בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל J. Alan Groves Center - בתנאי רשיון CC-2.5

יואל - ללא ניקוד


  א   ב   ג   ד



יואל פרק-א

{א} דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל: {ב} שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם: {ג} עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר: {ד} יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל: {ה} הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם: {ו} כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו: {ז} שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה: {ח} אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה: {ט} הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה: {י} שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר: {יא} הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה: {יב} הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם: (ס) {יג} חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך: {יד} קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה: {טו} אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא: {טז} הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל: {יז} עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן: {יח} מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו: {יט} אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה: {כ} גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר: (ס)

יואל פרק-ב

{א} תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב: {ב} יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור: {ג} לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו: {ד} כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון: {ה} כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה: {ו} מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור: {ז} כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם: {ח} ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו: {ט} בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב: {י} לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם: {יא} ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו: {יב} וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד: {יג} וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה: {יד} מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם: (פ) {טו} תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה: {טז} אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה: {יז} בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם: {יח} ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו: {יט} ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים: {כ} ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות: {כא} אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות: {כב} אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם: {כג} ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון: {כד} ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר: {כה} ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם: {כו} ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם: {כז} וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם: (פ)

יואל פרק-ג

{א} והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו: {ב} וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי: {ג} ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן: {ד} השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא: {ה} והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא:

יואל פרק-ד

{א} כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלם: {ב} וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו: {ג} ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו: {ד} וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם: {ה} אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם: {ו} ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם: {ז} הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם: {ח} ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר: (פ) {ט} קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה: {י} כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני: {יא} עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך: {יב} יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב: {יג} שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם: {יד} המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ: {טו} שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם: {טז} ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל: {יז} וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד: (ס) {יח} והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים: {יט} מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם: {כ} ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור: {כא} ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון: (פפפ)