שיר השירים פרק-א
{א} שיר השירים אשר לשלמה:
{ב} ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין:
{ג} לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך:
{ד} משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך:
(פ)
{ה} שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה:
{ו} אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי:
{ז} הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך:
{ח} אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים:
(פ)
{ט} לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי:
{י} נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים:
{יא} תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף:
{יב} עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו:
{יג} צרור המר דודי לי בין שדי ילין:
{יד} אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי:
(ס)
{טו} הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים:
{טז} הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה:
{יז} קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים:
שיר השירים פרק-ב
{א} אני חבצלת השרון שושנת העמקים:
{ב} כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות:
{ג} כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי:
{ד} הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה:
{ה} סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני:
{ו} שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני:
{ז} השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ:
(ס)
{ח} קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות:
{ט} דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים:
{י} ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך:
{יא} כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו:
{יב} הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו:
{יג} התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך:
(ס)
{יד} יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה:
(ס)
{טו} אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר:
{טז} דודי לי ואני לו הרעה בשושנים:
{יז} עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר:
(ס)
שיר השירים פרק-ג
{א} על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו:
{ב} אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו:
{ג} מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם:
{ד} כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי:
{ה} השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ:
(ס)
{ו} מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל:
{ז} הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל:
{ח} כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות:
(ס)
{ט} אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון:
{י} עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם:
{יא} צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו:
(ס)
שיר השירים פרק-ד
{א} הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד:
{ב} שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם:
{ג} כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך:
{ד} כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים:
{ה} שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים:
{ו} עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה:
{ז} כלך יפה רעיתי ומום אין בך:
(ס)
{ח} אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים:
{ט} לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך:
{י} מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים:
{יא} נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון:
(ס)
{יב} גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום:
{יג} שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים:
{יד} נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים:
{טו} מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון:
{טז} עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו:
שיר השירים פרק-ה
{א} באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים:
(ס)
{ב} אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה:
{ג} פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם:
{ד} דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו:
{ה} קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול:
{ו} פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני:
{ז} מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות:
{ח} השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני:
{ט} מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו:
{י} דודי צח ואדום דגול מרבבה:
{יא} ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב:
{יב} עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת:
{יג} לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר:
{יד} ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים:
{טו} שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים:
{טז} חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם:
שיר השירים פרק-ו
{א} אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך:
{ב} דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים:
{ג} אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים:
(ס)
{ד} יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות:
{ה} הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד:
{ו} שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם:
{ז} כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך:
{ח} ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר:
{ט} אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה:
{י} מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות:
(ס)
{יא} אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים:
{יב} לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב:
שיר השירים פרק-ז
{א} שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים:
{ב} מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן:
{ג} שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים:
{ד} שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה:
{ה} צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק:
{ו} ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים:
{ז} מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים:
{ח} זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות:
{ט} אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים:
{י} וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים:
{יא} אני לדודי ועלי תשוקתו:
(ס)
{יב} לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים:
{יג} נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך:
{יד} הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך:
שיר השירים פרק-ח
{א} מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי:
{ב} אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני:
{ג} שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני:
{ד} השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ:
(ס)
{ה} מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך:
{ו} שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה:
{ז} מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו:
(ס)
{ח} אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה:
{ט} אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז:
{י} אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום:
(פ)
{יא} כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף:
{יב} כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו:
{יג} היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני:
{יד} ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים:
(פפפ)