פרשת במדבר
במדבר פרק-א
{א} וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר:
{ב} שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם:
{ג} מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן:
{ד} ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא:
{ה} ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור:
{ו} לשמעון שלמיאל בן צורישדי:
{ז} ליהודה נחשון בן עמינדב:
{ח} ליששכר נתנאל בן צוער:
{ט} לזבולן אליאב בן חלן:
{י} לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור:
{יא} לבנימן אבידן בן גדעני:
{יב} לדן אחיעזר בן עמישדי:
{יג} לאשר פגעיאל בן עכרן:
{יד} לגד אליסף בן דעואל:
{טו} לנפתלי אחירע בן עינן:
{טז} אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם:
{יז} ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות:
{יח} ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם:
{יט} כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני:
(ס)
{כ}  שני  ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{כא} פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות:
(פ)
{כב} לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{כג} פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות:
(פ)
{כד} לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{כה} פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים:
(פ)
{כו} לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{כז} פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות:
(פ)
{כח} לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{כט} פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות:
(פ)
{ל} לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{לא} פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות:
(פ)
{לב} לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{לג} פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות:
(פ)
{לד} לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{לה} פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים:
(פ)
{לו} לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{לז} פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות:
(פ)
{לח} לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{לט} פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות:
(פ)
{מ} לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{מא} פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות:
(פ)
{מב} בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
{מג} פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות:
(פ)
{מד} אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו:
{מה} ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל:
{מו} ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים:
{מז} והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם:
(פ)
{מח} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{מט} אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל:
{נ} ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו:
{נא} ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת:
{נב} וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם:
{נג} והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות:
{נד} ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו:
(פ)
במדבר פרק-ב
{א}  שלישי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
{ב} איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו:
{ג} והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב:
{ד} וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות:
{ה} והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער:
{ו} וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות:
{ז} מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן:
{ח} וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות:
{ט} כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו:
(ס)
{י} דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור:
{יא} וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות:
{יב} והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי:
{יג} וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות:
{יד} ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל:
{טו} וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים:
{טז} כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו:
(ס)
{יז} ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם:
(ס)
{יח} דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד:
{יט} וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות:
{כ} ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור:
{כא} וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים:
{כב} ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני:
{כג} וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות:
{כד} כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו:
(ס)
{כה} דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי:
{כו} וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות:
{כז} והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן:
{כח} וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות:
{כט} ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן:
{ל} וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות:
{לא} כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם:
(פ)
{לב} אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים:
{לג} והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה:
{לד} ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו:
(פ)
במדבר פרק-ג
{א}  רביעי  ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני:
{ב} ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר:
{ג} אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן:
{ד} וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם:
(פ)
{ה} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ו} הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו:
{ז} ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן:
{ח} ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן:
{ט} ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל:
{י} ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת:
(פ)
{יא} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{יב} ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים:
{יג} כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה:
(פ)
{יד}  חמישי  וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר:
{טו} פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם:
{טז} ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה:
{יז} ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי:
{יח} ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי:
{יט} ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל:
{כ} ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם:
{כא} לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני:
{כב} פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות:
{כג} משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה:
{כד} ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל:
{כה} ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד:
{כו} וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו:
(ס)
{כז} ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי:
{כח} במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש:
{כט} משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה:
{ל} ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל:
{לא} ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו:
{לב} ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש:
{לג} למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי:
{לד} ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים:
{לה} ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה:
{לו} ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו:
{לז} ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם:
{לח} והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת:
{לט} כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף:
(ס)
{מ}  שישי  ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם:
{מא} ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל:
{מב} ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל:
{מג} ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים:
(פ)
{מד} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{מה} קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה:
{מו} ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל:
{מז} ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל:
{מח} ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם:
{מט} ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים:
{נ} מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש:
{נא} ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה:
(פ)
במדבר פרק-ד
{א}  שביעי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
{ב} נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם:
{ג} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד:
{ד} זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים:
{ה} ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת:
{ו} ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו:
{ז} ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה:
{ח} ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו:
{ט} ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם:
{י} ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט:
{יא} ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו:
{יב} ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט:
{יג} ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן:
{יד} ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו:
{טו} וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד:
{טז} ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו:
(פ)
{יז}  מפטיר  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
{יח} אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים:
{יט} וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו:
{כ} ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו:
(פפפ)
פרשת נשא
{כא} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{כב} נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם:
{כג} מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד:
{כד} זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא:
{כה} ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד:
{כו} ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו:
{כז} על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם:
{כח} זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן:
(ס)
{כט} בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם:
{ל} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד:
{לא} וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו:
{לב} ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם:
{לג} זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן:
{לד} ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם:
{לה} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
{לו} ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים:
{לז} אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה:
(ס)
{לח}  שני  ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם:
{לט} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
{מ} ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים:
{מא} אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה:
{מב} ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם:
{מג} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
{מד} ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים:
{מה} אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה:
{מו} כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם:
{מז} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד:
{מח} ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים:
{מט} על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה:
(פ)
במדבר פרק-ה
{א}  שלישי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש:
{ג} מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם:
{ד} ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל:
(פ)
{ה} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ו} דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא:
{ז} והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו:
{ח} ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו:
{ט} וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה:
{י} ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה:
(פ)
{יא}  רביעי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{יב} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל:
{יג} ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה:
{יד} ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה:
{טו} והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון:
{טז} והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה:
{יז} ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:
{יח} והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים:
{יט} והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה:
{כ} ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך:
{כא} והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה:
{כב} ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן:
{כג} וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים:
{כד} והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים:
{כה} ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח:
{כו} וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים:
{כז} והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה:
{כח} ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע:
{כט} זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה:
{ל} או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת:
{לא} ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה:
(פ)
במדבר פרק-ו
{א} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה:
{ג} מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל:
{ד} כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל:
{ה} כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו:
{ו} כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא:
{ז} לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו:
{ח} כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה:
{ט} וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו:
{י} וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד:
{יא} ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא:
{יב} והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו:
{יג} וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד:
{יד} והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים:
{טו} וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם:
{טז} והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו:
{יז} ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו:
{יח} וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:
{יט} ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו:
{כ} והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין:
{כא} זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו:
(פ)
{כב} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{כג} דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:
(ס)
{כד} יברכך יהוה וישמרך:
(ס)
{כה} יאר יהוה פניו אליך ויחנך:
(ס)
{כו} ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:
(ס)
{כז} ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם:
(ס)
במדבר פרק-ז
{א}  חמישי  ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם:
{ב} ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים:
{ג} ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן:
{ד} ויאמר יהוה אל משה לאמר:
{ה} קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו:
{ו} ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים:
{ז} את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם:
{ח} ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן:
{ט} ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו:
{י} ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח:
{יא} ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח:
(ס)
{יב} ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה:
{יג} וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{יד} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{טו} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{טז} שעיר עזים אחד לחטאת:
{יז} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב:
(פ)
{יח} ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר:
{יט} הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{כ} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{כא} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{כב} שעיר עזים אחד לחטאת:
{כג} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער:
(פ)
{כד} ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן:
{כה} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{כו} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{כז} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{כח} שעיר עזים אחד לחטאת:
{כט} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן:
(פ)
{ל} ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור:
{לא} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{לב} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
{לג} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{לד} שעיר עזים אחד לחטאת:
{לה} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור:
(פ)
{לו} ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי:
{לז} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{לח} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{לט} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{מ} שעיר עזים אחד לחטאת
{מא} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי:
(פ) (פ)
{מב}  שישי  ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל:
{מג} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{מד} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{מה} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{מו} שעיר עזים אחד לחטאת:
{מז} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל:
(פ)
{מח} ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד:
{מט} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{נ} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{נא} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{נב} שעיר עזים אחד לחטאת:
{נג} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד:
(פ)
{נד} ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור:
{נה} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
{נו} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{נז} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{נח} שעיר עזים אחד לחטאת:
{נט} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור:
(פ)
{ס} ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני:
{סא} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{סב} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{סג} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{סד} שעיר עזים אחד לחטאת:
{סה} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני:
(פ)
{סו} ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי:
{סז} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{סח} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
{סט} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{ע} שעיר עזים אחד לחטאת:
{עא} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי:
{עב}  שביעי  ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן:
{עג} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{עד} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{עה} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{עו} שעיר עזים אחד לחטאת:
{עז} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן:
(פ)
{עח} ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן:
{עט} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
{פ} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
{פא} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
{פב} שעיר עזים אחד לחטאת:
{פג} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן:
(פ)
{פד} זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה:
{פה} שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש:
{פו} כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה:
{פז}  מפטיר  כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת:
{פח} וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו:
{פט} ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו:
(פפפ)
פרשת בהעלתך
במדבר פרק-ח
{א} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות:
{ג} ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה:
{ד} וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה:
(פ)
{ה} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ו} קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם:
{ז} וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו:
{ח} ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת:
{ט} והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל:
{י} והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים:
{יא} והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה:
{יב} והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים:
{יג} והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה:
{יד} והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:
{טו}  שני  ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה:
{טז} כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי:
{יז} כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי:
{יח} ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל:
{יט} ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש:
{כ} ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל:
{כא} ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם:
{כב} ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם:
(פ)
{כג} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{כד} זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד:
{כה} ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד:
{כו} ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם:
(פ)
במדבר פרק-ט
{א}  שלישי  וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר:
{ב} ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו:
{ג} בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו:
{ד} וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח:
{ה} ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל:
{ו} ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא:
{ז} ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל:
{ח} ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם:
(פ)
{ט} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{י} דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה:
{יא} בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו:
{יב} לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו:
{יג} והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא:
{יד} וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ:
(ס)
{טו}  רביעי  וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר:
{טז} כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה:
{יז} ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל:
{יח} על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו:
{יט} ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו:
{כ} ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו:
{כא} ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו:
{כב} או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו:
{כג} על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה:
(פ)
במדבר פרק-י
{א} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות:
{ג} ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד:
{ד} ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל:
{ה} ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה:
{ו} ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם:
{ז} ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו:
{ח} ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם:
{ט} וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם:
{י} וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם:
(פ)
{יא}  חמישי  ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת:
{יב} ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן:
{יג} ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה:
{יד} ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב:
{טו} ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער:
{טז} ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן:
{יז} והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן:
{יח} ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור:
{יט} ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי:
{כ} ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל:
{כא} ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם:
{כב} ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד:
{כג} ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור:
{כד} ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני:
{כה} ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי:
{כו} ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן:
{כז} ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן:
{כח} אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו:
(ס)
{כט} ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל:
{ל} ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך:
{לא} ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים:
{לב} והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך:
{לג} ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה:
{לד} וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה:
(ס)
{לה}  שישי  ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך:
{לו} ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל:
(פ)
במדבר פרק-יא
{א} ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה:
{ב} ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש:
{ג} ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה:
{ד} והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר:
{ה} זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים:
{ו} ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו:
{ז} והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח:
{ח} שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן:
{ט} וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו:
{י} וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע:
{יא} ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי:
{יב} האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו:
{יג} מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה:
{יד} לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני:
{טו} ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי:
(פ)
{טז} ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך:
{יז} וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך:
{יח} ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם:
{יט} לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום:
{כ} עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים:
{כא} ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים:
{כב} הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם:
(פ)
{כג} ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא:
{כד} ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל:
{כה} וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו:
{כו} וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה:
{כז} וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה:
{כח} ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם:
{כט} ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם:
{ל}  שביעי  ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל:
{לא} ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ:
{לב} ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה:
{לג} הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד:
{לד} ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים:
{לה} מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות:
(פ)
במדבר פרק-יב
{א} ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח:
{ב} ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה:
{ג} והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:
(ס)
{ד} ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם:
{ה} וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם:
{ו} ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו:
{ז} לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא:
{ח} פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:
{ט} ויחר אף יהוה בם וילך:
{י} והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת:
{יא} ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו:
{יב} אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו:
{יג} ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה:
(פ)
{יד}  מפטיר  ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף:
{טו} ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים:
{טז} ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן:
(פפפ)
פרשת שלח לך
במדבר פרק-יג
{א} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם:
{ג} וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה:
{ד} ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור:
{ה} למטה שמעון שפט בן חורי:
{ו} למטה יהודה כלב בן יפנה:
{ז} למטה יששכר יגאל בן יוסף:
{ח} למטה אפרים הושע בן נון:
{ט} למטה בנימן פלטי בן רפוא:
{י} למטה זבולן גדיאל בן סודי:
{יא} למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי:
{יב} למטה דן עמיאל בן גמלי:
{יג} למטה אשר סתור בן מיכאל:
{יד} למטה נפתלי נחבי בן ופסי:
{טו} למטה גד גאואל בן מכי:
{טז} אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע:
{יז} וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר:
{יח} וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב:
{יט} ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים:
{כ} ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים:
{כא}  שני  ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת:
{כב} ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים:
{כג} ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים:
{כד} למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל:
{כה} וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום:
{כו} וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ:
{כז} ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה:
{כח} אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם:
{כט} עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן:
{ל} ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה:
{לא} והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו:
{לב} ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות:
{לג} ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם:
במדבר פרק-יד
{א} ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:
{ב} וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו:
{ג} ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:
{ד} ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:
{ה} ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל:
{ו} ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם:
{ז} ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד:
{ח}  שלישי  אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש:
{ט} אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם:
{י} ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל:
(פ)
{יא} ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:
{יב} אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו:
{יג} ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו:
{יד} ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה:
{טו} והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר:
{טז} מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר:
{יז} ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:
{יח} יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים:
{יט} סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:
{כ} ויאמר יהוה סלחתי כדברך:
{כא} ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ:
{כב} כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:
{כג} אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה:
{כד} ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה:
{כה} והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף:
(פ)
{כו}  רביעי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
{כז} עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי:
{כח} אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם:
{כט} במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי:
{ל} אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון:
{לא} וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה:
{לב} ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:
{לג} ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר:
{לד} במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי:
{לה} אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו:
{לו} והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ:
{לז} וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה:
{לח} ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ:
{לט} וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד:
{מ} וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו:
{מא} ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח:
{מב} אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:
{מג} כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם:
{מד} ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה:
{מה} וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה:
(פ)
במדבר פרק-טו
{א} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם:
{ג} ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן:
{ד} והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן:
{ה} ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד:
{ו} או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין:
{ז} ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה:
{ח}  חמישי  וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה:
{ט} והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין:
{י} ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה:
{יא} ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים:
{יב} כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם:
{יג} כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה:
{יד} וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה:
{טו} הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה:
{טז} תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם:
(פ)
{יז}  שישי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{יח} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה:
{יט} והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה:
{כ} ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה:
{כא} מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם:
(ס)
{כב} וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה:
{כג} את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם:
{כד} והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת:
{כה} וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם:
{כו} ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה:
(ס)
{כז}  שביעי  ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת:
{כח} וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו:
{כט} האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה:
{ל} והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה:
{לא} כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה:
(פ)
{לב} ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת:
{לג} ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה:
{לד} ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו:
(ס)
{לה} ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה:
{לו} ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה:
(פ)
{לז}  מפטיר  ויאמר יהוה אל משה לאמר:
{לח} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת:
{לט} והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם:
{מ} למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם:
{מא} אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם:
(פפפ)
פרשת קרח
במדבר פרק-טז
{א} ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן:
{ב} ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם:
{ג} ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה:
{ד} וישמע משה ויפל על פניו:
{ה} וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו:
{ו} זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו:
{ז} ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי:
{ח} ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי:
{ט} המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם:
{י} ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה:
{יא} לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו:
{יב} וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה:
{יג} המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר:
(ס)
{יד}  שני  אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה:
{טו} ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם:
{טז} ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר:
{יז} וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו:
{יח} ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן:
{יט} ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה:
{כ}  שלישי  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
{כא} הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע:
{כב} ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף:
(ס)
{כג} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{כד} דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם:
{כה} ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל:
{כו} וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם:
{כז} ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם:
{כח} ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי:
{כט} אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני:
{ל} ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה:
{לא} ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם:
{לב} ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש:
{לג} וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל:
{לד} וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ:
{לה} ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת:
(ס)
במדבר פרק-יז
{א} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו:
{ג} את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל:
{ד} ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח:
{ה} זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו:
(פ)
{ו} וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה:
{ז} ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה:
{ח} ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד:
(ס)
{ט}  רביעי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{י} הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם:
{יא} ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף:
{יב} ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם:
{יג} ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה:
{יד} ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח:
{טו} וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה:
(פ)
{טז}  חמישי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{יז} דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו:
{יח} ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם:
{יט} והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה:
{כ} והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם:
{כא} וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם:
{כב} וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת:
{כג} ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים:
{כד} ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו:
(פ)
{כה}  שישי  ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו:
{כו} ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה:
(פ)
{כז} ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו:
{כח} כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע:
(ס)
במדבר פרק-יח
{א} ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם:
{ב} וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת:
{ג} ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם:
{ד} ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם:
{ה} ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל:
{ו} ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד:
{ז} ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת:
(פ)
{ח} וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם:
{ט} זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך:
{י} בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך:
{יא} וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו:
{יב} כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים:
{יג} בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו:
{יד} כל חרם בישראל לך יהיה:
{טו} כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה:
{טז} ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא:
{יז} אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה:
{יח} ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה:
{יט} כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך:
{כ} ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל:
(ס)
{כא}  שביעי  ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד:
{כב} ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות:
{כג} ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה:
{כד} כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה:
(פ)
{כה} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{כו} ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר:
{כז} ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב:
{כח} כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן:
{כט} מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו:
{ל}  מפטיר  ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב:
{לא} ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד:
{לב} ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו:
(פפפ)
פרשת חקת
במדבר פרק-יט
{א} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
{ב} זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על:
{ג} ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו:
{ד} ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים:
{ה} ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף:
{ו} ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה:
{ז} וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב:
{ח} והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב:
{ט} ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא:
{י} וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם:
{יא} הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים:
{יב} הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר:
{יג} כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו:
{יד} זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים:
{טו} וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא:
{טז} וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים:
{יז} ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי:
{יח}  שני  ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר:
{יט} והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב:
{כ} ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא:
{כא} והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב:
{כב} וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב:
(פ)
במדבר פרק-כ
{א} ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם:
{ב} ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן:
{ג} וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה:
{ד} ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו:
{ה} ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות:
{ו} ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם:
(פ)
{ז}  שלישי - במחוברות שני  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ח} קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם:
{ט} ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו:
{י} ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים:
{יא} וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם:
(ס)
{יב} ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם:
{יג} המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם:
(ס)
{יד}  רביעי  וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו:
{טו} וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו:
{טז} ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך:
{יז} נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך:
{יח} ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך:
{יט} ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה:
{כ} ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה:
{כא} וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו:
(פ)
{כב}  חמישי - במחוברות שלישי  ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר:
{כג} ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר:
{כד} יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה:
{כה} קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר:
{כו} והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם:
{כז} ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה:
{כח} ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר:
{כט} ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל:
(ס)
במדבר פרק-כא
{א} וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי:
{ב} וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם:
{ג} וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה:
(פ)
{ד} ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך:
{ה} וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל:
{ו} וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל:
{ז} ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם:
{ח} ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי:
{ט} ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי:
{י}  שישי  ויסעו בני ישראל ויחנו באבת:
{יא} ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש:
{יב} משם נסעו ויחנו בנחל זרד:
{יג} משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי:
{יד} על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון:
{טו} ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב:
{טז} ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים:
(ס)
{יז} אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה:
{יח} באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה:
{יט} וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
{כ} ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן:
{כא}  שביעי - במחוברות רביעי  וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר:
{כב} אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך:
{כג} ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל:
{כד} ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון:
{כה} ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה:
{כו} כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן:
{כז} על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון:
{כח} כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן:
{כט} אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון:
{ל} ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא:
{לא} וישב ישראל בארץ האמרי:
{לב} וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם:
{לג} ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי:
{לד}  מפטיר  ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון:
{לה} ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו:
במדבר פרק-כב
{א} ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו:
(פפפ)
פרשת בלק
{ב} וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי:
{ג} ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל:
{ד} ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא:
{ה} וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי:
{ו} ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר:
{ז} וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק:
{ח} ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם:
{ט} ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך:
{י} ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי:
{יא} הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו:
{יב} ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא:
{יג}  שני - במחוברות חמישי  ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם:
{יד} ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו:
{טו} ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה:
{טז} ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי:
{יז} כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה:
{יח} ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה:
{יט} ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי:
{כ} ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה:
{כא}  שלישי  ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב:
{כב} ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו:
{כג} ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך:
{כד} ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה:
{כה} ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה:
{כו} ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול:
{כז} ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל:
{כח} ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים:
{כט} ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך:
{ל} ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא:
{לא} ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו:
{לב} ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי:
{לג} ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי:
{לד} ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי:
{לה} ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק:
{לו} וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול:
{לז} ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך:
{לח} ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר:
{לט}  רביעי - במחוברות ששי  וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות:
{מ} ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו:
{מא} ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם:
במדבר פרק-כג
{א} ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים:
{ב} ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח:
{ג} ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי:
{ד} ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח:
{ה} וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר:
{ו} וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב:
{ז} וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל:
{ח} מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה:
{ט} כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב:
{י} מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו:
{יא} ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך:
{יב} ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר:
{יג}  חמישי  ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם:
{יד} ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח:
{טו} ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה:
{טז} ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר:
{יז} ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה:
{יח} וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר:
{יט} לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה:
{כ} הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה:
{כא} לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו:
{כב} אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו:
{כג} כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל:
{כד} הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה:
{כה} ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו:
{כו} ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה:
{כז}  שישי - במחוברות שביעי  ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם:
{כח} ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן:
{כט} ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם:
{ל} ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח:
במדבר פרק-כד
{א} וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו:
{ב} וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים:
{ג} וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין:
{ד} נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים:
{ה} מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל:
{ו} כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים:
{ז} יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו:
{ח} אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ:
{ט} כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור:
{י} ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים:
{יא} ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד:
{יב} ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר:
{יג} אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר:
{יד}  שביעי  ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים:
{טו} וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין:
{טז} נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים:
{יז} אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת:
{יח} והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל:
{יט} וירד מיעקב והאביד שריד מעיר:
{כ} וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד:
{כא} וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך:
{כב} כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך:
{כג} וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל:
{כד} וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד:
{כה} ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו:
(פ)
במדבר פרק-כה
{א} וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב:
{ב} ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן:
{ג} ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל:
{ד} ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל:
{ה} ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור:
{ו} והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד:
{ז}  מפטיר  וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו:
{ח} ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל:
{ט} ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף:
(פפפ)
פרשת פינחס
{י} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{יא} פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי:
{יב} לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלם:
{יג} והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל:
{יד} ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני:
{טו} ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא:
(פ)
{טז} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{יז} צרור את המדינים והכיתם אותם:
{יח} כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור:
במדבר פרק-כו
{א} ויהי אחרי המגפה
(פ) ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר:
{ב} שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל:
{ג} וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:
{ד} מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים:
{ה}  שני  ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי:
{ו} לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי:
{ז} אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים:
{ח} ובני פלוא אליאב:
{ט} ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה:
{י} ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס:
{יא} ובני קרח לא מתו:
(ס)
{יב} בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני:
{יג} לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי:
{יד} אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים:
(ס)
{טו} בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני:
{טז} לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי:
{יז} לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי:
{יח} אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות:
(ס)
{יט} בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען:
{כ} ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי:
{כא} ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי:
{כב} אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות:
(ס)
{כג} בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני:
{כד} לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני:
{כה} אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות:
(ס)
{כו} בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי:
{כז} אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות:
(ס)
{כח} בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים:
{כט} בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי:
{ל} אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי:
{לא} ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי:
{לב} ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי:
{לג} וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה:
{לד} אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות:
(ס)
{לה} אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני:
{לו} ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני:
{לז} אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם:
(ס)
{לח} בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי:
{לט} לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי:
{מ} ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי:
{מא} אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות:
(ס)
{מב} אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם:
{מג} כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות:
(ס)
{מד} בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי:
{מה} לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי:
{מו} ושם בת אשר שרח:
{מז} אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות:
(ס)
{מח} בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני:
{מט} ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי:
{נ} אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות:
{נא} אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים:
(ס)
{נב}  שלישי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{נג} לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות:
{נד} לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו:
{נה} אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו:
{נו} על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט:
(ס)
{נז} ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי:
{נח} אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם:
{נט} ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם:
{ס} ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר:
{סא} וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה:
{סב} ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל:
{סג} אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו:
{סד} ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני:
{סה} כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון:
(ס)
במדבר פרק-כז
{א} ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה:
{ב} ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר:
{ג} אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו:
{ד} למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו:
{ה} ויקרב משה את משפטן לפני יהוה:
(פ)
{ו}  רביעי  ויאמר יהוה אל משה לאמר:
{ז} כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן:
{ח} ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו:
{ט} ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו:
{י} ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו:
{יא} ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה:
(פ)
{יב} ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל:
{יג} וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך:
{יד} כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן:
(ס)
{טו} וידבר משה אל יהוה לאמר:
{טז} יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה:
{יז} אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה:
{יח} ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו:
{יט} והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם:
{כ} ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל:
{כא} ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה:
{כב} ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה:
{כג} ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה:
(פ)
במדבר פרק-כח
{א}  חמישי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו:
{ג} ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:
{ד} את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:
{ה} ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין:
{ו} עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה:
{ז} ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה:
{ח} ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה:
(פ)
{ט} וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו:
{י} עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה:
(פ)
{יא} ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:
{יב} ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד:
{יג} ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה:
{יד} ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה:
{טו} ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו:
(ס)
{טז}  שישי  ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה:
{יז} ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל:
{יח} ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו:
{יט} והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם:
{כ} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו:
{כא} עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים:
{כב} ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם:
{כג} מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה:
{כד} כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו:
{כה} וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
(ס)
{כו} וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
{כז} והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה:
{כח} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד:
{כט} עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים:
{ל} שעיר עזים אחד לכפר עליכם:
{לא} מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם:
(פ)
במדבר פרק-כט
{א} ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם:
{ב} ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:
{ג} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל:
{ד} ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים:
{ה} ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם:
{ו} מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה:
(ס)
{ז} ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו:
{ח} והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם:
{ט} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד:
{י} עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים:
{יא} שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם:
(ס)
{יב}  שביעי  ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים:
{יג} והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו:
{יד} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם:
{טו} ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים:
{טז} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה:
(ס)
{יז} וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
{יח} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
{יט} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם:
(ס)
{כ} וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
{כא} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
{כב} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:
(ס)
{כג} וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
{כד} מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
{כה} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה:
(ס)
{כו} וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
{כז} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
{כח} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:
(ס)
{כט} וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
{ל} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
{לא} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה:
(ס)
{לב} וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
{לג} ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם:
{לד} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה:
(ס)
{לה}  מפטיר  ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
{לו} והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:
{לז} מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט:
{לח} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:
{לט} אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם:
במדבר פרק-ל
{א} ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה:
(פפפ)
פרשת מטות
{ב} וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה:
{ג} איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה:
{ד} ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה:
{ה} ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום:
{ו} ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה:
{ז} ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה:
{ח} ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו:
{ט} ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה:
{י} ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה:
{יא} ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה:
{יב} ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום:
{יג} ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה:
{יד} כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו:
{טו} ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו:
{טז} ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה:
{יז} אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה:
(פ)
במדבר פרק-לא
{א}  שני  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך:
{ג} וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין:
{ד} אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא:
{ה} וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא:
{ו} וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו:
{ז} ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר:
{ח} ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב:
{ט} וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו:
{י} ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש:
{יא} ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה:
{יב} ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו:
(ס)
{יג}  שלישי - במחוברות שני  ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה:
{יד} ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה:
{טו} ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה:
{טז} הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה:
{יז} ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו:
{יח} וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם:
{יט} ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם:
{כ} וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו:
(ס)
{כא} ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה:
{כב} אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת:
{כג} כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים:
{כד} וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה:
(ס)
{כה}  רביעי  ויאמר יהוה אל משה לאמר:
{כו} שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה:
{כז} וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה:
{כח} והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן:
{כט} ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה:
{ל} וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה:
{לא} ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:
{לב} ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים:
{לג} ובקר שנים ושבעים אלף:
{לד} וחמרים אחד וששים אלף:
{לה} ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף:
{לו} ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות:
{לז} ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים:
{לח} והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים:
{לט} וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים:
{מ} ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש:
{מא} ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:
{מב}  חמישי  וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים:
{מג} ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות:
{מד} ובקר ששה ושלשים אלף:
{מה} וחמרים שלשים אלף וחמש מאות:
{מו} ונפש אדם ששה עשר אלף:
{מז} ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה:
{מח} ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות:
{מט} ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש:
{נ} ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה:
{נא} ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה:
{נב} ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות:
{נג} אנשי הצבא בזזו איש לו:
{נד} ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה:
(פ)
במדבר פרק-לב
{א}  שישי - במחוברות שלישי  ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה:
{ב} ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר:
{ג} עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען:
{ד} הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה:
(ס)
{ה} ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן:
{ו} ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה:
{ז} ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה:
{ח} כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ:
{ט} ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה:
{י} ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר:
{יא} אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי:
{יב} בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה:
{יג} ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה:
{יד} והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל:
{טו} כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה:
(ס)
{טז} ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו:
{יז} ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ:
{יח} לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו:
{יט} כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה:
(פ)
{כ}  שביעי - במחוברות רביעי  ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה:
{כא} ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו:
{כב} ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה:
{כג} ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם:
{כד} בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו:
{כה} ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה:
{כו} טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד:
{כז} ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר:
{כח} ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל:
{כט} ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה:
{ל} ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען:
{לא} ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה:
{לב} נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן:
{לג} ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב:
{לד} ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער:
{לה} ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה:
{לו} ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן:
{לז} ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים:
{לח} ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו:
{לט}  מפטיר  וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה:
{מ} ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה:
{מא} ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר:
{מב} ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו:
(פפפ)
פרשת מסעי
במדבר פרק-לג
{א} אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן:
{ב} ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם:
{ג} ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים:
{ד} ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים:
{ה} ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת:
{ו} ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר:
{ז} ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל:
{ח} ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה:
{ט} ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם:
{י} ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף:
{יא}  שני  ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין:
{יב} ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה:
{יג} ויסעו מדפקה ויחנו באלוש:
{יד} ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות:
{טו} ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני:
{טז} ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה:
{יז} ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת:
{יח} ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה:
{יט} ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ:
{כ} ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה:
{כא} ויסעו מלבנה ויחנו ברסה:
{כב} ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה:
{כג} ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר:
{כד} ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה:
{כה} ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת:
{כו} ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת:
{כז} ויסעו מתחת ויחנו בתרח:
{כח} ויסעו מתרח ויחנו במתקה:
{כט} ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה:
{ל} ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות:
{לא} ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן:
{לב} ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד:
{לג} ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה:
{לד} ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה:
{לה} ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר:
{לו} ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש:
{לז} ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום:
{לח} ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש:
{לט} ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר:
(ס)
{מ} וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל:
{מא} ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה:
{מב} ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן:
{מג} ויסעו מפונן ויחנו באבת:
{מד} ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב:
{מה} ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד:
{מו} ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה:
{מז} ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו:
{מח} ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו:
{מט} ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב:
(ס)
{נ}  שלישי - במחוברות חמישי  וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:
{נא} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען:
{נב} והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו:
{נג} והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה:
{נד} והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו:
{נה} ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה:
{נו} והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם:
(פ)
במדבר פרק-לד
{א} וידבר יהוה אל משה לאמר:
{ב} צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה:
{ג} והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה:
{ד} ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה:
{ה} ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה:
{ו} וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים:
{ז} וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר:
{ח} מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה:
{ט} ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון:
{י} והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה:
{יא} וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה:
{יב} וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב:
{יג} ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה:
{יד} כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם:
{טו} שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה:
(פ)
{טז}  רביעי - במחוברות ששי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{יז} אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון:
{יח} ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ:
{יט} ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה:
{כ} ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד:
{כא} למטה בנימן אלידד בן כסלון:
{כב} ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי:
{כג} לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד:
{כד} ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן:
{כה} ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך:
{כו} ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן:
{כז} ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי:
{כח} ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד:
{כט} אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען:
(פ)
במדבר פרק-לה
{א}  חמישי  וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:
{ב} צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים:
{ג} והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם:
{ד} ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב:
{ה} ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים:
{ו} ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר:
{ז} כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן:
{ח} והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים:
(פ)
{ט}  שישי - במחוברות שביעי  וידבר יהוה אל משה לאמר:
{י} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען:
{יא} והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה:
{יב} והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט:
{יג} והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם:
{יד} את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה:
{טו} לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה:
{טז} ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
{יז} ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
{יח} או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
{יט} גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו:
{כ} ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת:
{כא} או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו:
{כב} ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה:
{כג} או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו:
{כד} ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה:
{כה} והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש:
{כו} ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה:
{כז} ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם:
{כח} כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו:
{כט} והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם:
{ל} כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות:
{לא} ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת:
{לב} ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן:
{לג} ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו:
{לד} ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל:
(פ)
במדבר פרק-לו
{א}  שביעי  ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל:
{ב} ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו:
{ג} והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע:
{ד} ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן:
{ה} ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים:
{ו} זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים:
{ז} ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל:
{ח} וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו:
{ט} ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל:
{י} כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד:
{יא}  מפטיר  ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים:
{יב} ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן:
{יג} אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו:
(חזק)