א . כתוב בתורה (ויקרא כא טו) וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה , וקיבלו חז''ל שפירוש ''ממחרת השבת'' הוא מחרת יו''ט הראשון של פסח , ולכן מצות עשה לספור ספירת העומר החל מליל ט''ז בניסן עד גמר שבעה שבועות ובזמן הזה אין לנו קצירת העומר ולא קרבן העומר , לכן אין מצות ספירת העומר בזמן הזה אלא מדברי סופרים , זכר למקדש ולפיכך נכון להשמיט מהנוסח של ''לשם יחוד'' שלפני ספירת העומר את הנוסח : ''הרינו באים לקיים מצות עשה של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וכו' '' (ילקו''י ה/תיב)

ב . הנוהגים לומר בנוסח ''לשם יחוד'' שלפני ספירת העומר , ביום האחרון של ספירת העומר את הפסוק ''וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה'' , יש להם על מה שיסמוכו ורשאים אחר כך לספור את העומר בברכה , ואין למחות בידם ומכל מקום לכתחילה נכון להשמיט פסוק זה , ודי לומר ''הרי אנחנו באים לקיים מצות ספירת העומר וכו' '' . (יבי''א ג/כח יחו''ד ו/כט)

ג . מי שבירך על ספירת העומר , ובעת ברכתו היה סבור שהיום הוא כך וכך לעומר , ולפני שספר נזכר מיד שהיום אינו כך וכך , ימשיך ויספור את העומר , ולא יחזור לברך . (ילקו''י ה תיד)

ד . במוצ''ש סופרים העומר קודם ההבדלה . וכן כשחל יו''ט האחרון של פסח במוצ''ש , יספרו את העומר קודם ההבדלה . (יבי''א ח''ד חלק אורח חיים סי' כג סק''ח)

ה . מברכים קודם הספירה , כשם שמברכים על שאר מצות דרבנן ואם ספר בלי ברכה יצא ידי חובה (ילקו''י ה/תטו)

ו . טוב לכתחילה שהסופר ספירת העומר , יברך ויספור בלשון שהוא מבין מה שמוציא בפיו ואף בלשון הקודש יש אומרים שצריך לכתחילה להבין הספירה ויש חולקין (יבי''א ה/יב סק''ד)

ז . העומד במקום מטונף ולא יכול לברך על ספירת העומר , יספור בלי ברכה (יבי''א ו/כט סק''ה חיו''ד)

ח . נשים פטורות ממצות ספירת העומר ואם רצו לספור בלי ברכה רשאות אבל אינן רשאות לברך . ועל פי הסוד טוב שהנשים לא תספורנה כלל העומר אף בלי ברכה . (ילקו''י חלק ה' עמוד תטז)

ט . מצוה לחנך את הקטנים לספור את העומר בכל יום , ויש לחנכם לספור עם ברכה כדת . ואפילו אם שכחו לספוד יום אחד , יכולים להמשיך לספור בברכה , משום חינוך . (שזה החינוך . שיספרו בכל יום ילקו''י ה/תיז)

י . קטן שהגדיל ונעשה לבר מצוה בתוך ימי הספירה , אף שהקפיד לספור את העומר בימי קטנותו מדי יום ביומו , יש להורות לו להפסיק מלברך ביום שהגיע לי''ג שנה ויום אחד , וישמע הברכה מהשליח צבור ויספור בלא ברכה (יבי''א ג/כז יחו''ד ג/כט)

יא . מצות ספירת העומר צריכה להיות מעומד ואם מנה את העומר מיושב יצא , ולכן זקן או חולה שקשה להם לעמוד רשאים לספור לכתחילה מיושב (ילקו''י ה/תיח)

יב . מצוה על כל אחד ואחד מישראל לספור העומר בעצמו , ומכל מקום אם נתכוין לצאת בספירת השליח ציבור , וגם השליח ציבור נתכוין להוציאו , יצא (ילקו''י ה/תיח)

יג . המנהג שהשליח ציבור מברך תחילה ומונה את העומר , וחוזרים אחריו כל הקהל ומברכים ומונים את העומר , והוא המנהג הנכון , ואין בזה כל חשש (ילקו''י ה/תיט יבי''א ה/יז אות ד')

יד . זמן ספירת העומר בלילה , ואם שכח לספור בתחילת הלילה סופר והולך כל הלילה ולכתחלה נכון לספור אחר צאת הכוכבים , והוא כשמונה עשר רגעים אחר שקיעת החמה וכן מנהג המדקדקים במצוות וטוב שיקבעו סדר לימוד בין מנחה למעריב , כדי שיגיע זמן ק''ש וזמן ספירת העומר ומכל מקום ציבור שסיימו תפלת ערבית מיד אחר השקיעה , ואינם ממתינים עד צאת הכוכבים , וקיים חשש שחלק מן הציבור ישכח לספור העומר , יכולים לספור בברכה , אבל כל עוד שלא שקעה החמה אין לספור העומר בברכה בשום פנים ואפילו בערב שבת לאחר קבלת שבת אין לספור קודם השקיעה (ילקו''י ה/תכא יבי''א ו/לא יחו''ד א/כג)

טו . כשסופרים העומר אחר צאת הכוכבים , יש אומרים שנכון לספור מיד אחר קדיש תתקבל של ערבית , אבל המנהג בירושלים לספור אחר עלינו לשבח ואחר ספירת העומר נוהגים לומר הרחמן הוא יחזיר לנו וכו' , למנצח בנגינות מזמור שיר , ואנא בכח (ילקו''י ה/תכב)

טז . נחלקו הראשונים אם מצות ספירת העומר היא מצוה אחת המתמשכת על פני ארבעים ותשע יום , וזה מה שנאמר בתורה תמימות תהיינה , וממילא אם שכח יום אחד חיסר במצוה ואינו יכול לספור או שמצוה זו היא מצוה בפני עצמה בכל לילה ולכן לדינא אם לא ספר אפילו לילה אחת , וגם ביום לא ספר , אינו רשאי לברך על ספירת העומר בלילה שלאחר מכן , דספק ברכות להקל אלא יספור בלי ברכה וכן אם טעה ומנה מספר אחר , ולא נזכר עד הלילה השני , אינו יכול לספור עוד בברכה (יבי''א א/כא סק''ו חיו''ד ג/טז סק''ז ד/מג סק''ז ג/כח)

יז . מי ששכח לספור בלילה , ונזכר ביום וספר בלי ברכה , ממשיך לספור בשאר לילות בברכה (יבי''א ד/מג)

יח . מנהג נכון בירושלים , לספור העומר בבית הכנסת בשחרית בלי ברכה (ילקו''י ה/תכד)

יט . מי ששכח לספור ספירת העומר לילה ויום , שהדין הוא שאינו סופר עוד בברכה , ועמד כשליח ציבור בתפלת ערבית , אין לו לספור ספירת העומר להוציא אחרים ידי חובתם , שכל מי שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתם והדין כן אף באדם נכבד (יבי''א ח/מו סק''ב)

כ . מי שמסופק אם ספר בלילה הקודם את המספר הנכון או לא , וביום לא נזכר , בכל זאת יוכל לספור מכאן ולהבא בברכה (יבי''א ב/ב סק''ג חיו''ד ד/מג סק''ג)

כא . וכן אם היה עומד בבין השמשות (אחר השקיעה) . ונזכר בבירור שלא ספר אמש ספירת העומר , וגם ביום לא נזכר מזה , יספור מיד הספירה של אמש בלי ברכה , ואחר צאת הכוכבים יספור בברכה ונכון שבכגון זה יזהר שלא יספור יותר אלא אחר צאת הכוכבים (יבי''א ד/מג)

כב . נחלקו הראשונים אם מיום שביעי ואילך צריך לספור גם שבועות , או די בספירת הימים , ולכן הטועה בספירת העומר בספירת השבועות , ואת מספר הימים מנה נכון , יכול להמשיך לספור מכאן ולהבא בברכה דשמא כל יום מצוה בפני עצמה , ואף אם תאמר שכל הלילות הם מצוה אחת , שמא די בספירת הימים (ילקו''י ה/תכד)

כג . מי שמסופק כמה היום לעומר , ואינו יכול לברר , [כגון שנמצא במדבר או בעיר שאין שם ישוב יהודי] , יספור מספק את ב' הספירות בלי ברכה , ולמחרת בלילה לאחר שיתברר לו המספר האמיתי , יספור מכאן ואילך בברכה (ילקו''י ה/תכד יבי''א ח/מה)

כד . אונן שמתו מוטל לפניו שפטור מכל המצוות שבתורה , ולא ספר ספירת העומר בלילה , יספור ביום בלי ברכה לאחר קבורת המת , ואז יספור מכאן ולהבא בברכה וכן חולה שלא ספר את העומר בלילה , יספור ביום בלי ברכה , ואז יוכל להמשיך לספור בברכה ואם לא ספר גם ביום , יספור מכאן ולהבא בלי ברכה ויש אומרים שאונן שמסר מתו לחברא קדישא , יוכל לספור בלא ברכה בלילה , ולמחרתו יספור בברכה כרגיל (ילקו''י ה/תכה)

כה . מי ששאל אותו חבירו אחר השקיעה , כמה הלילה לספירה ישיבנו אתמול היה כך וכך לספירה , ומכל מקום אם ענה את המספר של אותו לילה , ולא אמר תיבת ''היום'' יוכל לחזור ולספור בברכה , אבל אם אמר היום כך וכך , אפילו ענה בלשון לע''ז , אינו יכול לברך על העומר באותו לילה וכן אם ענה לו ''היום כך וכך לעומר'' , אף על פי שלא כיון בליבו לצאת ידי חובה , מכל מקום אין לו לחזור ולספור שוב בברכה אולם אם בשעה שענה לחבירו היום כך וכך , נתכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובתו בספירת העומר , חוזר וסופר בברכה (ילקו''י ה/תכה יחו''ד ו/כט)

כו . הלומד בשלחן ערוך בליל שמיני לספירה , לפני שספר את העומר , וקרא מה שכתוב בשלחן ערוך : וביום השמיני יאמר היום שמונה ימים לעומר שהם שבוע אחד ויום אחד , רשאי לחזור ולספור את העומר בברכה (יחו''ד ו/כט ילקו''י ה/תכו)

כז . מי שאמר ביום ל''ב לעומר , אחר שקיעת החמה , שלא יאמרו וידוי כי ''הלילה ל''ג בעומר'' , בכל זאת סופר בלילה ספירת העומר בברכה (יבי''א ד/מג סק''ט)

כח . מי ששכח לספור את העומר בליל ל''ג בעומר , וביום אמר לחבירו ''היום ל''ג בעומר'' , או שתיקן את השליח ציבור כשבא לומר תחנון , ואמר לו ''היום ל''ג בעומר'' , יוכל לספור אחר כך בברכה , על סמך זה וכן אם כתב במכתב ''היום ל''ג בעומר'' , יש אומרים שיוכל להמשיך ולספור בברכה (ילקו''י ה/תכו)

כט . יש אומרים שהכותב ''היום טו''ב לעומר'' יכול לחזור ולמנות העומר בברכה , שלא יצא ידי חובה בכתיבה זו ויש חולקים , והמברך יש לו ע''מ שיסמוך (ילקו''י ה/תכז)

ל . מי ששאל אותך חבירו בזמן הספירה (לאחר צאת הכוכבים) כמה היום לספירה והשיב לו רק את מספר הימים בלי שינקוב את מספר השבועות , יכול לספור אחר כך בברכה , מטעם ספק ספיקא (יחו''ד ו/כט)

לא . מי ששכח לספור ספירת העומר בליל ששי . ונזכר לאחר שהתפלל ערבית למחרת , בליל שבת , וטרם שקעה השמש , יספור בלי ברכה , ויוכל אחר צאת הכוכבים של שבת לספור בברכה את ספירת העומר של שבת (יבי''א ד/מג סק''ח)

לב . בירך על דעת שהיום ארבעה ימים לעומר , וסיים שהם חמשה ימים לעומר , יצא , אפי' אם היה היום ארבעה ימים לעומר

לג . קודם שקיעת החמה כחצי שעה , לא יאכל סעודה של יותר מכביצה פת (חמשים וארבע גדם) , ואפילו התפלל מנחה , כל עוד לא קיים מצות ספירת העומר ויש מחמירים רק בחצי שעה קודם צאת הכוכבים ואם התחיל בסעודה עוד קודם לכן (בהיתר) והגיע זמן ספירת העומר , אינו צריך להפסיק סעודתו , ויספור כשסיים הסעודה אבל אם התחיל באיסור , פוסק וסופר ספירת העומר . ואחד כך ימשיך סעודתו ויש מתירים לסיים סעודתו , ואחר כך יספור העומר ומותר לכתחילה לטעום לפני הספירה פירות הרבה , ופת ועוגה פחות מכביצה (ילקו''י ה/תכז)

סימן תצג - מנהגי ימי ספירת העומר

א . המנהג בכל המקומות אצל הספרדים . שלא לשאת אשה בימי הספירה . מפסח עד יום ל''ד לעומר בבוקר וביום ל''ד , מותרים לישא אשה מאותו יום ואילך . ואף ביום ל''ד בבוקר מותר ומנהג האשכנזים כדעת הרמ''א , לערוך נישואין רק בל''ג בעומד ואף שבכמה מקומות נהגו כן גם הספרדים , מכל מקום המנהג בארץ ישראל אינו כן ולפיכך על רושמי הנישואין בכל אתר ואתר להקפיד שלא לרשום זוג לנשואין בימי העומר , אם הם מבני עדות המזרח . אלא החל מל''ד לעומר והלאה , ומיום זה מותר להם לערוך נישואין בכל יום ויום , וכל עדה תחזיק במנהגיה ובשעת הדחק יעשו הנישואין ביום ל''ג לעומר בערב . אחר צאת הכוכבים של ליל ל''ג לעומר ובשנה שחל ל''ג לעומר בערב שבת מותו . להקדים הנישואין בליל ל''ג בעומר . ליל ששי , לחתן שלא קיים פריה ורביה . ובאופן שיש צורך להקדים הנישואין לערב שבת (ילקו''י ה/תכח)

ב . אם החתן ספרדי והכלה מבנות אשכנז . או להפך . הולכים בזה אחר העדה של החתן , בין להקל ובין להחמיר ואם יש חשש שיבואו לידי איסורים , יש להקל וכשחל ל''ג לעומר ביום ששי . יש להתיר לערוך הנישואין בליל ל''ג לעומר (יבי''א ה' עמ' שמט יחו''ד ג/לא)

ג . אפילו למי שטרם קיים מצות פריה ורביה . המנהג להחמיר שלא לערוך לו הנישואין בימי הספירה ומכל מקום כשיש צורך גדול ושעת הדחק יש להתחשב בנימוק זה להתיר עריכת הנישואין . והכל לפי ראות עיני המורים הבקיאים בהלכה ואם אפשר טוב לעשות הנישואין בראש חודש אייר (יבי''א ג/כו סק''ד ה/לח) ומותר לחתן להסתפר ביום חופתו בתוך ימי הספירה (שו''ת יביע אומר חלק ה' חלק אורח חיים סימן לח)

ד . יש להמנע משמיעת כלי שיר . אף דרך טייפ . בימי הספירה . מאסרו חג עד ל''ג בעומר

ה . מותר לעשות אירוסין . הנקראים ''תנאים'' בימי הספירה , בלי רקודים ומחולות ותזמורת שריקודים ומחולות ותזמורת אסורים בימי הספירה . וריקודים מעורבים (בנים ובנות) אסורים לעולם , והוא עוון חמור ואף הנוהגים לשמוע שירה עם כלי שיד דרך הטייפ . יש להחמיר בזה בימי הספירה . עד יום ל''ד לעומר ומכל מקום בשמחת מצוה הנעשית בזמנה בימים אלה . כגון מילה ופדיון הבן , מותר לשמוע שירי קדש המלווים בכלי נגינה , וכן בכל שמחת מצוה ומותר להשמיע נעימה בתפלה . או בדרך לימודו וכל שירה בפה שהיא דרך תשבחות לה . יתברך . מותרת בימים אלו (ילקו''י ה/תל)

ו . פשט המנהג בכל ספרד שלא להסתפר בימי הספירה עד יום ל''ד לעומר בבוקר . ולאחר מכן מותר להסתפר בכל עת שירצה . והחרדים לדבר ה' נזהרים בזה גם בגילוח הזקן והמנהג אצל הספרדים שלא מסתפרים ביום ל''ג בעומר בלילה , אלא בל''ד לעומר בבוקר (יבי''א ח''ג סי' כו ויחו''ד ח''ד סי' לב אות כ')

ז . יש נוהגים שלא להסתפר ולא להתגלח אלא ביום מ''ט לעומר , ומנהג זה הוא על פי תורת הקבלה , ואינו אלא למצניעים ההולכים תמיד על פי הסוד , אבל מנהג רוב הקהילות להסתפר ביום ל''ד בעומר ומי שנהג כן ורוצה לבטל מנהגו , יעשה התרה על מנהגו (ילקו''י ה/תלא)

ח . מי שמצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר , וקשה לו להמתין בגילוח הזקן כל כך , יש אומרים שמותר לו לגלח זקנו בראש חודש אייר והנוהגים לחשוש לצואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים כלל בראש חודש , יכולים להתגלח בערב ר''ח אייר ובשנה שחל ראש חודש אייר ביום ראשון יכולים להתגלח בערב שבת שלפני זה ויש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר , יש להקל לו לגלח הזקן בכל ערב שבת לכבוד שבת , שבאיסור שאינו אלא מתורת מנהג אפשר להקל במקום שיש צער אך טוב וראוי מאד להחזיק במנהג זה שלא לגלח גם הזקן (ילקו''י ה/תלא יבי''א ב/טז חאהע''ז חזו''ע א' עמ' כב)

ט . בשנה שחל ל''ג לעומר בער''ש , מותר להסתפר בל''ג בעומר לכבוד שבת , ואם לא יוכל להסתפר בער''ש יכול להקל במקום צורך להסתפר בליל שישי (יחו''ד ד' עמ' קעט)

י . אם חל ברית מילה בתוך ימי הספירה , מותר לאבי הבן ולסנדק ולמוהל להסתפר ולהתגלח באותו יום , הואיל ויו''ט שלהם הוא ויש להקל בזה אף ביום שקודם למילה סמוך לערב קודם הליכתם לבית הכנסת (שם)

יא . נהגו הנשים להימנע מעשיית מלאכה מפסח עד עצרת משקיעת החמה ואילך , ויש אומרים שאינן אסורות אלא עד אחר שיספרו העומר ומכל מקום אין למחות בנשים שנהגו לארוג ולתפור בזמנים הנ''ל . שהכל תלוי במנהג , ואין בזה שום חיוב כלל , ומי שלא נהג לא נהג (ילקו''י ה/תלג)

יב . יש נוהגים בימי הספירה שלא ללבוש שום בגד חדש , כל שאילו לבשו בשאר ימות השנה היה צריך לברך עליו שהחיינו ואפילו לתקן ולתפור בגדים חדשים נוהגים איסור ויש מקילין בזה , וטוב לחוש לזה ממדת חסידות וכשיש צורך יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבת שבתוך ימי הספירה , ויברך עליו שהחיינו וכן במקום שמחת בר מצוה , או ברית מילה (יבי''א ג/כו יחו''ד א/כד)

יג . יש להקל לברך שהחיינו על פרי חדש בימי הספירה , בין בחול בין בשבת ואף מי שנהג להחמיר שלא לברך שהחיינו בימי הספירה על פרי חדש , יוכל לבטל מנהגו אף בלי התרה , אפילו אם היה יודע שהוא חומרא (שם)

יד . גם במקומות שנהגו איסור לתפור בגדים חדשים בימי הספירה , מותר לתקן ולתפור ולקנות מלבושים חדשים בימי הספירה לחתן העושה נישואין בל''ג בעומר , למנהג אשכנז , או ל''ד בעומר למנהג ספרד וכל שכן אם החתן לא קיים מצות פריה ורביה ( יבי''א ג/כו סק''ד)

טו . מותר להיכנס לדירה חדשה , ואף לדירה לשם הרוחה , בימי ספירת העומר ומותר גם לסייד הדירה , או לעשות טפטים לנוי בדירתו ויכול לברך שהחיינו בימי העומר על כניסתו לדירה החדשה . בלבישת בגד או פרי חדש , אולם בעת חנוכת הבית אין לשמוע שירים מכלי שיר , אף מטייפ , עד ל''ד בעומר (יחו''ד ג/ל)

טז . יש נמנעים מלצאת לדרך בימי הספירה , ואין להקפיד בזה בפרט במקום צורך (ילקו''י ה/תלד)

יז . יום ל''ג בעומר הוא יום שמחה וחדוה לכבוד התנא רשב''י , ויש לזה סימוכין בפוסקים , ולכן נוהגים לערוך לימוד בליל ל''ג בעומר במנין , וללמוד שבחי רשב''י המפוזרים בש''ס ובזוהר הקדוש ויש נוהגים ללכת על קבר רשב''י במירון , וההולכים למירון יתרחקו מקלות ראש וכדומה , ובמקום גילה שם תהא רעדה ובזמננו טוב יותר לבקר אצל ציון קבר רשב''י בזמן אחר , כי בעוה''ר בזמן האחרון אין הצניעות נשמרת במקום זה בל''ג בעומר ומלבד כל זה יש נוהגים לשחוט שם בהמות ולאכול , מבלי לבדוק אם השוחט הוא בר סמכא , וגם רבו המכשולות בענין הניקור מחלב דאורייתא שהוא איסור כרת , ושומר נפשו ירחק משם ביום זה וימי פטירת שאר צדיקים אינם ימי שמחה כיום ל''ג בעומר , אלא הם ימי תענית וצער (יבי''א ג/יא יחו''ד ה/לה)

יח . מה שיש נוהגים לקחת את ילדיהם הקטנים למירון , בל''ג בעומר , כדי לגזוז ולספר את שערות ראשם (תספורת ראשונה) , בגיל שלש שנים , סמוך לקברי התנאים הקדושים רשב''י ורבי אלעזר בנו , יש סימוכין למנהג זה בהלכה , ואף בבית הכנסת מותר לעשות כן (יחו''ד ה/לה )