שמואל א פרק-א
{ג} מימים ימימה. משנה לשנה, וכן (ויקרא כה כט) : ימים תהיה גאולתו :
{ד} מנות. ענין מתנה וחלק כמו (שם ח כט) למשה היה למנה :
{ה} אפים. מלשון פנים :
{ו} צרתה. שתי נשים מאיש אחד תקראנה צרות, והוא מלשון צר ואויב, כי על פי רוב שונאות זו לזו :
הרעימה. ענין זעם וזעף, כמו (יחזקאל כז לה) רעמו פנים :
{ז} מדי. מתי, רצה לומר, בכל זמן, וכן (ישעיהו כח יט) מדי עברו :
{ח} ירע. ענין שבר, כמו (איוב לד כד) ירע כבירים לא חקר :
{ט} על מזוזת. אצל מזוזת :
{י} על ה'. כמו אל ה' :
{יא} אמתך. שפחתך :
ומורה. תער, וכן בשמשון (שופטים יג ה) ומורה לא יעלה :
{יב} הרבתה. מלשון רבוי :
{יג} על לבה. כמו אל לבה :
נעות. מלשון נע ונד :
ויחשבה. חשב אותה :
{טו} ואשפוך את נפשי. תרגם יונתן : ואמרית עולבן נפשי בצלו, וכן (תהלים קב א) ישפוך שיחו :
{טז} אל תתן. ענין האמירה על הדבר, כמו (לקמן יח ח) ולי נתנו האלפים :
לפני בת בליעל. כמו לבת בליעל, ודוגמתו (קהלת ה ה) ואל תאמר לפני המלאך, ומשפטו להמלאך :
בליעל. בלי עול של מקום :
שיחי. ענין ספור התלאות, כמו (תהלים קב א) ולפני ה' ישפוך שיחו :
עד הנה. עד הזמן הזה :
{יז} שלתך. כמו שאלתך באל''ף :
{יח} ופניה. ענין זעם, כמו (ירמיהו ג יב) לא אפיל פני בכם :
{יט} וידע. ענין המשכב, כמו (מלכים א א ד) והמלך לא ידעה :
{כ} לתקופות. מלשון הקפה וסבוב :
שאלתיו. מלשון שאלה ובקשה :
{כב} יגמל. ענין גמר ההנקה, וכן (בראשית כא ח) ביום הגמל :
{כד} ואיפה. שם מדה בת שלש סאין :
ונבל. נאד, והוא כלי היין :
{כו} בי. ענין בקשה :
{כח} השאלתיהו. מלשון שאלה :
שמואל א פרק-ב
{א} עלץ. ענין שמחה, כמו (משלי כח יב) בעלוץ צדיקים :
רמה. גבהה :
{ב} בלתך. זולתך :
צור. ענין חוזק, והוא מלשון צור וסלע :
{ג} עתק. דברי חזק, כמו (תהלים צד ד) ידברו עתק :
נתכנו. ענין מנין, כמו (שמות ה יח) : ותוכן לבנים :
עלילות. מעשים, כמו (איכה א יב) : אשר עולל לי :
{ד} חתים. ענין שבירה, כמו (ישעיהו נא ו) : וצדקתי לא תחת :
ונכשלים. מלשון מכשול, והוא ענין רפוי הכח :
אזרו חיל. חגרו כח, וכן (תהלים יח לג) : המאזרני חיל :
{ה} חדלו. מנעו :
אמללה. ענין כריתה, כמו (שם ו ג) : אומלל אני :
{ו} מוריד. מלשון ירידה :
{ז} מוריש. ענין עניות, כמו (שמואל ב יב ג) : ולרש אץ כל :
{ח} מאשפות. הוא מקום השלכת הזבל :
ירים. ירומם :
אביון. התאב לכל דבר, כי אין לו מאומה :
נדיבים. שרים וחשובים :
מצוקי ארץ. מצבי ארץ, ודוגמתו (שמואל ב טו כד) :
ויציקו את ארון. ורצה לומר, היסודות והעמודים שהם מצבי הארץ ומעמידים אותה :
וישת. וישם :
תבל. מקום המיושב נקרא תבל :
{ט} ידמו. יכרתו, כמו (ירמיהו נא ו) : אל תדמו בעונה :
{י} יחתו. ישברו :
ירעם. מלשון רעם ורעש :
אפסי. קצות, כי בקצות הארץ היא אפס וכלה :
קרן. המלה ההיא הונחה על התגברות, כי בעלי חיים בעלי הקרן, יתחזקו בהם :
{יא} על ביתו. אל ביתו :
{יג} ומשפט. ומנהג, כמו (לקמן כז יא) : וכה משפטו :
את העם. עם העם :
והמזלג. שם כלי בעלת שינים, עשוי לתחוב בו בשר ולהוציא מהקדרה, וכן (שמות לח ג) :
את המזלגות. (יד) כיור דוד קלחת פרור. הם כלי בשול, כיורה וקדרה וכדומה :
{טו} חי. דבר שלא נתבשל קרוי חי :
{טז} כיום. רצה לומר, כעת, וכן (במדבר ד וז) : ביום הכותי :
בחזקה. בכח ובעל כרחך :
{יז} נאצו. הוא ענין כעס, כמו (נחמיה ט יח) : נאצות גדולות, והושאל אל הבזיון, כי המבזה למי, הוא מכעיסו :
מנחת. המלה ההיא כולל כל הקרבנות שהמה למנחה ולדורון :
{יח} אפוד. מלבוש, דומה קצת לאפוד של כהן גדול, ויחגרו בו עובדי ה' להשתנות משאר בני אדם, וכן נאמר בדוד כשהלך לפני הארון (שמואל ב ו יד) : ודוד חגור אפוד בד :
בד. פשתן :
{יט} ומעיל. מלבוש דומה קצת למעיל של כהן גדול :
{כא} פקד. ענין זכרון והשגחה :
{כב} ישכבן. רצה לומר משכיבין :
הצובאות. מלשון צבא, ורצה לומר, הרבה כאחת :
{כד} מעבירים. ענין הוצאות קול, כמו (שמות לו ו) :
ויעבירו קול במחנה. (כה) ופללו, יתפלל. ענין משפט, כמו (שם כא כב) : ונתן בפלילים :
{כז} הנגלה. היא בה''א השאלה :
{כח} לעלות. להעלות :
אשי. הם מתנות כהונה, שהמה מותר מאש המזבח :
{כט} תבעטו. הוא ענין בזיון, והמשיל לבהמה הבועטת ברגליה, וכן (דברים לב טו) : וישמן ישורון ויבעט :
מעון. במעון, רצה לומר במשכן מקום מדורי, כמו (תהלים כו ח) : אהבתי מעון ביתך :
להבריאכם. ענין שומן, כמו (שופטים ג וז) : ועגלון איש בריא :
{ל} חלילה. חולין וגנאי :
יקלו. הוא הפך הכבוד :
{לא} וגדעתי. אכרית, כמו (דברים ז ה) : ואשריהם תגדעון :
זרועך. ענין חוזק, כי החוזק היא בזרוע :
{לב} והבטת. ענין ראיה והסתכלות :
צר. כמו ששתי נשים לאיש אחד תקראנה צרות, כמו כן יקראו שני כהנים גדולים זה לזה בלשון צר :
מעון. במעון :
{לג} לכלות. המצפה לדבר ואינו בא, קרוי כליון עינים בלשון מקרא :
ולאדיב. הוא הפוך, כמו ולדאיב, והוא מענץ צער ותוגה, כמו (שם כח סה) : ודאבון נפש :
מרבית. ענין גדול, כמו (איכה ב כב) : אשר טפחתי ורביתי :
{לה} נאמן. מתקיים, כמו (ישעיהו כב כג) : יתד במקום נאמן :
והתהלך. ענין טיול, כמו (ויקרא כו יב) : והתהלכתי בתוככם :
{לו} לאגורת. האל''ף נוספת, והוא כמו גרה, שהיא מטבע של כסף, והוא מעה :
וככר. כך נקרא לחם שלם :
ספחני. ענין הקבוץ והדבוק, כמו (ישעיהו יד א) : ונספחו על בית יעקב :
פת. הוא פרוסה, כמו (ויקרא ב ו) : פתות אותה פתים :
שמואל א פרק-ג
{א} יקר. חשוב, כמו (לקמן כו כא) : יקרה נפשי :
חזון. נבואה :
נפרץ. מלשון פרצה :
{ב} החלו. התחילו :
כהות. חשוכות, כמו (ויקרא יג ו) : והנה כהה :
{ד} הנני. הנה אני :
{ז} טרם. עדיין לא, כמו (שמות י ז) : הטרם תדע :
{ח} ויבן. מלשון בינה :
{י} כפעם בפעם. רצה לומר כמו בפעמים הקודמים :
שמואל שמואל. הכפל בא לזרז את הנקרא :
{יא} תצלינה. ענין תנועה ורעדה, כמו (חבקוק ג טז) : לקול צללו שפתי :
{יג} מקללים. ענין בזיון, כמו (מלכים א ב ח) :
קללה נמרצת. או הוא מלשון קללה ממש :
כהה. ענין חושך :
{טו} המראה. מראה הנבואה :
{יז} תכחד. ענין מניעה והעלמה, כמו (בראשית מז יח) : לא נכחד מאדוני :
{כ} נאמן. מתקיים, כמו (לעיל ב לה) : בית נאמן :
שמואל א פרק-ד
{ב} ויערכו. ענין סדור, כמו (ויקרא ו ה) : וערך עליה העולה, ורצה לומר, סדרו אנשי החיל לעמוד מול המלחמה :
ותטוש. ענין פזור והתפשטות, כמו (במדבר יא לא) : ויטוש על המחנה :
וינגף. ענין הכאה, כמו (תהלים צא יב) : פן תגוף באבן רגליך :
במערכה. היא מקום המלחמה, שעומדים שם סדורים :
{ה} ותהום. מלשון המייה :
{ו} העברים. בני ישראל נקראים עברים, כי אברהם אביהם היה מעבר הנהר :
{ז} שלשם. יום השלישי שלפני היום :
{ח} האדירים האלה. בכל המקרא הזה אמר בלשון רבים, לפי שאמר 'האלהים' שכתוב בכל מקום בלשון רבים, לזה אמר הכל בלשון רבים :
{ט} לאנשים. רצה לומר גבורים ואמיצי לב :
{י} רגלי. הולכי רגל, לא רוכבי סוסים :
{יב} ומדיו. ומלבושיו, כמו (לקמן יז לח) : וילבש וגו' מדיו :
ואדמה. עפר :
{יג} יד. מקום :
מצפה. ענין תוחלת ותקוה, כמו (מיכה ז ז) : ואני בה' אצפה :
{יד} ההמון. העם הרב :
{טו} קמה. רצה לומר כל אחת קמה, כי בעת הראות, דרך העין להתנענע, ושל עלי קמה ועמדה, כי לא ראה עוד :
{טז} נסתי. ברחתי :
{יז} המבשר. כל המספר חדשות בין טוב בין רע, נקרא מבשר :
{יח} אחורנית. לאחוריו :
בעד. נגד :
מפרקתו. הוא עצם הצואר, על שם שעשוי פרקים פרקים :
{יט} ללת. רצה לומר ללדת, ובא בחסרון הדל''ת, לפי שילדה ביללה :
ותכרע. נפלה על ברכיה :
נהפכו. ענין סבוב וגלגול, על כי בעת הגלגול מתהפך הדבר מצד אל צד, וכן (שופטים ז יג) : מתהפך במחנה מדין :
צריה. הם חבלי הלידה, הבאה מהשמטת קשרי הרחם התקועים זה בזה, והוא מושאל מן צירי הדלתות, וכן (ישעיהו יג ח) : צירים וחבלים יאחזון :
{כ} ענתה. השיבה :
שתה. שמה, כמו (שמות י א) :
למען שיתי (כא) אי כבוד. כמו אין כבוד, ותחסר הנו''ן, כמו (איוב כב ל) :
ימלט אי נקי. והיא בחיר''ק, ודוגמתו (לקמן כא ט) : ואין יש פה, שהיא בחיר''ק :
שמואל א פרק-ה
{ב} דגון. שם עבודה זרה :
ויציגו. העמידו :
{ד} כרותות. חתוכות :
המפתן. האסקופה, וכן (יחזקאל מז א) : מתחת מפתן הבית :
{ה} ידרכו. ענין צעדה, והוא מלשון דרך :
כהני. כומרים, יודעי חוק עבודת כוכבים :
{ו} וישמם. מלשון שממה :
בעפולים. כך שם המכה, ולפי שהם בחלחולת במקום מכוסה, נקראו עפולים, מלשון אופל, וכן (מלכים ב ה כד) :
ויבוא אל העופל, והוא כמו אל האופל באל''ף. והקרי בטחורים, והוא שם שרץ מה, והיו דומים להם :
{ז} קשתה. מלשון קשה :
{ח} יסוב. רצה לומר יובא :
{ט} וישתרו. כמו יסתרו בסמ''ך :
{יב} שועת. צעקת :
שמואל א פרק-ו
{א} בשדה פלשתים. כמו בארץ פלשתים :
{ב} ולקוסמים. ולמכשפים :
{ד} עכברי. שם מין שרץ :
מגפה. ענין מכה :
{ה} את הארץ. את אנשי הארץ :
{ו} התעלל. ענין שחוק והתול, כמו (שמות י ב) : אשר התעללתי במצרים :
{ז} עלות. מניקות, כמו (בראשית לג יג) : והצאן והבקר עלות עלי :
עול. היא מה שהפרה מושכת בה :
ואסרתם. ענין קשירה :
הביתה. לכלאם בבית :
{ח} בארגז. כעין תיבה :
{י} כלו. כמו כלאו, והוא ענץ תפיסה :
{יב} וישרנה. מלשון ישרה :
במסלה. בדרך הכבושה :
וגעו. צעקת הפרה תקרא געה, כמו (איוב ו ה) : אם יגעה שור :
{יד} בית השמשי. מבית השמש, והוא שם העיר :
{טו} אל האבן. על האבן :
{יח} ועד. ענינו כמו ואפילו, וכן (שמות ט ז) : לא מת ממקנה ישראל עד אחד, ורצה לומר, אפילו אחד :
שמואל א פרק-ז
{א} קדשו. הזמינו, כמו (ירמיהו ו ד) : קדשו עליה מלחמה :
{ב} שבת. ענין עכבה :
וינהו. מלשון נהי ויללה :
{ח} תחרש. תשתוק, וכן (בראשית לד ה) : והחריש יעקב :
{ט} כליל. מלשון כל, רצה לומר העלה כל בשר העולה, כמשפט האמור בה :
{יב} ובין השן. שן הסלע היה שם, ונקרא המקום על שמו :
{טז} מדי. מתי, רצה לומר, בכל שנה ושנה :
שמואל א פרק-ח
{ב} משנהו. השני לו :
{ג} הבצע. חמדת הממון, כמו (שמות יח כא) : שונאי בצע :
{ט} העד תעיד. ענין התראה, על שם שדרך להתרות בפני עדים, למען לא יכחש לאחר זמן, כמו (בראשית מג ג) : העד העיד בנו :
משפט. רוצה לומר הנהגה, ואם היא שלא כדין, וכן (לעיל ב יג) : ומשפט הכהנים :
{יא} ורצו. ענין מהירת ההליכה :
{יג} לרקחות. לעשות מעשה הבשמים, כמו (שמות ל כה) : מעשה רוקח :
ולטבחות. מבשלות, כי הנה טובחות מה שמבשלות מן הבשר :
ולאופות. מלשון אפיית הפת :
{יד} וזיתיכם. פרדסי הזית :
{טו} וזרעיכם. מלשון זריעה :
לסריסיו. לשריו ומשרתיו :
{טז} הטובים. רוצה לומר במראה :
{יט} וימאנו. לא רצו :
שמואל א פרק-ט
{א} חיל. ענין כח ואומץ :
{ב} משכמו. מכתפו :
{ד} ואין. לא מצאו בה :
{ה} יחדל. ימנע :
{ז} נביא. מלשון הבאה :
אזל. הלך, כמו (איוב יד יא) : אזלו מים מני ים :
ותשורה. דורון, כמו (ישעיהו נז ט) : ותשורי למלך בשמן :
{יא} לשאוב. כן יקרא לקיחת המים, כמו (שם יב יג) : ושאבתם מים :
{יג} הקרואים. המזומנים להסעודה, והוא מלשון קריאה :
כהיום. כהעת הזאת, כי 'יום' יאמר גם על ענין 'עת', וכן (במדבר ח יז) : ביום הכותי, והכ''ף באה לאמתת הדבר :
{טז} לנגיד. למושל ושר :
{יז} ענהו. ענין אמירה, כמו (משלי טז א) : מענה לשון :
יעצור. ימשול, על שם שעוצר ומעכב בעמו מלעשות דבר שלא ברשות :
{יח} את שמואל. אל שמואל :
אי זה. איו זה :
{יט} ושלחתיך. לפי שאין דרך ללכת בלא נטילת רשות, אמר ושלחתיך :
{כא} בן ימיני. מבנימין :
הצעירה. הקטנה, כמו (דניאל ח ט) : קרן אחת מצעירה :
{כב} לשכתה. ענין חדר מה :
{כג} לטבח. המבשל, הטובח מה שמבשל :
המנה. ענין מנחה וחלק, כמו (שמות כט כו) : והיה לך למנה :
שים. מלשון שימה :
{כד} והעליה. רוצה לומר ואשר עליה, והוא הירך שעל השוק :
למועד. לזמן :
{כו} השחר. הוא האור הנוצץ טרם תצא השמש :
ואשלחך. אלוה אותך, כמו (בראשית יח טז) : ואברהם הולך עמם לשלחם תרגם אונקלוס : לאלוואיהון :
{כז} כיום. כעת :
שמואל א פרק-י
{א} פך. שם כלי מה :
ויצוק. ושפך :
וישקהו. נשק לו :
{ב} עם קבורת רחל. סמוך לקבורתה :
נטש. עזב :
{ג} וחלפת. ענין העברה, כמו (שיר השירים ב יא) חלף הלך לו :
נבל. נאד :
{ה} נציבי. פקידי פלשתים, מה שהציבו :
ופגעת. ענין פגישה :
חבל. סיעה, כמו (תהלים קיט סא) : חבלי רשעים :
נבל ותוף וגו'. שמות מיני כלי זמר :
{ו} וצלחה. ועברה, כמו (שמואל ב יט יח) : וצלחו הירדן :
{ח} תוחל. תמתין, כמו (בראשית ח י) : ויחל עוד :
{ט} כהפנותו. כאשר פנה :
שכמו. כתפו :
{יא} שלשום. יום השלישי שלפני היום :
{יג} ויכל. כלה :
{יד} דוד. אחי אביו :
אן. אנה, ובאה בחסרון הה''א :
{יז} ויצעק. ענין אסיפה, על כי באה בזעקת המאסף :
{יח} הלוחצים. הדוחקים :
{כב} הלום. פה :
נחבא. מלשון מחבואה ומסתור :
אל הכלים. כמו בכלים, וכן (שמות כה כא) : ואל הארון תתן, ומשפטו :
ובארון. (כד) הראיתם. בה''א השאלה :
{כה} משפט. חק הראוי :
{כז} ויבזהו. מלשון בזיון :
כמחריש. יאמר על חרשות האוזן, ועל השתיקה :
שמואל א פרק-יא
{א} ויחן. מלשון חניה :
{ב} בנקור. ענין נקיבה, כמו (במדבר טז יד) : העיני האנשים ההם תנקר :
{ג} הרף. מלשון רפיון :
{ז} צמד. זוג, על שם שדרכם ללכת מצומדים ומחוברים :
וינתחהו. חתך כל אחד לנתחים, רוצה לומר לאברים :
{ח} בבזק. שם מקום :
{ט} לאיש. לכל איש :
כחום השמש. כאשר יתחמם השמש בגבורתו, והוא חצי היום :
{יא} ראשים. חלקים :
באשמורת. מלשון משמר :
היום. השמש קרויה יום, כמו (בראשית ג ח) : לרוח היום :
ויפוצו. נתפזרו, כמו (במדבר י לה) : ויפוצו אויביך :
שמואל א פרק-יב
{ב} ושבתי. השיבה הוא יותר מהזקנה :
הנם. הנה הם :
{ג} ענו. העידו, כמו (שמות כ יג) : לא תענה :
שור מי. שור של מי :
עשקתי. מלשון עושק וגזל :
רצותי. ענין שבירת הגוף, וכן (דברים כח לג) : עשוק ורצוץ :
כופר. פדיון :
{ו} את משה. עם משה, רוצה לומר על ידו :
{ז} ואשפטה. אתוכח, כמו (יחזקאל כ ד) : התשפוט אותם :
{ח} ויושיבום. מלשון ישיבה :
{ט} וימכור. מסרם, וכאלו מכרם :
{יא} ירובעל. זה גדעון :
בדן. בן דן, זה שמשון מבני דן :
{יד} תמרו. מלשון מרי ומרד :
{יז} רבה. גדולה :
{כא} התוהו. הוא דבר שאין בו ממש, כמו (בראשית א ב) : והארץ היתה תוהו :
יועילו. מלשון תועלת :
{כב} יטוש. יעזוב :
הואיל. רצה, כמו (שמות ב כא) : ויואל משה :
{כג} חלילה. חולין וגנאי :
והוריתי. אלמד, כמו (ישעיהו כח ט) : יורה דעה :
{כה} תספו. ענין כליון, כמו (ירמיהו ח יג) : אסף אסיפם :
שמואל א פרק-יג
{ב} ויתר העם. מותר העם :
{ג} נציב. ממונה העומד על ישראל לגבות המס :
{ד} ויצעקו. ענין אסיפה הבאה בצעקת המאסף :
{ו} צר. מלשון צרה :
נגש. נדחק ונלחץ, כמו (ישעיהו נג ז) : נגש והוא נענה :
ובחוחים. בין הקוצים, כמו (שיר השירים ב ב) : כשושנה בין החוחים :
ובצריחים. מגדלים גבוהים, וכן (שופטים ט מו) : צריח בית אל :
{ז} עודנו. מלשון עוד :
חרדו. מהרו בחרדה, כמו (לקמן טז ד) : ויחרדו זקני העיר לקראתו :
{ח} ויוחל. ענין המתנה, כמו (בראשית ח י) : ויחל עוד :
{יב} חליתי. התפללתי, כמו (שמות לב יא) : ויחל משה :
ואתאפק. ואתחזק, כמו (בראשית מה א) : ולא יכול יוסף להתאפק :
{יג} נסכלת. מלשון סכלות וטפשות :
{יז} ראשים. חלקים :
{יח} הנשקף. ענין הבטה, כמו (שופטים ה כח) בעד החלון נשקפה :
גי. עמק :
הצבועים. בה היו צבועים, ואמרו רבותינו ז''ל (בבא קמא טז א) שהוא אפעה, והוא בעל גוונים מחולפים כמנין ימות החמה, ולזה קרוי צבוע :
{יט} וחרש. אומן ברזל :
{כ} ללטוש. לחדד, כמו (בראשית ד כב) : לוטש כל חורש :
מחרשתו. כלי המחרישה :
אתו. שם כלי עשויה לחפור בו, כמו (ישעיהו ב ד) :
וכתתו חרבותם לאתים. ובדברי רבותינו ז''ל (בבא מציעא פב ב, ועוד) קרויה מרא :
קרדומו. גרזן, כמו (שופטים ט מח) : את הקרדומות :
מחרשתו. כלי אומנות, כמו (ישעיהו מד יג) : חרש עצים :
{כא} הפצירה. ענין רבוי, כמו (בראשית יט ג) : ויפצר בם, שהוא מרבית דברי פתוי :
פים. פיות, ורצונו לומר חריצים וחדודים :
מחרשות. הם כלי אומנות :
ולשלש קלשון. שם כלי ברזל, עשויה לסלק בה הזבל, והיא בעלת שלש שינים, וכאלו אמר קלשון בעלת שלש :
ולהציב הדרבן. רצה לומר לחדד הדרבן, להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר, והוא המקל שמלמד בו הבקר לחרישה, והמחט שבראשו קרוי דרבן, וכן (קהלת יב יא) : דברי חכמים כדרבונות :
{כג} מצב. תרגם יונתן : אסטרטיג, וכמו כן תרגם על נציב פלשתים (לעיל פסוקים ג ד), והוא ענין פקידות ושלטנות :
אל מעבר. אל צד :
שמואל א פרק-יד
{א} הלז. הזה, כמו (מלכים ב כג וז) : מה הציון הלז :
{ד} המעברות. מלשון עבר וצד :
על מצב. אל מצב :
שן הסלע. בולט היה כשן :
{ה} מצוק. מוצב, וכן (שמואל ב טו כד) : ויציקו את ארון :
מול. נגד :
{ו} מעצור. ענין מניעה, כמו (בראשית טז ב) : עצרני ה' מלדח :
{ח} ונגלינו. מלשון גלוי :
{ט} כה. כן :
דומו. המתינו, כמו (יהושע י יב) : שמש בגבעון דום :
הגיענו. מלשון הגעה :
תחתינו. במקומינו :
{יא} החורים. מלשון חור ונקב :
{יב} ויענו. ענין אמירה :
{יד} מענה. הוא הקו הישר, שיחרוש החורש כשיעור הראוי, וחוזר וחורש אצלו כמדתו, עד כלותו כל השדה, כמו (תהלים קכט ג) : האריכו למעניתם :
צמד. זוג :
{טו} ותרגז. ענין רעדה :
{טז} הצופים. העומדים במקום גבוה, ומשם צופים למרחוק לראות מה נעשה במלחמה :
ההמון. העם רב :
נמוג. ענין המסה, ורוצה לומר, מוכה ומנוגע :
והלום. ענין הכאה, כמו (שופטים ה כו) : והלמה סיסרא :
{יז} פקדו. ענין השגחה, כמו (ירמיהו טו טו) : זכרני ופקדני :
{יח} הגישה. הקריבה :
ובני ישראל. הוי''ו היא במקום עם, וכן (שמות א ה) : ויוסף היה במצרים, ורוצה לומר עם יוסף :
{יט} אסוף. ענין הכנסה, כמו (בראשית מט לג) : ויאסוף רגליו :
{כ} ויזעק. ענין אסיפה :
{כב} וידבקו. רוצה לומר רדפו להתקרב אליהם :
{כד} נגש. קרב :
ויואל. מלשון אלה ושבועה :
טעם. הלוקח אל פיו מעט מן המאכל ואין בה לרדת חדרי בטן, יקרא טעימה :
{כה} ביער. הקנים שגדל בהם הדבש, יקראו יער, כמו (שיר השירים ה א) : אכלתי יערי עם דבשי :
{כו} הלך. מלשון הליכה, ורוצה לומר זב :
{כז} ותארנה. מלשון אורה :
{כט} עכר. ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד ל) : עכרתם אותי :
אורו. מלשון אור :
{ל} לוא. כמו אם :
משלל. מבזה :
רבתה. מלשון רבוי :
{לב} ויעט. ענין פריחה, כמו (לקמן כה יד) : ויעט בהם, ורוצה לומר במהירות רב :
{לג} בגדתם. פשעתם :
גלו. גלגלו :
{לד} פוצו. התפזרו, כמו (שמות ה יב) : ויפץ העם :
שיהו. שה שלו :
בזה. במקום הזה :
{לה} אותו. עמו :
{לו} ונבוזה. מלשון בזה ושלל :
הלום. לפה, כמו (שם ג ה) : אל תקרב הלום :
{לח} פנות. מלשון פינה וזויות :
{לט} ישנו. מלשון יש :
{מ} לעבר. לצד :
{מא} הבה. תנה, כמו (בראשית כט כא) : הבה את אשתי :
תמים. מלשון תם, רוצה לומר דבר שלם ואמת :
{מז} ירשיע. יחריד ויבלבל, וכן (איוב לד כט) : והוא ישקיט ומי ירשיע, והוא על שם שנכון ביד הרשע חרדה ובלבול :
{מח} ויעש. ענין אסיפה, כמו (במדבר כד יח) : וישראל עושה חיל :
חיל. אנשי חיל :
שוסהו. ענין דריכה ורמיסה, כמו (שופטים ב יד) : שוסים וישוסו :
{נב} בן חיל. הוא היודע תחבולות המלחמה :
ויאספהו. הכניסו אליו :
שמואל א פרק-טו
{ב} פקדתי. ענין זכרון :
שם. מלשון שימה :
{ג} והחרמתם. ענין כליון וכריתה :
מעולל. הוא הרך בשנים, כמו (ישעיהו סה כ) : עול ימים והוא גדול מן היונק :
{ד} וישמע. ענין אסיפה הבאה בשמיעת קול המאסף, וכן (ירמיהו נ כט) : השמיעו אל בבל רבים :
ויפקדם. ענין מנין ומספר :
בטלאים. שם מקום, כמו (יהושע טו כד) :
זיף וטלם ובעלות. ורבותינו ז''ל אמרו (יומא כב ב) : בטלאים ממש, לפי שאסור למנות את ישראל לגולגולת, ומנאם בטלאים, וכל אחד לקח טלה מעדר שאול, והחזירו למקום מיוחד, ומנו הטלאים וידעו מספר בני ישראל :
רגלי. הולכי רגל, לא רוכבים :
{ה} וירב. מלשון מריבה ומלחמה :
{ו} הקיני. משפחת הקיני, מבני חובב חותן משה :
אוסיפך. ענין כליון :
{ח} ויתפש. ענין אחיזה :
{ט} והמשנים. מלשון שנים, רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים, ודוגמתו (עזרא א י) : כפורי זהב משנים, ורוצה לומר כפולים :
הכרים. הכבשים השמנים :
ולא אבו. ולא רצו :
וכל המלאכה. המקנה, נקראת מלאכה, לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה, ובו יעסוק, כמו (בראשית לג יד) : לרגל המלאכה :
נמבזה. בזויה :
ונמס. רוצה לומר דבר הנשחת :
{יא} נחמתי. ענין הפוך מחשבה :
{יב} מציב. ענינו עשיה והעמדה :
יד. מקום :
{טז} הרף. מלשון רפיון :
{יט} ותעט. ענין פריחה, כמו (לקמן כה יד) : ויעט בהם, ורוצה לומר מהירות ההליכה :
{כא} ראשית החרם. מיטב מדבר הנחרם, כמו (עמוס ו ו) : וראשית שמנים ימשחו :
{כב} החפץ. ענין רצון :
להקשיב. לשמוע :
{כג} ואון. ענין דבר תוהו ושקר, כמו (זכריה י ב) : התרפים דברו און :
ותרפים. הוי''ו יתירה, כמו (תהלים עו ז) : נרדם ורכב :
הפצר. ענין רבוי הדברים, כמו (בראשית יט ג) : ויפצר בם :
יען. בעבור :
{כה} שא. ענין מחילה :
{כז} בכנף. בקצה שפולי המעיל, כמו (לקמן כד ד) : ויכרת את כנף המעיל :
{כט} נצח. ענין חוזק והתגברות, כמו (איכה ג יח) : אבד נצחי, ועל המקום יאמר, שהוא חוזקן של ישראל :
ינחם. ענין הפוך מחשבה :
{לב} מעדנות. ענין קשור, כמו (איוב לח לא) : התקשר מעדנות כימה :
אכן. באמת :
{לג} שכלה. מי שבניו מתים, קרוי שכול, כמו (בראשית כז מה) : למה אשכל :
וישסף. תרגומו ופשח, והוא הבקיעה לשנים, כמו (איכה ג יא) :
ויפשחני. ובדברי רבותינו ז''ל (בבא בתרא נד א) : מאן דפשח דקלא :
{לה} יסף. מלשון הוספה :
שמואל א פרק-טז
{א} קרנך. כלי מה, עשוי דמות קרן :
בית הלחמי. בית לחם :
{ג} בזבח. באכילת בשר הזבח :
{ד} ויחרדו. מהרו בחרדה :
{ה} התקדשו. ענין הזמנה, כמו (ירמיהו ו ד) : קדשו עליה למלחמה :
{ט} שמה. הוא שמעא :
{יא} התמו. מלשון תם והשלמה :
שאר. נשאר :
נסוב. הישיבה לאכילה קרויה מסיבה, כי דרכם היה לשבת מסובים :
{יב} אדמוני. מראה אדום :
עם יפה עינים. רוצה לומר ויפה עינים, וכן (עמוס ד י) : עם שבי סוסיכם :
רואי. מראה :
קום. הוא ענין זרוז :
{יג} ותצלח. ועבר, כמו (לעיל י י) : ותצלח עליו רוח אלהים :
רוח ה'. רוח גבורה מה' :
{יד} ובעתתו. מלשון בעתה וחרדה :
רוח רעה. רוח מחריד ומרעיד :
{יח} ונבון דבר. מבין כל דבר חכמה :
שמואל א פרק-יז
{א} באפס דמים. שם מקום :
{ד} הבנים. מלשון בין :
וזרת. רוצה לומר השעור מן האגודל עד האצבע הקטנה הקרויה זרת, וכן (שמות כח טז) : זרת ארכו :
{ה} וכובע. כובע בכ''ף, וקובע בקו''ף, הוא אחד, והוא כלי מגן על הראש, כמו (יחזקאל כג כד) : צנה ומגן וקובע :
ושריון קשקשים. מין מלבוש להגן ממכת חרב, (ז) כמנור אורגים. הוא עץ עב ועגול, שהאורג כורך עליו חוטי השתי, ובמשנה קרויה כובד (שבת קיג א). ותרגומו : כאכסן דגרדאין, וכמו כן תרגם על (שופטים טז יד) : היתד הארג, אכסן דגרדאין :
ולהבת. כן יקרא ברזל החנית, על שם שמבהיק הלהב כשהוא מלוטש, וכן (איוב לט כב) : להב חנית :
הצנה. הוא כעין מגן, וכן (מלכים א י טז) : מאתים צנה :
{ח} מערכות. מלשון עריכה וסדור :
ברו. בררו ובחרו :
{ט} יוכל. מלשון יכולת והתחזקות :
{יא} ויחתו. ענין פחד ושבר :
{יג} ומשנהו. השני לו :
{יז} איפת. שם מידה, איפה :
הקליא. קמת הקליות, כמו (ויקרא כג יד) : ולחם וקלי, והוא קמח משבלים צלוים :
והרץ. לך במרוצה ומהר :
{יח} חריצי החלב. תרגם יונתן : גובנין דחלבא, ואולי יקראו כן, על שדרך הגבינה לחתכו במדה בעת עשותו, והוא מלשון (איוב יד ה) : אם חרוצים ימיו :
תפקוד. ענין השגחה, כמו (לעיל יד וז) : פקדו נא וראו :
ערובתם. ענין משכון, כמו (בראשית לח יח) : מה הערבון :
{כ} ויטוש. ועזב :
{כה} הראיתם. בה''א השאלה :
חפשי. בני חורין :
{כו} הלז. הזה :
{כח} נטשת. עזבת :
במדבר. מקום המרעה היה סמוך אל המדבר :
{לד} ואת הדוב. ועם הדוב :
{לה} והחזקתי. ואחזתי :
{לח} מדיו. מלבושיו, כמו (לעיל ד יב) : ומדיו קרועים :
{לט} ויאל. ורצה, כמו (שמות ב כא) : ויואל משה :
כי לא נסה. אלא לא נסה, והוא מלשון נסיון ובחינה :
{מ} חלוקי אבנים. אבנים חלקים, הניח לקלעותם ולזרקם :
ובילקוט. הוא כעין שק עשוי מעור, ישים בו הרועה חפציו ומה שלוקט בדרך מהלכו, ולזה יקרא ילקוט :
וקלעו. הוא הדבר אשר יזרוק בו האבן :
{מב} עם יפה מראה. כמו ויפה מראה :
{מו} יסגרך. ענין מסירה, כמו (עמוס א ו) : להסגיר לאדום :
פגר. כן יקרא גוף המת :
{מז} יהושיע. מלשון תשועה :
{מט} ויקלע. זרק האבן בכלי הקלע :
ותטבע. מלשון טביעה :
{נא} וישלפה. הוציאה, כמו (שופטים ח כ) : ולא שלף הנער חרבו :
מתערה. הוא תיק החרב, כמו (יחזקאל כא לה) : השב אל תערה :
{נב} ויריעו. מלשון תרועה :
עד בואך גיא. עד אשר תבוא לגיא, וכאלו מדבר עם מי שמכיר המקום :
{נג} מדלוק. מרדוף, כמו (בראשית לא לו) : כי דלקת אחרי :
וישסו. רמסו, או בזזו :
{נו} העלם. הנער, כמו (לקמן כ כב) : ואם כה אומר לעלם :
שמואל א פרק-יח
{א} נקשרה. מרוב האהבה, כאלו נפשו קשורה בנפשו ונתחברה בה, והוא מלשון מליצה, וכן (בראשית מד ל) : ונפשו קשורה בנפשו :
{ב} נתנו. ענין עזיבה, כמו (במדבר כא כג) : ולא נתן סיחון :
{ד} ויתפשט. ענין הסרת המלבוש :
המעיל. שם מלבוש חשוב :
ומדיו. יתר המלבושים :
ועד חרבו. ואפילו חרבו :
{ה} ישכיל. יצליח, כי המצליח נראה הוא כעושה בהשכל :
{ו} לשיר. לשורר :
והמחולות. שם כלי שיר, כמו (שמות טו כ) : בתופים ובמחולות :
ובשלשים. כלי שיר בעלת שלשת יתרים :
{ז} ותענינה. ענין הרמת קול, כמו (דברים כז יד) : וענו הלוים וגו' קול רם :
המשחקות. משמחות :
ברבבותיו. רבבה הוא עשרת אלפים :
{ח} נתנו. ענינו האמירה על הדבר, וכן (לעיל א טז) : אל תתן את אמתך :
{ט} עוין. מלשון עין, ומלשון עיון, ורוצה לומר תמיד היה מעיין ומחשב בו בעין רעה :
{י} ותצלח. ועברה :
ויתנבא. תרגם יונתן : ואשתטי, רוצה לומר היה מדבר דברי שטות, ואמר לשון נבואה, כי הנביא והשוטה מדברים דברי רמזים, זה לנבואתו וזה לשטותו :
{יא} ויטל. השליך, כמו (יונה א ה) : ויטילו את הכלים :
ובקיר. בכותל :
{יד} לכל דרכיו. בכל דרכיו, הלמ''ד במקום בי''ת, כמו (ויקרא כו ז) : לפניכם לחרב :
משכיל. מצליח :
{טו} ויגר. פחד, כמו (במדבר כב ג) : ויגר מואב :
{כב} בלט. בחשאי, כמו (שופטים ד כא) : ותבוא אליו בלט :
{כג} הנקלה. מלשון קל :
רש. עני :
ונקלה. הוא הפך המכובד :
{כה} במוהר. מתן הבתולות נקרא מוהר, כמו (שמות כב טז) : כמוהר הבתולות :
{כו} מלאו. נשלמו :
{כט} ויאסף. כמו ויוסף בוי''ו :
לרא. מלשון מורא ופחד :
{ל} מדי. בכל זמן, וכן (לעיל א ז) : מדי עלותה :
שכל. הצליח :
וייקר. מלשון יקר ומכובד :
שמואל א פרק-יט
{ב} ונחבאת. תשב במחבואה :
{י} ויפטר. ענין השלוח ממקומו, וכן (דברי הימים ב כג ח) : כי לא פטר יהוידע :
{יב} בעד החלון. דרך החלון :
{יג} התרפים. הם העשויים בצורת אדם, מהם לעבודה זרה, ומהם לצורת אדם ידוע, והנשים היו עושות על צורת בעליהן, להסתכל בתארו מרוב האהבה :
כביר העזים. תרגם יונתן : נודא דעיזא :
מראשותיו. מלשון ראש :
{טו} לראות. רוצה לומר לבקרו, וכן תרגומו : למסעד, וכמו כן תרגם על (מלכים ב ח כט) : 'לראות את יורם וגו' כי חולה הוא', אבל בכל מקום מתרגם 'למחזי' :
{טז} אל המטה. כמו על המטה, וכן (יחזקאל יח ו) : אל ההרים לא אכל :
{כ} להקת. קבוצת, והוא הפוך ממלת קהלת, וכמו כבש כשב :
נצב עליהם. רוצה לומר ממונה עליהם להורותם דרכי הנבואה, כמו (רות ב ה) : הנצב על הקוצרים :
{כב} איפה. כמו איה פה :
שמואל א פרק-כ
{ג} ואולם. ואבל :
כפשע. מלשון פסיעה וצעדה :
{ו} פקוד. ענץ זכרון והשגחה, כמו (בראשית כא א) : וה' פקד את שרה :
נשאול. מלשון שאלה ובקשה :
לרוץ. לילך במרוצה ומהר :
הימים. השנה, כמו (ויקרא כה כט) : ימים תהיה גאולתו :
{ז} כה. כן :
כלתה. ענין סוף וגמר :
{י} יענך. ישיבך :
קשה. תשובה קשה :
{יב} אחקור. מלשון חקירה ודרישה :
{טו} ולא תכרית. רצה לומר לא תמנע :
{יח} ונפקדת. ענין זכרון :
יפקד. ענינו חסרון, כמו (במדבר לא מט) : ולא נפקד ממנו איש :
{יט} האזל. ענין הלוך, כמו (איוב יד יא) : אזלו מים מני ים, ורצה לומר סימן להולכי אורח :
{כ} צדה. מלשון צד :
אורה. אשליך, כמו (שמות טו ד) : ירה בים :
למטרה. הוא הדבר אשר המורים מכוונים להשליך בו, כמו (איכה ג יב) : כמטרא לחץ :
{כא} והנה. להצד הזה :
{כב} לעלם. לנער, כמו (לעיל וז נו) : בן מי זה העלם :
{כה} ויפקד. מענין חסרון :
{כו} מאומה. כלל לא :
בלתי. ענינו כמו 'בל' ו'לא' :
{כט} אמלטה. ענין הצלה והשמטה מדבר מה :
{ל} נעות. מלשון עון ופשע :
המרדות. מלשון מרד :
לבן ישי. כמו בבן ישי, ובא הלמ''ד במקום הבי''ת, וכן (תהלים ט ה) : ישבת לכסא, ומשפטו :
בכסא. ערוה. ענינו הגלות הדופי, כמו (דברים כד ה) : ערות דבר :
{לא} תכון. מלשון הכנה וקיום :
בן מות. איש מות :
{לג} ויטל. השליך :
{לה} למועד. מקום המיועד וקבוע, וכאשר יאמר על זמן קבוע, כמו כן יאמר על מקום קבוע, וכן (איוב ל כג) ובית מועד לכל חי :
{לו} מורה. מלשון יריה והשלכה :
{לז} אחרי הנער. רצה לומר אל הנער כשהוא אחריו :
{לח} חושה. גם היא כענין מהירות, כמו (תהלים לח כג) : חושה לעזרתי, וכפל הדבר במלות שונות :
{מא} הגדיל. מלשון גודל ורבוי :
שמואל א פרק-כא
{ב} נבה. היא נוב, והה''א בסופה, במקום למ''ד בתחילתה :
{ג} יודעתי. כמו הודעתי :
פלוני. מלשון פלא ומכוסה :
אלמוני. מלשון, אלם, ורצה לומר אין לגלות המקום ולאומרה, כאלם לא יפתח פיו, וכן (מלכים ב ו ח) : אל מקום פלוני אלמוני תחנותי :
{ד} תחת ידך. רוצה לומר ברשותך :
{ה} חול. חולין :
{ו} עצורה. מנועה, כמו (דברים יא וז) : ועצר את השמים :
לנו. רוצה לומר מעמנו :
כתמול שלשם. רוצה לומר כתמול השלישי שלפני היום :
דרך חול. רוצה לומר ענין חולין :
{ז} המוסרים. מלשון הסרה :
{ח} נעצר. מעוכב, כמו (שופטים יג טו) : נעצרה נא אותך :
האדומי. שהיה גר באדום, אבל היה ישראל מלידה :
אביר. ענין חוזק, כמו (בראשית מט כד) : אביר יעקב, ורוצה לומר גדול וחשוב :
{ט} ואין. בחיר''ק כמו בציר''י, וכן (לעיל ד כא) : אי כבוד :
פה. כאן :
כלי. תרגם יונתן : מני :
נחוץ. ענין מהירות רב, וכן תרגם יונתן : בבהילו :
{י} לוטה. מכורך ומעוטף, כמו (מלכים א יט יג) : וילט פניו באדרתו :
בשמלה. בבגד :
האפוד. הוא שם כולל גם לחושן :
זולתה. חוץ ממנה :
בזה. במקום הזה :
{יב} יענו. ענין הרמת קול, כמו (דברים כז יד) : וענו הלוים קול רם :
במחולות. שם כלי זמר :
{יד} וישנו. מלשון השתנות וחלוף :
טעמו. ענין דבור החכמה, כמו (איוב יב כ) : וטעם זקנים יקח :
ויתהולל. ענין סכלות, כמו (שם פסוק וז) : ושופטים יהולל :
ויתו. ענין רושם ושריטה, כמו (יחזקאל ט ד) : והתוית תיו :
רירו. רוקו, כמו (איוב ו ו) : בריר חלמות :
{טו} משתגע. מראה בעצמו ענין שגעון :
שמואל א פרק-כב
{ב} מצוק. ענין צרה, כמו (תהלים קיט קמג) : צר ומצוק מצאוני, ורוצה לומר מי שיש לו מצוקה מאויביו :
נושא. ענין הלואה, כמו (שם קט יא) : ינקש נושה, ורוצה לומר מי שיש אצלו הלואה מאחרים :
מר נפש. עני ורש, כמו שכתוב (משלי לא ו) : ויין למרי נפש ישתה וישכח רישו :
{ד} וינחם. וינהגם, כמו (שמות יג יז) : ולא נחם אלהים :
במצודה. ענין מקום משומר, או מגדל, או סלע, או מערה, כמו (יחזקאל יט ט) : יביאהו במצדות :
{ו} האשל. האילן, כמו (בראשית כא לג) : ויטע אשל :
{ח} קשרתם. ענין אגודת אנשים בחבור עצת מרד :
{י} וצידה. מזון : (, ז) לרצים. הרצים רגלי לפני מרכבתו :
עליו. אצלו לשמשו :
סבו. סובו מפה ללכת להמיתם :
ולא אבו. ולא רצו :
לפגוע. ענין מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) : גש פגע בו :
שמואל א פרק-כג
{א} שוסים. בוזזים, כמו (תהלים מד יא) : ומשנאינו שסו למו :
{ג} ואף כי. הוא ענין כל שכן וקל וחומר, כמו (יחזקאל טו ה). ואף כי אש :
מערכות. אנשי המלחמה יקראו כן, כשהם ערוכים וסדורים להלחם :
{ו} אפוד. זה יאמר על האפוד והחושן עם האורים ותומים, וכן (הושע ג ד) : אין אפוד ותרפים :
{ז} נכר. מסר, וכן (דברים לב ל) : כי צורם מכרם :
ובריח. הוא כעין מטה, עשוי לסגור בו הדלתות מבפנים :
{ח} וישמע. ענין אסיפה הבאה משמיעת קול המאסף, כמו (ירמיהו נא כז) : השמיעו עליה ממלכות :
לצור. ענינו הסבו על העיר להצר לה ולכבשה :
{ט} מחריש. ענין מחשבה, כמו (משלי ג כט) : אל תחרוש על רעך רעה :
{יא} היסגרני. ענין מסירה, כמו (עמוס א ו) : להסגיר לאדום :
בעלי. אדוני, כמו (שמות כב יד) : אם בעליו עמו :
{יג} ויחדל. ומנע :
{יד} במצדות. במקומות משומרים :
{טו} בחורשה. ביער, כמו (יחזקאל לא ג) :
חורש מצל, ורוצה לומר סעיף. (יז) למשנה. שני למלכות :
{כ} אות. ענין רצון ותשוקה, כמו (תהלים קלב יג) : אוה למושב לו :
{כב} הכינו. מלשון הכנה :
ערום יערים. מלשון ערמה :
{כג} המחבואים. מלשון מחבואה ומסתור :
אל נכון. כמו בנכון, וכן (שמות כה כא) : ואל הארון, ומשפטו :
ובהארון. ונכון, רוצה לומר דבר ברור ומכוון :
ישנו. מלשון יש :
וחפשתי. ענין חקירה :
{כד} בערבה. תרגם יונתן : במישרא :
{כו} נחפז. מלשון חפזון ומהירות :
עוטרים. מסבבים, כעטרה המסבבת את הראש :
לתפשם. ענין האחוזה בחזקה :
{כז} פשטו. התפזרו כדרך הנלחמים, וכן (לקמן כז י) : אל פשטתם היום :
שמואל א פרק-כד
{ג} בחור. כל אחד היה נבחר :
{ד} גדרות הצאן. דיר שהצאן רובצים בה :
להסך את רגליו. לעשות צרכיו בנקבים, כי דרך הצנועים לסכך ולכסות הרגלים, וכן (שופטים ג כד) : אך מסיך הוא את רגליו :
בירכתי. בסוף, וכן (שמות כו כב) : ולירכתי המשכן ימה :
{ה} כנף המעיל. שפולי המעיל :
בלט. בחשאי, כמו (לעיל יח כב) : דברו אל דוד בלט :
{ח} וישסע. ענין בקיעה וסדיקה, כמו (שופטים יד ו) : וישסעהו כשסע הגדי :
{ט} ויקוד. כפף הקדקוד :
אפים. מלשון פנים :
{יב} ואבי. ענין גדול ושר, כמו האב על בנו. או לפי שהיה חותנו, חשבו כאב :
צודה. אורב, כמו (שמות כא יג) : ואשר לא צדה :
{יד} הקדמוני. רוצה לומר האמור בימים הקדמונים :
{טו} פרעוש. היא כינה שחורה, הקופצת ממקום למקום :
{טז} וירב. מלשון מריבה :
{יז} בני. רצה לומר חמלת עלי כבן על האב. או לפי שהיה חתנו, חשבו כבן :
{יח} גמלתני. ענין תשלומין המעשה :
{יט} סגרני. מסרני :
{כא} וקמה. מלשון קיום :
{כב} תשמיד. ענין כליון :
שמואל א פרק-כה
{ב} במעון, בכרמל. מנחלת יהודה היו, כמו שכתוב (יהושע טו נה) : מעון כרמל וזיף :
{ז} נפקד. נחסר :
מאומה. כלל לא :
{ח} בנו. כמו באנו, ותחסר האל''ף :
{ט} וינוחו. מלשון מנוחה, רוצה לומר נחו מדבריהם :
{י} המתפרצים. ענין התחזקות, כמו (בראשית לח כט) : מה פרצת עליך פרץ :
{יא} טבחתי. זבחתי :
לגוזזי. להאנשים הגוזזים צאני :
{יד} ויעט. ענין הפרחה, כמו (לעיל טו יט) : ותעט אל השלל :
{טו} הכלמנו. מלשון כלימה :
פקדנו. ענין חסרון :
{יז} בן בליעל. איש רשע, בלי עול מקום :
{יח} נבלי. נאדות :
עשויות. מתוקנות ומבושלות, כמו (בראשית יח ז) : וימהר לעשות אותו :
קלי. קמח משבלים צלויות, כמו (ויקרא כג יד) : ולחם וקלי :
ומאה צמוקים. מאה אשכלות ענבים יבשים, וכן (דברי הימים א יב מא) : דבלים וצמוקים :
ומאתים דבלים. מאתים ככר, והם תאנים מקובצות דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, כעין ככר לחם :
{כ} ותפגוש. פגעה :
{כא} לשקר. רוצה לומר על חנם :
ולא נפקד. לא נחסר :
{כה} ונבלה. ענין דברי גנאי וכעור, כמו (ישעיהו לב ו) : נבל נבלה ידבר :
{כז} הברכה. מתנה ומנחה, כמו (בראשית לג יא) : קח נא את ברכתי :
ברגלי אדני. רוצה לומר עם מהלכו ואחריו, כמו (שופטים ח ה) : לעם אשר ברגלי :
{כח} שא. ענין מחילה :
נאמן. מתקיים, כמו (ישעיהו כב כג) : יתד במקום נאמן :
{כט} צרורה. ענין קשירה, כמו (בראשית מב לה) : צרור כספו :
יקלענה. ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף, ובו יניחו האבן הנזרק, ולזה קרוי כף הקלע :
{לא} לפוקה. אף הוא ענין מכשול, כמו (נחום ב יא) : ופיק ברכים :
{לג} טעמך. דבורך ועצתך, כמו (איוב יב כ) : וטעם זקנים יקח :
כליתני. מנעת. אותי :
{לד} ואולם. אבל באמת :
לולי. אם לא :
{לה} ואשא פניך. ענין הדור פנים, למלאות השאלה :
{לו} טוב עליו. רוצה לומר שמח :
{לט} חשך. מנע, כמו (בראשית כב טז) : ולא חשכת :
{מא} אפים. על פניה :
{מב} לרגלה. עם מהלכה ואחריה :
שמואל א פרק-כו
{ה} במעגל. דרך המחנה לחנות בעגול, למען יראו מסביב כל הבא עליהם :
{ז} מעוכה. נעוצה, וקרוב הוא מלשון (ויקרא כב כד) : ומעוך וכתות :
מראשותיו. סמוך לראשו :
{ח} סגר. ענין מסירה, כמו (עמוס א ו) : להסגיר לאדום :
אשנה. מלשון שנים :
{י} ונספה. ענין כליון, כמו (לקמן כז א) : עתה אספה :
{יא} צפחת. צלוחית, כמו (מלכים א וז יד) : וצפחת השמן :
{יג} מקיץ. ענין הערה מהשינה :
תרדמת. שינה עמוקה. וכן (יונה א ו) : מה לך נרדם :
{יד} אל המלך. כמו על המלך :
{טו} איש. רצה לומר גדול וחשוב, כמו (במדבר יג ג) : כולם אנשים :
אל אדוניך. על אדוניך :
{טז} בני מות. אנשי מות, רצה לומר חייבי מיתה :
אי חנית. איה החנית :
ואת צפחת. ועם צפחת :
{יט} הסיתך. מלשון הסתה ופתוי :
ירח. מלשון ריח :
מנחה. רצה לומר תשורה וקרבן :
מהסתפח. ענין הקבוץ והדבוק, ואסיפת דבר אל דבר, כמו (לעיל ב לו) : ספחני נא :
{כ} פרעש. הוא כינה שחורה :
הקורא. שם עוף, כמו (ירמיהו יז יא) : קורא דגר :
{כא} יקרה. ענין חשיבות :
הסכלתי. מלשון סכלות וטפשות :
ואשגה. מלשון משגה ושגגה :
{כג} ביד. רצה לומר בידי :
ולא אביתי. ולא רציתי :
{כה} יכול תוכל. מלשון יכולת :
שמואל א פרק-כז
{א} אספה. ענין כליון :
ונואש. מלשון יאוש, כמו (ישעיהו נז י) : לא אמרת נואש :
{ז} ימים. שנה :
{ח} ויפשטו. התפזרו כדרך הנלחמים :
בואך שורה. עד אשר תבוא לשור, וכאלו ידבר עם מי שמכיר המקום :
{י} אל. ענינו לא :
פשטתם. נתפזרתם, להלחם לשלול שלל :
נגב יהודה. בדרומה של יהודה :
הירחמאלי. שם משפחה מבני יהודה :
הקיני. מבני חובב חותן משה, שהיו מתחברים לישראל וגרו בנחלת יהודה :
{יא} משפטו. מנהגו, כמו (לעיל ב יג) : ומשפט הכהנים :
{יב} הבאיש. רצה לומר מאס בהם כבדבר הנבאש, כמו (לעיל יג ד) : נבאש ישראל בפלשתים :
שמואל א פרק-כח
{א} לצבא. ענין קבוץ חיל. (ג) האובות והידעונים. שמות מיני קסם :
{ח} ויתחפש. ענין חליפות והשתנות הכסות באחר, כמו (מלכים א כב ל) : התחפש ובוא במלחמה :
קסמי. הוא שם כולל לכל מיני הקסם :
{ט} מתנקש. רוצה לומר מסיר המוקש והצרה שעליך, להשאיר בי :
{י} יקרך. מלשון מקרה :
עון. ענין עונש, וכן (איכה ה ז) : ואנחנו עונותיהם סבלנו :
{יד} עוטה. מעוטף, כמו (תהלים קד ב) : עוטה אור כשלמה :
ויקוד. כפה הקדקוד :
אפים. על פניו :
{טו} הרגזתני. ענין תנועת החרדה ממקום המנוחה, כמו (איוב ט ו) : המרגיז ארץ ממקומה :
{טז} ערך. אויביך, כמו (תהלים קלט כ) : נשוא לשוא עריך :
{כ} מלא קומתו. רוצה לומר כל קומתו :
{כג} ויפרצו. הוא הפוך (בראשית יט ג) : מן ויפצר בם, וענינו רבוי הדברים :
{כד} מרבק. מפוטם במרבק, והוא המקום יפטמו בו עגלים, כמו (עמוס ו ד) : ועגלים מתוך מרבק :
ותלש. מלשון לישה :
ותפהו. מלשון אפיה :
{כה} ותגש. והקריבה :
שמואל א פרק-כט
{א} בעין. בעין המים, והוא מעין :
{ב} וסרני. ענין שררה :
{ג} העברים. כן קרויים ישראל, כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם :
נפלו. שכנו, כמו (בראשית כה יח) : על פני כל אחיו נפל :
{ד} הפקדתו. מלשון פקדו (יהושע כד ב) : והנחה :
לשטן. לעשות איבה ושטנה, ודומה לו (מלכים א יא יד) : ויקם שטן לשלמה :
יתרצה. מלשון רצוי :
{ה} יענו. ענין הרמת קול :
במחולות. שם כלי זמר :
שמואל א פרק-ל
{א} פשטו. התפזרו לשלול שלל :
{ב} וישבו. מלשון שביה :
{ו} לסקלו. לרגמו באבנים :
{ח} ארדוף. תחסר ה''א השאלה, ומשפטו : הארדוף, ודוגמתו (בראשית ג א) : אף כי אמר אלהים, ומשפטו : האף, בה''א השאלה :
{י} פגרו. נחלשו, ובדברי רבותינו ז''ל (שבת קכט ב) : יומא דמפגרי ביה רבנן :
{יב} פלח. חתיכה, כמו (שיר השירים ד ג) : כפלח הרמון :
דבלה. תאנים דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, וכן (לעיל כה יח) : ומאתים דבלים :
צמוקים. ענבים יבשים, והוא מלשון (הושע ט יד) : ושדים צומקים :
{יג} ואי מזה. איה העם שתאמר מזה אתה :
{טו} הגדוד. החיל :
תסגרני. תמסור אותי, כמו (עמוס א ו) : להסגיר לאדום :
{טז} נטושים. מפוזרים, כמו (במדבר יא לא) : ויטוש על המחנה :
וחוגגים. ענין רקידה וכרכר, כמו (תהלים קז כז) : ויחוגו וינועו כשכור :
{יז} מהנשף. מהערב, כמו (ישעיהו כא ד) : נשף חשקי :
{יט} ולא נעדר. ולא נחסר, כמו (שם מ כו) : איש לא נעדר :
{כא} פגרו. נחלשו :
{כב} יען. בעבור :
{כד} כחלק וגו'. וכחלק, רצה לומר כחלק זה, כן חלק זה :
{כה} לחק. לדבר קבוע :
ולמשפט. למנהג, וכפל הדבר במלות שונות :
{כו} לרעהו. לכל רעה ורעה, וכן (איוב מב י) : בהתפללו בעד רעהו :
ברכה. מנחה ומתנה, כמו (לעיל כה כז) : ועתה הברכה :
שמואל א פרק-לא
{ב} וידבקו. השיגום, עד שהיו דבוקים להם :
{ג} המורים. הזורקים בחצים, כמו (לעיל כ לו) : אשר אנכי מורה :
ויחל. מלשון חלחלה ופחד :
{ד} שלוף. ענץ הוצאת החרב מתעדה, כמו (לעיל יז נא) : וישלפה מתערה :
ודקרני. ענין נעיצה, כמו (זכריה יב י) : אשר דקרו :
והתעללו. ענין לעג שחוק ובזיון, כמו (במדבר כב כט) : התעללת בי :
ולא אבה. ולא רצה :
{ח} לפשט. להסיר בגדיהם, כמו (ויקרא ו ד) : ופשט את בגדיו :
נופלים. רוצה לומר נופלים בארץ פגרים מתים :
{ט} כליו. בגדיו וכלי זיינו :
וישלחו. את שלוחיהם :
בית עצביהם. אנשי בית עבודה זרה הקרוים עצבים, כי מעציבים לב עובדיהם, צועקים אליהם ואינם עונים :
{י} עשתרות. שם עבודה זרה מה :
גויתו. גופו, כמו (דניאל י ו) : וגויתו כתרשיש :
תקעו. תלאו, ] תלו [ כמו (במדבר כה ד) : והוקע אותם לה' :
{יג} האשל. שם אילן מה :
ויצומו. התענו :