מלכים ב פרק-א
{ב} השבכה. מעשה רשת, וכן (מלכים א ז וז) : שבכים מעשה שבכה :
בבעל זבוב. כן שם העבודת גלולים :
{ג} מלאכי. שלוחי :
{ז} משפט. מנהג :
{יג} שר חמשים שלשים וחמשיו. הוא הפוך, כמו שר חמשים וחמשיו שלישים :
מלכים ב פרק-ב
{ג} החשו. שתקו, כמו (שם כב ג) : ואנחנו מחשים :
{ח} אדרתו. מלבוש יקר המיוחד לנביאים, וכן (שם יט יט) : וישלך אדרתו :
ויגלום. כרכו כאחת, וכן (יחזקאל כז כד) בגלומי תכלת, ופירושו בכריכת בגדי תכלת :
בחרבה. ביבשה :
{ט} פי. ענין חלק, וכן (דברים כא יז) : פי שנים בכל אשר ימצא לו :
{י} הקשית. מלשון קשה :
ואם אין. ואם לא :
{יג} וירם. מלשון הרמה והגבהה :
{טו} נחה. ענין חניה :
הגאיות. מלשון גיא ועמק :
{יז} ויפצרו. ענין רבוי הדברים, להעביר האדם מרצונו, כמו (בראשית לג יא) : ויפצר בו ויקח :
בוש. ענין איחור, כמו (שופטים ג כה) : ויחילו עד בוש :
{יט} מושב. מלשון ישיבה :
משכלת. הורגת אנשיה, כמו (יחזקאל לו יג) : ומשכלת גוייך :
{כ} צלוחית. תרגום של צנצנת (שמות טז לג), היא צלוחית :
{כא} מוצא. מקום הנביעה :
מות ומשכלת. היא היא, וכפל הדבר במלות שונות :
{כב} וירפו. מלשון רפואה :
{כג} ויתקלסו. וילעגו, כמו (ירמיהו כ ח) : לחרפה ולקלס :
קרח. כן יקרא מי שאין בו שער הראש, כמו (ויקרא יג מ) : קרח הוא :
{כד} ותבקענה. מלשון בקיעה :
מלכים ב פרק-ג
{ב} מצבת. מלשון מצבה :
{ט} ברגליהם. ההולכים מהם ואחריהם, כמו (שופטים ח ה) : לעם אשר ברגלי :
{י} אהה. ענין לשון צעקת יללה :
{יא} יצק. שפך :
{יב} אותו. עמו :
{יד} לולי. אם לא :
{טו} מנגן. יודע לנגן :
{טז} הנחל. העמק :
גבים. בורות, כמו (ישעיהו ל יד) : ולחשוף מים מגבא :
{יט} החלקה. השדה, כמו (שמואל ב יד ל) : ראו חלקת יואב :
{כא} ויצעקו. נאספו על ידי צעקת המאסף :
{כג} החרב נחרבו. מלשון חרב :
{כה} הקלעים. משליכי אבני קלע :
{כו} אותו. עמו :
להבקיע. מלשון בקיעה, ורוצה לומר, להפריד המחנה, ולעבור דרך בה :
מלכים ב פרק-ד
{א} והנושה. המלוה, כמו (דברים כד יא) : והאיש אשר אתה נושה בו :
{ב} אסוך. שם כלי השמן, ויקרא כן על שם שסכין ומושחין ממנו :
{ד} בעדך. כנגדך :
תסיעי. תעקרי ממקומה :
{ז} נשיך. הלואתך :
מדי. מתי, רצה לומר : בכל זמן :
{ט} אישה. בעלה :
{י} קיר. כותל :
ונשים. מלשון שימה :
{יג} חרדת. ענין תנועה חזקה, ואם היא מבלי פחד, כמו (שמואל א טז ד) : ויחרדו זקני העיר לקראתו :
{טז} חיה. כן נקראת היולדת, ובדברי רבותינו ז''ל (יומא עג ב) : והחיה תנעול את הסנדל :
תכזב. ענינו דבר הנפסק, כמו (ישעיהו נח יא) : אשר לא יכזבו מימיו :
{כב} וארוצה. ענין מהירות ההליכה :
{כד} תעצר. תעכב, כמו (שופטים יג טו) : נעצרה נא אותך :
{כה} הלז. הזאת :
{כז} להדפה. לדחפה, כמו (תהלים א ד) : אשר תדפנו רוח :
{כח} תשלה. ענין שגגה ושכחה, כמו (שמואל ב ו ז) : על השל, ורוצה לומר : תטעה :
{כט} משענתי. המטה אשר נשען בו :
תעננו. מלשון עניה ותשובה :
{לא} קשב. ענין האזנה :
הקיץ. ענין הערה :
{לד} ויגהר. ענין השתטחות הגוף, כמו (מלכים א יח מב) : ויגהר ארצה :
ויחם. מלשון חמימה :
{לה} ויזורר. ענין עטוש, כי עטישותיו תהל אור (איוב מא י), תרגומו : זרירוהי :
ויפקח. פתח, כמו (שם כז יט) : עיניו פקח :
{לח} שפות. ענין העמדת הסיר במקום מושבה, כמו (יחזקאל כד ג) : שפות הסיר שפות :
הסיר. הקדרה :
נזיד. תבשיל, כמו (בראשית כה כט) : ויזד יעקב נזיד :
{לט} אורות. ענינו צמחי שדה, כמו (ישעיהו כו יט) : טל אורות טלך :
פקועות שדה. הם הגדלים על גפן שדה, והמה מרים, ועושים מהם שמן. ובדברי רבותינו ז''ל (שבת פרק ב משנה ב) נקרא שמן פקועות :
ויפלח. ענין בקיעה, כמו (שיר השירים ד ג) : כפלח הרמון :
{מב} מבעל שלשה. שם מקום :
בכורים. מלשון בכור, ורצה לומר : דבר הנקצר ראשון :
וכרמל. כן יקרא שבלים רכים :
בצקלונו. תרגם יונתן : בקליפותיהן :
מלכים ב פרק-ה
{ב} וישבו. מלשון שביה :
{ג} גברתה. אשת אדונה :
אחלי. ענין בקשה, כמו (שמות לב יא) : ויחל משה :
{ה} ספר. אגרת :
חליפות. כן יקראו הבגדים, כי בהסיר האחת, יחליף אחרת תחתיה :
{ז} מתאנה. מבקש עלילה, כמו (שופטים יד ד) : תואנה הוא מבקש :
{י} מלאך. שליח :
{יא} והניף. מלשון הנפה והרמה :
{יג} אבי. רצה לומר, שר וקצין כהאב על הבן :
ואף כי. הוא כענין כל שכן :
{טו} ברכה. מנחה, כמו (בראשית לג יא) : קח נא את ברכתי :
{טז} ויפצר. ענין רבוי הדברים ופתוי :
וימאן. לא רצה :
{יז} ולא יתן. הוא מלשון שאלה, וכן (שמואל ב יג כו) : ולא ילך אתנו אמנון :
צמד. זוג :
פרדים. הם הנולדים מן הסוס והחמור :
{יח} בית רמון. בית עבודת זרה ששמה רמון :
{יט} כברת. הוא מיל, וכן (בראשית מח ז) : כברת ארץ :
{כ} חשך. מנע, כמו (שם כב טז) : ולא חשכת :
{כא} ויפול. ענין הטיה, כמו (שם כד סד) : ותפול מעל הגמל :
השלום. בה''א השאלה :
{כג} הואל. רצה, כמו (לקמן ו ג) : הואל נא ולך :
ויפרוץ. הוא הפוך מן ויפצר, והיא היא :
ויצר. וקשר, כמו (ישעיהו ח טז) : צור תעודה :
חריטים. מין כיסים, וכן (שם ג כב) : והמטפחות והחריטים :
{כה} אנה ואנה. לפה ולפה :
מלכים ב פרק-ו
{ב} קורה. עץ עב, כמו (שיר השירים א יז) : קורות בתינו ארזים :
{ג} הואל. רצה :
{ד} ויגזרו. ענין חתוך, כמו (מלכים א ג כה) : גזרו את הילד :
{ו} ויקצב. ענין כריתה וחתוך, וכן (שיר השירים ד ב) : כעדר הקצובות :
ויצף. שט למעלה, כמו (דברים יא ד) : אשר הציף :
{ח} פלוני. מכוסה :
אלמוני. מלשון אלם, כי לא ידובר בו, וכן (שמואל א כא ג) : ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמוני :
{ט} נחתים. ענין ירידה, כמו (יואל ד יא) : הנחת ה' גבוריך, כי במקום מורד ירדו להסתר :
{יג} איכה הוא. אנה הוא, כמו (שיר השירים א ז) : איכה תרעה, ואם (פירוש : למרות) שהוא בחול''ם :
{יד} כבד. הרבה :
ויקיפו. וסבבו :
{יז} פקח. פתח :
נא. עתה :
{כא} אבי. רצה לומר : רבי :
{כב} האשר. בה''א התימה :
{כג} ויכרה. עשה סעודה, כמו (איוב מ ל) : יכרו עליו חברים :
{כה} דביונים. צואה הזב מן היונים, כי [ אשר ] יזוב (ויקרא טו כה) תרגומו : ארי ידוב, ובהם היו מדליקין האש, לחסרון העצים בעבור המצור :
{כז} היקב. הוא גת היין :
{כט} ותחביא. הסתירה :
{לב} הראיתם. בה''א השאלה :
ולחצתם. ענין דחק :
{לג} אוחיל. אקוה, כמו (איכה ג כא) : על כן אוחיל לו :
מלכים ב פרק-ז
{ב} השליש. שר וחשוב, כמו (שמות טו ד) : ומבחר שלישיו :
נשען. נסמך :
ארובות. חלונות, כמו (הושע יג ג) : וכעשן מארבה :
הנכה. הנה אתה, והוא כמו הנך, והה''א נוספת, ודוגמתו (שמואל א א כו) : הנצבת עמכה, ומשפטו : עמך :
{ד} ונפלה. ענין נטיה, כמו (ירמיהו לז יג) : אל הכשדים אתה נופל :
{ה} בנשף. בערב, כמו (ישעיהו ה יא) מאחרי בנשף :
{ט} מחשים. שותקים, כמו (לעיל ב ג) : גם אני ידעתי החשו :
וחכינו. ענין איחור והמתנה, כמו (לקמן ט ג) : ונסתה ולא תחכה :
{יג} הנם. הנה הם :
המון. ענין רבוי עם :
תמו. נשלמו :
{טו} בחפזם. ענין מהירות, כמו (שמואל ב ד ד) : ויהי בחפזה לנוס :
מלכים ב פרק-ח
{ו} סריס. שר :
עזבה. הניחה :
{ט} בנך. רצה לומר : מכניע לך כבן לאביו :
{יא} בוש. ענין איחור, כמו (שופטים ג כה) : ויחילו עד בוש :
{יב} תשלח. ההבער קרוי שלוח, כי עשה יעשה שליחותו, שהולך ממקום למקום ושורף הכל :
ועולליהם. בניהם הקטנים :
תרטש. ענין בקיעה, כמו (הושע יד א) : עולליהם ירוטשו :
{טו} המכבר. תרגם יונתן : גונבא, והוא מין בגד עב, כי ותכסהו בשמיכה (שופטים ד יח), תרגומו כמו כן : בגונבא :
{יט} ניר. כמו נר, ורוצה לומר : מלך, המאיר כנר :
מלכים ב פרק-ט
{א} פך. שם כלי מיוחד לשמן :
{ג} תחכה. תמתין ותאחר, כמו (לעיל ז ט) : וחכינו עד אור הבקר :
{י} בחלק. הנחלה יקרא כן, כי נחלק לו :
{יא} שיחו. דברו, כמו (מלכים א יח כז) : כי שיח וכי שיג לו :
{יג} גרם. עצם וגרם, אחד הוא, כמו (משלי כה טו) : תשבר גרם, וכמו שעצמות הדבר נקרא בלשון עצם, כמו שכתוב (בראשית ז יג) : בעצם היום, כמו כן נקרא בלשון גרם :
המעלות. המדרגות :
{יד} ויתקשר. כן נקרא המרד, כי רבים יתקשרו באגודה אחת :
{טו} נפשכם. רצונכם, כמו (דברים כג כה) : ואכלת ענבים כנפשך :
פליט. שום שארית, וכן (ירמיהו מב וז) : שריד ופליט :
{יז} והצופה. הוא העומד במקום גבוה, להביט למרחוק :
שפעת. מלשון שפע וריבוי וכמו (ישעיהו ס ו) שפעת גמלים תכסך :
רכב. רוכב סוס :
{יח} סוב. מלשון סבוב :
עד הם. עד אליהם :
{כא} בחלקת. בנחלת שדה :
{כה} שלשה. ענין שר, כמו (שמות טו ד) : ומבחר שלישיו :
שא. הגבה אותו :
צמדים. חבורים יחד, כמו (במדבר יט טו) : צמיד פתיל :
נשא עליו. העמיס עליו :
המשא. הנבואה :
{כו} אמש. יאמר על הלילה העבר, כמו (בראשית לא מב) : ויוכח אמש :
{ל} בפוך. הוא כחול שחור, וכן (ירמיהו ד ל) : כי תקרעי בפוך עיניך :
ותיטב. ענין תקון, כמו (שם ב לג) : מה תיטבי דרכך :
ותשקף. ראתה והביטה :
{לב} סריסים. שרים :
{לג} שמטוה. ענין הזזה מן המקום, כמו (שמואל ב ו ו) : שמטו הבקר :
ויז. מלשון הזיה ונטיפה :
{לה} הגלגלת. הראש :
{לז} כדומן. כזבל, כמו (ירמיהו ח ב) : לדומן על פני האדמה :
מלכים ב פרק-י
{א} האמנים. כן יקראו מגדלי הילדים, כמו (ישעיהו ס ד) : על צד תאמנה :
{ב} והנשק. כלי המלחמה, כמו (שם כב ח) : נשק בית היער :
{ז} בדודים. כעין קדירות, וכן (שמואל א ב יד) : והכה בכיור או בדוד :
{ח} צבורים. קבוצים, כמו (בראשית מא מט) : ויצבור יוסף :
{י} אפוא. תרגם יונתן : כען, והוא תרגום של 'עתה' :
{יא} ומידעיו. קרוביו, כמו (רות ב א) : מודע לאישה :
וכהניו. כהני הבעל :
שריד. שארית :
{יב} בית עקד הרועים. בית שהרועים גתזים בו הצאן, ולפי שהדרך לעקדם ולקושרם בעת הגזיזה, קרוי עקד, מלשון (בראשית כב ט) : ויעקוד את יצחק :
{טז} בקנאתי. ענין נקימה, כמו (במדבר כה יא) : בקנאו את קנאתי :
{יט} אל יפקד. אל יחסר, כמו (שם לא מט) : ולא נפקד ממנו איש :
בעקבה. תרגם יונתן : בחוכמא, וכן (בראשית כז לו) : ויעקבני זה פעמים :
{כ} קדשו. הזמינו :
עצרה. אסיפה וקבוץ, כמו (ירמיהו ט א) : עצרת בוגדים :
{כב} המלתחה. הוא מקום גנוזת כריכי מלבושי כהני הבעל, והוא הפוך מן (איוב לח ט) : וערפל חתולתו, וכן תרגם יונתן : קומטריא, ובמשנה (כלים פרק טז משנה ז) : כסוי קמטרא טהור :
{כג} חפשו. חקרו, כמו (איכה ג מ) : נחפשה דרכינו :
{כה} לרצים. הרצים רגלי לפני מרכבתו :
ולשלשים. ולשרים :
{כו} וישרפוה. כל אחת ואחת :
{כז} ויתצו. מלשון נתיצה ושבירה :
למוצאות. להפנות שם לגדולים :
{לב} לקצות. להכרית, כמו (דברים כה יב) : וקצותה את כפה :
מלכים ב פרק-יא
{ד} לכרי. כמו לכרים, ויקראו כן השרים, על דרך השאלה, וכמו שכתוב (ישעיהו לד ו) : מדם כרים ועתודים :
{ו} מסח. מלשון היסח הדעת :
{ז} הידות. החלקים, כמו (בראשית מז כד) : וארבע הידות :
{ח} והקפתם. וסבבתם :
השדרות. כמו הסדרות, בסמ''ך, והוא מלשון סדור ועריכה, וכמו שהחיל המסודר יקראו מערכת, כמו כן יקראו סדרות :
{י} השלטים. כעין מגינים :
{יא} מכתף. מצד :
{יב} הנזר. הכתר :
העדות. מלשון עדי וקשוט. או על הספר תורה יאמר :
{יח} ויתצהו. מלשון נתיצה ושבירה :
היטב. רוצה לומר : בחוזק, וכן (דברים ט כא) : טחון היטב :
מתן. כך שמו :
{כ} שקטה. נחה :
מלכים ב פרק-יב
{ג} הורהו. למדהו, כמו (ישעיהו כח ט) : את מי יורה דעה :
{ז} בדק. מקום השבר והרעוע, יקרא בדק, כי מהצורך לבדוק ולחפש אחריו, כמו (יחזקאל כז ט) : מחזיקי בדקך :
{ט} ויאותו. נתרצו, כמו (בראשית לד טו) : בזאת נאות לכם :
{י} ארון. ארגז :
ויקב. עשה נקב, ולתוספת ביאור אמר חור, כי חור הוא נקב :
שומרי הסף. שומרי מזתות השערים, כי סף הוא מזוזה, וכן תרגם יונתן :
אמרכליא. והאמרכלים היו שבעה, לשבעה שערי העזרה :
{יא} ויצורו. מלשון צורה :
וימנו. מלשון מנין ומספר :
{יב} המתכן. המנוי, כמו (שמות ה ח) :
מתכונת הלבנים. על ידי. אל ידי :
לחרשי. לאומני :
{יג} ולחוצבי. לכורתי :
{יד} ספות. שם כלים עשוים כצורת כדים, כי תרגם יונתן : קולין, וכן וכדה על שכמה (בראשית כד מה), תרגם אונקלוס : וקולתה :
מזמרות. כלי זמר :
מזרקות. ספלים, לזרוק מהם דם הקרבנות :
מלכים ב פרק-יג
{ד} ויחל. ויתפלל :
לחץ. דחק :
{ה} שלשום. יום השלישי שלפני היום :
{ז} לדוש. מלשון דישה וכתישה :
{יז} ירה ויור. ענין השלכת חצים :
{כג} ויחן. מלשון חנינה וחמלה :
ולא אבה. ולא רצה :
מלכים ב פרק-יד
{ו} על בנים. בעבור בנים :
{ט} החוח. מין קוץ :
ותרמוס. מלשון רמיסה ודריכה :
{י} ונשאך לבך. ענין התרוממות וגאוה :
תתגרה. ענין התחלת הריב :
{יד} התערובות. מלשון ערבון ומשכון :
{כו} מורה. מלשון תמורה וחלוף :
ואפס. הוא כענין לא :
{כז} למחות. מלשון מחיה ומחיקה :
מלכים ב פרק-טו
{א} עזריה. הוא עוזיהו, האמור בדברי הימים (ב כו א ג), ולמטה (פסוקים ל לב לד) :
{י} קבל עם. תרגום של 'נגד', הוא 'קבל' :
{יג} ירח. חדש, על שהוא נמנה במהלך הירח :
{יט} ידיו. כח ידיו :
להחזיק. מלשון חזק :
{כה} שלישו. שר שלו :
{כט} אבל בית מעכה. כן שם העיר :
הגלילה. ארץ הגליל :
{לז} החל. התחיל :
להשליח. לגרות ולהסית, כמו (שמות ח יז) : הנני משליח בך :
מלכים ב פרק-טז
{ג} הוריש. גירש :
{ה} ויצרו. מלשון מצור :
{ו} וינשל. ענין השלכה, כמו (דברים ז א) : ונשל גוים רבים :
{ח} בית ה'. בבית ה' :
{טו} לבקר. לדרוש, כמו (ויקרא יג לו) : לא יבקר הכהן :
{יז} ויקצץ. ענין כריתה :
המכונות. מלשון כן ובסיס :
הכיור. כעין דוד גדול, עשוי לרחצה :
הים. עשוי כגיגית גדולה :
מרצפת. ענין הצעת אבנים בקרקע :
{יח} מוסך. מלשון סכך :
מלכים ב פרק-יז
{ד} ויעצרהו. עכבו ומנעו, כמו (לעיל ד כד) : אל תעצר לי :
כלא. ענין תפיסה, כמו (ירמיהו לב ג) : אשר כלאו צדקיהו :
{ה} ויצר. מלשון מצור :
{ו} ויגל. מלשון גלות :
ויושב. מלשון ישיבה :
{ח} הוריש. גירש :
{ט} ויחפאו. מלשון חפוי וכסוי, ורוצה לומר : הסתירו, כדבר המכוסה :
כן. ראוי והגון, כמו (שופטים יב ו) : ולא יכין לדבר כן :
{יב} הגלולים. מלשון גלל וצואה, והם העבודת גלולים :
{יד} ערפם. הוא אחורי הראש :
{טו} כהם. כמו הם :
{טז} מסכה. ענין יציקת מתכת, כמו (ישעיהו מ יט) : הפסל נסך חרש :
{יז} ויקסמו וגו' וינחשו. ענין כשוף וניחוש :
{יח} ויתאנף. מלשון אף וחימה, כמו (מלכים א ח מו) : ואנפת בם :
{כ} ויענם. מלשון עינוי :
שוסים. בוזזים, כמו (שמואל א כג א) : והמה שוסים :
{כז} ויורם. ענין למוד, כמו (ישע' כח) : יורה דעה :
{לו} נטויה. המשיל לגבור הנוטה זרועו במלחמה :
מלכים ב פרק-יח
{ד} וכתת. ענין כתישה, כמו (שם ב ד) : וכתתו חרבותם :
{ט} ויצר. מלשון מצור :
{יא} וינחם. הניחם :
{יג} הבצרות. מלשון מבצר :
ויתפשם. לכדם :
{טו} בית ה'. בבית ה' :
{טז} קצץ. כרת וקלף :
האומנות. מפתני הבית, וכן תרגם יונתן : סקופיא :
{יז} כבד. ענין רבוי :
בתעלת הברכה. הברכה היא מקום בנוי באבנים ובסיד, ושם מתכנסים המים, והתעלה היא החפירה הסמוך לה, ובעת הצורך ממשיכים לה אמת המים מן הבריכה, וכן (שם ז ג) : אל קצה תעלת הבריכה :
במסלת. בדרך הכבושה :
{כא} משענת. ענין סמיכה :
הקנה. המטה :
הרצוץ. השבור ומרוסס, כמו (עמוס ד א) : הרוצצות אביונים :
ונקבה. מלשון נקב וחור :
{כג} התערב. מלשון ערבון ומשכון, כי כששנים חלוקים בדבר מה, וכל אחד מחייב עצמו בממון באם לא יהיה כדבריו, הדרך הוא שכל אחד נותן ערבון, להיות בטוח ומקויים :
{כד} פחת. ענין שררה :
{כה} המבלעדי. ענינו כמו זולת :
{כז} העל. כמו האל :
חוריהם. מלשון חור ונקב, ורצה לומר : צואה היוצאת מנקב פי הטבעת :
שיניהם. הוא מי רגלים, והוא קרוב מלשון שתן :
{כט} ישיא. ענין הסתה ופתוי, כמו (בראשית ג יג) : הנחש השיאני :
{לא} ברכה. ענינו מנחה ותשורת שלום, כמו (שם לג יא) : קח נא את ברכתי :
{לב} ותירוש. ענבי היין :
זית יצהר. זיתים המושכין שמן :
יסית. מלשון הסתה ופיתוי :
{לד} הנע. מלשון נע :
ועוה. מלשון עוות ועקום :
{לו} והחרישו. שתקו :
מלכים ב פרק-יט
{ג} ותוכחה. מלשון ויכוח וברור דברים :
ונאצה. ענין בזיון, כמו (שמואל א ב וז) : כי נאצו האנשים :
משבר. הוא מקום מושב היולדות, וכן (הושע יג יג) : במשבר בנים :
{ד} אולי. הלואי, כמו (שמואל ב טז יב) : אולי יראה ה' בעיני :
והוכיח. נתווכח :
{ו} גדפו. חרפו :
{ז} רוח. רצון, כמו (יחזקאל א יב) : אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת :
{י} ישיאך. יסית ויפתה אותך :
{טז} פקח. פתח כמו (זכריה יב ד) : אפקח את עיני :
{כג} כרמלו. מקום שדות וכרמים משובחים, קרוי כרמל :
{כד} קרתי. חפרתי אחר מקור, והוא מלשון (משלי ל יז) : יקרוה עורבי נחל, שהוא ענין נקב ובקוע :
זרים. שוטפים, כמו (חבקוק ג י) : זרם מים עבר :
ואחריב. מלשון חורב ויובש :
פעמי. רגלי :
יאור. ענין נהר ונחל :
מצור. ענין חתק, והוא מלשון צור :
{כה} להשות. מלשון שאיה ושממון, כמו (איוב ל ג) : אמש שואה ומשואה :
גלים. הוא כענין תל :
נצים. פרחים, כמו (שיר השירים ז יג) : הנצו הרמונים :
{כו} חתו. נשברו :
ושדפה. מלשון (מלכים א ח ל) : שדפון ירקון, והוא לקות הזרע :
{כז} התרגזך. ענין תנועת חרדת המהירות, וכן (ישעיהו כג יא) : הרגוז ממלכות :
{כח} ושאננך. הוא מלשון שאון והמייה :
חחי. הוא הטבעת המושם בפי הבהמה שעסקיה רעים, למושכה על ידו, וכן (יחזקאל כט ד) : ונתתי חחים בלחייך :
ומתגי. הוא כעין רסן, כמו (משלי כו ג) : מתג לחמור :
{כט} ספיח. הוא הצומח מהגרעין הנופל מאליו, כמו (ויקרא כה ה) : ספיח קצירך :
סחיש. ענינו ספיחי ספיחים, או ספיחי האילנות, ואין לו דומה :
{לב} יורה. ישליך :
ולא יקדמנה. לא יערוך לפניה, כי התרגום של 'לפני', הוא 'קדם', וכן (מיכה ו ו) : במה אקדם ה' :
סללה. הוא צבור העפר ששופכין מול העיר, ועולים בה להלחם, וכן (ירמיהו ו ו) : ושפכו על ירושלים סוללה :
{לד} וגנותי. מלשון הגנה :
מלכים ב פרק-כ
{ב} הקיר. הכותל :
{ג} אנה. הוא ענין לשון בקשה :
נא. עתה :
{ד} התיכונה. האמצעית :
{ז} דבלת תאנים. הם התאנים הנדרסים יחד :
השחין. מין נגע שנחלה על ידה, וכן (שמות ט ט) : לשחין פורח אבעבועות :
ויחי. ענין רפואה, כמו (יהושע ה ח) : עד חיותם :
{ח} מה אות. מלת 'מה', יורה על גודל הדבר וחשיבותו, כמו (תהלים ח ט) : מה אדיר שמך :
אות. מופת :
{יג} נכתה. ענין אוצר נחמד, וכן (בראשית לז כה) : נכאת וצרי, שרוצה לומר : דברים נחמדים :
{יד} ומאין. מאוזה מקום :
{יח} סריסים. שרים וממונים :
{כ} הברכה. בנין אבנים על אסיפת המים :
התעלה. חפירה למים :
מלכים ב פרק-כא
{ב} הוריש. גירש :
{ג} צבא השמים. כוכבים ומזלות :
{ח} להניד. מלשון נדידה :
{ט} ויתעם. מלשון תועה :
{יב} תצלנה. ענין תנועות הרעדה, כמו (חבקוק ג טז) צללו שפתי :
{יג} קו. חבל :
ומחיתי. מלשון מחיה ומחיקה, ורוצה לומר, אקנח :
הצלחת. הוא כעין קדירה, כמו (דברי הימים ב לה יג) : ובדודים ובצלחת :
{יד} ונטשתי. ועזבתי :
ולמשסה. ענין דריכה ורמיסה, כמו (ישעיהו מב כד) : מי נתן למשיסה יעקב :
{יח} בגן עזא. כך שם הגן :
{כג} ויקשרו. ענין מרד :
מלכים ב פרק-כב
{ד} ויתם. מלשון תם והשלמה :
שומרי הסף. הם השוערים :
{ה} על יד. ביד :
בדק הבית. רעוע הבית, על שם שבודקים ומחפשים אחר מקום השבור והרעוע :
{ו} ואבני מחצב. אבנים הנכרתים ממקום גדולם :
{ח} על שפן. אל שפן :
{ט} התיכו. ענין הצקה שעל ידי האור, כמו (יחזקאל כב כב) : כהתוך כסף :
{יג} נצתה. מלשון הצתה והבערה :
{יז} תכבה. מלשון כבוי :
{יט} רך לבבך. הוא ההפוך מקשה הלב :
ותכנע. מלשון הכנעה :
לשמה. מלשון שממה :
{כ} אוספך. ענין מיתה, כמו (במדבר כ כד) : יאסף אהרן :
ונאספת. ענין הכנסה, כמו (שופטים יט יח) : ואין איש מאסף אותו :
מלכים ב פרק-כג
{ד} שומרי הסף. השוערים :
בשדמות קדרון. במישור הסמוך לנחל קדרון :
{ה} והשבית. ענין בטול :
הכמרים. הם כהני עבודה זרה הלובשים שחורים, וכן (הושע י ה) : וכמריו עליו יגילו :
{ז} ויתץ. מלשון נתיצה :
הקדשים. דבר המובדל מן האדם, ואף בעבור הטומאה והאיסור, נקרא בלשון קודש, וכן (דברים כב ט) : פן תקדש המלאה :
{יא} וישבת. ענין בטול :
נתן מלך. כך שמו :
בפרורים. ירעשו מגרשות (יחזקאל כז כח) תרגום ירושלמי : פרוריא, ובדברי רבותינו ז''ל (כתובות נד א) : בבל וכל פרורהא :
{יב} נתץ. שבר וכתת :
{יז} הציון. הוא סימן מצבת מת, וכן (יחזקאל לט טו) : ובנה אצלו ציון :
הלז. הזה :
{יח} ינע. מלשון תנועה :
{כד} התרפים. הם העשויים בצורת אדם, ומגידים עתידות על ידי כישוף :
בער. פנה מן הארץ :
הקים. מלשון קיום :
בית ה'. בבית ה' :
{כה} מאודו. עשרו, כמו (דברים ו ה) : ובכל מאדך :
{כט} נכה. תרגם יונתן : חגירא, והוא מענין שבירה, וכן (שמואל ב ד ד) : בן נכה רגלים :
על נהר. סמוך לנהר :
{לג} ויאסרהו. קשרו :
{לד} ויסב. ויסבב :
{לה} נגש. דחק וכפה :
מלכים ב פרק-כד
{ב} גדודי. חיילי צבא :
{יד} זולת. רק :
{טו} אילי. הם השרים הגדולים והחזקים, כי הוא ענין חוזק רב, כמו (בראשית לא כט) : יש לאל ידי :
{יז} תחתיו. במקומו :
מלכים ב פרק-כה
{א} ויחן. מלשון חניה :
{ה} נפצו. נתפזרו :
{ו} ויתפשו. אחזו בחזקה :
{ז} בנחשתים. בשלשלאות נחושת :
{י} נתצו. שברו וכתתו :
{יא} הנופלים. הם היוצאים מעצמן, למסור עצמן ולשכון בינותם, וכן (ירמיהו לז יג) : אל הכשדים אתה נופל :
ההמון. העם הרב :
{יב} לכורמים. לעבוד הכרמים :
וליוגבים. ענין בורות, כמו (לעיל ג טז) : עשה הנחל הזה גבים גבים, ורוצה לומר :
לעבוד השדות בחפירות ובורות. או הוא כמו ליוקבים, מלשון יקב היין, כי גיכ''ק מתחלף, ורוצה לומר, לדרוך ולהמשיך היין אל היקב :
{יג} בית ה'. בבית ה' :
המכונות. הם כני ובסיסי הכיורות :
ים. כעין גיגית גדולה, עשויה לרחוץ בה :
{יד} הסירות. הקדרות :
היעים. המכבדות והמגרפות, עשויים לגרוף בהם הדשן :
המזמרות. כלי זמר :
הכפות. הבזיכים :
{טו} המחתות. כלים לחתות בהן האש :
המזרקות. הספלים :
{יז} ושבכה. עשויה היא כרשת :
ורמונים. עשויים מנחושת :
{יח} כהן הראש. זה כהן גדול :
משנה. שני לו, זה הסגן :
שומרי הסף. הם השוערים, כי מזוזת השער יקרא סף, כמו (יחזקאל מ ז) : וסף השער :
{יט} סריס. שר :
פקיד. ממונה :
המצבא. מלשון צבא :
{כ} על מלך. אל מלך :
{כב} ויפקד. מענין מנוי וגזברות :
{כג} החילים. צבאות עם :
{כז} נשא. הגביה והרים :
מבית כלא. מבית המאסר, כמו (ישעיהו מב כב) : ובבתי כלאים החבאו :
{כח} מעל. ממעל :
{כט} ושנא. כמו ושנה בה''א, והוא מענין חלוף ותמורה :
כלאו. מאסרו :
{ל} וארחתו. הוא ענין פרס קבוע, וכן (ירמיהו מ ה) : ארחה ומשאת :