שיר השירים פרק-א
{א} שיר השירים. רוצה לומר שיר המעולה והמובחר שבכל השירים. וכן ותבואי בעדי עדיים (יחזקאל טז ז), ורוצה לומר היפה והמובחר שבעדיים:
{ב} דודיך. ענין אהבה וחיבה. כמו נרוה דודים (משלי ז יח):
{ג} לריח. בעבור ריח. כמו פתח פיך לאילם (שם לא ח):
תורק. ענין הזלה ושפיכה. וכן על הארץ יריקו (קהלת יא ג):
עלמות. נערות. כמו והיה העלמה (בראשית כד מג):
{ד} נרוצה. ענין מהירות ההליכה, ובא בלשון רבים ליחיד לתפארת. וכן ונתנה לך גם את זאת (שם כט כז):
הביאני. עבר במקום עתיד וכמוהו רבים במקרא:
מישרים. מלשון ישר וראוי:
{ה} ונאוה. מלשון נאה ויופי. כמו נאוה כירושלים (לקמן ו ד):
כיריעת . ענין וילון:
{ו} תראני. ענינו הסתכלות דרך בזיון. וכן לראוה בך (יחוקאל כח וז):
שחרחורת. מלשון שחרות בהכפל העי''ן והלמ''ד ויורה על רוב השחרות. וכן ירקרק או אדמדם (ויקרא יג מט):
ששזפתני. ענין ראיה והבטה. כמו שזפתו עין (איוב כח ו):
נחרו. מלשון חרון אף וחמה:
נוטרה. ענין שמירה. כמו הינטור לעולם (ירמיה ג ה):
{ז} איכה. הוא כמו אנה. וכן איכה הוא (מ''ב ו יב):
תרביץ. ענין השכיבה לנוח:
בצהרים. מלשון צוהר ואורה והוא חצי היום:
שלמה . אשר למה, השי''ן הוא במקום אשר:
כעטיה. ענין הפרחה ושטיפה . כמו ותעט אל השלל (ש''א טו יט):
{ח} בעקבי. רוצה לומר במדרך עקבות רגל. וכן ועקבותיך לא נודעו (תהלים עז כא):
ורעי. מלשון מרעה:
גדיותיך. מלשון גדי עזים:
על. ממעל:
משכנות. מלשון משכן:
{ט} לסוסתי. נקבת הסוס תקרא סוסיה, כאשר תקרא נקבת החמור חמורה, והיו''ד נוספת, ובעבור תוספת הי' נהפכה הה''א לתי''ו להסמיכה אל היו''ד. וכן מלאתי משפט (ישעיה א כא), שבעבור תוספת היו''ד נהפכה הה''א לתי''ו. ואמר בלשון נקבה, לפי שדרך המלך והשרים היה לקשור במרכבתם סוסיות נקבות, כי בסוסים זכרים יקשה על הרכב לעצרם ללכת לאט לבל ירוצו:
פרעה. כל מלכי מצרים קרואים בשם פרעה:
דמיתיך. מלשון דמיון ומשל:
רעיתי. חברתי:
{י} נאוו. מלשון נאה ויופי:
לחייך. הם הלסתות אצל העינים. וכן בשבט יכו על הלחי (מיכה ד יד):
בתורים. הם הפנינים המסודרים בתואר נאה והכונה יפה וקרוב לו כתור האדם המעלה (דהי''א וז יז), ורוצה לומר כתואר ותכונת האדם המעלה:
בחרוזים. הם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט, ובדברי רז''ל מחרוזות של דגים (ב''מ כא:):
{יא} נעשה. פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת:
{יב} עד. בעוד. וכן עד היותי על אדמתי (יונה ד ב):
במסבו. דרכו היה להסב ולהשען על המטות בשעת האכילה:
נרדי. מין בושם:
{יג} צרור. ענין קשור. כמו צרור כספו (בראשית מב לה):
המור. מין בושם:
דודי. אהובי:
שדי. הם דדי האשה:
ילין. ענין התמדה. כמו צדק ילין בה (ישעיה א כא):
{יד} אשכול. כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו. וכן אשכול ענבים (במדבר יג כג):
הכופר. מין בושם:
בכרמי. הוא מושאל לפרדסים בעלי אילנות. וכן כרם זית (שופטים טו ה):
עין גדי. שם מקום בארץ ישראל:
{טו} הנך. הנה את. כמו הנך הרה (בראשית טז יא):
{טז} נעים. אהוב וחביב. כמו נטעי נעמנים (ישעיה יז י):
ערשנו. כן יקרא המטה. כמו ערש יצועי (תהלים קלב ג):
רעננה. ענין לחות ורטיבות כמו דשנים ורעננים (שם לב):
{יז} קורות. כן יקרא העץ העב. וכן ונקחה משם איש קורה אחת (מ''ב ו ב):
רהיטנו. הם הבנינים שבעליית הבתים אשר בהם ילכו וירוצו מחדר לחדר. וכן מלך אסור ברהטים (לקמן ז ו), כי התרגום של וירץ הוא ורהט ובלשון הזה יקרא גם שקתות המים. כמו שנאמר ותמלאנה את הרהטים (שמות ב טז), וזה על שם מרוצת המים שבהן:
ברותים. כמו ברושים בשי''ן והוא שם אילן סרק חשוב:
שיר השירים פרק-ב
{א} חבצלת. הוא הורד המריח:
השרון. הוא מקום שמן ודשן. כמו והיה השרון כערבה (ישעיה לג י):
שושנת. שם צמח המריח ונקראת כן על כי היא לעולם בעלת ששה עלין:
{ב} החוחים. מין קוצים. כמו חוח עלה ביד שכור (משלי כו ט):
{ג} לחכי. החיך הוא מה שממעל להלשון:
{ד} הביאני. עבר במקום עתיד:
ודגלו. מלשון דגל שמרימין בצבא:
{ה} באשישות. הם הלגינים ישימו בהם היין. כמו אשישי ענבים (הושע ג ב) :
רפדוני. ענין הצעת המטה. כמו רפדתי יצועי (איוב יז יג):
{ו} תחבקני. ענין סבוב הזרוע בגוף:
{ז} השבעתי. מלשון שבועה:
בצבאות. נקבות הצבאים:
באילות. נקבות האילים:
תעירו תעוררו. מלשון התעוררות, וכפל המלה לחזק הענין:
{ח} הנה זה. הלשון הזה יורה על מהירות הענין. וכן והנה זה מלאך נוגע בו ( מ''א יט ה):
מדלג. מקפץ. שניהם ענין רקוד ומהירות ההליכה והכפל במלות שונות יורה על מרבית המהירות:
{ט} דומה. מלשון דמיון:
לעופר כן. יקרא ילד האיל. וכן יקרא ילד הצבי. כמו שנאמר כשני עפרים תאומי צביה (לקמן ד ה):
משגיח. ענין הבטה בהתבוננת רב:
מציץ. מלשון נצץ והוא גלוי הפרח רוצה לומר מגלה עצמו להיות נראה ונשקף:
החרכים. תרגום של חלון חרכא:
{י} ענה. ענין הרמת קול. כמו וענו הלוים כו' קול רם (דברים כז יד):
{יא} הסתיו. זמן החורף כי וקיץ וחורף (בראשית ח כב), תרגם אונקלוס וקיטא וסתוא:
חלף. עבר. כמו וחלף ביהודה (ישעיה ח ח):
{יב} הנצנים. ענין פרח. כמו עלתה נצה (בראשית מ י):
הזמיר. מלשון זמר ושיר:
התור. הוא שם עוף:
{יג} חנטה. יציאת הפירות והראותן קודם גמר בישולן תקרא חנטה. ובדברי רז''ל אילן שחנטו פירותיו (ר''ה טו.):
פגיה. הם התאנים שלא בשלו כל צרכן. ובדברי רז''ל פגה שטמנה (שבת קכג.):
סמדר. הם הענבים הדקים הניכרים אחר שנפל הפרח. וכן פתח הסמדר (לקמן ז יג):
לך. רוצה לומר להנאתך:
{יד} בחגוי. ענין בקוע וחריץ. כמו שוכני בחגוי סלע (עובדיה א ג):
המדרגה. ענין מעלות. כמו ונפלו המדרגות (יחזקאל לח כ):
ערב . ענין מתיקות ונעימות. כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג ד):
נאוה. נאה ויפה:
{טו} שועלים. שם חיה מה:
מחבלים. משחיתים. כמו וחובל עול ( ישעיה י כז):
{יז} שיפוח. מלשון הפחה ונשיבה:
היום. וכן יקרא השמש. כמ ולקוח היום (בראשית ג ח), וזהו לפי שבעוד השמש על הארץ הוא יום:
ונסו . מלשון ניסה ובריחה:
הצללים. מלשון צל:
סב. מלשון סביב:
דמה. מלשון דמיון:
לעופר. הוא ילד האיל:
בתר . ענין חלוקה והפלגה. כמו ויבתר אותם בתוך (בראשית טז י):
ג (ב) בשוקים וברחובות. כפל המלה בשמות נרדפים. וכן אדמת עפר (דניאל יב ב) :
שיר השירים פרק-ג
{ד} כמעט. באה הכ''ף לאמתת הדבר. וכן מכרה כיום (בראשית כה לא):
ארפנו. מלשון רפיון:
הורתי. מלשון הריון. ורוצה לומר אמי שהרתה אותי והוא כפל ענין במלות שונות:
{ה} תעירו תעוררו. מלשון התעוררות:
{ו} כתמרות. מלשון אילן תמר, ורוצה לומר עמוד עשן זקוף כאילן תמר. וכן ותמרות עשן (יואל ג ג):
מקטרת. הבערת הבשמים להריח קרוי קטרת בלשון מקרא:
מור ולבונה. שמות מיני בושם:
אבקת. רוצה לומר בשמים השחוקים דק דק כאבק. וכן יקרא עפר הדק. כמו יסכך אבקם (יחזקאל כו י):
רוכל. כן יקרא מוכר הבושם. כמו הצורפים והרוכלים (נחמיה ג לב ):
{ח} מלמדי. ענין הרגל. כמו וילמד לטרוף טרף (יחזקאל יט ו):
על ירכו . על צדו:
{ט} אפריון. הוא המטה שנושאין בה הכלות. ובדברי רז''ל הושיבה באפריון ( סוטה יב.). וכן קראו רז''ל למטה פוריה, ואמרו על שם שפרין ורבין עליה (כתובות י:):
הלבנון. שם יער בארץ ישראל:
{י} רפידתו. ענין הצעה. כמו רפדוני בתפוחים (לעיל ב ה):
ן מרכבו . מלשון רכיבה:
ארגמן. שם צבע חשוב:
רצוף. ענין גחלת אש, ובידו רצפה (ישעיה ו ו). ודרף המקרא לכנות הפלגת האהבה באש הבוער ומתלהב. וכן רשפיה רשפי אש שלהבת יה (לקמן ח ו):
{יא} בעטרה. בכתר:
חתונתו. מלשון חתן:
שיר השירים פרק-ד
{א} הנך. הנה את:
יונים. כיונים:
מבעד. בפנים כי בעד ענינו דבר המפסיק. כמו הארץ בריחיה בעדי (יונה ב ז), ומבעד הוא הדבר שהוא מפנים לאותו בעד המפסיק:
לצמתך. הוא המסוה המכסה את הפנים. כמו גלי צמתך (ישעיה מז ב), והוא יריעה דקה מאד ומריאת הפנים נראה דרך בה :
שגלשו. ענין מריטת השער כי גבח הוא (ויקרא יג מא), תרגום אונקלוס גליש הוא:
{ב} הקצובות. ענין חיתוך וכריתה. כמו מדה אחת וקצב אחד (מ''א ו כה):
מתאימות. מלשון תאומים:
ושכלה. רוצה לומר חסרון ופגם ואמר בלשון שכלה מלשון הנופל בבעלי חיים הנשכל מחיה רעה:
{ג} כחוט השני. פתיל צבוע אדום. כמו ושני תולעת (במדבר יט ו):
ומדברך. דבורך:
נאוה. נאה ויפה:
כפלח. ענין בקוע . כמו כפלח תחתית (איוב מא טז):
רקתך. הוא גובה הפנים שאצל העין מזה ומזה ויקרא כן על מיעוט ורקות הבשר אשר בהם. וכן ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד כא):
{ד} לתלפיות. ענין הוראה ולמוד. כמו מלפנו מבהמות ארץ (איוב לה י), והתי''ו שבתפליות הוא. כמו תי''ו שבתרמית ובתבנית:
שלטי. הוא המגן . וכן את שלטי הזהב (דה''א יח ז):
{ה} שדיך. הם דדי האשה:
עפרים. כן יקראו ילדי הצביה והאילה:
{ו} שיפוח. מלשון הפחה ונשיבה:
היום. השמש:
ונסו. מלשון ניסה ובריחה:
הצללים. מלשון אצל:
המור, הלבונה. שמות מיני בושם:
{ח} מלבנון. שם יער:
כלה. תקרא כן על כי אז היא כלולה כל מיני יופי ופאר:
תשורי. ענין צעדה והלוך. כמו באשורו אחזה רגלי (איוב כג יא):
אמנה, שניר וחרמון. שמות הרים:
ממעונות. ענין מדור. כמו ה' מעון אתה היית (תהלים צ א):
{ט} לבבתני. מלשון לב:
ענק. כן יקרא עדי הצואר. כמו וענקים לגרגרותיך (משלי א ט):
{י} מה יפו. מלת מה יורה על הפלגת הדבר. כמו מה רב טובך (תהלים לא כ ):
דודיך. אהבתך וחבתך:
{יא} נופת. ענין הזלה והתכה. כמו ונופת צופים (שם יט יא), ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו שרוצה לומר כהזלת חלות הדבש:
תטפנה. תרד טיפין:
שלמותיך. בגדיך:
{יב} נעול. סגור. וכן ונעל הדלת (ש''ב יג יח):
גל. מעין. כמו גולות מים (יהושע טו יט):
חתום. ענין סגירה. כמו כי חתום הוא ( ישעיה כט יא):
{יג} שלחיך. כן יקראו הסעיפים המתפשטים ויוצאים. כמו שלחותיה נטשו ( שם טז ח):
פרדס. כן יקרא גן מעצי מאכל, וכן גנות ופרדסים (קהלת ב ה):
מגדים. כן יקרא דבר משובח ומעולה. כמו ומגדנות נתן לאחיה ( בראשית כד נג):
כפרים נרדים. מיני בושם:
{יד} נרד וכרכם וגו'. כולם שמות מיני בושם הם:
ראשי. ענין מיטב ומובחר. כמו וראשית שמנים (עמוס ו ו):
{טו} חיים. נובעים. כמו על מים חיים (ויקרא יד ה):
ונוזלים. מלשון הזלה ונטיפה:
{טז} עורי. מלשון התעוררות:
הפיחי. מלשון הפחה ונשיבה:
שיר השירים פרק-ה
{א} באתי. עבר במקום עתיד. וכן אריתי אכלתי שתיתי:
אריתי. ענין לקיטה, כמו וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ יג):
יערי. כן יקראו הקנים שגדל בהם הדבש. וכן ביערת הדבש (ש''א יד כז):
ושכרו. ענין השתיה יותר מכדי המדה:
דודים. אהובים:
{ב} ער. מלשון הערה והקצה:
דופק. ענין ההכאה בנחת על הדלת. כמו מתדפקים על הדלת (שופטים יט כב):
תמתי. מלשון תמימות והוא הפוך המרמה:
קוצותי. הוא שער הראש התלוי למטה. וכן קווצותיו תלתלים האמור למטה:
רסיס. ענין זלוף ונטיפה. וכן לרוס את הסולת ( יחזקאל מו יד):
{ג} פשטתי. ענין הסרת המלבוש:
איככה. מלשון איך:
אטנפם . מלשון טינוף ולכלוך:
{ד} שלח. ענין הושטה:
החור. הנקב:
המו. מלשון המייה והוא ענין צער והכמרת רחמים. וכן ועל כן המו מעי לו (ירמיה לא יט):
עליו. בעבורו:
{ה} עובר. ענין התפשטות:
כפות המנעול. הכלי שסוגרין בו הדלת קרוי מנעול. כמו מנעוליו ובריחו (נחמיה ג) וכפות הם ידות המנעול הנתחבים במקום העשוי להם לסגור הדלת, והוא מלשון כף היד:
{ו} חמק. ענין סבוב. כמו עד מתי תתחמקין (ירמיה לא כא):
{ז} פצעוני. היא מכה המוציאה דם. וכן פצע תחת פצע (שמות כא כה). נשאו. לקחו. וכן ובתים ונשאו (מיכה ב ב):
רדידי. הוא שם תכשיט מה מרודד ודק. וכן והצניפות והרדידים (ישעיה ג כג):
{י} צח. ענין בהירות הלובן. כמו צחו מחלב (איכה ד ז):
דגול. מלשון דגל והוא הנס שנושאים לפני כל מחנה ומחנה. וכן איש על דגלו (במדבר ב ב ):
מרבבה. רבוא הוא עשרת אלפים:
{יא} כתם פז. זהב טוב ויקר. כמו בכתם אופז (דניאל י ה):
קווצותיו . הוא שער הראש התלוי למטה:
תלתלים. מלשון תל וגובה:
כעורב. שם מין עוף:
{יב} אפיקי מים. מקומות שהמים שוטפים ונגרים בחוזק. וכן כאפיקים בנגב ( תהלים קכו ד):
{יג} לחיו. הוא המקום מתחת לעין:
כערוגת. הוא תלם המחרישה כמו מערוגות מטעה (יחזקאל יז ז):
מגדלות. גידולי. מרקחים. כן יקראו הסממנים המעורבים השמורים לזמן מרובה. וכן רוקח מרקחת (שמות ל כה):
שושנים. שם עשב המריח:
עובר. רוצה לומר מתפשט:
{יד} גלילי. אופני המרכבה. כמו על גלילי כסף (אסתר א ו):
בתרשיש . שם אבן יקר:
מעיו. על הבטן יאמר שבו המעים:
עשת. ענין בהירות וזכות. וכן ברזל עשות (יחזקאל חז יט):
שן. היא שן הפיל:
מעולפת. ענין עטוף וכסוי. כמו ותתעלף (בראשית לח יד):
{טו} שוקיו. הוא פרק מפרקי הרגל:
שש. אבן שיש:
מיוסדים . מלשון יסוד:
אדני. הוא הדבר שהעמור תקוע בו. וכן אדני כסף ( שמות כו יט):
פז. הוא המובחר שבזהבים:
{טז} חכו. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור:
ממתקים. מלשון מתוק:
שיר השירים פרק-ו
{א} אנה. להיכן. כמו אנה אלך מרוחך (תהלים קלט ז):
{ב} לרעות. מלשון מרעה:
{ד} כתרצה. שם עיר מלוכה למלכי ישראל:
נאוה. נאה ויפה:
איומה. מלשון אימה ופחד:
כנדגלות. מלשון דגל ורוצה לומר מחנות בעלי דגל:
{ה} הסבי. מלשון סבוב והחזרה:
הרהיבוני. ענין התחזקות. כמו תרהיבני בנפשי עוז (תהלים קלח ג):
שגלשו. ענין מריטת השער:
{ו} מתאימות. מלשון תאומים:
ושכולה. רוצה לומר חסרון ופגם ואמר בלשון השאלה:
{ז} כפלח. ענין בקוע. כמו כפלח תחתית (איוב מא טז):
רקתך. הוא גובה הפנים שאצל העין מזה ומזה. וכן ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד יא ):
מבעד. מבפנים:
לצמתך. היא המסוה המכסה את הפנים. וכן גלי צמתך (ישעיה מז ב):
{ח} ועלמות. נערות. וכן עלמות אהבוך (לעיל א א):
{ט} ברה. מלשון ברור ונקי:
ויאשרוה. ענין הלול ושבח. כמו אשרי האיש (תהלים א א):
{י} הנשקפה. ענין ראיה והבטה. כמו בעד החלון נשקפה (שופטים ה כח):
שחר. כוכב השחר:
איומה. מלשון אימה ופחד:
כנדגלות . מלשון דגל של מחנות עם:
{יא} באבי הנחל. בצמחי הנחל כמו עודנו באבו (איוב ח יב):
הפרחה . מלשון פרח:
הנצו. הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל. כמו ויוצא פרח ויצץ ציץ (במדבר יז כג):
{יב} שמתני. מלשון שימה ועשיה:
עמו. היו''ד יתירה. כמו שוכני סנה (דברים לג טז) ורבים כמוהו:
נדיב. ענין שררה. כי דרך השר לנדב ולתת מתן:
שיר השירים פרק-ז
{א} השולמית. מלשון שלם:
ונחזה. ענין ראיה והבטה:
כמחולת. ענין רקוד של שמחה. כמו לחול במחולות (שופטים כא כא):
המחנים. מלשון מחנה:
{ב} פעמיך. כן יקראו הרגלים. וכן פעמי דלים (ישעיה כו ו):
בנעלים . מלשון מנעול:
חמוקי. ענין סבוב והיקף. כמו חמק עבר (לעיל ה ו) :
ירכיך. מלשון ירך והוא מפרקי הרגל:
חלאים. ענין תכשיט. כמו וחלי כתם (משלי כה יב):
אמן. כן יקרא המופלג במלאכה:
{ג} שררך. הוא הטבור. כמו ואונו בשרירי בטנו (איוב מ טז):
אגן . מזרק. וכן וישם באגנות (שמות כד ו):
הסהר. תרגום של ירח הוא סיהרא:
המזג. עניינו יין המעורב במים, וזה הלשון ידוע בדברי רז''ל :
ערמת. אגודת שבלים. וכן סלוה כמו ערמים (ירמיה נ):
סוגה . מלשון סייג וגדר. ובמשנה מסורת סייג לתורה (אבות פ''א פ''ג):
{ד} עפרים. כן יקראו ילדי הצבי והאיל:
{ה} השן. שן הפיל:
ברכות. מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים וכן בתעלת הברכה (מ''ב יח יז):
אפך. חוטמך. צופה. ענין הבטה וראיה:
{ו} ודלת. כן יקרא דבר הנתלה בדבר ויורד למטה. ובדברי רז''ל הדלה עליה את הגפן (סוכה יא.), וכן ורעו דליותיו (ירמיה יא טז):
כארגמן. מין צבע אדומה:
אסור. ענין קשירה:
ברהטים. הבנינים שעל העליות מחדר לחדר. וכן רהיטנו ברותים (לעיל א יז):
{ז} מה יפית. מלת מה הוכחה על הפלגת הענין. וכן מה רב טובך (תהלים לא כ):
נעמת. ענין אהבה. כמו אף נעים (לעיל א טז):
{ח} קומתך. מלשון קומה וגבהות:
דמתה. מלשון דמיון והשוואה:
לאשכלות. כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו. וכן אשכול הכופר (לעיל א יד):
{ט} בסנסניו. ענין סעיף וענף ואין לו דומה:
נא. עתה:
{י} וחכך. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור:
לדודי. כמו לדודים ונפלה המ''ם. כמו על דברי חוזי (דה''ב לג יט) ומשפטו חוזים ורבים כמוהו :
למישרים. מלשון ישר:
דובב. ענין שיחה ודברו. כמו ודיבת עם (יחזקאל לו ג):
ישנים. מלשון שינה:
{יא} תשוקתו. ענין תאוה וחשק. כמו ואליך תשוקתו (בראשית ד ז):
{יב} לכה. הוא ענין זרוז:
נלינה. מלשון לינה:
בכפרים. כן יקראו המקומות הקטנות. כמו בערים ובכפרים (דה''א כז):
{יג} נשכימה. מלשון השכמה:
הסמדר. הם הענבים הדקים הניכרים אחר שנפלה הפרח וזהו פתח הסמדר:
הנצו. הוא חנטת הפרי:
דודי . ענין אהבה וחבה:
{יד} הדודאים. שם עשב כדמות אדם זכר ונקבה. וכן וימצא דודאים בשדה ( בראשית ל יד):
מגדים. כן יקראו פירות משובחים. וכן פרי מגדים (לעיל ד יג):
ישנים. ענין זקנה:
צפנתי. ענין הטמנה והסתרה. כמו יצפנו דעת (משלי י יד):
שיר השירים פרק-ח
{א} שדי אמי. דדי אמי:
בחוץ. בשוק:
אשקך. מלשון נשיקה:
יבזו. מלשון בזיון:
{ב} אנהגך. מלשון הנהגה והליכה:
אשקך. ענין שתיה:
הרקח . ענין תערובות בשמים. כמו רוקח מרקחת (שמות ל כה):
מעסיס. ענין סחיטה ורוצה לומר המיץ היוצא על ידי סחיטה. וכן וכעסיס דמם ישכרון ( ישעיה מט כו):
{ג} תחבקני. ענין סבוב הזרוע בגוף:
תעירו, תעוררו. מלשון התעוררות, וכפל המלה לחזוק הענין:
{ה} מתרפקת. ענין התחברות ודבוק ואין לו דמיון במקרא והוא מלשון ערבי:
על דודה. עם דודה. וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה כב):
עוררתיך. מלשון התעוררות:
חבלתך. כן יקראו מכאוב הלידה. כמו שנאמר חבלים יאחזוך כמו אשת לידה (ירמיה יג כא):
{ו} כחותם. הוא הטבעת העשוי לחותם בו כתבים. וכן חותמך ופתילך ( בראשית לח יח):
עזה. חזקה:
כשאול. הוא בור הקבר:
קנאה. ענינו צער מה בראות דבר מה בזולת והוא לא יוכל להשיגו. כמו ותקנא רחל באחותה (שם ל א):
רשפיה. ענין גחלת הבוערת. וכן ומקניהם לרשפים (תהלים עח מח):
שלהבת יה. שלהבת הוא ענין להב. כמו תיבש שלהבת (איוב טו לא), ורוצה לומר להבת אש גדולה כי כן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת השם. וכן ארץ מאפליה (ירמיה ב לא) ורבים כמוהו:
{ז} לכבות. מלשון כבוי:
ישטפוה. ענין גריפה על ידי חוזק הרדיפה . וכן תשטף ספיחיה (איוב יד יט):
הון. ענין עושר. וכן הון יקר (משלי א יג):
בוז יבוזו. מלשון בזיון:
{ח} בה. רוצה לומר בענינה:
{ט} נבנה. מלשון בנין:
עליה. בעבורה:
טירת. היכל וארמון. וכן תהי טירתם נשמה (תהלים סט כו):
נצור. מלשון מצור ומבצר:
לוח. נסר. כמו את כל לחותים (יחזקאל כז ה):
{י} כמגדלות. מלשו מגדל:
כמוצאת. מלשון מציאה:
{יא} בבעל. במישור. וכן בעל גד (יהושע יא יז):
המון. ענין עם רב:
{יב} לנוטרים. ענין שמירה. כמו נוטרה את הכרמים (לעיל א ו):
{יג} היושבת. בה''א הקריאה. כמו הדור אתם ראו (ירמיה ב לא):
מקשיבים. ענין שמיעה והאזנה:
{יד} ברח. ענין מהירות ההליכה:
ודמה. מלשון דמיון:
לעופר . כן יקרא ילד האיל: