מדרש רבה - חומש בראשית

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

סדר מקץ

פרשה פט

א וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים (בראשית מא, א), (איוב כח, ג): קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, זְמַן נָתַן לָעוֹלָם כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בָּאֲפֵלָה, וּמַאי טַעַם קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם אֹפֶל וְצַלְמָוֶת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב (איוב כח, ג): אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת, נֶעֱקַר יֵצֶר הָרָע מִן הָעוֹלָם, אֵין אֹפֶל וְצַלְמָוֶת בָּעוֹלָם.

דָּבָר אַחֵר, קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, זְמַן נָתַן לְיוֹסֵף כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בָּאֲפֵלָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ חָלַם פַּרְעֹה חֲלוֹם.

ב וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, (משלי יד, כג): בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא כְּגוֹן בֵּין שׁוֹתֶה חַמִּין לְשׁוֹתֶה צוֹנֵן. וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, מְלַקֵּט עֲצָמוֹת אֶחָד בְּצִיפּוֹרִין וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הֲוָה וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה עֲצָמוֹת שְׁחוֹרוֹת הָיָה אוֹמֵר אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם. אֲדֻמּוֹת, אוֹמֵר אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי יַיִן. לְבָנוֹת, אֵלּוּ שֶׁל שׁוֹתֵי מַיִם חַמִּין.

דָּבָר אַחֵר, בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, כָּל דָּבָר שֶׁנִּצְטַעֵר יוֹסֵף עִם אֲדוֹנָתוֹ הָיָה לוֹ יִתְרוֹן מִמֶּנָּה, לָמָּה שֶׁנָּטַל אֶת בִּתָּה. וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, עַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, יד): זְכַרְתַּנִּי וְהִזְכַּרְתַּנִּי, נִתּוֹסַף לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִקֵּץ וגו'.

ג אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ (תהלים מ, ה), זֶה יוֹסֵף. (תהלים מ, ה): וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים, עַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, יד): זְכַרְתַּנִּי וְהִזְכַּרְתַּנִּי, נִתּוֹסַף לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ, רַבִּי יוּדָן אָמַר הָמוֹן רִבֵּי רַבְרְבַיָא שֶׁהֵם שָׂטִים אַחֲרֵי כָּזָב, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בָּהֶם. (קהלת ה, ב): כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן, אָמַר פַּרְעֹה מִי מִתְקַיֵּם עַל מִי אֲנִי עַל אֱלֹהָי אוֹ אֱלֹהָי עָלַי, אָמַר לוֹ אַתָּה עַל אֱלֹהֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי מִקֵּץ וגו'. (קהלת ד, יד): כִּי מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ, זֶה יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁל פַּרְעֹה. יָצָא לִמְלֹךְ, (בראשית מא, יד): וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, (קהלת ד, יד): כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ, בְּמַלְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף נוֹלְדָה רָשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפֶרַע.

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי מִקֵּץ (קהלת ד, טו): רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, זֶה יוֹסֵף. (קהלת ד, טו): עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי, אֵלּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁנִּתּוֹסְפוּ לוֹ, וְלָמָּה נִתּוֹסַף לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיַּחֲלֹם פַּרְעֹה וְיִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים.

ד וּפַרְעֹה חֹלֵם (בראשית מא, א), וְכָל הַבְּרִיּוֹת אֵינָן חוֹלְמִין, אֶתְמְהָא, אֶלָּא חֲלוֹם שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא. וּפַרְעֹה חֹלֵם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָרְשָׁעִים מִתְקַיְּמִין עַל אֱלֹהֵיהֶם, וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר, אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵיהֶם מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. (בראשית מא, ב): וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר, רֶמֶז רָמַז לוֹ שֶׁאֵין הַשֹּׂבַע בָּא לְמִצְרַיִם אֶלָּא מִן הַיְאוֹר. וְדִכְוָתָהּ אֵין הָרָעָב בָּא אֶלָּא מִן הַיְאוֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר, בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁנִים יָפוֹת הַבְּרִיּוֹת נַעֲשִׂין אַחִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. (בראשית מא, ב): וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ, אַהֲבָה וְאַחֲוָה בָּעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ל, כג): יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב, כִּירִי עֶבֶד קִירִי אָדוֹן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים עב, ג): יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם, אָמַר רַב אַחָא נָשְׂאוּ הָרִים נְשִׂיאָתָן שָׁלוֹם לָעָם. (בראשית מא, ו): וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וגו', בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁנִים רָעוֹת, גּוּפָן שֶׁל בְּרִיּוֹת מַעֲלֶה חֲטָטִין.

ה וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ (בראשית מא, ח), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דניאל ב, א): וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כָּאן חֶלְמָא יְדַע וּפִתְרוֹנֵיהּ בְּעָא גַבֵּיהּ, וּלְהַלָּן חֶלְמָא וּפִּתְרוֹנֵיהּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר חֲלוֹם הַצֶּלֶם וַחֲלוֹם הָאִילָן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ, לְהַלָּן לִתֵּן גְּדֻלָּה לְאַרְבָּעָה, כָּאן וַתִּפָּעֶם, לִתֵּן גְּדֻלָּה לְאֶחָד. וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ, כְּדֵי לִתֵּן חַיִּים לְאַרְבָּעָה, וַתִּפָּעֶם, לִתֵּן חַיִּים לְאֶחָד. כָּאן עַל יְדֵי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וּלְהַלָּן שֶׁהוּא בָּא מִבָּעֶרֶב, כְּתִיב: וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל חֲלוֹם שֶׁהוּא סָמוּךְ לַבֹּקֶר מִיָּד הוּא בָּא.

ו וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא וגו' (בראשית מא, ח), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פּוֹתְרִין הָיוּ אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה קוֹלָן נִכְנַס בְּאָזְנָיו, שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁבַּע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד. שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת, שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר. וְכֵן אָמְרוּ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת, שֶׁבַע מַלְכֻיּוֹת אַתָּה מְכַבֵּשׁ. שֶׁבַּע שִׁבֳּלִים הָרָעוֹת, שֶׁבַע אִפַּרְכִיּוֹת מוֹרְדוֹת בָּךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יד, ו): בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, אֵלּוּ חַכְמֵי פַרְעֹה וְחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם. (משלי יד, ו): וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל, זֶה יוֹסֵף.

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכָּל אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בָּעוֹלָם מַעֲמֶדֶת לָהּ חֲמִשָּׁה חֲכָמִים שֶׁיְשַׁמְּשׁוּ אוֹתָהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא נָתַן בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלשָׁה דְבָרִים, חָכְמָה, וּבִינָה, וּגְבוּרָה. שֶׁכֵּן סַנְחֵרִיב הָרָשָׁע אָמַר (ישעיה י, יג): בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָעוֹלָם, הוּא נוֹטְלָהּ מִמֶּנָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, ח ט): וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו וְחַתּוּ גִּבּוֹרֶיךָ תֵּימָן, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא יוֹסֵף בָּאַחֲרוֹנָה וְיִטֹּל גְּדֻלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יָבוֹא יוֹסֵף תְּחִלָּה וְיִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם אֵין זֶה שִׁבְחוֹ, יְכוֹלִין הַחַרְטֻמִּים שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ, אִלּוּ שָׁאַלְתָּ אוֹתָנוּ כְּבָר פָּתַרְנוּ אוֹתוֹ לָךְ. אֶלָּא הִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁנִּתְיַגְעוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת רוּחוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא יוֹסֵף וְהֶחֱזִירָהּ, עָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כט, יא): כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל, אֵלּוּ חַכְמֵי פַּרְעֹה. (משלי כט, יא): וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, לט): אֵין נָכוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.

ז כֵּיוָן שֶׁרָאָה שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה שֶׁהָיְתָה נַפְשׁוֹ מְבַקֶּשֶׁת לָצֵאת, הָיָה מְחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר אִם יָמוּת פַּרְעֹה זֶה וְיַעֲמֹד מֶלֶךְ אַחֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אִם מַעֲמִידֵנִי בֶּאֱמוּנָתִי אִם לָאו, (בראשית מא, ט): וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אָמַר לוֹ שְׁנֵי חַטָּאִים יֵשׁ בְּיָדִי, אַחַת שֶׁלֹא עָשִׂיתִי לְיוֹסֵף טוֹבָה וְהִזְכַּרְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְאַחַר שֶׁרְאִיתִיךָ מִצְטָעֵר עַל פִּתְרוֹנוֹ שֶׁל חֲלוֹם וְלֹא גִּלִּיתִי לְךָ עָלָיו שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ פִּתְרוֹנוֹ. (בראשית מא, יב): וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי וגו', אַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר אוֹתוֹ הוּא מְבַזֵּהוּ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה גְּדֻלָּה הוּא נִכְנָס. מִיָּד (בראשית מא, יד): וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא, וְשָׁם אִתָּנוּ וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֲרוּרִים הֵם הָרְשָׁעִים שֶׁאֵין עוֹשִׂים טוֹבָה שְׁלֵמָה, נַעַר, שׁוֹטֶה. עִבְרִי, שׂוֹנֵא. עֶבֶד, שֶׁכָּךְ מוּכְתָּב בְּסֶקְרִידִין שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ וְלֹא לוֹבֵשׁ כְּלִידִים [פרוש: אצעדה, כלי ידים].

ח וַנְסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ וגו' (בראשית מא, יב), כֵּן הֲוָה עוֹבָדָא בְּהַהִיא אִינְתְּתָא דַּאֲתַת לְגַבֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמָרַת לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶלְמִי שָׁרִיתָא דְבֵיתִי תְּבִירָא, אֲמַר לָהּ אַתְּ יָלְדָת בַּר דְּכַר וְהוּא חָיֵי, אֲזַלַּת וַהֲוָה לָהּ כֵּן. אֲתַת זְמַן אָחֳרָן לְמִשְׁאֲלִינֵיהּ אַשְׁכְּחָה תַּלְמִידֵיהּ יָתְבִין תַּמָּן וְרַבְּהוֹן לָא הֲוָה גַּבֵּיהוֹן, וְאָמְרָה לְהוֹן וְאָן הוּא רַבְּכוֹן, אֲמָרוּ לָהּ אֵימַר לָן מַה דְּאַתְּ בָּעֵית וַאֲנַן אָמְרִין לִיךְ, אֲמָרָה לְהוֹן חֲמֵית בְּחֶלְמִי שָׁרִיתָא דְּבֵיתִי תְּבִירָא, אֲמָרוּ לָהּ הַהִיא אִתְּתָא קָבְרָה בַּעֲלָהּ, כֵּיוָן דִּנְפַקַת מִן גַּבֵּיהוֹן שָׁרְיָא מְיַלְּלָא, שְׁמַע קָלָהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לְהוֹן מָה אֲמַרְתּוּן לַהֲדָא אִתְּתָא, אָמְרִין הַהִיא אִתְּתָא דַּאֲתַת לְמִשְׁאַל יָתָךְ, אֲמַר לְהוֹן וּמָה אֲמַרְתּוּן לָהּ, אֲמָרוּ לֵיהּ כְּדֵין וּכְדֵין. אֲמַר לְהוֹן אוֹבַדְתּוּן גַּבְרָא, לֹא כֵן כְּתִיב (בראשית מא, יג): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה, וְלֹא כֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַפִּתְרוֹן חוּץ מִן הַיַּיִן, יֵשׁ מִי שֶׁשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ מִי שֶׁשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ וְרַע לוֹ. תַּלְמִיד חָכָם שׁוֹתֶה וְטוֹב לוֹ, עַם הָאָרֶץ שׁוֹתֶה וְרַע לוֹ.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

ט וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וגו' (בראשית מא, יד), לַחְלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. (בראשית מא, טז): וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים, תָּלָה הַגְּדֻלָּה בִּבְעָלֶיהָ. (בראשית מא, יח): שֶׁבַע פָּרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיוּ, שֶׁכֵּן פַּרְעֹה רוֹאֶה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הָיוּ שֶׁכֵּן פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף. רַבָּנָן אָמְרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיוּ, שֶׁכֵּן פַּרְעֹה רוֹאֶה וְאוֹמֵר לְיוֹסֵף וְיוֹסֵף חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְפַרְעֹה.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא שְׁתֵּי שָׁנִים עָשָׂה הָרָעָב, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם עָלָה הָרָעָב. וְאֵימָתַי חָזְרוּ בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כט, יב): וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה.

פרשה צ

א וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה (בראשית מא, לח), (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ וגו'. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ. אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ. בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בָּרוּר לְיוֹלַדְתּוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים (בראשית מה, טז): וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, זֶה יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה, אִם מְהַלְּכִים אָנוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כָּזֶה.

ב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף וגו' אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וגו' (בראשית מא, לט מ), שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם נוֹשְׁקֵנִי חוּץ מִמְּךָ, (בראשית מא, מ): וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, שֶׁלֹא יְהֵא פְּרוֹקוֹפִי חוּץ מִמְּךָ. (בראשית מא, מ): רַק הַכִּסֵּא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָנוּ לְמֵדִים מִפָּרָשַׁת פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים כח, יג): וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, יָכוֹל כָּמוֹנִי, אֶתְמְהָא, תַּלְמוּד לוֹמַר רַק, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְדֻלַּתְכֶם, וְאָנוּ לְמֵדִים אוֹתָהּ מִפַּרְעֹה הָרָשָׁע, אַתָּה תִּהְיֶה, יָכוֹל כָּמוֹנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר רַק, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְדֻלָּתֶךָ. וְהָדֵין (ויקרא יט, ב): דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ, יָכוֹל כָּמוֹנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט, ב): כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, קְדֻשָּׁתִי לְמַעְלָה מִקְדֻשַּׁתְכֶם, וְאָנוּ לְמֵדִים אוֹתָהּ מִפַּרְעֹה הָרָשָׁע, (בראשית מא, מד): אֲנִי פַרְעֹה, יָכוֹל כָּמוֹנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר אֲנִי פַרְעֹה, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְּדֻלָּתֶךָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מִן אֲנִי שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אַתְּ לָמֵד אֲנִי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה אֲנִי שֶׁל בָּשָׂר וָדָם עַל יְדֵי שֶׁאָמַר פַּרְעֹה הָרָשָׁע לְיוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה הָיָה לוֹ כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה, לִכְשֶׁיָּבוֹא אֲנִי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה מו, ד): אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָֹּׂא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ג וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, וַיָּסַר פַּרְעֹה וגו' (בראשית מא, מא מב), אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, יוֹסֵף מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, פִּיו שֶׁלֹא נָשַׁק בַּעֲבֵרָה, (בראשית מא, מ): וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, גּוּפוֹ שֶׁלֹא נָגַע בַּעֲבֵרָה (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ, צַוָּארוֹ שֶׁלֹא הִרְכִּין לַעֲבֵרָה (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ, יָדָיו שֶׁלֹא מִשְׁמְשׁוּ בַּעֲבֵרָה וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, רַגְלָיו שֶׁלֹא פָּסְעוּ בַּעֲבֵרָה, יֵיתוּן וְיִרְכְּבוּ עַל קָרוֹכִין (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, מַחֲשָׁבָה שֶׁלֹא חָשְׁבָה בַּעֲבֵרָה, תָּבֹא וְתִקָּרֵא חֲכָמָה (בראשית מא, מג): וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים, אֲבָל נְבוּכַדְנֶצַּר (ירמיה נא, כז): טִפְסָר, טִפֵּשׁ בְּחָכְמָה וְשַׂר בְּשָׁנִים. (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ, כְּלֵי יָדַיִם. וְאֶת רַגְלוֹ, כְּלֵי רַגְלַיִם.

ד וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעֲנֵחַ (בראשית מא, מה), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן צְפוּנוֹת מוֹפִיעַ וְנוֹחוֹת לוֹ לְאָמְרָם. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר צְפוּנוֹת מוֹפִיעַ בְּדַעַת, מֵנִיחַ רוּחָן שֶׁל בְּרִיּוֹת בָּהֶן. וְרַבָּנָן אַמְרֵי צד"י צוֹפֶה, פ"א פּוֹדֶה, נו"ן נָבִיא, תי"ו תּוֹמֵךְ, פ"א פּוֹתֵר, עי"ן עָרוּם, נו"ן נָבוֹן, חי"ת חוֹזֶה.

אָמַר רַבִּי אַחָא צְפוּנָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ כָּאן בָּאתָ לְגַלּוֹת עָלֶיהָ שֶׁאַתְּ בְּנָהּ, בְּכֻלָּן כְּתִיב (בראשית לג, ו ז): וַתִּגַּשְׁןָ הַשְׁפָחוֹת, וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וגו', וּבְיוֹסֵף כְּתִיב (בראשית לג, ז): וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, אָמַר יוֹסֵף, הָרָשָׁע הַזֶּה עֵינוֹ רָמָה וכו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִצְנַעְתָּ לְאִמְּךָ מִן הָעַיִן וְהִגְבַּהְתָּ עַצְמְךָ, אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ וּמַגְבִּיהֶךָ, (בראשית מא, מו): וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה.

ה וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָֹּׂבָע לִקְמָצִים (בראשית מא, מז), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִן קוֹצֵץ [קומץ] לְרִיחָיָא דְּקַמְצָתָא וּבְלָא קַמְצָתָא. רַבָּנָן אָמְרֵי דְּקַמְצָתָא וּדְלָא קַמְצָתָא. (בראשית מא, מח): וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל וגו' אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ, נָתַן מַה שֶּׁבִּתְחוּם טְבֶרְיָה בִּטְבֶרְיָה וּמַה שֶּׁבִּתְחוּם צִפּוֹרִי בְּצִפּוֹרִי, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר נָתַן בָּהֶם עָפָר וּקְטוֹמִיּוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵן מַעֲמִידִין פֵּרוֹת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אִם מִתְכַּנְסִין הֵם כָּל בְּנֵי טְבֶרְיָה לֶאֱכֹל מַה שֶּׁבִּתְחוּם טְבֶרְיָה, וְכָל בְּנֵי צִפּוֹרִי לֶאֱכֹל מַה שֶּׁבִּתְחוּם צִפּוֹרִי אֵין בָּהּ קֹמֶץ קֹמֶץ, הֲדָא אָמְרָה שֶׁהַבְּרָכָה נְתוּנָה בָּאוֹצָרוֹת, (בראשית מא, מט): וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד וגו'.

ו וַתִּכְלֶינָה וגו' (בראשית מא, נג), יָצְאוּ מְכוֹלָלוֹת, (בראשית מא, נד): וַתְּחִלֶּינָה וגו', נִכְנְסוּ חוֹלָנִיּוֹת, עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַשֻּׁלְחָן בִּקְּשׁוּ אֲפִלּוּ פַּת קִבָּר וְלֹא מָצָאוּ, אָמְרוּ לֹא כָךְ אָמַר יוֹסֵף (בראשית מא, לו): וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן וגו'. (בראשית מא, נד): וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת, בְּשָׁלשׁ אֲרָצוֹת, בְּפֶנִקְיָא וּבַעֲרָבְיָא וּבְפַלַסְטִינִי. (בראשית מא, נה): וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וגו' אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כְּפָאָן לִמּוֹל, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר חִיִּיתָנוּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (בראשית מז, כה): הֶחֱיִתָנוּ, נָתַתָּ לָנוּ חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְחַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא. (בראשית מא, נו): וְהָרָעָב הָיָה וגו' אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם, אֶת הַמְאֻשָּׁרִין שֶׁבָּהֶם.

פרשה צא

א וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם (בראשית מב, א), (תהלים קמו, ה): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו. וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, (איוב יב, יד): הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה, ֶהָרַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲצָתָן שֶׁל שְׁבָטִים עוֹד לֹא נִבְנָה, (איוב יב,יד): יִסְגֹּר עַל אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין לְמִצְרַיִם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, וּלְיַעֲקֹב נִתְגַּלֶּה שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, זֶה הָרָעָב. כִּי יֵשׁ סֵבֶר, זֶה הַשָֹּׂבָע. כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, כִּי יֵשׁ סֵבֶר, (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ. כִּי יֵשׁ סֵבֶר (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. (איוב ט, ז): הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח, זֶה יַעֲקֹב, (איוב ט, ז): וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים לְמִצְרַיִם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, וּלְיַעֲקֹב נִתְגַּלֶּה שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם.

ב וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ (בראשית מב, א), אָמַר לָהֶם אַל תּוֹצִיאוּ בְּיֶדְכֶם פְּרוּסָה [נסח אחר. פרוטות]. וְאַל תִּכָּנְסוּ כֻּלְּכֶם בְּפֶתַח אַחַת מִפְּנֵי הָעָיִן. (בראשית מב, ב): וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי וגו' רְדוּ וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בִּשְֹּׂרָם שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת שָׁם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנָה מִנְיַן רְד"וּ. (בראשית מב, ג): וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר אֲחֵי יוֹסֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם עֲשָׂרָה, אֶתְמְהָא, אֶלָּא תִּשְׁעָה חָלוֹקִים לְאַחֲוָה, וְאֶחָד לִשְׁבֹּר בָּר, (בראשית מב, ד): וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף וגו'.

ג וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר וגו' (בראשית מב, ה), וּמִנַּיִן לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, נֶאֱמַר כָּאן (במדבר לה, כד): עֵדָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר יד, כז): עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה, מָה עֵדָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה, אַף עֵדָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֲשָׂרָה.

אָמַר רַבִּי סִימוֹן, נֶאֱמַר כָּאן (ויקרא כב, לב): תּוֹךְ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית מב, ה): תּוֹךְ, מַה תּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה, אַף תּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר הָכָא עֲשָׂרָה.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוֹן אִם בְּתוֹךְ אֲפִלּוּ עַד כַּמָּה, אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֲשָׂרָה. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר, תִּינוֹק עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה, וְהָא תָּנֵי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִשְׁנֵי קְטַנִּים נִצְרְכָה, אֶחָד סָפֵק וְאֶחָד קָטָן עוֹשִׂין אֶת הַסָּפֵק עִקָּר וְאֶת הַקָּטָן לִסְנִיף. תָּנֵי קָטָן וְסֵפֶר תּוֹרָה, עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף.

אָמַר רַבִּי יוּדָן כֵּן הוּא מַתְנִיתִין, קָטָן לְסֵפֶר תּוֹרָה עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. מֵאֵימָתַי עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף, רַבִּי אֲבוּנָא אָמַר אִתְפַּלְגוּן בְּהָא רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא תַּרְוֵיהוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל, חַד אֲמַר כְּדֵי שֶׁיְהֵא יוֹדֵעַ טִיב בְּרָכָה. וְאוֹחֲרָנָא אֲמַר כְּדֵי שֶׁיְהֵא יוֹדֵעַ לְמִי הוּא מְבָרֵךְ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי בְּשֵׁם רַבִּי אַסֵּי תִּשְׁעָה נִרְאִים כַּעֲשָׂרָה מְזַמְּנִין, מַאי עָבֵיד מְסֻיָּמִין, אֶלָּא אֲפִלּוּ קָטָן בֵּינֵיהֶם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִי בְּעָא קוֹמֵי רַבִּי יוֹסֵף, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה כָּךְ עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לִשְׁלשָׁה. אֲמַר לֵיהּ הֲדָא הִיא וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן לְהַלָּן שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף, כָּאן שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. אֲמַר לֵיהּ הֲדָא אָמְרָה עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֲבָל לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת: אֲמַר רַבִּי אַסֵּי זִמְנִין סַגִּיאִין אֲכָלִית עִם רַבִּי תַּחְלִיפָא וְזִמְנִין סַגִּיאִין אֲכָלִית עִם רַבִּי חֲנִינָא בַּר סִיסִי חֲבִיבִי וְלָא זָמְנִין עָלַי עַד שֶׁהֵבֵאתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וּמֵאֵימָתַי הוּא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה, אֲמַר רַבִּי אֲבִינָא אִתְפַּלְגוּן רַב הוּנָא וְרַבִּי יְהוּדָה תַּרְוֵיהוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל, חַד אָמַר מִשֶּׁהוּא יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ, וְאוֹחֲרָנָא אָמַר עַד שֶׁיּוֹדֵעַ טִיב בְּרָכָה שֶׁיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּעָא קוֹמֵי רַב, וְאִית דְּאָמְרִין בְּעוֹן קַמֵּיהּ שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת, תִּשְׁעָה פַּת וְאֶחָד יָרָק מַהוּ, אֲמַר לְהוֹן, מְזַמְּנִין. שְׁמוֹנָה פַּת וּשְׁנַיִם יָרָק, מְזַמְּנִין. שִׁבְעָה וְשִׁשָּׁה פַּת וְאַרְבָּעָה יָרָק מַהוּ, אֲמַר לֵיהּ מְזַמְּנִין. רַבִּי אֲבִינָא בְּעָא וּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מַהוּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זְעֵירָא עַד דַּאֲנָא תַּמָּן אִצְטְרָכִית לְמִשְׁאֲלֵיהּ וּמֵיצְרָי לִי מִינָהּ דְּלָא שְׁאִלְתִּיו. רַבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי אוֹתוֹ שֶׁאָכַל יָרָק מַהוּ מְזַמְּנָא עֲלוֹהִי. תָּנֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת נְזִירִין סָלְקִין בָּעֲיִין לִמְקָרְבָה תְּשַׁע מְאָה קוּרְבָּנִין בְּיוֹמֵי דְּשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, לִמְאָה וְחַמְשִׁין מָצָא לָהֶם פֶּתַח וּמְאָה וְחַמְשִׁין לָא מָצָא פֶּתַח. סָלֵיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח גַּבֵּי יַנַּאי מַלְכָּא, אֲמַר לֵיהּ תְּלַת מְאָה נְזִירִין סָלְקוּ בָּעֲיִין לִמְקָרְבָה תְּשַׁע מְאָה קוּרְבָּנִין וְלֵית לְהוֹן, אֶלָּא יְהֵיב אַתְּ פַּלְגָּא מִן דִּידָךְ וַאֲנָא פַּלְגָא מִן דִּידִי וְיֵזְלוּן וִיקָרְבוּן, יְהַב יַנַּאי מַלְכָּא פַּלְגָא מִן דִּילֵיהּ וַאֲזַלּוּן וְקָרְבוּן. אֲתוֹן וַאֲמָרִין לִשְׁנָא בִּישָׁא לְיַנַּאי מַלְכָּא עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, תֶּהֱוֵי יְדַע דְּכָל מַה דְּקָרְבוּן מִדִּידָךְ קָרְבוּן, בְּרַם שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לָא יָהֵיב מִן דִּידֵיהּ כְּלוּם. כָּעַס יַנַּאי מַלְכָּא עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח. שְׁמַע דְּהוּא כָּעֵס עֲלוֹהִי, צְרַת [נסח אחר צרח] לֵיהּ וַעֲרַק, לְבָתַר יוֹמֵי הֲווֹן בְּנֵי אֱנָשָׁא רַבְרְבִין מִן מַלְכוּתָא דְּפַרְסָאֵי יַתְבִין נָגְסִין עַל פָּתוֹרָא דְּיַנַּאי מַלְכָּא, אֲמַרוּן לֵיהּ מָרִי מַלְכָּא נָהֲרִין אֲנַן דַּהֲוָה הָכָא חַד סַב וַהֲוָה אֲמַר לָן מִילֵי דְאוֹרָיְיתָא, אֲמַר לַאֲחָתֵיהּ שְׁלַחִי בַּתְרֵיהּ וְאַיְיתִיתֵיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ הַב לִי מִלָּא וּשְׁלַח לֵיהּ עִזְקָתָךְ, וְהוּא אָתֵי. יְהַב לָהּ מִלָּא וּשְׁלַח לֵיהּ עִזְקָתֵיהּ וַאֲתָא. מִדַּאֲתָא יְתֵיב לֵיהּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא. אֲמַר לֵיהּ, לְמָה עֲרַקְתְּ, שְׁמָעִית דְּמָרִי מַלְכָּא כָּעֵיס עֲלַי וּצְרַח לִי מִינָךְ דְּלָא תִקְטְלַנִּי וְקַיְימַת הָדֵין קְרָיָא (ישעיה כו, כ): חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם, אֲמַר לֵיהּ לְמָה אַפְלֵית בִּי. אֲמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם לָא אַפְלֵית בָּךְ, אֶלָּא אַתְּ מִמָּמוֹנָךְ וַאֲנָא מִן אוֹרָיְיתָא, דִּכְתִיב (קהלת ז, יב): כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. אָמַר לוֹ וּלְמָה לָא אֲמַרְתְּ לִי, אֲמַר לֵיהּ אִי אֲמַרִית לָךְ לָא הֲוָה יַהֲבִית. אֲמַר לֵיהּ לְמָה יְתַבְתְּ לָךְ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא. אֲמַר לֵיהּ בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא כָּתוּב: סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךּ וּבֵין נְגִידִים תּוֹשִׁיבֶךָּ. אֲמַר מְזוֹג לֵיהּ יְבָרֵךְ. אֲמַר בָּרוּךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵרָיו. אֲמַר עַד כַּדּוּן אַתְּ בְּקַשְׁיוּתָךְ, לָא שְׁמָעִית מִן יוֹמוֹי יַנַּאי בְּבִרְכְתָא. אֲמַר וּמָה אִית לִי לְמֵימַר, נְבָרֵךְ עַל שֶׁאָכַלְנוּ, וַאֲנִי לֹא אָכַלְתִּי. אֲמַר אַיְיתוֹן לֵיהּ וְיֵיכוּל. מִן דַּאֲכֵיל אֲמַר בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲלוּקִין עָלָיו עַל שְׁמוּעַת שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, רַבִּי אַבָּא אָמַר עַל הָרִאשׁוֹנָה, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר עַל הַשְּׁנִיָּה. מִחְלְפָא שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, תַּמָּן צְרִיכָה לֵיהּ, וְהָכָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ. מַאן דִּצְרִיכָה לֵיהּ כְּרַבָּנָן, וּמַאן דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּתָנֵי עֲלָהּ וְהֵסֵב עִמָּהֶן וְטִיבֵּל עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹא אָכַל כַּזַּיִת דָּגָן מְזַמְּנִין עָלָיו, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְעוֹלָם אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו עַד שֶׁאוֹכֵל כַּזַּיִת דָּגָן, וְהָא תָּנֵי שְׁנַיִם פַּת וְאֶחָד יָרָק מְזַמְּנִין. מַתְנִיתִין כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

ד וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט וגו' (בראשית מב, ו), שָׁלשׁ גְּזֵרוֹת גָּזַר, שֶׁלֹא יִכָּנֵס עֶבֶד לְמִצְרַיִם, וְשֶׁלֹא יִכָּנֵס אָדָם בִּשְׁנֵי חֲמוֹרִים, וְשֶׁלֹא יוֹלִיכוּ חֲמָרִים תְּבוּאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שֶׁלֹא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁלֹא יִכְתֹּב שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְשֵׁם זְקֵנוֹ. וַהֲוָה תַּמָּן מְנַשֶּׁה קָאֵים מְקַבֵּל פִּתְקִין, אָמְרִין נֵעוֹל וְנֶחֱמֵי אִי אַשְׁכְּחָן יָתֵיהּ טָעוּן לָן בְּמַדָּיו דְּמִכְסָא, הָא טַב, וְאִם לָאו בְּצַפְרָא נֶחֱמֵי מַה נַּעֲבֹד.

ה דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, כְּתִיב (משלי יא, כו): מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר. מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, זֶה פַּרְעֹה. וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, זֶה יוֹסֵף. יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁגָּנַז הַתְּבוּאָה בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן וְהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְקַלְּלִין אוֹתוֹ. אֲבָל יוֹסֵף זָן אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן כָּרוֹעֶה הַזֶּה שֶׁמַּנְהִיג אֶת צֹאנוֹ, עָלָיו אָמַר דָּוִד (תהלים פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, כְּשֶׁהָיָה רָעָב בִּימֵי דָוִד בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים נְהֹג אֶת צֹאנְךָ כְּיוֹסֵף שֶׁזָּן אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. כֵּיוָן שֶׁחָזַק הָרָעָב בָּאָרֶץ נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִים וּבָאוּ אֵצֶל יוֹסֵף אָמְרוּ לוֹ תְּנָה לָנוּ לֶחֶם, אָמַר לָהֶם אֱלֹהַי אֵינוֹ זָן אֶת הָעֲרֵלִים, לְכוּ וּמוֹלוּ אֶת עַצְמְכֶם וְאֶתֵּן לָכֶם. הָלְכוּ אֵצֶל פַּרְעֹה וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, נה): וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאָמַר (בראשית מא, נה): לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ, אָמְרוּ לוֹ הָלַכְנוּ אֶצְלוֹ מְדַבֵּר אֵלֵינוּ דְּבָרִים רֵיקִים וְאוֹמֵר מוֹלוּ אֶת עַצְמְכֶם, אָמַר לָהֶם שׁוֹטִים לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם מִתְּחִלָּה עִבְדוּהוּ וּקְנוּ לְעַצְמְכֶם תְּבוּאָה, וְכִי לֹא הָיָה קוֹרֵא לָכֶם כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שְׁנֵי הַשֹּׂבַע וְצִוָּה לָכֶם הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁרָעָב בָּא, אַתֶּם פָּשַׁעְתֶּם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם, מִפְּנֵי מָה לֹא הִנַּחְתֶּם בְּבָתֵּיכֶם תְּבוּאָה שֶׁל שְׁנַיִם וְשָׁלשׁ וְאַרְבַּע שָׁנִים. אָמְרוּ לוֹ כָּל תְּבוּאָה שֶׁהָיָה בְּבָתֵּינוּ הִרְקִיבָה. אָמַר לָהֶם לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָכֶם קֶמַח מֵאֶתְמוֹל, אָמְרוּ לוֹ אַף פַּת שֶׁהָיָה בַּסַּל הִרְקִיב. אָמַר לָהֶם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ, אָמַר לָהֶם אִם גּוֹזֵר עַל הַתְּבוּאָה וְנִרְקֶבֶת שֶׁמָּא יִגְזֹר עָלֵינוּ וְיַהַרְגֵנוּ. אָמַר לָהֶם לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אִם יֹאמַר לָכֶם חִתְכוּ מִבְּשַׂרְכֶם שִׁמְעוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. (בראשית מא, נו): וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי, רָאוּי הָיָה לַמִּקְרָא לוֹמַר עַל הָאָרֶץ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר עַל פְּנֵי, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא הִתְחִיל הָרָעָב אֶלָּא בָּעֲשִׁירִים, שֶׁאֵין פְּנֵי הָאָרֶץ אֶלָּא עֲשִׁירִים, לְכָךְ נֶאֱמַר (משלי יא, כו): מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, בִּזְּמַן שֶׁאָדָם עָשִׁיר יֵשׁ לוֹ פָּנִים שְׂמֵחִים לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, וּבִזְמַן שֶׁאָדָם עָנִי אֵין לוֹ פָּנִים לִרְאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם.

ו דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, וְכִי בְּמִצְרַיִם הָיָה יַעֲקֹב שֶׁרָאָה תְּבוּאָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, וַהֲלוֹא אָמַר לְבָנָיו (בראשית מב, ב): וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַב יוֹסֵף נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִמֶּנּוּ וְרוֹאֶה וְאֵינוֹ רוֹאֶה, וְשׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר יֶשׁ אֹכֶל בְּמִצְרָיִם, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (בראשית מא, נה): וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר יֶשׁ שֶׁבֶר, אֶלָא אַל תְּהִי קוֹרֵא יֵשׁ שֶׁבֶר, אֶלָּא יֵשׁ סֵבֶר, שֶׁרָאָה בָּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁסִּבְרוֹ בְּמִצְרַיִם, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה יוֹסֵף. (בראשית מב, א): וַיֹּאמֶר לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ, אָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו, אַתֶּם גִּבּוֹרִים, אַתֶּם נָאִים, אַל תִּכָּנְסוּ בְּשַׁעַר אֶחָד וְאַל תַּעַמְדוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁלֹא תִּשְׁלֹט בָּכֶם עַיִן הָרָע. (בראשית מב, ב): הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה, מַהוּ רְדוּ, שֶׁרָאָה שֶׁיֵּרְדוּ וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּמִצְרָיִם.

דָּבָר אַחֵר, רְדוּ שָׁמָּה, שֶׁכָּל הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק יְרִידָה כְּתִיב בּוֹ. (בראשית מב, ג): וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ הַמִּקְרָא לוֹמַר, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה לֹא נָהֲגוּ בּוֹ אַחְוָה וּמְכָרוּהוּ, וּלְסוֹף מִתְחָרְטִין וְאוֹמְרִים אֵימָתַי נֵרֵד לְמִצְרַיִם נַחְזִיר אֶת אָחִינוּ לְאָבִיו, וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם לֵירֵד לְמִצְרַיִם נָתְנוּ כֻּלָּם דַּעַת אַחַת לְהַחֲזִירוֹ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַף יוֹסֵף יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁאֶחָיו יוֹרְדִין לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל, מֶה עָשָׂה הוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים עַל כָּל הַפְּתָחִים וְאָמַר לָהֶם רְאוּ כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לִשְׁבֹּר אֹכֶל כִּתְבוּ שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו, לָעֶרֶב הֲבִיאוּ פְּתָקִים, וְעָשׂוּ כָּךְ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ בְּנֵי יַעֲקֹב כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִכְנַס בְּשַׁעַר שֶׁלּוֹ וְכָתְבוּ אֶת שְׁמוֹתָם, לָעֶרֶב הֵבִיאוּ לוֹ הַפְּתָקִים, זֶה קוֹרֵא רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב, וְאֶחָד קוֹרֵא שִׁמְעוֹן בֶּן יַעֲקֹב, וְאֶחָד לֵוִי, וְכֵן הַשּׁוֹעֲרִים כָּל אֶחָד שֶׁלוֹ. מִיָּד אָמַר לָהֶם יוֹסֵף סִתְמוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וּפִתְחוּ אוֹצָר אֶחָד, וְנָתַן שְׁמוֹתָם לְבַעַל הָאוֹצָר, וְאָמַר לוֹ רְאֵה כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים אֵלּוּ לְיָדְךָ תְּפֹשׂ אוֹתָם וְשַׁגֵּר אוֹתָם לְפָנַי, עָבְרוּ שְׁלשֶׁת יָמִים וְלֹא בָאוּ, מִיָּד נָטַל יוֹסֵף שִׁבְעִים גִּבּוֹרִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וְשִׁגֵּר בִּשְׁבִילָם לְבַקֵּשׁ אוֹתָם בַּשּׁוּק, הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָם בַּשּׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, וּמַה טִּיבָן בַּשּׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, אֶלָּא אָמְרוּ אָחִינוּ יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, שֶׁמָּא בְּקֻבָּה הוּא. וְתָפְשׂוּ אוֹתָן וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי יוֹסֵף. מִיָּד (בראשית מב, ז): וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם כְּנָכְרִי. נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהִקִּישׁ בּוֹ, אָמַר לָהֶם אֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ (בראשית מב, ט): מְרַגְלִים אַתֶּם. אָמְרוּ לוֹ (בראשית מב, יא): כֵּנִים אֲנַחְנוּ, אֶלָּא כָּךְ צִוָּנוּ אָבִינוּ אַל תִּכָּנְסוּ בְּשַׁעַר אֶחָד וכו': אָמַר לָהֶם בַּשּׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת מַה טִּיבְכֶם, לֹא הֱיִיתֶם מִתְיָרְאִים מִן הָעַיִן, לֹא כָךְ צַוָּאַת אֲבִיכֶם. אָמְרוּ לוֹ אֲבֵדָה אָבְדָה לָנוּ וְהָיִינוּ מְבַקְּשִׁין אוֹתָהּ שָׁם. אָמַר לָהֶם אֵיזוֹ אֲבֵדָה, אֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם, וְאַחַר כָּךְ מְכַרְתֶּם אֲחִיכֶם לְעַרְבִיִּים. מִיָּד נִזְדַּעְזְעוּ וְאָמְרוּ לוֹ (בראשית מב, יג): שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אָבִינוּ. אָמַר לָהֶן וְהֵיכָן הֵם הַשְּׁנַיִם, אָמְרוּ לוֹ (בראשית מב, יג): הָאֶחָד אֵינֶנּוּ, מֵת, וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ. אָמַר לָהֶם (בראשית מב, לד): הָבִיאוּ אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וגו', לָקַח אֶת שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דְּחָפוֹ לַבּוֹר, וּפֵרַשׁ אוֹתוֹ מִלֵּוִי שֶׁלֹא יִטְלוּ עָלָיו עֵצָה. אָמַר שִׁמְעוֹן לְאֶחָיו כָּךְ עֲשִׂיתֶם לְיוֹסֵף כָּךְ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת לִי. אָמְרוּ לוֹ מַה נַּעֲשֶׂה יָמוּתוּ אַנְשֵׁי בָתֵּינוּ בָּרָעָב, אָמַר לָהֶם עֲשׂוּ מַה שֶּׁתִּרְצוּ, עַכְשָׁו אֶרְאֶה מִי יַכְנִיס אוֹתִי בְּבֵית הָאֲסוּרִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח יוֹסֵף אֵצֶל פַּרְעֹה וְאָמַר לוֹ שְׁלַח לִי שִׁבְעִים גִּבּוֹרִים מֵאֶצְלְךָ, שֶׁמָּצָאתִי לִסְטִים וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתֵּן עֲלֵיהֶם כְּבָלִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח לוֹ וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים אֲחֵי יוֹסֵף מָה הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת. אָמַר יוֹסֵף לְאוֹתָן גִּבּוֹרִים הַכְנִיסוּ אֶת זֶה בְּבֵית הָאֲסוּרִין, כֵּיוָן שֶׁקָּרְבוּ אֶצְלוֹ צָוַח בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹ נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְנִשְׁתַּבְּרוּ שִׁנֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ד, י): שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ, וְהָיָה מְנַשֶּׁה יוֹשֵׁב לִפְנֵי אָבִיו, אָמַר לוֹ אָבִיו קוּם אַתָּה, מִיָּד עָמַד מְנַשֶּׁה וְהִכָּהוּ מַכָּה אַחַת וְהִכְנִיסוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְנָתַן עָלָיו כְּבָלִים, וְאָמַר לָהֶם זֶה יִהְיֶה חָבוּשׁ עַד שֶׁתָּבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם, מִיָּד (בראשית מב, כה): וַיְצַו יוֹסֵף וַיְמַלְּאוּ אֶת כְּלֵיהֶם, הָלְכוּ אֵצֶל אֲבִיהֶם וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַמְאֹרָע, הֵשִׁיב אֲבִיהֶם וְאָמַר לָהֶם הֵיכָן שִׁמְעוֹן, אָמְרוּ תָּפַשׂ אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל אָחִינוּ הַקָּטָן, אָמַר לָהֶם (בראשית מב, לו): אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, (בראשית מב, לז): וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אָמַר לוֹ וְכִי בָּנֶיךָ אֵינָן בָּנַי, אָמַר לָהֶם יְהוּדָה הַנִּיחוּ לַזָּקֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה הַפַּת. אָמַר לוֹ יְהוּדָה, אַבָּא אִם הוֹלֵךְ בִּנְיָמִין עִמָּנוּ סָפֵק נִתְפָּס סָפֵק לֹא נִתְפָּס, וְאִם אֵינוֹ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים בָּרָעָב, מוּטָב תַּנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק וְתִתְפֹּשׂ אֶת הַוַּדַּאי. אָמַר מִי מְעָרֵב בּוֹ, אָמַר לוֹ אֲנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְּשֶׁנּוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם.

ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אָחִיו וגו' (בראשית מב, ז), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה נַעֲשָׂה נָכְרִי לָהֶם. (בראשית מב, ח): וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וגו', רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁנָּפְלוּ בְּיָדוֹ וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל בְּיָדָן (בראשית מב, ח): וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הוּא שֶׁהִנִּיחָן בַּחֲתִימַת זָקָן, וַיַּכִּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ, שֶׁהִנִּיחוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן. (בראשית מב, ט): וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף וגו' וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם וגו' (בראשית מב, יא): כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, נִצְנְצָה בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֲמַרִין לֵיהּ אֲנַן וְאַתְּ בְּנוֹהִי דִּגְבַר חַד אֲנַן. (בראשית מב, יג): וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ, אֲמַר לְהוֹן וְאָן הוּא, זַבְּנָן יָתֵיהּ. אֲמַר לְהוֹן בְּכַמָּה זַבִּנְתּוּן יָתֵיהּ, אֲמָרִין לֵיהּ בַּחֲמֵשׁ סִלְעִין. אֲמַר לְהוֹן וְאִין הֲוָה אָמַר לְכוֹן בַּר נָשׁ יַהֲבוּן לִי חֲמֵשׁ סִלְעִין וַאֲנָא יָהֵיב יָתֵיהּ לְכוֹן, אַתּוּן עָבְדִין, אֲמָרִין לֵיהּ, אִין. וְאִם אֲמַר לְכוֹן בַּר נָשׁ יַהֲבוּן לִי בְּכַפְלָא וַאֲנָא יָהֵיב יָתֵיהּ לְכוֹן, אַתּוּן עָבְדִין, אֲמָרִין הִין. וְאִם הֲוָה בַּר נָשׁ אֲמַר לְכוֹן אִין הֲוֵיתוּן יַהֲבִין בֵּיהּ אַלְפָא לָא יָהֲבֵינָא לֵיהּ לְכוֹן, מָה הֲוֵיתוּן עָבְדִין, אֲמָרִין לֵיהּ עַל מְנָת כֵּן נַחְתֵינוּן אִי לְמִקְטַל אִי לְאִיתְקְטָלָא. אֲמַר לְהוֹן (בראשית מב, יד): הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם מְרַגְּלִים וגו'. (בראשית מב, טו): בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר הָיָה נִשְׁבַּע בְּחֵי פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִגְדִי שֶׁבָּרַח מִן הַמִּרְעֶה וְנִכְנַס אֵצֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה, מֶה עָשְׂתָה, עָמְדָה וְשָׁחַטָּתוֹ וְהִפְשִׁיטַתּוּ וּנְתָנַתּוּ בְּתוֹךְ הַמִּטָּה וְכִסַּת עָלָיו סָדִין. אֲתוֹן בָּעֲיִין לֵיהּ מִן גַּבָּהּ, אָמְרָה כֵּן תְּהֵא הַהִיא אִתְּתָא מְנַכְּשָׁא מִבִּשְׂרֵיהּ הָדֵין וְאָכְלָה אִם יָדְעָה בֵּיהּ. כָּךְ (בראשית מב, טו): חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ וגו', (בראשית מב, טז): שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד, (בראשית מב, יז): וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלשֶׁת יָמִים, לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ אֶת הַצַּדִּיקִים בְּצָרָה שְׁלשֶׁת יָמִים, וְכֵן לָמְדוּ לְיוֹסֵף לְיוֹנָה לְמָרְדְּכַי לְדָוִד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע ו, ב): יְחַיֵּינוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁל שְׁבָטִים, יְקִמֵנוּ, (בראשית מב, יח): וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.

ח אִם כֵּנִים אַתֶּם וגו' וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ (בראשית מב, יט כא), רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר לָשׁוֹן דְּרוֹמִי הוּא, אֲבָל, בְּרַם. (בראשית מב, כא): אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְּנוֹ אֵלֵינוּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאִילָה אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רוֹאֶה אֶת אֶחָיו מוֹכְרִים אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִתְחַבֵּט לִפְנֵי רַגְלָיו שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ עָלָיו רַחֲמִים וְלֹא נִתְמַלְּאוּ. (בראשית מב, כב): וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר וגו', הֲלוֹא כְּדֵין אֲמָרִית לְכוֹן, (בראשית מב, כא): הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד, אֶלָּא כָּךְ אֲמַרְתּוּן (בראשית לז, כ): וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵּהוּ. (בראשית מב, כב): וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ, דָּמוֹ וְגַם דַּם הַזָּקֵן. (בראשית מב, כג): וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ, זֶה מְנַשֶּׁה. (בראשית מב, כד): וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר לְעֵינֵיהֶם אֲסָרוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לָהֶם הָיָה מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקוֹ מַרְחִיצוֹ וְסָכוֹ.

ט וַיְצַו יוֹסֵף וַיְמַלְאוּ וגו' וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם וַיִּפְתַּח הָאֶחָד וגו' וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וגו' (בראשית מב, כה כח), כַּד דָּמִיךְ רַבִּי סִימוֹן בַּר זְבִידָא עָאל רַבִּי אִלְעָא וּפְתַח עֲלוֹהִי (איוב כח, יב כא): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וגו' וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וגו' תְּהוֹם אָמַר לֹא וגו', אַרְבָּעָה דְבָרִים הֵן הֵן תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכֻלָּן אִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶם חִלּוּפִין, וְאֵלּוּ הֵן (איוב כח, א ב): כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה, תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת אֵין אָנוּ מוֹצְאִים תְּמוּרָתוֹ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁבָטִים מְצִיאָה מָצְאוּ, כְּתִיב: וַיֵּצֵא לִבָּם, וְאָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ אֶת רַבִּי סִימוֹן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית מב, כט): וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וגו', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים קָשִׁים עֲלֵיהֶם כְּקוֹרוֹת. (בראשית מב, ל לה): דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ וגו' וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵיהֶם וגו', מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדָן אֲבִיהֶם, (בראשית מב, לו): וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וגו', כְּבָר יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, עָלַי לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. (בראשית מב, לז): וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו וגו', רַבִּי אוֹמֵר הֲרֵי זֶה בְּכוֹר שׁוֹטֶה, בָּנֶיךָ לֹא בָנַי הֵם, אֶתְמְהָא. (בראשית מב, לח): וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם וגו', רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי מָרִינוֹס תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין בְּשֵׁם אַבָּא נְהוֹרָאי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם אוֹמֵר דָּבָר מְתֻקָּן לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן הָיָה אוֹמֵר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה הָיָה אוֹמֵר: לֹא יֵֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם. (בראשית מב, לח): בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וגו', הָא בַּבַּיִת לֹא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָֹּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.

י וְהָרָעָב כָּבֵד וגו' וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ וגו' וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה וגו' אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ וגו' וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ וגו' (בראשית מג, ב ה), אָמְרוּ לוֹ מַה הוּא אוֹמֵר לָנוּ דְּבָרִים שֶׁל אֱמֶת וְאָנוּ מְשִׁיבִים אוֹתוֹ דְּבָרִים שֶׁל בַּטָּלָה. (בראשית מג, ו): וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָּה הֲרֵעֹתֶם לִי וגו', רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מֵעוֹלָם לֹא אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי עוֹסֵק לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנוֹ בְּמִצְרַיִם וְהוּא אוֹמֵר לָמָּה הֲרֵעֹתֶם לִי, הִיא דְּהוּא אָמַר (ישעיה מ, כז): נִסְתְּרָה דַּרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהַי וגו'. (בראשית מג, ז): וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵנוּ גִּלָּה לָנוּ. (בראשית מג, ח): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו, מוּטָב תְּהֵא נֶפֶשׁ אַחַת בְּסָפֵק וְלֹא כֻּלָּם בְּוַדַּאי. (בראשית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ כָּל הַיָּמִים, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ יוֹם.

יא כִּי לוּלֵי הִתְמַהְמָהְנוּ וגו' וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא (בראשית מג, י יא), רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילָאי תֹּאמַר אוֹתָהּ הַחֲרָדָה שֶׁהֶחֱרַדְתִּי אֶת אַבָּא (בראשית כז, לג): וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא, שֶׁנִּזְדַּעְזְעָה עָלַי כָּאן, אֶתְמְהָה. (בראשית מג, יא): קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי דְּבָרִים שֶׁהֵן מְזַמְּרִין בָּעוֹלָם, חִלָּזוֹן, חֲמַר קְטָף, וּמוֹר, אֶגוֹרִי, (בראשית מג, יא): וּמְעַט צֳרִי בַּלְסָם קְטָף, (בראשית מג, יא): מְעַט דְּבַשׁ, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר דְּבַשׁ בָּרִיא כָּאֶבֶן, (בראשית מג, יא): וּנְכֹאת, שַׁעֲוָה, (בראשית מג, יא): וָלֹט, מוּצְטָבָה, (בראשית מג, יא): בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים, מְשַׁח דְּבָטְנִים, מְשַׁח דִּשְׁקֵדִים. (בראשית מג, יב): וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם, רַבִּי יִצְחָק אָמַר שֶׁמָּא הוּקַר הַשַּׁעַר. (בראשית מג, יב): וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב וגו' וְאֶת אֲחִיכֶם וגו', אָמַר לָהֶם הֲרֵי הַכֶּסֶף וַהֲרֵי הַדּוֹרוֹן וַהֲרֵי אֲחִיכֶם, צְרִיכִין אַתּוּן מִלְתָא אוֹחֲרִי, אָמְרֵי לֵיהּ צְלוֹתָךְ אֲנַן בָּעֲיִין, אֲמַר לְהוֹן אִם צְלוֹתִי אַתּוּן בָּעֳיָין (בראשית מג, יד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וגו'.

פרשה צב

א וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים (בראשית מג, יד), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין פָּתַח (תהלים צד, יב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ, וְאִם בָּא לְהַקְפִּיד, (תהלים צד, יב): וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ, מַה כְּתִיב בְּאַבְרָהָם (בראשית יב, ב): וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא קָפַץ עָלָיו רְעָבוֹן וְלֹא הִקְפִּיד וְלֹא קָרָא תִּגָּר, אַף אַתְּ אִם בָּאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִין לֹא תְהֵא מַקְפִּיד וְלֹא קוֹרֵא קָטֵיגוֹר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אֵין לְךָ אָדָם בְּלֹא יִסּוּרִים אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל יִסּוּרִים שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם וּמְבַטְלִין אוֹתוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, יִסּוּרִים שֶׁל תּוֹכַחַת הֵם, אֲבָל יִסּוּרִים שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם וְאֵין מְבַטְּלִין אוֹתוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה הֵן, כְּדִכְתִיב (משלי ג, יב): כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. רַבִּי חָמָא חָזָא חַד סַגֵּי נְהוֹרָא יָתֵיב לָעֵי בְּאוֹרָיְיתָא, אֲמַר לֵיהּ שְׁלָם לָךְ בַּר חוֹרְיָא, אֲמַר לֵיהּ מֵהֵיכָן שְׁמַע לָךְ דְּהַהוּא גַבְרָא בַּר עֲבָדִים, אֲמַר לֵיהּ לָא אֶלָּא שֶׁאַתְּ בֶּן חוֹרִין לָעוֹלָם הַבָּא.

אָמַר רַבִּי יוּדָן כְּתִיב (שמות כא, כז): וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָן בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו אָמְרָה תּוֹרָה לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, מִי שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו שֶׁהֵן בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ ה', אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ, כָּזֶה שֶׁהוּא נִדּוֹן לִפְנֵי הַדַּיָּין צוֹעֵק וּמִצְטַעֵר וְאוֹמֵר יָהּ יָהּ דַּי דַּי. כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר לַיִּסּוּרִים דַּי הוּא יֹאמַר לְיִסּוּרַי דַּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וגו'.

ב עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד (תהלים לב, ו), זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר פַּטְרוֹן תְּלָתֵיהוֹן אָמְרִין אִלֵּין קְרָיָא כַּד דְּמָכִין, חַד מִנְהוֹן אָמַר עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד, (תהלים לג, כא): כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ. וְאוֹחֲרָנָא אָמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, (תהלים ה, יב): וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ וגו'. וְאוֹחֲרָנָא אָמַר (תהלים פד, יא): כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ (תהלים סג, ד): כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים (תהלים לא, ב): מָה רַב טוּבְךָ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [כביכול] רַגְלָיו שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב וְהֶעֱמִידָן עַל הַיָּם וְאָמַר לוֹ רְאֵה נִסַּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִם בָּנֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיד, א): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר אַף רַגְלֵיהֶם שֶׁל אָבוֹת הֶעֱמִיד עַל הַיָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עח, יב): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא. לְעֵת מְצוֹא, לְעֵת מִצּוּי הַיּוֹם, לְעֵת מִצּוּי הַדִּין, לְעֵת מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ, לְעֵת מִצּוּי הַחֶשְׁבּוֹן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנִּתְמַצָּה הַחֶשְׁבּוֹן הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וגו'.

ג רַבִּי יַאשְׁיָה בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָא בַּגָּלֻיּוֹת (בראשית מג, יד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, (תהלים קו, מו): וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים, (בראשית מג, יד): לִפְנֵי הָאִישׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. (בראשית מג, יד): וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. (בראשית מג, יד): אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין, זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. (בראשית מג, יד): וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבַּן רִאשׁוֹן, (בראשית מג, יד): שָׁכָלְתִּי, בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי. כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, זֶה הַשִּׁלְטוֹן. וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, זֶה יוֹסֵף. אַחֵר, זֶה שִׁמְעוֹן. וְאֶת בִּנְיָמִין, כְּמַשְׁמָעוֹ. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּיוֹסֵף. שָׁכָלְתִּי, בְּשִׁמְעוֹן, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד.

ד וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים וגו' וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם וגו' וְהָכֵן (בראשית מג, טו טז), וְאֵין הָכֵן אֶלָּא שַׁבָּת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות טז, ה): וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ וגו', הֲדָא אָמְרָה שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁלֹא תִּנָּתֵן. (בראשית מג, יז יט): וַיַּעַשׂ הָאִישׁ וגו' וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים וגו' וַיִּגְשׁוּ אֶל הָאִישׁ, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דּוֹחֲפָן בִּפְנִים וְהֵן דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ לַחוּץ. (בראשית מג, כ): יָרֹד יָרַדְנוּ, יְרִידָה הִיא לָנוּ, בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ מְפַרְנְסִים לַאֲחֵרִים, עַכְשָׁו צְרִיכִין אָנוּ לְפַרְנָסָתֶךָ. (בראשית מג, כג): וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ, בֵּין בִּזְכוּתְכֶם בֵּין בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם, (בראשית מג, כג): אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן וגו', מִכָּל מָקוֹם (בראשית מג, כג): כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי. וַיּוֹצֵא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּהָדֵין צַרְצוּרָא עָבֵיד כְּשֶׁאֲסָרוֹ, כְּדִכְתִיב (בראשית מב, כד): וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. (בראשית מג, כה כו): וַיָּכִינוּ וַיָּבֹא יוֹסֵף וגו'.

ה וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וגו' וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וגו' (בראשית מג, כז כח), רַבִּי חִיָּא רַבָּה חֲמָא חַד בַּבְלָאי, אֲמַר לֵיהּ מָה עָבֵד אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ אִמָּךְ שָׁאֲלָה בָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֲמַר לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אוֹמֵר לִי כְּדֵין. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִים עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַמֵּתִים. כָּךְ הַשָּׁלוֹם אֲבִיכֶם, זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, זֶה יִצְחָק, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ. (בראשית מג, כט): וַיִּשָֹּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת וגו', אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין לְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּאַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים וְלֹא שָׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין, וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ, כָּאן שָׁמַעְנוּ (בראשית מג, כט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי, (בראשית מג, ל לג): וַיְמַהֵר יוֹסֵף וגו' וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו וגו', נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמַעֲרִים וּמֵרִיחַ בַּגָּבִיעַ, אָמַר יְהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ, רְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר יֵשֵׁב שֵׁנִי לוֹ, וְכֵן כֻּלָּן, אֲמַר אֲנָא לֵית לִי אִמָּה וּבִנְיָמִין לֵית לֵיהּ אִמָּה, כַּד יְלֵידַת לֵיהּ אִמֵּיהּ מִיתַת, מִן בְּגִין דָּא יֵיתֵי וְיִתֵּן רֵאשֵׁיהּ גַּבֵּיהּ דִּידִי. לְפִיכָךְ (בראשית מג, לג): וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים וגו'. (בראשית מג, לד): וַיִּשָֹּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו וגו', נָתַן לוֹ יוֹסֵף וְנָתְנָה לוֹ אָסְנַת, נָתַן לוֹ מְנַשֶּׁה, נָתַן לוֹ אֶפְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מג, לג): וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם. (בראשית מג, לג): וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ אֲבָל חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹא רָאָה אוֹתָן לֹא טָעַם טַעַם יַיִן, אַף הֵן לֹא טָעֲמוּ טַעַם יַיִן עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ.

ו וַיְצַו לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ, הַבֹּקֶר אוֹר וגו' (בראשית מד, א ג), אָמַר רַבִּי לֵוִי עוֹבָדָא הֲוָה בִּדְרוֹמִית מִן חַד פּוּנְדָּקִי וַהֲוָה קָאֵים וְלָבֵישׁ זוּגוֹי בְּלֵילְיָא, וַאֲמַר לְהוֹן דַּהֲווֹ תַּמָּן קוּמוּ פּוּקוּ לְכוֹן דְּלִוְיָתָא אֲנָא עַבְדָא, וַהֲווֹן נָפְקִין, וְלִסְטַיָּא קָדְמִין לְהוֹן וּמְקַפְּחִין עֲלֵיהוֹן, וְעָלִין וּמְפַלְּגִין עִמֵּיהּ. חַד זְמַן אֲזַל רַבִּי מֵאִיר וְאִתְקַבֵּל תַּמָּן, קָם וּלְבַשׁ זוּגוֹי אֲמַר לֵיהּ קוּם פּוּק לָךְ דְּלִוְיָתָא אֲנָא עַבְדָא, אֲמַר לֵיהּ אִית לִי אָח וַאֲנָא יְתֵיב מַסְכֵּי לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ וְאָן הוּא, אֲמַר לֵיהּ בִּכְנִישְׁתָּא. אֲמַר לֵיהּ וּמַה שְׁמֵיהּ וַאֲנָא אָזֵיל וְקָרֵי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ כִּי טוֹב. כָּל הַהוּא לֵילְיָא אֲזַל הַהוּא פּוּנְדְּקָאָה צְוַח עַל תַּרְעָא דִּכְנִישְׁתָּא כִּי טוֹב כִּי טוֹב, וְלָא הֲוָה שׁוּם בַּר נָשׁ עָנֵי לֵיהּ. בְּצַפְרָא קָם רַבִּי מֵאִיר וְשַׁוֵּי חֲמָרָא דְּיֵזֵל לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא פּוּנְדְּקָאָה אָן הוּא הַהוּא אָחוּךְ דַּאֲמַרְתְּ, אֲמַר לֵיהּ הָא אֲתָא לֵיהּ (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.

ז הֵן כֶּסֶף וגו' (בראשית מד, ח), תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַלִּים וַחֲמוּרִין שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, הֵן כֶּסֶף וגו' הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ, קַל וָחֹמֶר וְאֵיךְ נִגְנֹב. (שמות ו, יב): הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְקַל וָחֹמֶר (שמות ו, יב): וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה. (במדבר יב, יד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, קַל וָחֹמֶר לַשְּׁכִינָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. (דברים לא, כז): הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם, קַל וָחֹמֶר (דברים לא, כז): וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי. (ירמיה יב, ה): כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, קַל וָחֹמֶר (ירמיה יב, ה): וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים. (ירמיה יב, ה): וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְקַל וָחֹמֶר (ירמיה יב, ה): וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן. (שמואל א כג, ג): הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים, וְקַל וָחֹמֶר (שמואל א כג, ג): וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה. (משלי יא, לא): הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, קַל וָחֹמֶר (משלי יא, לא): וְאַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא, (אסתר ט, יב): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וגו', וְקַל וָחֹמֶר (אסתר ט, יב): בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ. (יחזקאל טו, ה): הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, קַל וָחֹמֶר (יחזקאל טו, ה): אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר.

ח וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא (בראשית מד, י), עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶן בִּגְנֵבָה אֵין כֻּלָּם בַּאֲסִירָה, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן, אֶלָּא (בראשית מד, י): אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִי עָבֶד. (בראשית מד, יב): וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וּלְמָה עֲבַד כֵּן, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא מֻנָּח. (בראשית מד, יב): וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ אָמְרוּ לוֹ מַה גַּנָּבָא בַּר גַּנָּבְתָא, אֲמַר לְהוֹן גַּבְרָא דְּיוֹסֵף יֵשׁ כָּאן, שְׂעִירִים יֵשׁ כָּאן, אַחִים שֶׁמָּכְרוּ אֲחִיהֶם, אֶתְמָהָא. (בראשית מד, יג): וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וגו', רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא שְׁבָטִים גָּרְמוּ לַאֲבִיהֶם לִקְרֹעַ, לְפִיכָךְ לָקוּ גַּם הֵם. (בראשית מד, יג): וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וגו', חַד מִנְהוֹן הֲוָה נָסֵיב טְעוֹנֵיהּ בַּחֲדָא יְדָא וְיָהֵיב לֵיהּ עַל חֲמָרֵיהּ. (בראשית מד, יג): וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מֶטְרוֹפּוֹלִין הָיְתָה וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא כְּעִיר שֶׁל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם.

ט וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי (בראשית מד, טז): בְּכֶסֶף רִאשׁוֹן, מַה נְּדַבֵּר בְּכֶסֶף שֵׁנִי, מַה נִּצְטַדָּק בַּגָּבִיעַ. מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר, מַה נְּדַבֵּר בְּבִלְהָה, וּמַה נִּצְטַדָּק בְּדִינָה. מַה נֹּאמַר לְאַבָּא שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּיוֹסֵף, וּמַה נְּדַבֵּר בְּשִׁמְעוֹן, וּמַה נִּצְטַדָּק בְּבִנְיָמִין. אִם נֹאמַר לְךָ חָטָאנוּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁלֹא חָטָאנוּ, וְאִם נֹאמַר לְךָ שֶׁלֹא חָטָאנוּ (בראשית מד, טז): הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצָא בַּעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבוֹת שְׁטָרוֹ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּזֶה שֶׁהוּא מְמַצֶּה אֶת הֶחָבִית וּמַעֲמִידָהּ עַל שְׁמָרֶיהָ. (בראשית מד, יז): וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי וגו', רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא נָעַר פּוּרְפּוּרֵיהּ, (בראשית מד, יז): הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם, אָמְרִין לֵיהּ הֲשָׁלוֹם דְּכוּלֵיהּ נִשְׁפָּה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (תהלים קיט, קסה): שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ.