בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל J. Alan Groves Center - בתנאי רשיון CC-2.5

עמוס - ללא ניקוד


  א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט



עמוס פרק-א

{א} דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש: {ב} ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל: (פ) {ג} כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד: {ד} ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד: {ה} ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה: (פ) {ו} כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום: {ז} ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה: {ח} והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה: (פ) {ט} כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים: {י} ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנתיה: (פ) {יא} כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח: {יב} ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה: (פ) {יג} כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם: {יד} והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה: {טו} והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה: (פ)

עמוס פרק-ב

{א} כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד: {ב} ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר: {ג} והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה: (פ) {ד} כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם: {ה} ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם: (פ) {ו} כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים: {ז} השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי: {ח} ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם: {ט} ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת: {י} ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי: {יא} ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה: {יב} ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו: {יג} הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר: {יד} ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו: {טו} ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו: {טז} ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה: (פ)

עמוס פרק-ג

{א} שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר: {ב} רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם: {ג} הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו: {ד} הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד: {ה} התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד: {ו} אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה: {ז} כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים: {ח} אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא: {ט} השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה: {י} ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם: (פ) {יא} לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך: {יב} כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש: {יג} שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות: {יד} כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ: {טו} והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה: (ס)

עמוס פרק-ד

{א} שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה: {ב} נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה: {ג} ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה: {ד} באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם: {ה} וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה: {ו} וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה: {ז} וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש: {ח} ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה: {ט} הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה: (ס) {י} שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה: {יא} הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה: {יב} לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל: {יג} כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו: (פ)

עמוס פרק-ה

{א} שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל: {ב} נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה: {ג} כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל: {ד} כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו: {ה} ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון: {ו} דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל: {ז} ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו: {ח} עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו: {ט} המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא: {י} שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו: {יא} לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם: {יב} כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו: {יג} לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא: {יד} דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם: {טו} שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף: (ס) {טז} לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי: {יז} ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה: (ס) {יח} הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור: {יט} כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש: {כ} הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו: {כא} שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם: {כב} כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט: {כג} הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע: {כד} ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן: {כה} הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל: {כו} ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם: {כז} והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו: (פ)

עמוס פרק-ו

{א} הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל: {ב} עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם: {ג} המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס: {ד} השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק: {ה} הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר: {ו} השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף: {ז} לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים: {ח} נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה: {ט} והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו: {י} ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה: (ס) {יא} כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים: {יב} הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה: {יג} השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים: {יד} כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה: (פ)

עמוס פרק-ז

{א} כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך: {ב} והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא: {ג} נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה: {ד} כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק: {ה} ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא: {ו} נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה: (פ) {ז} כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך: {ח} ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו: {ט} ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב: (ס) {י} וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו: {יא} כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו: (ס) {יב} ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא: {יג} ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא: {יד} ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים: {טו} ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל: {טז} ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק: {יז} לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו: (פ)

עמוס פרק-ח

{א} כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ: {ב} ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו: {ג} והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס: (פ) {ד} שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ: {ה} לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה: {ו} לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר: {ז} נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם: {ח} העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים: (פ) {ט} והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור: {י} והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר: (פ) {יא} הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה: {יב} ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו: {יג} ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא: {יד} הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד: (ס)

עמוס פרק-ט

{א} ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט: {ב} אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם: {ג} ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם: {ד} ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה: {ה} ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים: {ו} הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו: {ז} הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר: {ח} הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה: {ט} כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ: {י} בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה: {יא} ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם: {יב} למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת: (פ) {יג} הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה: {יד} ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם: {טו} ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך: (פפפ)