מלכים א פרק-א
{א} יחם. מלשון חמימות :
{ב} סכנת. מחממת, כמו (קהלת י ט) בוקע עצים יסכן בה :
{ד} ידעה. הוא כינוי למשכב :
{ט} ומריא. שור פטם :
אבן הזוחלת. נקרא כן על שם שהיו המים זוחלין ונגרים סמוך לה :
{יד} ומלאתי. ענין השלמה :
{טז} ותקד. כפפה הקדקוד :
{כא} חטאים. הוא מענין חסרון, וכן (שופטים כ טז) קולע אל השערה ולא יחטיא :
{כב} עודנה. מלשון עדיין :
{ל} תחתי. במקומי :
{לג} הפרדה. הוא הבא מן הסוס והחמור :
גיחון. שם נחל, והוא השלוח, כן תרגם יונתן :
{לו} אמן. הוא ענין בקשה על קיום הדבר :
{לח} והכרתי והפלתי. תרגם יונתן : וקשתיא וקלעיא :
על גיחון. אל גיחון :
{לט} קרן. כלי עשוי דמות קרן :
{מא} הקרואים. המזומנים להסעודה, כמו (שמואל א ט יג) אחרי כן יאכלו הקרואים :
הקריה. העיר :
{מב} איש חיל. אדם מעולה ומזורז :
{מה} ותהם. מלשון המיה :
{נא} כיום. כעת, כי יום הוא כמו עת, והכ''ף באה לאמתת הדבר, כמו (בראשית כה לא) מכרה כיום :
{נב} משערתו. משער ראשו :
מלכים א פרק-ב
{ז} קרבו אלי. קרבו אותי :
{ח} קללני. מלשון קלות ובזיון :
נמרצת. חזקה, כמו (מיכה ב י) וחבל נמרץ :
{טו} שאלה. ענין בקשה :
{כד} הכינני. הכין אותי :
{כה} ויפגע. ענין מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו :
{כו} התענית. מלשון עינוי וצער :
{כז} למלא. ענין השלמה :
{ל} ענני. מלשון עניה ותשובה :
{לו} אנה ואנה. לכאן ולכאן :
{מ} ויחבוש. ענין תקון האוכף, כמו (שם יז כג) ויחבוש את החמור :
{מה} נכון. מתוקן :
מלכים א פרק-ג
{ט} שומע. רצה לומר : מבין :
הכבד. הרבה, כמו (שמות יב לח) מקנה כבד מאוד :
{יא} יען. בעבור :
{טו} ויקץ. ענין הערה משינה :
{יז} בי. הוא ענין בקשה :
{כא} ואתבונן. ענין הסתכלות בעיון רב, וכן (ישעיהו יד טז) עליך יתבוננו :
{כה} גזרו. חתכו :
{כו} נכמרו. נתחממו, כמו (איכה ה י) עורנו כתנור נכמרו, והוא ענין חמלה. וכן (בראשית מג ל) נכמרו רחמיו :
מלכים א פרק-ד
{ה} הנצבים. הממונים, כמו (שמואל א יג ג) נציב פלשתים :
{ז} וכלכלו. ענין הספקת הצורך, כמו (שמואל ב יט לג) והוא כלכל את המלך :
{יא} דאר. מחוז דאר, וכן (יהושע וז יא) שלשת הנפת :
{יב} מעבר. מצד :
{יג} חבל. המחוז תקרא חבל, כי בחבל תחלק נחלה, וכן (שם יט ט) מחבל בני יהודה :
ארגוב. שם האדם, אשר משל בה מאז, וכן (דברים ג ד) כל חבל ארגוב :
מלכים א פרק-ה
{ג} בריאים. שמנים, כמו (שופטים ג וז) ועגלון איש בריא :
רעי. רועים במרעה :
מאיל צבי ויחמור. הם שמות מיני חיות טהורות :
וברברים אבוסים. עופות הבאים מארץ ברבריא, והיו מפוטמות על האבוס, והוא המקום המיוחד להאכילם, ודוגמתו (ישעיהו א ג) וחמור אבוס בעליו :
{ד} רדה. מושל, כמו (תהלים קי ב) רדה בקרב אויביך :
מכל עבריו. מכל צדדיו :
{ו} ארות. אבוס בעליו (ישעיהו א ג), תרגומו : אורויא דמרוהי :
פרשים. הם הרגילים מאד ברכיבה :
{ז} יעדרו. יחסרו, כמו (שם מ כו) איש לא נעדר :
{ח} ולרכש. שם מין בהמה ממהרת לרוץ, וכן (אסתר ח יד) רוכבי הרכש :
{י} ותרב. מלשון רבוי :
{יג} האזוב. שם עשב מה :
בקיר. בכותל :
הרמש. הם השרצים הנמוכים קצרי הרגל הרוחשים בארץ, כמו (בראשית א כו) הרמש הרומש על הארץ :
{יח} הניח. מלשון מנוחה :
אין שטן. אין מקטרג :
פגע. ענין פגישה, וכן (שם כח יא) ויפגע במקום :
{כ} הלבנון. שם יער :
{כג} דברות. ענינו קורות קשורות יחד להנהיג אותם דרך המים, כי וינהג את הצאן (שמות ג א), תרגומו : ודבר, וכן (ישעיהו ה יז) ורעו כבשים כדברים :
{כה} כתית. עשוי מזיתים כתושים, שהוא יותר טוב מהעשוי מזיתים טחונים :
כה יתן. כן היה נותן :
{כט} סבל. ענין משא, כמו (שם י כז) יסור סבלו מעל שכמך :
חוצב. כן נקרא כריתות האבנים ממקום גדולם, כמו (שם ה ב) וגם יקב חצב בו :
{ל} משרי הנצבים. כמו משרים הנצבים :
הרדים. המושלים ונוגשים :
{לא} יקרות. כבדות ומקשיות :
גזית. מלשון גזיזה, ורוצה לומר : מסותתות ביושר :
{לב} ויפסלו. ענין השואת והחלקת פני האבנים, כמו (שמות לד א) פסל לך :
בוני. אומני בנין :
והגבלים. אנשי גבל, שהיו אומנים בקיאים, כמו שכתוב (יחזקאל כז ט) זקני גבל וגו' מחזיקי בדקך :
מלכים א פרק-ו
{א} זיו. ענין זוהר ונוגה, כי מנוגה נגדו (שמואל ב כב יג), תרגומו : מזיו יקריה, וחודש אייר נקרא זיו, על שם זוהר הפרחים והנצנים הנראים אז בארץ :
{ג} והאולם. הוא כמו בית שער :
{ד} חלוני. כמו חלונות :
שקופים. ענין הבטה, כמו (בראשית כו ח) וישקף אבימלך :
אטומים. סתומים, כמו (ישעיהו לג טו) אוטם אזנו :
{ה} קיר. כותל :
יציע. שם חדר מה, ונקרא יציע וצלע, יציע היה נקרא, על שם שהוא מקום צנוע, וצלע היה נקרא, על שם שהוא בצלע בצד, הבית :
ולדביר. בית קדש הקדשים קרויה דביר, על שם שהדבור יוצא משם, ואף המחיצה המפסקת בינה לההיכל קרויה דביר, כמו בית קדש הקדשים עצמה :
{ו} והתיכונה. האמצעית :
מגרעות. מלשון גרעון :
{ז} מסע. מלשון הסעה ועקירה :
ומקבות. הוא הפטיש החד בראשו האחד, ובו פוסלין את האבנים :
{ח} ובלולים. הם עמודים חלולים, ובהחלל עשוי מעלות סביב סביב, והעולה בו מקיפו סביב, והוא מלשון (פסחים לד א) לול קטן היה בין הכבש למזבח :
{ט} ויכלהו. השלימו :
ויספון. ענין כסוי התקרה, וכן (חגי א ד) לשבת בבתיכם ספונים :
גבים. כענין גומות ובורות, כמו (מלכים ב ג טז) עשה הנחל הזה גבים גבים :
ושדרות. כמו וסדרות, בסמ''ך :
{י} על כל הבית. סמוך ונשען לכל הבית :
את הבית. עם הבית :
{טו} מביתה. מבפנים :
בצלעות. ענינו נסרים ולוחות :
קירות הספון. תקרה המכסה :
{טז} מירכתי. בסוף :
לדביר. היא המחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קדש הקדשים :
{יח} מקלעת. ענין ציורים, וכן תרגום יונתן : וגלף, וכן (שמות כח יא) תפתח את שתי האבנים, תרגומו : תגלוף :
פקעים. ציור פרי מה, וכן (מלכים ב ד לט) פקועות שדה :
ופטורי. ענין פתיחה, כמו (שמות יג יב) פטר רחם :
צצים. פרחים, ורוצה לומר : ציורי פתיחת הפרחים :
{יט} לתתן. כמו לתת, והנו''ן נוספת :
{כ} סגור. רוצה לומר : הנסגר בכור הצורף לטהרו מסיג :
{כא} ויעבר. הוא התרגום של בריחים :
ברתוקות. בשלשלאות, כמו (ישעיהו מ יט) ורתוקות כסף :
{כב} תום. נשלם :
{כג} כרובים. צורת תינוק להם, כי תנוק הוא 'רביא' בלשון ארמי (סוכה ה ב) עצי שמן. תרגם יונתן : דאעי זיתא :
{כה} וקצב. ענין חתוך וכריתה, כמו (מלכים ב ו ו) ויקצב עץ, ורוצה לומר : שוים כאלו נחתכו כאחת :
{כט} פתוחי. ענין חקיקה, כמו (שמות כח יא) פתוחי חותם :
ותמרות. ציורי אילני תמר :
{לא} ואת פתח. כמו ולפתח, וכן (ויקרא טז טו) ועשה את דמו, ומשפטו : לדמו :
האיל. עמודי המזוזות נקראים אילים, כמו (יחזקאל מ ט) ואיליו שתים אמות, ואמר מזוזות, לתוספת ביאור בשמות נרדפים, כמו (דניאל יב ב) אדמת עפר :
{לב} וירד. ענין רקוע ושטיחה, כמו (תהלים קמד ב) הרודד עמי תחתי :
{לד} צלעים. ענין צד ועבר, כמו (שמות כו כ) ולצלע המשכן :
גלילים. מלשון גלגל ואופן, כמו (אסתר א ו) על גלילי כסף :
קלעים. ציורים, או הוא כמו צלעים בחלוף הקו''ף בצד''י, וכן ההיפוך (תהלים סח יז) למה תרצדון, ורוצה לומר : תרקדון :
{לה} המחקה. מלשון חקיקה :
{לו} טורי. שורות, כמו (שמות כח יז) ארבעה טורים :
גזית. מסותתות ביושר :
{לז} בירח. בחודש :
{לח} בול. הוא חשוון, שבו נובלין וכומשץ עלי האילנות :
כלה. נשלם :
מלכים א פרק-ז
{ב} הלבנון. שם היער :
{ג} הצלעות. הנסרים :
{ד} ושקפים. חלונות אשר ישקיפו ויביטו דרך שם :
ומחזה. אף הוא ענין חלון, אשר יחזו ויראו דרך בה :
{ה} שקף. חלון :
{ט} יקרות. כבדות ומקשיות. או מכובדוח וחשובות :
מגוררות במגרה. מגרה היא כלי ברזל מלאה פגימות, ועל כי יחתכו בו העצים דרך גרירה, נקרא מגרה, וכן (שמואל ב יב לא) וישם במגרה :
{יד} חורש. אומן :
{טו} ויצר. מלשון צורה :
וחוט. חבל וקו :
{יז} שבכים. כעין ענפים, כמו (שם יח ט) שובך האלה :
שבכה. כעין מעשה רשת :
גדלים. קלועים ושזורים, כמו (דברים כב יב) גדילים תעשה לך :
שרשרות. שלשלאות :
{יח} על ראש הרמונים. סמוך לראש הרמונים :
{יט} שושן. שם צמח, ועל שהוא תמיד בת ששת עלין, קרויה שושן :
באולם. עיקר שם אולם הונח על כיפת התקרה, כן אמרו רבותינו ז''ל (עירובין קב א, רש''י ד''ה כיפי דארבא) (כ) הבטן. אמר דרך שאלה על חלל העמוד, וכן (יונה ב ג) מבטן שאול, ורוצה לומר : חלל עומק השאול :
{כב} ותתום. ענין השלמה :
{כד} ופקעים. דמות פקועות שדה, והוא שם פרי מה, ובדברי הימים (ב ד ג) נאמר : ובקרים, כי עשו בהם צורות ראשי בקרים :
{כו} בת. שם מדת הלח, ובה שלש סאין :
יכיל. יחזיק, כמו (לקמן ח סד) קטן מהכיל :
{כז} המכונות. רוצה לומר : בסיס ומקום מושב :
{כח} השלבים. כעין יתדות, וכן (שמות כו יז) שתי ידות לקרש האחד משלבות :
{כט} כן. בסיס :
ליות. ענין חיבור, כמו (בראשית כט לד) ילוה אישי :
מורד. מלשון רדידה ושטיחה :
{ל} וסרני. לוחות, והוא הפוך מן נסרי, וכמו כבש כשב :
פעמותיו. זויותיו, כמו (שמות כה יב) על ארבע פעמותיו :
כתפת. יקראו כן על כי יסבלו הכיור, ככתף הסובל משא :
לכיור. עשוי כעין דוד גדול :
{לב} וידות. הם הנתחבים בנקבי האופנים, ובהם יתגלגלו :
{לג} וגביהם. הם אמצעית האופנים, אשר בהם הנקבים, וקרוי גב, כי כששוכב האופן בארץ, המקום הזה הוא הגבוה מכל האופן :
וחשוקיהם. הם העגולים הגדולים סביבות האופנים, החוגרים זרועות האופן, כמו (שם כז יא) וחשוקיהם כסף, שהוא ענין חגורה :
וחשוריהם. הם זרועות האופן, הקושרים העיגול הגדול לאמצעית האופן שבו הנקב, כמו (שמואל ב כב יב) חשרת מים, שהוא ענין קשירה :
{לד} פנות. זויות :
{לו} ויפתח. וחקק :
כמער. ענין חבור ודבוק, כמו (תהלים לז לה) ומתערה כאזרח רענן :
{לז} לכלהנה. כמו לכלהן (לכולן) (מ) הכירות. הסירות, כמו (שמואל א ב יד) והכה בכיור :
היעים. המכבדות, לגרף בהם הדשן, וכן (ישעיהו כח יז) ויעה ברד :
המזרקות. הספלים המקבלים בו הדם לזריקה :
{מא} וגלת. כן יקרא חלק התחתון מהכתר, כי מעשהו כספל, כמו (זכריה ד ב) וגלה על ראשה :
{מב} על פני. רוצה לומר : בגובה, על שם שהפנים הוא בגובה האדם :
{מה} הסירות. הם הכיורות שזכר, וכן (שם יד כ) והיו הסירות בבית ה' :
ממורט. צחה ובהירה, כמו (יחזקאל כא יד) הוחדה וגם מורטה :
{מו} בככר. במישור :
{מט} והפרח. קבוצת פרחי המנורה :
והנרות. עשוים כעין בזיכין, ובהם משימין השמן והפתילות :
והמלקחים. הצבתים ילקחו בהם הפתילות למושכם ולהניחם על מקום הראוי :
{נ} והספות. כלים כעין כדים, כי תרגם יונתן : קולין, וכן (בראשית כד טו) וכדה על שכמה, תרגם אונקלוס : וקולתה :
והמזמרות. כלי זמר :
והכפות. הבזיכין שבהם הלבונה :
והמחתות. כלים לחתות בהם האש על הקטורת :
והפותות. הם העשויות להציב בהן צירי הדלתות, לסבב אילך ואילך, ובמשנה (כלים פרק יא משנה ב) והפותה שתחת הציר :
מלכים א פרק-ח
{ב} האתנים. ענין חוזק, כמו (במדבר כד כא) איתן מושבך :
{ה} הנועדים. ענין וועד ואסיפה, וכן (שם טז יא) הנועדים על ה' :
עליו. כמו אליו :
ויסכו. מלשון סכך :
בדיו. מוטות, לשאת בהם הארון :
{יב} בערפל. עב הענן :
{יג} זבול. מדור, כמו (ישעיהו סג טו) מזבול קדשך :
{יט} מחלציך. הם המתנים, והוא כינוי לאבר המשגל על היותו סמוך להם :
{כו} יאמן. מלשון אמונה :
{כז} האמנם. בה''א התימה, רצה לומר : האמת :
יכלכלוך. ענין החזקה, כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכיל :
אף כי. הוא כענין כל שכן וקל וחומר, וכן (יחזקאל טו ה) אף כי אש אכלתהו :
{לא} ונשא. ענין חוב, כמו (ישעיהו כד ב) כאשר נושא בו :
אלה. ענין קללת השבועה, כמו (במדבר ה כא) בשבועת האלה :
{לה} בהעצר. בהמנע :
תענם. מלשון עניה ותשובה :
{לו} תורם. תלמדם, כמו (ישעיהו כח ט) יורה דעה :
{לז} שדפון. ענין לקות הזרע עד לא נגמר הבשול :
ירקון. היא הכספת פני התבואה, ונהפך לירקון :
חסיל. מין ארבה :
יצר. מלשון מצור :
מחלה. מלשון חולי :
{לח} נגע לבבו. רצה לומר : עון וחטא :
{מב} הנטויה. מלשון הטיה :
{מו} ואנפת. ענין כעס, כמו (שם יב א) אודך כי אנפת בי :
ושבום. מלשון שביה :
{מז} ושבו. מלשון תשובה :
{מח} אשר שבו. מלשון שביה :
{נא} כור. שם כלי, יתיכו בה זהב וכסף, כמו (משלי יז ג) וכור לזהב :
{נז} יטשנו. ענין עזיבה, וכפל הדבר במלות שונות :
{נט} משפט. ענין צורך, וכן (שמות כא ט) כמשפט הבנות יעשה לה :
{סג} ויחנכו. התחלת הדבר ושיעמוד בה משם ואילך, קרויה החנכה בלשון מקרא :
{סד} מהכיל. מהחזיק, כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכיל :
מלכים א פרק-ט
{א} חשק. ענין תאוה :
{ז} ולשנינה. ענין דבור, כמו (דברים ו ז) ושננתם לבניך ורצה לומר : יספרו מהם :
{ח} ישום. ענין תמהון, כמו (איוב וז ח) ישומו ישרים :
ושרק. קול הבא בקבוץ השפתים, קרויה שריקה, והדרך לעשותה בעת יראו חורבן דבר חשוב, וכן (מיכה ו טז) ויושביה לשרקה :
{יא} נשא. סבל המשא ההיא :
{יג} אחי. אוהבי ורעי :
כבול. מלשון (תהלים קמט ח) בכבלי ברזל :
דבר המס. צורך המס :
{יט} המסכנות. האוצרות, כמו (שמות א יא) ויבן ערי מסכנת :
ערי הרכב. להניח בהן מרכבות :
{כא} להחרימם. להכריתם :
{כב} ושלישיו. גבוריו ונכבדיו, כמו (שם טו ד) ומבחר שלישיו :
{כג} הרודים. המושלים ונוגשים :
{כה} אתו. עם המזבח, רוצה לומר : עליו :
{כו} ואני. ספינה :
מלכים א פרק-י
{ב} בחיל. עושר וקנינים, כמו (ירמיהו יז ג) חילך וכל אוצרותיך :
כבד. ענין רבוי :
יקרה. חשובה :
{יא} אלמוגים. הוא מין עץ יקר וחשוב :
{יב} מסעד. משען :
{טו} התרים. הם הסוחרים הקטנים המחפשים ומרגלים אחר סחורה לקנות במקום הזול, והוא מלשון (במדבר יג טו) לתור את הארץ :
ומסחר הרוכלים. רוצה לומר : ומן סוחרי הרוכלים, והם מוכרי הבושם, כמו (שיר השירים ג ו) מכל אבקת רוכל :
מלכי הערב. הם הערביים :
ופחות. שלטונים, כמו (חגי א יד) פחת יהודה :
{טז} צנה. מלבוש ממתכת, יקיף כל הגוף להציל ממכת חרב, כמו (תהלים ה יג) כצנה רצון תעטרנו :
שחוט. נמשך, כמו (ירמיהו ט ז) חץ שחוט לשונם, ורוצה לומר : זהב טוב נמשך כשעוה :
{יז} מגנים. הוא שם כלי, עשוי לאחוז ביד בעת המלחמה להגן בו, וגם יש מגן עשוי מעור שלוק, האמור בתחילת שמואל ב (א כא) (יח) שן. שן הפיל :
מופז. טוב ומזוקק ומבהיק, וכן (שיר השירים ה יא) כתם פז :
{יט} מעלות. מדרגות :
{כא} סגור. הנסגר בכור, לצרפו להסיר הסיג :
למאומה. לכלום :
{כב} שנהבים. הוא שן הפיל :
וקפים. הוא הקוף הנזכר בדברי רבותינו ז''ל (יומא כט ב), ודומים הם בצורותיהם לבני אדם :
ותוכיים. הם העופות היפות מאוד בנוצותיהם בחלוף המראות, והוא הטווס :
{כה} ושלמות. ומלבושים :
ונשק. כלי זיין, כמו (ישעיהו כב ח) נשק בית היער :
{כו} וינחם. מלשון הנחה :
{כז} כשקמים. שם אילן גרוע ושפל, כמו (שם ט ט) שקמים גדעו :
בשפלה. בעמק :
{כח} במחיר. ענין ערך הדבר ושוויו כמו (שמואל ב כד כד) אקנה מאותך במחיר :
מלכים א פרק-יא
{ב} אכן. באמת :
{ה} מלכום. הוא מולך :
שקץ. כנהו בלשון גנאי, והוא ענין תעוב :
{ט} ויתאנף. מלשון אף וכעס :
{יא} יען. בעבור :
{יד} שטן. מקטרג, להסית אנשיו ללחום בו :
{יט} הגבירה. המלכה :
{כ} ותגמלהו. ענין הפרדת היונק משדי אמו, כמו (בראשית כא ח) ביום הגמל :
{כד} גדוד. חיל אנשים :
{כה} ויקץ. מאס, כמו (שם כז מו) קצתי בחיי :
{כח} ויפקד. ענין מנוי וגזברות, כמו (שם לט ה) מאז הפקיד אותו :
סבל. משא המס :
{ל} ויתפוש. ואחז :
{לד} אשיתנו. אשימנו, כמו (תהלים יב ו) אשית בישע :
{לו} ניר. כמו נר :
{לח} נאמן. מתקיים, כמו (שמואל ב ז טז) ונאמן ביתך :
{לט} ואענה. מלשון עינוי ויסורין :
מלכים א פרק-יב
{ד} עולנו. אמר במשל, מעול ההושם בצואר הבהמה :
{ו} את פני. לפני :
{ז} ועניתם. מלשון עניה ותשובה :
{יא} העמיס. ענין הטענת משא, כמו (בראשית מד יג) ויעמוס איש על חמורו :
יסר. מלשון יסורין והכאה :
בשוטים. הוא כעין שבט, כמו (משלי כו ג) שוט לסוס :
בעקרבים. מין קוצים, כמו (יחזקאל ב ו) ואל עקרבים אתה יושב :
{טו} סבה. ענין הקפת הדבר והגורם לה :
{יח} וירגמו. השלכת האבנים נקראת רגימה :
התאמץ. מלשון אומץ, רוצה לומר : התחזק :
{יט} ויפשעו. מרדו, כמו (מלכים ב ח כב) ויפשע אדום :
{לג} בדא. ענין המצאת הכזב, כמו (נחמיה ו ח) מלבך אתה בודאם :
מלכים א פרק-יג
{ג} מופת. אות :
{ו} חל. ענין בקשה, כמו (שמות לב יא) ויחל משה :
{ז} וסעדה. אכול סעודה :
מתת. מתנה, כמו (קהלת ה יח) מתת אלהים היא :
{יג} חבשו. ענין תקון האוכף :
{יד} האלה. שם אילן מה :
האתה. בה''א השאלה :
{כא} מרית. מלשון מרי ומרד :
{כב} נבלתך. אף גוף מת צדיק נקרא נבלה, וכן (ישעיהו כו יט) נבלתי יקומון :
{כט} אל החמור. על החמור :
{ל} הוי. הוא ענין לשון יללה :
{לא} עצמותיו. זכר העצמות במקום הגוף, כי הם מוסדי הגוף :
{לג} ימלא את ידו. הוא ענין חנוך, כמו (שמות כט ט) ומלאת יד אהרן :
{לד} לחטאת. ענין חסרון, כמו (לעיל א כא) והייתי אני ובני שלמה חטאים :
ולהכחיד. להכרית, כמו (שמות ט טו) ותכחד מן הארץ :
ולהשמיד. ענין כליון :
מלכים א פרק-יד
{ב} והשתנית. מלשון שנוי :
{ג} בידך. עמך וברשותך :
ונקודים. פת יבש מתובל בתבלין, על כי המה מנוקדים ומנומרים ממראה התבלין :
ובקבוק. כלי שפיו צר, וכן (ירמיהו יט א) וקנית בקבוק :
{ז} הרמותיך. מלשון תרומה, ורצה לומר : הפרשתיך :
{ט} ומסכות. עבודות זרות העשויים בהתכת המתכת, וכן (שמות לד וז) אלהי מסכה :
גוך. גופך, כמו (משלי כו ג) ושבט לגו כסילים :
{י} ובערתי. ענין הפנוי מהמקום, כמו (דברים כו יג) בערתי הקדש :
הגלל. הצואה, כמו (יחזקאל ד טו) גללי האדם :
תמו. מלשון תם והשלמה :
{יד} עתה. כמו מעתה :
{טו} ונתש. ענין עקירה, כמו (ירמיהו א י) לנתוש ולנתוץ :
וזרם. יפזרם, כמו (שם טו ז) ואזרם במזרה :
אשריהם. הוא אילן הנעבד :
{טז} בגלל. בעבור, כמו (בראשית לט ה) בגלל יוסף :
{יז} בסף. האסקופה נקראה גם היא סף, כמו המזוזות, וכן (שופטים יט כז) וידיה על הסף :
{יט} הנם. הנה הם :
{כב} ויקנאו. הרגיזו, כמו (דברים לב טז) יקניאהו בזרים :
{כג} במות. בנין גבוה לעבודה זרה, מקום יעמדו בו המזבחות :
ומצבות. מזבחות מאבן אחת :
רענן. ענין לחות ורטיבות, כמו (תהלים צב יא) בשמן רענן, כי על ידי זה הוא מרבה בענפים :
{כד} קדש. ניאוף, כמו (בראשית לח כא) איה הקדשה :
הוריש. גירש, כמו (שופטים יא כג) הוריש את האמורי :
והפקיד. מלשון פקדון והנחה :
על יד. כמו ביד :
{כח} מדי. מתי, רוצה לומר : בכל זמן, כמו (שמואל א א ז) מדי עלותה :
תא. ענין חדר מה, כמו (יחזקאל מ יג) מגג התא :
מלכים א פרק-טו
{ד} ניר. כמו נר, ורוצה לומר : מלכות :
{יב} ויעבר. הסיר :
הקדשים. הניאוף :
הגלולים. העבודת גלולים המאוסים כגלל וצואה :
{יז} הרמה. בנין רם :
{יט} הפרה. ענין בטול :
{כג} את רגליו. מרגליו, כמו (בראשית מד ד) יצאו את העיר, ומשפטו : מהעיר :
{כז} ויקשור. ענין מרד הנעשה על ידי בני אדם קשורים באגודה אחת :
צרים. מלשון מצור, רוצה לומר : חנו לצור ולסבב :
מלכים א פרק-טז
{ב} הרימותיך. מלשון תרומה והפרשה :
{ג} מבעיר. ענין הפנוי מהמקום :
{יח} ארמון. היכל. (כד) שמר. שם איש :
{לד} צעירו. קטן בניו :
מלכים א פרק-יז
{א} התשבי. מעיר ששמה תושב :
מתושבי. מלשון ישב, ורוצה לומר : שישב בגלעד זמן רב :
לפי. לשעור, כמו (בראשית מז יב) לחם לפי הטף :
{ג} ופנית. תפנה ותסבב עצמך :
{ד} העורבים. הם העופות השחורות :
לכלכלך. ענין סיפוק המזון :
{י} מקששת. לקיטת דברים הדקים קרוי קושש, וכן (שמות ה יב) לקושש קש :
{יא} פת. חתיכה, כמו (ויקרא ב ו) פתות אותה :
{יב} מעוג. עוגה, וכן (תהלים לה טז) בחנפי לעגי מעוג :
כף. פס היד :
בכד. שם כלי :
בצפחת. צלוחית, וכן (שמואל א כו יא) צפחת המים :
{יד} תכלה. מלשון כליון :
{טו} ימים. אמרו רבותינו ז''ל : שנה :
{יז} בעלת הבית. אדונת הבית :
{כ} מתגורר. מלשון גרות ומדור, וכן (בראשית לב ד) עם לבן גרתי :
{כא} ויתמודד. מלשון מדידה :
קרבו. תוך גופו :
מלכים א פרק-יח
{ד} ויחביאם. הטמינם במחבואה :
{ה} חציר. דשא :
ונחיה. ונזון, וכן (שם מה ה) למחיה שלחני :
{י} אין. איננו פה :
{יז} עוכר. משחית ומחבל, וכן (שם לד ל) עכרתם אותי :
{כא} פוסחים. מדלגים, ויקרא כן החגר, כי בעת הלוכו נראה כדולג :
הסעיפים. המחשבות, כמו (תהלים קיט קיג) סעפים שנאתי. והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן :
{כג} וינתחוהו. יחתכוהו לאברים, כמו (ויקרא א ו) ונתח אותה :
{כו} ויפסחו. ודלגו :
{כז} ויהתל. ולעג, כמו (בראשית לא ז) ואביכן התל בי :
שיח. ענין דבור, כמו (תהלים סט יג) ישיחו בי :
שיג. רצה לומר : השגת דבר חכמה :
{כח} ויתגודדו. ענין שריטת הבשר, כמו (דברים יד א) לא תתגודדו :
כמשפטם. כמנהגם :
בחרבות. מלשון חרב :
{כט} ויתנבאו. עשו עצמם כמתנבאים :
קשב. האזנה, כמו (ישעיהו כא ז) והקשיב קשב :
{ל} ההרוס. ענין שבירה ונתיצה :
{לב} תעלה. חפירה, וכן (שם ז ג) תעלת הבריכה :
{לג} ויערוך. ענין סדור :
{לח} לחכה. ענין לקיקה, כמו (שם מט כג) ועפר רגליך ילחכו, ורוצה לומר : שרפה הכל, כהלוקק בלשון :
{מ} תפשו. אחזו לבל יברחו :
{מב} ויגהר. ענין השתטחות, כמו (מלכים ב ד לד) ויגהר עליו :
{מג} אין מאומה. אין כלום :
{מד} אסור. קשור הסוסים להמרכבה :
יעצרכה. יעכב אותך, כמו (שופטים יג טז) אם תעצרני לא אוכל :
{מה} התקדרו. נחשכו, כמו (יואל ב י) שמש וירח קדרו :
{מו} וישנס. ענין חגורה, ואין לו דומה :
עד באכה. עד אשר תבוא, וכאילו ידבר למול היודע המקום :
מלכים א פרק-יט
{ב} כעת. הכ''ף באה לאמתת הדבר :
{ד} רתם. שם אילן, שגחליו תמיד חמים מאוד, וכן (תהלים קכ ד) גחלי רתמים :
{ו} מראשותיו. סמוך לראשו :
עוגת. חררה :
רצפים. אפויה על גבי גחלים, כמו (ישעיה ו ו) ובידו רצפה :
{ט} פה. הנה :
{י} קנא קנאתי. נקם נקמתי, וכן (במדבר כה יא) בקנאו את קנאתי :
{יא} מפרק. משבר, כמו (זכריה יא טז) ופרסיהן יפרק :
{יב} דממה. ענין שתיקה, כמו (תהלים קז כט) יקם סערה לדממה :
{יג} וילט. ענין כריכה, כמו (שמואל א כא י) לוטה בשמלה :
באדרתו. מלבוש חשוב מיוחד לנביאים, וכן (זכריה יג ד) ולא ילבשו אדרת שער :
{יט} צמדים. כן יקרא זוג הבקר, כי הולכים מחוברים יחד, והוא מלשון (במדבר יט טו) צמיד פתיל :
{כ} אשקה. מלשון נשיקה :
{כא} מאחריו. מאחרי אליהו :
בשלם. בשל להם, רוצה לומר : להעם, וכן (יהושע טו יט) ארץ הנגב נתתני, ומשפטו : נתת לי :
מלכים א פרק-כ
{ו} וחפשו. ענין דרישה וביקור :
{ח} ולא תאבה. ולא תרצה :
{י} ישפוק. כמו יספוק בסמ''ך, והוא מלשון ספוק ודי :
לשעלים. הוא ענין אגרוף, וכן (ישעיהו מ יב) מי מדד בשעלו מים :
אשר ברגלי. ההולכים עמי ואחרי, וכן (שופטים ד י) ויעל ברגליו :
{יא} יתהלל. יתפאר :
כמפתח. ענין התרה :
{יג} ההמון. ענין רבוי :
{כד} פחות. שלטונים, וכן (חגי א א) פחת יהודה :
{כו} ויפקוד. ענין מנין :
{כז} וכלכלו. מלשון כל :
חשפי. הוא ענין עדר, ואין לו דומה :
{כט} נוכח. מול :
המלחמה. עם המלחמה :
{לג} ינחשו. מלשון נחוש וסימן טוב, וכן (בראשית ל כז) נחשתי ויברכני ה', ורוצה לומר : ביאתך לי לסימן טוב, ויברכני ה' :
ויחלטו. התרגום של לצמיתות (ויקרא כה כג), הוא לחלוטין, וענינו דבר המתקיים מבלי השתנות :
{לה} וימאן. לא רצה :
{לז} ופצוע. מכה המוציאה דם :
{לח} ויתחפש. ענין השתנות המלבוש, וכן (לקמן כב ל) התחפש ובוא :
באפר. בצעיף, והוא הפך מן פארי המגבעות (שמות לט כח), שהוא מענין היופי והשבח שיש להאדם כשהצעיף בראשו :
{מ} חרצת. גזרת וחתכת, כמו (ישעיהו י כב) כליון חרוץ :
{מב} חרמי. ענין רשת, כמו (מיכה ז ב) יצודו חרם :
{מג} סר. רוצה לומר : סרה מעמו הרצון והדבור, וכמו שכתוב (לקמן כא ה) מה זה רוחך סרה :
וזעף. ענין כעס, כמו (מיכה ז ט) זעף ה' אשא :
מלכים א פרק-כא
{ב} מחיר. דמיו, ערך שויו :
{ו} אדבר. כמו דברתי, עתיד במקום עבר :
{ח} ספרים. אגרות, על שם שבהן יסופר דברים :
החורים. השרים, וכן (נחמיה ה ז) ואריבה את החורים :
{טו} רש. מלשון ירושה :
מאן. לא רצה :
{יט} לקקו. ענץ לחיכה, כמו (שופטים ז ה) אשר ילק בלשונו :
{כג} בחל. היא חומה נמוכה, כמו (שמואל ב כ טו) ותעמוד בחל :
{כה} הסתה. ענין פתוי :
{כו} הוריש. גירש :
{כז} אט. בנחת, וכן (שם יח ה) לאט לי לנער :
מלכים א פרק-כב
{ג} מחשים. שותקים, כמו (קהלת ג ז) עת לחשות :
{ט} סריס. שר, וכן (אסתר א י) שבעת הסריסים :
{יא} תנגח. מלשון נגיחה והכאה :
{יז} נפוצים. מפוזרים :
אל ההרים. על ההרים :
{יט} עליו. סמוך לו :
{כב} תוכל. מלשון יכולת :
{כד} הלחי. הוא המקום שאצל העין :
{כה} הנך. הנה אתה :
להחבה. מלשון מחבואה ומסתור :
{כז} לחץ. ענין דוחק, רוצה לומר : בצמצום :
{ל} התחפש. ענין השתנות המלבוש :
{לו} הרנה. קול הכרוז, כן תרגם יונתן :
{לח} ברכת. מקום הבנוי באבנים ובסיד, ושם מתכנסים המים, כמו (שמואל ב ב יג) על ברכת גבעון :
וילוקו. ענין לחיכה, כמו (שופטים ז ה) כל אשר ילק בלשונו. (לט) השן. שן של פיל :
{מה} וישלם. עשה שלום :
{מז} הקדש. הניאוף, וכן (דברים כג יח) לא יהיה קדש :
בער. פנה מן העולם :
{נ} ולא אבה. לא רצה :