מדרש רבה - חומש בראשית

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

סדר וישב

פרשה פד

א וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב (בראשית לז, א), כְּתִיב (ישעיה נז, יג): בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ, תָּנֵי כִּנּוּסוֹ וְכִנּוּס בָּנָיו הִצִּילוּ מִיַּד עֵשָׂו. (ישעיה נז, יג): וְאֶת כֻּלָּם יִשָֹּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל, זֶה עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו. (ישעיה נז, יג): וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ, זֶה יַעֲקֹב, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב.

ב נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח (משלי כח, א), עָרַק רַשִּׁיעָא וְלָא רְדִיפִין לֵיהּ, דִּכְתִיב (בראשית לו, ו): וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מִפְנֵי הַבּוּשָׁה, וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב.

ג אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם (איוב ט, כג), אַנְטוֹנִינוֹס שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ אָמַר לוֹ מַהוּ דִּכְתִיב: אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם, אָמַר רַבִּי גְּזוֹר דִּיסַב מְאָה מַגְלְבִין וְהוּא יְהִיבִין מְאָה דִּינָרִים, דֵּין סָכוֹם לְדֵין וְדֵין סָכוֹם לְדֵין וְלָא מַפְקִין מִידֵיהּ כְּלוּם, כָּעִנְיָן הַזֶּה מַלְעִיג עַל הַמֻּכֶּה. (איוב ט, כג): לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג, אָמַר רַב אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּשַׁלְוָה וּמְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָֹּׂטָן בָּא וּמְקַטְרֵג, אָמַר, לֹא דַיָין שֶׁהוּא מְתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן, יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נִזְדַּוֵּוג לוֹ שִׂטְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב (איוב ג, כו): לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי, לֹא שָׁלַוְתִּי מֵעֵשָׂו, וְלֹא שָׁקַטְתִּי מִלָּבָן, וְלֹא נָחְתִּי מִדִּינָה, וַיָּבֹא רֹגֶז, בָּא עָלַי רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

ד דָּבָר אַחֵר, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וגו', אַבְרָהָם גִּיֵּר גִּיּוּרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ה): וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אִם מִתְכַּנְסִין כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִבְרֹאת אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ אֶחָד אֵינָן יְכוֹלִין, וְאַתְּ אוֹמֵר (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אֶלָּא אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיֵּר אוֹתָם אַבְרָהָם, וְלָמָּה אָמַר עָשׂוּ, וְלֹא אָמַר גִּיְּרוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקָרֵב אֶת הַגֵּר כְּאִלּוּ בְּרָאוֹ. תֹּאמַר אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר וְשָׂרָה לֹא הָיְתָה מְגַיֶּרֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אֲשֶׁר עָשָׂה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁר עָשׂוּ.

אָמַר רַבִּי חוּנְיָא אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר עָשׂוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מַכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילָן וּמַשְׁקָן וּמְקָרְבָן וּמַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. יַעֲקֹב גִּיֵּר גִּיּוּרִים, דִּכְתִיב (בראשית לה, ב): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וגו' וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב וגו', בְּיִצְחָק לֹא שָׁמַעְנוּ, וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ, רַבִּי יִצְחָק וְתָאנֵי לָהּ מִשּׁוּם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, כָּאן כְּתִיב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, מַאי מְגוּרֵי אָבִיו מִגִּיּוּרֵי אָבִיו.

ה מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (בראשית לו, לא): וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וגו', וּכְתִיב הָכָא וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי חוּנְיָא מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה כַּתְּ שֶׁל כְּלָבִים וְנִתְיָרֵא מֵהֶם וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו נִתְיָרֵא מֵהֶם וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם.

אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְנַפָּח שֶׁהָיָה פָּתוּחַ בְּאֶמְצַע פְּלַטְיָא, וּפֶתַח בְּנוֹ זֶהָבִי פָּתוּחַ כְּנֶגְדוֹ, וְרָאָה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל קוֹצִים וְנִכְנְסוּ לַמְּדִינָה, אָמַר, אָנָה יִכָּנְסוּ כָּל הַחֲבִילוֹת הַלָּלוּ, וְהָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לוֹ מֵאֵלּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא גֵּץ אֶחָד יוֹצֵא מִשֶּׁלְּךָ וְגֵץ אֶחָד מִשֶּׁל בִּנְךָ וְאַתָּה שׂוֹרְפָן. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו נִתְיָירֵא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵלּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא גֵּץ אֶחָד מִשֶּׁלְּךָ וְגֵץ אֶחָד מִשֶּׁל בִּנְךָ וְאַתֶּם שׂוֹרְפִים אוֹתָם כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, יח): וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים (בראשית לז, ב): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, הַתּוֹלָדוֹת הַלָּלוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּבִשְׁבִילוֹ, כְּלוּם הָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בִּשְׁבִיל רָחֵל, הַתּוֹלָדוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מַמְתִּינוֹת עַד שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לז, ב): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד שִׂטְנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע (בראשית ל, כה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְחֵנִי וְאֵלְכָה. מִי מוֹרִידָן לְמִצְרַיִם, יוֹסֵף. מִי מְכַלְכְּלָן, יוֹסֵף. הַיָּם לֹא נִקְרַע אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עז, יז): רָאוּךָ מַיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַיִם יָחִילוּ, (חבקוק ג, י): נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, (תהלים שם, טז): גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אַף הַיַּרְדֵּן לֹא נִקְרַע אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

דָּבָר אַחֵר, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים לֹא נֶהֱנָה יַעֲקֹב אָבִינוּ מִמּוֹשָׁב עַד שֶׁגָּר בִּמְגוּרֵי אֲבוֹתָיו, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁשָּׁם גָּר יִצְחָק אָבִיו.

דָּבָר אַחֵר, מְגוּרֵי בְּגִימַטְרִיָּא מָאתָן וְחַמְשִׁין וְתֵשַׁע, מִיּוֹם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע עַד שָׁעָה שֶׁנִּתְיַשֵּׁב יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו.

ו אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר כֵּן אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, רְאוּבֵן. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵירַע לָזֶה אֵירַע לָזֶה, מַה זֶּה נוֹלַד מָהוּל, אַף זֶה נוֹלַד מָהוּל. מַה זֶּה אִמּוֹ עֲקָרָה, אַף זֶה אִמּוֹ עֲקָרָה. מַה זֶּה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם, אַף זֶה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם. מַה זֶּה בְּכוֹר, אַף זֶה בְּכוֹר. מַה זֶּה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בַּלֵּדָה, אַף זֶה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה. מַה זֶּה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אַף זֶה אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מַה זֶּה אָחִיו בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אַף זֶה בִּקְּשׁוּ אֶחָיו לְהָרְגוֹ. מַה זֶּה רוֹעֶה, אַף זֶה רוֹעֶה. זֶה נִשְׂטַם, וְזֶה נִשְׂטַם. זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים. זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר. זֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים, וְזֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים. זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם. זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ. זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם. זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב. זֶה מַשְׁבִּיעַ, וְזֶה מַשְׁבִּיעַ. זֶה מְצַוֶּה, וְזֶה מְצַוֶּה. זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם. זֶה נֶחְנַט, וְזֶה נֶחְנַט. זֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו.

ז יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וגו' (בראשית לז, ב), וְאַתְּ אָמַר וְהוּא נַעַר, אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, מְתַלֶּה בַּעֲקֵבוֹ, מְתַקֵּן בְּשַׂעֲרוֹ. הָיָה רוֹעֶה, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, מָה אָמַר, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חֲשׁוּדִים הֵן בָּנֶיךָ עַל אֵבָר מִן הֶחָי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תּוֹלִין הֵן עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְקוֹרִין לָהֶם עֲבָדִים. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר עַל תְּלָתֵיהוֹן לָקָה, (משלי יז, יא): פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֲשׁוּדִים בָּנֶיךָ עַל אֵבָר מִן הַחַי, חַיֶּיךָ אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵינָם אֶלָּא שׁוֹחֲטִים וְאוֹכְלִים, (בראשית לז, לא): וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים. אַתָּה אָמַרְתָּ מְזַלְזְלִים הֵם בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְקוֹרִין עֲבָדִים, (תהלים קה, יז): לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. אַתָּה אָמַרְתָּ תּוֹלִין עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב, (בראשית לט, ז): וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו וגו'.

ח וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף (בראשית לז, ג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁכָּל הֲלָכוֹת שֶׁמָּסְרוּ שֵׁם וְעֵבֶר לְיַעֲקֹב מְסָרָן לוֹ. (בראשית לז, ג): וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים, רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר, צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹא לְשַׁנּוֹת בֵּן מִבָּנָיו, שֶׁעַל יְדֵי כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, (בראשית לז, ד): וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו'. פַּסִּים, שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ.

דָּבָר אַחֵר, פַּסִים, שֶׁהָיְתָה דַקָּה וְקַלָּה בְּיוֹתֵר וְנִטְמֶנֶת בְּפַס יַד. פַּסִּים, שֶׁהֵפִיסוּ עָלֶיהָ אֵיזֶה מֵהֶם יוֹלִיכָהּ לְאָבִיו, וְעָלַת לִיהוּדָה. פַּסִּים, עַל שֵׁם צָרוֹת שֶׁהִגִּיעוּהוּ, פֵּ"א פּוֹטִיפַר, סמ"ך סוֹחֲרִים, יו"ד יִשְׁמְעֵאלִים, מ"ם מִדְיָנִים.

דָּבָר אַחֵר, פַּסִּים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תהלים סו, ה): לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים סו, ו): הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, לָמָּה וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקָרַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם, פַּסִּים, פַּסיָם.

ט וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו (בראשית לז, ד), אָמַר רַבִּי אַהֲבָה בַּר זְעֵירָא מִתּוֹךְ גְּנוּתָן שֶׁל שְׁבָטִים אַתָּה יוֹדֵעַ שִׁבְחָן, לְהַלָּן (שמואל ב יג, כב): וְלֹא דִּבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרָע וְעַד טוֹב, דִּי בְּלִיבֵּיהּ בְּלִיבֵּיהּ, בְּרַם הָכָא וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם, דִּי בְּלִבְּהוֹן בְּפוּמְהוֹן.

י וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא (בראשית לז, ה), אָמַר כָּךְ יִהְיוּ הַנְּבִיאִים מוֹכִיחִין אֶתְכֶם, (מיכה ו, א): שִׁמְעוּ נָא אֶת אֲשֶׁר ה' אֹמֵר. (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, אַתֶּם כּוֹנְסִין פֵּרוֹת, וַאֲנִי כּוֹנֵס פֵּרוֹת, שֶׁלָּכֶם רְקֵיבִים וְשֶׁלִּי עוֹמְדִין. (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אַחָא, רַבִּי לֵוִי אָמַר עֲתִידִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְמִים לִפְנֵי עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם וְלֵאמֹר (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַב אַחָא עֲתִידִים אַתֶּם לְהַעֲלִים עָלַי דְבָרִים לִפְנֵי אַבָּא לוֹמַר (בראשית לז, לג): חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, וּמַאן קָאֵים לֵיהּ מִשְׁתִּיקוּתָא דְּאִמָּא. קָמָה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ פְּעָמִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ. (בראשית לז, ח): וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּעַיִן רָעָה לְפִיכָךְ מַעֲמִיד רְשָׁעִים, וְחַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל, לְפִיכָךְ הוּא מַעֲמִיד מְלָכִים.

יא וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וגו' (בראשית לז, ט), בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יוֹסֵף (בראשית לז, ט): וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אָמַר יַעֲקֹב, מִי גִּלָּה לוֹ שֶׁשְּׁמִי שָׁמֶשׁ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לַשֶּׁמֶשׁ, עַבְדָא בִישָׁא לָאו זְבִינַת יָתֵךְ בְּכַסְפֵּיהּ דְּאַבָּא אַתְּ, לֹא כָךְ רָאָה אַבָּא אוֹתְךָ בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וגו' מִשְׁתַּחֲוִים לִי, אַף אַתְּ דֹּם מִלְּפָנַי, מִיָּד (יהושע י, יג): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עָמָד. (בראשית לז, י): וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ תִּהְיוּ גוֹעֲרִים בִּנְבִיאֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כט, כז): וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי. (בראשית לז, י): וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב סָבוּר שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים מַגַּעַת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲבוֹא נָבוֹא, הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאַחֶיךָ, נִיחָא, שֶׁמָּא אֲנִי וְאִמְּךָ, וַהֲלוֹא אִמְּךָ כְּבָר מֵתָה וְאַתְּ אוֹמֵר: אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, וְלֹא הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִים לְבִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל שֶׁגִּדְּלַתּוּ כְּאִמּוֹ.

יב וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר (בראשית לז, יא), אָמַר רַבִּי לֵוִי נָטַל קוּלְמוּס וְכָתַב בְּאֵיזֶה יוֹם וּבְאֵיזֶה שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת שְׁמֹר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁעֲתִידִין הַדְּבָרִים לִגַּע. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר כָּךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב סָבַר וְרָאָה דְּבָרִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, אָמַר אִם נִתְבַּקְרָה פִּנְקָסוֹ מַה יָּכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת.

יג וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת וגו' (בראשית לז, יב), נָקוּד עַל אֶת, לוֹמַר שֶׁלֹא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן. (בראשית לז, יג): וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה נָהַג בּוֹ בְּכָבוֹד כְּמוֹרָא הָאָב עַל הַבֵּן, (בראשית לז, יג): וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִזְכָּר וּמֵעָיו מִתְחַתְּכִין, יוֹדֵעַ הָיִיתָ שֶׁאַחֶיךָ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ וְהָיִיתָ אוֹמֵר לִי הִנֵּנִי. (בראשית לז, יד): וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ נִיחָא, אֶלָּא מַאי וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, הֲדָא אָמַר שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה מִמֶּנּוּ. (בראשית לז, יג): וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַהֲלוֹא אֵין חֶבְרוֹן נְתוּנָה אֶלָּא בָּהָר וּכְתִיב: וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אָמַר רַב אַחָא הָלַךְ לְהַשְּׁלִים אוֹתָהּ הָעֵצָה הָעֲמֻקָּה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינוֹ וּבֵין חָבֵר הַנָּאֶה שֶׁהָיָה קָבוּר בְּחֶבְרוֹן (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם.

יד וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה (בראשית לז, טו), אָמַר רַבִּי יַנַּאי שְׁלשָׁה מַלְאָכִים נִזְדַּוְּגוּ לוֹ, וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ. (בראשית לז, יז): נָסְעוּ מִזֶּה, מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם. (בראשית לז, יח): וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק, אָמְרוּ בּוֹאוּ וּנְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים. (שבראשית לז, יט), וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת, רַבָּנָן אָמְרֵי הַיְדֵי לֵיהּ אָתָא וְטָעֵין חֶלְמֵיהּ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי זֶה עָתִיד לְהַשִּׁיאָם לַבְּעָלִים. (בראשית לז, כ): וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵּהוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם אוֹמְרִים וְנִרְאֶה, וַאֲנִי אוֹמֵר נִרְאֶה, עַתָּה נִרְאֶה (ירמיה מד, כח): דְּבַר מִי יָקוּם, אוֹ שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּכֶם.

טו וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ (בראשית לז, כא), וְהֵיכָן הָיָה, רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו יוֹמוֹ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל רְאוּבֵן הָיָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אָמַר רְאוּבֵן אֲנִי בְּכוֹר וְאֵין הַסִּרְחוֹן תָּלוּי אֶלָּא בִּי, רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר רְאוּבֵן הוּא מוֹנֶה אוֹתִי עִם אֶחָי וְאֵינִי מַצִּילוֹ, אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁנִּדַּחְתִּי מִכֹּחַ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְהוּא מוֹנֶה אוֹתִי עִם אֶחָי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, ט): וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי, וְאֵינִי מַצִּילוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה פָּתַחְתָּ תְּחִלָּה בְּהַצָּלַת נְפָשׁוֹת, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עָרֵי מִקְלָט תְּחִלָּה אֶלָּא בִּתְחוּמֶךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, מג): אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר.

טז וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ (בראשית לז, כג), רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בְּקִלּוּס הָיָה בָּא, וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף, זֶה הַפִּינָס. אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, זֶה חָלוּק. אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, זֶה הַפַּרְגּוֹד. אֲשֶׁר עָלָיו, זוֹ פֶּמִלַּנְיָא שֶׁלּוֹ. (בראשית לז, כד): וַיִּקָּחֻהוּ, וַיִּקָּחֵהוּ כְּתִיב, מִי הָיָה זֶה שִׁמְעוֹן, וְאֵימָתַי פָּרַע לוֹ, לְהַלָּן (בראשית מב, כד): וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן. (בראשית לז, כד): וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם, מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. שְׁנֵי בּוֹרוֹת הָיוּ, אֶחָד מָלֵא צְרוֹרוֹת וְאֶחָד מָלֵא שְׂרָפִים וְעַקְרַבִּים.

אָמַר רַב אֲחָא בּוֹר רֵק, נִתְרוֹקֵן בּוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. אֵין בּוֹ מָיִם, אֵין בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְמַיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, כְּתִיב (דברים כד, ז): כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו, וְאַתֶּם מוֹכְרִים אֶת אֲחִיכֶם.

יז וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם (בראשית לז, כה), אָמַר רַבִּי אַחְוָה בַּר זְעֵירָא עֲבֵרָתָן שֶׁל שְׁבָטִים זְכוּרָה הִיא לְעוֹלָם, תִּקְוָה הִיא לָעוֹלָם. וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם, מַאֲכִיל לֶחֶם לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם. (בראשית לז, כה): וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וַהֲלֹא אֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים לִהְיוֹת טְעוּנִים אֶלָּא עוֹרוֹת וְעִטְּרָן, אֶלָּא רְאֵה מַה זִּמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ צַדִּיק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם מִפְּנֵי רֵיחָן שֶׁל עַרְבִיִּים. (בראשית לז, כו): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו וגו', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעי בִּשְׁבַח יְהוּדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת דִּבֵּר יְהוּדָה בִּפְנֵי אֶחָיו וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו, (בראשית מד, יד): וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו, (בראשית מד, יח): וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. (בראשית לז, כז): לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, אָמְרוּ נֵלֵךְ וְנִתְפֹּס דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּנַעַן שֶׁחָטָא לֹא לְעֶבֶד נִתְקַלֵּל, אַף זֶה לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.

יח וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים (בראשית לז, כח), עָבְרוּ אוֹתָן הַדַּיָּנִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בַּיְיתוּס בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן כְּתִיב (ישעיה סג, יז): לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ, כְּשֶׁרָצִיתָ נָתַתָּ בְּלִבָּם לֶאֱהֹב וּכְשֶׁרָצִיתָ נָתַתָּ בְּלִבָּם לִשְׂנֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף מָעוֹת שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים, לְפִיכָךְ יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַפְרִישׁ עֵרֶךְ בְּנוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים בְּמָנֶה צוֹרִי.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשְּׁבָטִים אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף, לְפִיכָךְ יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעוֹ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לח, כו): בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל.

יט וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר (בראשית לז, כט), וְהֵיכָן הָיָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, כְּשֶׁנִּפְנָה הָלַךְ וְהֵצִיץ לְאוֹתוֹ בּוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם לְפָנַי וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְאַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, חַיֶּיךָ שֶׁבֶּן בִּנְךָ עוֹמֵד וּפוֹתֵחַ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, וְאֵיזֶה זֶה הוֹשֵׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ב): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ. (בראשית לז, לא): וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וְלָמָּה שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁדָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם. (בראשית לז, לב): וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וגו'.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה אָמַרְתָּ (בראשית לז, לב): הַכֶּר נָא, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ (בראשית לח, כה): הַכֶּר נָא. (בראשית לז, לג): וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, אָמַר לֵית אֲנָא יָדַע מָה אֲנָא חָמֵי, כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וגו', אָמַר רַב הוּנָא נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר.

כ וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו (בראשית לז, לד), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר, שְׁבָטִים גָּרְמוּ לַאֲבִיהֶם לִקְרֹעַ, וְהֵיכָן נִפְרַע לָהֶם, בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מד, יג): וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וגו'. יוֹסֵף גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, עָמַד בֶּן בְּנוֹ וְנִפְרַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו. בִּנְיָמִין גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ד, א): וַיִּקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו. מְנַשֶּׁה גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, לְפִיכָךְ נִתְקָרְעָה נַחֲלָתוֹ, חֶצְיָהּ בְּאֶרֶץ הַיַּרְדֵּן וְחֶצְיָהּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. (בראשית לז, לד): וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ לְפִי שֶׁתָּפַס יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַשַֹּׂק לְפִיכָךְ אֵינוֹ זָז לֹא מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא מִבְּנֵי בָנָיו גְּדוֹלִים, דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כא, טז): וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַֹּׂקִּים. אַחְאָב (מלכים א כא, כז): וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ. יוֹרָם (מלכים ב ו, ל): וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַֹּׂק עַל בְּשָׂרוֹ. מָרְדְּכַי (אסתר ד, א): וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר. (בראשית לז, לד): וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.

כא וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו (בראשית לז, לה), כַּמָּה בָּנוֹת הָיוּ לוֹ חֲדָא הֲוַת וְהַלְוַאי קְבָרָהּ, אֶלָּא אֵין אָדָם נִמְנַע מִלִקְרֹא לַחֲתָנוֹ בְּנוֹ וּלְכַלָּתוֹ בִּתּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְאַחְיוֹתֵיהֶם נָשְׂאוּ הַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ. (בראשית לז, לה): וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לוֹ כְּתִיב (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּכְתִיב (בראשית לח, יב): וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ, וְזֶה אֲבִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, אָמַר לָהּ מִתְנַחֲמִים עַל הַמֵּתִים וְאֵין מִתְנַחֲמִים עַל הַחַיִּים. (בראשית לז, לה): וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו, זֶה יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ וְסָךְ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לוֹ.

אָמַר רַבִּי סִימוֹן עַל שֵׁם כָּל שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו מִתְאַבְּלִין עִמּוֹ.

כב וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ (בראשית לז, לו), כַּמָּה אוֹנִיּוֹת נִכְתְּבוּ לוֹ, רַבִּי יוּדָן אָמַר אַרְבָּעָה, אֶחָיו לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיִשְׁמְעֵאלִים לַסּוֹחֲרִים, וְסוֹחֲרִים לַמִּדְיָנִים, וּמִדְיָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם. רַב הוּנָא אָמַר חָמֵשׁ, מִדְיָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ לְדִימוֹסְיָא שֶׁל מְדִינָה, בָּא פּוֹטִיפַר וּלְקָחוֹ מִדִּימוֹסְיָא שֶׁל מְדִינָה.

פרשה פה

א וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו (בראשית לח, א), (מלאכי ב, יא): בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה וגו', אֲמַר לֵיהּ כָּפַרְתְּ יְהוּדָה שְׁקַרְתְּ יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין, (מלאכי ב, יא): כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, (מיכה א, טו): עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִיא לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, מַלְכָּן וּקְדוֹשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, דִּכְתִיב (בראשית לח, א): וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (ירמיה כט, יא): כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת, שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. (ישעיה סו, ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד מְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן נוֹלַד גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם.

ב וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָיָה לְמֵימַר אֶלָּא (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, וּמִפְּנֵי מָה הִסְמִיךְ פָּרָשָׁה זוֹ לָזוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָה לִירִידָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ הַכֶּר לְהַכֶּר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה תָּמָר לְמַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר, מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רוֹאָה הָיְתָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בֵּן, וְלֹא הָיְתָה יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּהּ אִם מִבִּתָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מז, יג): מוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ. רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֲשֶׁר וְלֹא כָּל אֲשֶׁר, וְדִכְוָתָהּ (בראשית ב, כה): וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ, (בראשית ג, א): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר לְהוֹדִיעֲךָ מֵאֵיזֶה חֵטְא קָפַץ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ רָשָׁע, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה אוֹתָן מִתְעַסְּקִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ נִתְאַוָּה לָהֶם.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, שֶׁלֹא לְהַפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, וְדִכְוָתָהּ (דניאל ד, לד): וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה, (דניאל ה, א): בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא, (דניאל ו, א): וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה, וְהֵיכָן הוּא אֱוִיל מְרוֹדָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ רָשָׁע אֶל רָשָׁע, קוֹצֵץ לְקוֹצֵץ, גֵּיוְתָן לְגֵיוְתָן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ הֶפְסֵק מַלְכוּת לְהֶפְסֵק מַלְכוּת. וְדִכְוָתָהּ (דניאל ה, ל): בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה (דניאל ו, א): וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה וגו', וְהָן הוּא (דניאל ח, א): בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ, רַב הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ דִּבְרֵי פִּיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּדֵי לְסָרֵג עַל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אַף הָכָא נָמֵי מִתְבָּעֵי מֵימַר וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה, וּכְתִיב וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, אָמַר בּוֹאוּ וּנְפַזֵּר עַצְמֵנוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָנוּ מְכֻנָּסִין הַשְּׁטָר מָצוּי לְהִגָּבוֹת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְצְאוּ בִּגְנֵבָה אֵין אֶחָד נִתְּפַס עַל יְדֵי כֻלָּם, וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצְאוּ בַּגָּבִיעַ, אָמְרוּ (בראשית מד, טז): הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצָא בַּעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבּוֹת שְׁטַר חוֹבוֹ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּזֶה שֶׁהוּא מְמַצֶּה אֶת הֶחָבִית וּמַעֲמִיד אוֹתָהּ עַל שְׁמָרֶיהָ. רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹאוּ וּנְפַרְנֵס עַצְמֵנוּ, לְשֶׁעָבַר הָיָה זָקוּק לְהַשִֹּׂיאֵנוּ נָשִׁים, וְעַכְשָׁיו הוּא עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיְהֵא עָסוּק לְהַשִֹּׂיאֵנוּ נָשִׁים. אָמְרוּ לוֹ לִיהוּדָה וְלֹא אַתְּ הוּא הָרֹאשׁ שֶׁל כֻּלָּנוּ, עֲמֹד אַתָּה וּפַרְנֵס אֶת עַצְמֶךָ, מִיָּד וַיֵּרֶד יְהוּדָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁנָּשָׂא לְגוֹיָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁקָּבַר אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.

ג רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁהוּא מַתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִיהוּדָה (בראשית לז, כו): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע וגו', הָיָה לוֹ לְהוֹלִיכוֹ עַל כְּתֵפוֹ אֵצֶל אָבִיו, מַה גָּרַם לוֹ, קָבַר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כָּל מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ וְאַחֵר בָּא וְגוֹמְרָהּ, הִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא משֶׁה הֶעֱלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יט): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ וְאֵלּוּ נִטְפְּלוּ בָּהֶם, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם. וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף וגו', מוֹשְׁלִים אוֹתוֹ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְלִיסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְמַרְתֵּף אֶחָד שֶׁל יַיִן, נָטְלוּ קַנְקַן אֶחָד וְשָׁתוּ, הֵצִיץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הַמַּרְתֵּף אָמַר לָהֶם יֶעֱרַב לָכֶם יְבֻשָֹּׂם לָכֶם יִמְתַּק לָכֶם, שְׁתִיתֶם אֶת הַיַּיִן הַחֲזִירוּ אֶת הַקַּנְקַן לִמְקוֹמָהּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשְּׁבָטִים מְכַרְתֶּם אֶת יוֹסֵף הַחֲזִירוּ עַצְמוֹתָיו לִמְקוֹמָן.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לַמָּקוֹם שֶׁגְּנַבְתּוּנִי שָׁם תַּחְזִירוּנִי, (בראשית לז, יג): הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם.

ד וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה (בראשית לח, א), רַבָּנָן אָמְרֵי חִירָה הוּא חִירָם שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה, טו): כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לַשֵּׁבֶט הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חִירָם אַחֵר הָיָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן חָיָה קָרוֹב לְאֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיָה קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. (בראשית לח, ב): וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, בַּר גַּבְרָא תַּגָּרָא, בּוֹצִינָא דְאַתְרָא. (בראשית לח, ג): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר, שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם. (בראשית לח, ד): וַתַּהַר עוֹד וגו' אוֹנָן, שֶׁהֵבִיא אֲנִינָה לְעַצְמוֹ. (בראשית לח, ה): וַתַּהַר עוֹד וגו' שֵׁלָה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִן הָעוֹלָם. וַתּוֹסֶף עוֹד וגו' כְזִיב, פָּסְקַת שֵׁם מָקוֹם. (בראשית לח, ז): וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בְּגַנּוֹת וּמְעָרֶה לָאַשְׁפּוֹת.

ה וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן וגו' (בראשית לח, ח), יְהוּדָה הִתְחִיל בְּמִצְוַת יִבּוּם תְּחִלָּה, תָּנֵי כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלַל הֶתֵּר וְנֶאֶסְרָה וְחָזַר וְהֻתְּרָה לֹא לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן חָזַר אֶלָּא לְהֶתֵּרָהּ הַשֵּׁנִי, יְבָמָה לְפִי שֶׁהָיְתָה בִּכְלַל הֶתֵּר וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהֻתְּרָה, יָכוֹל תַּחֲזֹר לְהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כה, ה): יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, מִצְוָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא יִבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו, וְחָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַל וְדֶרֶךְ סָדִין בָּעַל, וְנָטַע חָמֵשׁ נְטִיעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמַאן נִינְהוּ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי מְנַחֵם בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אַבְדִּימוֹס בֶּן רַבִּי יוֹסֵי הַוְיָן עֵינוֹהִי זְמוֹרָן וְדָמְיָין לְאִמֵּיהּ. (בראשית לח, ט): וַיֵּדַע אוֹנָן, הָיָה דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ. (בראשית לח, יא): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן, (בראשית לח, יא\): כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו. רַבָּנָן אָמְרֵי בַּיִת תִּינוֹק וְאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן.

ו וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה (בראשית לח, יב), וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. (בראשית לח, יב): עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רשֶׁם, וְכֵן מָצִינוּ בְּנָבָל וְלָבָן וְאַבְשָׁלוֹם. (בראשית לח, יג): וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר וגו', רַב אָמַר שְׁתֵּי תִמְנָיוֹת הֵם, אַחַת שֶׁל יְהוּדָה וְאַחַת שֶׁל שִׁמְשׁוֹן, וְלָמָה הוּא מַזְכִּיר בָּהּ עֲלִיָּה וִירִידָה, אֶלָּא עֲלִיָּה לִיהוּדָה שֶׁהוּא מַעֲמִיד מְלָכִים, וִירִידָה לְשִׁמְשׁוֹן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא גוֹיָה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר תִּמְנָתָה אַחַת הִיא, וְלָמָּה הִזְכִּיר בָּהּ עֲלִיָּה וִירִידָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בֶּן אַגְרִי כַּהֲדָא בֵּית מָעוֹן דְּסָלְקִין לָהּ מִן טְבֶרְיָה וְנַחֲתִין לָהּ מִן כְּפַר שׁוּבְתִי.

ז וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף (בראשית לח, יד), שְׁתַּיִם הֵן שֶׁנִּתְכַּסּוּ בְּצָעִיף, תָּמָר וְרִבְקָה, וּשְׁתֵּיהֶן יָלְדוּ תְּאוֹמִים, רִבְקָה (בראשית כד, סה): וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס. תָּמָר, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אָמַר רַבִּי אַמֵּי חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאנוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ פֶּתַח עֵינַיִם, וּמַה הוּא בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁתָּלְתָה עֵינֶיהָ בְּפֶתַח שֶׁכָּל הָעֵינַיִם תְּלוּיוֹת בּוֹ, וְאָמְרָה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁלֹא אֵצֵא מִן הַבַּיִת הַזֶּה רֵיקָנִית.

דָּבָר אַחֵר, בְּפֶתַח עֵינַיִם, מְלַמֵּד שֶׁפָּתְחָה לוֹ אֶת הָעַיִן, אָמְרָה לוֹ טְהוֹרָה אֲנִי וּפְנוּיָה אָנִי.

ח וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה (בראשית לח, טו), אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר זַבְדָא צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר עַצְמוֹ בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּבִקְרוֹבוֹתָיו שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בְּאַחַת מֵהֶם, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִיהוּדָה, וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וגו', לָמָּה (בראשית לח, טו): כִּי כִּסְתָה אֶת פָּנֶיהָ עַד שֶׁהִיא בְּבֵית חָמִיהָ.

דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה, לֹא הִשְׁגִּיחַ כֵּיוָן שֶׁכִּסְּתָה פָנֶיהָ, אָמַר אִלּוּ הָיְתָה זוֹנָה הָיְתָה מְכַסָּה פָנֶיהָ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָךְ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה, אָמַר לוֹ, יְהוּדָה, הֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ מֵהֵיכָן מְלָכִים עוֹמְדִים, מֵהֵיכָן גְּדוֹלִים עוֹמְדִים. (בראשית לח, טז): וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ, בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ.

ט וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן וגו' (בראשית לח, יח), אָמַר רַבִּי חוּנְיָא נִצְנְצָה בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, חוֹתָמְךָ, זוֹ מַלְכוּת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שיר השירים ח, ו): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, (ירמיה כב, כד): כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי. וּפְתִילֶךָ, זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהֵן מְצֻיָּנִין בִּפְתִיל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לט, לא): פְּתִיל תְּכֵלֶת. וּמַטְּךָ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, א): וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָּׁי, (תהלים קי, ב): מַטֵּה עֻזְךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן. וַיִּתֶּן לָהּ וגו' וַתַּהַר לוֹ, גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ וְצַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. (בראשית לח, כ): וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה וגו', יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ (משלי ח, ל לא): מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ, מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת, הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה רִמִּיתָ בְּאָבִיךָ בִּגְדִי עִזִּים, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר מְרַמָּה בְּךָ בִּגְדִי עִזִּים.

י סוּמְכוּס אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, מִנַּיִן שֶׁאֵין הָעֻבָּר נִכָּר בִּמְעֵי הָאִשָּׁה אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, מֵהָכָא (בראשית לח, כד): וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים, אֶלָּא רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם, וְלֹא סוֹף דָּבָר שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים. (בראשית לח, כד): וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מְטַפַּחַת עַל כְּרֵסָהּ וְאוֹמֶרֶת מְלָכִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, גּוֹאֲלִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. (בראשית לח, כד): הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף, אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, תָּמָר בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, דִּכְתִיב (ויקרא כא, ט): וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, לְפִיכָךְ הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף.

יא הִוא מוּצֵאת וגו' (בראשית לח, כה), אָמַר רַבִּי יוּדָן מִכָּאן שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְהִמְצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא ה, כב): אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וגו', אָמַר רַב הוּנָא הִוא מוּצֵאת, הִיא וְהוּא צְרִיכִין לָצֵאת, (בראשית לח, כה): וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר וגו', בִּקֵּשׁ לִכְפֹּר, אָמְרָה לֵיהּ (בראשית לח, כה): הַכֶּר נָא אֶת בּוֹרַאֲךָ, שֶׁלְּךָ וְשֶׁל בּוֹרַאֲךָ הֵן. הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ (בראשית לז, לב): הַכֶּר נָא, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ הַכֶּר נָא.

יב וַיַּכֵּר יְהוּדָה וגו' (בראשית לח, כו), רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, מַהוּ מִמֶּנִּי, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם תִּהְיוּ מְעִידִים מַה שֶּׁבַּגָּלוּי, וַאֲנִי מֵעִיד עָלָיו מַה שֶּׁבַּסֵּתֶר. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה (מלכים א ג, כז): הִיא אִמּוֹ, מִי אָמַר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּת קוֹל צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת הִיא אִמּוֹ וַדַּאי. בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל (שמואל א יב, ג ה): הִנְנִי עֲנוּ בִי וַיֹּאמֶר עֵד ה' בָּכֶם וַיֹּאמֶר עֵד, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה עֵד, מַהוּ אוֹמֵר בִּבְנֵי עֵלִי (שמואל א ב, יז): וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה וגו' וּכְתִיב (שמואל א יב, כב): אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת וגו', אֶפְשָׁר כֵּן בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֱמֹר מֵעַתָּה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַשְׁהִין אֶת קִנֵּיהֶם לְשִׁילוֹ לְהִטָּהֵר וְהֵן מַשְׁהִין אוֹתָן חוּץ לְבָתֵּיהֶם לַיְלָה אֶחָד, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמְּשׁוּ עִמָּהֶן. וְדִכְוָתָהּ (שמואל א ח, ג): וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע, אֶפְשָׁר בָּנָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַבְרַכְתָּא הָיְתָה עוֹבֶרֶת בִּבְאֵר שֶׁבַע וְהָיוּ מַנִּיחִין צָרְכֵי צִבּוּר וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי עַצְמָן, וּמִכֹּחַ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מַעֲלֶה הַכָּתוּב כְּאִלּוּ לָקְחוּ שֹׁחַד. וְדִכְוָתָהּ (בראשית לח, יד): וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, כְּדִכְתִיב לְעֵיל.

יג וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ (בראשית לח, כז), כָּאן חֲסֵרִים וּלְהַלָּן מְלֵאִים, (בראשית לח, כז): וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ, תְּאוֹמִים מָלֵא, כָּאן שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, וּלְהַלָּן (בראשית כה, כד): כְּתִיב: תוֹמִם חָסֵר, אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע. (בראשית לח, כח): וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד, אָמַר רָבָא בַּר רַב חִסְדָּא שְׁלשָׁה נֶאֱמָנִין לְאַלְּתַּר, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּה וְהַשַּׁיָּרָא וְהַמְטַהֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ. חַיָּה, דִּכְתִיב (בראשית לח, כח): וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה. שַׁיָּירָא, כִּדְאָמַר רַבִּי סִימוֹן אֲחוּי דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִי בְּשֵׁם רַב, תִּינוֹק כָּל זְמַן שֶׁמֻּשְׁלָךְ בַּשּׁוּק אָבִיו וְאִמּוֹ מְעִידִין עָלָיו, נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְהַמְטַהֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ, כְּדִתְנַן שָׁלשׁ נָשִׁים יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְדָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת, בָּדְקָה אַחַת וּמָצְאָה דָּם, הִיא בִּלְבַד טְמֵאָה, אָמַר רָבָא בִּלְבַד מֵעֵת לְעֵת.

יד וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וגו' (בראשית לח, כט), זֶה רָבֶה עַל כָּל הַפָּרִיצִים מִמְּךָ יַעֲמֹד (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם וגו', רַבִּי בְּשֵׁם רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל הַפּוֹרְצִים מִמְּךָ עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם. (בראשית לח, ל): וְאַחַר יָצָא אָחִיו, כַּמָּה יָדוֹת כְּתִיב כָּאן, רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֳרָמִין שֶׁהוּא עָתִיד לִפְשֹׁט אֶת יָדָיו בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן ד', חֶרְמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְחֶרְמוֹ שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג, וְחֶרְמוֹ שֶׁל יְרִיחוֹ, וְחֶרְמָה שֶׁל כְּנַעֲנִים [נסחא אחרת. מדין]. רַב הוּנָא אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהוּא עָתִיד לִטֹּל מִן הַחֵרֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ז, כא): וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וגו'. רַב הוּנָא אָמַר פּוֹרְפִּרַיָּא בַּבְלָיָא, וּמַה בָּבֶל עָבְדָא הָכָא, אֶלָּא תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹא הָיָה לוֹ שׁוֹלְטָן בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר אֵינִי שָׁוֶה כְּלוּם, וּמֶלֶךְ בָּבֶל אַנְטִיקֵיסָר שֶׁלּוֹ הָיָה יוֹשֵׁב בִּירִיחוֹ, וְהָיָה זֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] כּוֹתָבוֹת, וְזֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] דּוֹרָיוֹת.

פרשה פו

א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה (בראשית לט, א), כְּתִיב (הושע יא, ד): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, (שיר השירים א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. (הושע יא, ד): בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה, דִכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'. (הושע יא, ד): וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל, שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כָּל כָּךְ לָמָּה (הושע יא, ד): עַל לְחֵיהֶם, בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוּ מִלְּחָיֵיהֶם, שֶׁאָמְרוּ (שמות לב, ח): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, וְסוֹף (הושע יא, ד): וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל, אֲנִי מַטֶּה עֲלֵיהֶם אֲכִילוֹת הַרְבֵּה, (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ.

דָּבָר אַחֵר, בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, זֶה יוֹסֵף, (בראשית לז, כח): וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר. בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, (בראשית לז, ג): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו. וְאֶהְיֶה כִּמְרִימֵי עֹל, שֶׁרוֹמַמְתִּי צָרָיו עָלָיו, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, כָּל כָּךְ לָמָּה עַל לְחֵיהֶם, בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁהוֹצִיא מִלְּחָיָיו, (בראשית לז, ב): וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. וְסוֹף וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל, אֲכִילוֹת הַרְבֵּה.

ב דָּבָר אַחֵר, (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, שָׁלַט בְּהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, כָּבַשׁ בְּהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, נָסְחִין נְחַת עֲלֵיהוֹן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (שופטים יד, ט): וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו, הוֹרִיד לְאָבִינוּ יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, לְפָרָה שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין אוֹתָהּ לְמַקּוּלִין וְלֹא הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת, מֶה עָשׂוּ לָהּ, מָשְׁכוּ אֶת בְּנָהּ לְפָנֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת אַחֲרָיו עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹא בְטוֹבָתָהּ. כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאוּי לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וּבְקוֹלָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנִי בְּכוֹרִי וַאֲנִי מוֹרִידוֹ בְּבִזָּיוֹן, וְאִם לִתֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֵינִי מוֹרִידוֹ פּוּמְבִּי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת בְּנוֹ לְפָנָיו, וְהוּא יוֹרֵד אַחֲרָיו עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ, וְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה לְמִצְרַיִם עִמּוֹ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר מְנָא לָן שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, מִדִּכְתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ למ"ד בִּתְחִלָּתוֹ נִתַּן בּוֹ ה"א בְּסוֹפוֹ, סְדוֹמָה, שֵׂעִירָה, מִצְרָיְמָה. אֵיתֵיבֵיהּ וְהָא כְתִיב (תהלים ט, יח): יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא, לַבֵּיטִי הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּשְּׁאוֹל.

ג וַיִּקְנֵהוּ (בראשית לט, א), הַקְּנוּיִין קוֹנִין וְכָל הָעֲבָדִים מְחַסְּרִין אֶת בֵּית רַבָּן, אֲבָל זֶה (בראשית לט, ה): וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף. כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִים עַל הַגָּזֵל, אֲבָל זֶה (בראשית מז, יד): וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף. כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִים עַל הָעֶרְוָה, אֲבָל זֶה (בראשית לט, י): וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל הָעֲבָדִים רַבָּן מַאֲכִילִין תְּרוּמָה לְעַבְדֵיהֶם, אֲבָל זֶה הֶאֱכִיל אֶת רַבּוֹ תְּרוּמָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה מִבְּנוֹת יוֹסֵף לָקַח אֶלְעָזָר. פוֹטִיפַר הוּא (בראשית מא, מה): פּוֹטִיפֶרַע, פּוֹטִיפַר שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. פּוֹטִיפֶרַע, שֶׁהָיָה פּוֹרֵעַ עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד הַפָּר לְשָׁם נַעֲשָׂה פּוֹטֶנוֹן. סְרִיס פַּרְעֹה, שֶׁנִּסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ, מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּפוֹ. מָשָׁל לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה מְשַׁכֶּלֶת בִּבְנֵי אֲדוֹנֶיהָ, אֲמַר פַּכְרוּן נִיבֶיהָ. כָּךְ מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לז, כח): כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָט וגו' חֲסִידָיו. חֲסִידוֹ כְּתִיב, וְאֵיזֶה זֶה, יוֹסֵף, (תהלים לז, כח): לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת, מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ, וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר אִישׁ מִצְרִי, גְּבַר עָרוּם, וּמָה הֲוַת עֲרִימוּתֵיהּ, אֲמַר בְּכָל מָקוֹם גֶּרְמָנִי מוֹכֵר כּוּשִׁי, וְכָאן כּוּשִׁי מוֹכֵר גֶּרְמָנִי, אֵין זֶה עָבֶד, אָמַר לָהֶם הָבִיאוּ לִי עָרֵב, וְאֵין לָשׁוֹן מִיָּד זֶה אֶלָּא עָרֵב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וגו', עַל כֵּן אָמַר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים.

אָמַר רַבִּי לֵוִי עַבְדָא זָבֵן וּבַר אַמְתָא מְזַבֵּן, וּבַר חוֹרִין עֶבֶד לְתַרְוֵיהוֹן.

ד וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף (בראשית לט, ב), הָא עִם שְׁאָר שְׁבָטִים לָאו, אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבֶהָמִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּהֵמוֹת טְעוּנוֹת יַיִן, נִכְנְסָה אַחַת מֵהֶם לַחֲנוּתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, הִנִּיחַ אַחַת עֶשְׂרֵה וְהָלַךְ לוֹ אַחֲרֶיהָ, אָמְרוּ לוֹ מַה אַתָּה מַנִּיחַ אַחַת עֶשְׂרֵה וְהוֹלֵךְ לְךָ אַחֲרֵי הָאֶחָת, אָמַר לָהֶם, אֵלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֵם וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לָהֶן שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה יַיִן נָסֶךְ. כָּךְ אֵלּוּ גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם, אֲבָל זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף. (בראשית לט, ב): וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר גֶּבֶר קָפוֹז, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב יט, יח): וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, מָשָׁל לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּשּׁוּק מְקֻשֶּׁטֶת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמְרוּ כָּל דְּקָפֵז לָהּ נְסֵיב בֵּיהּ מַה דַּעֲלָהּ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד אָמַר לָהֶם אַתּוּן מִסְתַּכְּלִין אַתּוּן בַּמֶּה דַּעֲלָהּ וַאֲנָא מִסְתַּכֵּל בְּנִיבֶיהָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּל אוֹתָהּ דֻּבָּה קָפוֹז קָפֵז וְאַתְּ רַב מִדֵּין, אֶתְמְהָא.

ה רַבָּנָן אָמְרֵי (בראשית לט, ג): וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ, וּבַסּוֹף שָׁכַח, דִּכְתִיב (בראשית מא, נא): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר מְלַחֵשׁ וְנִכְנַס מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא, הֲוָה אָמַר לֵיהּ מְזוֹג רוֹתְחִין, וְהָיוּ רוֹתְחִין, פּוֹשְׁרִין, וְהָיוּ פּוֹשְׁרִין. אָמַר מַה יּוֹסֵף תֶּבֶן לְעֶפְרַיִם אַתָּה מַכְנִיס, קְדָרִים בִּכְפַר חֲנִינָא. גְּזָזִין בְּדַמֶּשֶׂק. חֲרָשִׁין בְּמִצְרַיִם, בַּאֲתַר דַּחֲרָשִׁין חֲרִישִׁין, עַד הֵיכָן, אָמַר רַבִּי חִיָּא עַד שֶׁרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא אֲדוֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ.

ו וַיִּמְצָא יוֹסֵף, וַיְהִי מֵאָז (בראשית לט, ד ה), תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת עֲלֵיהֶם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשָׂה שָׁם, שֵׁשׁ בַּבַּיִת, וְשֵׁשׁ בַּשָּׂדֶה, (בראשית לט, ו): וַיַּעֲזֹב אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף, (בראשית לט, ו): כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל, לָשׁוֹן נָקִי. (בראשית לט, ו): וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק זְרוֹק חֻטְרָא לְאַרְעָא וְעַל עִקָּרֵיהּ נָפִיק, לְפִי שֶׁכָּתוּב (בראשית כט, יז): וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וגו' לְפִיכָךְ וַיְהִי יוֹסֵף וגו'.

פרשה פז

א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (בראשית לט, ז), (משלי ז, ז): וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים.

אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא צָוְחִים לְיָנוֹקָא פַּתְיָא. (משלי ז, ז): אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר, זֶה יוֹסֵף. (משלי ז, ז): חֲסַר לֵב, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע עַל אֶחָיו, הֲיֵשׁ חֲסַר לֵב יוֹתֵר מִזֶּה. וּמִתַּמָּן נִתְגַּלְגְּלָה יְרִידָתָן לְמִצְרָיִם. (משלי ז, י): וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר שֶׁנִּזְדַּוְּגָה לְיוֹסֵף. (משלי ז, י): שִׁית זוֹנָה, לְיוֹסֵף, (משלי ז, י): וּנְצֻרַת לֵב, לְמִצְרַיִם. (משלי ז, יא): הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת, שַׁגַּשְׁיָא וְטָעֲיָא. (משלי ז, יא): בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ, אֶלָּא (משלי ז, יב): פַּעַם בַּחוּץ וגו', שָׁאֲלָה וְאָמְרָה חֲמִיתוּן לֵיהּ לְיוֹסֵף, (משלי ז, יג): וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ, (בראשית לט, יב): וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ. (משלי ז, יג): הֵעֵזָה פָנֶיהָ, וַתֹּאמֶר לוֹ (בראשית לט, יב): שִׁכְבָה עִמִּי.

ב וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (בראשית לט, ז), כְּתִיב (תהלים קכה, ג): כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע וגו', רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא אָמַר אֵין לוֹ נְיָחָא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים אֶלָּא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים, לָמָּה, (תהלים קכה, ג): לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ וגו'. רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֵין לוֹ הֲנָחָה בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים אֶלָּא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים, לָמָּה, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ וגו'. דָּבָר אַחֵר, כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר. עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, זֶה יוֹסֵף.

ג וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו (בראשית לט, ז), (איוב לד, י): לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי, מַה הִיא אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב לד, יא): כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשּׁוּק וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו וּמְתַקֵּן בְּשַׂעֲרוֹ וּמְתַלֶּה בַּעֲקֵבוֹ, אָמַר לִי נָאֶה לִי יָאֵי, נָאֶה גִּבּוֹר. אָמְרוּ לֵיהּ אִי אַתְּ גִבּוֹר אִי אַתְּ יָאֵי, הָא דֻּבָּא קַמָּךְ קוּם קַפְּחֶינָּה.

ד וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו' (בראשית לט, ז), הִרְהוּרֵי דְבָרִים הָיוּ שָׁם, מִי הִרְהֵר יוֹסֵף הִרְהֵר, אָמַר כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית אַבָּא הָיָה אַבָּא רוֹאֶה אֵיזֶה מָנָה יָפָה הָיְתָה שָׁם וְהָיָה נוֹתְנָהּ לִי וְהָיוּ אַחַי מַכְנִיסִין בִּי עַיִן רָעָה, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי כָּאן מוֹדֶה אֲנִי לְךָ שֶׁאֲנִי בִּרְוָחָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָטֶלִיס, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר, אַבָּא נִתְנַסָּה, זְקֵנִי נִתְנַסָּה, וַאֲנִי אֵינִי מִתְנַסֶּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה אוֹתְךָ יוֹתֵר מֵהֶם. רַבִּי מְנַחְמָא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּיבַי אָמַר כָּךְ הָיָה וֶסְתָּן שֶׁל עוֹבְדֵּי כּוֹכָבִים, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם לוֹקֵחַ עֲבָדִים הָיָה הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל אִסְטְרוֹלוֹגוֹס וְאָמַר לוֹ הִנֵּה טָבָא נַחְשָׁא טָבָא, אֵין לָשׁוֹן זֶה וַתִּשָֹּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן אִסְטְרוֹלוֹגִין, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ד, יט): וּפֶן תִּשָֹּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וגו'. וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֲרוּרִים הֵם הָרְשָׁעִים, לְהַלָּן (רות ג, ט): וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶיךָ עַל אֲמָתֶךָ, אֲבָל זוֹ כִּבְהֵמָה וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי.

ה וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וגו' (בראשית לט, ח), יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אָמַר בִּדְבַר מִצְוָה מְמָאֲנִין בִּדְבַר עֲבֵרָה אֵין מְמַאֲנִין, בִּדְבַר מִצְוָה מְמָאֲנִין (דברים כה, ז): מֵאֵן יְבָמִי. בִּדְבַר עֲבֵרָה אֵין מְמָאֲנִין: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר הֵן אֲדֹנִי וגו', אָמַר לָהּ לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת בּוֹחֵר מֵאֲהוּבֵי בֵּית אַבָּא לְעוֹלָה, לְאַבְרָהָם (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶשָׁמַע לִיךְ וְשֶׁמָּא אֶבָּחֵר לְעוֹלָה וְאֶפָּסֵל מִן הַקָּרְבָּן.

דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, אָמַר לָהּ לָמוּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת נִגְלֶה עַל אוֹהֲבֵי בֵּית אַבָּא בַּלַּיְלָה, אַבְרָהָם (בראשית טו, א): אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה. יִצְחָק (בראשית כו, כד): וַיֵּרָא ה' אֵלָיו בַּלַּיְלָה הַהוּא. יַעֲקֹב (בראשית כח, יב): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם, אֶשָּׁמַע לִיךְ וְשֶׁמָּא יִגָּלֶה עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִמְצָא אוֹתִי טָמֵא.

דָּבָר אַחֵר, הֵן אֲדֹנִי, אָמַר לָהּ מִתְיָרֵא אֲנִי, וּמָה אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל מִצְוָה קַלָּה נִצְטַוָּה וְעָבַר וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, זוֹ שֶׁהִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הֵן אֲדֹנִי, מִתְיָרֵא אֲנִי מֵאַבָּא שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, רְאוּבֵן עַל יְדֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית לה, כב): וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה, נִטְלָה בְּכוֹרָתוֹ וְנִתְּנָה לִי, אֶשָּׁמַע לִיךְ וְאֶדָּחֶה מִבְּכוֹרָתִי.

דָּבָר אַחֵר, הֵן אֲדֹנִי, מִתְיָרֵא אֲנִי מֵאֲדוֹנִי, אָמְרָה לוֹ הוֹרַגְתּוֹ אָנִי. אָמַר לָהּ לֹא דַיִּי שֶׁאֶמָּנֶה בְּאַסְרָטִין שֶׁל נוֹאֲפִים, אֶלָּא בְּאַסְרָטִין שֶׁל רַצְחָנִים, וְאִם הַדָּבָר הַזֶּה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת הֵן אֲדֹנִי, הַיְדֵי לִדְקַמָּךְ [פרוש: לכי למתר לך, דהיינו בעלך].

אָמַר רַבִּי יִצְחָק חֲלֵב עִזִּים שְׁחוֹרוֹת וַחֲלֵב עִזִּים לְבָנוֹת אֶחָד הוּא.

דָּבָר אַחֵר, הֵן אֲדֹנִי, מִתְיָרֵא אֲנִי מֵה': אָמְרָה לוֹ, אֵינֶנּוּ. אָמַר לָהּ (תהלים קמה, ג): גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד, אָמַר רַבִּי אָבִין הִכְנִיסָה אוֹתוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִקִּיטוֹן לְקִיטוֹן עַד שֶׁהֶעֳמִידָה אוֹתוֹ עַל מִטָּתָהּ, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהּ חֲקוּקָה לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְנָטְלָה סָדִין וְכִסְּתָה פָנֶיהָ, אָמַר לָהּ יָאוּת הָדֵין אַפָּה כַּסֵּי, מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר לָא שְׁבַק קְרָיָא כְּלוּם, וְחָטָאתִי לַה', אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֵאלֹהִים, לֵאלֹהִים אֵינִי עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶה.

ו וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם (בראשית לט, י), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין אָמַר בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל נִסָּן שָׁוֶה וּגְדֻלָּתָן שָׁוָה, נִסָּן שָׁוֶה, וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם, (אסתר ג, ד): וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם. (בראשית לט, י): וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ (אסתר ג, ד): וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. וּגְדֻלָּתָן שָׁוָה (בראשית מא, מב): וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ, (אסתר ח, ב): וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ. (בראשית מא, מב): וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, (אסתר ח, ב): וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדְּכָי. (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ, (אסתר ו, ט): וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס וגו' וַיִּקַּח הָמָן וגו'. (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִיד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ, (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן. (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, (אסתר ו, ט): וַיַּרְכִּבֵהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר. (בראשית מא, מג): וַיִּקְרָא לְפָנָיו אַבְרֵךְ, (אסתר ו, יא): וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה וגו'. וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. לִהְיוֹת עִמָּהּ, שֶׁיִהְיֶה עִמָּהּ בַּגֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא.

דָּבָר אַחֵר, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ, אֲפִלּוּ בִּשְׁכִיבָה בְּלֹא תַשְׁמִישׁ. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ, אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה עוֹמֵד בְּכָל חֻמְאוֹ וְהָיָה עוֹשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה, הוֹצִיא לְפָנֶיהָ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְהִתְחִיל קוֹרֵא לְפָנֶיהָ מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּבִלְהָה, מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר, אָמַר לָהּ מָה אִם אֵלּוּ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶן לֹא כִּסָּה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב, זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ז וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא וגו' וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת (בראשית לט, יא), אֶפְשָׁר בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ מִשְׁתַּיֵּר בְּלֹא אִישׁ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יוֹם נִבּוּל שֶׁל נִילוּס הָיָה וְהָלְכוּ הַכֹּל לִרְאוֹת וְהוּא לֹא הָלַךְ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר יוֹם תֵּיאַטִּירוֹן הָיָה, וְהָלְכוּ הַכֹּל לִרְאוֹתוֹ, וְהוּא לֹא הָלַךְ, אֶלָּא וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל רַבּוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וַדַּאי, אֶלָּא וְאֵין אִישׁ, בָּדַק אֶת עַצְמוֹ וְלֹא מָצָא עַצְמוֹ אִישׁ.

דָּבָר אַחֵר, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר נִמְתְּחָה הַקֶּשֶׁת וְחָזְרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מט, כד): וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, קַשְׁיוּתוֹ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר נִתְפַּזֵּר זַרְעוֹ וְיָצָא דֶּרֶךְ צִפָּרְנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כד): וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי מַתְנָא אָמַר אִיקוֹנִין שֶׁל אָבִיו רָאָה וְצָנַן דָּמוֹ, דִּכְתִיב (בראשית מט, כד): מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, מִי עָשָׂה כֵן, (בראשית מט, כה): מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעַזְרֶךָּ וגו' בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם, בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ וּדְאִמָּךְ.

ח וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וגו' וַיֵּצֵא הַחוּצָה (בראשית לט, יב), קָפַץ בִּזְכוּת אָבוֹת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית טו, ה): וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה. שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אָמַר בִּזְכוּת עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִקְרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, בִּזְכוּת וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס. (בראשית לט, יד): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ, נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם. (בראשית לט, טז): וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ, רַבִּי אַמֵּי אָמַר מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַׁקְתּוֹ.

ט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו וגו' כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה (בראשית לט, יט), רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. (בראשית לט, כ): וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ, אֲמַר לֵיהּ יָדַע אֲנָא דְּלֵית הוּא מִנָּךְ, אֶלָּא שֶׁלֹא לְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנָי [פרוש שלא פשעת בדבר אלא היא הטעתך, ואפלו לא היה בדין אלא בדי להוציא מלבן של בריות אני מיסרך].

י וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וגו' וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וגו' (בראשית לט, כא כב), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא אָמַר, שִׁמּוּשׁוֹ הָיָה עָרֵב לְרַבּוֹ, וְהָיָה יוֹצֵא וּמֵדִּיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת, וְעוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּמַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה עֲשַׁקְתִּיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי עוֹשַׁקְתְּךָ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים. חוֹתֶכֶת אֲנִי פַּרְנָסָה שֶׁלְּךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ (תהלים קמו, ז): נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים. כּוֹבַלְתְּךָ אָנִי, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ (תהלים קמו, ז): ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. כּוֹפֶפֶת אֲנִי אֶת קוֹמָתֶךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ (תהלים קמו, ז): ה' זֹקֵף כְּפוּפִים. מְסַמָּא אֲנִי אֶת עֵינֶיךָ, וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ (תהלים קמו, ז): ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים. עַד הֵיכָן, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר עַד שֶׁנָּתְנָה שַׁרְתּוּעַ שֶׁל בַּרְזֶל תַּחַת צַוָּארוֹ עַד שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו וְיַבִּיט בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. (בראשית לט, כג): אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וגו', עַד עַכְשָׁו בִּשְׁעַת הַצָּרָה, וּמִנַּיִן אַף בִּשְׁעַת הָרְוָחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיח בְּיָדוֹ.

פרשה פח

א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ (בראשית מ, א), (תהלים לט, ט): מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר לֹא הָיוּ רְאוּיִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם דְּווּיִים וּסְכוּפִין, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם אֻמָּה שֶׁל דְּווּיִים וּסְכוּפִין אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לֹא הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִים שֶׁיִּהְיֶה בָהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם מַעֲלֶה חֲטָטִים, אֶלָּא שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם לֹא אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם, עַל שֵׁם חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.

דָּבָר אַחֵר, מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי וגו', זֶה יוֹסֵף, לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית לט, יד): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וגו', נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוּטָב שֶׁיִּפְנוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וְאַל יִפְנוּ לַצַּדִּיק הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ וגו'.

ב רַבָּנָן אָמְרֵי שַׂר הַמַּשְׁקִים זְבוּב נִמְצָא בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, שַׂר הָאוֹפִים צְרוֹר נִמְצָא בְּתוֹךְ גְּלוּסְקִין שֶׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מ, א): חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם, בְּתַשְׁמִישׁ אֲדוֹנֵיהֶם. רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר בִּקְשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן חָטְאוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית לט, ט): וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה וגו' וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים.

ג רַבִּי יוּדָא בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (תהלים מו, ט): לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' וגו', הִקְצִיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲדוֹנִים עַל עַבְדֵיהֶם לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיקִים, (בראשית מא, י): פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו, לִתֵּן גְּדֻלָּה לְיוֹסֵף. עֲבָדִים עַל אֲדוֹנֵיהֶם, לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיק, (אסתר ב, כא): קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, לִתֵּן גְּדֻלָּה לְמָרְדְּכָי. רַבִּי יוּדָן הֲוָה מִשְׁתָּעֵי אִלֵּין עוֹבְדַיָּא דְּבִגְתָן וָתֶרֶשׁ, רַב אָמַר קוּנְדָא מְכֵירִין נָתְנוּ בְּתוֹךְ מִנְעָלֵיהֶם. רַבִּי חָנִין אָמַר מַנְגָנִין עָשׂוּ לוֹ לְחָנְקוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר חֲכִינָא עָשׂוּ לוֹ בְּתוֹךְ סִפְלוֹ. (אסתר ב, כג): וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, רַבָּנָן אָמְרוּ זְבוּב נָתְנוּ בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, מִיָּד וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא.

ד וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר, וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים, וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם וגו' (בראשית מ, ג ה), רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר חֶלְמָא וּפִתְרוֹנֵיהּ דַּחֲלַם חַבְרֵיהּ. (בראשית מ, ו): וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף, (בראשית מ, ח): וַיֹּאמְרוּ חֲלוֹם חָלַמְנוּ וגו' (בראשית מ, ח): הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים, תָּלָה אֶת הַגְּדֻלָּה בִּבְעָלֶיהָ.

ה וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, ט), וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. (בראשית מ, י): וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִם, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. (בראשית מ, י): הִוא כְפֹרַחַת, הִפְרִיחָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (בראשית מ, י): עָלְתָה נִצָּהּ, הֵנֵצָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (בראשית מ, י): הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, גֶּפֶן שֶׁהִפְרִיחָה מִיָּד הֵנֵצָה, עֲנָבִים שֶׁהֵנֵצוּ מִיָּד בָּשָׁלוּ. (בראשית מ, יא): וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי, מִכָּאן קָבְעוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל לֵילֵי פֶּסַח.

אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם (שמות ו, ו): וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, (שמות ו, ז): וְלָקַחְתִּי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן (בראשית מ, יא): וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וגו' וְנָתַתָּ כּוֹס פַּרְעֹה וגו'. רַבִּי לֵוִי אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל תַּרְעֵלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כה, טו): כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה. (ירמיה נא, ז): כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד ה' וגו'. (תהלים יא, ו): יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים וגו', וּכְנֶגְדָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וגו', (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא, (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כּוֹס יְשׁוּעָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, אֶחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאֶחָד לִימוֹת גּוֹג. אָמַר לוֹ אַתְּ בִּשַֹּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה אַף אֲנִי אֲבַשְֹּׂרֶךָ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, (בראשית מ, יג): בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים וגו', (בראשית מ, יד): כִּי אִם זְכַרְתַּנִּי אִתְּךָ (בראשית מ, טו): כִּי גֻּנֹּב גֻּנַבְתִּי, אָמַר רַב אַחָא מִכָּאן שֶׁנִּגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, (בראשית מ, טו): וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי וגו'.

ו וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים (בראשית מ, טז), אָמַר רַב חָמָא אַרְבָּעָה הֵם שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְאָבְדוּ בְּאַף. (בראשית מ, טז): וְהִנֵּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, (בראשית מ, יז): וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טְרִימוֹסְיָאה מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. (בראשית מ, יז): וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם, וּמִשֶּׁאָכַל אֶת הָעֶלְיוֹן אַחַר כָּךְ אֹכֵל אֶת הַתַּחְתּוֹן. אָמַר לוֹ אַתְּ בִּשַֹּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה רָעָה אַף אֲנִי מְבַשֶֹּׂרְךָ בְּשׂוֹרָה רָעָה, (בראשית מ, יט): בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים וגו'. (בראשית מ, כ): וַיְּהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם גְּנוּסְיָאה שֶׁל פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה וגו' וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים וגו' וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, אֵירַע לָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ וְלָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ.

ז וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים וגו' (בראשית מ, כג), כָּל הַיּוֹם הָיָה מַתְנֶה תְּנָאִים וּמַלְאָךְ בָּא וְהוֹפְכָן, וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים, וּמַלְאָךְ בָּא וּמַתִּירָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ שׁוֹכְחוֹ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֵהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים.

דָּבָר אַחֵר, שַׂר הַמַּשְׁקִים שְׁכֵחֲךָ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֶךָ. מִי הָיָה מְחַכֶּה לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ זְקֵנִים שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם בֵּן, מִי מְחַכֶּה לְיַעֲקֹב שֶׁעָבַר בְּמַקְלוֹ הַיַּרְדֵּן שֶׁיִּפְרֹץ וְיַעֲשִׁיר, מִי הָיָה מְחַכֶּה לְיוֹסֵף שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, מִי הָיָה מְחַכֶּה לְמשֶׁה שֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁנִּהְיָה, מִי מְחַכֶּה לְרוּת שֶׁהָיְתָה גֵּרָה שֶׁחָזְרָה לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, מִי מְחַכֶּה לְדָוִד שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, מִי מְחַכֶּה לִיהוֹיָכִין שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מִי מְחַכֶּה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, מִי מְחַכֶּה לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי הָמָן שֶׁיַּצִּילֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי מְחַכֶּה לַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, מִי מְחַכֶּה לְסֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת שֶׁיְקִימֶנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעוֹלָם אֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג, ט): כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.