בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל J. Alan Groves Center - בתנאי רשיון CC-2.5

משלי - ללא ניקוד


  א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא



משלי פרק-א

{א} משלי שלמה בן דוד מלך ישראל: {ב} לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה: {ג} לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים: {ד} לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה: {ה} ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה: {ו} להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם: {ז} יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו: {ח} שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך: {ט} כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך: {י} בני אם יפתוך חטאים אל תבא: {יא} אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם: {יב} נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור: {יג} כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל: {יד} גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו: {טו} בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם: {טז} כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם: {יז} כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף: {יח} והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם: {יט} כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח: {כ} חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה: {כא} בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר: {כב} עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת: {כג} תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם: {כד} יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב: {כה} ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם: {כו} גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם: {כז} בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה: {כח} אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני: {כט} תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו: {ל} לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי: {לא} ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו: {לב} כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם: {לג} ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה:

משלי פרק-ב

{א} בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך: {ב} להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה: {ג} כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך: {ד} אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה: {ה} אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא: {ו} כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה: {ז} וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם: {ח} לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר: {ט} אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב: {י} כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם: {יא} מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה: {יב} להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות: {יג} העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך: {יד} השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע: {טו} אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם: {טז} להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה: {יז} העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה: {יח} כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה: {יט} כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים: {כ} למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר: {כא} כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה: {כב} ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה:

משלי פרק-ג

{א} בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך: {ב} כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך: {ג} חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך: {ד} ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם: {ה} בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען: {ו} בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך: {ז} אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע: {ח} רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך: {ט} כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך: {י} וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו: {יא} מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו: {יב} כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה: {יג} אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה: {יד} כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה: {טו} יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה: {טז} ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד: {יז} דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: {יח} עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר: {יט} יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה: {כ} בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל: {כא} בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה: {כב} ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך: {כג} אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף: {כד} אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך: {כה} אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא: {כו} כי יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד: {כז} אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות: {כח} אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך: {כט} אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך: {ל} אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה: {לא} אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו: {לב} כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו: {לג} מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך: {לד} אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן: {לה} כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון:

משלי פרק-ד

{א} שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה: {ב} כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו: {ג} כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי: {ד} וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה: {ה} קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי: {ו} אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך: {ז} ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה: {ח} סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה: {ט} תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך: {י} שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים: {יא} בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר: {יב} בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל: {יג} החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך: {יד} בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים: {טו} פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור: {טז} כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו {יז} כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו: {יח} וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום: {יט} דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו: {כ} בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך: {כא} אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך: {כב} כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא: {כג} מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים: {כד} הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך: {כה} עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך: {כו} פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו: {כז} אל תט ימין ושמאול הסר רגלך מרע:

משלי פרק-ה

{א} בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך: {ב} לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו: {ג} כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה: {ד} ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות: {ה} רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו: {ו} ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע: {ז} ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי: {ח} הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה: {ט} פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי: {י} פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי: {יא} ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך: {יב} ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי: {יג} ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני: {יד} כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה: {טו} שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך: {טז} יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים: {יז} יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך: {יח} יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך: {יט} אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד: {כ} ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה: {כא} כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס: {כב} עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך: {כג} הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה:

משלי פרק-ו

{א} בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך: {ב} נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך: {ג} עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך: {ד} אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך: {ה} הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש: {ו} לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם: {ז} אשר אין לה קצין שטר ומשל: {ח} תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה: {ט} עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך: {י} מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב: {יא} ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן: {יב} אדם בליעל איש און הולך עקשות פה: {יג} קרץ בעיניו מלל ברגלו מרה באצבעתיו: {יד} תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח: {טו} על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא: {טז} שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו: {יז} עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי: {יח} לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה: {יט} יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים: {כ} נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך: {כא} קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך: {כב} בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך: {כג} כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר: {כד} לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה: {כה} אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה: {כו} כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד: {כז} היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה: {כח} אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה: {כט} כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה: {ל} לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב: {לא} ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן: {לב} נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה: {לג} נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה: {לד} כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם: {לה} לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד:

משלי פרק-ז

{א} בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך: {ב} שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך: {ג} קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך: {ד} אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא: {ה} לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה: {ו} כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי: {ז} וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב: {ח} עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד: {ט} בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה: {י} והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב: {יא} המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה: {יב} פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב: {יג} והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו: {יד} זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי: {טו} על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך: {טז} מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים: {יז} נפתי משכבי מר אהלים וקנמון: {יח} לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים: {יט} כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק: {כ} צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו: {כא} הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו: {כב} הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל: {כג} עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא: {כד} ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי: {כה} אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה: {כו} כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה: {כז} דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות:

משלי פרק-ח

{א} הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה: {ב} בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה: {ג} ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה: {ד} אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם: {ה} הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב: {ו} שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים: {ז} כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע: {ח} בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש: {ט} כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת: {י} קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר: {יא} כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה: {יב} אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא: {יג} יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי: {יד} לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה: {טו} בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק: {טז} בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק: {יז} אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני: {יח} עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה: {יט} טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר: {כ} בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט: {כא} להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא: {כב} יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז: {כג} מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ: {כד} באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים: {כה} בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי: {כו} עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל: {כז} בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום: {כח} באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום: {כט} בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ: {ל} ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת: {לא} משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם: {לב} ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו: {לג} שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו: {לד} אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי: {לה} כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה: {לו} וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות:

משלי פרק-ט

{א} חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה: {ב} טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה: {ג} שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת: {ד} מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו: {ה} לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי: {ו} עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה: {ז} יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו: {ח} אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך: {ט} תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח: {י} תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה: {יא} כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים: {יב} אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא: {יג} אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה: {יד} וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת: {טו} לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם: {טז} מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו: {יז} מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם: {יח} ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה:

משלי פרק-י

{א} משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו: {ב} לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות: {ג} לא ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף: {ד} ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר: {ה} אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש: {ו} ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס: {ז} זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב: {ח} חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט: {ט} הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע: {י} קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט: {יא} מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס: {יב} שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה: {יג} בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב: {יד} חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה: {טו} הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם: {טז} פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת: {יז} ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה: {יח} מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל: {יט} ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל: {כ} כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט: {כא} שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו: {כב} ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה: {כג} כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה: {כד} מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן: {כה} כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם: {כו} כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו: {כז} יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה: {כח} תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד: {כט} מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און: {ל} צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ: {לא} פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת: {לב} שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות:

משלי פרק-יא

{א} מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו: {ב} בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה: {ג} תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם {ד} לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות: {ה} צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע: {ו} צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו: {ז} במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה: {ח} צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו: {ט} בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו: {י} בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה: {יא} בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס: {יב} בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש: {יג} הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר: {יד} באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ: {טו} רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח: {טז} אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר: {יז} גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי: {יח} רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת: {יט} כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו: {כ} תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך: {כא} יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט: {כב} נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם: {כג} תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה: {כד} יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור: {כה} נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא: {כו} מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר: {כז} שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו: {כח} בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו: {כט} עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב: {ל} פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם: {לא} הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא:

משלי פרק-יב

{א} אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער: {ב} טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע: {ג} לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט: {ד} אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה: {ה} מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה: {ו} דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם: {ז} הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד: {ח} לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז: {ט} טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם: {י} יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי: {יא} עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב: {יב} חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן: {יג} בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק: {יד} מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו: {טו} דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם: {טז} אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום: {יז} יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה: {יח} יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא: {יט} שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר: {כ} מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה: {כא} לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע: {כב} תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו: {כג} אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת: {כד} יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס: {כה} דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה: {כו} יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם: {כז} לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ: {כח} בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות:

משלי פרק-יג

{א} בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה: {ב} מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס: {ג} נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו: {ד} מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן: {ה} דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר: {ו} צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת: {ז} יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב: {ח} כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה: {ט} אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך: {י} רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה: {יא} הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה: {יב} תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה: {יג} בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם: {יד} תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות: {טו} שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן: {טז} כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת: {יז} מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא: {יח} ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד: {יט} תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע: {כ} הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע: {כא} חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב: {כב} טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא: {כג} רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט: {כד} חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר: {כה} צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר:

משלי פרק-יד

{א} חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו: {ב} הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו: {ג} בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם: {ד} באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור: {ה} עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר: {ו} בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל: {ז} לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת: {ח} חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה: {ט} אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון: {י} לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר: {יא} בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח: {יב} יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות: {יג} גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה: {יד} מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב: {טו} פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו: {טז} חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח: {יז} קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא: {יח} נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת: {יט} שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק: {כ} גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים: {כא} בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו: {כב} הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב: {כג} בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור: {כד} עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת: {כה} מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה: {כו} ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה: {כז} יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות: {כח} ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון: {כט} ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת: {ל} חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה: {לא} עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון: {לב} ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק: {לג} בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע: {לד} צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת: {לה} רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש:

משלי פרק-טו

{א} מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף: {ב} לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת: {ג} בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים: {ד} מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח: {ה} אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם: {ו} בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת: {ז} שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן: {ח} זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו: {ט} תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב: {י} מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות: {יא} שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם: {יב} לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך: {יג} לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה: {יד} לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת: {טו} כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד: {טז} טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו: {יז} טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו: {יח} איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב: {יט} דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה: {כ} בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו: {כא} אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת: {כב} הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום: {כג} שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב: {כד} ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה: {כה} בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה: {כו} תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם: {כז} עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה: {כח} לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות: {כט} רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע: {ל} מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם: {לא} אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין: {לב} פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב: {לג} יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה:

משלי פרק-טז

{א} לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון: {ב} כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה: {ג} גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך: {ד} כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה: {ה} תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה: {ו} בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע: {ז} ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו: {ח} טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט: {ט} לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו: {י} קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו: {יא} פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס: {יב} תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא: {יג} רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב: {יד} חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה: {טו} באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש: {טז} קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף: {יז} מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו: {יח} לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח: {יט} טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים: {כ} משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו: {כא} לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח: {כב} מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת: {כג} לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח: {כד} צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם: {כה} יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות: {כו} נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו: {כז} איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת: {כח} איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף: {כט} איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב: {ל} עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה: {לא} עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא: {לב} טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר: {לג} בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו:

משלי פרק-יז

{א} טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב: {ב} עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה: {ג} מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה: {ד} מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות: {ה} לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה: {ו} עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם: {ז} לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר: {ח} אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל: {ט} מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף: {י} תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה: {יא} אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו: {יב} פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו: {יג} משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו: {יד} פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש: {טו} מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם: {טז} למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין: {יז} בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד: {יח} אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו: {יט} אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר: {כ} עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה: {כא} ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל: {כב} לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם: {כג} שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט: {כד} את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ: {כה} כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו: {כו} גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר: {כז} חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה: {כח} גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון:

משלי פרק-יח

{א} לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע: {ב} לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו: {ג} בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה: {ד} מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה: {ה} שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט: {ו} שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא: {ז} פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו: {ח} דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן: {ט} גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית: {י} מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב: {יא} הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו: {יב} לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה: {יג} משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה: {יד} רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה: {טו} לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת: {טז} מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו: {יז} צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו: {יח} מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד: {יט} אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון: {כ} מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע: {כא} מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה: {כב} מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה: {כג} תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות: {כד} איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח:

משלי פרק-יט

{א} טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל: {ב} גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא: {ג} אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו: {ד} הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד: {ה} עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט: {ו} רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן: {ז} כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה: {ח} קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב: {ט} עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד: {י} לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים: {יא} שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע: {יב} נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו: {יג} הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה: {יד} בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת: {טו} עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב: {טז} שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת {יז} מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו: {יח} יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך: {יט} גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף: {כ} שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך: {כא} רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום: {כב} תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב: {כג} יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע: {כד} טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה: {כה} לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת: {כו} משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר: {כז} חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת: {כח} עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און: {כט} נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים:

משלי פרק-כ

{א} לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם: {ב} נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו: {ג} כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע: {ד} מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין: {ה} מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה: {ו} רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא: {ז} מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו: {ח} מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע: {ט} מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי: {י} אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם: {יא} גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו: {יב} אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם: {יג} אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם: {יד} רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל: {טו} יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת: {טז} לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו: {יז} ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ: {יח} מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה: {יט} גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב: {כ} מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך: {כא} נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך: {כב} אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך: {כג} תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב: {כד} מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו: {כה} מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר: {כו} מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן: {כז} נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן: {כח} חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו: {כט} תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה: {ל} חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן:

משלי פרק-כא

{א} פלגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחפץ יטנו: {ב} כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה: {ג} עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח: {ד} רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת: {ה} מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור: {ו} פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות: {ז} שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט: {ח} הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו: {ט} טוב לשבת על פנת גג מאשת מדינים ובית חבר: {י} נפש רשע אותה רע לא יחן בעיניו רעהו: {יא} בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת: {יב} משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע: {יג} אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה: {יד} מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה: {טו} שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און: {טז} אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח: {יז} איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר: {יח} כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד: {יט} טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וכעס: {כ} אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו: {כא} רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד: {כב} עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה: {כג} שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו: {כד} זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון: {כה} תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות: {כו} כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך: {כז} זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו: {כח} עד כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר: {כט} העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו {ל} אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה: {לא} סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה:

משלי פרק-כב

{א} נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב: {ב} עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה: {ג} ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו: {ד} עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים: {ה} צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם: {ו} חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה: {ז} עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה: {ח} זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה: {ט} טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל: {י} גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון: {יא} אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך: {יב} עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד: {יג} אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח: {יד} שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם: {טו} אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו: {טז} עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור: {יז} הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי: {יח} כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך: {יט} להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה: {כ} הלא כתבתי לך שלשום במועצת ודעת: {כא} להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך: {כב} אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער: {כג} כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש: {כד} אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא: {כה} פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך: {כו} אל תהי בתקעי כף בערבים משאות: {כז} אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך: {כח} אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך: {כט} חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים:

משלי פרק-כג

{א} כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך: {ב} ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה: {ג} אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים: {ד} אל תיגע להעשיר מבינתך חדל: {ה} התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים: {ו} אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו: {ז} כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך: {ח} פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים: {ט} באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך: {י} אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא: {יא} כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך: {יב} הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת: {יג} אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות: {יד} אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל: {טו} בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני: {טז} ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים: {יז} אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום: {יח} כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת: {יט} שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך: {כ} אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו: {כא} כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה: {כב} שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך: {כג} אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה: {כד} גול יגול אבי צדיק יולד חכם וישמח בו: {כה} ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך: {כו} תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה {כז} כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה: {כח} אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף: {כט} למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים: {ל} למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך: {לא} אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים: {לב} אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש: {לג} עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות: {לד} והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל: {לה} הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד:

משלי פרק-כד

{א} אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם: {ב} כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה: {ג} בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן: {ד} ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים: {ה} גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח: {ו} כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ: {ז} ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו: {ח} מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו: {ט} זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ: {י} התרפית ביום צרה צר כחכה: {יא} הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך: {יב} כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו: {יג} אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך: {יד} כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת: {טו} אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו: {טז} כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה: {יז} בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך: {יח} פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו: {יט} אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים: {כ} כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך: {כא} ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב: {כב} כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע: {כג} גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב: {כד} אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים: {כה} ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב: {כו} שפתים ישק משיב דברים נכחים: {כז} הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך: {כח} אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך: {כט} אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו: {ל} על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב: {לא} והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה: {לב} ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר: {לג} מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב: {לד} ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן:

משלי פרק-כה

{א} גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה: {ב} כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר: {ג} שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר: {ד} הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי: {ה} הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו: {ו} אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד: {ז} כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך: {ח} אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך: {ט} ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל: {י} פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב: {יא} תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו: {יב} נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת: {יג} כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב: {יד} נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר: {טו} בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם: {טז} דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו: {יז} הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך: {יח} מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר: {יט} שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה: {כ} מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע: {כא} אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים: {כב} כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך: {כג} רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר: {כד} טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר: {כה} מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק: {כו} מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע: {כז} אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד: {כח} עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו:

משלי פרק-כו

{א} כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד: {ב} כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא: {ג} שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים: {ד} אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה: {ה} ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו: {ו} מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל: {ז} דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים: {ח} כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד: {ט} חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים: {י} רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים: {יא} ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו: {יב} ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו: {יג} אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות: {יד} הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו: {טו} טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו: {טז} חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם: {יז} מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו: {יח} כמתלהלה הירה זקים חצים ומות: {יט} כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני: {כ} באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון: {כא} פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב: {כב} דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן: {כג} כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע: {כד} בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה: {כה} כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו: {כו} תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל: {כז} כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב: {כח} לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה:

משלי פרק-כז

{א} אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום: {ב} יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך: {ג} כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם: {ד} אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה: {ה} טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת: {ו} נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא: {ז} נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק: {ח} כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו: {ט} שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש: {י} רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק: {יא} חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר: {יב} ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו: {יג} קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו: {יד} מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו: {טו} דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה: {טז} צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא: {יז} ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו: {יח} נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד: {יט} כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם: {כ} שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה: {כא} מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו: {כב} אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו: {כג} ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים: {כד} כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור {כה} גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים: {כו} כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים: {כז} ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך:

משלי פרק-כח

{א} נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח: {ב} בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך: {ג} גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם: {ד} עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם: {ה} אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל: {ו} טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר: {ז} נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו: {ח} מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו: {ט} מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה: {י} משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב: {יא} חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו: {יב} בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם: {יג} מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם: {יד} אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה: {טו} ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל: {טז} נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים: {יז} אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו: {יח} הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת: {יט} עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש: {כ} איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה: {כא} הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר: {כב} נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו: {כג} מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון: {כד} גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית: {כה} רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן: {כו} בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט: {כז} נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות: {כח} בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים:

משלי פרק-כט

{א} איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא: {ב} ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם: {ג} איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון: {ד} מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה: {ה} גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו: {ו} בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח: {ז} ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת: {ח} אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף: {ט} איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת: {י} אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו: {יא} כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה: {יב} משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים: {יג} רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה: {יד} מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון: {טו} שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו: {טז} ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו: {יז} יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך: {יח} באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו: {יט} בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה: {כ} חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו: {כא} מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון: {כב} איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע: {כג} גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד: {כד} חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד: {כה} חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב: {כו} רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש: {כז} תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך:

משלי פרק-ל

{א} דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל: {ב} כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי: {ג} ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע: {ד} מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע: {ה} כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו: {ו} אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת: {ז} שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות: {ח} שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי: {ט} פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי: {י} אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת: {יא} דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך: {יב} דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ: {יג} דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו: {יד} דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם: {טו} לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון: {טז} שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון: {יז} עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר: {יח} שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים: {יט} דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה: {כ} כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און: {כא} תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת: {כב} תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם: {כג} תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה: {כד} ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים: {כה} הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם: {כו} שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם: {כז} מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו: {כח} שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך: {כט} שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת: {ל} ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל: {לא} זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו: {לב} אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה: {לג} כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב:

משלי פרק-לא

{א} דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו: {ב} מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי: {ג} אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין: {ד} אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר: {ה} פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני: {ו} תנו שכר לאובד ויין למרי נפש: {ז} ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד: {ח} פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף: {ט} פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון: {י} אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה: {יא} בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר: {יב} גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה: {יג} דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה: {יד} היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה: {טו} ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה: {טז} זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם: {יז} חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה: {יח} טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה: {יט} ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך: {כ} כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון: {כא} לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים: {כב} מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה: {כג} נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ: {כד} סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני: {כה} עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון: {כו} פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה: {כז} צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל: {כח} קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה: {כט} רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה: {ל} שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל: {לא} תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה: (פפפ)