עמוס פרק-א
{א} דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש:
{ב} ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל:
(פ)
{ג} כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד:
{ד} ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד:
{ה} ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה:
(פ)
{ו} כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום:
{ז} ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה:
{ח} והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה:
(פ)
{ט} כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים:
{י} ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנתיה:
(פ)
{יא} כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח:
{יב} ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה:
(פ)
{יג} כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם:
{יד} והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה:
{טו} והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה:
(פ)
עמוס פרק-ב
{א} כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד:
{ב} ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר:
{ג} והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה:
(פ)
{ד} כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם:
{ה} ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם:
(פ)
{ו} כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים:
{ז} השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי:
{ח} ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם:
{ט} ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת:
{י} ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי:
{יא} ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה:
{יב} ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו:
{יג} הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר:
{יד} ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו:
{טו} ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו:
{טז} ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה:
(פ)
עמוס פרק-ג
{א} שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר:
{ב} רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם:
{ג} הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו:
{ד} הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד:
{ה} התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד:
{ו} אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה:
{ז} כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:
{ח} אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא:
{ט} השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה:
{י} ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם:
(פ)
{יא} לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך:
{יב} כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש:
{יג} שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות:
{יד} כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ:
{טו} והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה:
(ס)
עמוס פרק-ד
{א} שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה:
{ב} נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה:
{ג} ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה:
{ד} באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם:
{ה} וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה:
{ו} וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה:
{ז} וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש:
{ח} ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה:
{ט} הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה:
(ס)
{י} שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה:
{יא} הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה:
{יב} לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל:
{יג} כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו:
(פ)
עמוס פרק-ה
{א} שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל:
{ב} נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה:
{ג} כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל:
{ד} כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו:
{ה} ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון:
{ו} דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל:
{ז} ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו:
{ח} עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו:
{ט} המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא:
{י} שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו:
{יא} לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם:
{יב} כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו:
{יג} לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא:
{יד} דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם:
{טו} שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף:
(ס)
{טז} לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי:
{יז} ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה:
(ס)
{יח} הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור:
{יט} כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש:
{כ} הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו:
{כא} שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם:
{כב} כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט:
{כג} הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע:
{כד} ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן:
{כה} הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל:
{כו} ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם:
{כז} והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו:
(פ)
עמוס פרק-ו
{א} הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל:
{ב} עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם:
{ג} המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס:
{ד} השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק:
{ה} הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר:
{ו} השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף:
{ז} לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים:
{ח} נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה:
{ט} והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו:
{י} ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה:
(ס)
{יא} כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים:
{יב} הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה:
{יג} השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים:
{יד} כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה:
(פ)
עמוס פרק-ז
{א} כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך:
{ב} והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא:
{ג} נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה:
{ד} כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק:
{ה} ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא:
{ו} נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה:
(פ)
{ז} כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך:
{ח} ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו:
{ט} ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב:
(ס)
{י} וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו:
{יא} כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו:
(ס)
{יב} ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא:
{יג} ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא:
{יד} ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים:
{טו} ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל:
{טז} ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק:
{יז} לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו:
(פ)
עמוס פרק-ח
{א} כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ:
{ב} ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו:
{ג} והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס:
(פ)
{ד} שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ:
{ה} לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה:
{ו} לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר:
{ז} נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם:
{ח} העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים:
(פ)
{ט} והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור:
{י} והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר:
(פ)
{יא} הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה:
{יב} ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו:
{יג} ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא:
{יד} הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד:
(ס)
עמוס פרק-ט
{א} ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט:
{ב} אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם:
{ג} ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם:
{ד} ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה:
{ה} ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים:
{ו} הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו:
{ז} הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר:
{ח} הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה:
{ט} כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ:
{י} בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה:
{יא} ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם:
{יב} למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת:
(פ)
{יג} הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה:
{יד} ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם:
{טו} ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך:
(פפפ)