צפניה פרק-א
{א} דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה:
{ב} אסף אסף כל מעל פני האדמה נאם יהוה:
{ג} אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם יהוה:
{ד} ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל את שם הכמרים עם הכהנים:
{ה} ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם:
{ו} ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו:
{ז} הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו:
{ח} והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלבשים מלבוש נכרי:
{ט} ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה:
{י} והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות:
{יא} הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף:
(ס)
{יב} והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע:
{יג} והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם:
{יד} קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור:
{טו} יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל:
{טז} יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות:
{יז} והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים:
{יח} גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ:
(ס)
צפניה פרק-ב
{א} התקוששו וקושו הגוי לא נכסף:
{ב} בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה:
{ג} בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה:
{ד} כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר:
(ס)
{ה} הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב:
{ו} והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן:
{ז} והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם
{ח} שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם:
{ט} לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום:
{י} זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות:
{יא} נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים:
{יב} גם אתם כושים חללי חרבי המה:
{יג} ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר:
{יד} ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה:
{טו} זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו:
(פ)
צפניה פרק-ג
{א} הוי מראה ונגאלה העיר היונה:
{ב} לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה:
{ג} שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר:
{ד} נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה:
{ה} יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת:
{ו} הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב:
{ז} אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם:
{ח} לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ:
{ט} כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד:
{י} מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי:
{יא} ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי:
{יב} והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה:
{יג} שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד:
(פ)
{יד} רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם:
{טו} הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד:
(פ)
{טז} ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך:
{יז} יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה:
{יח} נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה:
{יט} הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם:
{כ} בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה:
(פפפ)