איכה פרק-א
{א} איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס:
(ס)
{ב} בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים:
(ס)
{ג} גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים:
(ס)
{ד} דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה:
(ס)
{ה} היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר:
(ס)
{ו} ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף:
(ס)
{ז} זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה:
(ס)
{ח} חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור:
(ס)
{ט} טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב:
(ס)
{י} ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך:
(ס)
{יא} כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה:
(ס)
{יב} לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו:
(ס)
{יג} ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה:
(ס)
{יד} נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום:
(ס)
{טו} סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה:
(ס)
{טז} על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב:
(ס)
{יז} פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם:
(ס)
{יח} צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי:
(ס)
{יט} קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם:
(ס)
{כ} ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות:
(ס)
{כא} שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני:
(ס)
{כב} תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי:
(פ)
איכה פרק-ב
{א} איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו:
(ס)
{ב} בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה:
(ס)
{ג} גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב:
(ס)
{ד} דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו:
(ס)
{ה} היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה:
(ס)
{ו} ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן:
(ס)
{ז} זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד:
(ס)
{ח} חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו:
(ס)
{ט} טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה:
(ס)
{י} ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם:
(ס)
{יא} כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה:
(ס)
{יב} לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם:
(ס)
{יג} מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך:
(ס)
{יד} נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים:
(ס)
{טו} ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ:
(ס)
{טז} פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו:
(ס)
{יז} עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך:
(ס)
{יח} צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך:
(ס)
{יט} קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות:
(ס)
{כ} ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא:
(ס)
{כא} שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת:
(ס)
{כב} תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם:
(פ)
איכה פרק-ג
{א} אני הגבר ראה עני בשבט עברתו:
{ב} אותי נהג וילך חשך ולא אור:
{ג} אך בי ישב יהפך ידו כל היום:
(ס)
{ד} בלה בשרי ועורי שבר עצמותי:
{ה} בנה עלי ויקף ראש ותלאה:
{ו} במחשכים הושיבני כמתי עולם:
(ס)
{ז} גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי:
{ח} גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי:
{ט} גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה:
(ס)
{י} דב ארב הוא לי אריה במסתרים:
{יא} דרכי סורר ויפשחני שמני שמם:
{יב} דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ:
(ס)
{יג} הביא בכליותי בני אשפתו:
{יד} הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום:
{טו} השביעני במרורים הרוני לענה:
(ס)
{טז} ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר:
{יז} ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה:
{יח} ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה:
(ס)
{יט} זכר עניי ומרודי לענה וראש:
{כ} זכור תזכור ותשיח עלי נפשי:
{כא} זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל:
(ס)
{כב} חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו:
{כג} חדשים לבקרים רבה אמונתך:
{כד} חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו:
(ס)
{כה} טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו:
{כו} טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה:
{כז} טוב לגבר כי ישא על בנעוריו:
(ס)
{כח} ישב בדד וידם כי נטל עליו:
{כט} יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה:
{ל} יתן למכהו לחי ישבע בחרפה:
(ס)
{לא} כי לא יזנח לעולם אדני:
{לב} כי אם הוגה ורחם כרב חסדו
{לג} כי לא ענה מלבו ויגה בני איש:
(ס)
{לד} לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ:
{לה} להטות משפט גבר נגד פני עליון:
{לו} לעות אדם בריבו אדני לא ראה:
(ס)
{לז} מי זה אמר ותהי אדני לא צוה:
{לח} מפי עליון לא תצא הרעות והטוב:
{לט} מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו
(ס)
{מ} נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה:
{מא} נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים:
{מב} נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת:
(ס)
{מג} סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת:
{מד} סכותה בענן לך מעבור תפלה:
{מה} סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים:
(ס)
{מו} פצו עלינו פיהם כל איבינו:
{מז} פחד ופחת היה לנו השאת והשבר:
{מח} פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי:
(ס)
{מט} עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות:
{נ} עד ישקיף וירא יהוה משמים:
{נא} עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי:
(ס)
{נב} צוד צדוני כצפור איבי חנם:
{נג} צמתו בבור חיי וידו אבן בי:
{נד} צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי:
(ס)
{נה} קראתי שמך יהוה מבור תחתיות:
{נו} קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי:
{נז} קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא:
(ס)
{נח} רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי:
{נט} ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי:
{ס} ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי:
(ס)
{סא} שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי:
{סב} שפתי קמי והגיונם עלי כל היום:
{סג} שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם:
(ס)
{סד} תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם:
{סה} תתן להם מגנת לב תאלתך להם:
{סו} תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה:
(פ)
איכה פרק-ד
{א} איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות:
(ס)
{ב} בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר:
(ס)
{ג} גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר:
(ס)
{ד} דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם:
(ס)
{ה} האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות:
(ס)
{ו} ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים:
(ס)
{ז} זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם:
(ס)
{ח} חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ:
(ס)
{ט} טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי:
(ס)
{י} ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי:
(ס)
{יא} כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה:
(ס)
{יב} לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם:
(ס)
{יג} מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים:
(ס)
{יד} נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם:
(ס)
{טו} סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור:
(ס)
{טז} פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו:
(ס)
{יז} עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע:
(ס)
{יח} צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו:
(ס)
{יט} קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו:
(ס)
{כ} רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים:
(ס)
{כא} שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי:
(ס)
{כב} תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך:
(פ)
איכה פרק-ה
{א} זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו:
{ב} נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים:
{ג} יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות:
{ד} מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו:
{ה} על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו:
{ו} מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם:
{ז} אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו:
{ח} עבדים משלו בנו פרק אין מידם:
{ט} בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר:
{י} עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב:
{יא} נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה:
{יב} שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו:
{יג} בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו:
{יד} זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם:
{טו} שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו:
{טז} נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו:
{יז} על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו:
{יח} על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו:
(פ)
{יט} אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור:
{כ} למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים:
{כא} השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם:
{כב} כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד:
(פפפ)