הקדמה

הקב''ה ישתבח ויתעלה, ברא עולם כל כך נפלא החל מהדומם, צומח, חי וכלה במדבר... וכשה' יצר את האדם ונפח באפו נשמת חיים, אמר לו: ''כל מה שבראתי בשבילך בראתיו תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי''.

לומדים אנו מכאן, בסיעתא דשמיא, שכל הבריאה בכללה נבראה בעבור האדם, על מנת שישתמש בו לטובה, לעבוד את ה', לעבדה ולשמרה לעבדה ע''י התורה ולשמרה ע''י המצוות !

ובכדי שנוכל לעבוד את ה' על הצד היותר טוב, עלינו לדאוג לבריאות נפשנו וגופנו בעזרת הנהגות מסוימות שהקב''ה צווה בתורה ו/או שקבעו לנו חכמים. וכל מזונות מבריאים שהקב''ה טבע בבריאה. וכבר כתב הרמב''ם (בכתבי רפואה חלק ד' כוחות הנפש של האדם): ''... וידוע שהמזונות מועילים הרבה יותר מן הרפואות.

חלק מהנהגות אלה, ומקצת המזונות המתאימים נשתדל בעזרת החונן לאדם דעת להזכיר בספר זה.

וה' יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים ויזכנו להרבות כבוד שמים ברבים ולא תצא תקלה תחת ידינו לא בזה ולא בבא. ומהדברים שכתבנו נפיק בעזרת ה' תועלת וישמשו לנו סולם לעלות מעלה מעלה במעלות התורה והיראה ותמיד ישררו אך השלום והשלוה בכל בתי ישראל, ''ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים''. ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן ואמן !

הלכות רופאים

מועתק מספר ''שאלות ותשובות שבט הלוי'' חלק ד' סימן קסז.

עשרת הדברות בענין הנהגת צניעות שבהליכת נשים לרופאים ואלו הם:

א. שלא להרבות בביקורי רופאי נשים בכלל, כי יש בזה חששות הרבה מנגיעות עריות שלא לצורך כאשר בארתי.

ב. במקום צורך לבחור אם אפשר באשה רופאת נשים.

ג. ואם אי אפשר באשה וגם שהאיש הרופא מומחה יותר, אין בידינו לאסור במקום צורך.

ד. אזהרה שלא לבקר כלל אצל רופא המוחזק בפריצות וחשוד ומפורסם על עריות.

ה. בכל אופן לא ללכת, אלא רק בזמן הבקורים הקבועים לרבים, בזמן שמצויים שם אנשים רבים עקב כך ממעיט החשש וגם אז הוא טרוד בעבודתו.

ו. במקום וצריך ללכת באופנים הנזכרים ראוי שלא ללכת לבד שלא בלוית אשה כשרה, שתחכה לה שם.

ז. דעתי יותר נוטה שאין זה מן הנכון כ''כ שילווה אותה בעלה וימתין לה בחדר המתנה לשבת שם עם נשים שאינם צנועות, כרגיל במקומות אלה ותקנתו בזה קלקלתו.

ח. אף על פי שקשה להעמיד לגמרי דת על חולה לעניין איסור יחוד בנדון זה, על האשה להשתדל שלא תסגור דלת חדר הטיפול וכמובן לא לנעול הדלת במפתח.

ט. מלבד החששות של יחוד יש גם בעיה שרופאי נשים מייעצים לנשים בענין מניעת הריון ועוד דברים המנוגדים לתורתנו הקדושה, יש ללמד את הנשים שלא לקבל מהם רק כאשר יורו להם מורי הוראות מובהקים שטהרה ויראת ה' נר לרגלם.

י. שלא להאריך השיחה עם הרופא בשעת הטיפול ולא אחר כך אלא רק במה שנוגע לצורך החולה

כוחות הנפש של האשה

לאשה יש כוחות סבל יותר מאשר לבעל. כידוע אמרו חז''ל אילו הגבר היה צריך ללדת לא היה יכול לשאת בסבל זה. ולכוח הזה שטמון באשה קוראים כוח סבל ובמקרים שבהם בני הזוג אינם יודעים להבדיל בין כוח לבין אפיסת כוח, נוצרות בעיות גדולות. ובנקודה זו יש הבדל בין איש לאישה, כאשר האיש עייף הוא אינו סוחב מצב זה עוד ועוד ופשוט הולך לישון, לעומת זאת לא כך נוהגת אישה כאשר היא עייפה, היא ניגררת אחר עבודות הבית עד שלפתע ללא הודעה מוקדמת היא מוצאת את עצמה באפיסת כוחות ועל הבעל מוטלת האחריות והמשימה לדעת מתי להפסיק ולעצור את אשתו מעבודות הבית. מפני שמלאכות הבית אינם מסתיימות כדאי שיעמוד על המשמר טוב טוב על מנת שלא ימצא עצמו מקבל בית נקי ואשה חולה, ויצא שכרו בהפסדו. ושמעתי בשם הסטיפלר הקדוש שהיה רואה את אשתו עובדת קשה היה לוקח את המגב מידה ומצוה אותה ללכת לישון. ולכן חשוב להסביר כיצד מגיעים למצב שבו האישה קורסת ונופלת לידי אפיסת כוחות חס ושלום- זהו רצונה של האשה לעשות רצון בעלה כפי שכתוב ''איזוהי אשה כשרה העושה רצון בעלה''. ואז הרצון גובר יחדיו על העייפות.

לעייפות יש כוח איחסון בגוף, עד שגופה לא יכול לשאת, יותר את מצבור העייפות, ומכאן מה שנותר לגוף על מנת לנוח ולצבור כוחות מחודשים הוא לאותת לנו ולאלץ אותנו לנוח ע''י התמוטטות ומיני חולי ח''ו. יש להדגיש שברוב המקרים קפדנותו של הבעל היא היא הגורמת למצב זה. וכאן נכנס תפקידו של הבעל בכך שיעזור לאשתו להגיע לאיזון בין כוח הרצון שלה להיות אשת חיל לבין היכולת ומידת כוחותיה לעמוד במשימה נכבדה זו. ויעשה זאת בדרך שיאמר לה שבמקרה שהיא אינה מספיקה לעשות את כל מלאכות הבית, אז לא נורא. הכי חשוב לי שתהיה בריאה ושיעמוד לה כוחה בעזרת ה' לנהל את הבית ובעיקר לגדל את הילדים בדרף התורה והמצוות וה' יעזור לנו אמן ואמן.

יום החופה

יום החופה הינו יום קדוש מעין יום כיפור קטן לשני בני הזוג, בו זוכים לכך שנפתח להם פתח חדש בחיים. ונמחלים להם עוונותיהם ויש שנהגו להתענות ביום החופה, אולם המנהג בארץ ישראל ובעיקר אצל הספרדים הוא שלא להתענות. על אחת כמה וכמה לדור חלוש כשלנו שלא רצוי להתענות על מנת שלבני הזוג יהיה כוח לפיכך צריכים בני הזוג להתחזק ביום זה לנוח ולאכול לשובע. מאכלים המזינים את הגוף.

ליל החופה

בליל החופה יש לרקוד ולשמוח, אולם לא יותר מדי עד לכדי עייפות. על חבר טוב או קרוב לדאוג שהחתן ינוח וישב לסעוד בזמן החתונה, וכן אצל האשה יעשו כך, שפעמים מרוב התרגשות וההמולה הרבה ובעיקר השמחה שמלוה את כולם שוכחים לאכול ומגיעים למצוה תשושי כוח.

אזהרה לכלה

ישנן כלות החוששות שתפרוס נידה בליל חופתן ולכן נוטלות הן כדורים שתפקידם לעכב את המחזור, ועל כן יש להזהיר ולהתריע על מעשה זה הגורם ברוב המקרים להשתבשות ותקינות המחזור יחד עם זה גם את יום הביוץ.

וכך בקשה האשה לעכב רק את הנידה ואז היא מקבלת עיכוב בעיבורה, וכך ניזקקים ברוב המקרים לטיפולים רבים על מנת להשיב המצב לקדמותו. אנו יודעים שאצל כלות רבות שחל עיכוב בעיבורן, לאחר בירור הבעיה מסתבר שהגיעו למצב זה בעקבות נטילת הכדורים כאשר הסבירות שתפרוס נידה היא בסיכוי מזערי מאוד ולעומת זאת התוצאה = סיכון, סבל ומחיר גדול, כך שבסופו של דבר יוצא שכרו בהפסדו.

זמן הראיה

כאשר האשה רואה דם (מחזור), היא עוברת תקופה קשה, היא מאבדת הרבה דם, והתהליך הזה גורם לה לעייפות וחולשה, מצב הרוח שלה משתנה והיא מעט חסרת סבלנות וסובלנות גם כלפי עצמה וגם כלפי הסובבים אותה, בתקופה זו ישנה נטיה לסבול מרגישות יתר, וישנן נשים מסוימות שהכאב והסב: ל שהם חשות הוא כה חזק עד שהן אינן מסוגלות לקום מהמיטה ולתפקד כמו בימים כתיקונם במילים אחרות נחשבות הן כחולות.

בזמן ראיתה היא מוגבלת ואינה יכולה לתפקד כראוי, ומוגבלות זו משפיעה לרעה על מצב רוחה, בתקופה זו במסגרת חיי נשואים, ישנם אי אלו אי הבנות, בין האיש לאשתו, הנובעות מכך שהאיש חושב שאישתו נימצאת בימים הרגילים שלה, ולכן מצפה הוא שתתפקד ותתנהג כמו במצב רגיל. ידוע שזוגות שיש להם מודעות למצב זה נמנעים ונחסכים מהם אי ההבנות.

ישנם מקרים בהם זוגות הנשואים תקופה של מספר חודשים ויותר מצפים לבנים, מתווספת להם האכזבה על כי האשה לא התעברה, וציפיתם לא התגשמה. ניתן להקל על תופעות אלו בכף שהאשה תקפיד להזין את גופה במאכלים המבריאים אותו, ומפשרים את הדם, ובדרך זו תקל גם על מערכת העצבים שלה.

מזון שהוא לחיזוק הדם

כבד, תמרים, ענבים יין צימוקים, שזיפים, תפוחים, פלפל, שקדים, טחינה, שומשום, חלבה (עדיף משומשום מלא), סלק אדום, קינמון (מעט), ירקות ירוקים, פירות יבשים וקטניות. (יש להשיג ללא תולעים)

מזון לחיזוק הגוף

חלבה, דבש, דבשה, זנגביל, אניס, תות שדה, שומר, בבונג, פטרוזיליה, גזר, חבוש, חיטה, סלק אדום, עגבניה, אגוז, אגס, אזוב, אננס, אפונים, אשכוליות, בוטנים, פיסטוק, בננה, גפן, דובדבנים, דלעת, לבנה, כרפס. הערה: נגד דימומים מרובים: חומץ תפוחים טבעי, (כפית בכוס מים פעמיים ביום), מיץ מי לימון טרי, מעט זעפרן (כורכום) בכוס חלב רתוח ממותק בדבש, מעלי סרפד, להרתיח קליפת רימון ולשתות את המים, קינמון, רוזמרין, כפית זרעי פשתן להשרות במים רותחים ולשתות את המים.

הערה: דמומים בזמן ההריון צריך יעוץ עם רופא.

כאבים בזמן המחזור: מרתח של עלי מליסה, פטל, גד השדה, כרפס, בבונג.

להרגעת מתחים עלי מליסה, שומר, רוזמרין, לימונית, עגבניה, חסה, בבונג, אניס.

חוסר דם

דבר הנפוץ ביותר בדורינו החלש הוא חוסר דם הגורם חולשה לאשה על ידי חומרים פשוטים לחזוק הדם יכולים לפטור את הבעיה ואם לא מטפלים בדבר זה סובלים מכאבי ראש אבדן התשוקה למצוה, דכאון נפשי ציפורניים חיוורות. חוסר הברזל הוא הגורם העיקרי לחוסר הדם בגוף אף זה לא אומר שכאשר אדם יקח ברזל זה יפתור לו את הבעיה.

מצאנו לנכון לכתוב בפרק זה דברים המיוחדים שיש בהם ברזל ומחזקים את הדם.

צמחים: גרעינים מלאים, (לרבות חיטה) גרעיני דגנים מלאים, אורז חום, אורז לבן, סלק ועלי סלק, עגבניות תרד, חסה, ירקות של עלים ירוקים, כרוב, סלרי, פטרוזיליה.

פירות: תפוחי עץ, דובדבנים, ענבים, צימוקים, תאנים תמרים, משמשים, אפרסקים, אגסים, שזיפים מיובשים,

בשר: הכבד הוא מייצר הברזל הטוב ביותר עם ויטמין. כמובן צריך לצרף למאכלים אלו עוד דברים המחזקים את הגוף כגון אפונים ביצים גבינות והעיקר לשתות הרבה ולנוח, כל זאת בצורה הטובה ביותר אבל אם ישנם נשים שלא אוכלות מספיק יכולות הן להשתמש בויטמין (כדורים) טבעיים ברזל סידן והכל בייעוץ של רופא. רק לא לשכוח לברך בכוונה וה' יעזור לנו אמן ואמן.

לאחר החתונה

זמן קצר לאחר החתונה מתחילה מסכת גישושים וריחרוחים מצד הורי החתן והכלה ושאר הקרובים גם יחד, נו ! מה הענינים ? יש משהו ? מה חדש ? וכך שואלים הם ספק בצחוק ספק ברצינות. קצת לאחר מכן שואלים כבר בלשון תמיה ובפה פעור מה עוד אין שום חדש ? עדין לא ניפקדתם ? ואז מתחילים לחפש היכן קימת ''הבעיה''. (שלרוב אינה קיימת) אולי אצלו ? אולי אצלה ? (אולי הוא אשם ? או אולי היא האשמה ?) ואז מגיע שלב שבו הם מעלים השערות ומשיאים עצות, אולי תיגשו לרופא ? אה כבר הייתם, ומה הוא אמר ? ומה עם הבדיקות ? אולי הוא שמן מדי ? ואולי פגשת יולדת או כלה ? ועוד אי אלו שאלות המציקות ומביכות את הזוג החדש שהם עצמם עדין לא הספיקו להכיר ולהתרגל האחד אל השני, ובכלל למציאות החדשה. ברצוני להדגיש ולהזכיר שכל האנשים שמלחיצים את הזוג ולא מרפים מהם בימים קשים אלה, הם הם בעצם האנשים שאוהבים אותם מאוד וכמובן אכפת להם מאוד, ורוצים הם תמיד לעזור כהורים אל ילדים. אולם, דעו לכם, הורים יקרים ומקורבים נכבדים דוקא נידנודים אלו מחטיאים את המטרה למרות הכוונה הטובה שאיתה ובשמה באתם לעזור, מכיוון שהם יוצרים מתח ולחץ בלתי רצוי אצל הזוג ויחד עם זה לוויכוחים מצערים ומיותרים שיכול מאוד להיות שהם הגורמים לעיכוב בעיבור שאם כולנו ננצור לשונינו לרגע ונחשוב ! וכי הם אינם רוצים להיפקד ? דעו לכם יקיריי כי אין צורך למהר ולרוץ לרופאים אלא אם כן ידועה בעיה מסוימת שבה ניתן לטפל מלכתחילה. ואולם במצב רגיל אין סיבה ליצור או לחפש בעיות שאינן קימות כלל. אלא להמתין בסבלנות ולתת לזמן לעשות את שלו. ולהתפלל למי שלו שייכות הנשמות שיזכה אותנו בזרע קדש של קיימא לעבודתו יתברך אמן.

ההריון

בשעה טובה כשהאשה מתעברת טוב הדבר שתשמור על דבר זה בסוד כי כל דבר הסמוי מן העין שרויה בו ברכה. כמו שאמרו חז''ל, דגים, מפני מה הם פרים ורבים ? מפני שהם מכוסים תחת המים ואי אפשר לראותם לפיכך אין עין הרע שולטת בהם. ואם אי אפשר לאשה לשמור על דבר זה בסוד יכולה היא לספר לאמה, חמותה או לכל שאר הקרובים שלה שידוע לה שהם אוהבים אותה והיא אוהבת אותם. צריכה האשה ברגע שנודע לה על ההריון לשמור על עצמה ועיקר השמירה בחודשים הראשונים של ההריון:

א. לאכל דברים המזינים את הגוף.

ב. להרבות בשתיה, וצריכה האשה לדעת שכמה שהיא שותה יותר כך תרגיש יותר טוב במשך ההריון.

ג. צריכה האשה לדעת שככל שהיא משקיעה יותר כך תהיה ההשפעה על העובר כי הוא הניזון ממנה. יש דברים שהעובר זקוק להס במיוחד כגון סידן וברזל שהעובר לוקח אותם מאמו בלא רצונה והיא צריכה להשלים זאת על ידי מאכלים מתאימים, אם לא כן יהיו לה בעיות (חס ושלום) בשיניים, בשיער (נשירת השיער), חולשה, התכווצויות, כאבי ראש ועוד.

אזהרה: יש להמנע בזמן הריון שלא לאכל דברים המזיקים את הגוף כמו דברים שיש בהם חומצות וצבעי מאכל למיניהם שגורמים הם לצרבות ובחילות בזמן ההריון.

מאכלים הטובים לאכילה בזמן ההריון

תמרים, ענבים, יין, צימוקים, שקדים (או חמאת שקדים), בוטנים (או חמאת בוטנים), שזיפים יבשים, תפוחי עץ (מועיל נגד בחילות ההריון), סלק אדום, ירק נקי מתולעים, פילפל אדום, שומר, דבש (אך לא יותר מדי), דובדבנים, לחם חי (קמח מלא), בשר (לא יותר מפעמיים בשבוע), כבד עוף, ביצים, גבינות קשות.

צמחים רפואים: שרפד, שומר, בבונג, מנטה, לימונית, אניס, תה פירות.

ניתן גם להשתמש בעת הצורך בכדורי סידן טיבעי או בכדורי ברזל טבעי וכל זאת לאחר שכבר ברור שזה חסר לאשה בגופה.

אזהרה: יש להמנע מלשתות כדורים קשים בשעת ההריון, ללא יעוץ רפואי.

יום לאחר הלידה

ביום שלאחר הלידה, ישנם זוגות העוסקים בויכוחי סרק המובילים ללחץ ולמתח בין בני הזוג, ודוגמא לכך שאשה טרם הלידה חשה שהאיש שלה מטיב עימה יותר, וכך גם הבעל חש כלפי אשתו שהיא מטיבה עימו וכך בשיא פריחתה חושבת לה האשה בלבה, אם עוד בטרם ילדתי אישי דואג לי ומיטיב עימי, אז לבטח לאחר שאלד ''לו'' את פרי זרעו יטיב עימי יותר. ומנגד מהרהר לו הבעל עם עצמו וחושב... אהה... אם עכשיו אשתי דואגת לי כך כמו אשת חיל, כפי שאמא דואגת לבנה, אזי לאחר הלידה ודאי שתדאג לי יותר כי הרי כבר לא תהיה מוגבלת ותוכל לעשות מלאכתה ביתר קלות. וכאילו מצפה הוא לפיצוי על שפינק אותה בימי הריונה. וכך מפתחים בני הזוג דמיונות ובונים מגדלים ללא יסודות, וככל שהציפיות גדולות יותר כך גם האכזבות ואפילו יותר. והנה מגיעה שעת הלידה, והשמחה רבה, והאשה חוזרת הביתה ובידה התינוק שלו ציפו בכיליון עיניים, והבעל נושם לרווחה סוף סוף שוב האשה בבית. אז הוא מצפה שכל הצפיות שלו יתממשו. והנה אפילו תשומת לב רגילה אינה מגיעה אליו מאשתו שכל כך חיכה לה, הוא חיכה לאשתו ולא נתן בדעתו שמאותו יום היא תהיה בפעם הראשונה גם אמא וכדרך הטבע האמא רוב הזמן עם התינוק, מניקה, ודואגת לניקיון הבית או נחה. וככל שהתינוק עטוף ומוגן על ידי אימו, מרגיש הבעל מנגד עזוב ומקופח, תחושות הגורמות לתגובות וצורות ביטוי שליליות בדרך התנהגותו כלפי אשתו. ומחובתו של הבעל לדעת ולהבין שבתקופה זו הוא הנותן ולא המקבל אם רוצה הוא למנוע מצב זה. ותפקידה של האשה הוא להשלים לבעלה את החסר בדברים אחרים

א. למצוא זמן לפחות עשר דקות ביום במיוחד עבורו.

ב. לפייסו במילים ולהסביר שרוצה היא לדאוג לו כפי שעשתה בימים כתיקונם, אך זמנה הדחוק וכוחותיה אינם מאפשרים זאת בימים אלה.

ג. לשתפו בכל הקשור לתינוק כדי שהקשר יתחזק כבר מהימים הראשונים לטובת התינוק וכל המשפחה. כי אז התינוק ירגיש חם ומוגן בבית עם אבא שעוזר לאמא וכולם רגועים וכך גם לגבי הציפיות הגדולות של הגבר מאשתו לאחר הלידה צריכים להיות קטנים. שהרי כתוב (בבראשית ג' פסוק ט'ז) ''אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך'' פירש רשי ז''ל עצבונך: זה צער גידול בנים, והריונך: זה צער העיבור, בעצב תלדי בנים: זהו צער הלידה עצמה. לאחר שנוכחים אנו שהתורה הקדושה מעידה ומכירה שכל התהליך החל מעיבורה של האשה ועד הולדת הילדים ועד גידולם, טמון בהרבה צער וקושי. ישנם בעלים המגיעים לבית היולדות לאחר הלידה, והשאלה הראשונה שהם שואלים היא: איך התינוק ? מה משקלו, באיזה שם ניקרא לו ? והיכן נחגוג את השמחה ? ועוד אי אלו שאלות שבאמת אפשר לחכות איתם בסבלנות, והאשה ? היא מחכה שאולי בעלה יגיד איזה מילה שקשורה אליה ? אולי הוא דווקא ישאל אותה איך היא מרגישה או ישתתף איתה בידיעה שלו ובהבנה שלו שהוא יודע שהיה לה קשה, כמעין הודיה על הצער והכאב בהבאת השמחה לביתם. אך המילים והעידוד שהאשה מצפה מבעלה, אינן נאמרות, וכך מסתיימת לה הפגישה הראשונה, ואחריה השניה והשלישית עם טעם מר ותחושת ה''לבד'' של האשה. חשוב שהבעל ידע שבזמנים אלו דווקא כאשר הוא מאושר עד השמיים, כי הרי הוא הפך בין יום לאבא מאושר ! ואישתו מנגד עייפה לפעמים עצובה ודואגת וזקוקה ליותר עידוד ותשומת לב מבכל זמן אחר. כי כמו שאמרנו כן יש לאשה ציפיות מהבעל וכן היא מחכה לקבל את התמיכה והעזרה שלו כפי שבאמת מגיע לה.

ועוד הערה חשובה: השקעה לטווח ארוך לאחר הלידה אם אפשר ויש אמצעים כספיים צריך להשתדל מאוד שהאשה תנוח בבית החלמה שזה עוזר לה לחזור לעצמה ועוזר לחלב שלה שיהיה משובח וצריך להעדיף זאת בעדיפות ראשונה על דברים אחרים. וה' יעזור לנו אמן ואמן.

הנקה

ההנקה חשובה מאוד לתינוק, וכל אמא צריכה להשתדל בכל כוחה להניק את בנה לפחות כמה חודשים ראשונים, ההנקה עוזרת לתינוק שיגדל ויתפתח בבריאות הרבה יותר מאשר תינוק שלא הניקו אותו כלל, חלב אם מחזק את מערכת החיסון של התינוק וכך נמנעת היחשפותו לכל מיני מחלות. עוד בחלב זה יש את כל המרכיבים של אבות המזון, שהתינוק זקוק לבניית גופו וראשו בשלמות, אפשר בהחלט להגיד שזהו תפריט הברכה של הקדוש ברוך הוא, שאם הוא המנצח על היצירה הזו, אז ודאי וודאי שהוא הוא יודע כיצד להזין את גופם של הנולדים הרכים והטהורים מחוסרי השיניים ששום בקבוק תינוק שיהיה הכי משוכלל באיכותו, אינו יכול להשתוות לחום לביטחון ולטעם שהתינוק מקבל בעת ההנקה מאמו. עוד נוסיף שבתחילת ההנקה לפני היווצרות החלב ישנו חומר מלוח שמנקה ומחטא את מערכת העיכול של התינוק ובכך מכשיר ומקל על התינוק לעכל מזון שונה מזה שהיה בבטן אמו. חשוב שהאמא תדע שככל שהיא מניקה יותר, כן ייטב לה ולתינוקה, גם בילדותו של התינוק וגם בבגרותו, שכן ככל שיהיה מחוסן יותר מחלב אימו כך יחסך מהם לרוץ לרופאים בעתיד. והכל ברור.

לאחר שהערנו את תשומת לבכם על גודל החשיבות בהנקת התינוק, נאמר כיצד תדאג האמא לשמור על מצב שלא יהיה עצירת והפסקת חלב חלילה, אלא תדאג שיהיה בעזרת ה' שפע ושפע.

א. למנוחה יש חשיבות גדולה ואם אפשר וניתנת האפשרות ישלח הבעל את אשתו לבית החלמה, לשם התחזקות ומנוחה, שזה עוזר מאוד.

ב. אשה לפני ההנקה צריכה לשתות לפחות ארבע כוסות שתיה, ובכלל משך היום גם כאשר אין לה תחושה של צמא וכל המרבה הרי זה משובח.

הערה: רצוי מאוד שאשה המניקה לא תאכל מאכלים ולא תשתה משקים שיש בהם גזים, מכיוון שזה עובר לתינוק וזה גורם לו לכאבי בטן, ועוד תשתדל האשה לאכול מאכלים שלא גורמים לעצירות מכיון שזה גורם לצימצום בכמות החלב במידה ניכרת.

מאכלים טובים להנקה

א. טחינה, חלבה, שום.

ב. תמרים, צימוקים, דבש, אבל לא יותר מדי, שזיפים או תרכיז להקלה בעצירות, גם כוס יין ביום, סלק אדום, שומר, חסה, תפוחי עץ, דובדבנים, שקדים, פיסטוק חלבי, בונדוק, קשיו, בוטנים, (רצוי לא קלויים), קיטניות למיניהם טובות לחזוק הגוף.

בישולים מרק ירקות אבל לא מבושל מדי, בשר פעמיים בשבוע, כבד, דגים וסרדינים, בצים, גבינות קשות, קמח מלא, עדיף לא להשתמש בסוכר לבן יותר מדי,

צמחי מרפא סרפד, בבונג, אניס, שומר, פטל, לימונית טיפות יניקל.

כדורים טבעיים: ברזל, שמרי בירה, סידן, ויטמינים, (יש להיועץ עם אדם שיש לו ידע וסמכות לשימוש בויטמינים), וה' יעזור לנו אמן ואמן.

הנהגות לבעל

א. יכבד את אשתו ויעריך את מעשיה.

ב. יכבד את הוריה ואת קרוביה.

ג. לא יקפיד יותר מדי על דברים גשמיים.

ד. יעודד את האשה ישוחח איתה ויקדיש לה תשומת לב ויתעניין איך עבר עליה היום איך היו הילדים וכו'.

ה. לא יסתור את דבריה בפני הילדים שהרי בכך מחליש הוא את כוחה בבית.

ו. לא יקמוץ ידו יותר מדי.

ז. ישתדל שאשתו לא תצא לעבוד ואם צריך אז רק במקומות קודש.

ח. ישתדל לומר מילה טובה מדי פעם.

ט. כשהוא בבית יעסוק רק בדברים הקשורים לבית ולא בטלפונים וכדומה.

י. ישמור על נקיון הגוף ובעיקר בזמן המצוה.

יא. ישתדל בשבתות ובחגים להקדיש יותר לבני ביתו.

יב. ישתדל לקום מוקדם בבוקר ולא יתעצל (וראיתי בספר דרכי נועם שהאשה אוהבת בעל שקם מוקדם).

יג. שלא יספר לאשה דברים שקורים לו בישיבה או בעבודה שהם גנאי לו.

יד. יזהר שלא להכניס לביתו אנשים יותר מדי שלא יגיעו לידי קנאה או תקלה ח''ו.

טו. ישתדל תמיד לדון את אשתו לכף זכות

הנהגות לאשה.

א. סמל האשה היהודית הוא הצניעות שזה כולל לבוש הליכה ודיבור.

ב. תשתדל האשה שלא לצאת יותר מדי לרחוב כמו שכתוב ''כל כבודה בת מלך פנימה''.

ג. שתקבל את הבעל בשמחה מטופחת ומסודרת בלבושה.

ד. תשתדל היא להיות זריזה בעבודות הבית.

ה. שלא תכנס בתוך דברי בעלה וכל שכן שלא לסתור דבריו ושלא להעיר לבעל הערות ברבים כל שכן לפני קרובים.

ו. שלא תתחבר לנשים המספרות לשון הרע ורכילות.

ז. שתכבד את הוריו וקרוביו יפה.

ח. שתבטל דיעותיה בפני דיעותיו.

ט. שלא תהיה בזבזנית יותר מדי.

י. שתמליך את בעלה וממילא היא תהיה מלכה.

יא. שלא ללכת לישון עם ויכוח או מריבה אלא בשלום שהישן בריב קם במריבה.

יב. שתתרחק האשה מנשים שאינן חולקות כבוד לבעליהן.

יג. שלא תשמע על כל סיכסוך בין בעל לאשה ודברים אישיים הקשורים לזוג שזה משפיע על היחס בינה לבין בעלה אלא אם יש צורך לעזור להפנות אותם לרבנית או רב שינחו אותם בדרך הטובה.

יד. שתתעניין בלמודו של הבעל איך הוא לומד ומה הוא לומד ותדרוש שיספר לה קצת חידושים.

טו. שלעולם לא ידברו בני הזוג בעניני אישות של אחרים ושלא ידברו על דברים של חוסר צניעות או דברים שהשתיקה יפה להם שבזה הם מקדשים את עצמם וטבע הסקרנות באדם נוטה לדיבורים לכן על הבעל ואשתו לדעת לא לדבר כלל על חוסר צניעות ששמעו מאחרים לא להתענין, לא לשמוע ולא לדבר כי כל אחד רוצה לדעת מה השני עושה ואנו אין לנו אלא את דברי רבותינו ע''ה.

מידות

בראשית ויצא (בראשית ל' פ' כב') ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה: פרש רש''י: ויזכור זכר לה שמסרה סימניה לאחותה, ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשיו, ונראה לפרש שמסרה סימניה זה רמז למידות טובות שרחל נהגה שלא כדרך הטבע, דבר זה ה' זוכר ושעולה על כף המאזניים מיד מטה את הכף לזכות מפני שזה שייך לשבירת המידות אז ויזכור את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה, הנה לנו סגולה לבנים. ועוד מה שפרש רש''י שהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשיו הרשע. רואים אנו שהתפילות שאינם משיבים פנינו ריקם ואשה צריכה להתפלל ולהתחנן לה' יתברך שימצא לה זיווג הגון, אדם עם מידות טובות ועם דעת תורה והשקפה נכונה, וכך לומדים מלאה אחות רחל, ויצא (בראשית כ''ט פ' י''ז) ''ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה'' פרש רש''י ז''ל, רכות משום שהיתה סבורה שתעלה בגורלו של עשו ובכתה, ורואים אנו שלאה בכתה עד שעיניה היו רכות רק שלא ליפול בזיווג לא הגון, ולבסוף זכתה, לא רק שלא 'נפלה' בגורלו של עשיו אלא זכתה ליעקב אחיו בחיר האבות שיהיה זיווגה. כך כוחה של תפילה להפוך את רוע הגזרה לטובה וברכה ועוד רואים אנו שגם צריך להקדים תפילה ובכיה קודם הגזרה. נשאלת השאלה, מדוע כתוב עיני לאה רכות והמשך הפסוק כאילו לא שייך... ומספר על יופיה של רחל ? ונראה לפרש רמז הכתוב כאן שלמרות שיש מגרעות בלאה שעוד מלפני החתונה עיניה רכות וזאת לעומת רחל שהיתה יפת מראה ויפת תואר שופעת יתרונות שגם פסוק י''ח מחזק זאת ''ויאהב יעקב את רחל'' וגם מוכן לעבוד בשבילה, וחרף כל היתרונות הללו לא הועילו לא ליעקב ולא לרחל מפני שכנגד היופי והאהבה גברו התפילות והדמעות של לאה. ועוד מדוע כתבו בלשון ויזכור אלהים את רחל ולפי פרוש רשי ז''ל זכר את הסימנים נראה לפרש שלרחל היה סיכון לדורות על העתיד שלה ושל הצאצאים שלה עד סוף הדורות, בכל פעם שיש צרה על עם ישראל. רחל אומרת ה' זכור את הסימנים שנתתי לאחותי וה' מיד נזכר ושומע לרחל ויסלח להם ה' וכל זה בזכות המידות של רחל אמנו. ועוד שמעתי בשם החזון איש זצ''ל שפעם שאלו אותו את השאלה הבאה יש בחורה לשידוך עם יוחסין אבל עם מידות לא כל כך טובות, ויש אחת בת להורים שלא שמרו על הטהרה והיא הילדה חזרה בתשובה ובעלת מידות טובות מאוד אז מה עדיף לבחור ? ענה הרב: עדיף לקחת את הבחורה עם פחות יוחסים ועם מידות טובות, וה' יזכנו שיהיו לנו מידות טובות אמן ואמן.

מידת הקפדנות

הקפדנות היא מידה לא טובה, בעיקר כשהיא מופנת כלפי אחרים, לפיכך צריכים בני הזוג להסתכל אחד על השני בעין טובה ולדון את השני לכף זכות כמו שכתוב (באבות א' משנה ו') ''הוי דן את כל האדם לכף זכות'': והאשה כמובן נכללת עם בני אדם וכך גם הבעל. רק היצר הצייר מראה לאדם רק את הדברים הרעים שבאדם, ואת כל הדברים הטובים מעלים מן האדם. האדם יכול להבין את כל האנשים שבעולם חוץ מאשתו והאשה חוץ מאת בעלה, ומתוצאה זו מוצאים בני הזוג את עצמם כאויבים במקום אוהבים ואני חושב שלא צריך להעיר יותר מדי הערות האחד לשני, ואם בכל זאת יש צורך בהערה, אזי צריך שההערה תאמר בטון נמוך ובדרכי נועם. יש להתייחס לזמן ההערה, הזמן המתאים הוא לא ליד האנשים בכלל, וכל שכן לא להעיר לאשה בפני חמותה ולא לאיש ליד אמו, שמזה נולד ריחוק ולא קרוב, ועוד עצה שאם אדם רוצה שדבריו יתקבלו, יאמר את הערותיו בלשון יעוץ ולא ציווי ואז יתיחסו לדבריו בכובד ראש. ועוד צריכים בני הזוג לדעת שההערה שאחד מבני הזוג מעיר לשני היא לא על מנת לקנטר ולא על מנת לפגוע אלא על מנת לברר דבר שאינו ברור לדוגמא לשאלת הבעל למה הבית לא מסודר ? והאשה עונה שהילדים הכבידו עליה וכו' והצד השני צריך לקבל את דברי השני בהבנה, ולא יקפיד על הבלי העולם הזה וצריך לנהוג ברצינות בחיי הבית שיש אנשים שבחוץ מתנהגים כתנאים, ובבית כמו תנוקים, וזה אחד הסיבות שישנם נשים שמפריעות לבעליהן ללמוד תורה מפני שאינן רואות תוצאות טובות מהבעלים בבית. הבעל צריך לתת דוגמא בבית שתצדיק את מסירות הנפש של האשה ואז האשה תעודד את הבעל שילך ללמוד יותר ויותר כדי שיגדל ויתעלה בתורה יותר ויותר.

ואסביר בס''ד בקצור מדוע קפדנות יתרה איננה נימנת עם שלל התכונות הטובות שבאדם ! ידוע בדרך כלל שאדם יוצא לעיסוקיו זה לכולל, זה לעבודה, זאת לעבודה שעל מנת להתפרנס בכבוד נאלצים רבים מאיתנו לעבוד במחיצת ''החילוניים'' ובמקומות ''חילונים'' בכלל, ואז לצערו הרב, הדתיים סופגים עלבונות בגלל שייכותם לתורה. וידוע שדווקא בגלל זה מתבוננים ובוחנים את החרדים בזכוכית מגדלת ובקפדנות יתר, ולאחר יום עבודה כזה, אדם מגיע לביתו שהוא גם מבצרו ושם מצפה הוא לעידוד מבן זוגו, ופתאום דווקא שם בבית החם הוא סופג את הבקורת והקפדנות וכמו שאמרנו אין קפדנות בלי הערות, ואז אדם נשבר ואי אפשר לשער את הנזק שיגרם לו. מחוסר אוכל לא מתמוטטים, אבל מיחס לא טוב מתמוטטים, כי הגוף ניזון מאוכל וכשאין לגוף אוכל אז הוא דורש בדרכים של מכאובים כאבי בטן, כאבי ראש ועוד הרגשות מוזרות, בקיצור הגוף שלנו מאותת לנו ומשגר לנו איפה לא טוב לו. אבל לא כך אצל הנשמה שהיא מסמלת את הרגשות שלנו היא ניזונה ממילה טובה, חיוך, יחס טוב, עידוד ולזה אין תזכורות ואיתותים, וכי אדם יגיד לבת זוגו אני צריך חיוך או אני צריך עידוד או יחס חם וכיו''ב ? הצד השני צריך לדעת ולהבין שהבן זוג זקוק לעידוד וליחס הטוב והמרבה יחס טוב ותשומת לב אינו עובר על ''בל תוסיף''. ובכוונה נזהרנו בהבאת דוגמאות גם לגבי הבעל וגם לגבי האשה, שלא רק האשה צריכה את המילה הטובה ולא רק היא רגשנית וזקוקה לחום, כיוון שלא מספיק שאחד מעודד והשני שבור שאז אין הבית יכול להיות מושלם וה' יזכינו להיות עזר אחד לשני אמן אמן.

אשתו כגופו

האיש והאשה הם שני עולמות שונים. ואם ידעו בני הזוג דבר זה כך יוקל להם ביחד, ואם יבחנו אחד את השני כשהוא לבדו ללא בן זוגו, אז התוצאה תהיה שלילית כי האשה בנויה אחרת עם טבעים שונים ולפעמים דבר שאצלה יהרג ובל יעבור, לגבי הבעל אין לזה חשיבות כלל. וכן לגבי האיש, ישנם דברים חשובים מאוד עבורו ולעומת זאת אשתו לא מבינה בכלל מה זה חשוב לו כל כך, לדוגמא: הבעל רוצה שהבית יראה נקי והאשה מתעקשת שהבית יהיה נקי, בקיצור הבעל במקרה הזה שטחי והאשה לא שטחית. ואם נתרגם זאת למספרים אז לאשה יש חצי ולאיש יש חצי שביחד הם שלם. ולכן אמרנו אם הבעל יסתכל על אשתו לבד או היא על בעלה אז ישנם הרבה יתרונות אבל אם כל אחד מסתכל על היתרונות של השני אזי המצב בכלליותו יהיה שונה וחיובי יותר והשם יזכינו אמן.

אשה בונה

כתוב במשלי י''ד פס' א' ''חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידה תהרסנו''. פירש רש''י ''חכמות שבנשים'' בונות את בתיהם שמתקיימים על ידיהן כמו אשתו של און בן פלת שבנתה את ביתה שהצילה את בעלה ממחלוקת בזכות חכמתה.

ואוולת... אשה שוטה בידיה תהרסנו (תהרוס את ביתה בידיה) כמו אשתו של קורח שהסיתה את בעלה לחלוק על משה רבנו.

ונראה לפרש מדוע אמר ''חכמות נשים בנתה ביתה'' כי ה' יתברך טבע באשה תכונות (חכמה) שתהא היא מסוגלת לבנות את ביתה לתפארת. ומדוע כתב חכמות נשים ?, מפני שהחכמה שה' טבע באשה היא רק לגבי דברים השייכים לבית ולבניין הבית ולא חכמות אחרות לסיכום רק כך תבנה היא את ביתה ותהיה ''החכמה בנשים'' אך אם זה גולש לדברים אחרים אזי ''ואוולת בידה תהרסנו''.

ועוד האשה ומהותה, זה לבנות את ביתה ואם היא אינה בונה את ביתה דבר זה יחשב לה ''בידה תהרסנו'' וידוע המאמר ''אחרי איש גדול ישנה אשה גדולה''.

וידוע הסיפור על חסיד אחד שגרש את אשתו ולקח אשה אחרת רשעית וכתוצאה מכך סר מדרך הישר וכפר בתורה הקדושה ולעומתו אשתו שגרש לקחה אדם רשע ועשתה אותו צדיק ועל זה אמרו ''אשה בונה ואשה הורסת''. ועוד אמרו שהאשה ''עקרת הבית'' ופשוטו כמשמעו שהאשה היא העיקר של הבית וכאן הוא המקום לומר לנשים שלא לזלזל בתפקידך החשוב בבנין הבית היהודי ובגידול הילדים וטיפוח הבעל ויהי רצון שה' יזכה אותנו לבנות את ביתנו בנין עדי עד בשלוה ובשמחה אמן ואמן.

האמת בין בני הזוג

כלל חשוב בחיי המשפחה הוא, שתהיה לכל אחד מבני הזוג מידת האמת שאותה צריך לבנין הבית עם יסודות טובים ועל ידי מידה זו נחסכות בעיות רבות. לדוגמא ישנם מקרים שלבעל מפריעים מעשים מסוימים אצל האשה, וכך לאשה מפריעים מעשים מסוימים שהבעל עושה. בני הזוג אינם צריכים להשאיר את הכעס בביטנם, אלא צריכים להיות פתוחים ולאמר מה שמפריע להם וכמובן בדרכי נועם ובזמן המתאים וחס ושלום לאמר בנוכחות אנשים. והצד השני צריך לקבל את ההערה בשמחה ובאהבה ועם רצון וחשק גדול להטיב לצד שכנגד, ואם אפשר להטיב למה להרע, ועוד למי, לשותף שלך לחיים ! ! והרבה פעמים אצל זוגות אחרי החתונה נוצרים בינהם ויכוחים בנושאים שונים, ולכך ברוב המקרים לא מוכנים, וככל שאדם אינו מוכן ובשל כך הקרע בינהם גדול וגדל יותר, ולפיכך אנו רוצים לפנות לכל הזוגות החדשים בעיקר כי ויכוחים אלה אינם נמנעים במציאות היום יומית המשפחתית. והסיבה לכך ברורה. כל אחד מבני הזוג בא מעולם אחר ועם הרגלים שונים. אחד אוהב לישון עם אור, השני אינו נרדם עם אור, אחד נוחר שלא בשליטתו והשני אינו יכול להרדם מרעש הנחירות, ועוד דוגמאות רבות שאם נביט עליהם בצורה ישרה אז נגיד ששני בני הזוג צודקים. אבל הצדק אינו משנה את העובדה ששניהם כועסים אחד על השני. ולפי זה מובן מה שאמרו חז''ל קשה זיווגו של אדם יותר מקריעת ים סוף. ולמה ? כי על מנת לקרוע את הים משה היכה את הים והים נפתח לשניים אמנם זהו נס אבל זה נעשה על ידי שבירה. אבל משניים לעשות אחד קשה יותר לפיכך כתוב קשה זיווגו של אדם יותר מקריעת ים סוף. ועוד נקודה חשובה לבני הזוג היא שלא כל אחד ינסה למשוך את השני שילך לפי הרגליו וטבעיו ושיאהב את הדברים שהוא אוהב. זה כמעט בלתי אפשרי, ועוד יצר הרע אינו מאפשר לצד השני לבטל את דעתו בפני אחר ואז נוצר פער עצום בניהם. אלא צריכים בני הזוג לבנות להם דרך חדשה עם הרגלים חדשים ועם הרבה ותרנות ובלי התנצחות והכל לשם שמים וממילא אותה דרך חדשה זו ששניהם בנו יחד ירצו הם לשמור עליה. נקודת ציון נוספת היא שישנם זוגות שהויכוחים בניהם הם על לא פחות ולא יותר מאשר: למה אתה קשור יותר מדי לאמא שלך ? או אתה אוהב אותה יותר ממני !. ולמה אתה אוכל את האוכל שלה ? ועוד אי אלו טענות שהדעת אינה סובלת.

והייתי גם אומר שבושה להעלות אותם על הכתב. לכן אתייחס ישר לתשובות:

א. הוא קשור לאמו מכיוון שחי איתה במשך עשרים שנה או יותר.

ב. גם את תהיי אמא ותרצי שילדיך יאהבו אותך.

ג. כן, האוכל שאמו מבשלת יותר טעים ! בגלל הנסיון שלה ואי אפשר לבקש מאדם להפסיק לאכול את האוכל שהוא רגיל לאכל כל חייו.

ד. אוהב את האמא יותר ממך ?, כן !. אבל זוהי אהבה שונה ולאמא תמיד יש מקום בלב וזה לא צריך לפגוע בך ובכלל העיקר איך אפשר לא לאהוב אמא ותמיד תזכרי שגם את תהיי אמא ובעזרת ה' גם את תזכי לכבוד מילדייך

ושמעתי שיש מחלקה חשובה בשמים לכלות שמכבדות את החמות רק ברוב המקרים מחלקה זו שוממה וחבל. והלוואי שה' יזכנו להקים בית נאמן וקדוש בישראל אמן ואמן.

לשון רכה

הקדוש ברוך הוא דיבר אל בני ישראל בהר סיני בלשון זו

כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל: אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל (שמות י''ט פס' ג') פרש רש''י זצ''ל ''כה תאמר'' בלשון הזה ובסדר הזה. ''לבית יעקב'' אלו הנשים, תאמר להן בלשון רכה. ''ותגד לבני ישראל עונשין ודקדוקים'' לזכרים דברים הקשים כגידין. נמצאנו למדים שעם האשה צריך לדבר בלשון רכה שכך תבע הקב''ה באשה שלשון רכה תשפיע עליה, ולא כמו אותם החושבים שרוצים להשיג מן האשה דבר מסוים ומשתמשים בלשון קשה ומקבלים תוצאות הפוכות והתנגדות מצד האשה. ומדוע ? מכיון שלשון קשה מקשה על השומע לקבל את דבריו ואז אינו רוצה לקיים את דברי המבקש. לעומת זאת, לשון רכה ונעימה עושה את הדבר קל יותר ונעים, ואז הצד השני רוצה לקיימו. ועוד האשה אינה חייבת ללמוד תורה ופטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא, ולמה ? מכיון שהיא מושלמת וכל ביאתה לעולם, לצורך תיקון האיש. והיא מושלמת מבחינתה לכן בברכות השחר אומרת האשה ''ברוך שעשני כרצונו'' כלומר שהקב''ה ברא אותה כרצונו (כלומר מושלמת) ולכן לדבר איתה בלשון רכה.

לעומת זאת האיש, צריך לעמול לצורך תיקונו ויש לו כלים על מנת לתקן את עצמו (לימוד תורה, קיום המצוות, אשה לעזור לו בעבודת ה') ולכן צריך לומר לו בלשון קשה על מנת לזרזו להשתמש בכלים הללו לצורך תיקונו, וה' יעזור לנו אמן ואמן.

מקור הברכה

אמר רבי חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר ולאברם היטיב בעבורה (בראשית י''ב ט''ז) דאמר להם רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו (ב''מ נט.)

פסוק זה ''לאברהם היטיב בעבורה'', מדבר על פרעה, ודרשו חז''ל הכונה גם למי שבידו הטובה והברכה, שהוא הקדוש ברוך הוא היטיב בעבורה (מהרש''א). ולפי פירוש זה, מדוע הברכה מהאשה ? שרואים אנחנו שהאיש טורח לצורך הפרנסה ולא האשה, נראה לפרש לפי הדרש, האיש יוצא לצורך הפרנסה למקום גלוי לכל ולכן בדבר זה העין שולטת. כמו שכתוב בבבא מציעא דף מ ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מין העין שנאמר יצו ה' איתך את הברכה באסמך (דבר הסמוי) אבל הסמל של האשה זה הפנמיות שבה כמו שכתוב (בבראשית יח, ט,) ''ויאמרו אליו איה שרה אשתך. ויאמר הנה באהל'', ופירש רש''י הנה באהל, צנועה היא, ולכן הברכה בזכות האשה שדבר זה הסמוי מן העין משרה את הברכה וה' יעזור לנו אמן ואמן.

ועוד, ידוע אשה השומרת על צניעות ומכסה את גופה בלבוש צנוע, אז הקדוש ברוך הוא בזכות זה משפיע ברכה בביתה כמו שפירש רש''י ז''ל. ה' יעזור לנו אמן ואמן.

ותקם בעוד לילה

כתוב במשלי פרק ל''א פסוק ט''ו

''ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה'' פירש מצודת דוד בעוד לילה קודם אור היום, ותתן מחלקת מזון לבני ביתה, וחק מזון הקצוב תחלק לנערותיה.

נראה לפרש אשה שקמה מוקדם דבר זה משרה ברכה בבית היהודי ועוד מה שפירש מצודת דוד: ותתן מחלקת מזון לבני ביתה רואים כאן שהבעל מביא את הברכה, והאשה תפקידה לחלק את הברכה, והכונה שהאשה צריכה לדעת איך להישתמש בכסף שמביא הבעל מה לקנות ומתי לקנות וכמה לקנות, וחק מזון הקצוב, תחלק לנערותיה פירוש שהאשה צריכה לכלכל את הבית במזון הקצוב לה ולא יותר ממה שקצוב לה וזאת אשה חכמה המשרה ברכה בביתו של אדם.

ועוד מדוע כתוב וחוק לנערותיה נראה לפרש אשה שקמה בבוקר מוקדם ומנהלת את הבית בצורה טובה דבר זה משפיע על הבנות שלה בצורה חיובית שזה נכנס בנפשם כמו חוק וכשהן גדלות כך הם ינהגו גם בביתם. ולא כמו אותן נשים המעירות את ילדיהן זמן קצר טרם לכתם לת''ת שדבר זה גורם ללחצים על הילדים וזה דבר שלא בריא לילד וה' יעזור לנו אמן ואמן.

מצא אשה

כתוב במשלי (י''ח פסוק כב') ''מצא אשה מצא טוב. ויפק רצון מה''', ובקהלת ז' כתוב ''ומוצא אני מר ממות את האשה''.

ונשאלת השאלה הידועה, האם מציאת האשה זה דבר טוב או לא ? נראה לפרש מצא אשה מצא טוב שהאיש קיבל את זווגו בהסח דעת כמו שאדם מוצא איזה שהיא מציאה ושמח בה, כך אדם צריך לשמוח בזווג שה' נתן לו כמו אדם המוצא את האבידה שלו. ועוד שדבר זה מראה את מידת הבטחון של האדם והענוה שתולה את הכל בבורא עולם, אז הוא זוכה לאשה טובה. וההפך הוא במוצא אני, כמו שכתוב שופטים יד, ג' ''... ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני מרמז על הגאווה של האדם מוצא אני אם זה אני אז זה מר ממות. בנוסף רואים כאן שאדם זה איננו מתייעץ עם רבנים וסומך אך ורק על בינתו, על האני שבו וממילא הזווג אינו מצליח.

ועוד פירש מצודת דוד את הפסוק ''מצא אשה מצא טוב'' כי היא עזרתו בעמלו ''ויפיק רצון מה''' כי מצילתו מן החטא והנראה לפרש כי אדם לעמל יולד ואשה טובה צריכה להיות לו עזר בכל אשר הוא עמל וידוע שאינו דומה אדם שמרים דבר כבד לבדו, לשני אנשים יחדיו וכן אינה דומה דעה אחת לשתי דעות וכן על זה הדרך ועוד מה שכתב מצילתו מן החטא, נראה לפרש אשה טובה שעושה רצון בעלה, ובזכות זה מתישבת דעתו של הבעל ואז יכול לעבוד את ה' ולינצל מן החטא ועוד למצא אשה מצא טוב, צריך אדם לקבל את המציאה מהשם שהחזיר לו את האבידה שאבדה לו עוד מימי בראשית, ועל זה שמעתי בשם הרב יהודה צדקא זצ''ל משל לאדם אחד שהיה הולך בשוק והנה מוצא שטר של כסף אדם זה ממשיך לחפש עוד. כי חושב הוא שלבטח יש בסביבה עוד כסף. אבל לא כך מתנהגים לגבי אבידה, אדם שאיבד סכום מסוים, כאשר הוא מוצא את הסכום הוא כבר לא מחפש יותר מפני שהוא יודע בדיוק מה היתה אבידתו. כך גם לגבינו אדם צריך לדעת שאישתו היא אבידתו והיא היא הצלע שה' לקח ממנו. והוא לא צריך לחפש אשה אחרת ושהאשה שלו היא הכי טובה והמתאימה בשבילו, ואיתה הוא צריך להיות בעולם הזה ובעולם הבא, וידע את התכלית של האדם ויפיק רצון מה', וה' יעזור לנו אמן ואמן.

זריזות האשה

פרק שמונה ועשרים ספר חוקי נשים

שימעונה הנשים ישמרכם הרחמן. אמת שהזריזות טובה ומשובחת, והמהירות מגונה ואומרים החכמים: פרי המהירות חרטה וכל אדם פזיז יתחרט בסופו. וההולך בריצה לא יצא בשלום מהמכשולים, ולכן צריכה להיות כל אשה זריזה במלאכתה אבל בלא מהירות, ותתבונן בדעתה על כל דבר בתחילתה ואם כל מלאכותיה סדורות ועשויות. ותהא יקרה וחשובה, ומאוד טוב שמה, ותמצא חן בעיני בעלה ותמיד חוט של חסד משוך עליה.

העצלות והפזיזות אחיות הן, וצריכה האשה להשגיח משניהם, היות ופעמים האשה עוסקת במלאכות הבית ובכל כוחה, ומי שיראנה יהלל את עבודתה אבל הוא טועה בה, כי צריך לגנותה היות והיא מוכרחה ביגיעה ובזריזות. אשר היא עושה מכח העצלות שיש לה במלאכה כי לפני שעתיים היתה צריכה להתחיל בעבודתה והיתה העבודה נעשית במנוחה ולא היתה מיגעת עצמה ולא היתה מתקשה במלאכתה- שתי נשים היו גרות בשכנות, וכל אחת מהן היתה מבשלת התבשילים בידיה, לצורך מאכל בעלה ובניה. והאשה האחת מאוד קלה וזריזה, ארוחת הערב קודם ארבע שעות תסיים להכינה, והתבשיל היה יוצא רך וטעים, כי היתה מבשלת במתינות ולא מעייפת את ידיה. והאשה השניה עצילה, לא תזוז ממקומה, למלאכת התבשילים, אלא לפני זמן הארוחה בשעה אחת. ומוכרחת לעשות מלאכתה בחפזון, ועובדת בידיה וברגליה, והתבשיל היה יוצא גרוע ביותר, שאולי הבהמה גם לא תסכים לאוכלו.

אחד, בימי החורף ביום השישי, התפלל בבית הכנסת תפלת ערבית של שבת מבעוד יום. יצא ובא לבית חבירו לשאלו באיזה ענין, ומצא את בעלת הבית בבגדים מלוכלכים, עוסקת במלאכת המאכלים והתבשילים. אמר לה: זוגתי לפני שעתיים סיימה כל מלאכת ידיה, ורחצה והחליפה בגדיה, וישבה להשען על הכרים. ואת עד עתה עומדת ליד הכיריים, מלאכתך זו מלאכת השוטים. מתי תסיימי ומתי תרחצי ותחליפי ומתי תדליקי הנרות, וכשיבוא ''יום השישי הקצר'' כיצד עתידה את לסיים מלאכתך, השיבו בעלה: אשה זו לא הזמן הוא הדוחק בה, אלא זו מעיקרא עצילה, מאבדת הזמן בידיה. יום קצר ויום ארוך שוים בעיניה, וזה דרכה ומנהגה, ומזמן רב זו מלאכתה והרגלה. לכן הנשים ישמרכם הרחום. צריכה האשה להשגיח, בעבודות יום השישי, להיות זריזה במלאכתה. ותעשה עבודותיה מוקדם ותשלימם, וקודם זמן הדלקת הנרות בשעה אחת יסתיימו מכלול עבודותיה, ותקבל את השבת כשהיא רגועה. ותקח לעצמה מנוחה, ותהיה מלאה בששון ושמחה לכבוד שבת המלכה וה' יעזור לנו לקבל שבתות ה' בשמחה אמן ואמן.

יצר הרע מתחדש

מסכת שבת ל''ב עמוד ב' כתוב

בעוון גזל הגובאי עולה והרעב הווה בני אדם אוכלים בשר בניהן ובנותיהן שנאמר ''שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות א ב יוני ם ''

אמר רבא כגון הני נשי דבמחוזא דאכלו ולא עבדן. פירש רש''י דאכלו ולא עבדן ונמצא שגוזלות את בעליהן. ועוד שמתוך שמלומדות במאכל ובמשקה גורמות לבעלים לגזול. עד כאן לשון רש''י.

ונראה לפרש לפי דרש האוכלים בשר בניהם אוכל שהיה צריך להגיע לבניהן ובנותיהן בזבזה אותה אשה לצורך עצמה וממילא לא נשאר לאיש כסף לצורך בניו ובנותיו. ועוד זה שכתוב גוזלות את בעליהן. הכיצד יתכן ? אלא ישנן נשים הדורשות מבעליהן שיקנה להן דברים שאינם רצויים להן אלא הרדיפה אחר המותרות וה''מודה'' (אופנה) שמכלה כל חלקה טובה בבית היהודי היא המנחה אותם. יש נשים שאומרות בבוקר ''מודה אני... '' ומתכוונות על המודה שתצא היום ורצות לחנות לקנותה.

ועוד גוזלין את בעליהן. כגון על ידי לחץ שמפעילין על הבעל וגורם לו לקנות לה כנגד יכולתו שהרי נחשב זה ל''אבק גזל''.

ועוד הבעל נדחק ורץ ממקום למקום ומגמ''ח בכדי לספק רצון אשתו וכתוצאה מכך שוקע בחובות שאינו יכול להחזירם. בכך עובר הוא על איסור ''לווה רשע ולא ישלם'' ולכל זה גורמת ה''שותפה הנאמנה''. רמז לזאת כתוב במסכת קידושין דף ל' עמוד ב' אמר רב יצחק: ''יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר: ''רק רע כל היום'' (בראשית פרק ח'). פירוש: יצר הרע מתחדש הכונה מחדש חידושים בכל יום. ומוציא ''מודות'' חדשות לרחובות העיר, ואיך אנו נרוץ אחריו, והרי מחר יתיישן הדבר ויוצא מכאן שהאשה רודפת אחר ההבל וריק. ועוד כתוב במסכת קידושין ל' עמוד ב' ''הקב''ה אמר לישראל: בניי, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו''. גמרא זו מדברת לגבי הגברים. שגברים חייבים בלימוד תורה אבל נשים שאינן חייבות בלימוד התורה כיצד יתגברו על יצרם ? אלא הצניעות שיש לאשה היא הנותנת לה את הכוח להתגבר על היצר הרע. ועוד מאחר שלבעלה יש את התבלין בזכות התורה שלומד צריכה האשה להשתמש בתבלין של בעלה שתתיעץ אתו ותשמע בקולו.

רוצים אנו לומר לאשה שכל מה שכתבנו כאן לא על מנת לנגח או חלילה לפגוע במעמדה של האשה אלא לתקן את הדרך אשר ילכו בה בנות ישראל הקדושות שהרי כל מטרתנו לעשות רצון ה' יתברך וה' יהיה בעזרנו תמיד אמן ואמן.

אשת חיל מי ימצא

כתוב אחד אומר ''אשת חיל מי ימצא'' פרוש שקשה למצוא אשת חיל ופסוק אחר אומר ''רבות בנות עשו חיל'' פרוש שהרבה בנות עשות חיל לכאורה ישנה כאן סתירה מפסוק לפסוק.

ושמעתי תירוץ מהרב חיים רבי שליט''א בשם הרב זילברשטיין שליט''א רבות בנות, פסוק זה מדבר על בנות שעדיין לא נשואות אז הן אומרות ''אני רוצה בן תורה, חייל בתורה, אני אעזור לבעלי שיעשה חיל ויגדל בתורה'' הרי מחשבה זו היא טהורה אך היא רק תיאורתית קודם הנישואין.

אבל הפסוק ''אשת חיל מי ימצא'' מדבר על איש ואשה נשואים ובמצב של נישואין זה יותר קשה להתנהג כמו אשת חיל, ולכן אמר אשת חיל מי ימצא. וה' יעזור לנו אמן ואמן.

להיות אמא

מועתק מספר וילכו שניהם יחדיו של המחבר בנושא חנוך הבנים

צריכים ההורים לזרז את הילדים בעבודות הבית במיוחד את הבנות כדי שהם יתרגלו לעסוק בעניני הבית לדוגמא: מדי פעם לתת לילדה מטלית ולבקש ממנה לנגב את הארון או קצת להדיח כלים או להלביש את הילדים הקטנים וכדומה על מנת שתתחנך בזה ושלא תתיפס לעצלות שתפגע בה בעתיד שבזה האשה נמדדת, בבנין הבית היהודי.

היום בדורנו יש כל כך הרבה עומס על הבנות בשיעורים עד שאין להם זמן לעסוק בעבודות הבית וחבל. שבזה נמדדת האשה, האם יודעת לבשל או האם היא נקיה ומסודרת וזהו התפקיד של האשה ובזה צריכים ההורים להשקיע.

ומעשה שהיה עם מחנך שביקשו אותו שיבחן את הבנות בסוף השנה, נענה הוא לבקשה וכך עשה, הזמין את כל הכיתה לביתו והם המתינו לרב. לפתע יצאה אשתו של הרב נכנסה לחדר בצניעות למופת והגישה עוגה לכל אחת ואחת מן הבנות שהיו בחדר, הנערות ברכו על העוגה ואכלו ממנה. לאחר שסיימו לאכול נכנס הרב וכל הבנות ציפו למבחן, והנה הרב שואל אותם האם העוגה היתה טעימה ? והן אמרו וענו שהעוגה היתה מאוד טעימה. אמר להם האם אתן יכולות לאפות עוגה כזו ? והרמז ברור הוא שלאיש לא משנה אם האשה תדע עוד פרוש של רש''י או עוד פלפול או קושיא. אך אם האשה לא תדע כיצד לבשל, אזי דבר זה ישנה לאיש שלה מאוד ולכן חשוב שהאשה תדע ותלמד כיצד לבנות ולטפל בביתה ולבנות אותו בחכמה וה' יעזרנו ''על דבר כבוד שמו'' אמן ואמן.

צער גידול בנים

מועתק מספר וילכו שניהם יחדיו של המחבר בנושא חנוך הבנים

הורים שזכו לילדים צריכים להיות שמחים במתנה זו שה' נתן להם ולא חס ושלום יכפרו בטובת הקב''ה והכוונה פה היא שכל היסורים שעוברים עלינו צריכים אנו לקבלם באהבה ובשמחה.

לדוגמא: כאשר צריך לקום באמצע הלילה לחמם אוכל לתינוק, האם היה עדיף לקום ולראות מטה ריקה. או קול של תינוק בוכה, ישנם אנשים שמצפים שרק ישמע בביתם קול של תינוק בוכה, או להחליף חיתול, שישנם אנשים שמצפים ומתפללים לזה, ורצים לבתי החולים ולרופאים בתקוה שיהיה להם ילד. לכן צריכים אנו להיות שמחים ולהראות לילדים שאנו שמחים בהם ורוצים אותם ואוהבים אותם ושה' נתן אותם לידיים טובות וכל שכן שלא להשתמש במילים כגון נמאס לי, אוף, איני יכולה עוד לסבול אותך ועוד מילים דומות ששוברות את הילדים והם מרגישים כאילו באו לעולם בטעות ושהם לא רצויים בעולם הזה. אלא צריך לנהוג להיפך לעודד אותו ולומר לו ''תודה לה' שנתן לי ילד כמוך צדיק וישר, בריא וחמוד... '' ולהראות כמה שההורים שמחים שיש להם ילדים ובמה תפילות הם התפללו בעבורם ודבר זה ישרה אוירה טובה חמה ונעימה בבית ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלוהי אבותינו שיזכה את כל נשות עמו ישראל ב''זרע קדש של קימא'' לתורה ולמצוות ! אמן ואמן.

צניעות האשה

תלמוד בבלי שבת דף נ''ג עמוד ב'

תנו רבנן מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה. אמר רב: בא וראה כמה צנועה אשה זו, שלא הכיר בה בעלה ! אמר לו רבי חייא: זו דרכה בכך, אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו.

מעשה זה מלמד אותנו איך צריך בחור לבחור את בת זוגתו. נראה לפרש, ולא הכיר בה במגרעתה כיון שראה רק את הדברים הטובים שיש בה. וממלא דבר זה (החיסרון של חוסר אבר מגופה) ולא היה חשוב בעניו. ועוד אמר רב. בא וראה כמה צנועה אשה זו שלא הכיר בה בעלה, ונראה לפרש הצניעות שהיתה באשה היא גרמה שבעלה לא יתיחס לחסרונות שלה, וזה אחד הדברים שבהם האשה נמדדת

ומצאתי לנכון לכתוב כאן את המעשה שקרא בספרד. שהיה מנהגם שכל אשה יפה שהיו רואים היו מציעים אותה למלך, והנה ביום מן הימים ראו נערה יהודיה נאה ואמרו למלך, וכשראה את הנערה רצה לקחת אותה לאשה, והיא כמובן לא הסכימה שזה דבר חמור מאד, ראה כך המלך, גזר עליה שיקשרו אותה לסוס והסוס יגרור אותה ברחובות העיר עד שתסכים, או תמות, וכך עשו ובאמצע הדרך אמרה הנערה רק רגע אחד רק רגע אחד, חשבו האנשים שהיא נכנעה למלך עצרו את הסוס והנה מה היא מבקשת ? סיכות בטחון ! מילאו את בקשתה של הנערה, לקחה הנערה את הסיכות ותפסה בהן את בשרה לבגד כיון שכשהיו גוררים אותה היתה החצאית עפה והיה בשרה מתגלה. לפני שגררוה בקשה חבילת סיכות לנעוץ השמלה בגופה ולאחמ''כ גררוה ובאמצע הגרירה עצרוה לפי בקשתה ואמרה להם שסיכה אחת יצאה מהמקום והחזירתה. וכך מסרו את נפשם דורות קודמים בעבור הצניעות. והיום בעוונותנו הרבים מקלים ראש בענין ולפעמים מחוסר ידיעה שדבר זה חמור מאוד. ועוד יש שחושבים שרק חרדים צריכים לשמור את הצניעות בטענת: ש''הן'' דתיות אבל אנחנו לא דתיות מותר לנו, חס ושלום לחשוב כך, כל יהודיה צריכה לשמור על הצניעות ושכרה יהיה גדול גם בעולם הזה וגם בעולם הבא וה' יעזור לנו אמן.

כוח המדות
כתוב במשלי כ''ז פסוק י''ט

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם: פירוש כמו שאדם שמסתכל במים רואה את הפרצוף שלו. כן לב האדם לאדם שאם אדם אוהב את חברו גם חברו אוהב אותו.

ורואים אנו שזוגות האוהבים אחד את השני פתאום מתנהגים כמו אויבים חס ושלום או אחד אוהב, מכבד, משפיע טוב, והאחר מחזיר הפך ולהיכן נעלם הכלל כמים הפנים לפנים ? נראה לתרץ שכלל זה נכון אצל אדם שיש לו מדות טובות וכלל זה מיתנפץ בזמן שאדם נגוע במדה רעה וכל זמן שלא נגעו במדה זו כלל זה קיים, אבל כשנגעו בנקודה החלשה שלו אינו שולט על עצמו והמדה הגרועה שבו גוברת על אהבה שבינהם וה' יעזור לנו אמן

המחשבה המוטעת

ישנם אנשים החושבים שבן הזוג שאיתו הם חיים אינו מספיק טוב והוא או היא יכולים היו למצא זיווג יותר טוב וכך חיים אותם בני זוג בהרגשה זו ודבר זה פוגע בשלום הבית וזו אחת מני רבות מתחבולות היצר הרע, שמכניס במוחו של האדם בלבולים וגורם לו לחיות כל חייו בספקות לגבי בן/בת זוגו/ה וכך חייהם עוברים בהרגשת זרות ודבר זה מפסיק וחוצץ ביניהם ועינינו ראו הרבה זוגות שחשבו כך ונפרדו והצטערו מאוד לאחר מכן ואז היה כבר מאוחר, לכן צריכים בני הזוג לדעת שהם הזיווג המתאים ביותר וישתדלו להשלים אחד את השני למען יחיו בשלוה כל ימי חייהם וה' יעזור לנו אמן !

מדת הנתינה

פרשת עקב דברים פרק ז' פסוק יג'

''ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותרושך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך'' רבי נתן אומר: מנין שאין פרי בטנה של האשה מתברך אלא מפרי בטנו של האיש ? שנאמר (דברים ג') וברך פרי בטנך, פרי בטנה לא נאמר. אלא פרי בטנך. ונראה לפרש שהאיש הוא הנותן והמשפיע וכמה שהוא יתן כך הפירות יהיו משובחים יותר. ועוד רמז הכתוב פרי בטנך, שאפילו הנתינה על חשבון הבטן של האיש צריך ליתן, ופרי אדמתך (גשמיות) רומז על הממון שאפילו אם זה כרוך בהוצאת ממון צריך לתת, וממילא קוצר את הפירות. ושגר לפי פרוש רש''י האיש משגר את הברכה ועוד הנותן עושה מקום לקבל שאם אינו מוציא אינו מקבל, ושמעתי מידידי היקר רבי יואל חיים שליט''א רמז לדבר, החרמון מקבל את הברכה משמים והוא נותן לכנרת, הכנרת מקבלת מהחרמון והיא נותנת לים המלח. ים המלח מקבל ואינו נותן. לפיכך הוא מלוח ואין נהנים ממימיו שאינם ראויים לשתיה. כך לעניננו אדם שרוצה לקבל בלי לתת אי אפשר להנות ממנו.

יהי רצון שה' יזכנו להגיע לדרך האמת אמן.

הכרת הטוב

כתוב בספר דברים פ' כי תצא פרק כ''ג פסוק ח'

''לא תתעב אדומי כי אחיך הוא. לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו''

פירש רש''י לא תתעב אדומי לגמרי, אף על פי שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך. לא תתעב מצרי... מכל וכל, אף על פי שזרקו זכריכם ליאור. מה טעם ? שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק לפיכך רואים אנו כמה חשובה מצוות הכרת הטוב וכאן מדובר ברוצחים תנוקות באכזריות למרות זאת אמרה התורה לא תתעב מצרי, ועוד משה רבנו לא הכה שלוש מכות מתוך עשר מכות שקבלו המצרים אלא אהרן בגלל הכרת הטוב.

ולעניננו בין בני הזוג כמה טובה מקבלים זה מזה ? ורק מדין של הכרת הטוב צריך שיהיה בינהם שלום א הבה ואח ווה.

לדוגמא. האשה מנקה את הבית, מכבסת, מבשלת, מגדלת את הילדים מצטערת בהריון ובלידה...

נשאלת השאלה אם היה אדם אחר עושה לך את הדברים האלה איך היית מודה לו ? וכי בגלל שהיא אשתך לא צריך להודות לה ? ! וכן האיש טורח להשיג פרנסה לבית שזה דבר קשה, עוזר בגידול הילדים בדרך התורה והמצוות לכן צריכים בני הזוג להכיר טובה זה לזו וה' יעזור לנו אמן ואמן !

מדוע מותר לנערה להתחתן עם דוד שלה, ולנער אסור להתחתן עם דודתו

שמעתי מהרב חיים רבי שליט''א פירוש בשם רבנו יוסף חיים זצ''ל לפי המקובלים איש הוא חסד ואשה דין והחסד צריך לשלוט על הדין והתורה אמרה והוא ימשול בך בראשית ג' פסוק ט''ז ופירש רש''י: והוא ימשול בך, הכל ממנו ולא ממך: ואחינית חייבת בכבוד דודה וממילא מבטלת דעתה בפני דעתו, ולזיווג כזה יש סיכוי רב להצליח לכן יש כאן מצוה. אבל אחין מצווה בכבוד דודתו ואם יתחתן אתה היא צריכה לכבדו ואז זה נוגד את התורה וזיווג כזה בודאי לא יצליח לכן אסרה התורה, נמצאנו למדים שאשה הנכנעת לבעלה זה סוד ההצלחה בין בני הזוג וה' יעזור לנו אמן.

תפקיד האשה

א. תפקיד האשה לדאוג לגשמיות של הבעל וגדול הילדים. להכין אוכל, לנקות, לסדר ולארגן את הבית מבפנים.

ב. תכלית האדם בעולם לעשות רצון ה' יתברך לגדל דור ישרים והדבר החשוב ביותר שה' רוצה זה שלום בין איש לאשתו.

ג. הדרך להגיע לתכלית:

1. לדבר בנושא תכלית האדם בעולמו

2. במקרה של ויכוח התיעצות עם גדולים לפי הצורך.

3. הכנעה לדעת תורה ולקבל את דברי הרב.

ד. שלא לרצות ב' עולמות, הרצונות הגשמים יותר מדי כשאחד מבני הזוג דורש ואינו מקבל נגרמת לו אכזבה שגוררת ויכוחים ואי שקט בבית וידוע שככל שהרצונות גדלים כך האכזבות גדלות.

ה. היסתפקות במועט ולהשתדל להסתדר עם מה שיש ה' יעזור לנו אמן.

שלום אמיתי

שלום הבית זה דבר נפלא המאריך חייו של האדם, ועוזר לו בעבודת ה'. וכיום בדורנו, בעוונותינו הרבים בתים רבים נהרסים וגם במקצת הבתים שחיים יחד אינם חיים בשלוה, ומדוע ?

א. בני הזוג אינם יודעים את תפקידם בעולם,

ב. אינם יודעים מה תכלית האדם בעולמו.

ג. אינם יודעים את הדרך להגיע לתכלית.

ד. רוצים להנות מב' עולמות בקצור אינם מוכנים לוותר על הנוחיות והתענוגות הגשמיים של העולם הזה לעומת הרווח הרוחני לעולם הבא.

ונבאר בעזרת ה' יתברך את הנקודות שמנינו:

א) האשה תפקידה להנהיג את הבית בדרך טובה ובתנאים הקימים

ב) תכלית של בני הזוג לעשות רצון ה' בכל מקום ובכל מצב, ובמילים אחרות לקדש את שמו יתברך בעולם.

ג) הדרך להגיע לתכלית היא, ללמוד בספרים המדברים על נושא זה ולדבר בזה.

ד) רוצים שני עולמות מפסידים את שניהם כי כמו שהאור והחושך אינם יכולים לשמש יחד כך אי אפשר להנות משני עולמות

אשת יפת תואר

דברים כ''א פרשת תצא פסוק י''א כתוב

''וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה''. מכאן לומדים שבכל מה שאסרה התורה אדם יכול לעמוד. שכאן דבר ש''יהרג ואל יעבור'' שאומרים לאדם ''עבור עברה או יהרגו אותך'' ! צריך לומר הרגו אותי ולא אעשה את העברה. ועוד אפילו באשת איש וגויה, הכתוב מדבר והתורה התירה כי ירדה לסוף דעתו של אדם וידעה שלא יוכל לעמוד כנגד יצר הרע במקום הזה ובמצב הזה והתורה מבינה לנפש האדם ולא אוסרת עליו דבר שאין בכוחו להתמודד איתו.

ובפסוק י''ב ''והבאת אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפורניה'': כאן רמזה התורה לאיש שלא יטעה וימשך אחר היצר הרע לכן אמרה התורה ''והבאתה אל תוך ביתך'', רמז על הצורך לבדוק את הפנימיות שלה, ואחר כך גילחה את ראשה. שאפשר לטעות שהשער זה חיצוני ולפעמים הוא מסתיר את הפנמיות וכן הצפורנים, פסוק י''ג ''והסירה את שמלת שביה'': - פירש רש''י לפי שהם נאים, שהעכו''ם בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם כדי שלא יהרגום, ונראה לפרש ברמז והסירה את שמלת שביה מעליה... שתוריד את התחפושת בה היא מחופשת ואז לא ירצה אותה.

נמצנו למדים כשאדם רוצה לבחור לו בת זוג ולבנות יחד בית, צריך לבדוק טוב ושלא להמשך אחר החצוניות בלבד. כיון שהחצוניות יכולה להשתנות במשך הזמן בגלל סיבות שונות כמו הריון, לידה ועוד... אם לטוב אם למוטב אבל מדות טובות אינן משתנות בדרך כלל אלא אדרבה הן עשויות להשתפר וה' יעזור לנו אמן ואמן.

דרך אחרת

תניא, לא יהלך אדם אחרי אשה בדרך, כמו שכתוב בבראשית כ''ד: ''ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש'', ולא לפני האיש אמר רבי יוחנן אחורי ארי ולא אחורי אישה, ורואים אנו חומרת הדבר בין על האיש ובין על האשה. מרבקה לומדים שהאשה צריכה להזהר שלא יכשלו בה בני אדם, והאיש צריך לחפש דרכים ותחבולות לבל יכשל בעוון זה, שאם ישנה דרך יותר נקיה והולך בדרך שהנשים מצויות שם יותר. זה עצמו עוון, אפילו שמר את עצמו. ונכתוב כאן משל לדבר זה: מעשה באדם חשוב ומכובד ששגג ופגע ברכבו באדם וה''שופט'' קבע שאדם זה צריך לרצות עונש והיות והוא אדם מכובד יבצע עבודות במקום 'מאסר בפועל' וכך היה אמרו לאותו אדם מכובד שהוא צריך לעבוד עבודה הבזויה לו. נשאלת השאלה: כמה יחשוב אותו האיש, מהיכן יעבור ? ובאלו שעות יעבוד ? כדי שכמה שפחות אנשים יראו אותו, וישתדל ללכת בצדי הרחובות ויתפלל שלא יפגוש אנשים בדרך, כך צריך יהודי לחשוב כשהולך בדרך לבל יכשל בעוון הזה, וה' יעזור לנו ויציל אותנו מהרחוב הפרוץ ויזכה את כולנו לחזור בתשובה שלמה אמן !

איך בוחרים אשה

בראשית פרשת חיי שרה פרק כ''ד, פסוק ג'

''ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו'':

לפי הטעם שבנות ארצו של אברהם היו מושחתות. מובן מדוע אסר על אליעזר לקחת אשה מבנות ארצו. אך מדוע ציוהו לקחת לו אשה מבנות משפחתו כפי שא''ל ''כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך'' והרי גם הם לא היו טובים יותר בלשון המעטה. ושמעתי מתרצים על זה תי' נפלא והוא, שאמנם בני משפחתו של אברהם לא היו צדיקים יותר ואולי אף להיפך. אלא שמדותיהם היו טובות וזה העקר. וכמו שרואים באמת את רבקה שאמרה לאליעזר שתה אדוני וגם לגמלך אשאב שכך בחן אליעזר את רבקה במדת החסד וגם לפי פרוש זה קשה ! האם בזכות מדה אחת של חסד זוכים ביצחק אבנו ? ומה עם שאר המדות ? הכעס, גאוה, קנאה, שנאה ועוד ?... ונראה לתרץ, שכל תפקידה של האשה קשור במדת החסד. כגון להאכיל את בני ביתה, להלביש, סידור הבית, ניקיון הבית ועוד... כמו שכתוב במשלי פרק ל''א פסוק כ''ו ''פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה''. פירוש התורה של האשה היא מדת החסד. נימצאנו למדים שהבוחר בת זוג צריך לבחון אותה במדה זו ולא יבחר אשה לפי הציונים שבתעודה וה' יעזור לנו אמן ואמן.

למה צריך ילדים ? !

בראשית ל' פרשת ויצא פסוק כ''ב

''ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה'': ובפסוק כ''ג ''ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי''.

רש''י בשם אגדה פירש: ''כל זמן שאין לאשה בן, אין לה במי לתלות סרחונה משיש לה בן, תולה בו. מי שבר כלי זה ? בנך. מי אכל תאנים אלו ? בנך''.

ושואלים וכי רחל משתוקקת לבן ומוכנה למות כמו שכתוב בבראשית ל' פסוק ט''ו ''ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב, הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי'' וכל זה רק בשביל שה' יאסוף את חרפתה ועוד ובי יעקב שהיה צדיק יסוד עולם ועוד שאהב את רחל כל כך יכעס על רחל בגלל כוס שנשברה או תאנים שנאכלו ? וכך שמעתי בשם ספר אהל רחל, שבאמת יעקב אבינו לא היה מקפיד כי הקפדנות מדה רעה מאוד (וכתבנו בגנות הקפדנות שם, עמ' 39) אלא רחל אמרה אם יהיה דבר קטן ואפילו במחשבה שיעקב אולי יחשוב שאני חסרה זה יכול להיות חוצץ ביננו ואז יפגע ב''משהו מן המשהו'' בשלום הבית. זאת אומרת שאפילו בשביל השלום בין זוג צריך ילדים, מכאן רואים חשיבות השלום בבית. וה' יעזור, שלא תהא שום חציצה בין איש ואשתו בבתי ישראל אמן ואמן !

שדוכים

מצות שדוכים היא מצוה חשובה מאד לכן צריך כל אחד להסתכל סביבו הגברים אם יש בחורים שאינם נשואים, יצור קשר איתם וישתדל למצוא להם שדוך וכן תעשה האשה בין הבנות, שדבר זה חשוב מאוד בעיקר בדורינו שצריך ככל האפשר להיזדרז להקים בית, אך יעשו כל מעשיהם לשם שמים, שיש דברים שצריך להודיע, לפי ההלכה. ואדם שמשדך שלא על פי ההלכה, יוצא שכרו בהפסדו. אלא יאמין באמונה שלמה שהכל משמים ואני רק שליח.

ולגבי המשודכים הם צריכים לאחר החתונה לתת לשדכן מתנה בעין יפה, כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים ו''החוט המשולש לא במהרה ינתק'' וה' יעזור לנו שיהיו כל מעשינו לשם שמים אמן.

הקשר בין בני הזוג

הקשר בין בני הזוג צריך להיות בנוי על הבנה וכבוד ודבר זה ישפיע על הילדים אם לטוב אם להפך, ויש משפחות שהאוירה המתוחה שיש בבית גורמת לתסכול אצל הילדים, ולפעמים הילדים מוצאים את עצמם חצויים ואינם יודעים מה לעשות ואיך לנהוג ודבר זה רודף אחריהם כל החיים, ויש ילדים שגדלו בבתים אלו וכשהגיעו לגיל בגרות והיו צריכים להתחתן לא רצו כלל. חקרו אותם ומצאו שהסיבה היא שבביתם היו מריבות, ויכוחים וצעקות בין ההורים ולכן צריכים בני הזוג לנהוג כבוד אחד עם השני ולדבר בדרך ארץ ולנסות תמיד להבהיר דברים, לשאול ולשמוע כדי להבין ובמצב שיש אי הבנה שאף על פי נסיונות ההבהרה לא מגיעים לפשרה ניתן להתיעץ עם חכם, וכמובן ''הנוטל עצה מן הזקנים לא נכשל'' וה' יעזור לנו אמן.

ענבי הגפן

מדוע שרים לחתן ולכלה: ''ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל'' ? הסיבה לכך שהיין היוצא מן הגפן כידוע ככל שהוא ישן יותר כך הוא משובח יותר. לכן שרים לחתן ולכלה שיהיו כמו הגפן שככול שיהיו יותר ביחד כך יהיה הקשר בניהם יותר טוב, ולא כמו שקורה אצל אנשים שאינם שומרים מצוות שהם רצים אחרי דברים חדשים. וזה רמוז במסכת סוכה נ''ו יצר הרע מתחדש אצל אדם בכל יום, ופרשו, שאומר לאדם ''דבר זה חדש, עדין לא טעמת ?'' ולאחר שטועם, אומר לו את זה עדין לא טעמת ! ועל זה הדרך והתוצאות ידועות וכל זה בגלל שהאדם נגוע בתאוות ואינו מסתפק במה שיש לו ודבר זה גורם לרדיפה תמידית אחר דברים חדשים וה' יעזור לנו שתמיד נשמח במה שה' נתן

שלום בית

עצה טובה לבני זוג שיש בניהם מתח ויכוחים וכדומה שישתדלו לארח אנשים בביתם או שהם יתארחו אצל אחרים כי דרך האדם ליד אנשים שמכבד אותם היא התנהגות יפה ושליוה וכך בע''ה ישבר המתח בין בני הזוג. כי לאחר יום או יומיים מטבע האדם להתקרר ואז יצרו נרגע והויכוח הופך לעינייני יותר וברוב המקרים הוא נעלם ואיננו וכך תיקן האר''י הקדוש שאם וכאשר ישנו ויכוח אז אסור לאחר לענות רק אחרי שלושה ימים ואז לא היתה מחלוקת כלל כי ברוב הויכוחים לא מתוכחים על דבר שהויכוח התחיל בו אלא על דברים המסתעפים לו. והרי לכם דוגמא: ''גם לפני כמה ימים עשית כך וכך'' או ''את תמיד עושה ככה''. ועוד האדם מתכנן וחושב ''אם היא תאמר כך, אז אני אגיד כך'' וכו' ובינתיים בעזרת היצר באים בראשו כל המגרעות שיש באשתו והיא בבעלה ואז נוצר ויכוח אכזרי ולא ענייני. וברוב המקרים לאחר שמתפייסים ורוצים להזכר על מה ולמה היתה המריבה אינם יודעים את הסיבה שבגללה רבו ולכן כדאי שינהיגו כללים בניהם. והרי כללי ההתנהגות שצריכים לנהוג בהם בבית בין בני הזוג.

א. לא לריב ולא להתווכח ליד הילדים.

ב. לא להתווכח ליד שום אדם.

ג. שלא לענות מיד.

ד. להתפייס קודם השינה.

ה. לחשוב שבעת המריבה מקליטים אותם ושומעים על מה ובאיזו צורה הם דיברו.

ו. ועיקר העיקרים הוא לדעת ולזכור ששמו של הקב''ה נמחק עבור השלום.

ז. לדעת תמיד שזה שמוותר ראשון הוא המנצח האמיתי והקב''ה אוהב אותו. וה' יעזור לנו וישכין שלום בביתנו אמן ואמן.

מעשה מהחיים

מעשה בזוג הורים לילדים, שביום מן הימים במזל טוב האשה התעברה. כל אדם היה ודאי שמח על מתנה נפלאה שכזאת, אך לא כך הרגישו זוג הורים אלה, הם חששו שבמצבם הכלכלי לא יוכלו לפרנס את התינוק החדש ועוד שאר דאגות מצד האשה, כוחות הנפש בגידול ילד נוסף, יצרו אצל ראשי המשפחה בלבול וחוסר בטחון בראיה לעתיד ''המאיים'' על שלמות המשפחה, לכן נשאו רגליהם והגיעו ליעוץ אצל אנשים ''מומחים'', אנשים הנראים כאילו הם סמל החסד. לאחר יעוץ הוחלט שאת הילד הזה צריך להרוג. בני הזוג נדהמו לשמוע דבר זה, אך יחד עם זה חשו הקלה עצומה לנוכח העובדה שקבלו הם אישור ''להפטר'' מהוולד וחיזוק לכך קיבלו מהמלה ''מומחים'' ואם המיעצים הם מומחים, נשמע בקולם, וכך הסירו מעליהם את האחריות לגורל תינוקם, אבל היות ותינוק זה חלק מבשרם, היה להם קשה מאוד והחליטו שדבר זה לא ייעשה על ידם, לא הם יניפו החרב להרוג את בנם, וכך עשו, הלכו לאדם מומחה ברפואה והוא מכיר את גוף האדם והוא ידע איך הורגים ''ללא צער'', החליטו בשבילם שחנק זה המוות הקל ביותר, והשקט ביותר, לאף אחד זה לא יכאב, ממילא האמא נמצאת בהרדמה ולא תראה ולא תשמע דבר ואחר תקום ממטתה ותשכח ותגיד מחר תזרח השמש והכל יחזור לקדמותו והאבא יגיד תודה לה' שהכל עבר ''בשלום'' ואשתי קמה ממטתה, רק התינוק בשומעו כך החל לנסות להלחם על חייו. קודם כל הוא בעט בעיטה חזקה בבטן אימו לא בשביל להכאיב לה אלא רק כדי שתקשיב לו, שתבין, שתקלוט שיש חיים בתוכה והיא לא יכולה להתעלם ממנו, שאמנם היא לא רואה אותו כי הוא קטן ונמצא בתוך הבטן, אך הוא אומר לה לי יש מה להגיד ואז כשחש קרירות ואדישות מצד אימו ניסה את כוחו בצעקה אמא, ! אמא ! נסי לחשוב לרגע אם לך ''בעולמך'' היו עושים דבר כזה אם היו מצמידים אקדח על מנת להרגך אנשים גדולים ממך, חזקים ממך, וחכמים ממך עד כדי להחליט אם את ראויה לחיות או למות ואת לא תוכלי להלחם נגדם ותהיי חסרת אונים האמיני לי אמא כך אני מרגיש עכשיו, בבטן שלך לא יכול לעשות כלום לא יכול לעמוד על זכותי לחיות, כמו שבוודאי את היית בוחרת, ולך אבא, אני צועק יותר חזק, כי אתה יותר רחוק ממני, לא רק שאתה לא רואה אותי אלא אתה אפילו לא יכול להרגיש אותי, וגם זה לא משנה את העובדה שאתה אבא שלי אפילו שעדיין לא יצאתי לאויר העולם, אבא, רחם עלי, ''שכתוב כרחם אב על בנים'', אני מבטיח שאהיה ילד טוב. כך מתחנן על נפשו התינוק, וכך עונים לו ההורים בני הינך תינוק ואתה לא מבין אנו התיעצנו וכך קבעו המומחים. אמר התינוק אמא אבא אם היו מומחים כאלה בזמנם, היום הם לא היו כלל בחיים. וכל נסיונותיו והפצרותיו להוריו לא נענו לו ושואלים אנו מה דינם של המומחים ושל ההורים לפי חוקי המשפט. ההורג מואשם ברצח ועונשו מאסר עולם. ההורים מואשמים ברצח כי התינוק לא שלהם והפקדון מאת השם, והיועצות המפורסמות (עובדות סוציאליות) המסיעות ברצח ואשמתם שידול לרצח, ורואים אנו במו עיננו שאנשים אלה מסתובבים חופשיים וההיפך הוא, מעודדים אותם, טופחים על שיכמם ומעטרים אותם בצל''שים, ומיד אחרי הריגת התינוק משליכים אותו לפח אשפה גדול ועל זה ההורים מתפללים לה' רק שזה יעבור בשלום שזה יצליח, ותגובות הסובבים, עשיתם בשכל, ולכם זוגות יקרים אנו אומרים פסוק בספר תהילים מזמור א' ''אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד... '' ולכם אחי בית ישראל לא קשה לנחש מעשה זה מדבר על נושא ההפלות וכך פרוש המעשה: הרופא רוצח, ההורים רוצחים. וכי רק בשביל היות הולד קטן ועדין לא יצא לאויר העולם זו סיבה מספיקה כדי להתיר לרצחו נפש ? !

ומעשה שהיה בזוג שחיו בעוונותינו הרבים ללא חופה וקידושין והאשה נתעברה ומחמת הבושה הפילו את הוולד בזדון. וכך עשו שלוש פעמים. לאחר שהחליטו בני הזוג להתחתן כדת וכדין כמו כל יהודי ורצו להביא ילדים לעולם האשה לא התעברה. לאחר טיפולים רבים התעברה האשה והוולד נפל לה וכך קרה שלוש פעמים. עד כאן.

במאמר זה לא באנו לצער את אלו שעשו כבר את הטעות הנ''ל בין בשוגג ובין במזיד בין בידיעה ובין באי ידיעה שלהם אנו אומרים שאין דבר העומד בפני התשובה ''ושב בתשובה ורפא לו'' אלא באנו להתריע לצעוק ולזעוק שהורים לא ישלחו ידם בילדיהם בעודם חסרי אונים ושיקבלו את מתנת האל באהבה ושמחה וה' יעזור לכל עמו ישראל אמן כן יהי רצון.

תורת העיבור

מצאתי לנכון להעתיק מדבריו הקדושים של רבינו יוסף זצ''ל שהקיף את נושא העיבור שזה יחזק אותנו בנפלאות הבורא יתברך (מועתק מספר חוקי נשים).

בבטן האשה יש אשכולות ביצים קטנות כאשכולות בצי התרנגולת. הביצים אשר בצד ימין האשה, הביצה עגולה ומאורכת והביצה אשר בשמאל עגולה לגמרי ואינה מאורכת ובזמן שהזכר מזהיע ומשליך הזרע כחץ לצד ימין וישקה וירווה ויפרה הביצה הימנית ויהיה הולד זכר ואם ישליך הזרע כחץ לצד שמאל ישקה וירווה ויפרה ביצה השמאלית והוולד יהיה נקבה. אשה היולדת תאומים הושקו והופרו בה שתי ביצים ולסיבה זו נעשה ממנה שני בנים ואשר תלד תאומים זכר ונקבה הופרו בה ביצה בימין וביצה בשמאל ולכן נעשו לה שני עוברים זכר ונקבה ועוד באלו האשכולות יש כוח המושך ככוח המגנט המושך מרחוק ואם יתגבר הכוח בצד ימין תמשוך הזרע לצד ימין ויהיה זכר ואם תתגבר בצד שמאל תמשכהו לצד שמאל תהיה נקבה ובחלק מן המקרים ימצא שיתגבר כח בשני הצדדים ולסיבה זו תביא זכר ונקבה. התגברות הכח אשר מושך הזרע תלוי בדבר אחר והוא אם האיש השליך זרעו קודם התעוררות האשה, יתגבר כח בצד שמאל והוולד יהיה נקבה ואם התעוררות האשה הקדימה תתגבר הכח בצד ימין וימשך זרע האיש לצד ימין ויהיה הוולד זכר, ואם התעוררות נעשתה משני הצדדים גם יחד יהיו תאומים זכר ונקבה. אמת שיצירת הזכר והנקבה הם לפי טבע המוזכר אבל הטבע הוא ביד הבורא ישתבח ויתעלה על פי רצונו יתאים ויהיה הטבע. ולכן אם יבקש האדם להתחכם בפעולתו להתאים הטבע ליצירת הזכר לא תתבצע כוונתו אם רצון הבורא ליצירת נקבה ולכן צריך האדם לבקש בקשתו מאת הבורא יתברך. זרע האיש הוא לבן וזרע האשה אינו לבן אלא דם טהור וזך אשר נתקבץ מנה בשעה שבעלה בא אליה ותהיה התעוררות בתוככי גופה באותה שעה ולכן אמרו חכמים ''הלובן שבגוף הוולד הוא מחלק האב והאודם אשר בגוף הוולד הוא מחלק האם''. ביצה זו אשר הושקתה והרוותה והופרתה מזרע שנזרק לתוכה מתגבל המיץ שבתוכה עם הזרע אשר בא עליה כאשר יתגבל העפר עם המים ומחלק הנקי והזך ביותר אשר בביצה נוצר הוולד. ועוד זו הביצה אשר קיבלה זרע, לאחר שמקבלת הזרע תופרה, תרבה ותשתנה מיתר הביצים אשר באשכולה. והיות ורצה הבורא שהפעולה הזו לא תאבד ויברא ממנה ולד, לאחר קבלת הביצה את הזרע בשלושה ימים מתקרבת הביצה ובאה לתוך בית הרחם ונדבקת בצידה ומקליפת הביצה נוצרת השליה, והוא הכיס אשר הילד מונח בתוכו, ובתוך השליה ייווצרו מים. ולכן אמרו חכמינו: הולד בבטן אמו דומה לאגוז המונח בכלי מים. השליה הזאת במשך הזמן הולכת וגדלה והוולד גם גדל באמצעותה וניכרת צורתו בהדרגה. בשבוע השביעי להריון יהיה גודל השליה כגודל האגוז, בשבוע העשירי הולד גודלו כאצבע וניכרים בו העיניים האצבעות ואופן גיזרתם. בשבוע העשרים פעמים לפניו ופעמים אחריו תרגיש האם בהתנועעות הולד שמתחיל לנוע בביטנה ובמיוחד תרגיש בכך אם טרחה עצמה במלאכה רבה או קיבלה חמימות בבית המרחץ. בחודש השביעי יושלם הולד כולו, ולסיבה זו ולד הנולד בחודש השביעי יחיה ויתקיים. אבל צריך לו שמירה מרובה, היות וגופו רך וכוחו חלוש כי ולד שכלו חדשיו ונולד בחודש התשיעי יהיה חזק יותר וטוב אבל בחודש השמיני בבטן אמו כחולה ויבריא בחודש התשיעי. הולד בבטן אמו דומה כפנקס מקופל ידיו על חזהו פרקי ידיו על ירכיו ועקבי רגליו על עכוזו וראשו על ברכיו. פיו סגור טבורו פתוח ומזונו נכנס דרך טבורו, ואינו מפריש צואה כדי לא להזיק לאמו, אבל שתן מפריש.

טבע האשה בהריונה למאוס כל מאכל מסיבת החמימות שבקרבה הנוצרת מכוח בישול הדברים הנחוצים להשלמת העובר ולסיבה זו ימעט כח העיכול אשר בקיבה. האשה בהריונה תקיא וההקאה טובה מאוד לעובר ככל שתקיא יותר יועיל מאוד לולד שיצא נקי וטהור אבל טבע ההקאה הזה אינו בשווה אצל הנשים כי יש אשה יבוא לה הדבר בראשית הריונה ויש באמצע ויש בסוף אבל באמצע ובסוף ימצא מעט וברובם בהתחלה. האשה בהריונה אם תתאווה לאיזה מאכל צריכים לתת לה לאכול ממנו כי אם לא תאכל יוכל להיות כתם בגוף הוולד בצבע המאכל שהתאוותה וברובם אם גרדה בגופה בשעה שהתאוותה יהיה הכתם בגוף הוולד מקביל למקום אשר גרדה בגופה.

עוד מעשה היה במדינת אנגליה, אשה אחת ילדה ולד ונשאר כמה ימים ללא יכולת לינוק. וטרחו הרופאים ולא מצאו פתרון, עד שבא רופא מומחה ושאל את האם אם התאוותה דבר בהריונה ולא אכלתו. השיבה התאויתי דבר פלוני ולא עלה בידי. אמר הרופא בשלו מדבר זה, ובישלו. ולקח ממנו והניח על שפתי הולד, ואחר כן החל הולד לינק כמנהג הילדים.

ועוד אשה אחת בימי הריונה היתה בפרדס ולפתע קפצה צפרדע מהתעלה המשקה את האילנות לפניה, ונבהלה האשה מאוד ונדחפה לאחור מרעדתה. ונשבה הרוח ביותר, ובא החול על עיניה, והניחה ידה תחת עיניה וגירדה. וכשילדה ראתה את הולד מצוייר תחת עינו צורת צפרדע בצבע אדום. והיתה אמו כל יום מלקקת בלשונה על המקום המצוייר במשך עשרים פעם ביום עד אשר התרכך העור וקילפתו בידיה ולא נשאר סימן בולד. ישתבח שם הבורא אשר ברא צורה בתוך צורה, ויחיה ויתקיים הולד בבטן אמו כמה חדשים ואם יחשוב ויתבונן האדם על הולד בזמן ששוהה בבטן אמו, יאבד דעתו מרוב הנפלאות אשר יתפלא מהם. אם האדם יניח דבר בנאד קשור ופיו למעלה עדיין לא יהיה בטוח בבטחון חזק, כי ישמר הדבר ולא יפול. והבורא ברא את הולד מתחילת יצירתו, בנאד פתוח ופיו למטה, וישאר שמור מהזמן שהיה טיפת זרע. ישתבח שם הבורא על נפלאותיו אשר עושה בלידת הולד, איך יוצא מפתח צר מאוד. והשליה אשר באמצעיתה נמצא הוולד נקרעת מעצמה, ויצאו המים אשר בה לבחוץ. ונותן הבורא כוח עצום בטבע, הלוחץ בגוף האם כדי שיצא הולד מהמצור.

וברחמי הבורא מתהפך הוולד מעצמו, עד שראשו נמצא למטה, כדי שהיציאה שלו תהיה מוצלחת טוב. ובעזרת הבורא נפתח המקום הנעול, ויצא ממנו הולד בשלום. ישתבח שם הבורא אשר עושה נפלאות כאלה בתוך גוף בשר ודם.

הוולד, כאשר הוא נולד מיד יקשרו את טבורו בקשר חזק, כדי שלא יצא ממנו דמו וימות ח''ו, אבל מניחים אורך שיעור רוחב שתי אצבעות וקושרים. ולאחר שקושרים הטבור חותכים אותו, והפעולה הזאת אפילו ביום השבת מותר לעשותה. וצריכים ליזהר עד אשר לא ימצא בשארית אשר מתחת לקשר שום תנועה, כלומר שהבשר יהיה יבש ומת לגמרי אז יחתכוהו.

מאד טוב אם ירחצו את הולד לאחר שיוולד, במים חמים כדי לנקותו. וצריכים ללפפו בחיתולים רבים ולהניחו על מזרון, היות ואינו מורגל עדיין בטבע אויר העולם. והולד לאחר לידתו בשלושת חדשיו הראשונים רוב הזמן יהיה ישן.

לאחר הלידה בשלשה ימים יתחיל החלב להווצר בדדי האשה. והבורא ברא פטמות הדדים מלאות נקבים דקים, כדי שלא יצא חלב רב לפי הולד בזמן שיינק, שמא יחנק ח''ו מרוב החלב. וכל דבר שקלו הבורא במאזניים, לפי הצורך בהתאם לטבע הולד, ישתבח שם הבורא.

בששת השבועות הראשונות, נובע מהדדים חלב מלוח. וטבע החלב לגרום ליציאה רכה מקיבת הולד, וזה תועלת מרובה לו, כדי שתתנקה קיבתו מכל מה שהצטבר בה, מפסולת הדם אשר ניזון ממנו בזמן מדורו בבטן אמו. וכן ימצא בה חומר שחור וצהוב, ואם לא תתנקה בדרך זו היה נגרם חולי רב לולד. וכשתמצא הולד פעמים בוכה הרבה ואינו שותק, הסיבה שיש לו דבר שגורם לו כאב רב. ולכן נתן הבורא בטבע החלב, שבתחילתו יגרום לו יציאות רבות בקיבה, כדי שתתנקה מהדברים הגורמים כאב וחולי, ישתבח שם הבורא.

לאחר עשרים שבועות יתחילו השיניים לנבוט ולצמוח. ולכן התינוקות אינם במנוחה, ושינתם עפה מעיניהם, וכן יגרמו להם שלשולים עד שיצמחו השיניים, והשלשולים הללו נגרמים מהשיניים, ואין לתת לו שום תרופה, אלא מעצמם יפסיקו כשיצמחו השיניים.

כשהילד יהיה בן שבע שנים, יתחילו שיני החלב הראשונות לנשור, ויצאו במקומם שיניים חדשות, אחד לאחד בהמשכיות. ויש ילדים שמטבעם לצאת דם מנחיריהם, וזה לא מזיק לבריאותם.

כשיהיה בן עשרים ואחת שנה, יעמוד בקומתו ויפסיק לגבוה עוד. אבל יוכל להוסיף בעובי גופו ובכוח. וכשיהיה בן עשרים ושמונה שנה, ימצאו אנשים רבים שיצא להם דם מחוטמם, ויקראוהו דם בני מיעיים, וימשיך עד ימי זקנותם לצאת, ודבר זה הוא לטובתם ובריאותם.

לאחר ארבעים שנה יתחילו ימי הירידה, ותחלש כוח הגוף חלק חלק. מכל הבחינות מעט מעט, ויתחילו קמטים בעור, עד אשר יזקין, ויגמור חייו בעולם הזה.

הביטו והתבוננו בזמן שנולד ידו סגורה, לסימן על מזגו ומחשבתו שברצונו לקחת את העולם ומה שיש בה, ויקפלם בידו. ובזמן אשר יפטר ידו פתוחה, כוונתו לומר קחו הממון והכל, ולא נשארה לו תפיסה בכל רכוש מהעולם. ולכן אמר המלך קהלת עליו השלום, כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא, ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו.

אשרי האדם אשר יסיים חייו ביראת ה' הגדול ויעשה רצונו. אשרי העושה מעשים טובים וישרים. אשרי אשר יזכירו שמו לטובה בין הבריות. אשרי אדם אשר לא אוסף לעצמו רכושו, אלא מוציאו לדברים טובים. אשרי העושה אוצרו בשמים למעלה. אשרי האוסף רכוש במקום אשרי לא תגיע שם יד אדם מההתחלה ועד הסוף.

שמעו הרמזים אשר אמר אדונינו קהלת בן דוד מלך בירושלים. הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש. אמרו חכמים מהו ההבל אשר חזר ושנה אותו המלך קהלת בדבריו. ופירשו חכמים כי דבריו חוזרים על זמני האנשים אשר עוברים בחייהם בעולם הזה. כי הילד בן שנה דומה למלך, כולם יחבקוהו וינשקוהו, וכשנעשה בן שנתיים ושלוש תמצאהו תמיד מלובלך ומטונף, משחק ומתלכלך בכל דבר שימצא. וכשנעשה בן עשר שנים יקפץ וירקד כמו טלה. וכנעשה בן עשרים שנה יתעסק בקישוט עצמו, יתייפה ויסלסל גופו ויבקש אשה. וכשנשא אשה החל נושא משא על כתפו, כי הוצאות ביתו רבוצות על צוארו. וכשנולד לו בן, נוסף משאו, ומתחיל להכנע לכל דבר, כדי להביא פרנסת ביתו ובניו. וכשהגיעו ימי השיבה התקפל וישב בביתו. ואמרו החכמים אם תאמר לאדם כי העולם הזה הבל, ואתה טועה בטרחך. יצחק ויאמר לך אתה הטועה, כי העולם מאוד יפה, ושוה הוא את הטורח שטורחים להשיגו. אבל תן לו להתבונן, על כל סוגי זמנו מזמן קטנותו ועד שגדל בחייו. והוא מעצמו ימצא וידע איך זמניו התחלפו והשתנו, ודעתו וחכמתו ומחשבותיו גם הם השתנו עם שינוי הזמנים, ועתה תראה שהוא בעצמו יודה בטעותו. תן לו לזכור תחילת ימיו, כשהיה אוהב לינוק חלב אמו, והיה יקר לו החלב מכל המאכלים והמשקים, וכשגמלוהו היה קשה עליו הדבר. ואחר כך הבין מדעתו כי טובה עשו עמו שגמלוהו, והחל לימנע מחלב אמו ומאס בו, והוא היה טועה בדעתו. ועוד יעלה על דעתו, כי היו ימים בזמן נערותו, שהיה אוהב דברי שחוק וילדות, כמו שברי זכוכית ואבנים המבריקים ונוצצים כיהלומים וזהב, אצלו נחשבים ליקרים. ולאחר שגדל החל לזלזל בהם ולמאסם, והתעורר בעצמו כי היה שוגה במשחקיו. ועוד יתבונן על צעירותו כשהיה מרקד ומקפץ מספסל לספסל, וצווח וצועק וישטה בשטויות, ורוכב על מקל, ומנמיכו כאילו היה חמור, ובונה בנין בסידור אבנים. ולאחר כן גדל ומצא ענינים אלה ודומיהם, כולם לעג וביזיון, והוא היה טועה בדרכיו הילדותיות.

נעשה מובן כי כל אדם בזמן נערותו, בכל זמנו היה טועה. וכשגדל מעצמו ייהפך לאדם נבון ומתחרט על הימים שעברו, וכטעות הזאת יקרה לאדם, בכל ימיו אשר חי על האדמה. ולכן בכל עת יתבונן לשבור את יצרו, וילך בדרך הישרה, ויעשה רצון הבורא ישתבח ויתעלה שמו לעד.

מנפלאות הבורא

מובא ממדרש תנחומא פרשת פקודי סימן ג'

... ויצירת הולד כיצירת העולם, כנגד יצירת הולד במעי אמו. אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר (איוב ט' י'). תדע לך, שכל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו עד סוף כל העולם, כולן נבראו בששת ימי בראשית, וכולן בגן עדן, וכולן היו במתן תורה, שנאמר, כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום, ואת אשר איננו פה עמנו היום (דברים כט' יד'). ומה שאמר, עשה גדולות עד אין חקר, אלו גדולות שעושה הקדוש ברוך הוא ביצירת הולד. (אלא) בשעה שבא אדם לשמש עם אשתו, רומז הקדוש ברוך הוא למלאך הממונה על ההריון, ושמו לילה. והקדוש ברוך הוא אומר לו, דע שזו הלילה נוצר אדם מזרע פלוני, דע לך והשמר בזו הטפה וטל אותה בכפך וזרה אותה בגרן לשלש מאות ושישים וחמישה חלקים. והוא עושה לו כן. מיד נוטל בידו ומביאה לפני מי שאמר והיה העולם, ואומר לפניו, עשיתי ככל אשר צויתני, וטפה זו מה תהא נגזר עליה, מיד הקדוש ברוך הוא גוזר על הטפה מה יהא בסופה, אם זכר אם נקבה, אם חלש או גבור, אם עני אם עשיר, אם קצר או ארוך, אם מכוער או נאה, אם עבה או דק, אם בזוי או גס, וכן גוזר על כל קורותיו. אבל אם צדיק אם רשע, לא, אלא הדבר ההוא נותנו בידו של אדם בלבד, שנאמר, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות את הרע (דבר' ל' ט''ו). מיד רומז הקדוש ברוך הוא למלאך הממונה על הרוחות ואומר לו, הבא לי רוח פלוני שהוא בגן עדן ששמו פלוני ותארו כך וכך. לפי שכל הרוחות שעתידין להבראות, כולן הן נבראות מיום שברא העולם עד שיכלה כל העולם, הם מזומנין בבני אדם, דכתיב, מה שהיה כבר נקרא שמו (קהלת ו' י'). מיד הולך המלאך ומביא את הרוח לפני הקדוש ברוך הוא. וכשהרוח באה, מיד כורעת ומשתחוה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אותה שעה אומר הקדוש ברוך הוא לרוח, הכנסי בטפה זו שביד פלוני. פתח הרוח פיו ואומר לפניו, רבונו של עולם, די לי העולם שהייתי דר מיום שבראתני. למה רצונך להכניסני בטפה זו סרוחה, שאני קדושה וטהורה, ואני גזורה מגזרת כבודך. מיד אומר הקדוש ברוך הוא לנשמה, עולם שאני מכניסך בו, יפה יהא לך ממה שהיית דר (ה.) בו, ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטפה זו. מיד מכניסו הקדוש ברוך הוא לשם בעל כרחו. ואחר כך חוזר המלאך ומכניס הרוח למעי אמו. ומזמנין לו שני מלאכים ושומרין אותו שלא יצא משם ושלא יפול. ומכניסין אותו שם נר דלוק על ראשו. זה שאמר הכתוב, מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, בהלו נרו עלי ראשי וגו' (איוב כ''ט ב' ג'). ומביט ורואה מסוף העולם ועד סופו, נוטלו המלאך משם ומוליכו לגן עדן ומראה לו הצדיקים יושבין בכבוד ועטרותיהם בראשיהם. ואומר המלאך לאותו הרוח, תדע לך מהם אלו. אומר לו הרוח, לא אדוני, חוזר המלאך ואומר לו, הללו שאתה רואה, נוצרו בתחלה כמותך בתוך מעי אמן ויצאו לעולם ושמרו התורה והמצוות, לפיכך זכו ונזדמנו לטובה זו שאתה רואה. דע לך, שסופך לצאת לעולם. ואם תזכה ותשמור התורה של הקדוש ברוך הוא, תזכה לכך ולישיבה של אלו. ואם לאו, דע וראה שתזכה למקום אחר. לערב, מוליכו לגיהנום ומראה לו שם את הרשעים שמלאכי חבלה מכים אותן במקלות של אש, וקוראים וי וי ואינם מרחמים עליהם. ואומר לו עוד אותו מלאך לאותו הרוח, תדע מי הן אלו. ואומר, לא אדוני, ואמר לו המלאך, אלו הנשרפין, נוצרו כמותך ויצאו לעולם ולא שמרו התורה וחוקותיו של הקדוש ברוך הוא, לכך באו לחרפה זו שאתה רואה. ואתה דע לך, שסופך לצאת לעולם, והוי צדיק ואל תהי רשע, ותזכה ותחיה לעולם הבא. ומנין שהוא כן. שנאמר, כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי, וירני ויאמר לל יתמך דברי לבך, שמר מצוותי וחיה (משלי ד' ג' ד'). כי בן הייתי לאבי, קדם שיצאתי ממעי אמי, הייתי בנו של הקדוש ברוך הוא, כי כן יסרני כמו האב שמיסר את בנו. רך ויחיד לפני אמי, בעת שהייתי רך והייתי יחיד שלא היה שום אדם בחבורתי לפני אמי. וירני המלאך ויאמר לי, יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה, כמו שנאמר לעיל. ולכך על הכל מזהירו הקדוש ברוך הוא. ומטיל אותו מלאך מן הבקר ועד הערב, ומראה לו מקום שהוא עתיד למות בו ומקום שהוא עתיד להקבר בו, ואחר כך מוליכו ומטילו על כל העולם ומראה לו את הצדיקים ואת הרשעים, ומראה לו הכל. ובערב חוזרו אל תוך מעי אמו, והקדוש ברוך הוא עושה לו שם בריח ודלתים, שנאמר, ויסך בדלתים ים (איוב ל''ח ח'). כתיב, ואשם דברי בפיך ובצל ידי כיסיתיך (ישע' נ''א ט''ז). עומד ואומר לו הקדוש.. ברוך הוא, עד פה תבוא ולא תוסיף וגו' (איוב לח יא). והולד הוא מונח במעי אמו תשעה חדשים, שלשה חדשים הראשונים הולד הוא דר במעי אמו במדור התחתון, והשלושה חדשים השניים דר במדור האמצעי, והאחרונים דר במדור העליון. וכשמגיע זמנו לצאת לאויר העולם, הוא מתגולל ויורד ברגע אחד מן העליון לאמצעי ומן האמצעי לאחרון. ומכל מה שאמו אוכלת ושותה בראשונה, הוא אוכל ושותה, ואינו מוציא רעי. לפיכך נאמר, עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר (שם ט' י'). לסוף מגיע זמנו לצאת לאויר העולם. מיד בא אותו המלאך ואומר לו באותה שעה, הגיע זמנך לצאת לאויר העולם. והוא אומר לו, למה אתה רוצה להוציאני לאויר העולם. אמר לו המלאך, בני תדע שעל כרחך אתה נוצר, ועכשיו דע שעל כרחך נולדת, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך עתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ואינו רוצה לצאת משם, עד שמכהו ומכבה לו את הנר שהוא דלוק על ראשו ומוציאו לאויר העולם בעל כרחו. מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל מה שהוא יודע. ולמה התנוק בוכה ביציאתו. על מה שאבד מקום הנחה והרוחה ועל העולם שיצא ממנו. באותה שעה מתחלפים עליו שבעה עולמות. עולם ראשון, דומה למלך, שהכל שואלין בשלומו ומתאוין הכל לראותו, ומחבקין ומנשקין אותו, מפני שהוא בן שנה. עולם שני, דומה לחזיר, שהוא שוגש (פ' מנקר) באשפתות, כך הולד שוגש בצואה שהוא בן שנתים. עולם שלישי, דומה לגדי, שהוא מרקד לכאן ולכאן במרעה טוב לפני אמו, כך התינוק מתענג לפני אביו ואמו ומרקד לכאן ולכאן ומשחק והכל שמחים בו. (אמתי, כשהוא בן חמש). עולם רביעי, דומה לסוס שהוא מהלך בסטריות (פ' ברחובות). ואימתי כשהגיע על פרקו, כשהוא בן שמונה עשרה. כשם שהסוס רץ ומשתבח, כך הנער משתבח בבחרותו, עולם חמישי, דומה לחמור, שמניחין עליו אוכף. כך לבני אדם מניחין לו אכפו עליו, נותנין לו אשה ומוליד בנים ובנות, וחוזר והולך לכאן ולכאן ומביא מזון מפרנס לבניו ומכלכלן, ונותנין עליו משא והוא מועמס מן בנים ובנות. ואימתי, כשהוא בן ארבעים שנה. עולם שישי, דומה לכלב, שהוא חצוף לכאן ולכאן ונוטל מזה ונותן לזה ואינו מתבייש. עולם שביעי, דומה לקוף, שנשתנה דמותו מכל הבריות, שואל על כל דבר ודבר, ואוכל ושותה כמו נער, ומשחק כמו תנוק, וישוב למי עלומיו בדעת, אבל לא בדבר אחר. ואפילו בניו ואנשי ביתו מלעיגין עליו ומקללין אותו ושונאין אותו. וכשהוא דובר שום דבר, ואומרים לו הניחו לו, כי הוא נער וזקן. והוא דומה לקוף בכל עניניו ובכל דבריו- ואפילו התנוקות לועגין לו. עד כאן לשון המדרש.

כל זאת מדובר באנשים בלא תורה אבל זקנים שיש בהם תורה ככל שמזקינים חוכמתם מתרבה עליהם דעתם מתיישבת ומרבים חוכמה ותושיה. כמו שנאמר: זקני עם הארץ דעתן מטפשת עליהם אולם זקני תלמידי חכמים דעתן מתווספת ומתישבת עליהם.

פירוש אשת חיל (פירוש הפשט)

מועתק מספרון השבת בהוצאת כתבי יד של חכמי בבל.

אשת חיל... - קשה למצוא אשת חיל וטווח השגתה רחוק מהשגת פנינים.

בטח בה... - בעלה בטוח בה וככל שהיא נאמנה לו יכול להרחיק לנדוד להשיג פרנסה ושלל.

גמלתהו טוב... - עבור הטובה, אולם את הרע לא גמלה לו אפילו על התנהגותו השלילית כלפיה, בכל מצב, הן בעוני והן בעושר בנעוריה ובזקנותה.

דרשה צמר... - כאשר סיימה מלאכת הבית לא פנתה אל המנוחה, אלא דרשה מעצמה מלאכה ועשתה.

ותעש בחפץ בפיה... - ברצון ובחריצות כפיה להלביש בעלה ובניה בצמר לחורף, ובפשתן לקיץ.

היתה כאניות... - שום קושי לא עומד בפניה להשגת רצונה כי דומה לאניות סוחר המביאות רווחים ממרחקים, כך היא תביא מאכלה ולחמה.

ותקום בעוד לילה... - קמה לפני עלות השחר לדאוג למאכל בני ביתה, וחלקה תפקידים לנערות העושות את המלאכה.

זממה שדה... - אופקיה מתרחבים ועושה בטחונות לחסכונותיה, בשלב ראשון חשבה על רכישת שדה וקניתו, בשלב השני נטעה בו כרם להפיק רווחים.

חגרה בעוז... - כוחות פיזים ותכונות נפשיות אשר לא הוטבעו בה, הרגילה עצמה בהם לנצל את מירב כוח ותיה ה ח בויים.

טעמה כי טוב... - לאחר שראתה פרי גלוי כוחותיה החבויים, מוסיפה עוד נדבך על הצלחתה במלאכתה, ממשיכה לעבוד לאור הנר עד השעות המאוחרות של הלילה.

ידיה שלחה... - הרחיבה שטח פעולתה חוץ מאריגת בדים, עוסקת היא בחומר גלם לטוות חוטי פשתן בבישור, וחוטי צמר בפלך, עד כאן חריצותה לטובת בני ביתה, ואותם כפיים שבהם פעלה מעל לכוחותיה יכולים לשמש כתומכים לדבריה שיופנו לשלושה סוגי בטלנים, פורקי עול ועצלנים, כאמור (במשלי א' כא') ''עד מתי פתיים תאהבו פתי, ולצים לצאן חמדו להם, וכסילים ישנאו דעת. ר''ת של פתי, לץ, כסיל, ''פלך'' ואם אני השגתי בחריצותי כל זה מדוע אתם לא ?.

כפה פרשה... - טובה שופע גם לשאינם בני ביתה וגם כאשר כפיה עסוקות, פוסקת לרגע וכפה האחת מושיטה לעני הבא לביתה ובשתי ידיה שולחת לאביון המתבייש לחזר על הפתחים.

לא תירא... - למרות תמיכתה בעני ואביון אין זה בא על חשבון צרכי בני ביתה היא ערוכה לקדם כל הפתעות, ואינה חוששת מפגיעת השלג כי את אנשי ביתה הלבישה בצמר הצבוע פעמיים בדם אדום של התולעת וצבע אדום מטבעו מחמם.

מרבדים עשתה... - בזכות תמיכתה באביונים היא מושפעת מטוב השם וגם לעצמה עשתה שמיכות ומצעים ולובשת מלבושים יקרים מבד פשתן לקיץ, ומצמר הצבוע בצבע ארגמן לחורף.

נודע בשערים בעלה... - תוצאות פעילותה ניכרים לא רק בקיום הגשמי של בני ביתה אלא גם בחיי הרוח, כי כשאיפשרה תנאים טובים בבית בעלה מתפנה ללימוד התורה ומתעלה עד כדי שיהיה נאהב בשערי המשפט של העיר ונערץ בשבתו עם זקני ותלמידי החכמים שבדור.

סדין עשתה ותמכור... - למרות התעסקותה במסחר בייצור סדינים ומכירתם שהביא לרווחים טובים אין היא מגזימה, אלא וחגור נתנה לכנעני מעצור (חגור) היא נותנת למסחר כחגור, (המונע התפשתות הבגד החוצה).

עוז והדר... - מעשיה הנפלאים מלבישים אותה עוז וגבורה בצעדיה לקראת יומה האחרון, ודברי השבח וההלל שיאמר עליה לאחר מותה, מעשיה הטובים מלווים אותה בשחוק לקראתו, כי בחייה דאגה לממשיכי דרכה, וכאילו לא מתה.

פיה פתחה בחכמה... - בהטיפה לעשות חסד מפנה דבריה לחכמים, ופותחת בדברי חכמה, הם התנאי לעשיית חסד מושלם, בחכמה מתארת את נתיבות החסד שהוא לפנים משורת הדין, כתורה וכחוקה שאי אפשר בלעדיה.

צופיה הליכות ביתה... - העצלות לא תפשה אצלה מקום כי לא רצתה להנות משולחן של אחרים, אלא מפרי עמלה אשר לקראתו היתה צופיה במהלכי ביתה וכן זכתה לבנות ביתה, מהלכים אלו הביאו לידי היללולה מפי בעלה, המפרסם מעשיה וחריצותה, בהיותה בית היוצר לבניו וקדום מעמדו.

קמו בניה ויאשרוה... - מעמד בניה והתבלטותם בחברה בזכות אמם מהווה אישור להצלחתה וגם אושרה, ואילו בעלה מבטא במעללו את ייחודה של רעייתו על פני אותן בנות אשר גם הן למרות שעשו חיל באומרו:

רבות בנות... - אמנם רבות הבנות שעשו חיל בהזדמנויות רבות אך לתואר אשת חיל דרושות תכונות מיוחדות של עיקביות וחריצות לכל תנאי ולכל מצב ובזה את רעייתי עולה על כולנה.

שקר החן... - המסקנה העולה ששקר החן והבל היופי כשאינו מלווה ביראת שמים, אשר הוא מיסוד להיותה ראויה לשבח ולתהילה.

תנו לה מפרי ידיה... - הדוגמא המאלפת למידת יראת שמים אשר עליה יצקה את שפעת חסדה, בזה שגמלה בחסדיה חוץ מאת בני משפחתה בני ביתה גם את האביונים, ועליהם פונה בעלה ומבקשם שיגמלוה, על הנאתם מפרי ידיה אשר שלחה להם ודאגה גם לקיומם וכשנשמעים מעשי חסדיה מפי האביונים, נעשית תהילתה נחלת הכלל ובכל שערי העיר נשמעים תהילות למעשיה.

תפלה לאיש קודם הזיווג

ספר ''עטרת תפארת'' רבינו יוסף חיים זיע''א

הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עונתי עם אשתי, יהר''מ שתהיה חשובה ומקובלת ורצויה לפניך מצוה זו, כאלו כיונתי בכל הכוונות הראויות לכוין. ובכח מצוה זו יתוקן כל הפגם שפגמתי באות ברית קודש וחותמא דמלכא, ויה''ר שלא ימצא באברי ובגופי ובתאותי, שם חולשה ושום רפיון ולא אונס ולא הרהור ולא בלבול מחשבה ולא תשישת כוחי, כדי לבטלני מלהשלים תאותי עם אשתי, ותהא תאותי מזומנת לי בכל עת שארצה, בלי שום השמטה ובלי שום רפיון אבר כלל מעתה ועד עולם אמן, ויהר''מ ה' אלהי ואלהי אבותי צור כל העולמים, שתתן לי עם אשתי בן זכר זרע קודש, ותשפיע עליו נשמה קדושה ויהיה רצוי והגון טוב ויפה מתוקן וראוי להחיות ולהתקיים, ורודף מצות ת''ח עוסק בתורה לשמה, צדיק וחכם, עשיר ובריא. ויהיה נוצר במזל טוב ובשעה טובה. ותברכני ותברך את ביתי, ואדע כי שלום אוהלי, ויצטייר ויעשה באמת וביושר ולא יהיה בו ולא באחד מאיבריו, לא שם נזק ולא חסרון ולא פגע ולא מרה, ולא חולי ולא מדוה ולא חולשה ולא רפיון, ולא יחסר לו כל טוב כל ימי חייו ותברכנו לי ולאשתי וזרעי וזרע זרעי בכל דבר, ותשלים דעתינו לעשות כל מעשינו לרצונך, ותברכנו ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת ברכות שדים ורחם. ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאות גבעת עולם תהיינה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו, ומברכותיך הטובים יבורך בית עבדך לעולם ועד אמן. ותקיים בי מקרא שכתוב אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך. וברוב רחמיך וחסדיך תטע ביני ובין אשתי אהבה ואחוה שלום ורעות. ונזכה להוליד בנים זרע קודש צדיקים וחכמים ובריא מזלייהו ולא ימצא בנו שום פגם ושום פסול. ולא יכרת זרענו ויתקיים בי מקרא שכתוב אל שדי יברך אותך ויפרך וירבך יהיו לרצון אמרי פי והגיון בי לפניך יהוה צורי וגואלי.

תפלה לכלה ביום החופה

מספר חופת חתנים. (טהרת המשפחה)

אלוהים מושיב יחידים ביתה. ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו. ויבן יהוה אלוהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה, ויבאה אל האדם. ויברך אתם אלהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ

אתה הוא יהוה האלוהים, האל הגדול הגבור והנורא. אתה עשית את השמים ואת הארץ. אתה הוא יוצר האדם ונפחת בו רוח ונשמה, ובראת איש ואישה, ורשמתה בהם שמך הקדוש יו''ד באיש וה''ה באשה, למען דעת וללמד אותם לאמר זכו שכינה ביניהם. לכן אני האשה הנצבת לפניך היום, יהוה האלוהים, אלוהים קדושים, המוכנת ומזמנת בקדשה ובטהרה כדת משה וישראל עבדיך לכנס לחפה עם החתן בעלי, הנני מפלת תפלה ותחנונים לפני כסא כבודך בעת ובעונה הזאת שאתה מוחל לי ולבעלי על כל עונותינו וחטאתינו ואשמותינו, ככתוב: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה, ועונותינו מתפקקין על יד תשובה ומעשים טובים וחפה יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי.

תפלה לאשה מעוברת

תפלה לאשה מעוברת (מספר שערי דמעה)

יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, שתקל מעלי את צער עבורי, ותוסיף ותתן לי כח ואון בכל ימי העבור, שלא יתש כחי ולא כח העבר בשום דבר בעולם, ותציל אותי מפתקה של חוה, ומקללת: ''הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים'', ויהי בעת לדתי כי ימלאו ימי ללדת, לא יהפכו עלי צירי, ויצא הולד לאויר העולם ברגע קטן בקלות בלי שום הזק לא לי ולא לולד, ויהיה נולד בשעה טובה ובמזל טוב לחיים ולשלום ולבריאות, לחן ולחסד לעשר וכבוד, ויקוים בי מקרא שכתוב: ''לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא''. ואני ובעלי נגדלהו לעבודתך ולתורתך הקדושה, ולחיים טובים ולשלום ועשר ואשר וכבוד ומנוחה, ולא נהיה לא אני ולא העובר נזוקים, לא בגוף ולא באברים ולא בעורקים ולא בגידים ולא בעור ובשר ושאר כל בנין בני אדם, לא בתוך חלל הגוף או חוץ לחלל הגוף, ותחזק את כחי ורוחי ועצמותי, כמו שנאמר: ''רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך''. כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה יהוה אלהי, ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי. רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה. (חושה לעזרתי יהוה תשועתי. לישועתך קויתי יהוה. שמע יהוה קלי אקרא חנני וענני. עשה למען אבותינו הקדושים, ולמען זכותם וצדקתם, ולמען תורתם ומעשיהם הטובים של שוכני עפר המונים פה ובכל העולם. תזכר אהבתם ותחיה זרעם ותציל אותם ממות וממשכלת ומכל חלי ומדוה, ותברכני כאשר הבטחתנו בתורתך הקדושה על ידי משה עבדיך מפי כבודך כאמור ואהבך וברכך והרבך, וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותרושך ויצרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך. ברוך תהיה מכל העמים, לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך. כן תברכני ותענני ותאריך ימי בנעימים, כאמור, ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי, אמן.

תפלה להפקד בבנים

(מספר שערי דמעה)

יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, צור העולמים צדיק בכל הדורות, למען שמך הגדול הנעלם מפסוק יהוה זכרנו יברך, יברך את בית אהרן, שתתן לי זרע זכר רצוי והגון וטוב ויפה, מתוקן ומקובל, וראוי לחיות ולהתקים בלי שום עון ואשמה, ותתן לי זרע אנשים ותברכני בשמך, ותברך את ביתי בזכרך, ואדע כי שלום אהלי. ותשפיע בו נפש רוח ונשמה ממחצב טהור, ותכונן כל הכנותיו כדי להשלימו ולקיימו ולהעמידו בנוי ובחן ובחסד וברחמים, בקו הבריאות, באמץ ובתקף ובגבורה. ותרחם עלי בהעשותו, בהתרקמו אבריו. ותציגהו על בוריו בנפשו וברוחו ובנשמתו, בקרביו וביצוריו, ולא יהיה באחד מאבריו לא נזק, ולא חסרון, לא נגע ולא חלי, ולא יחסר לו כל טוב כל ימי חייו, ויולד במזל טוב ובשעה טובה וברכה והצלחה. ויחיה חיים טובים וארוכים ולשלום, בין ברוחניות בין בגשמיות בעשר ואשר וכבוד בכלל עמך ישראל, ותברכני ואת זרעי וזרע זרעי בכל דבר המשלים דעתנו ושכלנו והשגתנו לעשות רצונך. ותברכני בברכות שמים מעל ובברכות תהום רובצת תחת ברכות שדים ורחם, אנא יהוה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים תהיינה אזנים קשובות לקול תחנוני, השקיפה ממעון קדשך עלי השקפה לטובה ונתת לי זרע אנשים משפע בנשמה קדושה, ויהי עוסק בתורה ומקים מצות, ומברכות פיך תברכני ויברך בית עבדך עם כל בית ישראל לעולם, שמעה תפלתי יהוה ושועת האזינה וקיים בי כוונת יצירתך את האדם בעולמך, כי לשבת אותה אתה בראתה ואתה יצרתה, ונתת לי זרע אנשים קדוש וטהור בנשמה חדשה, קדושה וטהורה מן החדר תבא. מדבק בנשמות קדושי עליונים, ואם נשמות הקדושים אשר הייתם בעולם הזה, חלו נא פני אל למלאת שאלתי לטובה, בזכותכם ובזכות אשר אני מתאוה להעמיד בן זריז וממולח בתורה והגון לנביאות, שמע קולי יהוה אלהים וקבל ברחמים וברצון את תפלתי, ואל תשיבני ריקם מלפניך ותמלא שאלתי לטובה, ואגדלנו ליראת ה' כל הימים עד עולם, הוא ובניו בקרב ישראל, אמן.