---

סדר שמיני

---

פרשה יא

א וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי (ויקרא ט, א), רַב אַהֲבָה בַּר כַּהֲנָא פָּתַח (משלי ט, א ד): חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, טָבְחָה טִבְחָהּ וגו' שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ וגו' מִי פֶתִי וגו', רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אִלְעָאי פָּתַר קְרָא בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. (משלי ט, א): חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וגו' (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. טָבְחָה טִבְחָה, (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ. מָסְכָה יֵינָהּ, (בראשית ב, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם. אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ, (בראשית ב, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְּשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, זֶה אָדָם וְחַוָּה. (משלי ט, ג): עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת, שֶׁהֱסִיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא אוֹתָן אֱלָהוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ה): וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה, הֵן הִנִּיחוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלְכוּ אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, בִּשְׁבִיל כָּךְ (משלי ט, ד): חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.

ב רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה פָּתַר קְרָיָא בְּגוֹג לֶעָתִיד לָבוֹא, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כד, ג): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, אֵלּוּ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל גּוֹג, דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים מַסִּיקִין יְדוֹתֵיהֶן שֶׁל חֲרָבוֹת וִידוֹתֵיהֶן שֶׁל רְמָחִים וִידוֹתֵיהֶן שֶׁל סַכִּינִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לט, ט): וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים, וְאוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים הֵן הֵן פְּרָטָגַמְיָא שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְסִימָנָךְ דַּעֲבֵיד פְּרָטָגַמְיָא אָכֵיל מַשְׁתּוֹתָא. טָבְחָה טִבְחָה, (יחזקאל לט, יח): בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ. מָסְכָה יֵינָהּ (יחזקאל לט, יח): וְדַם נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ. אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ (יחזקאל לט, כ): וּשְׂבַעְתֶּם עַל שֻׁלְחָנִי סוּס וָרֶכֶב. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, זֶה יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לט, יז): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים אֱמֹר לְצִפֹּר כָּל כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה.

ג בַּר קַפָּרָא פָּתַר קְרָיָא בַּתּוֹרָה, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, זוֹ תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ב, ו): כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, אֵלּוּ שִׁבְעָה סִפְרֵי תּוֹרָה. וְלֹא חֲמִשָּׁה הֵן, בַּר קַפָּרָא עָבֵיד מֵרֵישֵׁיהּ דְּוַיְדַבֵּר (במדבר א, א): עַד (במדבר י, לה): וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן חַד. מִן וַיְהִי עַד (במדבר י, לו): וּבְנֻחֹה חַד. וְעַד סֵיפֵיהּ, חַד, הֲרֵי שִׁבְעָה. טָבְחָה טִבְחָהּ, אֵלּוּ הָעֳנָשִׁים. מָסְכָה יֵינָהּ, אֵלּוּ קַלִּין וַחֲמוּרִין וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת. אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ, אֵלּוּ הָעֲרָכִין. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת, שֶׁהֱסִיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא אוֹתָן אֱלָהוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וגו', אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה (משלי ט, ד): מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה, הֵן הִנִּיחוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל כֵּן חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן.

ד רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פָּתַר קְרָיָא בְּאֹהֶל מוֹעֵד, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, זֶה בְּצַלְאֵל (שמות לא, ג): וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים וגו'. חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ח, לג): כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם. טָבְחָה טִבְחָהּ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. מָסְכָה יֵינָהּ, אֵלּוּ הַנְּסָכִים. אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ, זֶה סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, זֶה משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וגו'.

ה זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים יח, כו כז): עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְבַר תָּמִים תִּתַּמָּם, עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה פָּתַר קְרָא בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, כֵּיוָן שֶׁבָּא בַּחֲסִידוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמּוֹ בַּחֲסִידוּת. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בִּתְמִימוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמּוֹ בִּתְמִימוּת. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא בְּעַקְמָנוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמּוֹ בְּעַקְמָנוּת. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַר לוֹ עֲסָקָיו. אֵימָתַי בָּא בַּחֲסִידוּת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (בראשית יח, ג): אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ, מַה כְּתִיב תַּמָּן (בראשית יח, כב): וְאַבְרָהָם עוֹדֶנוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה', אָמַר רַבִּי סִימוֹן תַּקָּנַת סוֹפְרִים, שְׁכִינָה הָיְתָה מַמְתֶּנֶת לוֹ. אֵימָתַי בָּא בִּתְמִימוּת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (בראשית יח, כח): אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁם הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה, מַה כְּתִיב (בראשית יח, כח): וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. אֵימָתַי בָּא בְּעַקְמָנוּת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (בראשית טו, ב): וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, מַה כְּתִיב תַּמָּן (בראשית טו, ד): לֹא יִירָשְׁךָ זֶה. אֵימָתַי נִתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (בראשית טו, ח): בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, מַה כְּתִיב תַּמָּן (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ. רַבִּי נְחֶמְיָה פָּתַר קְרָא בְּמשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בַּחֲסִידוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמּוֹ בַּחֲסִידוּת, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בִּתְמִימוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמּוֹ בִּתְמִימוּת, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בְּעַקְמָנוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמּוֹ בְּעַקְמָנוּת, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַר עֲסָקָיו. אֵימָתַי בָּא בַּחֲסִידוּת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות לג, יח): הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, מַה כְּתִיב תַּמָּן (שמות לג, יט): אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי וגו'. אֵימָתַי בָּא בִּתְמִימוּת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות ג, ג): מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, אֲמַר לֵיהּ מִן דִּיקָרִי קָאֵים בְּגַוֵּיהּ. אֵימָתַי בָּא בְּעַקְמָנוּת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות ג, יג): וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם, מָה אָמַר לוֹ, זֶה שְׁמִי לְפִי שָׁעָה (שמות ג, יד): אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. אֵימָתַי נִתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (שמות ג, י): וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, מַה כְּתִיב תַּמָּן (שמות ו, א): עַתָּה תִרְאֶה.

ו רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִמְנַע משֶׁה מִלְּשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדֵין קְרָא (דברי הימים א כג, יג): בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם [לעמד ולשרת בשם ה']. (דברי הימים א כג, יד): וּמשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי פָּשׁוּט הוּא לָן שֶׁבְּחָלוּק לָבָן שִׁמֵּשׁ משֶׁה כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים. רַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן תָּנֵי כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה וְלֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יָדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַסְּנֶה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה אֶת משֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְמִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ד, י): גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, הֲרֵי שִׁשָּׁה, וּבַשְּׁבִיעִי אָמַר לוֹ (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אַתְּ אוֹמֵר שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי צוֹרְרָה לְךָ בִּכְנָפֶיךָ, אֵימָתַי פָּרַע לוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי חֶלְבּוֹ, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל שִׁבְעַת יְמֵי אֲדָר הָיָה משֶׁה מְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבַשְּׁבִיעִי אָמַר לוֹ (דברים ג, כז): כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה וְכַסָּבוּר שֶׁלּוֹ הִיא, בַּשְּׁבִיעִי אָמַר לוֹ, לֹא שֶׁלְךָ הִיא אֶלָּא שֶׁל אַהֲרֹן אָחִיךָ הִיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי.

ז רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי חִיָּא אָמְרִין וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עָלָה בְּיָדֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּימֵי אֵינוֹ אֶלָּא צָרָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַחֲמִשָּׁה הֵן (בראשית יד, א): וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, (בראשית יד, ב): עָשׂוּ מִלְחָמָה וגו', מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה בִּשְׁבִילוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ נִזְקָק בַּמְּדִינָה, בָּאוּ בַּרְבָּרִיִּים נִזְדַּוְּוגוּ לוֹ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ וְנִזְדַּוְּוגוּ אָמְרוּ הַכֹּל וַוי שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לַמְּדִינָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה, כָּךְ אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה, וּכְתִיב בּוֹ (בראשית יב, ג): וְנִבְרְכוּ בְךָ, וּבִשְׁבִילוֹ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָק לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בָּאוּ כַּשְׂדִּיִים וְנִזְדַּוְּוגוּ לוֹ, אָמְרוּ וַוי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָק בְּעוֹלָמוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, ז): וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ.

אָמַר רַבִּי חִיָּא לֹא בִּקְּשׁוּ לְהִזְדַּוֵּג אֶלָּא לְתוֹךְ גַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַיִן שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם בִּקְשׁוּ לְסוֹתְמָהּ [לסמותה]. הִוא קָדֵשׁ.

אָמַר רַבִּי אַחָא הוּא כְּתִיב, הוּא שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיָרַד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַמְלָכִים וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ, הִתְחִילוֹ צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ. (ישעיה ז, א): וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם, מַה צָּרָה הָיְתָה, (ישעיה ט, יא): אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וגו', מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפַדְגוֹג וְהָיָה הַפַּדְגוֹג שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אָמַר אִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ עַכְשָׁיו נִמְצֵאתִי מְחַיֵּיב רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹשֵׁךְ אֶת יוֹנַקְתּוֹ מִמֶּנּוּ וְהוּא מֵת מֵאֵלָיו, כָּךְ אָמַר אָחָז אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין תְּיָשִׁים אֵין צֹאן, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה, אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם. כָּךְ אָמַר אָחָז, אִם אֵין קְטַנִּים אֵין תַּלְמִידִים, אִם אֵין תַּלְמִידִים אֵין חֲכָמִים, אִם אֵין חֲכָמִים אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אִם אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בָּעוֹלָם. מֶה עָשָׂה עָמַד וְנָעַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הֲדָא דִכְתִיב (ישעיה ח, טז): צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי.

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָחָז, שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.

רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר, שְׁמַעְתְּ לָהּ מִן הֲדָא (ישעיה ח, יז): וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו וגו', אֵין לְךָ שָׁעָה קָשָׁה כְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָהּ (דברים לא, יח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה (ישעיה ח, יז): וְקִוֵּיתִי לוֹ, (דברים לא, כא): כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, וּמַה הוֹעִיל לוֹ (ישעיה ח, יח): הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה', וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלוֹא תַּלְמִידָיו הָיוּ, אֶלָּא מִכָּאן לְתַלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנִּקְרָא בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אָחָז.

(ירמיה א, ג): וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ, מָשָׁל לִכְתָבִין שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁנִּכְנְסוּ לַמְּדִינָה וְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהָיוּ כְּתָבִין מַגִּיעִין הָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶן וּפָרְעִין אֶת רָאשֵׁיהֶן וְקוֹרְאִין אוֹתָם בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בִּרְתֵת בְּזִיעַ, וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָמְדוּ וְקָרְעוּ אוֹתָן וְשָׂרְפוּ אוֹתָן, אָמְרוּ אוֹי לָנוּ כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לו, כג): וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה וגו', וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק הַחֲמִשִּׁי (איכה א, ה): הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ (ירמיה לו, כג): יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְּׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כֵּן הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים.

(אסתר א, א): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם, שֶׁגָּזַר (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים, הִתְחִיל אֶחָד מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, וְאֶחָד הִתְחִיל לְזַנֵּב בָּאֶשְׁכֹּלוֹת, וְאֶחָד מְעַקֵּר בַּגְּפָנִים. פַּרְעֹה הִתְחִיל מְקַטֵּף בָּעוֹלֵלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד. נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְחִיל מְזַנֵּב בָּאֶשְׁכֹּלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כד, טז): הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אָמַר חָרָשׁ אֶלֶף וּמַסְגֵּר אֶלֶף. וְרַבָּנָן אָמְרִין זֶה וָזֶה אָלֶף. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר אֵלּוּ הַבּוֹלְיוּתוּס. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ הַיּוֹעֲצִים. הָמָן הָרָשָׁע הִתְחִיל לְעַקֵּר בַּגְּפָנִים וּבִקֵּשׁ לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בָּעָא לְמִזְבַּן בְּכָל בֵּיעָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מוֹכֵר וְהָמָן לוֹקֵחַ, הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַוי וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

(רות א, א): וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, מַה צָּרָה הָיְתָה שָׁם (רות א, א): וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לִיפָס לַמֶּלֶךְ, וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ גַּבָּאי טַמְיוֹן לִגְבּוֹת, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְדִינָה עָמְדוּ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְגָבוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ וַוי כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ מַה שֶּׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עָשִׂינוּ לוֹ. כָּךְ כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן הָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ אֵצֶל הַדַּיָּן, מַה שֶּׁהַדַּיָּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לַנִּשְׁפָּט הָיָה הַנִּשְׁפָּט עוֹשֶׂה לַדַּיָּן, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְבַזִּין אֶת שׁוֹפְטֵיכֶם, הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם דָּבָר שֶׁאִי אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, רָעָב, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, שִׁמְעוֹן בַּר רַב אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אָתָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָבְדָהּ פַּלְגָא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי אֵין שִׂמְחָה, וְהָיָה אֵין צָרָה, אֵיתִיבוּן (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה לְפִי שֶׁלֹּא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה דוֹר אֱנוֹשׁ וּמַעֲשֵׂה דוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהֵן מְקֻלְקָלִין, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם, וְהֵיכָן גְּנָזוֹ, בַּגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז, טו): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה, אֵיתִיבוּן (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וגו', אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן עָתִיד לִכְלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ וגו'. אֵיתִיבוּן (בראשית א, ח) (בראשית א, יג) (בראשית א, יט) (בראשית א, כג) (בראשית א, לא): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִישִׁי, הַשִּׁשִּׁי, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָּה, הַחִטִּין צְרִיכִין לִטְחֹן, הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמַתְקָהּ, וְתוּרְמוּסִין צְרִיכִין לְהַמְתִּיק. אֵיתִיבוּן (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִזְדַּמְּנָה לוֹ אוֹתָהּ רְשָׁעָה. אֵיתִיבוּן (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. אֵיתִיבוּן (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בִּנְיָנוֹ שֶׁל בַּיִת נִגְנָז. אֵיתִיבוּן (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁנֶּהֱרַג יָאִיר שֶׁשָּׁקוּל כְּרֻבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ה): וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, אָמַר רַבִּי יוּדָן זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרֻבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְּרִין. אֵיתִיבוּן (שמואל א יח, יד): וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. אֵיתִיבוּן (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ (מלכים א ח, יט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת. אֲמַרִין לֵיהּ אַמְרִינַן דִּילָן אֱמֹר דִּילָךְ, אָמַר לָהֶם (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וגו'. (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים וגו'. (תהלים א, ג): וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. (מיכה ה, ו): וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָא כְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלַיִם, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ צָרָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אִיפּוֹפָסִין עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי נַחְמָן אִיפּוֹפָסִין שְׁלֵמָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ.

ח וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט, א), אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹף, מַה הָעוֹף הַזֶּה אֵינוֹ פּוֹרֵחַ בְּלֹא כְנָפַיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִזְּקֵנֵיהֶם.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא גְּדוֹלָה זִקְנָה, אִם זְקֵנִים הֵם חֲבִיבִין הֵם, אִם נְעָרִים הֵם נִטְפְּלָה לָהֶן יַלְדוּת, דְּתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת מָצִינוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, אֶלָּא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, בַּסְּנֶה (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּמִצְרַיִם (שמות ג, יח): וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּסִינַי (שמות כד, א): עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בַּמִּדְבָּר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, וּכְתִיב (ישעיה כד, כג): וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר בֵּיבַי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי רְאוּבֵן בְּשֵׁם חֲנִינָא אָמַר, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַנּוֹת לוֹ יְשִׁיבָה שֶׁל זְקֵנִים מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כד, כג): כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, נֶגֶד זְקֵנִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב כְּגֹרֶן וְצַדִּיקִים יוֹשְׁבִין לְפָנָיו, כְּהַהוּא (מלכים א כב, י): וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה ישְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן, וְכִי בְּגֹרֶן הָיוּ יוֹשְׁבִים, אֶלָּא כְּהָא דְּתָנִינַן סַנְהֶדְרִין כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ זֶה אֶת זֶה. אָמַר שְׁלֹמֹה אֲנִי חֲמִיתֵּיהּ מְצֻמְצָם בֵּינֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, כג): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.

ט רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְעוּלָא בִּירָאָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ חוֹלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח, יט): שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, לְחוֹלָה כְּתִיב, וְהֵן עוֹלִין עָלָיו בְּעַלְמוּת, וּמַרְאִין עָלָיו כְּאִלּוּ בְּאֶצְבַּע, וְאוֹמֵר (תהלים מח, טו): כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד וגו', בְּעַלְמוּת, בִּזְרִיזוּת. עַלְמוּת כְּאִלֵּין עוּלֵמְתָּא, כְּדִכְתִיב (תהלים סח, כו): בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת, תִּרְגֵּם עֲקִילַס, אַתְנִיסָאָה, עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ מוּת, עַלְמוּת, בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, יְנַהֲגֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וִינַהֲגֵנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא.

---

פרשה יב

א יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ (ויקרא י, ט), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַהוּ כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתְאַוֶּה לְדַם נִדָּה וּלְדַם זָבָה, (משלי כג, לא): כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, לָשׁוֹן נָקִי הוּא, כְּדִכְתִיב (משלי א, יד): כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ (משלי כג, לא): יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ, אָמַר רַבִּי אַסֵּי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁמְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא.

דָּבָר אַחֵר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, וַדַּאי מַסְמִיק לֵיהּ. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, הוּא נוֹתֵן עֵינוֹ בַּכּוֹס וְחֶנְוָנִי נוֹתֵן עֵינָיו בַּכִּיס. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף דְּהוּא עָבֵיד בֵּיתֵיהּ מֵישְׁרָא, מַה הָדֵין קְדֵרָה דִּנְחשֶׁת עָבֵיד קְדֵרָה דְחַסְפָּא עָבְדָא, מְזַבֵּין לָהּ וְשָׁתֵי חַמְרָא בְּטִימִיתֵיהּ. רַבִּי יִצְחָק בַּר רַדִּיפָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר סוֹף שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶן יַיִן, אָמַר רַבִּי אַחָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶן יַיִן, אָמְרִין בְּנָיֵיהּ לֵית הָדֵין אֲבוּנָן שָׁבֵיק לָן כְּלוּם, אַשְׁקוּנֵיהּ וְשַׁכְּרוּנֵיהּ וְאַפְקוּנֵיהּ וְיַתְבוּנֵיהּ בְּחַד בֵּית עָלַם, עָבְרִין שָׁפְיָין בִּתְרַע בֵּית עָלַם, שָׁמְעוּן אַנְגַרְיָיא בִּמְדִינְתָּא, פָּרְקִין טְעוּנֵיהוֹן בְּגוֹ בֵּית עָלַם וְאָזְלוּן לְמֶחֱמֵי קָלָא בִּמְדִינְתָּהּ, אִתְעַר מִשְׁנָתֵיהּ חָמָא זִיקָא יָהַבְיָא לְעֵיל מִן רֵישֵׁיהּ שְׁרָא יָתֵיהּ וִיהֲב יָתֵיהּ בְּפוּמֵיהּ. לְבָתַר שְׁלשָׁה יוֹמִין אָמְרִין בְּנַיָיא לֵית אֲנַן אָזְלִינַן וְחָזִינַן מַה הַהוּא אֲבוּנָן עָבֵיד, אָזְלִין וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ וְהָא זִיקָא יָהֵיב בְּפוּמֵיהּ, אָמְרִין אוֹף הָכָא לָא שָׁבַק לָךְ בָּרְיָיךְ, הוֹאִיל וִיהַב לָךְ לֵית אֲנַן יָדְעִין מַה נַּעֲבֵד לָךְ. עָבְדוּן בֵּינֵיהוֹן תַּקָנָה, כָּל חַד וְחַד הֲוָה מַשְׁקֶה לֵיהּ חַד יוֹמָא. (משלי כג, לד): וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, כַּהֲדָא אִילְפָא דְּמִטַּרְפָּא בְּפִילָגוּת דְּיַמָא נָחֲתָא וְסָלְקָא נָחֲתָא וְסָלְקָא, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, כְּהָדֵין תַּרְנְגוֹלָא דְּיָתֵיב בְּרֵישׁ חֲבַל, אָזֵיל וְאָתֵי אָזֵיל וְאָתֵי, כְּהָדֵין קַוּוֶרְנוּטִין דְּיָתֵיב בְּרֹאשׁ תֻּרָנָא אָזֵיל וְאָתֵי [אזיל ואתי]. (משלי כג, לה): הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, מְחוֹ לֵיהּ וְלָא מַרְגִּישׁ, (משלי כג, לה): הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, טְלַמִין לֵיהּ וְלָא יָדַע. שָׁתֵי שִׁיכְרָא חַמְשָׁא קִיסְטוֹן אָמְרוּ לֵיהּ עַשְׂרָא קִיסְטוֹן אִישְׁתֵּית, וְאִם תֹּאמַר מִתְעַר הוּא מִשִּׁנְתֵיהּ מִנְּשֵׁי לֵיהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי כג, לה): מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד. (משלי כג, כט): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ, רַב הוּנָא אָמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ עָמֵל בְּדִבְרֵי תוֹרָה. לְמִי מִדְיָנִים לְמִי דִּינִין, לְמִי שִׂיחַ לְמִי פִּיטָטִין, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי פְּדָעִין דְּמַגָּן, (משלי כג, ל): לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ דַּהֲוָה אָלֵיף לְמִשְׁתֵּי תְּרֵי עֲשַׂר קִסְטִין דַּחֲמַר בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, יוֹמָא חַד אִישְׁתֵּי חַד עֲשַׂר קִסְטִין, דָּמִיךְ וְלָא אָתָא שִׁנְתָא, קָם בַּחֲשׁוֹכָא אֲזַל לְגַבֵּי קְפֵילָא אֲמַר לֵיהּ זַבֵּין לִי חַד קִיסְטָא, אֲמַר לֵיהּ לָא פְּתַחְנָא לָךְ דְּהוּא חֲשׁוֹכָא וְצָרֵי לִי מִן נְטוֹרַיָא, תָּלָה עֵינֵיהּ וְחָזָא נוּקְבָא בְּתַרְעָא, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי מִינֵיהּ בְּהָדֵין נוּקְבָא, אַתְּ מְפַנֵּי מִלְּגַאו וַאֲנָא שָׁתֵי מִלְּבַר, עָבַד לֵיהּ כֵּן, אִישְׁתֵּי וְדָמִיךְ קֳדָם תַּרְעָא, עָבְרִין עֲלֵיהּ נְטוֹרַיָא סְבוּרָנֵיהּ דַּהֲוָה גַּנָּב, מַחְיוּנֵיהּ וּפְדָעוּנֵיהּ, וְקָרוֹ עֲלֵיהּ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי פְּדָעִין דְּמַגָּן. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, לְמִי שֻׁמְשְׁמִין דְּעַיְינִין, כָּל אֵלֶּה לְמִי לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, זֶה שֶׁנִּכְנַס לְבֵי קְפֵילָא קַדְמָאי וְנָפֵיק בַּתְרָאי, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ, מִן דְּמִשְׁמַע הֵן אִית לֵיהּ חַמְרָא טָבָא דָּרֵיךְ בַּתְרֵיהּ, מַה כְּתִיב בּוֹ בַּסּוֹף (משלי כג, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וגו', מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אָדָם לְחַוָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אוֹתוֹ הָעֵץ שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן עֲנָבִים הָיוּ (דברים לב, לב): עֲנָבֵמוֹ עִנְבֵי רוֹשׁ וגו', הַלָּלוּ הֵבִיאוּ מְרִירוּת לָעוֹלָם.

דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין נֹחַ לְבָנָיו לְעַבְדוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ט, כא): וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָמַר (בראשית ט, כה): אָרוּר כְּנָעַן.

דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין לוֹט לִבְנוֹתָיו לְמַמְזְרוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יט, לג): וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן.

דָּבָר אַחֵר, כְּצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אַהֲרֹן וּבָנָיו לְמִיתָה, דְּתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן אֶלָּא עַל שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לְאֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת נֶאֱמָן, מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲנֻיּוֹת, וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתִיקָה, וּמִנָּה בֶּן בַּיִת אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה הָרַג אֶת הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁמְּצַוֶּה אֶת הַשֵּׁנִי וְאָמַר לֹא תִכָּנֵס בְּפֶתַח חֲנֻיּוֹת, אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הָרַג הָרִאשׁוֹן, כָּךְ (ויקרא ט, יב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה מֵתוּ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁמְּצַוֶּה אֶת אַהֲרֹן וְאָמַר לוֹ (ויקרא י, ט): יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ, אָנוּ יוֹדְעִין מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁלֹּא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, לְכָךְ חִבְּבוֹ הַכָּתוּב לְאַהֲרֹן וְיִחֵד אֵלָיו הַדִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ.

ב רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (ירמיה טו, טז): נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דְבָרְךָ לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן זֶה הַדִּבּוּר נֶאֱמַר לְמשֶׁה בְּסִינַי, וְלֹא נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ. אָמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן, אָחִי, בְּסִינַי נֶאֱמַר לִי שֶׁאֲנִי עָתִיד לְקַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה, וּבְאָדָם גָּדוֹל אֲנִי מְקַדְּשׁוֹ, וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ הַבַּיִת הַזֶּה מִתְקַדֵּשׁ, וְעַכְשָׁיו שְׁנֵי בָנֶיךָ גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְךָ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו יִרְאֵי שָׁמַיִם הֵן, שָׁתַק וְקִבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁשָּׁתַק, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ג): וַיִּדֹּם אַהֲרֹן, וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, שֶׁזָכָה וְנִתְיַחֵד אֵלָיו הַדִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן.

ג הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יט, ט): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, תָּנֵי חִזְקִיָּה נַעֲשׂוּ דִבְרֵי תוֹרָה עֲטָרָה לָרֹאשׁ, מוֹנְיָק לַצַּוָּאר, מוֹלִיגָא לַלֵּב, קִילוֹרִית לָעֵינַיִם, כּוֹס עִקָּרִין לִבְנֵי מֵעַיִם. עֲטָרָה לָרֹאשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א, ט): כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ. מוֹנְיָק לַצַּוָּאר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א, ט): וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ. מוֹלִיגָא לַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ט): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. קִילוֹרִית לָעֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ט): מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, כּוֹס עִקָּרִין לִבְנֵי מֵעַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, ח): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ. מִנַיִן לְמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, כב): כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וגו'.

דָּבָר אַחֵר, פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, זֶה אַהֲרֹן שֶׁהָיָה לִבּוֹ עָצֵב עָלָיו בִּשְׁבִיל בָּנָיו שֶׁמֵּתוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְיַחֵד עָלָיו הַדִּבּוּר שָׂמַח, וּמִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן.

ד אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִמֵּיהּ לָא יָכְלָה בֵיהּ וְאַתְּ יָכֵיל קָאֵים בֵּיהּ, הֲדָא גֻּפְנָא מִסְתַּמְּכָא בְּכַמָּה קָנֵי וּבְכַמָּה דּוֹקְרִין וְלָא יָכְלִין קָיְימִין בֵּיהּ, וְאַתְּ יָכֵיל קָאֵים בֵּיהּ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַקָּרְבָּנוֹת נָתַתִּי סִיקוֹסִים וּלְךָ אֵינִי נוֹתֵן סִיקוֹסִים, לַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח, יד): וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר, וּלְךָ אֵינִי נוֹתֵן סִיקוֹסִים. אָמַר אָבִין אִילָנַיָּא מִתְקַרְיָיא לִשְׁמָתְהוֹן, חִיזוּרָא מִתְקְרֵי חִיזוּר, רִמּוֹנָא מִתְקְרֵי רִמּוֹן, תְּמַרְתָּה מִתְקְרֵי תְּמָרָה, גֻּפְנָא מִתְקְרֵי תְּלַת שְׁמָהָן, מִתְקְרֵי גֻּפְנָא, וְנָפְקִין מִן גּוּפָנָא עִנְבִין, מִן עִנְבִין חֲמַר, לוֹמַר לָךְ מָה עֲנָבִים הַלָּלוּ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְמַרְסָן אַתָּה מוֹצִיא מֵהֶן כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן, כָּךְ כָּל מִי שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה סוֹף שֶׁמֵּקִיא אֶת כָּל מַה שֶּׁבְּמֵעָיו.

ה אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא שָׁתָה בָּהֶן יַיִן, כֵּיוָן שֶׁבְּנָאוֹ וְנָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שָׁתָה יַיִן, וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי בָּלוּזְמָאוֹת, אַחַת שִׂמְחָה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַת שִׂמְחָה לְבַת פַּרְעֹה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁל מִי אֲקַבֵּל שֶׁל אֵלּוּ אוֹ שֶׁל אֵלּוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְהַחְרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת וגו', אָמַר רַבִּי הִלֵּל בַּר הִילֶנִי, כָּזֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּמָּקוֹם הַמְטֻנָּף וְעוֹקֵם חָטְמוֹ.

אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא שְׁמוֹנִים מִינֵי רִקּוּדִין רָקְדָה בַּת פַּרְעֹה בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה, וְהָיָה שְׁלֹמֹה יָשֵׁן עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נְתוּנוֹת תַּחַת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִתְנַן עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, נִכְנְסָה אִמּוֹ וְהוֹכִיחַתּוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יָרָבְעָם בֶּן נְבָט נִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ, וְיָכוֹל הָיָה, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, עָמַד וְכִנֵּס אֶלֶף מִתּוֹךְ שִׁבְטוֹ וְנִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יג, א): כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת, כְּדַבֵּר יָרָבְעָם רִתּוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה אַתָּה מוֹכִיחוֹ, נָשִׂיא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַטְעִימְךָ מִשְּׂרָרוּתוֹ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמַּלְכוּת, מִיָּד (הושע יג, א): וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת. וְרַבָּנָן אָמְרִין וַדַּאי אִמּוֹ מוֹכִיחַתּוּ, נָטְלָה קוּרְדִיקוּן שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה מְסָרַסְתּוֹ לְכָאן וּלְכָאן וְאָמְרָה לוֹ (משלי לא, ב): מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מַה בְּנִי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מַה בְּרִי, אֵלּוּ צַוָּאוֹת וְאַזְהָרוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בַּר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים ב, יב): נַשְׁקוּ בַר, שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בָּרִים. (משלי לא, ב): וּמֶה בַּר נְדָרָי, אָמְרָה לֵיהּ בְּרִי הַרְבֵּה נָשִׁים נָשָׂא אָבִיךָ וְכֵיוָן שֶׁבָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ (דברי הימים א כב, ט): הִנֵּה בֵן נוֹלַד לָךְ כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, הָיְתָה כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת אִם מַעֲמֶדֶת אֲנִי שְׁלֹמֹה אֲנִי מַקְרִיבָה כָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְעַכְשָׁיו עָמַדְתִּי וְקָרְבְּנוֹתַי בְּיָדִי וְאַתָּה יָשֵׁן, (משלי לא, ג): אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, אָמְרָה לוֹ, בְּנִי, דּוֹר הַמַּבוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּזִמָּה נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם, (משלי לא, ד): אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין נוֹתְנִין מַלְכוּת לְמִי שֶׁמַּפְלִיג עַל דְּבָרִים שֶׁל אֵל, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁל אֵל, הוּא נָתוּן מֶלֶךְ. (משלי לא, ד): אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, אַל יִשְׁתּוּ מְלָכִים יַיִן שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיֹאמְרוּ כְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, (משלי לא, ד): וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, אוֹ כְּתִיב, אוֹי מִן קֳדָם חַמְרָא. (משלי לא, ה): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, כָּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה סוֹף שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁבּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, מחק"ק כְּתִיב, וְאִינוּן מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיִת גָּדוֹל הָיָה לִי וְלֹא הֶחֱרַבְתִּיו אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁנֵי רוֹזְנִים הָיוּ לִי וְלֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, דְּתָנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא מֵתוּ שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן וכו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַיַּיִן תַּקָלָה לָעוֹלָם, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹשֵׂהוּ שִׂמְחָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס.

---

פרשה יג

א וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם (ויקרא יא, א), רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יִרְמְיָה פָּתַח (משלי טו, לא): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים וגו', אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים, אֵלּוּ בָנָיו שֶׁל אַהֲרֹן. בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין, שֶׁהָיוּ בְּצַד הַמִּיתָה זָכוּ וְנִתְיַחֵד הַדִּבּוּר אֲלֵיהֶם וְעַל אֲבִיהֶם וְעַל אֲחִי אֲבִיהֶם בְּחַיֵּיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא י, טז): וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרשׁ דָּרַשׁ משֶׁה, מַהוּ דָּרשׁ דָּרַשׁ, שְׁתֵּי דְּרִישׁוֹת, אָמַר לָהֶם אִם שְׁחַטְתֶּם לָמָּה לֹא אֲכַלְתֶּם, אִם לֹא הֱיִיתֶם עֲתִידִין לֶאֱכֹל לָמָּה שְׁחַטְתֶּם, מִיָּד (ויקרא י, טז): וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְכֵיוָן שֶׁכָּעַס נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה.

אָמַר רַבִּי הוּנָא בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת כָּעַס משֶׁה וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, וְאֵלּוּ הֵן: בְּשַׁבָּת, וּבִכְלֵי מַתָּכוֹת, וְאוֹנֵן. בְּשַׁבָּת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, טז): וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ וגו', כֵּיוָן שֶׁכָּעַס שָׁכַח לוֹמַר לָהֶם הִלְכוֹת שַׁבָּת, אָמַר לָהֶם (שמות טו, כג כה): הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'. וּבִכְלֵי מַתָּכוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, יד): וַיִּקְצֹף משֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, וְכֵיוָן שֶׁכָּעַס נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, שָׁכַח לוֹמַר לָהֶם הִלְכוֹת כְּלֵי מַתָּכוֹת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא אָמַר משֶׁה אָמַר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, כא): וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא, אָמַר לָהֶם לְמשֶׁה רַבִּי צִוָּה וְלִי לֹא צִוָּה. בְּאוֹנֵן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, טז): וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְכֵיוָן שֶׁכָּעַס נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה שֶׁאוֹנֵן אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. (ויקרא, י, טז): הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר, רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אֲמַר לְהוֹן אַף אַתּוּן לָא אִשְׁתְּרֵיתוּן. (ויקרא י, יט): וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל משֶׁה, בְּדִבּוּר עָנָה כְּנֶגְדוֹ, כְּדִכְתִיב (בראשית מב, ל): דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ וגו'. (ויקרא י, יט): הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם, אָמַר לוֹ הַיּוֹם מֵתוּ בָּנַי וְהַיּוֹם אַקְרִיב קָרְבָּן, הַיּוֹם מֵתוּ וְהַיּוֹם אֹכַל בַּקֳּדָשִׁים, מִיָּד דָּרַשׁ אַהֲרֹן קַל וָחוֹמֶר לְמשֶׁה, וּמַה מַּעֲשֵׂר הַקַּל אָסוּר לְאוֹנֵן חַטָּאת דְּחָמִיר אֵינוֹ דִין שֶׁיְהֵא אָסוּר בְּאוֹנֵן, מִיָּד (ויקרא י, כ): וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו, הוֹצִיא כָּרוֹז לְכָל הַמַּחֲנֶה וְאָמַר, אֲנִי טָעִיתִי אֶת הַהֲלָכָה וְאַהֲרֹן אָחִי בָּא וְלִמֵּד לִי. אֶלְעָזָר יָדַע אֶת הַהֲלָכָה וְשָׁתַק, אִיתָמָר יָדַע אֶת הַהֲלָכָה וְשָׁתַק, זָכוּ וְנִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עֲלֵיהֶם וְעַל אֲבִיהֶם וְעַל אֲחִי אֲבִיהֶם בְּחַיֵּיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם, תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא לֵאמֹר אֲלֵהֶם, לַבָּנִים לְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.

ב רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח (חבקוק ג, ו): עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא מָצָא אֻמָּה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא דּוֹר הַמִּדְבָּר. מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הֶהָרִים וְלֹא מָצָא הַר שֶׁתִּנָּתֶן בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא סִינָי. מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל הָעֲיָרוֹת וְלֹא מָצָא עִיר שֶׁיִּבָּנֶה בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא יְרוּשָׁלָיִם. מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָאֲרָצוֹת וְלֹא מָצָא אֶרֶץ שֶׁרְאוּיָה לִנָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר וגו'. רַב אָמַר דָּמָן שֶׁל כְּנַעֲנִים הִתִּיר וּמָמוֹנָן הִתִּיר, דָּמָן הִתִּיר (דברים כ, טז): לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה, מָמוֹנָן הִתִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, יד): וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ. רַבִּי הוּנָא אָמַר הִתִּיר זוֹנִין שֶׁלָּהֶן, כְּדִכְתִיב (איוב יב, יח): מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ. עוּלָא בִּירָאָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לַגֹּרֶן וְכַלְבּוֹ וַחֲמוֹרוֹ עִמּוֹ, הִטְעִין לַחֲמוֹרוֹ חָמֵשׁ סְאִין וּלְכַלְבּוֹ שְׁנֵי סְאִין, וְהָיָה הַחֲמוֹר מְהַלֵּךְ וְהַכֶּלֶב מַלְחִית, נָטַל מִמֶּנּוּ אֶחָד וְנָתַן עַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה מַלְחִית, אָמַר לֵיהּ אַתְּ טָעוּן מַלְחִית לֵית אַתְּ טָעוּן מַלְחִית. כָּךְ אֲפִלּוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ בְּנֵי נֹחַ כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בָּהֶן עָמַד וּפְרָקוּם לְיִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי, מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁנִּכְנַס לְבַקֵּר שְׁנֵי חוֹלִים, אֶחָד לְחַיִּים וְאֶחָד לְמִיתָה, אָמַר לָזֶה שֶׁל חַיִּים זֶה תֹּאכַל וְזֶה לֹא תֹאכַל, וְשֶׁאֵינוֹ לְחַיִּים אָמַר, כָּל דְּבָעֵי הָבוּ לֵיהּ. כָּךְ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאֵינָן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא כְּתִיב בָּהֶם (בראשית ט, ג): כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (דברים יד, ד): זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ.

ג דָּבָר אַחֵר, זֹאת הַבְּהֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ה): כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, רַב אָמַר לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, ה): מָגֵן הוּא לְכָל הַחֹסִים בּוֹ, אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל בְּהֵמוֹת וְלִוְיָתָן הֵן קֶנִיגִין שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכָל מִי שֶׁלֹּא רָאָה קֶנִיגִין שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִרְאוֹתָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, כֵּיצַד הֵם נִשְׁחָטִים, בְּהֵמוֹת נוֹתֵץ לַלִּוְיָתָן בְּקַרְנָיו וְקוֹרְעוֹ, וְלִוְיָתָן נוֹתֵץ לַבְּהֵמוֹת בִּסְנַפִּירָיו וְנוֹחֲרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זוֹ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה הִיא, וְלֹא כָּךְ תָּנִינַן הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּבַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּלְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין חוּץ מִמַּגַּל קָצִיר, וְהַמְגֵרָה, וְהַשִּׁנַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹנְקִין.

אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה נא, ד): תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵצֵא, חִדּוּשׁ תּוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אֲרִיסְטוֹן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכָל מִי שֶׁלֹּא אָכַל נְבֵלוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ז, כד): וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם (ויקרא יא, ב): זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ.

ד כְּמִין גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל אֵשׁ הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְאָמַר לוֹ אִם נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, הַחַיָּה מִטְרֵפָתָהּ תֹּאכֵלוּ, וְשֶׁאֵינָהּ חַיָּה מִטְרֵפָתָהּ לֹא תֹאכֵלוּ.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אִם זְכִיתֶם תֹּאכֵלוּ וְאִם לָאו תֵּאָכְלוּ לַמַּלְכֻיּוֹת.

אָמַר רַב אַחָא כְּתִיב (ישעיה א, יט כ): אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, חֲרוּבִין תֹּאכֵלוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא וְצָרִיךְ יְהוּדָאָה לְחָרוֹבָא עָבֵיד תָּתּוֹבָא, יָאֵי מִסְכֵּנוּתֵיהּ לִיהוּדָאי כְּעִזְקְתָא סוֹמַקְתָּא דְּעַל לִבֵּיהּ דְּסוּסְיָא חִוְּורָא.

תָּנָא רַבִּי חִיָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה משֶׁה אוֹחֵז בַּחַיָּה וּמַרְאֶה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם, זֶה טָהוֹר וְזֶה טָמֵא.

ה אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, מָקוֹם שֶׁהַדִּין יוֹצֵא, (בראשית ב, י): וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, אֵלּוּ אַרְבָּעָה נְהָרוֹת, (בראשית ב, יא): שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן, זֶה בָּבֶל, עַל שֵׁם (חבקוק א, ח): וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו. (בראשית ב, יא): הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּיַחֶלֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מב, ו): הוֹחִלִי לֵאלֹהִים. (בראשית ב, יא): אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. (בראשית ב, יב): וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (בראשית ב, יב): שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם, מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. (בראשית ב, יג): וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִיחוֹן, זֶה מָדַי, שֶׁהֶעֱמִידָה אֶת הָמָן הָרָשָׁע שֶׁמָּשַׁךְ עִסָּה כַּנָּחָשׁ, עַל שׁוּם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. (בראשית ב, יג): הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר א, א): מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ. (בראשית ב, יד): וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, זוֹ יָוָן, שֶׁהִיא חַדָּה וְקַלָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (בראשית ב, יד): הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר, אָמַר רַב הוּנָא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם אַשּׁוּר, שֶׁהָיוּ מְאַשְׁרִין עַצְמָן מִיִּשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵירִין לְיִשְׂרָאֵל. (בראשית ב, יד): וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת, הוּא אֱדוֹם שֶׁפָּרָת וְרָבָת בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל זָקֵן.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָת וְרָבָת וְהֵצֵירָה לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָת וְרָבָת וְהֵצֵירָה לִבְנוֹ.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָת וְרָבָת וְהֵצֵירָה לְבֵיתוֹ.

דָּבָר אַחֵר, פָּרָת עַל שׁוּם סוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי. אַבְרָהָם רָאָה הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן (בראשית טו, יב): וְהִנֵּה אֵימָה, זוֹ בָּבֶל עַל שֵׁם (דניאל ג, יט): נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא. (בראשית טו, יב): חֲשֵׁכָה, זוֹ מָדַי, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. (בראשית טו, יב): גְּדֹלָה, זוֹ יָוָן, אָמַר רַב נַחְמָן מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מַלְכוּת יָוָן מַעֲמֶדֶת מֵאָה וְשִׁבְעִים וְאֶחָד אִפַּרְכִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אִסְטְרָטָלִיטוּן, וְרַבָּנָן אָמְרִין שִׁשִּׁים שִׁשִׁים, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חָנִין עַל הֲדָא דְרַבָּנָן (דברים ח, טו): הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, נָחָשׁ זֶה בָּבֶל. שָׂרָף, זֶה מָדַי. עַקְרָב, זֶה יָוָן, מָה עַקְרָב זֶה מַשְׁרֶצֶת שִׁשִּׁים שִׁשִּׁים, כָּךְ הָיְתָה מַלְכוּת יָוָן מַעֲמֶדֶת שִׁשִּׁים שִׁשִּׁים. (בראשית טו, יב): נֹפֶלֶת, זוֹ אֱדוֹם, עַל שֵׁם (ירמיה מט, כא): מִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵימָה, זוֹ אֱדוֹם, עַל שֵׁם (דניאל ז, ז): דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי. חֲשֵׁכָה, זוֹ יָוָן. גְּדֹלָה, זוֹ מָדַי, עַל שֵׁם (אסתר ג, א): גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. נֹפֶלֶת, זוֹ בָּבֶל, עַל שֵׁם (ישעיה כא, ט): נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל. רָאָה דָּנִיֵּאל אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ב ג): חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא, וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, אִם זְכִיתֶם מִן יַמָּא וְאִם לָאו מִן חוֹרְשָׁא, הֲדָא חֵיוְתָא דְיַמָּא כִּי סָלְקָא מִן יַמָּא הִיא מִמַּכְיָא, סָלְקָא מִן חוֹרְשָׁא לֵית הִיא מִמַּכְיָא, דְכַוָּותָא (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, עַיִ"ן תְּלוּיָה, אִם זְכִיתֶם מִן הַיְאוֹר וְאִם לָאו מִן הַיַּעַר, הֲדָא חֵיוְתָא כִּי סָלְקָא מִן נַהֲרָא הִיא מִמַּכְיָא, סָלְקָא מִן חוֹרְשָׁא לֵית הִיא מִמַּכְיָא, (דניאל ז, ג): שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא, אַל תִּקְרֵי שָׁנְיָן אֶלָּא סָנְיָן דָּא מִן דָּא, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֻמָּה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם הִיא שׂוֹנְאָה לְיִשְׂרָאֵל וּמְשַׁעְבְּדָא בָּהֶן. (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, זוֹ בָּבֶל, יִרְמְיָה רָאָה אוֹתָהּ אֲרִי וְרָאָה אוֹתָהּ נֶשֶׁר, דִּכְתִיב (ירמיה ד, ז): עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ (ירמיה מט, כב): הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יַעֲלֶה וְיִדְאֶה, אָמְרִין לְדָנִיֵּאל אַתּ מָה חָמֵית לְהוֹן, אָמַר לְהוֹן חָמֵיתִי אַפִּין כְּאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַּפֵּיהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ אֲרִי לָקָה וְלִבּוֹ לֹא לָקָה, דִּכְתִיב (דניאל ז, ד): וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אַף לִבּוֹ לָקָה, דִּכְתִיב (דניאל ד, יג): לִבְבֵהּ מִן אֲנָשָׁא יְשַׁנּוֹן. חָזֵה הֲוֵית (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרֵי תִנְיָנָא דָמְיָא לְדֹב, לְדב כְּתִיב זֶה מָדַי, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ירמיה ה, ו): עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זוֹ בָּבֶל. (ירמיה ה, ו): זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, זוֹ מָדַי. (ירמיה ה, ו): נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם, זוֹ יָוָן. (ירמיה ה, ו): כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף, זוֹ אֱדוֹם, לָמָּה, (ירמיה ה, ו): כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם. (דניאל ז, ו): חָזֵה הֲוֵית וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר, זוֹ יָוָן, שֶׁהָיְתָה מַעֲמֶדֶת בִּגְזֵרוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. (דניאל ז, ז): בָּאתַר דְּנָא חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה, זוֹ אֱדוֹם, דָּנִיֵּאל רָאָה שְׁלָשְׁתָּן בְּלַיְלָה אֶחָד וְלָזוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד, לָמָּה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר יַתִּירָה. מָתִיב רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ (יחזקאל כא, יט): בֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְהַךְ כַּף אֶל כָּף, דָּא מָה עָבַד לָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ (יחזקאל כא, יט): וְתִכָּפֵל. משֶׁה רָאָה אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, (ויקרא יא, ד): אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלז, ח): אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. (ויקרא יא, ה): אֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי. רַבָּנָן וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, רַבָּנָן אָמְרֵי מַה הַשָּׁפָן הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה וְסִימָנֵי טָהֳרָה, כָּךְ הָיְתָה מַלְכוּת מָדַי מַעֲמֶדֶת צַדִּיק וְרָשָׁע.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן דָּרְיָוֶשׁ הָאַחֲרוֹן בְּנָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר הָיָה, טָהוֹר מֵאִמּוֹ וְטָמֵא מֵאָבִיו. (ויקרא יא, ו): וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, אִמּוֹ שֶׁל תַּלְמַי אַרְנֶבֶת שְׁמָהּ. (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר, זוֹ פָּרַס, משֶׁה נָתַן שְׁלָשְׁתָּם בְּפָסוּק אֶחָד, וְלָזוֹ בְּפָסוּק אֶחָד, וְלָמָּה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר (דניאל ז, ז): יַתִּירָה. מָתִיב רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְהַךְ כַּף אֶל כָּף, דָּא מָה עָבַד לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְתִכָּפֵל. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן מִכָּל הַנְּבִיאִים לֹא פִּרְסְמוּהָ אֶלָּא שְׁנַיִם אָסָף וּמשֶׁה, אָסָף אָמַר (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר. משֶׁה אָמַר (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה, לָמָּה נִמְשְׁלָה לַחֲזִיר, לוֹמַר לָךְ מָה חֲזִיר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ מוֹצִיא טְלָפָיו וְאוֹמֵר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר, כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם מִתְגָּאָה וְחוֹמֶסֶת וְגוֹזֶלֶת וְנִרְאֵית כְּאִלּוּ מַצַּעַת בִּימָה. מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג הַגַּנָּבִים וְהַמְנָאֲפִים וְהַמְכַשְּׁפִים, גָּחִין וְאָמַר לַסַּנְקְלִיטִין, שְׁלָשְׁתָּן עָשִׂיתִי בְּלַיְלָה אֶחָד.

דָּבָר אַחֵר, (ויקרא יא, ד): אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, (ויקרא יא, ד): כִּי מַעֲלֶה גֵרָה הוּא, שֶׁמְקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן, כָּל מַה שֶּׁפָּרַט דָּוִד כָּלַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, לד): כְּעַן אֲנָה נְבֻכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָא. מְשַׁבַּח (תהלים קמז, יב): שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת ה'. וּמְרוֹמֵם (תהלים ל, ב): אֲרוֹמִמְךָ ה'. וּמְהַדַּר (תהלים קד, א): ה' אֱלֹהַי גָדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. (דניאל ד, לד): דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט (תהלים קלח, ב): עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ. (דניאל ד, לד): וְאֹרְחָתֵהּ דִּין (תהלים צו, י): יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים. (דניאל ד, לד): וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. (דניאל ד, לד): יָכִל לְהַשְׁפָּלָה (תהלים עה, יא): וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ. (ויקרא יא, ה): וְאֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי, (ויקרא יא, ה): כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, שֶׁמְקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא א, ב): כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. (ויקרא יא, ו): וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, (ויקרא יא, ו): כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, שֶׁמְּקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן כַּד הֲוָה חָמֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אוֹמֵר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר, זֶה אֱדוֹם, (ויקרא יא, ז): וְהוּא גֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינָהּ מְקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא דַּיָּן שֶׁאֵינָהּ מְקַלֶּסֶת אֶלָּא מְחָרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת וְאוֹמֶרֶת (תהלים עג, כה): מִי לִי בַשָּׁמָיִם.

דָּבָר אַחֵר, אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, כִּי מַעֲלֶה גֵרָה הוּא, שֶׁמְגַדֶּלֶת אֶת דָּנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, מט): וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא. וְאֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי, כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, שֶׁמְגַדֶּלֶת אֶת מָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, יט): וּמָרְדֳּכַי ישֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, שֶׁמְגַדֶּלֶת הַצַּדִּיקִים. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס כַּד הֲוָה חָמֵי לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הֲוָה קָאֵים עַל רַגְלֵיהּ, אָמְרִין לֵיהּ מִינָאֵי, מִן קֳדָם יְהוּדָאי אַתְּ קָאֵים, אָמַר לָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹצֵא לְמִלְחָמָה דְּמוּתוֹ אֲנִי רוֹאֶה וְנוֹצֵחַ. וְאֶת הַחֲזִיר, זוֹ אֱדוֹם, וְהוּא גֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינָה מְגַדֶּלֶת הַצַּדִּיקִים, וְלֹא דַי שֶׁאֵינָה מְגַדֶּלֶת אֶלָּא שֶׁהוֹרֶגֶת אוֹתָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מז, ו): קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וגו', נַחֲלָתִי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו.

דָּבָר אַחֵר, אֶת הַגָּמָל, זוֹ בָּבֶל, כִּי מַעֲלֶה גֵרָה, שֶׁגָּרְרָה מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ. וְאֶת הַשָּׁפָן, זוֹ מָדַי כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, שֶׁגָּרְרָה מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ, וְאֶת הָאַרְנֶבֶת, זוֹ יָוָן, כִּי מַעֲלַת גֵרָה הִוא, שֶׁגָּרְרָה מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ. וְאֶת הַחֲזִיר, זוֹ אֱדוֹם, וְהוּא גֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינָה גוֹרֶרֶת מַלְכוּת אַחֲרֶיהָ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲזִיר, שֶׁמַּחֲזֶרֶת עֲטָרָה לִבְעָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה.