משנה מסכת מדות (מ)

פרק א - משנה א

בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינָס {ב}, וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו {ד} מִתּוֹכוֹ. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ. וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת, וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת {ז}:

ר"ע מברטנורה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים. לֹא מִפְּנֵי פַּחַד לִסְטִים וְגַנָּבִים, אֶלָּא שֶׁכָּבוֹד וּגְדֻלָּה הוּא לַבַּיִת שֶׁלֹּא יְהֵא בְּלֹא שׁוֹמְרִים, וּשְׁמִירָה זוֹ מִצְוָתָהּ כָּל הַלַּיְלָה {א}. וְהָנֵי שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (בְּמִדְבַּר ג) וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה וְגוֹ' שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת כוּ' לְמִשְׁמֶרֶת, רֶמֶז לִשְׁלֹשָׁה מִשְׁמָרוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת. וּכְשֵׁם שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הָיוּ אַהֲרֹן וּשְׁנֵי בָּנָיו שׁוֹמְרִים בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, אַף בְּבֵית עוֹלָמִים כֵּן: בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ. שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת הָיוּ בְּנוּיוֹת בְּצַד שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. וּבֵית הַמּוֹקֵד לֹא הָיְתָה עֲלִיָּה אֶלָּא כִּפָּה, ארקוול"ט בְּלַעַ"ז, עֲשׂוּיָה בָּאָרֶץ, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּרֵישׁ מַסֶּכֶת תָּמִיד: וְהַלְּוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם. שֶׁבְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹר הַמִּקְדָּשׁ. כְּדִכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים {ג}, לְמִזְרַח הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לִצְפוֹנָהּ לְיוֹם אַרְבָּעָה, לְנֶגְבָּהּ לְיוֹם אַרְבָּעָה, וְלָאֲסוּפִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, לְפַרְבָר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה לַמְּסִלָּה, שְׁנַיִם לְפַרְבָר, הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת, שְׁלֹשָׁה מֵהֶן הָיוּ לַכֹּהֲנִים כְּדַאֲמַרַן בְּרֵישָׁא, וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַלְוִיִּם. וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא לֹא אָמַר אֶלָּא לְוִיִּם, כֹּהֲנִים נַמִּי קְרוּיִין לְוִיִּם, דִּכְתִיב (יְחֶזְקֵאל מד) וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק: חֲמִשָּׁה. שׁוֹמְרִים, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת: וְאַרְבָּעָה. שׁוֹמְרִים אֲחֵרִים עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו: מִתּוֹכוֹ. מִבִּפְנִים לְחוֹמַת הַר הַבַּיִת: עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי עֲזָרָה. הַאי תַּנָּא סָבַר חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים בִּלְבַד הָיוּ לָעֲזָרָה. וַאֲפִלּוּ לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר לְקַמָּן שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ, מוֹדֶה שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁמָר אֶלָּא עַל חֲמִשָּׁה {ה}: עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ. לְפִי שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַשּׁוֹמֵר לִשְׁמֹר בַּעֲמִידָה כָּל הַלַּיְלָה, לְפִיכָךְ הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים בְּפִנּוֹת הָעֲזָרָה וְכֵן הַשּׁוֹמְרִים בְּשַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה שׁוֹמְרִים מִבַּחוּץ {ו}, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין בִּישִׁיבָה. וְאַסְמְכוּהָ אַקְּרָא, דִּכְתִיב שְׁנַיִם לְפַרְבָר, כְּלַפֵּי בָּר, כְּלוֹמַר חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {א} הָרַמְבַּ"ם. וְאֵין נִרְאִין דִּבְרֵי הַמְפָרֵשׁ דְּמַסֶּכֶת תָּמִיד שֶׁכָּתַב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹמְרִים יוֹם וְלַיְלָה: {ב} אַבְטִינָס. עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּסוֹף מְכִילְתִּין עַל לִשְׁכַּת הָעֵץ, וְתִמְצָא מְקוֹם לִשְׁכָּה זוֹ: {ג} פֶּרֶק א' פָּסוּק כ"ו. וּבְסוֹף פִּרְקִין כָּתַב הָרַ"ב עוֹד, שֶׁגַּם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁמְרוּ הַכֹּהֲנִים הָיוּ הַלְוִיִּם גַּם כֵּן מְשַׁמְּרִים: {ד} פִּנּוֹתָיו. אנגל"ש. לַמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הַחוֹמָה וּמַתְחֶלֶת חוֹמָה. מְפָרֵשׁ: {ה} דִּתְרֵי מִנַּיְהוּ לֹא צְרִיכֵי שִׁמּוּר. גְּמָרָא. לְפִי שֶׁהָיוּ תְּכוּפִין לִשְׁאָר הַשְּׁעָרִים. הָרַ"ר שְׁמַעְיָה: {ו} וּמִבַּחוּץ דְּקָתָנֵי כְּלוֹמַר וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבַּחוּץ. הָרַ"שׁ: {ז} הַכַּפֹּרֶת. בֵּית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נִקְרָא בֵּית הַכַּפֹּרֶת. עָרוּךְ. וְכֵן בַּכָּתוּב [דִּבְרֵי הַיָּמִים א כה]. וְעַל שֵׁם שֶׁשָּׁם הַכַּפֹּרֶת בַּכְּרוּבִים לְתַבְנִית הַמֶּרְכָּבָה: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם מספר המשמרות ששומרו' כל המקדש כ"ד משמרות סמך לזה מה שנאמר בד"ה (דה"א, כו) למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאסופים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר הרי אלו עשרים וארבע משמרות אע"פ שקרא אותם כולם בפסוק זה לוים יש מהם ג' כהנים כמו שהקדמנו הרי קורא הכהנים לוים במקומות רבים אמר והכהנים הלוים בני צדוק וכן באר בתלמוד וכן פי' לפרבר כמאן דאמר כלפי בר רוצה לומר שיהיה המשמר מחוץ לחומת העזרה כמו שנתבאר כאן וטעם זה כמו שבארנו שאין מותר לשבת בתוך העזרה כמו שבארנו ואי אפשר להם לעמוד כל הלילה ולפיכך יהיה המשמר מבחוץ כדי שיוכל לשבת. ומה שאמר כאן חמשה שערי העזרה הוא לדעת ת"ק לפי שיש מן התנאים מי שאמר חמשה שערים היו לעזרה והוא המדבר כאן ויש מהם שאמר ז' והיא דעת רבים ויש מהם שאמר י"ג כמו שבארנו בשני משקלים וכמו שיתבאר בשני של מסכתא זו ולדעת החכמים היה המשמר על חמשה שערים מן השבעה: (רמב"ם)

פרק א - משנה ב

אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר {ח} עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו, וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, אוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ. נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן, חוֹבְטוֹ בְמַקְלוֹ. וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרֹף אֶת כְּסוּתוֹ. וְהֵם אוֹמְרִים {ט}, מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה. קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין, שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן, וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ:

ר"ע מברטנורה אִישׁ הַר הַבַּיִת. מְמֻנֶּה עַל כָּל הַשּׁוֹמְרִים: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ח} מְחַזֵּר. בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר. וְהָיָה לוֹ מַפְתְּחוֹת הַר הַבַּיִת. מְפָרֵשׁ. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר לַאֲפוֹקֵי מִשְׁמְרוֹת הַכֹּהֲנִים, וּשְׁמוֹ יוֹכִיחַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ט} וְהֵם כוּ'. בִּירוּשָׁלַיִם. הָרַמְבַּ"ם: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. (רמב"ם)

פרק א - משנה ג

חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבַּיִת. שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם {י}, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס {יא} מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי {יב} מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה, שֶׁבּוֹ כֹהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה:

ר"ע מברטנורה מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. שֶׁבָּהֶן הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִים לְהַר הַבַּיִת: קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב. שַׁעַר שֶׁל הַר הַבַּיִת שֶׁבְּצַד מַעֲרָב קִיפוֹנוֹס שְׁמוֹ, וְשֶׁל צָפוֹן טָדִי שְׁמוֹ: עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה. כְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה צִוּוּ לָהֶם מַלְכֵי פָּרַס לְצַיֵּר צוּרַת שׁוּשַׁן הַבִּירָה עַל שַׁעֲרֵי הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מוֹרָא מַלְכוּת, וְצִיְּרוּהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח: כֹּהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה. מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּסָבַר אֵין פָּרָה אֲדֻמָּה נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא {יג} בְּכֹהֵן גָּדוֹל. וְאֵינָהּ הֲלָכָה: וְכָל מְסַעֲדֶיהָ. כָּל הַכֹּהֲנִים הַמְסַיְּעִים וְסוֹעֲדִים לַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אוֹתָהּ: לְהַר הַמִּשְׁחָה. לְהַר הַזֵּיתִים שֶׁהוּא בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שָׁם הָיוּ שׂוֹרְפִין אֶת הַפָּרָה: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {י} הַדָּרוֹם. יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁעַל שֵׁם חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה נִקְרָאִים כֵּן. וְהָיוּ כָּאן שְׁנַיִם לְפִי שֶׁרֹב תַּשְׁמִישׁ הַר הַבַּיִת בַּדָּרוֹם כִּבְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְקַמָּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יא} קִיפוֹנוֹס. לֹא יָדַעְתִּי לוֹ טַעַם. וּבְשִׁלְטֵי גִּבּוֹרִים חָשַׁב שֶׁהוּא לְשׁוֹן יָוָן עִנְיָנוֹ עֲבוֹדַת הַגַּן, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה שָׁם גַּן שֶׁל וְרָדִים מִחוּץ לְהַר הַבַּיִת [וּכְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ פּ"ב דְּמַעַשְׂרוֹת מ"ה]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יב} טָדִי. בְּדל"ת. פֵּרוּשׁוֹ הַצְנַע, כְּמוֹ בִּטְעָמִים יְטִידוּךָ [הַיְנוּ בְּפִיּוּט שַׁחֲרִית דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַמַּתְחִיל כִּי אֲדוּקֵי כוּ'] שֶׁיְּדַבְּרוּ בִּצְנִיעוּתֶיךָ. אִי נַמִּי, לְשׁוֹן פִּיּוּט, כְּמוֹ הָנֵי טַיְדֵּי וּפַיְטֵי רְגִילִים בְּהוּ קָמֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. פִּסְקֵי תּוֹסָפוֹת. וְאוּלַי שֶׁהַפַּיְטָנִים הָיָה לָהֶם שָׁם לִשְׁכָּה שֶׁבָּהּ מְלַמְּדִים לַלְוִיִּם נִגּוּנֵי הַמִּזְמוֹרִים, כִּי יֵשׁ לְכָל מִזְמוֹר נִגּוּן מְיֻחָד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} כָּךְ כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן פֶּרֶק ג' דְּפָרָה מִשְׁנָה ח' בְּדִבְרֵי הָרַ"ב: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כשעלו משושן הבירה לבנין בהמ"ק שהיה בימי עזרא צוה אותם המלך שיעשו צורת מדינה כצורת שושן הבירה (במקדש) כדי שיהיה אימת המלך עליהם ויזכרו [צ"ל מושלם] מושבם ולא ימרדו במלכות ולפיכך ציירו אותה על שער מזרח משערי הר הבית. והר המשחה בו היו שורפין פרה אדומה כמו שיתבאר במסכת פרה והוא הר הזיתים והוא במזרחו של ירושלים ומשער הזה היה יוצא כהן גדול והפרה ומשמשיה להר הזיתים. ומה שאמר כהן גדול השורף את הפרה הוא דעת רבי מאיר כמו שנתבאר בספרי ואין הלכה אבל היא כשירה בכהן הדיוט כמו שנבאר במקומו במס' פרה (פ"ד): ומן השער הזה היו מוציאין ג"כ כל הצריך בשריפתה והוא מה שאמר וכל מסעדיה: (רמב"ם)

פרק א - משנה ד

שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה, שְׁלשָׁה בַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה בַדָּרוֹם וְאֶחָד בַּמִּזְרָח. שֶׁבַּדָּרוֹם, שַׁעַר הַדֶּלֶק. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. שְׁלִישִׁי לוֹ, שַׁעַר הַמָּיִם. שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר, וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ, אַחַת לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ, וְאַחַת לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין:

ר"ע מברטנורה שַׁעַר הַדֶּלֶק. עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִים דֶּרֶךְ שָׁם עֵצִים שֶׁל מַעֲרָכָה הַדּוֹלְקִים עַל הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָא שַׁעַר הַדֶּלֶק: שֵׁנִי לוֹ שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. גָּרְסִינַן, שֶׁשָּׁם הָיוּ מַכְנִיסִים הַבְּכוֹרוֹת שֶׁשְּׁחִיטָתָן בַּדָּרוֹם {יד}: שַׁעַר הַמָּיִם. כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל [מז] וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְּמָנִית, וְהַיְנוּ דָּרוֹם שֶׁקָּרוּי יָמִין כְּדִכְתִיב צָפוֹן וְיָמִין. וְרָאָה יְחֶזְקֵאל בַּנְּבוּאָה שֶׁהָיוּ מַיִם יוֹצְאִים מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים דַּקִּים כְּקַרְנֵי חֲגָבִים וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר זֶה נַעֲשִׂים כִּמְלֹא פִּי פַּךְ קָטָן, וְהַיְנוּ דְּקָרִי לָהֶם מַיִם מְפַכִּים: שַׁעַר נִקָּנוֹר. מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא: פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ. מְמֻנֶּה הָיָה לְהַלְבִּישׁ הַכֹּהֲנִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה וּלְהַפְשִׁיטָן אַחַר עֲבוֹדָה וְלִשְׁמֹר בִּגְדֵי כְּהֻנָּה: לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין. בָּהּ הָיוּ עוֹשִׂין הַמִּנְחָה שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב בְּכָל יוֹם מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב, וְעַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (וַיִּקְרָא ו) עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, נִקְרֵאת חֲבִתִּין: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יד} כְּלוֹמַר אַף בַּדָּרוֹם, בְּכָל מָקוֹם בַּעֲזָרָה, לַאֲפוֹקֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. וּלְפִי שֶׁהֵם מַתָּנָה לַכֹּהֲנִים, נִתְיַחֵד לָהֶם שַׁעַר, לַאֲפוֹקֵי שְׁאָר קָדָשִׁים קַלִּים דְּשֶׁל בְּעָלִים הֵם: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. (רמב"ם)

פרק א - משנה ה

וְשֶׁבַּצָּפוֹן, שַׁעַר הַנִּיצוֹץ. וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה, וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן, וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן. שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד:

ר"ע מברטנורה וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה. שְׁנֵי כְּתָלִים אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה לַשַּׁעַר, הָיוּ בּוֹלְטִין וְיוֹצְאִים מִחוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה לְצַד הַר הַבַּיִת, וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה לְמַעְלָה עַל אוֹתָן שְׁנֵי כְּתָלִים: וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל. בְּאֶחָד מִן הַכְּתָלִים הָיָה פֶּתַח הַיּוֹצֵא לַחֵיל, דְּהַיְנוּ מָקוֹם לִפְנִים מֵחוֹמַת הַר הַבַּיִת מִחוּץ לָעֲזָרָה וְהוּא קָרוּי חֵיל: שַׁעַר הַקָּרְבָּן. שָׁם מַכְנִיסִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן: בֵּית הַמּוֹקֵד. עַל שֵׁם שֶׁמְּדוּרוֹת דּוֹלְקִים בָּהּ תָּמִיד לְהִתְחַמֵּם שָׁם הַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי שֶׁהוֹלְכִים יְחֵפִים, קָרוּי בֵּית הַמּוֹקֵד. וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, וּלְאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו הָיוּ אַרְבַּע לְשָׁכוֹת קְטַנּוֹת כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל: (ר"ע מברטנורה).

רמב"ם חיל. היא חומה שסובבת כל העזרה מבית לחומת הבית כמו שנצייר בפרק שאחר זה. (רמב"ם)

פרק א - משנה ו

וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִיטוֹנוֹת פְּתוּחוֹת לִטְרַקְלִין, שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל, וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לַחֹל. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים {יז}. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, בָּהּ יוֹרְדִים לְבֵית הַטְּבִילָה:

ר"ע מברטנורה כְּקִיטוֹנוֹת. כַּחֲדָרִים קְטַנִּים הַפְּתוּחִים לְבַיִת גָּדוֹל שֶׁל מְלָכִים דְּהַיְנוּ טְרַקְלִין {טו}: שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל. שֶׁבֵּית הַמּוֹקֵד קְצָתוֹ בָּנוּי בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה הַמְקֻדֶּשֶׁת וּמִקְצָתוֹ בַּחֹל: וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין. רָאשֵׁי קוֹרוֹת יוֹצְאִים מִן הַכֹּתֶל {טז} עַד הַמָּקוֹם שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, כְּדֵי לָדַעַת אֵיזֶה קֹדֶשׁ וְאֵיזֶה חֹל וְלֶאֱכֹל קָדָשִׁים בַּקֹּדֶשׁ: לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן. שֶׁהָיוּ שָׁם טְלָאִים מְבֻקָּרִים לִתְמִידִים, כְּדִתְנַן אֵין פּוֹחֲתִים מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים בְּלִשְׁכַּת טְלָאִים: לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים. בֵּית גַּרְמוּ הָיוּ עוֹשִׂים לֶחֶם הַפָּנִים שָׁם: שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן. שֶׁהִקְטִירוּ עָלָיו לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּבְמַסֶּכֶת שְׁקָלִים וּבְמַסֶּכֶת תָּמִיד קוֹרֵא לָהּ לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת: בָּהּ יוֹרְדִין לְבֵית הַטְּבִילָה. בְּאוֹתָהּ לִשְׁכָּה הָיָה יוֹרֵד הַכֹּהֵן שֶׁרָאָה קֶרִי וְהוֹלֵךְ בַּמְּחִלָּה (שֶׁאַחַר) [שֶׁתַּחַת] בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְבֵית הַטְּבִילָה, וְשָׁם מְדוּרָה שֶׁמִּתְחַמֵּם בָּהּ הַכֹּהֵן לְאַחַר שֶׁטָּבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג, וְלִשְׁכַּת הַמּוֹקֵד הִיא קְרוּיָה, וְהִיא פְּתוּחָה לְבֵית הַמּוֹקֵד הַגָּדוֹל: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {טו} כִּדְמוּת בָּתֵּי הַשֵּׁנָה שֶׁיֵּשׁ בְּטִירוֹת הַמְּלָכִים שֶׁהוּא בַּיִת קָטָן בְּתוֹךְ בַּיִת גָּדוֹל כוּ'. וּטְרַקְלִין הוּא בֵּית הַמַּלְכוּת, וְקִיטוֹן מְקוֹם בֵּית הַשֵּׁנָה שֶׁיְּשֵׁנִים בּוֹ בִּזְמַן הַקַּיִץ. תַּרְגּוּם קַיִץ, קַיְטָא. הָרַמְבַּ"ם: {טז} מִמָּקוֹם שֶׁהוּא חֹל עַד הַמָּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא מִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, מִשּׁוּם אִסּוּר דְּלֹא תִטַּע וְגוֹ' כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח: {יז} לֶחֶם הַפָּנִים. וּסְמוּכִים לָעֲזָרָה, וְנִמְצָא שֶׁהָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת. אַתְיָא כְּמַאן דְּאָמַר אֲפִיָּתָן בִּפְנִים, בְּפֶרֶק י"א דִּמְנָחוֹת: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כבר נתבאר שבית המוקד הוא בית גדול בשיעורו והיו בארבע זויות של ארבע אלו הבתים כדמות בתי השינה שיש בטירות המלכים שהוא בית קטן בתוך בית גדול והוא מה שאמר כקיטונות הפתוחות לטרקלין וכבר בארנו פעמים טרקלין שהוא בית המלכות וקיטון מקום בית השינה שישנים בו בזמן הקיץ תרגום קיץ קייטא ולפי שהיו אלו הארבעה לשכות שתים מהם והם מצד העזרה קדש ושתים חול עשו בקרקעיתם ממעל שבכות להבדיל קרקע השתים של הקדש מקרקע שתים של חול ופשפש הוא דבר קטן מפסיק מנוקב נקבים קטנים לפעמים עושים אותו מקנים ונקרא מבעאב בל' ערב אצל ההמון ולפעמים עושין מעצים ונקראים אצלנו שבכות ולפעמים עושים בדים על אותו הצורה מאיזה דבר שיהיה והוא נקרא פשפש ולפיכך אין אנו צריכין לבאר שם זה פעם אחרת להבא וכבר הקדמנו אותו בשלישי מתמיד: ומה שאמר לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית ונתן אותן בכאן מערבית דרומית ותרצו קושיא זו בתלמוד (יומא דף יז.) ואמרו דקאי בצפון ומחזיא בדרום דקאי בדרום ומחזיא בצפון ומסתברא דמערבית דרומית הוה קיימא וענין זה הוא שהיתה נתונה בבית המוקד עצמו מערבית דרומית וכמו שזכר כאן וכשמשערין מקומה לנגד העזרה תהא מן העזרה צפונית מערבית כמו שזכר בתמיד (דף ל.) כשנתן אותם בלשכה זו והוא בעזרה והואיל והדבר כן אז תהא לשכת עושים לחם הפנים שהיא רביעית ללשכת הטלאים כמנין תמיד כמו שזכר שם דרומית מזרחית מבית המוקד כמו שזכר כאן ואני ידעתי שאין מבינים זה [נ"א במהרה וכ"ה בדפוס נאפולי] (בגמרא) אלא מראיתו בצורה וזו היא צורת מקום בית המוקד בעזרה וצורת הארבע לשכות שבו והסתכל בצורה ומה שכתוב בה ויתבאר לך כלל מה שכתוב כאן וזו היא הצורה ומבואר הוא שהלשכה הנקראת בתמיד לשכת החותמות היא שגנזו בה בני חשמונאי אבני מזבח והלשכה שיש בה מדורת האש ששם מתחמם מי שטבל כמו שנתבאר בתחלת תמיד היא נקראת בשלישי מתמיד לשכת בית המוקד והוא שאמר כאן עליה שבה יורדין לבית הטבילה ודע זה. (רמב"ם)

פרק א - משנה ז

שְׁנַיִם {יח} שְׁעָרִים הָיוּ לְבֵית הַמּוֹקֵד, אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל וְאֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה שֶׁהָיָה פָתוּחַ לָעֲזָרָה, פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ, שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה:

ר"ע מברטנורה אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל. הַפֶּתַח שֶׁבִּצְפוֹן בֵּית הַמּוֹקֵד הָיָה פָּתוּחַ לַחֵיל, וְשֶׁבִּדְרוֹמוֹ הָיָה פָּתוּחַ לָעֲזָרָה: פִּשְׁפָּשׁ קָטָן. שַׁעַר קָטָן בְּתוֹךְ הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל: שֶׁבּוֹ נִכְנָסִים לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה. שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים בְּכָל בֹּקֶר דֶּרֶךְ אוֹתוֹ פִּשְׁפָּשׁ לְחַפֵּשׂ עַל כָּל כְלֵי שָׁרֵת שֶׁבָּעֲזָרָה שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְהָכִי תְּנַן בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד [פֶּרֶק א] נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה וְכוּ', אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָה דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָה דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב, הָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם עוֹשֵׂה חֲבִתִּין, הִגִּיעוּ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹמְרִים שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם, כְּלוֹמַר כָּל כְּלֵי שָׁרֵת הֵן בִּמְקוֹמָן בְּשָׁלוֹם: לִבְלֹשׁ. תַּרְגּוּם וַיְּחַפֵּשׂ, וּבָלַשׁ: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יח} שְׁנַיִם. וְלֹא קָא חֲשִׁיב רֵישׁ פִּרְקִין דְּהָכָא וּדְתָמִיד אֶלָּא חַד שׁוֹמֵר, כֵּיוָן דְּגַבֵּי אַהֲדָדֵי הֲווּ קַיְמֵי [זֶה כְּנֶגֶד זֶה אִי נַמִּי דִּסְמִיכֵי אַהֲדָדֵי], סַגִּי לְהוּ בְּחַד שׁוֹמֵר, דָּוֵי [פֵּרוּשׁ, רוֹאֶה] לְהָכָא וְדָוֵי לְהָכָא. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כבר זכרנו בתחלת תמיד שמבית המוקד היו נכנסים לחפש העזרה כל יום והיו נכנסין על פתח קטן וכבר ציירנו בצורה זו שהקדמנו השני פתחים אחד בדרומו לצד צפון העזרה ואחד בצפונו לצד החיל כמו שהוא מבואר בצורה: (רמב"ם)

פרק א - משנה ח

בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבָדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ:

ר"ע מברטנורה בֵּית הַמּוֹקֵד כִּפָּה. בִּנְיָן שֶׁל בֵּית הַמּוֹקֵד לֹא הָיָה עֲלִיָּה, אֶלָּא כִּפָּה ארקוול"ט בְּלַעַ"ז עֲשׂוּיָה בָּאָרֶץ: מֻקָּף רוֹבָדִים שֶׁל אֶבֶן. אִצְטַבָּאוֹת סָבִיב שֶׁל אַבְנֵי גָּזִית הָיוּ מְשֻׁקָּעוֹת בַּכֹּתֶל וְיוֹצְאוֹת מִן הַכֹּתֶל לְתוֹךְ בֵּית הַמּוֹקֵד לְצַד הַקַּרְקַע, וְעַל גַּבֵּיהֶן אֲבָנִים אֲחֵרוֹת קְצָרוֹת מֵהֶן שֶׁיּוֹצְאוֹת נַמִּי מִן הַכֹּתֶל, וְהָיוּ כְּעֵין מַעֲלוֹת זוֹ עַל זוֹ: וְזִקְנֵי בֵית אָב. הַמִּשְׁמָר הָיָה מִתְחַלֵּק לְשִׁבְעָה בָּתֵּי אָבוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, כָּל אֶחָד עוֹבֵד יוֹמוֹ, וְזִקְנֵי בֵּית אָב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ יְשֵׁנִים שָׁם עַל אוֹתָן רוֹבָדִים: וּפִרְחֵי כְהֻנָּה. בַּחוּרִים שֶׁמַּתְחִיל שְׂעַר זְקָנָם לִפְרֹחַ, וְהֵם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים: אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. שֶׁלֹּא הָיוּ רַשָּׁאִים לִשְׁכַּב שָׁם עַל גַּבֵּי מִטּוֹת אֶלָּא בָּאָרֶץ, כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹמְרֵי חַצְרוֹת הַמְּלָכִים עוֹשִׂים: כִּסְתּוֹ. לְשׁוֹן כָּרִים וּכְסָתוֹת: (ר"ע מברטנורה).

רמב"ם לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכים מפתחות לסגור הדלתות והיו מנעולי דלתותיהם בלי ספק דומים למנעולים הנקראים בלשין ערבי אקפ"ל אלול"ב ובלע"ז קאדיני"ש דטורנ"ו שעושים אותם אצלנו ואינם נסגרים אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים וכבר זכרנו פי' הלכה זו בתחלת תמיד. (רמב"ם)

פרק א - משנה ט

וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה {יט}, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה, הִגְבִּיהַּ {כ} אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ. גָּמַר מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ, נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, יָשֵׁן לוֹ. אֵרַע קֶרִי בְּאַחַד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי:

ר"ע מברטנורה הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה. לִנְעֹל שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה: הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים וּבֶן לֵוִי יוֹשֵׁב לוֹ מִבַּחוּץ. שֶׁהַלְוִיִּם טְפֵלִים לַכֹּהֲנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (בְּמִדְבַּר יח) וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ. הִלְכָּךְ בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ שֶׁהָיוּ עֲלִיּוֹת, הָיוּ הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים לְמַעְלָה וּלְוִיִּם לְמַטָּה. וּבֵית הַמּוֹקֵד שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא כִּפָּה עַל הָאָרֶץ, הָיָה כֹּהֵן מִבִּפְנִים וּבֶן לֵוִי מִבַּחוּץ: בַּמְּסִבָּה. בַּמְּחִלָּה הַמְהַלֶּכֶת תַּחַת הַבִּירָה, שֶׁמְּחִלָּה הָיְתָה תַּחַת הַמִּקְדָּשׁ. וְכָל הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי בִּירָה, כְּדִכְתִיב (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כט) אֶל הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה בַּעַל קֶרִי, לֹא הָיָה מְהַלֵּךְ דֶּרֶךְ הָעֲזָרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ הַמְּחִלּוֹת, דְּקַיְמָא לָן מְחִלּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ: וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים. בַּמְּחִלָּה מִכָּאן וּמִכָּאן: בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל יוֹצֵא. וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְבֵית הַמּוֹקֵד, לְפִי שֶׁהוּא טְבוּל יוֹם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אֶלָּא כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ תָּמִיד, בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמּוֹקֵד עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁטְּבוּל יוֹם אָסוּר לְהִכָּנֵס לְעֶזְרַת נָשִׁים דְּהַיְנוּ מַחֲנֵה לְוִיָּה, לָזֶה הֵקֵלּוּ, לְפִי שֶׁנִּטְמָא בִּפְנִים: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יט} אַמָּה עַל אַמָּה. בָּאָרֶץ, וְטַבְלָא עָלָיו. הָרַ"שׁ: {כ} הִגְבִּיהַּ. הַכֹּהֵן הַשּׁוֹעֵר. הָרַ"שׁ. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם, לְפִי הַנִּרְאֶה מִמִּשְׁנָה זוֹ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים מַפְתְּחוֹת לִסְגֹּר הַדְּלָתוֹת, וְהָיוּ מַנְעוּלֵי דַּלְתוֹתֵיהֶן בְּלִי סָפֵק דּוֹמִים לַמַּנְעוּלִים כוּ' שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָם אֶצְלֵנוּ, וְאֵינָם נִסְגָּרִים אֶלָּא בְּמַפְתְּחוֹתֵיהֶם שֶׁבָּהֶם נִפְתָּחִים: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם רבי אליעזר בן יעקב אומר שאינו חוזר טבול יום זה לבית המוקד אלא יוצא להר הבית לפי שטדי הוא השער הצפוני משערי הר הבית כמו שזכרנו כבר בפרק זה. ואין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. (רמב"ם)

פרק ב

פרק ב - משנה א

הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, רֻבּוֹ {א} מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב. מְקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ {ב}:

ר"ע מברטנורה הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. מֻקָּף חוֹמָה סָבִיב: רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח. כְּלוֹמַר, הָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ מֵחוֹמַת הַר הַבַּיִת לְחוֹמַת הָעֲזָרָה לְצַד דָּרוֹם, יוֹתֵר מִן הָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן מִצַּד מִזְרָח. וְהָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן מִצַּד מִזְרָח, יוֹתֵר מִן הָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן לְצַד צָפוֹן, וְהַצְּפוֹנִי יוֹתֵר מִן הַמַּעֲרָב: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {א} רֻבּוֹ כוּ'. שֶׁכָּל רֹחַב הָעֲזָרָה הוּא מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ [אַמָּה] מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ה', וְנִמְצָא שֶׁהַנּוֹתָר מֵהַר הַבַּיִת בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת הַלָּלוּ הוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ אַמָּה. [וְכָל אֹרֶךְ הָעֲזָרָה מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה שְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע], שֶׁבָּעֲזָרָה הַפְּנִימִית אֲנַן קַיָּמִין וְאֵין עֶזְרַת נָשִׁים בִּכְלָל, שֶׁעֶזְרַת נָשִׁים בִּכְלַל הַר הַבַּיִת, נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַנּוֹתָר מֵהַר הַבַּיִת הוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה כוּ'. הִנֵּה רֻבּוֹ לַדָּרוֹם, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים. שֵׁנִי לוֹ לַמִּזְרָח, מָאתַיִם וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. לַצָּפוֹן, מֵאָה וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. לַמַּעֲרָב, מֵאָה: {ב} רֹב כוּ'. שֶׁהוּא עַל לְשָׁכוֹת הַרְבֵּה וּבָתִּים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר לִמְשַׁמְּשֵׁי הַבַּיִת נוֹסָף עַל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּמִּשְׁנָה, כִּי אוֹתָן לֹא יַסְפִּיקוּ, וְהֵם שְׁלֹשִׁים [וְסִיַּעְתָּא מִיחֶזְקֵאל מ']. וְאוּלַי הָיוּ עוֹד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְהַמְּמֻנִּים שֶׁבְּפֶרֶק ה' דִּשְׁקָלִים. וְטַעְמָא שֶׁהָיָה רֻבּוֹ בַּדָּרוֹם, לְפִי שֶׁשָּׁם הָיָה כְּנִיסַת כָּל אָדָם מֵהָעִיר שֶׁהִיא בַּנֶּגֶב כַּכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל כוּ'. שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן מַקִּיף דֶּרֶךְ יָמִין: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם הר הבית וכו' אמרו שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית אלא היה הרוחק שיש בין חומת הר הבית ובין חומת העזרה לצד דרום יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד המזרח והרוחק ממזרח יותר מהצפוני והצפוני יותר מן המערבי והנני מצייר עכשיו זה ואצייר החיל והסורג ועזרת הנשים הנזכרת בכאן בפרק הזה כדי שתהא צורה אחת ולא נצטרך להרבות צורות וזו היא צורת זה . (רמב"ם)

פרק ב - משנה ב

כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָבָר, שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל. מַה לְּךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל, שֶׁאֲנִי אָבֵל, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֲמֶךָּ. שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין. אֶלָּא, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ:

ר"ע מברטנורה נִכְנָסִים דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל. כְּגוֹן הַנִּכְנָסִים דֶּרֶךְ שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה שֶׁהֵן מִן הַיָּמִין, מַקִּיפִין דֶּרֶךְ שַׁעַר הַטָּדִי {ג}: שֶׁאֲנִי אָבֵל. נִשְׁאָלִין אוֹתוֹ מַה לְךָ לְהַקִּיף לִשְׂמֹאל, וְאָמַר שֶׁאֲנִי אָבֵל, אוֹמְרִים לוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ וְכוּ': עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין. אִם הֵן אוֹמְרִים לוֹ כֵּן, נִרְאֶה כְּאִלּוּ חֲבֵרָיו עִוְּתוּ הַדִּין וְנִדּוּהוּ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה: יִתֵּן בְּלִבְּךָ שֶׁתִּשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ. הַשְׁתָּא מַשְׁמַע שֶׁהוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין וְצָרִיךְ תְּשׁוּבָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ג} וְקָשְׁיָא לִי, דְּהָא בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק קַמָּא תְּנַן דְּלֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, וַהֲרֵי עַכְשָׁיו שִׁמּוּשׁוֹ יוֹתֵר מִשִּׁמּוּשׁ שַׁעֲרֵי הַדָּרוֹם, שֶׁבַּדָּרוֹם הָיְתָה הַכְּנִיסָה דֶּרֶךְ שְׁנֵי שְׁעָרִים, וְכָאן הַיְצִיאָה דֶּרֶךְ שַׁעַר אֶחָד. וְעוֹד קָשֶׁה, דְּהָא תְּנַן הָתָם דְּאַף שֶׁבַּדָּרוֹם מְשַׁמְּשִׁין יְצִיאָה. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, מִשֶּׁנִּכְנַס הַנִּכְנָס מִשַּׁעַר שׁוּשָׁן אֵינוֹ הוֹלֵךְ עַל שַׁעַר חֻלְדָּה אֶלָּא לְצַד שַׁעַר טָדִי כוּ', וּמֵעַתָּה אֵין כָּאן יְצִיאָה כְּלָל לְשַׁעַר טָדִי, אֶלָּא לְסִימָנָא בְּעָלְמָא נַקְטֵיהּ: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם פירוש זה כגון מי שנכנס על שער שושן הבירה אינו הולך לצד שער חולדה אלא לצד שער טדי וכן תקיש לכל הנכנס על שער מהשערים. וענין כאילו עברו עליו את הדין שעברו חק וענינם אין חוששין לדינים אלא פוסקין עליו שחטא ונתחייב אצלם נדוי ודברי רבי יוסי אמת: (רמב"ם)

פרק ב - משנה ג

לִפְנִים מִמֶּנּוּ, סוֹרֵג {ד}, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה פְרָצוֹת הָיוּ שָׁם, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן. חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ כְנֶגְדָּם שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת. לִפְנִים מִמֶּנּוּ, הַחֵיל, עֶשֶׂר אַמּוֹת. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם. רוּם הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה. כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן שְׁקוֹפוֹת, חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי, שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אֲבָנִים מֻטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ {ו}. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, נִשְׁתַּנּוּ {ז} לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעַר נִקָּנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב:

ר"ע מברטנורה לִפְנִים. מֵחוֹמַת הַר הַבַּיִת: סוֹרֵג. מְחִצָּה הָעֲשׂוּיָה נְקָבִים נְקָבִים כְּמִטָּה מְסֹרֶגֶת בַּחֲבָלִים, וְהִיא עֲשׂוּיָה מַדְּפֵי עֵץ אֲרֻכִּים וּקְצָרִים שֶׁמַּרְכִּיבִין אוֹתָן זוֹ עַל זוֹ בַּאֲלַכְסוֹן: וְגָזְרוּ כְנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת. כְּשֶׁמַּגִּיעַ כְּנֶגֶד כָּל פִּרְצָה וּפִרְצָה, מִשְׁתַּחֲוֶה וּמוֹדֶה עַל אָבְדַּן מַלְכוּת יָוָן: לִפְנִים. מֵאוֹתוֹ סוֹרֵג הָיָה מָקוֹם פָּנוּי עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהוּא נִקְרָא חֵיל: וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם. כְּדֵי לַעֲלוֹת מִשָּׁם לְעֶזְרַת נָשִׁים: רוּם מַעֲלָה. כָּל מַעֲלָה מֵהֶן גְּבוֹהָה מֵחֲבֶרְתָּהּ חֲצִי אַמָּה. וְכֵן הַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה גְּבוֹהָה מִן הַקַּרְקַע חֲצִי אַמָּה: וְשִׁלְחָהּ. מֶשֶׁךְ רֹחַב {ה} הַמַּעֲלָה, דְּהַיְנוּ מְקוֹם דְּרִיסַת הָרֶגֶל, חֲצִי אַמָּה: חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. חוּץ מִן הַמַּעֲלוֹת שֶׁבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא הָיוּ כֻּלָּם כֵּן, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ג': חוּץ מִפֶּתַח שֶׁל אוּלָם. דִּתְנַן לְקַמָּן בְּאִידָךְ פִּרְקִין גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים: הָיוּ לָהֶן שְׁקוֹפוֹת. אֶבֶן מֻנַּחַת עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת שֶׁהַדֶּלֶת שׁוֹקֵף עָלָיו. וּשְׁקוֹפוֹת לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף: מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס. כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּיוֹמָא פֶּרֶק ג' [דַּף לח.]: מַצְהִיבוֹת. כְּמוֹ מַזְהִיבוֹת {ח}, שֶׁמַּרְאִיתָן דּוֹמָה לְזָהָב לְפִיכָךְ לֹא הֻצְרְכוּ לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל זָהָב: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ד} סוֹרֵג כוּ'. כָּתַב רַאֲבִיָ"ה, נִרְאֶה לִי שֶׁהַסּוֹרֵג מַקִּיף מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַר הַבַּיִת. וְכֵן הַחֵיל כוּ'. וּלְפִי זֶה הַסּוֹרֵג הָיָה כָּל סְבִיב הֶקֵּפוֹ וְלֹא הָיָה פָּתוּחַ וּפָרוּץ אֶלָּא לְצַד מִזְרָח עַד שֶׁפְּרָצוּם כוּ' וְחָזְרוּ וּגְדָרוּם כוּ'. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה לִי דְּזֶה הַבִּנְיָן שֶׁל הַסּוֹרֵג שֶׁהוּא כְּדֵי לָתֵת מָקוֹם וְהֶבְדֵּל בֵּין הַנָּכְרִים הַנִּכְנָסִים לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית ה' וּבֵין יִשְׂרָאֵל, כְּאוֹתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּכֵלִים מִשְׁנָה ח' הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין נָכְרִים וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִים לְשָׁם. וּלְטַעַם זֶה פְּרָצוּם כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} וְאָרְכָּהּ בְּכָל רֹחַב הָהָר לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם. רַשִׁ"י. וּלְשׁוֹן שִׁלְּחָה מִלְּשׁוֹן וְשִׁלַּח זֶה הָרֶגֶל: {ז} נִשְׁתַּנּוּ. לְפִי שֶׁכְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה לֹא הָיוּ עֲשִׁירִים וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת שֶׁל זָהָב: {ח} שֵׂעָר צָהֹב (וַיִּקְרָא יג), אָמְרוּ בְּסִפְרָא, כְּתַבְנִית הַזָּהָב. הָרַמְבַּ"ם: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כשאדם מגיע לפרצה מאותן הפרצות משתחוה לשם ומודה על כריתות מלכות יון כמו שזכרנו בשקלים והיה אדם עולה מקרקע החיל י"ב מעלות ואז הולך בקרקע ישרה והיא עזרת הנשים ואמר שכל מעלה שהיתה במקדש גבוהה חצי אמה וגובה חצי אמה גב המעלה היא שלחה וזו היא צורת זה כדי שיתבאר הדבר שנקרא שלחה: ועוד יתבאר בפ' הג' שמעלות האולם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה וכן פתחו של אולם גבהו ארבעים ורוחב עשרים. וענין מה שאמר שקופות שהיה להם משקוף והוא המשקוף העליון של הפתח והמשנה משתמשת בזה השם על הזיזים ועוד תראה במסכת אהלות שקורין אותו תמיד שקוף ולא משקוף וב' אבנים מוטות זו על גב זו כגון זה והיה ציר השער מונח במקום (אחד ובמקום אחד) וכבר זכרנו בשלישי מכפורים [דף לח] נס שנעשה בדלתי נקנור. ופירוש מצהיב ירוק כעין הזהב וכבר פירשו בסיפרא מה שאמר רחמנא שער צהוב ואמר כתבנית הזהב כמו שנבאר בנגעים: (רמב"ם)

פרק ב - משנה ד

כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ גְבוֹהִים, חוּץ מִכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי, שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה, וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה בְפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּיַת הַדָּם:

ר"ע מברטנורה כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם. בְּכָל בִּנְיְנֵי הַר הַבַּיִת: הָיוּ גְבוֹהִים. הַרְבֵּה, עַד שֶׁהָיוּ כָּל הַפְּתָחִים שֶׁבָּהֶן גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, לְבַד מִמַּה שֶּׁעַל הַפְּתָחִים: חוּץ מִכֹּתֶל מִזְרָחִי. הוּא הַתַּחְתּוֹן לְרַגְלֵי הַר הַבַּיִת: שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּהַר הַמִּשְׁחָה. הוּא הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם מִקֶּדֶם, וּפְנֵי הַכֹּהֵן לַמַּעֲרָב, וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה מֵעַל גֹּבַהּ רֹאשׁ הַכֹּתֶל דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ אֶת פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, כְּשֶׁהוּא מַזֶּה בְּדָם, כְּדִכְתִיב (בְּמִדְבַּר יט) וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. וְאִם הָיָה הַכֹּתֶל גָּבוֹהַּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁעָרִים מְכֻוָּנוֹת כֻּלָּם זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שַׁעַר הַר הַבַּיִת כְּנֶגֶד שַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים, וְשַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים כְּנֶגֶד שַׁעַר הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה, וְשַׁעַר הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה כְּנֶגֶד פֶּתַח הַהֵיכָל, לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת פֶּתַח הַהֵיכָל דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים, לְפִי שֶׁהָהָר הוֹלֵךְ וּמַגְבִּיהַּ וְעוֹלֶה עַד שֶׁקַּרְקַע פֶּתַח הַהֵיכָל גָּבוֹהַּ (שְׁתֵּי) [כ"ב אַמּוֹת] {ט} יוֹתֵר מִקַּרְקַע רַגְלֵי הַר הַבַּיִת, וְנִמְצָא שֶׁאַסְקֻפַּת הַהֵיכָל גְּבוֹהָה מִמַּשְׁקוֹף פֶּתַח הַר הַבַּיִת [שְׁתֵּי] אַמּוֹת, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה פֶּתַח הַר הַבַּיִת גָּבוֹהַּ אֶלָּא עֶשְׂרִים כְּדִתְנַן לְעֵיל, וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַכֹּהֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה יָכוֹל לִרְאוֹת חֲלָלוֹ שֶׁל פֶּתַח הַהֵיכָל דֶּרֶךְ אוֹתוֹ פֶּתַח: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ט} וּמַסֶּכֶת זוֹ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁאָמַר בְּפֶרֶק זֶה שֶׁעֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה גְּבוֹהָה עַל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. דְּאִי אָמַרְתְּ רַבָּנָן, הָא אִיכָּא פַּלְגָא דְּאַמְּתָא דְּמִתְחֲזֵי לֵיהּ פִּתְחָא בְּגַוֵּיהּ. גְּמָרָא. צֵא וַחֲשֹׁב, מֵחֵיל לְעֶזְרַת נָשִׁים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וּמִמֶּנָּה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה לְעֶזְרַת כֹּהֲנִים בַּדּוּכָן שֶׁגָּבְהָן אַמָּה, וּבַדּוּכָן ג' מַעֲלוֹת, וּמִסּוֹף עֶזְרַת כֹּהֲנִים לָאוּלָם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְכָל מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה כוּ'. וְאָמְרוּ שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֶשְׂרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַנִּרְאֶה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי אַמּוֹת כוּ'. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. (רמב"ם)

פרק ב - משנה ה

עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ {י} עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְאַרְבַּע מִקְצוֹעוֹתֶיהָ {יא}, שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים {יב} אַמָּה. וְלֹא הָיוּ מְקוֹרוֹת {יג}. וְכָךְ הֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו), וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. וְאֵין קְטֻרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים, שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִים מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן, וּמְגַלְּחִין אֶת שְׂעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים. וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת, פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת מְצֹרָעִים. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן, הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה. וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְרָה, שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעֹרָבִין. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר. לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת, אֶלָּא מֻקָּפוֹת כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה:

ר"ע מברטנורה אֹרֶךְ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב: עַל רֹחַב. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם: קְטֻרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת. מִלְּשׁוֹן וְהִנֵּה עָלָה קִיטוֹר הָאָרֶץ (בְּרֵאשִׁית יט), כְּלוֹמַר מַעֲלוֹת עָשָׁן, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן תִּקְרָה: וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד. לְשָׂרְפָן בָּאֵשׁ שֶׁתַּחַת הַיּוֹרָה שֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהּ הַשְּׁלָמִים, דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר ו) וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים: מַתְלִיעִין בָּעֵצִים. מְסִירִין הָעֵצִים שֶׁנִּמְצָא בָּהֶן תּוֹלַעַת {יד}, לְפִי שֶׁהֵן פְּסוּלִים לַמַּעֲרָכָה: לִשְׁכַּת מְצֹרָעִים. שֶׁשָּׁם הַמְּצֹרָעִים טוֹבְלִים בַּשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתָן כְּשֶׁבָּא לְהַכְנִיס יָדוֹ בִּפְנִים לְמַתַּן בְּהוֹנוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁטָּבַל מִבָּעֶרֶב {טו}: אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. מִכְּלַל דְּרֵישָׁא כֻּלַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קָאָמַר לָהּ, וְהָכִי מוּכָח בַּגְּמָרָא דְּיוֹמָא דִּסְתָם מַתְנִיתִין דְּמִדּוֹת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא: וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה. פֵּרֵשׁ רַמְבַּ"ם, פְּרוּצָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת מְחִצָּה {טז}: כְּצוֹצְטְרָה. כְּמוֹ גְּזוּזְטְרָא הִקִּיפוּ סָבִיב לְעֶזְרַת נָשִׁים, שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים עוֹמְדוֹת לְמַעְלָה עַל הַגְּזוּזְטְרָא וְהָאֲנָשִׁים לְמַטָּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי קַלּוּת רֹאשׁ: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת. גֹּבַהּ קַרְקַע עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מֵעֶזְרַת נָשִׁים: לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת. אֲרֻכּוֹת וּבַעֲלֵי זָוִיּוֹת כְּדֶרֶךְ כָּל הַמַּעֲלוֹת, אֶלָּא עֲגֻלּוֹת כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {י} מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. פֵּרוּשׁ, אַמָּה. וְסָמַךְ לֵיהּ אַמִּדַּת הַר הַבַּיִת דְּרֵישׁ פִּרְקִין: {יא} מִקְצוֹעוֹתֶיהָ. פֵּרוּשׁ, בְּמִקְצְעוֹתֶיהָ שֶׁמִּבִּפְנִים: {יב} אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים. וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם מְרֻבָּעוֹת הָיוּ. אֲבָל שֶׁל יְחֶזְקֵאל הָיוּ אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב. הָרַ"שׁ: {יג} וְלֹא כוּ'. כְּדֵי לְבַשֵּׁל בְּתוֹכוֹ אֶת זִבְחֵי הָעָם שְׁלָמִים תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר. הָרַ"שׁ. וְכֵן כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל [מו] אֵלֶּה בֵּית הַמְּבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת זֶבַח הָעָם: {יד} כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מְסַקְּלִין, עַל הֲרָמַת הָאֲבָנִים שֶׁהֻשְׁלְכוּ בַּדֶּרֶךְ. הָרַמְבַּ"ם: {טו} וְהוֹאִיל וְמִבָּעֶרֶב טָבַל, רַשַּׁאי לִכָּנֵס בְּעֶזְרַת נָשִׁים, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּכֵלִים שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם. אֲבָל אוֹתָהּ טְבִילָה שֶׁטָּעוּן כָּל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ג' דְּיוֹמָא, הַהִיא בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {טז} וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמַּעֲקֶה הָיָה לָהּ סָבִיב, שֶׁהֲרֵי גְּבוֹהָה הָיְתָה שֵׁשׁ אַמּוֹת מֵהַר הַבַּיִת. וּלְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּפֶרֶק ה' דְּסֻכָּה, נִיחָא טְפֵי: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם הלכה זו צריכה ביאור הרבה ותן לבך לצייר מה שאני אומר לך אחר שאקדים שפרה אדומה צריך לזרוק מדמה לנוכח ההיכל והוא רואה אותו שנאמר והזה אל נוכח פני אהל מועד מדמה ומכלל מסכת זו רבי אליעזר בן יעקב שאמר בפ' זה שעזרת כהנים היתה גבוהה על עזרת ישראל שתי אמות ומחצה וכשנכנס אדם בשער שושן מהר הבית הולך בקרקע ישרה עד שיגיע אל החיל אח"כ עולה מן החיל בי"ב מעלות עד שמגיע לעזרת נשים ותהיה עזרת נשים גבוהה מקרקע הר הבית והחיל כשש אמות לפי שכבר הקדמנו שכל מעלה שהיתה במקדש גבוה חצי אמה אח"כ הולך עזרת נשים כולה שהיא ישרה ועולה מסיפה לעזרת ישראל בט"ו מעלות כמו שזכר בפרק זה ולפיכך היתה עזרת ישראל גבוהה מעזרת נשים ז' אמות ומחצה אח"כ עולה מעזרת ישראל אל עזרת הכהנים בדוכן שגבהו אמה ושלשה מעלות ממעל לדוכן אח"כ הולך על עזרת כהנים כולה והמזבח ובין האולם והמזבח בקרקע (אחד) ישרה אח"כ עולה בי"ב מעלות אל האולם וכמו שיזכור בג' ממסכתא זו והאולם וההיכל בקרקע (אחד) ישרה ולפיכך יהיה ההיכל למעלה מעזרת כהנים בשש אמות ויעלה בידינו מכל הגבוהים שקרקע ההיכל למעלה מקרקע הר הבית שבו שער שושן כ"ב אמה וגבהו של שער שושן כ' אמה על הרוב כמו שהקדמנו שזה גובה של כל פתח לפיכך כשהכהן עומד בהר המשחה ומביט משער שושן יגיע ראות עיניו אל המעלה השמינית ממעלות האולם ואינו רואה את ההיכל מן הפתח בשום פנים לפי שהמשקוף התחתון למעלה ממשקוף שער שושן העליון ב' אמות לנוכח ולפיכך צריך שיהא הכותל שלמעלה משער שושן נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו ואע"פ שכל מה שאמרנו מבואר למעיין עוד אני מצייר אותו כדי שיובן במהרה ועוד נבאר איך היה מקום הנחת ההיכל והעזרה בשפוע ההר וזו היא הצורה ואמרו שהוא נמוך מכ' אמה דרך משל כדי שיהא הנראה משער ההיכל יותר משתי אמות ואם היה גבהו של כותל פחות יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק וזה ענין מבואר וכבר ידעת שקיטור שם עשן וענן קטורת שמעלה ממנו העשן לפי שאין לה תקרה: ומתליעין ר"ל שמסירין העצים שיש בהם תולעת כמו שאמרו מסקלין על הרמת האבנים שהושלכו בדרך וממה שא"ר אליעזר בן יעקב שכחתי מה שהיתה משתמשת ראיה שהוא המגיד כל מה שהקדמנו בסדר הבית וכן באר הש"ס. וענין חלקה שהיתה פרוצה ואין כותל מקיף לה וכבר נתבאר בסוף סוכה (דף נא) שבה היתה הכניסה לשמחה בימי החג ומיראה שמא יתערבו הנשים בין האנשים הקיפו אותה בשקופין אטומים ועשו בהם כמין מעלות כדי שיביטו מהן הנשים בשעת כניסת ישראל לשמחת בית השואבה שם כמו שבאר בסוף סוכה אח"כ אמר שמעלות עזרת נשים לא היו ארוכים כשאר המעלות כמו שהוא מפורסם היום מצורת המדרגות אלא היתה כל מעלה כמו חצי עגולה עד שתהא כל מעלה חצי גורן כזה ולפיכך היתה צורת המעלה כמי שלקח קצת אצטבא ונתן אותה על המעלה עד שמשלים צורת הסולם וזה אי אפשר לציירו בפשוט אבל יובן בקירוב: (רמב"ם)

פרק ב - משנה ו

וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַחַת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצִלְתַּיִם וְכָל כְּלֵי שִׁיר. עֶזְרַת {יז} יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ {יח} עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה. וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה. וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין {יט} מַבְדִּילִין בֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מַעֲלָה הָיְתָה שָׁם, וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ. וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ שָׁם. אַבָּא יוֹסֵי בֶן חָנָן אוֹמֵר, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִים לַמַּעֲרָב, שַׁעַר הָעֶלְיוֹן {כב}, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמָּיִם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם. שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בֶּחָג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, וּבוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים, וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבָּיִת. וּלְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִים לַמַּעֲרָב, שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר הַקָּרְבָּן, שַׁעַר הַנָּשִׁים {כג}, שַׁעַר הַשִּׁיר {כד}. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה, שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ. שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁים הָיוּ לוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. וּשְׁנַיִם {כה} בַּמַעֲרָב, לֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם:

ר"ע מברטנורה וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין. רָאשֵׁי קוֹרוֹת {כ} בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַכֹּתֶל לְהַבְדִּיל בֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת כֹּהֲנִים: מַעֲלָה הָיְתָה שָׁם. בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל: וּגְבוֹהָה אַמָּה. וְאָרְכָּהּ כְּאֹרֶךְ כָּל הָעֲזָרָה: וְדוּכָן. שֶׁל לְוִיִּם בָּנוּי עָלֶיהָ וְעָשׂוּי כְּמִין אִצְטַבָּא, וְגֹבַהּ הַדּוּכָן אַמָּה וָחֵצִי: וּבוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. שֶׁעוֹלִין בָּהֶן לַדּוּכָן {כא}: כָּל הָעֲזָרָה. מִתְּחִלַּת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל עַד [אַחֲרֵי] אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מָקוֹם פָּנוּי שֶׁהָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת: עַל רֹחַב. מִצָּפוֹן לְדָרוֹם: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. כִּדְקָא חֲשִׁיב לְהוּ וְאָזִיל. וְהָאוֹמֵר שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ לָעֲזָרָה נוֹתֵן טַעַם לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר הִשְׁתַּחֲוָיוֹת, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פְּרָצוֹת שֶׁפָּרְצוּ מַלְכֵי יָוָן בַּסּוֹרֵג, כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל בְּפִרְקִין. וְכֻלָּהּ מַתְנִיתִין מְפֹרֶשֶׁת בְּפֶרֶק קַמָּא: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יז} עֶזְרַת כוּ'. נָקוּד הָעַיִ"ן בְּסֶגוֹ"ל. דְּשֵׁם דָּבָר הוּא, לְשׁוֹן עֲזָרָה. דִּבְפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ, עֲזָרָה, שֶׁמִּשָּׁם עֶזְרָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ [תְּהִלִּים כ]: {יח} מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. פֵּרוּשׁ, מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. וְכָל מִדָּה יְתֵרָה קָרוּי אֹרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י בִּמְלָכִים וּבִיחֶזְקֵאל. וּמַה שֶּׁקְּדֻשַּׁת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל יְתֵרָה מֵעֶזְרַת נָשִׁים וְכֵן שֶׁל כֹּהֲנִים יְתֵרָה מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, תְּנַן בְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק קַמָּא דְּכֵלִים: {יט} פִּסְפָּסִין. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא כְּשִׁעוּר פַּס יָד, לְכָךְ נִקְרְאוּ פִּסְפָּסִין, כְּאוֹתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים פֶּרֶק י"א מִשְׁנָה ז': {כ} עַיֵּן לְעֵיל פֶּרֶק א' מִשְׁנָה ו': {כא} לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. הָרר"שׁ: {כב} הָעֶלְיוֹן. וְעֶלְיוֹן הוּא לָהָר, כִּי הָיָה הָהָר מְשֻׁפָּע וְיוֹרֵד. רַאֲבִיָ"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כג} הַנָּשִׁים. נִרְאֶה שֶׁבַּשַּׁעַר הַזֶּה הָיוּ הַנָּשִׁים יוֹצְאוֹת מִן הָעֲזָרָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ יוֹצְאוֹת בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁאֲחוֹרֵיהֶן אֶל הַהֵיכָל, שֶׁבְּצַד דָּרוֹם לֹא הָיָה שַׁעַר בְּעֶזְרַת נָשִׁים, וְהָיוּ מַקִּיפוֹת דֶּרֶךְ שְׂמֹאל וְיוֹצְאוֹת בְּזֶה הַשַּׁעַר. רַאֲבִיָ"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כד} הַשִּׁיר. דֶּרֶךְ שָׁם הָיוּ מְבִיאִין מִן הַמְּחִלָּה כְּלֵי שִׁיר. שָׁם: {כה} וּשְׁנַיִם. וְהָאֶחָד מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי דָּרוֹם וְהַשֵּׁנִי כְּלַפֵּי צָפוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּנֶגֶד קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְנוּ אֲחוֹרֵיהֶן בַּיְצִיאָה לַקֹּדֶשׁ. רַאֲבִיָ"ה: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם העזרה מוחלטת והוא שאמר עליה כאן כל העזרה וכו' הוא מתחלת עזרת ישראל ולמעלה עד עשתי עשר אמה אחורי ההיכל כמו שיתבאר בסוף מסכ' זו ומקום זה הוא שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והוא הנקרא מקדש מוחלט וכבר ביארנו פעמים שזה הוא ת"ק שאומר ששערי העזרה הן י"ג אבל חכמים אומרים שבע ונותנין טעם ששלש עשרה השתחויות כגגד י"ג פרצות שהיו בסורג כמו שהקדמנו בפרק זה. (רמב"ם)

פרק ג

פרק ג - משנה א

הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם {א}. עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה, זֶה הַיְסוֹד. נִמְצָא שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים {ד}. עָלָה חָמֵשׁ וְכָנַס אַמָּה. זֶה הַסּוֹבֵב. נִמְצָא עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה {ה}. מְקוֹם הַקְּרָנוֹת אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצָא עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ. מְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע {ו} עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים עַל שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים, כּוֹנֵס וְעוֹלֶה בְּמִדָּה זוֹ, עַד שֶׁנִּמְצָא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים. וּכְשֶׁעָלוּ בְנֵי הַגּוֹלָה, הוֹסִיפוּ {ז} עָלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם {ח} וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב, כְּמִין גַּמָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג), וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ. יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם) אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו, מְלַמֵּד שֶׁמִּן הָאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְחוּט שֶׁל סִקְרָא חוֹגְרוֹ בָאֶמְצַע {יא}, לְהַבְדִּיל בֵּין הַדָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. וְהַיְסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָל הַצָּפוֹן וְעַל פְּנֵי כָל הַמַּעֲרָב, וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת, וּבַמִּזְרָח אַמָּה אֶחָת:

ר"ע מברטנורה הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. אַמָּה: עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. אַמָּה. הָיָה מֵבִיא דְּפוּס מְרֻבָּע עָשׂוּי מֵאַרְבַּע קְרָשִׁים, כָּל קֶרֶשׁ אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת, וְרֹחַב הַקֶּרֶשׁ אַמָּה, וְהוּא גָּבְהוֹ שֶׁל הַדְּפוּס, וּמְמַלְּאוֹ אֲבָנִים {ב} וְסִיד וְזֶפֶת וְעוֹפֶרֶת מְהֻתָּךְ וְהוּא נַעֲשָׂה מִקְשָׁה אַחַת שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה גָּבוֹהַּ אַמָּה. וְזֶהוּ יְסוֹד: עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה. אַחַר שֶׁעָלָה הַיְסוֹד לְגֹבַהּ אַמָּה מֵבִיא דְּפוּס אַחֵר שֶׁאֹרֶךְ כָּל קֶרֶשׁ שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְרֹחַב הַקֶּרֶשׁ דְּהַיְנוּ גָּבְהוֹ שֶׁל דְּפוּס זֶה חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּנְתָנוֹ עַל הַיְסוֹד, וּמְמַלְּאוֹ אֲבָנִים וְסִיד וְזֶפֶת וְעוֹפֶרֶת כָּרִאשׁוֹן, וְנִדְבָּק בַּיְסוֹד וְנַעֲשָׂה מִקְשָׁה אַחַת שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל שְׁלֹשִׁים אַמָּה עוֹמֵד עַל הַיְסוֹד. וְזֶה נִקְרָא סוֹבֵב. וְהוּא גָּבוֹהַּ מִן הַיְסוֹד חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְהַיְנוּ כּוֹנֵס אַמָּה, שֶׁהוּא מִתְקַצֵּר מִן הַיְסוֹד אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְחוֹזֵר וּמֵבִיא דְּפוּס שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה אַמָּה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה אַמָּה, גָּבוֹהַּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּנְתָנוֹ עַל הַסּוֹבֵב, וּמְמַלְּאוֹ כָּרִאשׁוֹן, וְזֶהוּ מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה שֶׁהוּא רֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ {ג}. נִמְצָא הַיְסוֹד בּוֹלֵט וְיוֹצֵא מִן הַסּוֹבֵב אַמָּה לְכָל צַד, וְהַסּוֹבֵב בּוֹלֵט מִן מְקוֹם מַעֲרָכָה אַמָּה לְכָל צַד. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא דְּפוּס אַמָּה עַל אַמָּה גָּבוֹהַּ אַמָּה וּנְתָנוֹ עַל זָוִית הַמִּזְבֵּחַ וּמְמַלְּאוֹ, וְהוּא קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן לְאַרְבַּע זָוִיּוֹת: מְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים צְרִיכִים לַהֲלֹךְ בֵּין הַקְּרָנוֹת, אֶלָּא מַנִּיחִין אַמָּה פָּנוּי מִמְּקוֹם הַקְּרָנוֹת וְלִפְנִים לְהִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים: מִתְּחִלָּה. בִּימֵי שְׁלֹמֹה: לֹא הָיָה אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה. וְכוֹנֵס וְעוֹלֶה שֶׁל יְסוֹד וְסוֹבֵב וּמְקוֹם הַקְּרָנוֹת וּמְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁנִּשְׁאָר מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים: וּכְשֶׁעָלוּ בְנֵי הַגּוֹלָה וְהוֹסִיפוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ'. נִמְצָא יְסוֹדוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וּמְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע: אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב. גָרְסִינַן. וְהָכִי מַיְתֵי לַהּ בִּזְבָחִים פֶּרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים: כְּמִין גַּמָּא. גִּימֶל יְוָנִית שֶׁהוּא כְּמִין נוּ"ן הֲפוּכָה שֶׁלָּנוּ {ט}. וְהָתָם מְפָרֵשׁ דְּמִשּׁוּם שִׁיתִין דְּהַיְנוּ הַנְּקָבִים שֶׁיּוֹרְדִין בָּהֶן הַנְּסָכִים, הוֹסִיפוּ לִמְשֹׁךְ הַמִּזְבֵּחַ לַדָּרוֹם וְלַמַּעֲרָב. דְּמֵעִקָּרָא בִּימֵי שְׁלֹמֹה דָּרְשׁוּ, מִזְבַּח אֲדָמָה, אָטוּם כַּאֲדָמָה שֶׁלֹּא יְהֵא חָלוּל, וּכְשֶׁהָיוּ מְנַסְּכִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית הָיוּ הַנְּסָכִים יוֹרְדִין מִן הַמִּזְבֵּחַ לָרִצְפָּה וְשׁוֹתְתִים לַבּוֹר שֶׁהָיָה כָּרוּי שָׁם אֵצֶל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית סָמוּךְ לַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא הָיָה בְּתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ. וּבְנֵי הַגּוֹלָה הוֹסִיפוּ בְּבִנְיַן הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ בּוֹר קָלוּט לְתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ, וּפָתְחוּ נְקָבִים {י} לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ כְּנֶגְדּוֹ לֵירֵד שָׁם הַנְּסָכִים. שֶׁהֵם הָיוּ אוֹמְרִים שְׁתִיָּה כַּאֲכִילָה, מָה אֲכִילָה מִתְעַכֶּלֶת בַּמִּזְבֵּחַ, דְּהַיְנוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנִּשְׂרָפִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף שְׁתִיָּה דְּהַיְנוּ נְסָכִים תִּבָּלַע בַּמִּזְבֵּחַ. וּקְרָא דְּמִזְבַּח אֲדָמָה, דָּרְשֵׁי לֵיהּ שֶׁיְּהֵא מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ עַל גַּבֵּי כֵּפִים וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִלּוֹת: שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאֲרִיאֵל. מִקְרָא הוּא בִּיחֶזְקֵאל [מג] שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא עַל מִדַּת בַּיִת שֵׁנִי וְשֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא: וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מִדּוֹת מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה קָאָמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה: אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו. מְלַמֵּד שֶׁמֵּאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ, וְהַיְנוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע: וְחוּט הַסִּקְרָא חוֹגְרוֹ בָאֶמְצַע. חוּט אָדֹם הָיָה עָשׂוּי סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ בְּאֶמְצָעוֹ לְסוֹף חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל גָּבְהוֹ, דְּהַיְנוּ אַמָּה אַחַת לְמַטָּה מֵעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל סוֹבֵב: לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים. חַטַּאת בְּהֵמָה וְעוֹלַת הָעוֹף שֶׁדָּמָן נִזְרָק לְמַעְלָה מִחוּט הַסִּקְרָא: לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. לְכָל שְׁאָר קָרְבָּנוֹת שֶׁזְּרִיקַת דָּמָן לְמַטָּה מִן הַחוּט: וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת כוּ'. הַמִּזְבֵּחַ כֻּלּוֹ הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, חוּץ מֵאַמָּה אַחַת עַל פְּנֵי אֹרֶךְ הַדָּרוֹם וְאַמָּה אַחַת עַל פְּנֵי אֹרֶךְ הַמִּזְרָח שֶׁהָיָה תּוֹפֵס מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה אַמָּה שֶׁבַּמִּזְרָח עַל פְּנֵי כָּל הַמִּזְרָח, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ אַמָּה לַקֶּרֶן, וְכֵן אֲכִילַת הָאַמָּה הַדְּרוֹמִית לֹא הָיְתָה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדָּרוֹם, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית הָיְתָה כֻּלָּהּ סָמוּךְ לַקֶּרֶן אַמָּה. וְנִמְצְאוּ שְׁלֹשׁ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית בִּלְבַד הָיְתָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. וּלְפִי שֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד (בְּרֵאשִׁית מט) וּמְתַרְגְמִינַן וּבְאַחֲסַנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, דָּבָר הַמְקֻדָּשׁ לַדָּמִים לֹא יְהֵא אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, לְפִיכָךְ לֹא עָשׂוּ יְסוֹד לַמִּזְבֵּחַ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, וְלֹא הָיוּ דָמִים נִתָּנִים לְמַטָּה בְּאוֹתוֹ קֶרֶן. וּכְשֶׁהָיוּ עוֹשִׂים דְּפוּס מְרֻבָּע לַיְסוֹד לְמַלְּאוֹתוֹ אֲבָנִים וְסִיד וְזֶפֶת וְעוֹפֶרֶת כְּדַאֲמַרַן, הָיוּ מְשִׂימִים עֵץ אוֹ כָּל דָּבָר בְּאוֹתוֹ זָוִית שֶׁל דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְמַלֵּא הַזָּוִית הַהִיא, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹמְטִין הָעֵץ וְנִשְׁאַר אוֹתוֹ קֶרֶן פָּנוּי בְּלִי יְסוֹד. וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא הַחֵלֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁל מִזְבֵּחַ סוֹבֵב, לְפִי שֶׁהוּא מַקִּיף וְסוֹבֵב אֶת כָּל הַקְּרָנוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּיְסוֹד: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {א} שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם כוּ'. לְמַאי דִּמְפָרֵשׁ הָרַ"ב בְּסוֹף הַמִּשְׁנָה שֶׁלֹּא הָיָה קֶרֶן בָּנוּי כְּלָל בְּמִזְרָח וְדָרוֹם כִּי אִם בְּאַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן, מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּכִי תְּנַן הָכָא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הַיְנוּ מִן הַצַּד, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מִצַּד צָפוֹן וּמַעֲרָב הָיוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וְלֹא בְּאַרְבַּעַת רְבָעָיו, דִּבְמִזְרָח וְדָרוֹם לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְאַחַת עַל שְׁלֹשִׁים וְאַחַת: {ב} גְּמָרָא. וּבַמְּכִילְתָּא דָּרִישׁ, וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים, אֵינוֹ רְשׁוּת אֶלָּא חוֹבָה. וְדִכְתִיב מִזְבַּח אֲדָמָה, שֶׁיְּהֵא מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה: {ג} כְּלוֹמַר, וְגֹבַהּ כָּל קֶרֶן אַמָּה, הֲרֵי גֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת. כֶּסֶף מִשְׁנֶה בְּשֵׁם סְמַ"ג. וְהָרר"שׁ לֹא גָּרַס לֵיהּ וְכָתַב מְקוֹם הַקְּרָנוֹת שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם כְּנִיסָה לֹא קָחֲשִׁיב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ד} שְׁלֹשִׁים כוּ'. בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק י"ז מִשְׁנָה י' תְּנַן דְּכָל אַמּוֹת בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים חוּץ מֵהַקֶּרֶן וְהַיְסוֹד וְהַסּוֹבֵב. וְיֵשׁ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, לְרַשִׁ"י גֹּבַהּ הַיְסוֹד בְּבַת חֲמִשָּׁה, וְלֹא הַכְּנִיסָה. וּלְהָרַמְבַּ"ם אַף כְּנִיסַת הַיְסוֹד בְּבַת חֲמִשָּׁה, וּלְכָךְ כָּתַב שְׁלֹשִׁים אַמָּה וּשְׁנֵי טְפָחִים עַל כוּ'. וּמַתְנִיתִין לָא חֲשִׁיב לֵיהּ כֵּיוָן דְּלֹא הָוֵי אַמָּה: {ה} עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה כוּ'. הָכָא לְכֻלֵּי עָלְמָא לָאו דַּוְקָא, דְּהָא כְּנִיסַת הַסּוֹבֵב לְכֻלֵּי עָלְמָא בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים. [וְכֵן נַמִּי גֹּבַהּ הַקֶּרֶן] וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמָּה וְאַרְבָּעָה טְפָחִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} הוֹסִיפוּ. וְהָכְתִיב הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל [דִּבְרֵי הַיָּמִים א כח]. אָמַר רַב יוֹסֵף קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרוּשׁ, וַיֹאמֶר דָּוִד זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. כִּי בַּיִת, מַה בַּיִת שִׁשִּׁים אַמָּה [כְּדִכְתִיב [מְלָכִים א ו] שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ. רַשִׁ"י] אַף מִזְבֵּחַ שִׁשִּׁים אַמָּה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וּשְׁלֹמֹה לֹא הֵבִין לְדָרְשׁוֹ וְהֵם דְּרָשׁוּהוּ וְהוֹסִיפוּ לְפִי הַצֹּרֶךְ לָהֶם, וּלְשִׁשִּׁים אַמָּה לֹא הֻצְרְכוּ. וְהָכִי דָּרַשׁ, עַד שִׁשִּׁים אַמָּה רָאוּי לוֹ וּמְקֻדָּשׁ הַמָּקוֹם אִם יִרְצוּ: {ח} הַדָּרוֹם. וְאִם תֹּאמַר מִסְּתָמָא לֹא הָיָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן יְסוֹד לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף. וְאִם בְּבַיִת שֵׁנִי הוֹסִיפוּ בַּדָּרוֹם אִם כֵּן בָּנוּ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. תֵּרְצוּ הַתּוֹסָפוֹת, דִּבְבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה לָהֶן יְסוֹד לַדָּרוֹם שֶׁהָיָה מָשׁוּךְ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, חוּץ מֵרוּחַ מִזְרָחִית שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה שֶׁהָיָה בְּלֹא יְסוֹד עַל חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה כְּמוֹ בְּבַיִת שֵׁנִי. וּקְרָאֵי דִּמְמַעֲטֵי בְּסוֹף פֶּרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן קֶרֶן שֶׁאֵין לָהּ יְסוֹד, מִשּׁוּם בַּיִת שֵׁנִי נֶאֶמְרוּ. אִי נַמִּי כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ט} וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בִּכְתָב משיט"א שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא שְׁנֵי צְדָדִים. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} רוֹצֶה לוֹמַר בִּתְחִלָּה בִּשְׁעַת הַבִּנְיָן עָשׂוּ כֵן כוּ', וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ לְקַמָּן בַּיְסוֹד דְּמִזְרָח וְדָרוֹם. דְּאִם לֹא כֵן הֲוָה פְּגִימָה וּפוֹסֶלֶת: {יא} וְחוּט כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ, הַתּוֹרָה נָתְנָה מְחִצָּה לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. גְּמָרָא: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם לא זכר גובה המזבח כולו לפי שהוא מפורסם שלא נשתנה לא הוסיף ולא גרע אמרו המזבח שעשה משה י' אמות ושעשה שלמה י' אמות ושעשו בני הגולה י' אמות והא כתיב ג' אמות קומתו משפת מערכה ולמעלה וכבר נתבאר שגבהו י' אמות ואמה יסוד וחמשה סובב וג' מקום מערכה ואמה קרנותיו לפי שכל קרן הוא אמה על אמה על רום אמה ואני אצייר אותו ואכתוב מדותיו באמות כמו שאמרה משנה זו ואח"כ אשוב ואדקדק בשיעוריו ואזכור מה שנתבאר בהש"ס בגמרת מנחות לפי שהקפידה על מדת המזבח בתורה גדולה מאד יכן על מקומו ונאמר בדברי הימים (א כב) כשיחד להם מקום המזבח שנאמר ויאמר דוד זה הוא בית ה' אלהים וזה מזבח לעולה לישראל ואמרו רבותינו ז"ל [זבחים סב.] אמר רבי אלעזר ראה מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו ואמרו [שם] ג' נביאים עלו עמהם מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ואחד שהעיד להם על מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אע"פ שאין בית וענין מה שאמרו על המזבח שהוא העיד בדוקא על מדתו כמו שאבאר וראוי שתדע שהמזבח הבנוי לא היה נבוב כמו של מרע"ה אלא כולו מקשה כמו שאמרו מענין בנינו אמרו (זבחים דף נד.) כיצד בונין את המזבח מביא מלבן ל"ב על ל"ב וגבהו אמה ומביא חלוקי אבני מפולמות גדולות וקטנות ומביא סיד וזפת וקונייא וממחה ושופך וזהו יסוד ומביא מלבן ל' על ל' גבהו ה' אמות ומביא אבנים מפולמות וכו' וזהו סובב ומביא מלבן כ"ח על כ"ח וגובהו ג' אמה ומביא אבנים וכו' וזהו מקום המערכה ומביא מלבן אמה על אמה וגובהו אמה וזהו מקום הקרנות וכן לכל קרן ואע"פ שהדברים האלו מראים צורתו בנפש ואין צורך לציירו בחושים עם כל זה אני מציירו כמו שייעדתי להוסיף ביאור. וזה הוא צורת המזבח . ועתה אשיב לדקדק במדותיו כבר אמרו שכל האמות הנזכרות במשנה היא אמה בינונית והיא בת ו' טפחים וכבר זכרנו בפי"א ממנחות שאמות מזבח הזהב וקרן המזבח והסובב והיסוד היא באמה בת ה' טפחים ושאר אמות המזבח באמה בת ו' טפחים כך באה בקבלה וראיה לזה מיחזקאל כשאמר ואלה מדות המזבח באמות שיהא למזבח שתי מדות באמות יכול יהא כולם באמה אחת בת ה' טפחים ת"ל באמות אמה אמה וטופח שתהא יתירה על חברתה טפח כאילו אמר שקצתו מודדין באמה קטנה וקצתו מודדין באמה וטפח. והעולה בידינו מן הש"ס בהאי אחר עיון ארוך שגובה היסוד חמשה טפחים וכן כניסתו וגובה הסובב שלשים טפחים וכניסתו ה' ועל כניסת הסובב בלבד הוא שאמרנו שהסובב באמה בת ה' טפחים וגובה מקום המערכה י"ח טפחים וגובה כל קרן ה' טפחים אבל ריבוע הקרן הרי הוא ששה על ששה לפיכך יהא כל גובהו נ"ח טפחים מחציתו כ"ט ויהא חוט של סיקרא בו' טפחים נשארות מן הסובב וזה נ"א לאחר לאמה אמה ממנו שכן אמרה המשנה בעולת העוף שדינה שתעשה למעלה כמו שנתבאר בו' מזבחים. ואמרו עלה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית ומולק את ראשה כו' ואם עשאן למטה מרגליו אפי' אמה אחת כשרה לפי שכבר נתבאר שהעומד על כניסת הסובב יהיה בין רגליו ובין חוט של סיקרא שמפסיק חצי גובה של מזבח אמה אחת והואיל והענין במדות כמו שאמרנו הרי היא מבואר כי מה שאמר נמצא שלשים על שלשים הרי שלשים וב' טפחים על שלשים וב' טפחים לפי שלא כנס אלא ה' טפחים כמו שבארנו וכן אמר נמצא כ"ח על כ"ח היינו כ"ח וד' טפחים על כ"ח וד' טפחים אלא שהוא לא מנה הטפחים לפי שהם פחות מאמה וכיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה וזה המאמר קיים וכבר הפלגנו בבאור מדות המזבח כפי מה שעלה בידינו מדברי המשנה והתלמוד ותוספתא והנה אנו מתחילין לגמור המאמר בו. (רמב"ם)

פרק ג - משנה ב

וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים, כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן:

ר"ע מברטנורה וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. לְמַטָּה בָּאַמָּה שֶׁל יְסוֹד הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים: שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִים עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי. כְּגוֹן שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁל חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, שֶׁלְּאַחַר כָּל הַמַּתָּנוֹת הָיָה שׁוֹפֵךְ שְׁיָרֵי הַדָּם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי: וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁל חִיצוֹנִיּוֹת: יוֹרְדִין. דֶּרֶךְ אוֹתָן נְקָבִים, וּמִתְעָרְבִים בְּאַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּעֲזָרָה, וּמִשָּׁם יוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן. וּבַעֲלֵי גִּנּוֹת הָיוּ קוֹנִים אוֹתָן מִן הַגִּזְבָּרִים לְזַבֵּל בָּהֶן אֶת הַקַּרְקַע: (ר"ע מברטנורה).

רמב"ם אחר שבארנו שהיסוד סובב בד' רוחות כמו שהקדמנו חזרו וחתכו אותו מב' צדדין עד שיהא סיבוב היסוד למזבח בצורה זו ומן הצורה הזאת יתבאר לך מה שזכר כאן ויתבאר לך שקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד וכבר נתבאר בה' מזבחים ששירי דמים כולם יש מהם שנשפכין על יסוד מערבי ויש מהם שנשפכים על יסוד דרומי לפיכך נתן הב' נקבים בקרן מערבית דרומית היסוד כמו שבארנו בצורה זו ודע שהסובב נקרא סובב לפי שהוא סובב המזבח בד' רוחות גמורות בהפך היסוד. (רמב"ם)

פרק ג - משנה ג

לְמַטָּה בָרִצְפָה בְּאוֹתָהּ הַקֶּרֶן, מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁית וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ {יב} שֶׁל מִזְבֵּחַ, שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, וּרְבוּבָה הָיְתָה לוֹ בְּמַעֲרָבוֹ, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִים פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף:

ר"ע מברטנורה בְּאוֹתוֹ הַקֶּרֶן. שֶׁל מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית: שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁית. לֶחָלָל שֶׁתַּחַת הַמִּזְבֵּחַ כְּנֶגֶד מְקוֹם הַנְּסָכִים: וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. כְּמִין גֶּשֶׁר מְשֻׁפָּע וְעָשׂוּי מִדְרוֹן שֶׁבּוֹ עוֹלִין וְיוֹרְדִין מִן הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לוֹ בְּמַעֲלוֹת מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת כ) וְלֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי: שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. אָרְכּוֹ הָיָה נָתוּן מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, וְרָחְבּוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה: וּרְבוּבָה. כְּמִין חַלּוֹן חָלוּל {יג}. וְאַמָּה עַל אַמָּה הָיָה, וּבַכֶּבֶשׁ עַצְמוֹ לְמַעֲרָבוֹ הָיָה עוֹמֵד: רְבוּבָה. כְּמוֹ נְבוּבָה, לְשׁוֹן נְבוּב לוּחוֹת: נוֹתְנִים פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף. שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי נוֹתָר וְאַחַר כָּךְ יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יב} לִדְרוֹמוֹ. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וּמַעֲלֹתֵהוּ פּוֹנוֹת קָדִים [יְחֶזְקֵאל מג], כָּל פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יִהְיוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין, כִּדְיָלְפִינַן מִיָּם שֶׁל שְׁלֹמֹה, וְקָאָמַר קְרָא, שֶׁתַּעֲמִיד כֶּבֶשׁ מַעֲלוֹתָיו בָּרוּחַ הָרְאוּיָה לִפְנוֹת הֵימֶנָּה לַמִּזְרָח וּתְהֵא אוֹתָהּ הַפְּנִיָּה לְיָמִין, וְאֵין לְךָ רוּחַ רְאוּיָה לְכָךְ אֶלָּא דָּרוֹם. גְּמָרָא: {יג} לֹא שֶׁהָיָה חָלוּל שֶׁיִּהְיֶה נָקוּב וְהוֹלֵךְ עַד מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכֶּבֶשׁ וּכְמוֹ הַמְפֻלָּשׁ, אֶלָּא שֶׁהָיָה כְּמוֹ הַחַלּוֹנוֹת שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ה' דְּתָמִיד. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כבר זכרנו פעמים ששיתין נקראים הנקבים שנגרר מהם יינות נסכים והם מתקבצים ג"כ במקום אחד תחת הארץ יקרא שית וכבש הוא המעלה שעולים עליו למזבח לפי שאין בו מעלות שנאמר לא תעלה במעלות על מזבחי אבל יורד ומתמעט ועולין בו כדרך שעולין בהר וצורתו דומה לצורה שקורין בעלי הנדסא ובלשון ערבי אלמנשור בשוה והיה ערך שיפועו ל"ב אמ' ואורך משיכת שטחו בארץ ל' אמה ורחבו ט"ז אמה כמו שזכרנו וזו היא צורתה וכשתרצה לציירו בשכלך לגמרי תחשוב אותו בעזרה לדרום המזבח ויהיה המרחק שמחזיק העזרה מצפון לדרום ל' אמה וממזרח למערב ע"ז אמה ואם תמשוך חוט מקצתו הסמוך לקרקע עד ראשו שאצל קרנות המזבח יהיה ל"ב ואני הרביתי לדבר עליו יותר מן הראוי אמרו בתלמוד ב' כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן פונים ליסוד ולסובב מובדלין מן המזבח כמלא נימא: ומ"ש ורבובה היתה למערבו. רצה לומר מערב הכבש היתה בכבש עצמו גומא שמשליכין בה פסולי חטאות העוף אמר בתוספתא דזבחים חלון היתה שם במערבה של כבש אמה על אמה ורבובה היתה נקראת ששם זורקין פסולי חטאת [העוף] עד שתעובר צורתם ויוצא לבית השריפה. (רמב"ם)

פרק ג - משנה ד

אֶחָד אַבְנֵי הַכֶּבֶשׁ וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, מִבִּקְעַת בֵּית כָּרֶם. וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה, וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה. וּבִפְגִימָה לְכָל דָּבָר. נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן, הִיא פְסוּלָה וְכֻלָּן כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִים אוֹתָן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, אַחַת בַּפֶּסַח וְאַחַת בֶּחָג. וְהַהֵיכָל, פַּעַם אַחַת, בַּפֶּסַח. רַבִּי אוֹמֵר, כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתוֹ בְמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים. לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל, שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵינוֹ בַדִין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ:

ר"ע מברטנורה מִבִּקְעַת בֵּית כָּרֶם. הָיוּ מְבִיאִים אוֹתָן: מִן הַבְּתוּלָה. קַרְקַע שֶׁלֹּא חָפְרוּ שָׁם מֵעוֹלָם: וְהַפְּגִימָה. פּוֹסֶלֶת בָּאֲבָנִים, בְּכָל דָּבָר. וַאֲפִלּוּ לֹא נִפְגְּמוּ בְּבַרְזֶל: וּמְלַבְּנִים אוֹתָן. בַּסִּיד, פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה: רַבִּי אוֹמֵר כוּ'. לֹא פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא, אֶלָּא מוֹסִיף לוֹמַר דִּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ מְקַנְּחִים אוֹתָן בְּמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים: לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתוֹ בְּכָפִים. אַמִּלְתֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא מְהַדַּר, כְּשֶׁהָיוּ מְלַבְּנִים אוֹתָן בְּסִיד פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכַפּוֹת שֶׁל בַּנָּאִים שֶׁרְגִילִים לָסוּד בּוֹ: (ר"ע מברטנורה).

רמב"ם לפי שזכר שהיו מנגבים אותו במפה אמר שהטעם שמחמתו אסור להחליקו בכלי החליקה והיא רדידה של ברזל שמחליקין בה הבנאין הכותלין ונקראת כפיס מיראה שמא יגע הברזל באבני המזבח ואח"כ הגיד הרחקת השם יתברך לו ההרחקה הזאת הגדולה ואמר שהברזל וכו'. (רמב"ם)

פרק ג - משנה ה

וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע {יד}, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַרְבָּעָה שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִין אֶת הַקֳּדָשִׁים. בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו {טו} שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד {טז}, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין. וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים {יז}:

ר"ע מברטנורה וְטַבָּעוֹת הָיוּ בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ כּוֹפְתִים אֶת הַתָּמִיד כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד, הִתְקִין יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע טַבָּעוֹת לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, וְהָיוּ קְבוּעוֹת בָּרִצְפָּה עֲשׂוּיוֹת כְּמִין קֶשֶׁת שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִים בָּהֶן צַוַּאר בְּהֵמָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וְנוֹעֲצִים רֹאשׁ הַטַּבַּעַת בָּאָרֶץ. וְהָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, לְפִי שֶׁקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן: שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִים. עַמּוּדִים שֶׁל אֶבֶן נְמוּכִין: וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז. חֲתִיכוֹת מְרֻבָּעוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ עַל הָעַמּוּדִים: וְאֻנְקְלָיוֹת. כְּעֵין מַזְלְגוֹת, אנציני"שׁ בְּלַעַ"ז: הָיוּ קְבוּעִין. בְּאוֹתָן רְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז, וְתוֹלִין בָּהֶן הַבְּהֵמָה: וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים. שֶׁל אֻנְקְלָיוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ הָיוּ בְּכָל חֲתִיכַת עֵץ, לִתְלוֹת בְּהֵמָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה: עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ. שֶׁעֲלֵיהֶן מְדִיחִין הַקְּרָבַיִם, לְפִי שֶׁהַשַּׁיִשׁ מְקָרֵר וּמְצַנֵּן וְשׁוֹמֵר הַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יד} שִׁשָּׁה כוּ'. שִׁשָּׁה סְדָרִים הָיוּ הַטַּבָּעוֹת בְּשׁוּרָה אַחַת וּבְכָל סֵדֶר אַרְבַּע טַבָּעוֹת שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבָּעָה סְדָרִים הָיוּ שֶׁל שֵׁשׁ טַבָּעוֹת, שֶׁהֵן נַמִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. הָרַ"שׁ: {טו} וְעָלָיו. כְּלוֹמַר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. הָרַ"שׁ: {טז} וּשְׁלֹשָׁה כוּ'. פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלֹשֶׁת הַצְּדָדִין קְבוּעִין הָאֻנְקְלָיוֹת לַמִּזְרָח וְלַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, אֲבָל לֹא לְצַד מַעֲרָב, שֶׁלֹּא יַהַפְכוּ הַמַּפְשִׁיטִים אֲחוֹרֵיהֶן לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. רַאֲבִיָ"ה: {יז} שֶׁבֵּין כוּ'. פֵּרוּשׁ, שֶׁבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלָעַמּוּדִים. וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיוּ הָעַמּוּדִים וְכֵן הַשֻּׁלְחָנוֹת מְסֻדָּרִים זֶה אֵצֶל זֶה אַרְבַּע שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנַיִם שְׁנַיִם מְסֻדָּרִין זֶה אַחַר זֶה, אֶלָּא כָּל דְּמִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, עַמּוּדִים שְׁמֹנָה, שֻׁלְחָנוֹת שְׁמֹנָה. רַאֲבִיָ"ה: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כבר בארנו במסכת תמיד שאלו הטבעות הן שעשה יוחנן כ"ג קבועות בקרקע לאסור בהם רגלי הבהמה בשעת שחיטה ואונקליות המזלגות ושלחנות של שיש היו שם והם ח' וידוע מתוך [מה] שהקדמנו בסדר זה שכל קרבנות הציבור קדשי קדשים שחיטתן בצפון ולפיכך קבועות הטבעות בצפון וכן בית המטבחים. (רמב"ם)

פרק ג - משנה ו

הַכִּיּוֹר הָיָה בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם {יח}. בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ אַמָּה. אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, וְאַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. וְהָעֶלְיוֹנָה, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָעֶלְיוֹנָה, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד חָמֵשׁ:

ר"ע מברטנורה הָכִי גָרְסִינַן רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁלְחָהּ אַמָּה, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד חָמֵשׁ. כָּךְ כָּתַב רַבִּי בָּרוּךְ שֶׁמָּצָא בְּנֻסְחָאוֹת יְשָׁנוֹת מְדֻיָּקוֹת. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, רוּם, גֹּבַהּ הַמַּעֲלָה, חֲצִי אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן: וְשִׁלְחָהּ. דְּהַיְנוּ מֶשֶׁךְ רֹחַב הַמַּעֲלָה, שֶׁזֶּהוּ מִדְרַךְ הָרֶגֶל, הָיָה אַמָּה. וּמַעֲלָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, כָּל אַחַת הָיָה שִׁלְחָהּ אַמָּה, וְהַיְנוּ אַמָּה אַמָּה דְּקָתָנֵי: וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. מַעֲלָה רְבִיעִית הָיָה רָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְרֹבֶד דְּקָתָנֵי, הַיְנוּ שׁוּרָה שֶׁל רִצְפָּה, כְּמוֹ מֻקָּף רְבָדִים שֶׁל אֶבֶן, עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. לְפִי שֶׁהָרִצְפָּה הָיְתָה רְחָבָה בְּלֹא מַעֲלָה, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא אָמַר שִׁלְחָהּ שָׁלֹשׁ, אֶלָּא רֹבֶד שָׁלֹשׁ, כְּלוֹמַר שׁוּרַת הָרִצְפָּה: וְאַמָּה אַמָּה. כְּלוֹמַר מַעֲלָה חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית, כָּל אַחַת הָיָה שִׁלְחָהּ אַמָּה: וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. מַעֲלָה שְׁבִיעִית הָיָה רָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת: הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. פֵּרוּשׁ, הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאַחַר אַרְבַּע מַעֲלוֹת שֶׁהָיָה לְכָל אַחַת אַמָּה, הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה רְחָבָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַד הָאוּלָם. נִמְצְאוּ כָּל הַמַּעֲלוֹת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה אַמּוֹת מִן הָרִאשׁוֹנָה עַד הָאוּלָם. וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת רֹחַב שֶׁל רִצְפָּה חֲלָקָה הָיָה מִן הַמִּזְבֵּחַ עַד תְּחִלַּת הַמַּעֲלוֹת, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ' רֹבֶד חָמֵשׁ. עַד הָאוּלָם. דְּסָבַר לְסוֹף שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ מַתְחִילוֹת הַמַּעֲלוֹת: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יח} וּמָשׁוּךְ כוּ'. שֶׁלֹּא הָיָה עוֹמֵד בָּאֶמְצַע בֵּינְתַיִם אֶלָּא כְּבֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. הָרַ"שׁ: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם אלו הי"ב מעלות כבר ציירנו אותם ודברנו עליהם במקומותם. אח"כ אמר שכותל האולם היה בנוי כסדר הזה והוא שאמה אחת מגובה הכותל לארכו היה חלק ושוה כשאר הכתלים אח"כ בנין בולע מהכותל כגון כצוצרה גבהו ג' אמות אח"כ מרחיק אמה ג"כ ויוצא בנין והוא הנקרא רובד וכן כל בנינו אמה ורובד שלש וכאילו הוא אומר אמה כותל ורובד שלש מרחיק אמה בכותל ורובד שלש עד שהיו אלו בולעין כצוצרות לכצוצרה העליונה והיתה בו ד' אמות וכן היה סובב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה לפיכך היתה צורת הכותל כן: (רמב"ם)

פרק ג - משנה ז

פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָאוֹת שֶׁל מִילָת הָיוּ עַל גַּבָּיו. הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עוֹדֶפֶת עָלֶיהָ אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה. וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים הָיָה בֵין כָּל אַחַת וְאֶחָת:

ר"ע מברטנורה חָמֵשׁ אֲמַלְתְּרָאוֹת. קוֹרוֹת מְצֻיָּרוֹת וּמְכֻיָּרוֹת: שֶׁל מִילָת. שֶׁל אִילָן {יט} שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ עֲפָצִים שֶׁקְרוּיִן מִילִין. כִּדְאָמְרִינַן בְּגִטִּין [דַּף יט] חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא בְּמֵי מִילִין כְּתָבוֹ: הַתַּחְתּוֹנָה. הַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה מֻשְׁכֶּבֶת עַל מַשְׁקוֹף הַפֶּתַח לְרָחְבּוֹ שֶׁל פֶּתַח שֶׁהוּא רָחָב עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהַקּוֹרָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. וְקוֹרָה שְׁנִיָּה שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה עוֹדֶפֶת עַל הָרִאשׁוֹנָה אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְהַשְּׁלִישִׁית עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, וְהָרְבִיעִית עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה, וַחֲמִישִׁית שְׁלֹשִׁים: וְנִדְבָּךְ. שׁוּרָה. כְּמוֹ נִדְבָּכִים דִּי אֶבֶן גְּלָל (עֶזְרָא ו): בֵּין כָּל אַחַת וְאֶחָת. חָמֵשׁ קוֹרוֹת אֵלּוּ לֹא הָיוּ נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ, אֶלָּא שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיָן שֶׁל אֲבָנִים הָיְתָה בֵּין זוֹ לָזוֹ: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יט} וְלֹא הֲוָה מִשּׁוּם לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ, דְּלֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא דּוּמְיָא דִּנְטִיעַת עֵץ שֶׁהוּא בּוֹלֵט. וְזֶהוּ שֶׁהָרַמְבַּ"ם כָּתַב וְאֵין בּוֹנִין בּוֹ עֵץ בּוֹלֵט כְּלָל: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם מלתרא. הקורה המפותחת שבה חופרין צורות ודמיונות והיא שקורין לה הבנאים בלשון ערבי מקרני"ן ואומר במערב מקרבין וכבר זכרנו זה בעירובין וחכמים קורין אותה מלתרא והקבוץ בלשון המשנה מלתראות. ומילת הוא שם למין הקורות שבהן היה הפיתוח הזה או שם לבנין ההוא הנקרא מקרבין ואמר עוד שהמערכה של אבנים היתה בין כל מלתרא ומלתרא ואע"פ שכל אחת עודפת [נ"א בארץ] באורך כמו שאצייר עכשיו היתה ג"כ כל אחת יוצאת על האחרת ולא היו כולם בשטח אחד עד שהם מגיעות בפתח האולם כמין דבר בולע כמו שהוא מפורסם בבניינים הגדולים וזו היא הצורה: (רמב"ם)

פרק ג - משנה ח

וּכְלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ קְבוּעִין {כ} מִכָּתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל לְכָתְלוֹ שֶׁל אוּלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעָט. וְשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ קְבוּעוֹת בְּתִקְרַת {כב} הָאוּלָם, שֶׁבָּהֶן פִּרְחֵי כְהֻנָּה עוֹלִין וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ו), וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה'. גֶּפֶן {כג} שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּמֻדְלָה עַל גַּבֵּי כְלוֹנָסוֹת {כד}. כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב עָלֶה, אוֹ גַרְגִּיר, אוֹ אֶשְׁכּוֹל, מֵבִיא וְתוֹלֶה בָהּ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֶׂה הָיָה, וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים:

ר"ע מברטנורה שֶׁלֹּא יִבְעֲטוּ. שֶׁלֹּא יִטּוּ הַכְּתָלִים לִפֹּל מֵחֲמַת גָּבְהָן, וְהָיוּ הַכְּלוֹנָסוֹת הַלָּלוּ הַנִּמְשָׁכִים מִכֹּתֶל זֶה לְכֹתֶל זֶה סוֹמְכִים {כא} שְׁנֵי הַכְּתָלִים שֶׁלֹּא יִפְּלוּ: וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרֹת. שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת שֶׁל הֵיכָל: כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב. זָהָב לַהֵיכָל, וְרוֹצֶה שֶׁהַזָּהָב עַצְמוֹ שֶׁהִתְנַדֵּב יִתְנוּהוּ בַּהֵיכָל {כה} לְפִי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְצֻפֶּה זָהָב, הָיָה עוֹשֶׂה מֵאוֹתוֹ זָהָב שֶׁמִּתְנַדֵּב כִּדְמוּת גַּרְגִּיר אוֹ עָלֶה אוֹ אֶשְׁכּוֹל וְתוֹלֶה בָּהּ: וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים. מִכֹּבֶד הַזָּהָב מְרֻבֶּה שֶׁהָיָה בָּהּ, הֻצְרְכוּ שְׁלֹשׁ מְאוֹת כֹּהֲנִים לְטַלְטְלָהּ וּלְפַנּוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם {כו}. וְזֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲבַאי, דְּלָאו דַּוְקָא שְׁלֹשׁ מְאוֹת כֹּהֲנִים {כז}, וְלֹא נִתְכַּוֵּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁזָּהָב הַרְבֵּה הִתְנַדְּבוּ שָׁם: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {כ} קְבוּעִים. לֹא קְבוּעִים מַמָּשׁ קָאָמַר בַּבִּנְיָן, אֶלָּא קְבוּעִים בְּעָלְמָא בְּלֹא בִּנְיָן. דְּאִם לֹא כֵן קָעָבַר עַל לֹא תִטַּע לְךָ כָּל עֵץ, כְּדִלְעֵיל. כֶּסֶף מִשְׁנֶה: {כא} כְּעֵין שֶׁקּוֹרִין אונט"ר שטיצ"ר. רַאֲבִיָ"ה: {כב} בְּתִקְרַת. וְתוֹלוֹת לְמַטָּה בָּאוּלָם, שֶׁאוֹחֲזִין בָּהֶן פִּרְחֵי כְּהֻנָּה מְפַסְּגִין וְעוֹלִין כוּ'. הָרר"שׁ: {כג} גֶּפֶן. עָשׂוּ צוּרַת גֶּפֶן שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל לְהִתְבָּרֵךְ כְּגֶפֶן, לְפִי שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלָה לְגֶפֶן כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפֻרְסָם בַּכָּתוּב. הָרַמְבַּ"ם: {כד} כְּלוֹנָסוֹת. שֶׁל אֶרֶז. כְּעֵין דָּלִית שֶׁל גֶּפֶן מַגְבִּיהִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים שֶׁל אֶרֶז. דְּלֹא עָבְרוּ אַלֹּא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ, דְּזֶה אֵינוֹ בִּנְיָן. מְפָרֵשׁ: {כה} וְנִרְאֶה לִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עָלֶה אוֹ גַּרְגִּיר וְתוֹלֵהוּ בַּגֶּפֶן, וּלְשָׁעָה שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַזָּהָב לְבֶדֶק הַהֵיכָל הָיוּ לוֹקְחִין מִכָּאן וּמְהַתְּכִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּהֵיכָל עַצְמוֹ: {כו} לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, לְפַנּוֹתָהּ וּלְפָרֵק מַשָּׂא גַּרְגִּירִים וְאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁתָּלוּ עָלֶיהָ: {כז} דְּאִם הָיְתָה טְעוּנָה כָּל כָּךְ שֶׁצְּרִיכָה שְׁלֹשׁ מְאוֹת כֹּהֲנִים לְפַנּוֹת, תִּשָּׁבֵר, וְכָל כָּךְ לֹא הָיוּ מַמְתִּינִים. מְפָרֵשׁ: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כדי שלא יבעט. פירוש כדי שלא יטה הכותל באמצע לרוב גובהו. ולפיכך עשו משענות נמשכין מן כותל האולם עד כותל ההיכל שישען כל אחד משתיהן על חבירו. ועשו צורת גפן של זהב על פתחו של היכל להתברך כגפן לפי שכנסת ישראל נמשלה לגפן כמו שהוא מפורסם בכתוב וכל מתנדב זהב להיכל ר"ל להוציא הזהב בעצמו בתפארת ההיכל לפי שהיה כולו מצופה זהב עושה מאותו השיעור שמתנדב דמות עלה או גרגיר או אשכול ותולין אותו שמה ומה שאומר שלש מאות כהנים הוא דרך גוזמא אבל ר"ל בזה היו מתקבצים עליה רבים וכבר עלה בהן מה שהיה צריך לכהנים רבים לטלטלה וזו היא שדברו בה לשון הבאי מכלל השלשה דברים כמו שבארנו בפ' שני ממדות: (רמב"ם)

פרק ד

פרק ד - משנה א

פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל {א}, גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ, שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ, שֶׁנֶאֱמַר (יחזקאל מא), וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ {ב}. הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל, וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת לְכַסּוֹת אַחַר הַדְּלָתוֹת, שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בְּזָהָב, חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָיוּ עוֹמְדוֹת, וּכְמִין אִצְטְרָמִיטָה הָיוּ, וְנִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן, אֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וְאֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, חֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת {ג} דְּלָתוֹת, שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת:

ר"ע מברטנורה פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. שְׁתַּיִם בִּפְנִים. בָּעֳבִי הַכֹּתֶל שֶׁכְּלַפֵּי פְּנִים: וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ. בְּעָבְיוֹ שֶׁכְּלַפֵּי הַחוּץ. שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הַהֵיכָל הָיָה שֵׁשׁ אַמּוֹת, וּלְסוֹף אַמָּה חִיצוֹנָה שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל הָיוּ הַדְּלָתוֹת הַחִיצוֹנוֹת אֶחָד לִימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ, כָּל דֶּלֶת מֵהֶן רָחְבָּהּ חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ נְעוּלוֹת הָיוּ נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ וְסוֹתְמוֹת רֹחַב חֲלַל הַפֶּתַח שֶׁרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ נִפְתָּחוֹת לְצַד פְּנִים מְכַסּוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל. וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת אֲחֵרוֹת כְּמִדּוֹת אֵלּוּ הָיוּ קְבוּעוֹת בְּסוֹף עֳבִי הַכֹּתֶל לְצַד פְּנִים, וּכְשֶׁהֵן נִפְתָּחוֹת מְכַסּוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה מֵרֹחַב כֹּתֶל הַהֵיכָל בִּפְנִים, וְשָׁם לֹא הָיָה הַכֹּתֶל טוּחַ בְּזָהָב כְּמוֹ שְׁאָר הַבַּיִת, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה נִרְאֶה: אִצְטְרָמִיטָה. לוּחוֹת שֶׁל פְּרָקִים מְחֻבָּרוֹת עַל יְדֵי חֻלְיוֹת, וְהֵן נִפְתָּחוֹת, וּכְשֶׁרוֹצֶה נִכְפָּפוֹת וְנִכְפָּלוֹת זוֹ עַל זוֹ. כָּךְ הָיוּ כָּל הַדְּלָתוֹת הַלָּלוּ בֵּין שֶׁלִּפְנִים בֵּין שֶׁלַּחוּץ מְחֻבָּרוֹת עַל יְדֵי חֻלְיוֹת, וּלְסוֹף חֲצִי אַמָּה שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל הָיוּ קְבוּעוֹת, בֵּין הַדְּלָתוֹת שֶׁבִּפְנִים בֵּין אוֹתָן שֶׁבַּחוּץ, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל מַפְסִיקוֹת בֵּין הַדְּלָתוֹת הַחִיצוֹנוֹת לַדְּלָתוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. וְכָל דֶּלֶת הָיָה חָמֵשׁ אַמּוֹת מְחֻבָּר מִשְּׁתֵּי לוּחוֹת, כָּל לוּחַ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּכְשֶׁנִּפְתַּח הַדֶּלֶת הַחִיצוֹן לְצַד פְּנִים הָיָה חֶצְיוֹ נִכְפָּף וְנִכְפָּל זֶה עַל זֶה, וּמְכַסֶּה מֵעֳבִי הַכֹּתֶל אַמָּתַיִם וָחֵצִי, וְכֵן הַדֶּלֶת הַקָּבוּעַ בִּפְנִים כְּשֶׁנִּפְתַּח לְצַד חוּץ הָיָה אַף הוּא נִכְפָּף וְנִכְפָּל וּמְכַסֶּה הָאַמָּתַיִם וָחֵצִי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵעֳבִי הַכֹּתֶל: שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת שְׁתַּיִם. אַלְמָא כָּל דֶּלֶת וְדֶלֶת הָיְתָה חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {א} הֵיכָל. יְרוּשַׁלְמִי. שֶׁמִּשָּׁם כַּלְכָּלָה יוֹצֵא לָעוֹלָם, בִּתְפִלָּה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. עוֹד שָׁם, דְּבִיר, עַל שֵׁם וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי, לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ [תְּהִלִּים קכב]. רַאֲבִיָ"ה: {ב} לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ. לַהֵיכָל כְּלַפֵּי חוּץ, וְלַקֹּדֶשׁ כְּלַפֵּי פְּנִים. הָרַ"שׁ: {ג} מוּסַבּוֹת כוּ'. שֶׁנִּקְפָּלוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּקְפָּלוֹת הַדְּלָתוֹת הַמְחֻלָּקוֹת. הָרַמְבַּ"ם: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם עוד יתבאר בפרק הזה שעוביו של כותל ההיכל היה משש אמות וכבר אמר שרחבו של פתח י' אמות לפיכך כשיהיו לו ב' דלתות בכל דלת ה' אמות כשיפתחו ב' הדלתות לפנים יתכסה עובי הכותל וישאר ממנו אמה וכן השני דלתות הפנימים חוזרות אל פני הבית ונקפלות אל הכותל כלפנים ומתכסה מה שאחורי הדלתות ואמר רבי יהודה שכל דלת מהם היה מפורקת והיא נקפלת לשנים כגון דבר פלוני ודימה אותו לצורה מפורסמת אצלם והיו הארבע דלתות נפתחות לפניה מן הפתח כן ולפי שכל דלת מהן נקפלת לשנים כגון המפורסמת אצלינו היום לכל הבתים היו בו אמתים וחצי וכן באחרים שבפנים כמו שיתבאר בצורה זו והאמה הנשארת מעובי הכותל היתה מזוזה של חצי אמה מבפנים ומזוזה של חצי אמה מבחוץ וכל זה בעוביו של כותל הפתח אח"כ הביא ראיה על זה שכל דלת מהד' היתה מתחלקת לשנים ומחוברת לחוליות כדי שתהא נקפלת מפסוק זה ממה שאמר שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת ומה שאמר שתים מוסבות דלתות ר"ל שנקפלות כמו שנקפלות הדלתות המחולקות: (רמב"ם)

פרק ד - משנה ב

וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל {ד}, אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם, לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם מד), וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס לְהַתָּא, וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ, עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים, וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ:

ר"ע מברטנורה וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין. שְׁנֵי פְּתָחִים קְטַנִּים אֶחָד מִימִין שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁל הֵיכָל וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, רְחוֹקִים קְצָת מִן הַשַּׁעַר. אוֹתוֹ שֶׁבַּדָּרוֹם כְּתִיב סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ, בְּשֶׁל עָתִיד, וּמִסְּתָמָא כָּךְ הָיָה בְּבֵית עוֹלָמִים: וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ וְנִכְנַס. מִשָּׁם לַתָּא. וְהִיא לִשְׁכָּה אַחַת הַפְּתוּחָה לַהֵיכָל. וּמִן הַתָּא נִכְנַס לַהֵיכָל, וְהוֹלֵךְ בַּחֲלַל הַהֵיכָל עַד הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁבְּסוֹף עֳבִי הַכֹּתֶל מִבִּפְנִים, וּפוֹתְחוֹ וּבָא לוֹ אֶל שַׁעַר הַשֵּׁנִי שֶׁבְּסוֹף עֳבִי הַכֹּתֶל מִבַּחוּץ, וְעוֹמֵד בִּפְנִים וּפוֹתְחוֹ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ. קָסָבַר דְּמִן הַתָּא לֹא הָיָה נִכְנָס לַהֵיכָל, אֶלָּא מִן הַתָּא הָיָה מְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים, וּפוֹתֵחַ אֶת דְּלָתוֹת שֶׁל שַׁעַר הַחִיצוֹן מִבִּפְנִים, וּדְלָתוֹת שֶׁל שַׁעַר הַפְּנִימִי מִבַּחוּץ: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ד} הַגָּדוֹל. בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין שֶׁבְּצִדָּיו נִקְרָא הוּא הַגָּדוֹל, וְלֹא בְּעֵרֶךְ שְׁאָר שְׁעָרִים, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ. וְהָרַאֲבִיָ"ה כָּתַב, שֶׁמִּפְּנֵי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הַהֵיכָל נִקְרָא שַׁעַר הַגָּדוֹל. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם הנני מצייר עכשיו ההיכל כולו עם האולם ואכתוב מדותיו באורך וברוחב כמו שיתבאר בפ' הזה ומן הצור' הזאת יתבאר לך כל מה שנזכר מן הביאה לפשפש ההיכל ועוביו והילוכו בעובי הכותל כמו שאומר רבי יהודה זולת זה מאשר יזכור בפ' זה וזו היא צורתו: (רמב"ם)

פרק ד - משנה ג

וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה תָאִים הָיוּ שָׁם, חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּצָּפוֹן, חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּדָּרוֹם, וּשְׁמֹנָה בַּמַּעֲרָב. שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם, חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה, וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶם. וְשֶׁבַּמַּעֲרָב, שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה, וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶם. וּשְׁלֹשָׁה פְתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד {ו}, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְתָחִים, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו, וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ, וְאֶחָד לַהֵיכָל:

ר"ע מברטנורה תָּאִים. לְשָׁכוֹת: חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּצָּפוֹן. לְקַמָּן בְּפִרְקִין כִּי חֲשִׁיב מִצָּפוֹן לְדָרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה, קָא תָּנֵי כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ, וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ, כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ. וּכְנֶגְדָּן קָחֲשִׁיב בַּדָּרוֹם. וְלָאו לְמֵימְרָא דָּעֳבִי כֹּתֶל הַמְּסִבָּה וָעֳבִי כֹּתֶל הַתָּא וָעֳבִי כֹּתֶל הַהֵיכָל שֶׁלְּצַד צָפוֹן הָיָה כָּךְ, אֶלָּא עֳבִי הַכֹּתֶל עִם הֶחָלָל שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַכֹּתֶל הַשֵּׁנִי הוּא מוֹנֶה {ה}, וּבְחָמֵשׁ שֶׁל כֹּתֶל הַמְּסִבָּה וְשָׁלֹשׁ שֶׁל מְסִבָּה וְחָמֵשׁ שֶׁל כֹּתֶל הַתָּא וְשֵׁשׁ שֶׁל הַתָּא וְשֵׁשׁ שֶׁל כֹּתֶל הַהֵיכָל, בְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה הָיְתָה לִשְׁכָּה אַחַת דְּהַיְנוּ תָּא, הֲרֵי חֲמִשָּׁה תָּאִים בַּצָּפוֹן. וּכְנֶגְדָּן בַּדָּרוֹם. וְעַל אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה הָיוּ בְּנוּיִין חֲמִשָּׁה אֲחֵרִים, וְעוֹד חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶן, הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר תָּאִים לַצָּפוֹן וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַדָּרוֹם. וְכֵן בַּמַּעֲרָב קָחֲשִׁיב לְקַמָּן בְּפִרְקִין כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְהַתָּא שֵׁשׁ וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, בְּכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה לִשְׁכָּה, שֶׁלֹּא הָיָה הַכֹּתֶל עָב שֵׁשׁ אֶלָּא הַכֹּתֶל עִם הַתָּא שֶׁבּוֹ הָיָה שֵׁשׁ, וְהַתָּא [הָאַחֵר] שֶׁחוּצָהּ לוֹ הָיָה שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא הָאַחֵר שֶׁחוּץ לָהֶם עִם הַתָּא שֶׁבּוֹ הָיָה חָמֵשׁ, הֲרֵי שָׁלֹשׁ לְשָׁכוֹת. וְשָׁלֹשׁ לְשָׁכוֹת אֲחֵרוֹת בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ, וּשְׁתַּיִם עַל גַּבֵּיהֶן, הֲרֵי שְׁמֹנָה תָּאִים לַמַּעֲרָב: וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ. לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי, שֶׁבְּאוֹתוֹ תָּא נִכְנָסִים לַהֵיכָל {ז}. וּסְתָם מַתְנִיתִין כְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי לְעֵיל נִכְנַס לַתָּא וּמִן הַתָּא לַהֵיכָל. דְּלֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ה} וְאַל יַטְעְךָ שֶׁקָּרָא אוֹתָם כֹּתֶל וּמְסִבָּה וְכֹתֶל הַתָּא וְהַתָּא וְכֹתֶל הַהֵיכָל, אַחַר כָּךְ חָזַר וּקְרָאָם כֻּלָּם תָּאִים, לְפִי שֶׁהַהַרְחָקָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁתֵּי הַכְּתָלִים הוּא הַתָּא וְכֻלָּם תָּאִים כוּ' לֹא הָיָה כֹּתֶל סָתוּם וְכוּ' וְלִקְצָת הַתָּאִים הָיוּ שֵׁמוֹת, כְּגוֹן שֶׁקָּרָא הַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה מֵהֶם מְסִבָּה וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם. הָרַמְבַּ"ם. וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה מֵאַיִן נָפְלָה הָאוֹרָה אֶל כָּל הַתָּאִים הַפְּנִימִיִּים. וּבִשְׁלָמָא לַהֵיכָל הָיוּ הַחַלּוֹנוֹת לְמַעְלָה מִגַּגֵּי הַתָּאִים שֶׁלֹּא הָיוּ מַגִּיעִים לְרוּמוֹ שֶׁל הֵיכָל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתָּאִים עַצְמָן דְּקַשְׁיָא וַדַּאי כוּ'. וּמָצָאתִי לָהֶן אוֹר שֶׁיִּפֹּל מִמַּעַל בְּדֶרֶךְ אֲרֻבּוֹת שֶׁהָיוּ זוֹ עַל גַּב זוֹ: {ו} אֶחָד וְאֶחָד. לָאו לְכֻלָּן קָאָמַר, שֶׁהֲרֵי אוֹתָן שֶׁבַּחוּץ שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד חוּצָה לָהֶן שׁוּם תָּא לֹא יִהְיֶה לָהֶן פֶּתַח אֶל עֵבֶר הַחוּצָה לְשׁוּם תָּא, כֵּיוָן שֶׁאֵין תָּא עוֹד חוּצָה לוֹ, אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תָּאִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל כוּ'. וְכֵן צָרִיךְ לוֹמַר נַמִּי בַּדְּיוֹטוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁאֵין עוֹד תָּאִים עֲלֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} וְזֶהוּ הַפֶּתַח שֶׁהָיָה בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל תָּא שֶׁהָיָה לוֹ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים. וְהַתָּא הַזֶּה הוּא הָיָה בְּשׁוּרָה אֶמְצָעִית מֵהַתָּאִים, וְהוּא שֶׁעַל גַּבֵּי הַמְּסִבָּה. הָרַמְבַּ"ם. וּפֵרוּשׁ שׁוּרָה אֶמְצָעִית הַיְנוּ מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְלֹא בְּשׁוּרוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב עֹמֶק הַדְּבָרִים. וּמַסִּיק, וְהָעִקָּר כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בִּיחֶזְקֵאל [מ]: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם כבר אמרנו בתמיד שתא נקראת ההרחקה שיש בין שתי הכתלים וכשתסתכל בצורת ההיכל שציירנו תמצא בצפון חמשה הרחקות והם כותל מסבה ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל וכמותם בדרום לפיכך אמר שעל אלו החמשה הרחקות היו חמשה תאים ועל חמשה תאים שניים והוא מה שאמר חמשה על גבי חמשה וחמשה על גבם עד שהיו שלש שורות של תאים וכן צורתם וכיוצא בו היה בדרום ואל יטעך שקרא אותם כותל ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל אח"כ חזר וקראם כולם תאים לפי שהרחקה שיש בין שני הכתלים הוא התא וכולם תאים אבל כותל המסיבה וכותל התא וכותל ההיכל לא היה כותל סתום אלא שני כותלים וביניהם הרחקה כמו שציירנו לקצת התאים היו שמות כגון שקרא השורה התחתונה מהם מסיבה ובית הורדת המים וזולתם כמו שכתבנו בצורה וכמו שזוכר בפרק זה וכשתסתכל בצורה ג"כ תמצא במערב שלשה הרחקות והם כותל התא והתא וכותל ההיכל והיו עליהן שלשה תאים על גביהם כן ומה שאמר כן לפשפש אחד ר"ל לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבו נכנסין להיכל וזהו הפתח שהיה בצפונו של תא שהיה לו חמשה פתחים והתא הזה היה בשורה אמצעית מהתאים והוא שע"ג המסבה: (רמב"ם)

פרק ד - משנה ד

הַתַּחְתּוֹנָה, חָמֵשׁ, וְרֹבֶד שֵׁשׁ. וְהָאֶמְצָעִית, שֵׁשׁ, וְרֹבֶד שֶׁבַע. וְהָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו), הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּה:

ר"ע מברטנורה הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ. מִחוּץ לְכֹתֶל הַמְּסִבָּה שֶׁהוּא הַכֹּתֶל הַחִיצוֹן שֶׁל הַקֹּדֶשׁ הָיוּ יְצִיעִים, דְּהַיְנוּ גְּזוּזְטְרָאוֹת מַקִּיפִים אֶת הַבַּיִת מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת מַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם, וְהָיוּ הַיְּצִיעִים הַלָּלוּ תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים. הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהָרֹבֶד שֶׁעָלֶיהָ דְּהַיְנוּ הַתִּקְרָה שֶׁעַל הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא הָרִצְפָּה שֶׁל הַתִּיכוֹנָה, שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, לְפִי שֶׁכֹּתֶל הַמְּסִבָּה הָיָה הוֹלֵךְ וּמֵצֵר כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֶל הָרֹבֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַתַּחְתּוֹנָה הָיָה נִכְנָס לִפְנִים אַמָּה אַחַת, וְעַל אוֹתָהּ אַמָּה הַבּוֹלֶטֶת הָיוּ נְתוּנִים קוֹרוֹת הַיָּצִיעַ. נִמְצֵאת הַיָּצִיעַ הַתִּיכוֹנָה רְחָבָה אַמָּה אַחַת יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנָה, דְּהַיְנוּ אוֹתָהּ אַמָּה שֶׁנִּכְנַס הַכֹּתֶל לִפְנִים. וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לָרֹבֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַתִּיכוֹנָה שֶׁהִיא הָרִצְפָּה שֶׁל שְׁלִישִׁית, הָיָה הַכֹּתֶל מֵצֵר וְנִכְנָס לִפְנִים אַמָּה אַחַת, כְּדֵי שֶׁיָּנִיחַ רֹאשׁ הַקּוֹרָה עַל אוֹתָהּ אַמָּה, שֶׁכֹּתֶל הַתִּיכוֹנָה בּוֹלֵט וְיוֹצֵא לַחוּץ יוֹתֵר מִכֹּתֶל הָעֶלְיוֹנָה, וְנִמְצֵאת הַיָּצִיעַ הָעֶלְיוֹנָה רְחָבָה אַמָּה יוֹתֵר מִן הַתִּיכוֹנָה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים א ו) כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת חוּצָה לְבִלְתִּי אֱחֹז בְּקִירוֹת הַבַּיִת, כְּלוֹמַר הָיָה מְגַרֵעַ וּמְחַסֵּר בָּעֳבִי הַכֹּתֶל מִבַּחוּץ אַמָּה אַחַת בָּרֹבֶד שֶׁל הַתִּיכוֹנָה, וְעוֹד אַמָּה אַחֶרֶת בָּרֹבֶד שֶׁל הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם לָשׂוּם בָּהֶם רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת שֶׁל הָרֹבֶד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לֶאֱחֹז בְּקִירוֹת הַבַּיִת לַעֲשׂוֹת חוֹרִין בַּכֹּתֶל וְלִתְחֹב שָׁם רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת: (ר"ע מברטנורה).

רמב"ם היציע. הם הגזוזטראות המקיפות להיכל מבחוץ והיתה גזוזטרא אמצעית יותר רחבה מן התחתונה והעליונה יותר רחבה מן האמצעית כדי שלא יהא אפשר להדבק בכותל והוא מה שנאמר כי מגרעות נתן לבית וגו' וכן היה מוקף כל ההיכל מבחוץ לכותל המסבה ג' גזוזטראות כצורה זו. (רמב"ם)

פרק ד - משנה ה

וּמְסִבָּה הָיְתָה עוֹלָה מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִים לְגַגּוֹת {ט} הַתָּאִים. הָיָה עוֹלֶה בַּמְּסִבָּה וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. הָלַךְ עַל כָּל פְּנֵי הַצָּפוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמַּעֲרָב. הִגִּיעַ לַמַּעֲרָב, וְהָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם. הָלַךְ כָּל פְּנֵי מַעֲרָב עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַדָּרוֹם. הִגִּיעַ לַדָּרוֹם, וְהָפַךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרוֹם, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה, שֶׁפִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה פָּתוּחַ לַדָּרוֹם. וּבְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיוּ שְׁנֵי כְלוֹנָסוֹת {י} שֶׁל אֶרֶז, שֶׁבָּהֶן הָיוּ עוֹלִין לְגַגָּהּ שֶׁל עֲלִיָּה. וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִים {יא} בָּעֲלִיָּה בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְלוּלִין הָיוּ פְתוּחִין בָּעֲלִיָּה לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאֻמָּנִים בְּתֵבוֹת {יב}, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ {יג} עֵינֵיהֶן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:

ר"ע מברטנורה וּמְסִבָּה. כְּמִין מְחִלָּה וּמְעָרָה {ח}: שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִים לְגַגּוֹת הַתָּאִים. וּמִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלֶה בָּהּ עוֹלֶה דֶּרֶךְ הֶקֵּף וְיוֹרֵד דֶּרֶךְ הֶקֵּף, קָרוּי מְסִבָּה: וְלוּלִין. אֲרֻבּוֹת שֶׁעוֹשִׂים בַּעֲלִיּוֹת: מְשַׁלְשְׁלִים אֶת הָאֻמָּנִים. מוֹרִידִין אוֹתָם בְּחֶבֶל בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנוּ בִּרְאִיַּת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶלָּא מְתַקְּנִין מַה שֶּׁצָּרִיךְ בִּלְבַד וְעוֹלִין: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ח} רָצָה לְהַשְׁווֹתוֹ לִלְשׁוֹן מְסִבָּה דְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דְּתָמִיד. אֲבָל שָׁם שָׁנִינוּ, הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה. וְאִלּוּ כָּאן דִּמְסִבָּה הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה, לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר כְּמִין מְחִלָּה וּמְעָרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר בִּלְשׁוֹן כְּמִין, לֹא דֵּיקָא. וְעַיֵּן פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ג' בְּדִבְרֵי הָרַ"ב. וּלְשׁוֹן הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, פֵּרוּשׁ מְסִבָּה, בִּנְיָן עַמּוּד חָלוּל עָשׂוּי כְּמוֹ מַעֲלוֹת סָבִיב, וְהָעוֹלֶה בּוֹ עוֹלֶה דֶּרֶךְ הֶקֵּף. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י פֶּרֶק קַמָּא דְּיוֹמָא, בִּנְיַן אֲבָנִים מַעֲלוֹת מְגֻלְגָּלוֹת וְסוֹבְבוֹת בְּמַקִּיף עַמּוּד, כְּמִין עֵץ גַּלְגַּל שֶׁל גַּת: {ט} לְגַגּוֹת. לִרְאוֹת בְּבֶדֶק הַבַּיִת. הָרַ"שׁ: {י} כְּלוֹנָסוֹת. זְקוּפוֹת לְמַעְלָה כְּלַפֵּי גַּג הַבַּיִת, וּבֵין הַכְּלוֹנָסוֹת שְׁלִיבוֹת. הָרַ"שׁ: {יא} מַבְדִּילִין. תְּמֵהַנִי לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּפֶרֶק ח' דִּשְׁקָלִים מִשְׁנָה ד', דִּשְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת הָיוּ מַבְדִּילוֹת בָּעֲלִיָּה, וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם כוּ', וְאִם כֵּן קַשְׁיָא, תַּרְתֵּי לָמָּה לִי. וְאִי בָּעֲלִיָּה צָרִיךְ תַּרְתֵּי, לָמָּה לֹא כֵן בַּדְּבִיר לְמַטָּה. וְנִיחָא לִי בְּהָא דְּמַיְתֵי בַּגְּמָרָא דִּפְסָחִים דַּף פ"ו, עֲלִיַּת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים חֲמוּרָה מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וַעֲלִיַּת כוּ' אֵין נִכְנָסִים לָהּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְכוּ', וְאָמְרֵי לַהּ פַּעַם אַחַת בְּיוֹבֵל, לִרְאוֹת מַה הִיא צְרִיכָה. וּמֵעַתָּה הוֹאִיל וְהִיא חֲמוּרָה עָבְדֵי נַמִּי פִּסְפָּסִים כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ עוֹלֵי עֲלִיָּה שֶׁקְּדֻשַּׁת עֲלִיַּת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים חֲמוּרָה וְלֹא יִכָּנְסוּ בָּהּ אֲפִלּוּ אַחַת בַּשָּׁנָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יב} בְּתֵבוֹת. וְנִרְאֶה שֶׁתֵּבוֹת הָיוּ פְּרוּצִין לְרוּחַ אַחַת בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה לָהֶם לִבְנוֹת אֵצֶל הַחוֹמָה, וְהַשְּׁלֹשָׁה צְדָדִין סְתוּמִין, וְאֵצֶל הַחוֹמָה אֵין דֶּרֶךְ לְהִסְתַּכֵּל יָמִין וּשְׂמֹאל. רַאֲבִיָ"ה: {יג} שֶׁלֹּא יָזוּנוּ. לְשׁוֹן הֲנָאָה, כִּמְזוֹנוֹת, שֶׁמַּשְׂבִּיעַ עַצְמוֹ מִמַּרְאִית נוֹי הַמְּלָאכָה וְנֶהֱנֶה. וְהָרַ"ב הֶעְתִּיק יֵהָנוּ: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם הקפה זו שמקיף ההיכל עד שיגיע אל העליה היא בתוך התאים המקיפים להיכל כמו שציירנו ועכשיו אמרו שהיתה עליה על ההיכל וקדש הקדשים ובקרקע עלייה היה דבר מבדיל בין קירוי ההיכל ובין קירוי קדש הקדשים: ולול הוא פתח קטן ולפיכך אמר שלול היה בקרקע העליה פתוח אל קדש הקדשים ליכנס בהם האומנים אל קדש הקדשים אם יצטרך לתקן שום דבר והואיל וזכרנו האומנים נאמר כאן שאם נצטרך בנין בתוך ההיכל משתדלים ומכוונין שיהיה האומן כהן כשר ואם אי אפשר שלא נמצא אלא ישראל יכנס וכתבו בתוס' דכלים [פ"א] הכל נכנסין לבנות ולתקן ולהוציא הטומא' מצוה בכהנים אין כהנים נכנסין לוים אין לוים נכנסין ישראלים מצוה בטהורי' אין טהורי' נכנסין טמאים מצוה בתמימים אין תמימים נכנסין בעלי מומין מצוה שיכנסו בתיבות אין שם תיבות יכנסו דרך פתחים: (רמב"ם)

פרק ד - משנה ו

וְהַהֵיכָל {יד} מֵאָה עַל מֵאָה, עַל רוּם מֵאָה. הָאֹטֶם שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְגָבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, אַמָּה כִּיּוּר, וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה, וְאַמָּה תִּקְרָה, וְאַמָּה מַעֲזִיבָה, וְגֹבַהּ שֶׁל עֲלִיָּה אַרְבָּעִים אַמָּה, וְאַמָּה כִּיּוּר, וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה, וְאַמָּה תִּקְרָה, וְאַמָּה מַעֲזִיבָה, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מַעֲקֶה, וְאַמָּה כָּלֵה עוֹרֵב, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה כָלֵה עוֹרֵב עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה, אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת הָיָה מַעֲקֶה:

ר"ע מברטנורה מֵאָה עַל מֵאָה. מֵאָה אֹרֶךְ וּמֵאָה רֹחַב: אֹטֶם. בִּנְיָן אָטוּם וְסָתוּם לִהְיוֹת יְסוֹד לַבַּיִת, שֶׁעָלָיו מַעֲמִידִין הַכְּתָלִים {טו}: אַמָּה כִּיּוּר. הַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל תִּקְרָה הָיְתָה עָבְיָהּ אַמָּה. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה טוּחָה בְּזָהָב וּמְצֻיֶּרֶת צִיּוּרִים נָאִים נִקְרֵאת כִּיּוּר: וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה. הַקּוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַנִּשְׁעָנוֹת עַל הַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה הָיָה עָבְיָן שְׁתֵּי אַמּוֹת, וְהֵן קְרוּיִין בֵּית דִּלְפָה, לְפִי שֶׁהַנְּסָרִין שֶׁל תִּקְרָה מְחֻבָּרִין עַל יָדָן. תַּרְגּוּם בַּמַּחְבֶּרֶת, בְּבֵית לוֹפֵי. וְאֵין לִתְמֹהַּ הֵיאַךְ הָיְתָה הַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהַכֹּל נִשְׁעָן עֲלֵיהֶם עָבְיָהּ אַמָּה אַחַת בִּלְבַד וְהַקּוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁאֵין סוֹבְלוֹת מַשָּׂא כָּל כָּךְ הָיָה עָבְיָן שְׁתֵּי אַמּוֹת, לְפִי שֶׁהַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה מִתּוֹךְ שֶׁהָיְתָה רְחָבָה בְּיוֹתֵר בָּעֳבִי אַמָּה הָיְתָה חֲזָקָה וּבְרִיאָה וִיכוֹלָה לְקַבֵּל הַבִּנְיָן שֶׁעָלֶיהָ, אֲבָל הַקּוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ רְחָבוֹת אֶלָּא טֶפַח אוֹ פָּחוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת עָבוֹת יוֹתֵר. אִי נַמִּי, הָיוּ הַקּוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עָבְיָן שְׁתֵּי אַמּוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק הַתִּקְרָה מִן הַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה, לְפִי שֶׁהִיא מְצֻיֶּרֶת צִיּוּרִים נָאִים, וְאִם הָיְתָה הַתִּקְרָה סְמוּכָה לָהּ לֹא הָיוּ צִיּוּרֶיהָ נִרְאוֹת וְנִכָּרוֹת {טז} כָּל כָּךְ: תִּקְרָה. הַנְּסָרִים שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַקּוֹרוֹת הָיוּ עָבְיָן אַמָּה: מַעֲזִיבָה. הַטִּיט וְהָאֲבָנִים וְהַסִּיד שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַנְּסָרִין: כָּלֵה עוֹרֵב. טַס שֶׁל בַּרְזֶל חַד כְּמִין סַיִף וְגָבְהוֹ אַמָּה הָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמַּעֲקֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנוּחוּ הָעוֹפוֹת עָלָיו, לְפִיכָךְ נִקְרָא כָּלֵה עוֹרֵב, שֶׁמְּכַלֶּה הָעוֹרְבִים מִשָּׁם: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יד} וְהַהֵיכָל כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׁם הַהֵיכָל הוּנַח עַל מַה שֶּׁלִּפְנֵי בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְנִקְרָא בַּכָּתוּב קֹדֶשׁ, אוֹ אֹהֶל מוֹעֵד בַּמִּשְׁכָּן. אֲבָל חֲזַ"ל עַל צַד הַהַשְׁאָלָה רְגִילִים לִקְרוֹת לְכָל הַבִּנְיָן גַּם יַחַד בְּשֵׁם הַפְּרָט, הֵיכָל: {טו} לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אֹטֶם הוּא בִּנְיָן אָטוּם שֶׁבּוֹנִין בְּגוּף הַקַּרְקַע, וְעָלָיו מַעֲמִידִים הַכְּתָלִים. וּמִן הַתֵּימַהּ הוּא הֵיאַךְ סְלִיק בְּחֻשְׁבְּנָא מַאי דַּהֲוָה בְּאַרְעָא שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה. וְהָרר"שׁ כָּתַב הָאֹטֶם שֵׁשׁ אַמּוֹת, הַמִּפְתָּן גָּבוֹהַּ מֵהָאָרֶץ שֵׁשׁ אַמּוֹת בְּבִנְיָן אָטוּם חוֹמָה סְתוּמָה, וְצָרִיךְ לוֹמַר מַעֲלוֹת הָיוּ בְּהָאוּלָם שֶׁמֵּהֶם עוֹלִים עַל הַמִּפְתָּן, וּמוֹרָדוֹת בַּהֵיכָל לֵירֵד בָּהֶן מֵהַמִּפְתָּן. וְגַם עַל זֶה קָשֶׁה מִפֶּרֶק ב' מִשְׁנָה ד' שֶׁקַּרְקַע הַהֵיכָל גָּבוֹהַּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה יוֹתֵר מִקַּרְקַע רַגְלֵי [הַר] הַבַּיִת. עַיֵּן שָׁם. אֶלָּא אִם כֵּן נֹאמַר שֶׁרְאִיַּת הָאֹטֶם יֵחָשֵׁב לִרְאִיַּת חֲלַל הַהֵיכָל עַצְמוֹ. וְזֶה דֹּחַק כוּ'. לָכֵן נִרְאֶה לִי שֶׁהָאֹטֶם הַזֶּה הוּא גַּם כֵּן אֶל הָאוּלָם, וְהֵן הֵנָּה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁמֵּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאוּלָם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, נִמְצָא כָּל הַגֹּבַהּ שֵׁשׁ, וְהוּא הָאֹטֶם כוּ' וְלֹא הָיָה לַהֵיכָל אֹטֶם זוּלָתוֹ. וְאִם תֹּאמַר מַה בִּנְיָן שַׁיָּךְ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי גָּבְהוֹ שֶׁל הָהָר עַצְמוֹ הוּא זֶה. לֹא קַשְׁיָא, שֶׁהָיָה צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים לַבִּנְיָן כְּמוֹ חוֹמָה סְבִיב הָהָר לְבַל יִמּוֹט וְשֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַעַפְרוּרִים כְּדֶרֶךְ הַר וְתֵל גָּבוֹהַּ וְשָׁוֶה בִּלְתִּי מְשֻׁפָּע. וְאֶפְשָׁר שֶׁכֵּן הוּא דַּעַת הָרַמְבַּ"ם שֶׁדִּיֵּק בְּחִבּוּרוֹ וְכָתַב כְּמוֹ יְסוֹד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {טז} וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַצִּיּוּרִים הָיוּ מִבַּחוּץ הַכֹּתֶל. וְזֶה דֹּחַק כוּ'. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, דֶּלֶף שֵׁם נְפִילַת הַמַּיִם מִן הַגַּגִּים. וְהָיָה נָהוּג אֶצְלָם בַּבִּנְיָנִים לַעֲשׂוֹת לַבַּיִת שְׁנֵי גַּגִּים, קֵרוּי לְמַעְלָה מֵחֲבֵרוֹ, וְנוֹתְנִים בֵּין שְׁנֵיהֶם מְעַט הַרְחָקָה, וְקוֹרִין אוֹתוֹ הֶחָלָל בֵּית הַדְּלִיפָה עַל שֵׁם הַדֶּלֶף, כְּדֵי שֶׁאִם יַטִּיף הַקֵּרוּי הָעֶלְיוֹן יַעַמְדוּ הַמַּיִם בְּאוֹתוֹ הֶחָלָל: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם זכר מדת גבהו ואח"כ יזכור ארכו ורחבו: ואוטם הוא בנין אטום שבונים בגוף הקרקע יסוד ועליו מעמידין הכתלים: וכיור הוא פיתוח וההחפירות שמפתחים הבנאים בסיד ובאבנים ולפעמים אומרים כיורין. וציורין ר"ל פיתוחין וציורין: ודלף שם טיף המים מן הקירוי והיה נהוג אצלם בבנינם לעשות לבית שני קרויים קירוי למעלה מחבירו ונותנים בין שניהם מעט הרחקה וקורים אותו החלל בית הדילפה על שם הדלף כדי שאם יטיף הקירוי העליון יעמדו מים באותו החלל: ותקרה קרוי הקורות בלבד: ומעזיבה היא הסיד והאבנים שנותנין על הקרוי וכבר פירשנו זה בסוכה: וכלה עורב מאבד העורבין לפי שהיה מקיף ההיכל למעלה מן המעקה מארבע רוחותיו בחשק של ברזל גובה אמה חד כמו הסייף כדי שלא ישב עליו שום עוף על ההיכל מפני שנחתכים רגליו באותו הסייף ולפיכך קורין אותו כלה עורב ואע"פ שא"צ לצייר הרי זו צורה מה שנזכר בהלכה זו מגבהו של היכל והיא מצויירת בשולי הדף: (רמב"ם)

פרק ד - משנה ז

מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה אַמָּה, כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ, וְהָאוּלָם אַחַד עָשָׂר, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, אַמָּה טְרַקְסִין, וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה, כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ, וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ, כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת. הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם, וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת {יט}, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים. וְהַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו, וְרָחָב מִלְּפָנָיו, וְדוֹמֶה לַאֲרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט), הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד, מָה הָאֲרִי צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, אַף הַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו:

ר"ע מברטנורה כֹּתֶל הָאוּלָם. עֳבִי כֹּתֶל הָאוּלָם לְצַד מִזְרָח חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְכֵן כֹּתֶל הַהֵיכָל עָבְיוֹ שֵׁשׁ לְצַד מִזְרָח: וְתוֹכוֹ. חֲלָלוֹ שֶׁל הֵיכָל אַרְבָּעִים אַמָּה: וְאַמָּה טְרַקְסִין. כֹּתֶל הַמַּפְסִיק בֵּין הַהֵיכָל לְבֵין קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים קָרוּי טְרַקְסִין, עַל שֵׁם שֶׁסּוֹגֵר עַל הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּסִינַי. טְרַק בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי סְגִירָה, כְּמוֹ טְרוּקֵי גַּלִּי [בְּרָכוֹת כח.]. סִין, סִינַי. וְעָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל זֶה, אַמָּה. וְלֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִי קְדֻשָּׁתוֹ כִּקְדֻשַּׁת פְּנִים אוֹ כִּקְדֻשַּׁת חוּץ, לְפִיכָךְ עָשׂוּ בְּבַיִת שֵׁנִי שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת, אַחַת חִיצוֹנָה וְאַחַת פְּנִימִית, וּבֵינֵיהֶן אֲוִיר אַמָּה, לִקְלֹט בֵּינֵיהֶן אֲוִיר מְקוֹם הַכֹּתֶל שֶׁהָיָה עָבְיוֹ אַמָּה: כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ לְעֵיל שֶׁלֹּא הָיָה כֹּתֶל הַהֵיכָל שֶׁבְּצַד מַעֲרָב עָבְיוֹ שֵׁשׁ, אֶלָּא עֳבִי כֹּתֶל הַהֵיכָל עִם הַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַכֹּתֶל הַשֵּׁנִי שֶׁחוּצָה לוֹ הָיָה שֵׁשׁ אַמּוֹת. וָעֳבִי כֹּתֶל הַשֵּׁנִי שֶׁקָּרוּי תָּא עִם הַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַכֹּתֶל הַשְּׁלִישִׁי שֵׁשׁ אַמּוֹת. וָעֳבִי הַכֹּתֶל הַשְּׁלִישִׁי שֶׁקָּרוּי כֹּתֶל הַתָּא עִם הַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַכֹּתֶל הָרְבִיעִי הַחִיצוֹן הָיָה חָמֵשׁ אַמּוֹת {יז}. וּשְׁלֹשֶׁת הַמְּקוֹמוֹת הַפְּנוּיִין שֶׁבֵּין אַרְבָּעָה כְּתָלִים הֵן הַתָּאִים. וַעֲלֵיהֶן תָּאִים אֲחֵרִים, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ לְמַעְלָה בַּמַּעֲרָב שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶן. וְכֵן מִצָּפוֹן לְדָרוֹם כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ כוּ', כֻּלָּן עִם הֶחָלָל שֶׁבֵּין כֹּתֶל לְכֹתֶל, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְעֵיל: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן. שֶׁכֹּתֶל הָאוּלָם עָבְיוֹ חָמֵשׁ אַמָּה, וְהָאוּלָם עֶשֶׂר אַמּוֹת לַצָּפוֹן וְכֵן לַדָּרוֹם {יח}: בֵּית הַחֲלִיפוֹת. עַל שֵׁם הַסַּכִּינִים שֶׁגּוֹנְזִים שָׁם, קָרוּי בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁכֵּן בִּלְשׁוֹן רוֹמִי קוֹרִין לַסַּכִּינִים הַגְּדוֹלִים חֲלָפִים: צַר מֵאֲחוֹרָיו. לְצַד מַעֲרָב: וְרָחָב מִלְּפָנָיו. לְצַד מִזְרָח. וְלֹא אִתְפָּרֵשׁ לִי הֵיאַךְ, שֶׁהֲרֵי מֵאָה עַל מֵאָה הָיָה בְּשָׁוֶה: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {יז} שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק. שֶׁאִם כֵּן נוֹתָר מִדַּת כֹּתֶל הָרְבִיעִי. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב לְעֵיל בְּמִשְׁנָה ג' הוּא נָכוֹן: {יח} דַּעְתּוֹ כְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, הָאוּלָם הָיָה מַעֲדִיף לְכָל רוּחַ צָפוֹן כְּנֶגֶד הַתָּאִים עַד מִקְצוֹעַ הַמַּעֲרָבִית, וְהָיָה תּוֹכוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכָתְלוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְכֵן לַדָּרוֹם. וְהַיְנוּ דְּאַדִּתְנַן לְקַמָּן הַהֵיכָל צַר מֵאֲחוֹרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו כָּתַב הָרַ"ב וְלֹא אִתְפָּרֵשׁ לִי הֵיאַךְ, שֶׁהֲרֵי מֵאָה עַל מֵאָה הָיָה בְּשָׁוֶה, הָא קַמָּן שֶׁסּוֹבֵר הָרַ"ב שֶׁהָאוּלָם הָיָה מַעֲדִיף לְכָל רוּחַ צְפוֹנִית וְרוּחַ דְּרוֹמִית. וְהִשִּׂיג הָרַאֲבָ"ד וְכָתַב שֶׁלֹּא הָיָה כֹּתֶל לָאוּלָם כְּלָל וְטָעוּת גְּדוֹלָה הִיא זוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לָאוּלָם אֶלָּא כֹּתֶל הַמִּזְרָח שֶׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל, וְעַל כֵּן אָמְרוּ הַהֵיכָל צַר מֵאֲחוֹרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, וְרֹחַב הָאוּלָם נִמְנֶה בְּרֹחַב הַהֵיכָל. וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה הִתְנַצֵּל לְהָרַמְבַּ"ם מִמַּה שֶּׁכָּתַב בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה הַהֵיכָל מֵאָה עַל מֵאָה אֲבָל הָיוּ מָטִין הַבִּנְיָן מְעַט צַר לְצַד מַעֲרָב וּכְשֶׁיִּמָּשֵׁךְ לְצַד מִזְרָח מִתְרַחֵב כִּדְמוּת הָאֲרִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת: {יט} הַחֲלִיפוֹת. כְּפִי הַנִּרְאֶה קָאֵי עַל הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה הָעוֹדְפוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, שֶׁאֵלּוּ בִּלְבַד הוּא מַה שֶּׁהָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת. וְכֵן נִרְאֶה מִלְּשׁוֹן הָרר"שׁ שֶׁכָּתַב מִלְּבַד הַחֲלִיפוֹת צָרִיךְ לְהַרְחִיב כֹּתֶל הָאוּלָם לַצָּפוֹן כְּנֶגֶד הַתָּא וְהַמְּסִבָּה וְכָתְלָם, וְלַדָּרוֹם כְּנֶגֶד הַתָּא וְהוֹרָדַת הַמַּיִם וְכָתְלָם, שֶׁהֵן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה אַמָּה מִזֶּה וּמִזֶּה. עַד כָּאן. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר מִלְּבַד כֹּתֶל הַהֵיכָל שֶׁהוּא שֵׁשׁ מִזֶּה וּמִזֶּה, שֶׁכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ כָּתְלֵי הָאוּלָם מִתְרַחֲבִים לִפְנֵי כֹּתֶל הַהֵיכָל שֶׁמִּזֶּה וּמִזֶּה: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם צורת ההיכל באורך ורחב ואלו המדות הנזכרות כבר ישבנו אותם בתחלת פרק זה וכשתסתכל בו תמצא כל הכתוב בזה התבאר מאותה הצורה וכן כתוב בענין בית ראשון שארכו של היכל היה ששים ורחבו עשרים והיה קדש הקדשים שלישיתו כמו במשכן והוא עשרים אמה וההיכל מ': והכותל המבדיל בין ההיכל וקודש הקדשי' והוא הנקרא טרקסין היה בו פתח ועליו פרוכת א' ונולד להם ספק בבית שני על עובי כותל הטרקסין אם היה נכלל עם הארבעים של היכל ויהיה רוחק הפרוכת מכותל מערבי עשרים ואחד אמה או היה מכלל קדשי הקדשים ותהי שפת הפרוכת בשליש בצמצום ולפיכך נתנו עובי הכותל מחוץ למדת ההיכל וקדש הקדשים ונותנין עליו פרוכת מבפנים ופרוכת מבחוץ והיה הטרקסין בין שתי פרוכות והיה בין שתיהן אמה כמו שבארנו בחמישי מכפורים והיה כולו ר"ל כל ההיכל מאה על מאה היו מטין הבנין מעט לצד מערב וכשימשך לצד המזרח מתרחב כדמות האריה שהוא רחב מלפניו וצר מאחוריו כגון זה. (רמב"ם)

פרק ה

פרק ה - משנה א

כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע, מְקוֹם דְּרִיסַת יִשְׂרָאֵל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, הַמִּזְבֵּחַ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה, הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת:

ר"ע מברטנורה כָּל הָעֲזָרָה. כָּל הֶקֵּף הָעֲזָרָה, שֶׁבְּתוֹךְ אוֹתוֹ הֶקֵּף נִבְנָה הַבַּיִת לְצַד מַעֲרָבוֹ, וְהֶחָצֵר וְהַמִּזְבֵּחַ בְּמִזְרָחוֹ: אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב: עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם: מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִיא הַנִּקְרֵאת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. וּמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים קְרוּיָה עֶזְרַת כֹּהֲנִים: הַמִּזְבֵּחַ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים. מְפֹרָשׁ לְעֵיל רֵישׁ פֶּרֶק ג': הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה. עֳבִי כֹּתֶל אוּלָם, וַחֲלָלוֹ שֶׁל אוּלָם, וָעֳבִי כֹּתֶל הַהֵיכָל, וַחֲלָלוֹ, וְאַמָּה טְרַקְסִין, וַחֲלַל בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְכֹתֶל הַהֵיכָל לַמַּעֲרָב, וְהַתָּא וְכֹתֶל הַתָּא, הַכֹּל מֵאָה אַמָּה כַּמְּפֹרָשׁ בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל: וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת. מִכֹּתֶל הַחִיצוֹן שֶׁל הֵיכָל לְצַד מַעֲרָב עַד הַכֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל עֲזָרָה הָיָה אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה שֶׁל חָלָל עִם עֳבִי הַכֹּתֶל, קָרוּי אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת: (ר"ע מברטנורה).

רמב"ם כבר הקדמנו בתחלת מסכתא זו שהשער השלישי משערי העזרה שהיה בדרום נקרא שער המים ונתבאר בגמרא דיומא [דף לא.] שעל השער הזה היה מקוה המים שטובל בו כ"ג ביום הכפורים טבילה ראשונה והיו המים באים שמה ממעין שהיה שם ששמו עין עיטם ועל טבילה זו אמר ביומא שהיתה בחול כמו שפירשנו שם ונתבאר שהיתה לו לכהן גדול לשכה אצל מקוה זו על שער העזרה וכפי הנראה להם בתלמוד שלשכת העץ שבצפון שהיתה לשכת כה"ג גם כן לשכת פרהדרין הנזכרת בתחלת כפורים ושלשכה זו שבדרום על שער המים היא לשכת בית אבטינס שמשביעים אותו שם ערב יוה"כ כמו שבארנו שם וכן נתבאר בגמרא יומא שלשכת הגזית חצייה קדש וחצייה חול ויש לה שני פתחים אחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול ושחציה של חול הוא לצד מערב ובאותה המחצה יכולין לשבת לפי שכבר בארנו שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד: (רמב"ם)

פרק ה - משנה ב

מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם {א}. מִן הַמִּזְבֵּחַ לַטַּבָּעוֹת שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע {ב}, מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַנַּנָּסִין אַרְבַּע. מִן הַנַּנָּסִין לְכֹתֶל הָעֲזָרָה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וְהַמּוֹתָר בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין {ג}:

עיקר תוי"ט {א} שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. קָא מָנֵי וְאָזִיל מִדָּרוֹם לְצָפוֹן. וּבַגְּמָרָא דִּזְבָחִים פָּרֵיךְ, דְּשִׁשִּׁים וְאַרְבַּע הֲווּ, דְּהָתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ג' דִּלְעֵיל, כֶּבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ אֹרֶךְ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. וּמְשָׁנֵי, נִמְצָא פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל יְסוֹד וְאַמָּה עַל סוֹבֵב: {ב} לַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דִּמְקוֹם שֻׁלְחָנוֹת עַצְמָן נַמִּי אַרְבַּע, לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁמֹנָה, וּכְשֶׁאַתָּה נוֹתֵן אַרְבַּע בְּרֹאשׁ אַרְבַּע נִמְצָא אַרְבַּע זוֹ אֵצֶל זוֹ בָּרֹחַב. אֲבָל הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה כָּתַב דְּהָכִי פֵּרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין, מִן הַטַּבָּעוֹת לְמַחֲצִית הַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע, וּמִמַּחֲצִית הַשֻּׁלְחָנוֹת לַנַּנָּסִין אַרְבַּע. וּמֵעַתָּה מִקְצָת הַשֻּׁלְחָנוֹת סְמוּכִים אֵצֶל הַנַּנָּסִין שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} וְהַמּוֹתָר כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י נִשְׁאֲרוּ מִמֵּאָה שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה שֶׁל רֹחַב הָעֲזָרָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, וְנָתְנוּ לַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע וְנִשְׁאֲרוּ עֶשְׂרִים וְאֶחָד, אוֹתָן תַּחְלוֹק לִמְקוֹם הַנַּנָּסִין הַחֵצִי, וְהַחֵצִי בֵּין כֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל. וְהָרַמְבַּ"ם שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף אַרְבַּע לַשֻּׁלְחָנוֹת עַל מִנְיַן מֵאָה וַעֲשָׂרָה שֶׁבַּמִּשְׁנָה, וְנִמְצָא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מוֹתָר, מְחַלֵּק אוֹתָן לַחֲצָאִין לַנַּנָּסִין וּבֵין כֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל. וּלְדִבְרֵי כֻּלָּן הַמִּזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן נַמִּי קָאֵי, לְרַשִׁ"י חָמֵשׁ אַמּוֹת וּלְהָרַמְבַּ"ם שֶׁבַע אַמּוֹת, וְאִם כֵּן לָאו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, דְּהָא סְבִירָא לֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ לָאו בַּצָּפוֹן קָאֵי [עַיֵּן יוֹמָא פ"ג מ"ט]. כְּלָלָא דְּפֶרֶק ב' אוֹת ט' לֹא קָאֵי אֶלָּא עַל אוֹתָהּ מִשְׁנָה, עַיֵּן שָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. (רמב"ם)

פרק ה - משנה ג

שֵׁשׁ לְשָׁכוֹת הָיוּ בָעֲזָרָה, שָׁלֹשׁ בַּצָּפוֹן וְשָׁלֹשׁ בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּצָּפוֹן {ד}, לִשְׁכַּת הַמֶּלַח {ה}, לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, לִשְׁכַּת הַמְדִיחִים. לִשְׁכַּת הַמֶּלַח, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים מֶלַח לַקָּרְבָּן. לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים, וְעַל גַּגָּהּ הָיָה בֵית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. לִשְׁכַּת הַמְדִיחִין, שֶׁשָּׁם הָיוּ מְדִיחִין קִרְבֵי הַקֳּדָשִׁים {ח}. וּמִשָּׁם מְסִבָּה עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה:

ר"ע מברטנורה לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה. אָדָם מְכַשֵּׁף שֶׁשְּׁמוֹ פַּרְוָה בָּנָה אוֹתָהּ לִשְׁכָּה עַל יְדֵי מְכַשֵּׁפוּת {ו}, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. כָּךְ מָצָאתִי. וְרַמְבַּ"ם כָּתַב, שֶׁהָיָה חוֹתֵר בַּקִּיר כְּדֵי לִרְאוֹת מִשָּׁם הֵיאַךְ הָיָה כֹּהֵן עוֹבֵד הָעֲבוֹדָה וְנֶהֱרַג שָׁם: וְעַל גַּגָּהּ הָיָה בֵית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. חָמֵשׁ טְבִילוֹת שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, כֻּלָּם הָיוּ עַל גַּג בֵּית הַפַּרְוָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת בִּקְדֻשַּׁת הָעֲזָרָה {ז}. וּטְבִילוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּעִינַן בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא טז) וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. חוּץ מִטְּבִילָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בִּשְׁבִיל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאַף שְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין אָדָם טָהוֹר נִכְנָס לָעֲזָרָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל, הִלְכָּךְ טְבִילָה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בַּחֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, הוּא שַׁעַר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּדָּרוֹם, וּמַעְיָן שֶׁל מַיִם הָיָה מָשׁוּךְ שָׁם בָּאַמָּה הַבָּאָה מֵעֵין עֵיטָם, וְשָׁם הָיָה טוֹבֵל טְבִילָה הָרִאשׁוֹנָה: מְסִבָּה. בִּנְיַן אֲבָנִים מַעֲלוֹת מְגֻלְגָּלוֹת וְסוֹבְבוֹת לַעֲלוֹת לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה דֶּרֶךְ הַמְּסִבָּה: (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ד} שֶׁבַּצָּפוֹן. נֻסַּח אַחֵר שֶׁבַּדָּרוֹם, וְכֵן הוּא בְּיוֹמָא דַּף י"ט. וְכֵן הֶעְתִּיק הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא גַּם כֵּן בַּשְּׁעָרִים שֶׁבְּהַר הַבַּיִת וְשֶׁבָּעֲזָרָה שֶׁשְּׁנוּיִין שֶׁבַּדָּרוֹם בָּרֵישָׁא בְּמִשְׁנָה ג' וְד' דְּפֶרֶק קַמָּא. וְגִרְסַת הַסֵּפֶר נִשְׁתַּבְּשָׁה כוּ'. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} הַמֶּלַח. מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב קָחֲשִׁיב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} וַאֲנִי תָּמֵהַּ שֶׁיְּקַיְּמוּ בַּקֹּדֶשׁ בִּנְיָן הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי כִּשּׁוּף כוּ'. וְהָרַ"שׁ כָּתַב, פַּרְוָה עַל שֵׁם עוֹרוֹת הַפָּרִים שֶׁבָּהּ, דּוּמְיָא דְחַבְרוֹתֶיהָ שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶן, וְזֵכֶר לַדָּבָר זְהַב פַּרְוַיִם, שֶׁדּוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים. אֲבָל בֵּית טְבִילָה שֶׁעַל גַּבָּהּ, פַּרְוָה אַמְגוּשָׁא בְּנָאוֹ וַעֲשָׂאוֹ דּוֹמֶה לְדוֹמֶה בֵּית טְבִילָה בַּחֹל שֶׁבָּנוּ עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם: {ז} וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא תְּנַן, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, מַשְׁמַע וַדַּאי דְּהִיא עַצְמָהּ הָיְתָה בַּקֹּדֶשׁ. וּלְזֶה נִתְכַּוֵּן הָרַ"ב. וְלֹא שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה בַּחֹל, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ח} מְדִיחִין כוּ'. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, דִּבְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ו' דִּשְׁקָלִים תְּנַן שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ הָיוּ מְדִיחִים אֶת הַקְּרָבַיִם. וְהַמְפָרֵשׁ לְמַסֶּכֶת תָּמִיד תֵּרֵץ דִּקְרָבֵי קָדָשִׁים דְּהָכָא הַיְנוּ כֶּרֶס, וּכְדִתְנַן נַמִּי הָתָם וְהַכֶּרֶס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין, הַקְּרָבַיִם מְדִיחִין פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּלִשְׁכַּת מְדִיחִין בְּצִנְעָה לְפִי שֶׁמְּלֻכְלָכִין הַרְבֵּה בְּפֶרֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ מְדִיחִין גַּם כֵּן עוֹד בְּמִעוּט שֻׁלְחָנוֹת [הַמְפָרֵשׁ לֹא גָּרַס עַל. וּמְפָרֵשׁ בְּמִעוּט, בְּשֻׁלְחָן קָטָן שֶׁל שֻׁלְחָנוֹת] לַהֲדִיחָם יָפֶה, וְהַכֶּרֶס שֶׁהִיא רְחָבָה וַחֲלָקָה מְדִיחִים אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת בְּבֵית מְדִיחִין: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם פרוה. שם איש אמגושי שחתר בקיר העזרה בלשכה זו כדי לראות העבודה ונהרג על כן נקראת הלשכה על שמו. והואיל וזכרנו כבר ציור המזבח וצמצום מדותיו וכן צמצום מדת ההיכל אני רוצה לצייר עכשיו צורת העזרה כולה ושיעורה ומדותיה לארכה ולרחבה וכל מה שהיה בה מלשכות ואסמוך אליה עזרת נשים ובית המוקד ולא אתעסק במדת ההיכל והמזבח רק אזכיר אותם כפי שמותם שהקדמנו בלי זכירת מדת כל חלק מהם הואיל והקדמנו אותו וזו היא הצורה הכללית שייעדנו אותה והבטחנו עליה במקומות רבים מן המשנה: (רמב"ם)

פרק ה - משנה ד

שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית. לִשְׁכַּת הָעֵץ {ט}, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן, וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה. לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, שָׁם הָיָה בוֹר קָבוּעַ {יא}, וְהַגַּלְגַּל נָתוּן עָלָיו, וּמִשָּׁם מַסְפִּיקִים {יב} מַיִם לְכָל הָעֲזָרָה. לִשְׁכַּת הַגָּזִית {יג}, שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת וְדָנָה {יד} אֶת הַכְּהֻנָּה {טו}, וְכֹהֵן שֶׁנִּמְצָא בוֹ פְסוּל, לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְשֶׁלֹּא נִמְצָא בוֹ פְסוּל, לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים, נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים {טז}, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא {יז}, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וּבָרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:

ר"ע מברטנורה לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה. עַל שֵׁם בּוֹר שֶׁכָּרוּ שָׁם עוֹלֵי גּוֹלָה: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אוֹתָהּ לִשְׁכַּת הָעֵץ הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל. וְהִיא לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין דִּתְנַן בְּרֵישׁ יוֹמָא, שִׁבְעָה יָמִים קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין {י}: וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה. קֵרוּי אֶחָד לִשְׁלָשְׁתָּן: שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת. בְּצַד הַחֹל שֶׁבָּהּ. לְפִי שֶׁלִּשְׁכַּת הַגָּזִית הָיְתָה חֶצְיָהּ בַּקֹּדֶשׁ וְחֶצְיָהּ בַּחֹל, וּבְחֶצְיָהּ שֶׁל קֹדֶשׁ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַסַּנְהֶדְרִין לָשֶׁבֶת, שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד, דִּכְתִיב (שְׁמוּאֵל ב ז) וַיָבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵשֶׁב לִפְנֵי ה': (ר"ע מברטנורה).

עיקר תוי"ט {ט} הָעֵץ. קָחֲשִׁיב מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} בַּגְּמָרָא. וְצָרִיךְ טַעַם לָמָּה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת הָעֵץ. וְהָרַאֲבַ"ד כָּתַב, שֶׁהָיְתָה שֶׁל עֵץ, וְהֻקְּשָׁה לוֹ מִלֹּא תִטַּע וְגוֹ' כָּל עֵץ, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה נְטִיעַת כָּל עֵץ, וְנִיחָא לֵיהּ דְּלֹא אָסְרָה הַתּוֹרָה אֶלָּא אֵצֶל מִזְבַּח ה' וְהִיא עֶזְרַת כֹּהֲנִים מִשַּׁעַר נִקָּנוֹר וְלִפְנִים, אֲבָל בְּעֶזְרַת נָשִׁים וּבְהַר הַבַּיִת מֻתָּר. וְהַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב הִקְשָׁה עַל דְּבָרָיו שֶׁאִם הוּא אָמַר שֶׁמִּשַּׁעַר נִקָּנוֹר וּלְהַלָּן אָסוּר, יִהְיֶה בִּכְלַל הָאִסּוּר אַף עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל [וְעַיֵּן לְעֵיל פ"ב מ"ו בְּדִבְרֵי הָרַ"ב], שֶׁשַּׁעַר נִקָּנוֹר בִּתְחִלַּת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָהּ אֲנַן קַיָּמִין הַשְׁתָּא כוּ'. וְלָכֵן נִרְאֶה לִי דְּלֹא שֶׁל עֵץ הָיְתָה, וְנִקְרֵאת הָעֵץ לְפִי שֶׁבָּהּ מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאַשְׁכְּחָן נַמִּי דְּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ לִפְנֵי שְׂרֵפַת הַפָּרָה לַלִּשְׁכָּה כוּ' וּבֵית אֶבֶן הָיְתָה נִקְרֵאת לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ הָיוּ בִּכְלֵי אֲבָנִים, וְהִלְכָּךְ הֵסַבּוּ שֵׁם לִשְׁכָּה זוֹ שֶׁהִיא לָהַפְרָשָׁה דְּיוֹם כִּפּוּר לִקְרוֹתָהּ לִשְׁכַּת הָעֵץ, הֵפֶךְ בֵּית הָאֶבֶן. וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּפְתוּחָה לַחֹל הָיְתָה, דְּאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה רַשַּׁאי לֵישֵׁב שָׁם, דְּאֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, וְעַיֵּן עוֹד. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים כָּתַב דִּכְמוֹ שֶׁהָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין לְפִי שֶׁכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קִצְּרוּ יְמֵיהֶם כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, קְרָאוּהָ לִשְׁכַּת הָעֵץ שֶׁאִם יִזְכּוּ יַאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם דִּכְתִיב [יְשַׁעְיָה סה] כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי: {יא} בּוֹר קָבוּעַ. גִּרְסַת רַבֵּנוּ יוֹנָתָן שָׁם, בּוֹר וְהַגּוּלָה קָבוּעַ בּוֹ וְהַגַּלְגַּל נָתוּן עָלָיו. וּלְגִרְסָא זוֹ, הַגּוּלָה כְּמוֹ וְגֻלָּה עַל רֹאשָׁהּ [זְכַרְיָה ד], שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כְּמִין סֵפֶל גָּדוֹל עָגֹל. וְהוּא מַה שֶּׁאָנוּ קוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עמי"ר, שֶׁשּׁוֹאֲבִין בּוֹ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת עַל יְדֵי גַּלְגַּל. וְהָרַאֲבִיָ"ה כָּתַב, עַל שֵׁם [הַגַּלְגַּל] שֶׁבּוֹ מְשַׁלְשְׁלִין [הַכִּיּוֹר] (לַבּוֹר) שֶׁלֹּא יִפָּסֵל בְּלִינָה, וּבְנֵי הַגּוֹלָה כָּרוּ שָׁם בּוֹר לְשַׁקְּעוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה אָז יַם שֶׁל שְׁלֹמֹה: {יב} מַסְפִּיקִים. לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, בּוֹר הַגּוֹלָה מַיִם מְתוּקִים לִשְׁתִיָּה. וְאַמַּת הַמַּיִם [דְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה ב'] לַהֲדָחָה: {יג} הַגָּזִית. וְהָיְתָה עֲשׂוּיָה גָּזִית לִכְבוֹדָן שֶׁל הַסַּנְהֶדְרִין: {יד} וְדָנָה. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְעִקַּר מַעֲשֵׂיהֶם תָּדִיר שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְדָנִין אֶת הַכְּהֻנָּה. וְהַדִּין עִמּוֹ, דְּהָא בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק י"א דְּסַנְהֶדְרִין תְּנַן שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצְאָה תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא הָכָא בְּעִקָּר מַעֲשֵׂיהֶם הַתָּדִיר, שֶׁזֶּה הָיוּ צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים לִבְדֹּק אֶת הַכְּהֻנָּה. אֲבָל הוֹרָאָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תָבֹא כְּלָל, שֶׁלֹּא יִפָּלֵא דָּבָר לַמִּשְׁפָּט: {טו} הַכְּהֻנָּה. וְאֶת הַלְוִיִּם. אֲבָל נָקַט הָכָא כְּהֻנָּה בִּלְבַד לְפִי שֶׁזֹּאת גַּם כֵּן עִקָּרִית לָהֶם יוֹתֵר מִבְּדִיקַת הַלְוִיִּם. וְגַם יִתָּכֵן שֶׁהַלְוִיִּם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים יוֹם טוֹב כְּמוֹ הַכֹּהֲנִים שֶׁזָּכוּ לַעֲבוֹדָה: {טז} וְיוֹם טוֹב כוּ'. פֵּרוּשׁ, אוֹתָם שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶן פְּסוּל הָיוּ קוֹרְאִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְרֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו וּשְׂמֵחִים עִמּוֹ, וְהָיוּ גַּם כֵּן מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כוּ': {יז} וְכָךְ כוּ'. בָּרוּךְ הַמָּקוֹם. עַל שֵׁם שֶׁלִּשְׁכַּת הַגָּזִית נִקְרֵאת מָקוֹם, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק י"א דְּסַנְהֶדְרִין, וּלְפִיכָךְ הָיוּ מְכַנִּים עַכְשָׁיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁם מָקוֹם, לוֹמַר שֶׁהוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי, הַמַּגְבִּיל עוֹלָם וּמְלֹאוֹ בְּכֹחוֹ יִתְבָּרַךְ. אָמְנָם לֹא הַגְבָּלַת מָקוֹם, שֶׁלְּכָךְ חָזְרוּ וְאָמְרוּ בָּרוּךְ הוּא, לְהוֹרוֹת זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְנוּ וְהִגְבַּלְנוּהוּ בְּשֵׁם מָקוֹם עַל שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה בָּרוּךְ הוּא מִלְּהַזְכִּירוֹ כֵן עַל שֵׁם הַגְבָּלַת מָקוֹם, כִּי אִם מִצַּד שֶׁהוּא חַיֵּי הָעוֹלָם וּמְקַיְּמוֹ. נִרְאֶה לִי: (עיקר תוי"ט).

רמב"ם פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. (רמב"ם)