: (פפפ)

פרשת בהעלתך



במדבר פרק-ח

{א} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: {ג} ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה: {ד} וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה: (פ) {ה} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ו} קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם: {ז} וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו: {ח} ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת: {ט} והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל: {י} והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים: {יא} והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה: {יב} והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים: {יג} והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה: {יד} והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים: {טו}  שני  ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה: {טז} כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי: {יז} כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי: {יח} ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל: {יט} ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש: {כ} ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל: {כא} ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם: {כב} ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם: (פ) {כג} וידבר יהוה אל משה לאמר: {כד} זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד: {כה} ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד: {כו} ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם: (פ)


במדבר פרק-ט

{א}  שלישי  וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר: {ב} ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו: {ג} בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו: {ד} וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח: {ה} ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל: {ו} ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא: {ז} ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל: {ח} ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם: (פ) {ט} וידבר יהוה אל משה לאמר: {י} דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה: {יא} בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו: {יב} לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו: {יג} והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא: {יד} וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ: (ס) {טו}  רביעי  וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר: {טז} כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה: {יז} ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל: {יח} על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו: {יט} ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו: {כ} ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו: {כא} ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו: {כב} או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו: {כג} על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה: (פ)


במדבר פרק-י

{א} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות: {ג} ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד: {ד} ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל: {ה} ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה: {ו} ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם: {ז} ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו: {ח} ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם: {ט} וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם: {י} וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם: (פ) {יא}  חמישי  ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת: {יב} ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן: {יג} ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה: {יד} ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב: {טו} ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער: {טז} ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן: {יז} והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן: {יח} ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור: {יט} ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי: {כ} ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל: {כא} ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם: {כב} ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד: {כג} ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור: {כד} ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני: {כה} ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי: {כו} ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן: {כז} ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן: {כח} אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו: (ס) {כט} ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל: {ל} ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך: {לא} ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים: {לב} והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך: {לג} ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה: {לד} וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה: (ס) {לה}  שישי  ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך: {לו} ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: (פ)


במדבר פרק-יא

{א} ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה: {ב} ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש: {ג} ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה: {ד} והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר: {ה} זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים: {ו} ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו: {ז} והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח: {ח} שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן: {ט} וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו: {י} וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע: {יא} ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי: {יב} האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו: {יג} מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה: {יד} לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני: {טו} ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי: (פ) {טז} ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך: {יז} וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך: {יח} ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם: {יט} לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום: {כ} עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים: {כא} ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים: {כב} הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם: (פ) {כג} ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא: {כד} ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל: {כה} וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו: {כו} וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה: {כז} וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה: {כח} ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם: {כט} ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם: {ל}  שביעי  ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל: {לא} ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ: {לב} ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה: {לג} הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד: {לד} ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים: {לה} מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות: (פ)


במדבר פרק-יב

{א} ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח: {ב} ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה: {ג} והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה: (ס) {ד} ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם: {ה} וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם: {ו} ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו: {ז} לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא: {ח} פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה: {ט} ויחר אף יהוה בם וילך: {י} והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת: {יא} ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו: {יב} אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו: {יג} ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה: (פ) {יד}  מפטיר  ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף: {טו} ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים: {טז} ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן: (פפפ)

פרשת שלח לך



במדבר פרק-יג

{א} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם: {ג} וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה: {ד} ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור: {ה} למטה שמעון שפט בן חורי: {ו} למטה יהודה כלב בן יפנה: {ז} למטה יששכר יגאל בן יוסף: {ח} למטה אפרים הושע בן נון: {ט} למטה בנימן פלטי בן רפוא: {י} למטה זבולן גדיאל בן סודי: {יא} למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי: {יב} למטה דן עמיאל בן גמלי: {יג} למטה אשר סתור בן מיכאל: {יד} למטה נפתלי נחבי בן ופסי: {טו} למטה גד גאואל בן מכי: {טז} אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע: {יז} וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר: {יח} וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב: {יט} ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים: {כ} ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים: {כא}  שני  ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת: {כב} ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים: {כג} ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים: {כד} למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל: {כה} וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום: {כו} וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ: {כז} ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה: {כח} אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם: {כט} עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן: {ל} ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה: {לא} והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו: {לב} ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות: {לג} ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם:


במדבר פרק-יד

{א} ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא: {ב} וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו: {ג} ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה: {ד} ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה: {ה} ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל: {ו} ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם: {ז} ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד: {ח}  שלישי  אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש: {ט} אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם: {י} ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל: (פ) {יא} ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו: {יב} אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו: {יג} ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו: {יד} ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה: {טו} והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר: {טז} מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר: {יז} ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר: {יח} יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים: {יט} סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה: {כ} ויאמר יהוה סלחתי כדברך: {כא} ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ: {כב} כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי: {כג} אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה: {כד} ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה: {כה} והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף: (פ) {כו}  רביעי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: {כז} עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי: {כח} אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם: {כט} במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי: {ל} אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון: {לא} וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה: {לב} ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה: {לג} ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר: {לד} במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי: {לה} אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו: {לו} והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ: {לז} וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה: {לח} ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ: {לט} וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד: {מ} וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו: {מא} ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח: {מב} אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם: {מג} כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם: {מד} ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה: {מה} וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה: (פ)


במדבר פרק-טו

{א} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם: {ג} ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן: {ד} והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן: {ה} ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד: {ו} או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין: {ז} ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה: {ח}  חמישי  וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה: {ט} והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין: {י} ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה: {יא} ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים: {יב} כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם: {יג} כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה: {יד} וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה: {טו} הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה: {טז} תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם: (פ) {יז}  שישי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {יח} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה: {יט} והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה: {כ} ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה: {כא} מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם: (ס) {כב} וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה: {כג} את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם: {כד} והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת: {כה} וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם: {כו} ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה: (ס) {כז}  שביעי  ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת: {כח} וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו: {כט} האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה: {ל} והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה: {לא} כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה: (פ) {לב} ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת: {לג} ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה: {לד} ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו: (ס) {לה} ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה: {לו} ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה: (פ) {לז}  מפטיר  ויאמר יהוה אל משה לאמר: {לח} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: {לט} והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם: {מ} למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם: {מא} אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם: (פפפ)

פרשת קרח



במדבר פרק-טז

{א} ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן: {ב} ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם: {ג} ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה: {ד} וישמע משה ויפל על פניו: {ה} וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו: {ו} זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו: {ז} ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי: {ח} ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי: {ט} המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם: {י} ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה: {יא} לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו: {יב} וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה: {יג} המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר: (ס) {יד}  שני  אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה: {טו} ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם: {טז} ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר: {יז} וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו: {יח} ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן: {יט} ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה: {כ}  שלישי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: {כא} הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע: {כב} ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף: (ס) {כג} וידבר יהוה אל משה לאמר: {כד} דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם: {כה} ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל: {כו} וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם: {כז} ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם: {כח} ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי: {כט} אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני: {ל} ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה: {לא} ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם: {לב} ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש: {לג} וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל: {לד} וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ: {לה} ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת: (ס)


במדבר פרק-יז

{א} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו: {ג} את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל: {ד} ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח: {ה} זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו: (פ) {ו} וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה: {ז} ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה: {ח} ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד: (ס) {ט}  רביעי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {י} הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם: {יא} ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף: {יב} ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם: {יג} ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה: {יד} ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח: {טו} וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה: (פ) {טז}  חמישי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {יז} דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו: {יח} ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם: {יט} והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה: {כ} והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם: {כא} וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם: {כב} וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת: {כג} ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים: {כד} ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו: (פ) {כה}  שישי  ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו: {כו} ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה: (פ) {כז} ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו: {כח} כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע: (ס)


במדבר פרק-יח

{א} ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם: {ב} וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת: {ג} ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם: {ד} ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם: {ה} ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל: {ו} ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד: {ז} ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת: (פ) {ח} וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם: {ט} זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך: {י} בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך: {יא} וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו: {יב} כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים: {יג} בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו: {יד} כל חרם בישראל לך יהיה: {טו} כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה: {טז} ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא: {יז} אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה: {יח} ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה: {יט} כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך: {כ} ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל: (ס) {כא}  שביעי  ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד: {כב} ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות: {כג} ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה: {כד} כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה: (פ) {כה} וידבר יהוה אל משה לאמר: {כו} ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר: {כז} ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב: {כח} כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן: {כט} מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו: {ל}  מפטיר  ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב: {לא} ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד: {לב} ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו: (פפפ)

פרשת חקת



במדבר פרק-יט

{א} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: {ב} זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על: {ג} ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו: {ד} ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים: {ה} ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף: {ו} ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה: {ז} וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב: {ח} והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב: {ט} ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא: {י} וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם: {יא} הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים: {יב} הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר: {יג} כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו: {יד} זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים: {טו} וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא: {טז} וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים: {יז} ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי: {יח}  שני  ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר: {יט} והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב: {כ} ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא: {כא} והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב: {כב} וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב: (פ)


במדבר פרק-כ

{א} ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם: {ב} ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן: {ג} וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה: {ד} ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: {ה} ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות: {ו} ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם: (פ) {ז}  שלישי - במחוברות שני  וידבר יהוה אל משה לאמר: {ח} קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם: {ט} ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו: {י} ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים: {יא} וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: (ס) {יב} ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם: {יג} המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם: (ס) {יד}  רביעי  וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו: {טו} וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו: {טז} ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך: {יז} נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך: {יח} ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך: {יט} ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה: {כ} ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה: {כא} וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו: (פ) {כב}  חמישי - במחוברות שלישי  ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר: {כג} ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר: {כד} יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה: {כה} קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר: {כו} והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם: {כז} ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה: {כח} ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר: {כט} ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל: (ס)


במדבר פרק-כא

{א} וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי: {ב} וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם: {ג} וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה: (פ) {ד} ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך: {ה} וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל: {ו} וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל: {ז} ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם: {ח} ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי: {ט} ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי: {י}  שישי  ויסעו בני ישראל ויחנו באבת: {יא} ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש: {יב} משם נסעו ויחנו בנחל זרד: {יג} משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי: {יד} על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון: {טו} ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב: {טז} ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים: (ס) {יז} אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה: {יח} באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה: {יט} וממתנה נחליאל ומנחליאל במות: {כ} ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן: {כא}  שביעי - במחוברות רביעי  וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר: {כב} אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך: {כג} ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל: {כד} ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון: {כה} ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה: {כו} כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן: {כז} על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון: {כח} כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן: {כט} אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון: {ל} ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא: {לא} וישב ישראל בארץ האמרי: {לב} וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם: {לג} ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי: {לד}  מפטיר  ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון: {לה} ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו:


במדבר פרק-כב

{א} ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו: (פפפ)

פרשת בלק

{ב} וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי: {ג} ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל: {ד} ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא: {ה} וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי: {ו} ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר: {ז} וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק: {ח} ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם: {ט} ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך: {י} ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי: {יא} הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו: {יב} ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא: {יג}  שני - במחוברות חמישי  ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם: {יד} ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו: {טו} ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה: {טז} ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי: {יז} כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה: {יח} ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה: {יט} ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי: {כ} ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה: {כא}  שלישי  ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב: {כב} ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו: {כג} ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך: {כד} ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה: {כה} ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה: {כו} ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול: {כז} ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל: {כח} ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים: {כט} ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך: {ל} ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא: {לא} ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו: {לב} ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי: {לג} ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי: {לד} ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי: {לה} ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק: {לו} וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול: {לז} ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך: {לח} ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר: {לט}  רביעי - במחוברות ששי  וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות: {מ} ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו: {מא} ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם:


במדבר פרק-כג

{א} ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים: {ב} ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח: {ג} ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי: {ד} ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח: {ה} וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר: {ו} וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב: {ז} וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל: {ח} מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה: {ט} כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב: {י} מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו: {יא} ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך: {יב} ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר: {יג}  חמישי  ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם: {יד} ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח: {טו} ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה: {טז} ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר: {יז} ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה: {יח} וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר: {יט} לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה: {כ} הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה: {כא} לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו: {כב} אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו: {כג} כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל: {כד} הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה: {כה} ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו: {כו} ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה: {כז}  שישי - במחוברות שביעי  ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם: {כח} ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן: {כט} ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם: {ל} ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח:


במדבר פרק-כד

{א} וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו: {ב} וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים: {ג} וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין: {ד} נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים: {ה} מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל: {ו} כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים: {ז} יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו: {ח} אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ: {ט} כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור: {י} ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים: {יא} ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד: {יב} ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר: {יג} אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר: {יד}  שביעי  ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים: {טו} וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין: {טז} נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים: {יז} אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת: {יח} והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל: {יט} וירד מיעקב והאביד שריד מעיר: {כ} וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד: {כא} וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך: {כב} כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך: {כג} וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל: {כד} וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד: {כה} ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו: (פ)


במדבר פרק-כה

{א} וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב: {ב} ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן: {ג} ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל: {ד} ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל: {ה} ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור: {ו} והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד: {ז}  מפטיר  וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו: {ח} ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל: {ט} ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף: (פפפ)

פרשת פינחס

{י} וידבר יהוה אל משה לאמר: {יא} פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי: {יב} לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלם: {יג} והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל: {יד} ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני: {טו} ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא: (פ) {טז} וידבר יהוה אל משה לאמר: {יז} צרור את המדינים והכיתם אותם: {יח} כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור:


במדבר פרק-כו

{א}  ויהי אחרי המגפה (פ) ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר: {ב} שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל: {ג} וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר: {ד} מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים: {ה}  שני  ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי: {ו} לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי: {ז} אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים: {ח} ובני פלוא אליאב: {ט} ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה: {י} ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס: {יא} ובני קרח לא מתו: (ס) {יב} בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני: {יג} לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי: {יד} אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים: (ס) {טו} בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני: {טז} לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי: {יז} לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי: {יח} אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות: (ס) {יט} בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען: {כ} ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי: {כא} ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי: {כב} אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות: (ס) {כג} בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני: {כד} לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני: {כה} אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות: (ס) {כו} בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי: {כז} אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות: (ס) {כח} בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים: {כט} בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי: {ל} אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי: {לא} ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי: {לב} ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי: {לג} וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה: {לד} אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות: (ס) {לה} אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני: {לו} ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני: {לז} אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם: (ס) {לח} בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי: {לט} לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי: {מ} ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי: {מא} אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות: (ס) {מב} אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם: {מג} כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות: (ס) {מד} בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי: {מה} לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי: {מו} ושם בת אשר שרח: {מז} אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות: (ס) {מח} בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני: {מט} ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי: {נ} אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות: {נא} אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים: (ס) {נב}  שלישי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {נג} לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות: {נד} לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו: {נה} אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו: {נו} על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט: (ס) {נז} ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי: {נח} אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם: {נט} ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם: {ס} ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר: {סא} וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה: {סב} ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל: {סג} אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו: {סד} ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני: {סה} כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון: (ס)


במדבר פרק-כז

{א} ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה: {ב} ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר: {ג} אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו: {ד} למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו: {ה} ויקרב משה את משפטן לפני יהוה: (פ) {ו}  רביעי  ויאמר יהוה אל משה לאמר: {ז} כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן: {ח} ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו: {ט} ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו: {י} ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו: {יא} ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה: (פ) {יב} ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל: {יג} וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך: {יד} כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן: (ס) {טו} וידבר משה אל יהוה לאמר: {טז} יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה: {יז} אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה: {יח} ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו: {יט} והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם: {כ} ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל: {כא} ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה: {כב} ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה: {כג} ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה: (פ)


במדבר פרק-כח

{א}  חמישי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: {ג} ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד: {ד} את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: {ה} ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין: {ו} עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה: {ז} ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: {ח} ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה: (פ) {ט} וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו: {י} עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה: (פ) {יא} ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: {יב} ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד: {יג} ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה: {יד} ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה: {טו} ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו: (ס) {טז}  שישי  ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה: {יז} ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל: {יח} ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: {יט} והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: {כ} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: {כא} עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: {כב} ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: {כג} מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: {כד} כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו: {כה} וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: (ס) {כו} וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: {כז} והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה: {כח} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד: {כט} עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים: {ל} שעיר עזים אחד לכפר עליכם: {לא} מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם: (פ)


במדבר פרק-כט

{א} ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם: {ב} ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: {ג} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל: {ד} ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים: {ה} ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם: {ו} מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה: (ס) {ז} ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו: {ח} והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם: {ט} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד: {י} עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים: {יא} שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם: (ס) {יב}  שביעי  ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים: {יג} והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו: {יד} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם: {טו} ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים: {טז} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: (ס) {יז} וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: {יח} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: {יט} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם: (ס) {כ} וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: {כא} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: {כב} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: (ס) {כג} וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: {כד} מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: {כה} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: (ס) {כו} וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: {כז} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: {כח} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: (ס) {כט} וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: {ל} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: {לא} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה: (ס) {לב} וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: {לג} ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם: {לד} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: (ס) {לה}  מפטיר  ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: {לו} והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: {לז} מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט: {לח} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: {לט} אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם:


במדבר פרק-ל

{א} ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה: (פפפ)

פרשת מטות

{ב} וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה: {ג} איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה: {ד} ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה: {ה} ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום: {ו} ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה: {ז} ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה: {ח} ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו: {ט} ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה: {י} ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה: {יא} ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה: {יב} ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום: {יג} ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה: {יד} כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו: {טו} ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו: {טז} ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה: {יז} אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה: (פ)


במדבר פרק-לא

{א}  שני  וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך: {ג} וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין: {ד} אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא: {ה} וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא: {ו} וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו: {ז} ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר: {ח} ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב: {ט} וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו: {י} ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש: {יא} ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה: {יב} ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו: (ס) {יג}  שלישי - במחוברות שני  ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה: {יד} ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה: {טו} ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה: {טז} הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה: {יז} ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו: {יח} וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם: {יט} ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם: {כ} וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו: (ס) {כא} ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה: {כב} אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת: {כג} כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים: {כד} וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה: (ס) {כה}  רביעי  ויאמר יהוה אל משה לאמר: {כו} שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה: {כז} וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה: {כח} והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן: {כט} ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה: {ל} וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה: {לא} ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה: {לב} ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים: {לג} ובקר שנים ושבעים אלף: {לד} וחמרים אחד וששים אלף: {לה} ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף: {לו} ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות: {לז} ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים: {לח} והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים: {לט} וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים: {מ} ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש: {מא} ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה: {מב}  חמישי  וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים: {מג} ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות: {מד} ובקר ששה ושלשים אלף: {מה} וחמרים שלשים אלף וחמש מאות: {מו} ונפש אדם ששה עשר אלף: {מז} ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה: {מח} ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות: {מט} ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש: {נ} ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה: {נא} ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה: {נב} ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות: {נג} אנשי הצבא בזזו איש לו: {נד} ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה: (פ)


במדבר פרק-לב

{א}  שישי - במחוברות שלישי  ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה: {ב} ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר: {ג} עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען: {ד} הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה: (ס) {ה} ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן: {ו} ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה: {ז} ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה: {ח} כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ: {ט} ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה: {י} ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר: {יא} אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי: {יב} בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה: {יג} ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה: {יד} והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל: {טו} כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה: (ס) {טז} ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו: {יז} ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ: {יח} לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו: {יט} כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה: (פ) {כ}  שביעי - במחוברות רביעי  ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה: {כא} ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו: {כב} ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה: {כג} ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם: {כד} בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו: {כה} ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה: {כו} טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד: {כז} ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר: {כח} ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל: {כט} ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה: {ל} ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען: {לא} ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה: {לב} נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן: {לג} ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב: {לד} ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער: {לה} ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה: {לו} ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן: {לז} ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים: {לח} ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו: {לט}  מפטיר  וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה: {מ} ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה: {מא} ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר: {מב} ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו: (פפפ)

פרשת מסעי



במדבר פרק-לג

{א} אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן: {ב} ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם: {ג} ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים: {ד} ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים: {ה} ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת: {ו} ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר: {ז} ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל: {ח} ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה: {ט} ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם: {י} ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף: {יא}  שני  ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין: {יב} ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה: {יג} ויסעו מדפקה ויחנו באלוש: {יד} ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות: {טו} ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני: {טז} ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה: {יז} ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת: {יח} ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה: {יט} ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ: {כ} ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה: {כא} ויסעו מלבנה ויחנו ברסה: {כב} ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה: {כג} ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר: {כד} ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה: {כה} ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת: {כו} ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת: {כז} ויסעו מתחת ויחנו בתרח: {כח} ויסעו מתרח ויחנו במתקה: {כט} ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה: {ל} ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות: {לא} ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן: {לב} ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד: {לג} ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה: {לד} ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה: {לה} ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר: {לו} ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש: {לז} ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום: {לח} ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש: {לט} ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר: (ס) {מ} וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל: {מא} ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה: {מב} ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן: {מג} ויסעו מפונן ויחנו באבת: {מד} ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב: {מה} ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד: {מו} ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה: {מז} ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו: {מח} ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו: {מט} ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב: (ס) {נ}  שלישי - במחוברות חמישי  וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר: {נא} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען: {נב} והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו: {נג} והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה: {נד} והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו: {נה} ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה: {נו} והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם: (פ)


במדבר פרק-לד

{א} וידבר יהוה אל משה לאמר: {ב} צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה: {ג} והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה: {ד} ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה: {ה} ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה: {ו} וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים: {ז} וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר: {ח} מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה: {ט} ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון: {י} והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה: {יא} וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה: {יב} וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב: {יג} ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה: {יד} כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם: {טו} שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה: (פ) {טז}  רביעי - במחוברות ששי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {יז} אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון: {יח} ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ: {יט} ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה: {כ} ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד: {כא} למטה בנימן אלידד בן כסלון: {כב} ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי: {כג} לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד: {כד} ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן: {כה} ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך: {כו} ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן: {כז} ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי: {כח} ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד: {כט} אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען: (פ)


במדבר פרק-לה

{א}  חמישי  וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר: {ב} צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים: {ג} והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם: {ד} ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב: {ה} ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים: {ו} ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר: {ז} כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן: {ח} והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים: (פ) {ט}  שישי - במחוברות שביעי  וידבר יהוה אל משה לאמר: {י} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען: {יא} והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה: {יב} והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט: {יג} והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם: {יד} את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה: {טו} לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה: {טז} ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח: {יז} ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח: {יח} או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח: {יט} גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו: {כ} ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת: {כא} או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו: {כב} ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה: {כג} או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו: {כד} ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה: {כה} והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש: {כו} ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה: {כז} ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם: {כח} כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו: {כט} והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם: {ל} כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות: {לא} ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת: {לב} ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן: {לג} ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו: {לד} ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל: (פ)


במדבר פרק-לו

{א}  שביעי  ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל: {ב} ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו: {ג} והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע: {ד} ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן: {ה} ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים: {ו} זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים: {ז} ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל: {ח} וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו: {ט} ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל: {י} כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד: {יא}  מפטיר  ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים: {יב} ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן: {יג} אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו: (חזק)