מיכה פרק-א
{א} דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם:
{ב} שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו:
{ג} כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ:
{ד} ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד:
{ה} בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם:
{ו} ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה:
{ז} וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו:
{ח} על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה:
{ט} כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם:
{י} בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי
{יא} עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו:
{יב} כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם:
{יג} רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל:
{יד} לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל:
{טו} עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל:
{טז} קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך:
(ס)
מיכה פרק-ב
{א} הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם:
{ב} וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו:
(פ)
{ג} לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא:
{ד} ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק:
{ה} לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה:
{ו} אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות:
{ז} האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך:
{ח} ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה:
{ט} נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם:
{י} קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ:
{יא} לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה:
{יב} אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם:
{יג} עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם:
(פ)
מיכה פרק-ג
{א} ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט:
{ב} שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם:
{ג} ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת:
{ד} אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם:
(פ)
{ה} כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה:
{ו} לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום:
{ז} ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים:
{ח} ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו:
(ס)
{ט} שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו:
{י} בנה ציון בדמים וירושלם בעולה:
{יא} ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה:
{יב} לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער:
(פ)
מיכה פרק-ד
{א} והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים:
{ב} והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם:
{ג} ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה:
{ד} וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר:
{ה} כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד:
(פ)
{ו} ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי:
{ז} ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם:
(פ)
{ח} ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם:
{ט} עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה:
{י} חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך:
{יא} ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו:
{יב} והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה:
{יג} קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ:
{יד} עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל:
(ס)
מיכה פרק-ה
{א} ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם:
{ב} לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל:
{ג} ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ:
{ד} והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם:
{ה} ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו:
(פ)
{ו} והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם:
(פ)
{ז} והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל:
{ח} תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו:
{ט} והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך:
{י} והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך:
{יא} והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך:
{יב} והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך:
{יג} ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך:
{יד} ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו:
(פ)
מיכה פרק-ו
{א} שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך:
{ב} שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח:
{ג} עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי:
{ד} כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים:
{ה} עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה:
{ו} במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה:
{ז} הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי:
{ח} הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך:
(ס)
{ט} קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה:
{י} עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה:
{יא} האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה:
{יב} אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם:
{יג} וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך:
{יד} אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן:
{טו} אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין:
{טז} וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו:
(פ)
מיכה פרק-ז
{א} אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:
{ב} אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם:
{ג} על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה:
{ד} טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם:
{ה} אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך:
{ו} כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו:
{ז} ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי:
{ח} אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי:
(פ)
{ט} זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו:
{י} ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות:
{יא} יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק:
{יב} יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר:
{יג} והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם:
(פ)
{יד} רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם:
{טו} כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות:
{טז} יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה:
{יז} ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך:
{יח} מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:
{יט} ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם:
{כ} תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם:
(פפפ)