מדרש רבה - חומש ויקרא

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

סדר מצורע

פרשה טז

א זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע (ויקרא יד, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֵׁשׁ וָשֶׁבַע הֲרֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁבַע מְקַיְימִין, וְשֶׁבַע דִּכְתִיב זוֹ שְׁבִיעִית שֶׁקָּשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְאֵיזֶה זֶה (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, וְאֵלּוּ הֵן (משלי ו, יז יט): עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכֻלָּן לָקוּ בְּצָרַעַת, עֵינַיִם רָמוֹת, מִבְּנוֹת צִיּוֹן, דִּכְתִיב (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, דִּכְתִיב (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, דְּהַוְּיָן שָׁיְפִין כְּרוֹמְחִין וּמְהַלְּכִין בְּגַסּוּת הָרוּחַ. (ישעיה ג, טז): וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, שֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן לוֹבֶשֶׁת תַּכְשִׁיטֶיהָ וְהָיְתָה מַטָּה גְרוֹנָהּ בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ. (ישעיה ג, טז): וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, רַבִּי מָנֵי דְקֵיסָרִי אָמַר שֶׁהָיוּ מְסַקְּרוֹת עֵינֵיהֶם בְּסִיקְרָא, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּקוֹלָרְיָא אֲדֻמָּה. (ישעיה ג, טז): הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲרֻכָּה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן קְצָרָה, הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּרַגְלֶיהָ קוּנְדִירִיקוֹן עָבֶה, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה. (ישעיה ג, טז): וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שֶׁהָיְתָה צוּרַת דְּרָקוֹן בְּמִנְעָלֶיהָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הָיְתָה מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וְהָיְתָה מְמַלְּאָה אוֹתָהּ אֲפַרְסְמוֹן וְנוֹתֶנֶת אוֹתָהּ תַּחַת עֲקֵבָה בְּמִנְעָלֶיהָ, וּכְשֶׁהָיְתָה רוֹאָה כַּת שֶׁל בַּחוּרִים הָיְתָה רוֹפֶסֶת עָלֶיהָ וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בָּהֶן כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לִישַׁעְיָה מָה אֵלּוּ עוֹשׂוֹת כָּאן יָקוּמוּ וְיִגְלוּ מִכָּאן, וְהָיָה יְשַׁעְיָה אוֹמֵר לָהֶם עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עֲלֵיכֶם שׂוֹנְאִים, אָמַר אִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים עָלֵינוּ מַה יִּהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, יט): הָאֹמְרִים יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְמַעַן נִרְאֶה, דֻּכָּס אֶחָד רוֹאֵנִי וְנוֹטֵל אוֹתִי, אִפַּרְכוֹס רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטֵל אוֹתִי, אַסְטְרָטִילָטִיס רוֹאֶה אוֹתִי וּמוֹשִׁיב אוֹתִי בְּקָרוֹן, הֱוֵי (ישעיה ה, יט): וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה עֲצַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה, וְנֵדַע דְּמַן הוּא דְּקַיָּמָא דִּילָן אוֹ דִילֵיהּ, כֵּיוָן שֶׁגָּדְלוּ עֲוֹנוֹת בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים הָיוּ מִתְקַשְּׁטוֹת וְיוֹצְאוֹת לִפְנֵיהֶם כְּזוֹנוֹת, דֻּכָּס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן, אִפַּרְכוֹס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן, אַסְטְרָטִילָטִיס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן וּמוֹשִׁיב אוֹתָן בְּקָרוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא קָיְמָא דִילִי וְקָיְמָא דִילְהוֹן, מֶה עָשָׂה (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הִלְקָן בְּצָרַעַת, כְּדִכְתִיב (ויקרא יד, נו): וְלַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר הֶעֱלָה עַל רֹאשָׁם מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר עֲשָׂאָן שְׁפָחוֹת מְכוּדָנוֹת, מַהוּ מְכוּדָנוֹת, אַמְהָן מְשַׁעְבְּדָן. רַבִּי חִיָּא וְחִילְפָא בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מַהוּ וְשִׂפַּח, שָׁמַר מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זֶרַע קֹדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּדֵלִין מִן הַצָּרַעַת, מֶה עָשָׂה (ישעיה ג, יז): וַה' פָּתְהֵן יְעָרֶה, רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְיְנֵיהֶם וְהִיא מוֹצִיאָה דַם וּמְמַלֵּא הַקָּרוֹן דַּם וְהָיָה אוֹתוֹ שִׁלְטוֹן נוֹעֲצָהּ בְּרֹמַח וְנוֹתְנָהּ לִפְנֵי הַקָּרוֹן וְהָיָה קָרוֹן עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן וּמְרַמְּסָן, הוּא שֶׁיִּרְמְיָה אוֹמֵר (איכה ד, טז): סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא סִירוֹן סִירוֹן. לְשׁוֹן שָׁקֶר, מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקְתָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, י): וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, מִיּוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, לב): וְהֵשִׁיב ה' אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, כט): יָחֹלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, מֵעֻזִּיָּה, שֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹז כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב טו, ה): וַיְנַגַע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ. וְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, מִגֵּיחֲזִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כ): וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע, וּמִנַיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כז): וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ. וּמְשַׁלֵחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, מִפַּרְעֹה, שֶׁשִּׁלַּח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה, וּמִנַיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, מְצָאַנִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי שְׁחִין הֵן, וְאֵין לְךָ קָשֶׁה לְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה חוּץ מִבַּעַל רָאתָן בִּלְבָד, אָמַר רַבִּי פְּדָת וּבוֹ לָקָה פַּרְעֹה, לְפִיכָךְ הָיָה משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי שָׂח לִי זָקֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי שְׁחִין הֵן וְכֻלָּן אָמְרוּ חֲכָמִים תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה קָשֶׁה לָהֶן, וּבַעַל רָאתָן קָשֶׁה מִכֻּלָּן, מִמַּאי הֲוֵי תָּנִינָא הִקִּיז דָּם וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים נִכְפִּין וכו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִזְהֲרוּ מִזְבוּבֵי בַּעֲלֵי רָאתָן. רַבִּי זֵירָא לָא הֲוָה יָתֵיב בְּגַוֵּיהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר לָא עָיֵיל בְּאָהֳלֵיהּ. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי לָא הֲווֹ אָכְלִין בֵּיעָא דִילֵיהּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: זֹאת תִּהְיֶה וגו'.

ב דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לד, יג): מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר, מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן סַם חַיִּים, אוֹדְקִין עֲלֵיהּ, רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב וּפָשֵׁיט בְּתוּרְקְלִינֵיהּ שָׁמְעֵיהּ דְּמַכְרִיז מַאן בָּעֵי סַם חַיִּים, אֲמַר לֵיהּ תָּא סַק לְהָכָא זַבִּין לִי, אֲמַר לֵיהּ לָאו אַנְתְּ צָרִיךְ לֵיהּ וְלָא דְכַוָּותָךְ, אַטְרַח עֲלֵיהּ סָלֵיק לְגַבֵּיהּ הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים לד, יד טו): נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב.

אָמַר רַבִּי יַנַּאי אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז וְאוֹמֵר (משלי כא, כג): שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.

אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעוֹ, מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, תּוֹרַת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.

ג דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כ, ו): אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ. שִׂיאוֹ, לְרוּמָא. לָעָב, לַעֲנָנָא. (איוב כ, ז): כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, מַה גְּלָלִים הַלָּלוּ מְזֹהָמִין אַף הוּא מְזֹהָם. (איוב כ, ז): רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, חָמוּן לֵיהּ וְלָא מַכִּירִין בֵּיהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּרֵעֵי אִיּוֹב (איוב ב, יב): וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אָסוּר לֵילֵךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל מְצֹרָע אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה, וְלָא פְּלִיגֵי מַאן דְּאָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ יוֹצֵא, וּמַאן דְּאָמַר מֵאָה אַמָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא. רַבִּי מֵאִיר לָא אָכֵיל בֵּיעֵי מִן מְבוֹאָה דִּמְצֹרָע, רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי לָא הֲווֹ עָיְילֵי לִמְבוֹאוֹת שֶׁל מְצֹרָע, רֵישׁ לָקִישׁ כַּד הֲוָה חָמֵי חַד מִנְּהוֹן בִּמְדִינְתָּא מְרַגֵּם לְהוֹן בַּאֲבָנַיָא אֲמַר לוֹ פּוֹק לְאַתְרָךְ לָא תִּזְהוֹם בְּרִיָּיתָא, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּא (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב, לְבַדּוֹ יֵשֵׁב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כַּד חָמֵי חַד מִנְּהוֹן הֲוָה מִטַּמַּר מִנֵּיהּ, עַל שׁוּם דִּכְתִיב: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.

ד דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, טז): וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ, בֶּן עַזַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹתָיו, אָמְרוּ לֵיהּ שֶׁמָּא בְּסִדְרֵי מֶרְכָּבָה אַתָּה עוֹסֵק, אָמַר לָהֶן לָאו, אֶלָּא מַחְרִיז דִּבְרֵי תוֹרָה לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים לִכְתוּבִים, וְדִבְרֵי תוֹרָה שְׂמֵחִין כְּיוֹם נְתִינָתָן בְּסִינַי, עִקַּר נְתִינָתָן בָּאֵשׁ נִתְּנוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, יא): וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּקִלּוּסוֹ שֶׁל אָדָם רָשָׁע, מִן הַתּוֹרָה (ויקרא יג, מה): וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. מִן הַנְּבִיאִים (מלכים ב ח, ה): וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת וגו' זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע, וְדִלְמָא לַאֲחוֹרֵי תַּרְעָא הֲוָה קָאֵים. רַבָּנָן אָמְרֵי אֲפִלּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם הֱסִיטָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱבִיאָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְסַפֵּר אוֹתוֹ רָשָׁע בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּכְּתוּבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, טז): וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, מֵהֶם רְבוּצִין, מֵהֶם זְקוּפִין, וְלָשׁוֹן זֶה נָתוּן בֵּין שְׁנֵי לְחָיַיִּם וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו, וּמְכֻפָּל כַּמָּה כְּפֻלּוֹת, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה שְׂרֵפוֹת הוּא שׂוֹרֵף, אִלּוּ הָיָה זָקוּף וְעוֹמֵד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.

ה דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ה): אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָא בְּאֵלּוּ שֶׁפּוֹסְקִין צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵין נוֹתְנִין. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר בְּאִלֵּין שֶׁאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרָע. וְרַבִּי בִּנְיָמִין בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָא בַּחֲנִיפֵי תּוֹרָה. רַבִּי מָנֵי פָּתַר קְרָיָא בִּנְדָרִים וכו' כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת. רַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָא בְּמִרְיָם, אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ, אַל תִּתֵּן רְשׁוּת לְאֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ לַחֲטִיא כָּל אֵבָרֶיךָ, אַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ, זֶה משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כ, טז): וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִיאֵנוּ מִמִּצְרָיִם. שְׁגָגָה הִיא (במדבר יב, יא): אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ, עַל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ט): וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּפִיהָ חָטְאָה וְכָל הָאֵבָרִים לָקוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יב, י): וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִלָּה בְּסֶלַע וּמִשְׁתּוֹקָא בִּשְׁתַּיִם, דִּתְנַן שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה.

ו אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חָמֵשׁ תּוֹרוֹת כְּתוּבוֹת בַּמְּצֹרָע (ויקרא יג, נט): זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת, (ויקרא יד, ב): זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, (ויקרא יד, לב): זֹאת תּוֹרַת אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרָעַת, (ויקרא יד, נד): זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת, (ויקרא יד, נז): זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע.

ז וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר וגו' (ויקרא יד, ד), אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אִלֵּין צִפָּרַיָּא קוֹלָנִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא הַקּוֹל וִיכַפֵּר עַל הַקּוֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי אָמַר צִפּוֹר דְּרוֹר שֶׁאוֹכֶלֶת מִפִּתּוֹ וְשׁוֹתָה מֵימָיו, וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם צִפֳּרִים שֶׁאוֹכְלוֹת מִפִּתּוֹ וְשׁוֹתִין מֵימָיו מְכַפְּרִין עָלָיו, כֹּהֵן שֶׁנֶּהֱנָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּמַתְלָא אָמְרֵי דְּאָכֵיל בַּהֲדֵי קוֹרָא יִלְקֶה בַּהֲדֵי קִילָא.

ח אָמַר רַבִּי אַחָא מֵאָדָם יְהֵא שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ חֳלָיִים עָלָיו, מַאי טַעְמָא דְּאָמַר רַב אַחָא (דברים ז, טו): וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, מִמְךָ הוּא שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ חֳלָיִים עָלֶיךָ. רַבִּי אָבִין אָמַר זֶה יֵצֶר הָרָע שֶׁתְּחִלָּתוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַב אָמַר: וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, זוֹ עַיִן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּעַיִן וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמָיִם. רַב וְרַבִּי חֲנִינָא, רַב כְּדַעְתֵּיהּ דְּאָמַר תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּעַיִן וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם, וְרַבִּי חֲנִינָא כְּדַעְתֵּיהּ, דְּרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי נָתָן אָמְרֵי תַּרְוַיְיהוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּצִנָּה וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם. רַב עַל דַּהֲוָה שָׁרֵי בְּבָבֶל דַּהֲוָה עֵינָא בִּישָׁא שְׁכִיחָא, רַבִּי חֲנִינָא עַל דַּהֲוָה שָׁרֵי בְּצִפּוֹרִי וַהֲוָה תַּמָּן צִנָּתָא. אַנְטוֹנִינוּס אָמַר לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צַלֵּי עָלַי, אָמַר לוֹ תִּשְׁתְּזֵיב מִן צִנָּתָא. אָמַר לֵיהּ יַתִּיר חָדָא כְּסוּ וְצִנָּתָא אָזְלַת, אָמַר לֵיהּ תִּשְׁתְּזֵיב מִן שְׁרָבָא, אָמַר לֵיהּ הָא כַּדּוּ צַלֵּי עָלַי, דִּכְתִיב (תהלים יט, ז): וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן אָמַר תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּשָּׁרָב וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמָיִם. רַבָּנָן אָמְרִין תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בִּפְשִׁיעָה וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמָיִם.

ט וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת (ויקרא יד, ה), לָמָּה שׁוֹחֵט אַחַת וּמֵנִיחַ אַחַת, לוֹמַר לְךָ כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַשְּׁחוּטָה לַחֲזֹר כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַנְּגָעִים לַחֲזֹר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר לֹא עַל חִנָּם הִכֵּיתִי אוֹתוֹ, אֶלָּא (ישעיה נז, יז): בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר חָזַר תּוֹבְיָה לְתוֹבֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי כו, יא): כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הָדַר שַׁטְיָא לְאוֹרַח שְׁטוּתֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי כו, יא): כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ. (ישעיה נז, יח): דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו, אֵלּוּ אֵבָרָיו הַמִּתְאַבְּלִים עָלָיו. (ישעיה נז, יט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אִם הֵנִיבוּ שְׂפָתָיו שֶׁל אָדָם בִּתְפִלָּה, יְהֵא מֻבְטָח שֶׁנִּשְׁמַעַת תְּפִלָּתוֹ, מַאי טַעְמָא בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר אִם כִּוֵּן לִבּוֹ בַּתְּפִלָּה הוּא מוּבְטָח שֶׁנִּשְׁמַעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י, יז): תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ, כַּד שְׁלִימִין מִינֵיהּ זַכָּיָה (ישעיה נז, יט): לָרָחוֹק, רַב הוּנָא וְרַב יוּדָן בְּשֵׁם רַב אַחָא, זֶה מְצֹרָע שֶׁהָיָה רָחוֹק וְנִתְקָרֵב, (ישעיה נז, יט): אָמַר ה' וּרְפָאתִיו, וְאַסִּינֵיהּ לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יד): רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וגו',

פרשה יז

א כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד, לד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עג, א): אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר לְבָרֵי לֵבָב, אֵלּוּ שֶׁלִּבָּן בָּרִי בַּמִּצְוֹת, (תהלים פד, ו): אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָךְ, יָכוֹל לַכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים פד, ו): מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, אֵלּוּ דִּשְׁבִילִין דְּאוֹרַיְתָא כְּבִישִׁין בְּלִבְּהוֹן, (תהלים קכה, ד): הֵטִיבָה ה' לַטּוֹבִים, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קכה, ד): וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. (נחום א, ז): טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (נחום א, ז): וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. (איכה ג, כה): טוֹב ה' לְקֹוָו, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (איכה ג, כה): לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ. (תהלים קמה, יח): קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קמה, יח): לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶּאֱמֶת. (תהלים עג, ב): וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי, רַב וְלֵוִי חַד אָמַר אָסָף בֶּן קֹרַח הָיָה וְחַד אָמַר אָסָף אַחֵר הָיָה, מַאן דְּאָמַר אָסָף בֶּן קֹרַח הָיָה כְּבָר הָיִיתִי שׁוֹרֶה עִם אַבָּא בַּגֵּיהִנֹּם, וְחַד אָמַר אָסָף אַחֵר הָיָה כְּבָר הָיִיתִי שׁוֹרֶה עִם הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, לָמָּה (תהלים עג, ג): כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, בְּמַעֲרָבָא אוֹמְרִים אֵלּוּ שֶׁלִּבָּם מָלֵא הוֹלֵלוֹת רָעוֹת. רַבִּי לֵוִי קָרֵי לְהוֹן זְהוֹנַיָא, אֵלּוּ שֶׁמְבִיאִין אַלְלַי לָעוֹלָם, (תהלים עג, ג): שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה, כְּתִיב (ישעיה נז, כא): אֵין שָׁלוֹם לָרְשָׁעִים, וְאַתָּה אוֹמֵר שְׁלוֹם רְשָׁעִים, אֶלָּא בְּשִׁלּוּמִים שֶׁל רְשָׁעִים אֶרְאֶה. (תהלים עג, ד): כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם, לֹא הִרְהַרְתִּים בָּחֳלָאִים וְלֹא צְבִיתִים בְּעוֹנוֹת, אֶלָּא וּבָרִיא אוּלָם, עֲשִׂיתִים בְּרִיאִים כְּאוּלָם, כְּדִתְנַן פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָיּוֹת שֶׁל מֵילָא הָיוּ עַל גַּבָּיו. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּרַבִּי יַנַּאי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן, רַבִּי דּוֹסְתָּאי אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר הָאִשָּׁה הַזֹּאת הִיא טָוָה מָעָה אַחַת עָבָה וּמָעָה אַחַת דַּקָּה, אֵלּוּ הַצִּיבִים לְעוֹנוֹת וְאֵלּוּ לְאִיסְפְּלִיטוֹן. רַבָּנָן אָמְרֵי, אֵין לָהֶם צִיבִים שֶׁל עֲוֹנוֹת שֶׁיָּמוּתוּ בָּהֶם, אֶלָּא אֵלוּ הַבְּרִיאִים לְיוֹם הַדִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ז, ז): וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט. (תהלים עג, ה): בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ, לֹא לַחֲרשׁ וְלֹא לִזְרֹעַ וְלֹא לִקְצֹר, (תהלים עג, ה): וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ, אָמַר רַב הַמְנוּנָא אֲפִלּוּ בְּאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, לֹא יְנוּגָעוּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

ב הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כ, כח): יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ, יְהוּ גוֹרְרִין וּמוֹצִיאִין, אֵימָתַי, בַּיּוֹם שֶׁיְּגָרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ, הָא כֵיצַד אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַב חִטִּים וְאָמַר לוֹ אֵין לִי, קַב שְׂעוֹרִים, אֵין לִי, קַב תְּמָרִים, אֵין לִי. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ הַשְּׁאִילִנִּי נָפָה, הִיא אוֹמֶרֶת אֵין לִי, הַשְּׁאִילִנִּי כְּבָרָה, וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת כֵּלָיו הַבְּרִיּוֹת רוֹאוֹת וְאוֹמְרוֹת לֹא הָיָה אוֹמֵר אֵין לִי כְּלוּם, רְאוּ כַּמָּה חִטִּים יֵשׁ כָּאן, כַּמָּה שְׂעוֹרִים, כַּמָּה תְּמָרִים יֵשׁ כָּאן. לְוַוט בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא. רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדֵין קְרָא (ויקרא יד, לז): שְׁקַעֲרוּרֹת, שָׁקַע בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

ג עַל עֲשָׂרָה דְבָרִים נְגָעִים בָּאִים, עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל הַגּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים, וְעַל גּוֹזֵל אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל גַּסֵּי הָרוּחַ, וְעַל לָשׁוֹן הָרָע, וְעַל עַיִן רָע. עַל עֲבוֹדָה זָרָה, מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, שֶׁפָּרְחָה בָּהֶן צָרַעַת. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, מִבְּנוֹת צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן. וּמִנַּיִן שֶׁלָּקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן. וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, מִיּוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, כט): יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב. וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, מִגֵּיחֲזֵי (מלכים ב ה, כ): וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים, מַהוּ (מלכים ב ה, כ): מְאוּמָה, מִן מוּמָא דְּאִית בֵּיהּ, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כז): וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ. וְעַל בִּרְכַּת ה', מִגָּלְיַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, מג): וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, מו): הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי, וְאֵין הַסְגָּרָה הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא לְשׁוֹן צָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, כא): וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן. וְעַל גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים, מִשֶּׁבְנָא, שֶׁהָיָה נֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב, יז): הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה, וְאֵין וְעֹטְךָ עָטֹה אֶלָּא צָרָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, מה): וְעַל שָׂפָם יַעֲטֶה. וְעַל הַגּוֹזֵל אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, מֵעֻזִּיָּהוּ, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כו, כא): וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ. וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כו, טז): וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו. וְעַל לָשׁוֹן הָרָע, מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקְתָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, י): וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְעַל עַיִן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, לה): וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, מִי שֶׁיִּחֵד בֵּיתוֹ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת לַאֲחֵרִים, כִּי הָא דְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (ויקרא יד, לז): שְׁקַעֲרוּרֹת, שְׁקִיעַ בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

ד רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין וְרַבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מֵאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יד): הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, יג): וְנִגַשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, (איוב א, טו): וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא יָצְאוּ מִכְּפַר קְרַיְינוֹס וְהָלְכוּ אֶת כָּל הָאֲבִילִין וּבָאוּ לְמִגְדַּל צִבְעַיָּיא וּמֵתוּ שָׁם, (איוב א, טו): וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ, אָמַר רַבִּי יוּדָן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר רַק, מִעוּט, אַף הוּא מֻשְׁבָּר וּמֻלְקֶה.

אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבַדִּי וְעַל לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ, אַף הוּא כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מִיָּד מֵת. (איוב א, יז): עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמֶר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלשָׁה רָאשִׁים, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אִיּוֹב כָּךְ מִיָּד הִתְחִיל מְגַיֵיס חֲיָלוֹתָיו לַמִּלְחָמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לא, לד): כִּי אֶעֱרוֹץ הָמוֹן רַבָּה וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי. אָמַר אֻמָּה זוֹ בְּזוּיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כג, יג): הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה, לֹא הָיְתָה בָּאָה אֶלָּא לִתֵּן אֵימָתָהּ, כֵּיוָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, טז): אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, (דניאל ד, כח): קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל, מַאן יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת, (איוב לא, טז): וָאֶדֹּם לֹא אֵצֵא פָתַח, לָקַח לוֹ חֶרֶס לְהִתְגָרֵד בּוֹ. אַף בְּמִצְרַיִם כֵּן (תהלים עח, מח): וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קה, לג): וַיַּךְ גַפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קה, לו): וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם. אַף מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן כֵּן, בַּתְּחִלָּה נָגְעָה בָּהֶם מִדַּת הַדִּין בְּמָמוֹנָם, וְאַחַר כָּךְ (רות א, ה): וַיָּמֻתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם. וְאַף נְגָעִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, תְּחִלָּה הֵן בָּאִים בְּבֵיתוֹ, חָזַר בּוֹ טָעוּן חֲלִיצָה, וְאִם לֹא, טָעוּן נְתִיצָה, הֲרֵי הֵן בָּאִים עַל בְּגָדָיו, חָזַר בּוֹ טָעוּן כְּבִיסָה, וְאִם לֹא, טָעוּן שְׂרֵפָה, הֲרֵי הֵם בָּאִים עַל גּוּפוֹ, חָזַר בּוֹ יִטְהָר, וְאִם לֹא (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב.

ה דָּבָר אַחֵר, כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, שִׁבְעָה עֲמָמִין הֵן, וְאַתָּה אוֹמֵר אֶרֶץ כְּנַעַן, רַבָּנָן אָמְרֵי רָמְזוּ מַה חָם סֵרְסוֹ וּכְנַעַן לָקָה, אַף כָּאן יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין וְהָאָרֶץ הִיא מִתְקַלֶּלֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבָּנָן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה כְּנַעַן אֲבִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית י, טו): וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ כֻּלָּם תַּגָּרִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה כג, ח): אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסָא אֱלִיעֶזֶר הוּא כְּנַעַן וְעַל יְדֵי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אוֹתוֹ צַדִּיק יָצָא מִכְּלַל אָרוּר וּבָא לִכְלַל בָּרוּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ט, כה): וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן, וּכְתִיב (בראשית כד, לא): בּוֹא בְּרוּךְ ה', רַבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן דְּבֵית גוּבְרִין עָבֵיד לְהוֹ נְטִילַת רְשׁוּת, וּמָה אֱלִיעֶזֶר יָצָא מִכְּלַל אָרוּר לִכְלַל בָּרוּךְ עַל יְדֵי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אוֹתוֹ צַדִּיק, אַחֵינוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹהֲגִין כָּבוֹד עִם גְּדוֹלֵיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.

ו וּכְתִיב: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא וְכִי בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים עֲלֵיהֶם עָמְדוּ וְהִטְמִינוּ מָמוֹנָם בַּבָּתִּים וּבַשָּׂדוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הִבְטַחְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁאֲנִי מַכְנִיס אֶת בְּנֵיהֶם לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יא): וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּבֵיתוֹ וְהוּא סוֹתְרוֹ וּמוֹצֵא בּוֹ סִימָא. וְכִי מִי בָּא וְאוֹמֵר לַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן שָׁלשׁ פְּרוֹזְדִּיגְמָאוֹת שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶצְלָם, הָרוֹצֶה לְפַנּוֹת יְפַנֶּה, לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים, לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה. גִּרְגָּשִׁי עָמַד [ופנה] מֵאֵלָיו, לְפִיכָךְ נִתְּנָה לוֹ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לו, יז): עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, זוֹ אַפְרִיקֵי. גִּבְעוֹנִים הִשְׁלִימוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, א): וְכִי הִשְׁלִימוּ ישְׁבֵי גִבְעוֹן. שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים עָשׂוּ מִלְחָמָה וְנָפָלוּ.

ז בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד, כא): הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְכֶם. (ויקרא יד, לה): וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי א, ט): יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב. (ויקרא יד, לה): וְהִגִּיד לַכֹּהֵן, זֶה יִרְמְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, א): מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת. (ויקרא יד, לה): כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, זוֹ טִינֹפֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה צַלְמוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ח, ה): וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה, מַהוּ בַּבִּיאָה, אָמַר רַבִּי אַחָא בִּיָּה בִּיָּה תּוֹתָבָא מְפַנֵּי לְמָרֵי דְבֵיתֵיהּ.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּתִיב (ישעיה כח, כ): כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ, אֵין הַמִּטָּה יְכוֹלָה לְקַבֵּל אִשָּׁה וּבַעְלָהּ וְרֵעָהּ כְּאַחַת, אֶלָּא (ישעיה כח, כ): וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵס, עֲשִׂיתֶם צָרָה גְדוֹלָה לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּס מֵי הַיָּם. (ויקרא יד, לו): וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת (מלכים א יד, כו): וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה', (ויקרא יד, מה): וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת, (עזרא ה, יב): וּבַיְתָא דְנָה סַתְרֵהּ, (ויקרא יד, מה): וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ [לעיר] [למחנה], (עזרא ה, יב): וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל, יָכוֹל לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יד, מב): וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, מב): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.

פרשה יח

א דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ וגו' (ויקרא טו, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת יב, א): וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, תְּנַן (משנה אבות ג-א): עֲקַבְיָא בֶּן מַהַלַּלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לֶעָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וכו', רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בְּשֵׁם רַב פַּפֵּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שְׁלָשְׁתָּן דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא מִתּוֹךְ פָּסוּק אֶחָד, וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ, בְּאֵרְךָ זוֹ לֵיחָה סְרוּחָה, בּוֹרְךָ זוֹ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, בּוֹרְאֶךָ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד לִתֵּן לְפָנָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, בְּיוֹמֵי טַלְיוּתָךְ עַד דְּחֵילָךְ עֲלָךְ. (קהלת יב, א): עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, אֵלּוּ יְמֵי זִקְנָה, (קהלת יב, א): וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ, אֵלּוּ יְמֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה, (קהלת יב, ב): עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וגו', הַשֶּׁמֶשׁ זֶה קְלַסְתֵּר פָּנִים, וְהָאוֹר זֶה הַמֵּצַח, וְהַיָּרֵחַ זֶה הַחוֹטֶם, וְהַכּוֹכָבִים אֵלּוּ רָאשֵׁי לְסָתוֹת, (קהלת יב, ב): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם, רַבִּי לֵוִי אָמַר תַּרְתֵּי חָדָא לְחַבְרַיָיא וְחָדָא לְבוּרַיָא. חָדָא לְחַבְרַיָא, בָּא לִבְכּוֹת זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. חָדָא לְבוּרַיָא, בָּא לְהַטִּיל מַיִם הַגְּלָלִין מְקַדְּמִין אוֹתוֹ. (קהלת יב, ג): בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת וגו', בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת אֵלּוּ אַרְכֻּבּוֹתָיו, (קהלת יב, ג): וְהִתְעַוְתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל אֵלּוּ צְלָעוֹתָיו. רַבִּי חִיָא בַּר נַחְמָן אָמַר אֵלּוּ זְרוֹעוֹתָיו, (קהלת יב, ג): וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת זֶה הַמַּסָּס, (קהלת יב, ג): כִּי מִעֵטוּ אֵלּוּ הַשִּׁנַּיִם, (קהלת יב, ג): וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת אֵלּוּ הָעֵינַיִם. רַבִּי חִיָּא בַּר נַחְמָן אָמַר אֵלּוּ כַּנְפֵי הָרֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל, (קהלת יב, ד): וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק אֵלּוּ נְקָבָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵן כְּמוֹ דֶּלֶת הַפּוֹתֵחַ וְהַסּוֹגֵר, (קהלת יב, ד): בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין הַמַּסָּס טוֹחֵן, (קהלת יב, ד): וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, הָדֵין סָבָא כַּד שָׁמַע קוֹל צִפֳּרִין מְצַיְצִין אֲמַר בְּלִיבֵּיהּ לִיסְטִין אָתָאן לִמְקַפְּחָא יָתִי, (קהלת יב, ד): וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר אֵלּוּ שִׂפְתוֹתָיו, רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ הַכְּלָיוֹת, שֶׁהֵן חוֹשְׁבוֹת וְהַלֵּב גּוֹמֵר, (קהלת יב, ה): גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וגו', גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ הָדֵין סָבָא דְּצָוְחִין לֵיהּ זִיל לַאֲתַר פְּלַן וְהוּא שָׁאֵיל וַאֲמַר אִית תַּמָּן מַסְּקִין, אִית תַּמָּן מַחֲתִין, (קהלת יב, ה): וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא חִתִּיתָא שֶׁל דֶּרֶךְ נוֹפֵל עָלָיו, וָחֳרָנָא אֲמַר הִתְחִיל מַתְוֶוה תְּוָואִים, אֲמַר עַד אֲתַר פְּלַן אִית לִי מַהֲלַךְ בַּאֲתַר פְּלַן לֵית לִי מַהֲלַךְ. (קהלת יב, ה): וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד אִילֵּין קַרְסוּלוֹת, (קהלת יב, ה): וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב זֶה לוּז שֶׁל שִׁדְרָה. אַדְרִיָּנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא אָמַר לוֹ מֵהֵיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵצִיץ אֶת הָאָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמַר לוֹ מִלּוּז שֶׁל שִׁדְרָה, אָמַר לוֹ מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי, אַיְיתֵי יָתֵיהּ קוֹמוֹי נְתָנוֹ בַּמַּיִם וְלֹא נִמְחָה, טְחָנוֹ בָּרֵיחַיִם וְלֹא נִטְחַן, נְתָנוֹ בָּאֵשׁ וְלֹא נִשְׂרַף, נְתָנוֹ עַל הַסַּדָּן הִתְחִיל מַכֶּה עָלָיו בַּפַּטִּישׁ, נֶחְלַק הַסַּדָּן וְנִבְקַע הַפַּטִּישׁ וְלֹא הוֹעִיל מִמֶּנּוּ כְּלוּם. (קהלת יב, ה): וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה זוֹ הַתַּאֲוָה שֶׁהִיא מַטִּילָה שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲוָה סָלֵיק שָׁאֵיל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבִּי בְּכָל יֶרַח וְיֶרַח, כֵּיוָן דְּסָב יָתֵיב לֵיהּ וְלָא יָכוֹל לְמֵיסַק, יוֹם חַד סָלֵיק אֲמַר לֵיהּ מָה עִסְקָךְ דְּלֵית אַתְּ סָלֵיק לְגַבִּי הֵיךְ דַּהֲוֵית יָלֵיף, אֲמַר לֵיהּ רְחוֹקוֹת נַעֲשׂוּ קְרוֹבוֹת, קְרוֹבוֹת נַעֲשׂוּ רְחוֹקוֹת, שְׁתַּיִם נַעֲשׂוּ שָׁלשׁ, וּמֵטִיל שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל, [ופרושו: רחוקות נעשו קרובות, אילין עיניא דהוו חמיין מרחוק כדו אפלו מקרוב לית אינון חמיין. קרובות נעשו רחוקות, אילין אודני דהוו שמעין בחד זמן בתרי זמני, כדו אפלו במאה זימנין לית אינון שמעין. שתים נעשו שלש, חוטרא ותרתין ריגלי. ומטיל שלום בבית בטל, זו התאוה שמטיל שלום בין איש לאשתו]. (קהלת יב, ה): כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, בֵּית הָעוֹלָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בֵּית עוֹלָמוֹ, מְלַמֵּד שֶׁכָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְעִמּוֹ דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִיסְטְרַטְיוֹטִין, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל נִכְנָסִין בְּפוֹלִין אֶחָד, כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁרוּי לְפִי כְבוֹדוֹ, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל טוֹעֲמִין טַעַם מִיתָה, כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. (קהלת יב, ה): וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים אֵלּוּ הַתּוֹלָעִים, (קהלת יב, ו): עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף זֶה חוּט הַשִּׁדְרָה, (קהלת יב, ו): וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב זוֹ גֻּלְגֹּלֶת. רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָא אָמַר זוֹ גַּרְגֶּרֶת שֶׁמְכַלָּה אֶת הַזָּהָב וּמֵרִיקָה אֶת הַכָּסֶף. (קהלת יב, ו): וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ זוֹ כָּרֵס. רַבִּי חִיָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַּפֵּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּרֵיסוֹ שֶׁל אָדָם נִבְקַעַת וּמוֹסֶרֶת לַפֶּה וְאוֹמֶרֶת לוֹ הֵילָךְ מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָתַתָּ לִי. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדֵין קְרָיָא (מלאכי ב, ג): וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חֲגֵיכֶם. רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּל תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא טָיְיסָא עַל גּוּפָה סָבְרָה דְּהִיא חָזְרָה לֵיהּ, וְכֵיוָן דְּהִיא חָמְיָא לֵיהּ דְּאִישְׁתַּנֵּי זִיוְהוֹן דְּאַפּוֹי, הִיא אָזְלַת לָהּ, דִּכְתִיב (איוב יד, כב): אַךְ בְּשָׂרוֹ וגו'. בַּר קַפָּרָא אָמַר עַד שְׁלשָׁה יָמִים תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל קַיָּם, לָמָּה שֶׁצּוּרַת הַפָּנִים נִכֶּרֶת, דִּתְנַן אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, וְאֵין מְעִידִין לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים. (קהלת יב, ו): וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר, תְּרֵין אֲמוֹרָאִין, חַד אָמַר כְּאִילֵּין גַּלְגְּלַיָא דְצִפּוֹרִי, וְחוֹרָנָא אֲמַר כְּאִילֵּין רִגְבַיָּיא דִּטְבֶרְיָא, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כא, לג): מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי נָחַל. (קהלת יב, ז): וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וגו', רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אֵימָתַי הָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ, כְּשֶׁשָּׁב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, וְאִם לָאו (שמואל א כה, כט): וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וגו'. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן מַתְנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַבְדִּימֵי דְמִן חֵיפָא לְכֹהֵן חָבֵר שֶׁמָּסַר לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אָמַר לוֹ רְאֵה שֶׁאֲנִי טָהוֹר וּבֵיתִי טָהוֹר וְכִכָּר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ טָהוֹר, אִם אַתָּה נוֹתְנָהּ לִי כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי נָתַתִּי לְךָ מוּטָב, וְאִם לָאו הֲרֵינִי זוֹרְקָהּ לְפָנֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם זֶה, רְאֵה שֶׁאֲנִי טָהוֹר וּמְעוֹנִי טָהוֹר וּמְשָׁרְתַי טְהוֹרִים וּנְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ טְהוֹרָה, אִם אַתָּה מַחֲזִירָהּ לִי כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי נוֹתְנָהּ לְךָ, מוּטָב, וְאִם לָאו הֲרֵינִי טוֹרְפָהּ לְפָנֶיךָ, כָּל אֵלּוּ בִּימֵי זִקְנוּתוֹ אֲבָל בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ אִם חָטָא לוֹקֶה בְּזִיבוּת וּבְצָרַעַת, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ.

ב דָּבָר אַחֵר, אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (חבקוק א, ז): אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן מְלֹא כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרָאוֹ, מִמִּזְרַח לְמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, מִן הַצָּפוֹן לְדָרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וּמִנַּיִן אַף כַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זוֹ חַוָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, יב): וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי וגו'.

דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כז, טו): וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זֶה עֹבַדְיָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק עֹבַדְיָה גֵּר אֲדוֹמִי הָיָה, וְהָיָה מִתְנַבֵּא עַל אֱדוֹם (עובדיה א, יח): וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו.

דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב (ישעיה לו, כ): מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי. מִמֶּנוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, אֵלּוּ בָּנָיו (מלכים ב יט, לז): וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׁרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב.

דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה חִירָם מֶלֶךְ צוֹר, דִּכְתִיב (יחזקאל כח, ב): בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, אָמַר רַבִּי סִימוֹן מָסֹרֶת אַגָּדָה הִיא חִירָם בַּעַל אִמּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה, עָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כח, יח): וָאוֹצִיא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ.

דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר (ישעיה יד, יג): וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה וגו'. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זֶה אֱוִיל מְרֹדַךְ, אָמְרוּ כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ עַל נְבוּכַדְנֶצַּר, נָטְלוּ אֶת אֱוִיל מְרֹדַךְ וְהִמְלִיכוּהוּ תַּחְתָּיו, וְכֵיוָן שֶׁחָזַר נְטָלוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס בְּבֵית הָאֲסוּרִים בְּיָמָיו לֹא הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יז): אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה. וְכֵיוָן שֶׁמֵּת חָזְרוּ עַל אֱוִיל מְרֹדַךְ לְהַמְלִיכוֹ, אָמַר לָהֶם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם, בָּרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי לָכֶם נְטָלַנִּי וַחֲבָשַׁנִי בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְעַכְשָׁיו הֲרֵי הוּא הוֹרְגֵנִי, וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם עַד שֶׁגְּרָרוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד, יט): וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ וגו'.

אָמַר רַבִּי אָבִינָא וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שׂוֹנֵא וְשׂוֹנֵא שֶׁהָיָה לוֹ הָיָה בָּא וְדוֹקְרוֹ בַּחֶרֶב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יט): לְבֻשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב.

דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, שֶׁלָּקוּ בְּזִיבוּת וּבְצָרַעַת, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן: אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ.

ג דָּבָר אַחֵר, אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה יז, יא): בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי. בְּיוֹם נִטְעֵךְ, בַּיּוֹם שֶׁנָּטַעְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם עֲשִׂיתֶם פְּסֹלֶת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כב, יח): סִיגִים כֶּסֶף הָיוּ. תְּשַׂגְשֵׂגִי, שַׁגִּשְׁתּוּן אוֹרְחָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כו, כג): כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ.

דָּבָר אַחֵר, תְּשַׂגְשֵׂגִי, שַׁגִּשְׁתּוּן בִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עח, לו לז): וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ, וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ. וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ עֲרוּגַת יָרָק מְלֵאָה, הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּמְצָאָהּ שֶׁהוֹרִיקָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ עֲרוּגָה מְלֵאָה פִּשְׁתָּן, הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּמְצָאָהּ גִּבְעוֹלִין. (ישעיה יז, יא): נֵד קָצִיר, נִדְנַדְתֶּם עֲלֵיכֶם קְצִירִין שֶׁל מַלְכוּת, קְצִירִין שֶׁל יִסּוּרִים, קְצִירוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאָמַר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתְךָ קוֹזְמָקְרָטוֹר עַל הַבְּרִיּוֹת אֵין לְךָ עֵסֶק בְּאֻמָּה זוֹ, לָמָּה, שֶׁהֵן בָּנַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. וְאוֹמֵר (דברים ה, כ): וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, וְכִי יֵשׁ חשֶׁךְ לְמַעְלָה, וְהָכְתִיב (דניאל ב, כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אֶלָּא זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁקָּרוּי חשֶׁךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וגו', אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר חֵירוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבָּנָן אָמְרֵי חֵירוּת מִן הַיִּסּוּרִין. (ישעיה יז, יא): בְּיוֹם נַחֲלָה, בַּיּוֹם שֶׁהִנְחַלְתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, (ישעיה יז, יא): וּכְאֵב אָנוּשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֵבֵאתֶם עֲלֵיכֶם מַכָּה מַגֶּרֶת וּמַתֶּשֶׁת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֵבֵאתֶם עֲלֵיכֶם מַכָּה גְבַרְתָּנִית וּמַתֶּשֶׁת, וְאֵי זוֹ זוֹ זִיבוּת וְצָרַעַת, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ.

ד תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בָּהֶן זָב וּמְצֹרָע וְלֹא חִגְרִין וְלֹא סוּמִין וְלֹא אִילְמִים וְלֹא חֵרְשִׁים וְלֹא שׁוֹטִים, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ לֹא עָבְרוּ יָמִים קַלִּים עַד שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהֶן זָבִין וּמְצֹרָעִים, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וגו', מֵהֵיכָן נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּזִיבוּת וְצָרַעַת, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַלִּיזִין אַחַר גְּדוֹלֵיהֶן וְאוֹמְרִים מִשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לָאו שֶׁל מְצֹרָעִים הִיא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע. רַבִּי תַּנְחוּמָא אוֹמֵר עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַלִּיזִין אַחֲרֵי הָאָרוֹן וְאוֹמְרִים אָרוֹן זֶה הוֹרֵג אֶת נוֹשְׂאָיו, וְאֵין נְגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע, לְכָךְ נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּזִיבוּת וְצָרַעַת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִן הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, שֶׁפָּרְחָה בָּהֶן צָרַעַת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יג, מה): וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אָמַר מִמִּתְאוֹנְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, כ): עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא, מַהוּ לְזָרָא רַבִּי הוּנָא אָמַר לְזַרְנָא וּלְבוּטְנָא, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְאַסְכָּרָא, רַבִּי אַבָּא אָמַר לְאַזְהָרָה. רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר לְקַרְדָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר וּבִלְבָד שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַתֶּם מְקָרְבִין בּוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן מִכָּאן נַעֲשׂוּ זָרִים לְאֹהֶל מוֹעֵד.

ה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן אַכְּסִירְיָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אַכְּסִירְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, בָּשָׂר וָדָם חוֹבֵשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹבֵשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, ד): וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע. בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר טֵירוּדָא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר טֵירוּדָא, (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן קָטָפֹרָס וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן קָטָפֹרָס (דברים כה, ג): אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף. בָּשָׂר וָדָם גּוֹבֶה קַטִירְקִי וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה קַטִּירְקִי (דברים כב, יט): וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף. בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן דּוֹנָטִיבָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן דּוֹנָטִיבָה (שמות טז, ד): הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן פְּרוֹקִיפִי וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן פְּרוֹקִיפִי (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וגו'. בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן אֲנוֹנָס וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֲנוֹנָס (שמות טז, טז): עֹמֶר לַגֻּלְגֹלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם. בָּשָׂר וָדָם מַכֶּה אָדָם עַל יְדֵי עֵדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה אוֹתוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ (דברים לב, לט): מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בָּשָׂר וָדָם מַכֶּה בְּאִזְמֵל וּמְרַפֵּא בִּרְטִיָּה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמֶּה שֶׁהוּא מַכֶּה הוּא מְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ל, יז): כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ.

פרשה יט

א וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים וגו' (ויקרא טו, כה), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ה, יא): רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז וגו', רֹאשׁוֹ זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה תוֹרָה לִבְרִיאַת עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וגו', וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ וגו'. כֶּתֶם פָּז, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִבְּרֵאשִׁית חֲרוּתִים מִכֶּתֶם פָּז, (שיר השירים ה, יא): קְוֻצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, זֶה הַסִּרְגּוּל, (שיר השירים ה, יא): שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, אֵלּוּ קוֹצֵי הָאוֹתִיּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תַּלְתַּלִּים בְּמִי הֵן מִתְקַיְּמוֹת בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר וּמַעֲרִיב בָּהֶן.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, מא): מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, לְמֹד מֵאֵלִיָּהוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁחִיר וְהֶעֱרִיב בַּתּוֹרָה וְלֹא כְּבָר זִמַּנְתִּי לוֹ עוֹרְבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר וגו', מֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה בְּפַרְנָסָה, מִנַּיִן, מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, כָּךְ אִם אֵין אָדָם נַעֲשָׂה אַכְזָרִי עַל גּוּפוֹ וְעַל בָּנָיו וְעַל בֵּיתוֹ כָּעוֹרֵב הַזֶּה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תוֹרָה. רַבִּי אַסֵּי הֲוָה עַסְקָן, חָמֵי חַד עוֹרֵב עָבֵיד קֵן עָבֵיד בֵּיעִין, עָבֵיד אֶפְרוֹחִין, נַסְבִינוּן וְיַהֲבִינוּן בְּקִידְרְתָא חֲדַתָּא וַאֲשַׁע בְּאַפֵּיהוֹן תְּלָתָא יוֹמִין, בָּתַר תְּלָתָא יוֹמִין פָּתַח בְּאַפֵּיהוֹן לְמֵידַע מָה אִינוּן עָבְדִין, אַשְׁכַּח יַתְהוֹן דְּעָבְדִין צוֹאָה, וְצוֹאָה עָבְדָה יַתּוּשִׁין וַהֲווֹ פָּרְחִין לְעֵיל מִנְהוֹן וְאָכְלִין לְהוֹן, קָרָא עֲלֵיהֶן הָדֵין פְּסוּקָא: מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָאֵי וְכַד הֲוָה מָטֵי בְּאִילֵין קְרָאֵי (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה, הָיָה אוֹמֵר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי יוֹחָנָן, חָזַר וְאָמַר לֵית אַתּוּן חָמִין אוּלְפָנִי מַה נָּהֵיר בְּאַפִּי וְלָמָּה דַּהֲוָה דְּלֵילָא וְדִימָמָא.

ב רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין פָּתַר קְרָא בִּתְלוּלִית זוֹ שֶׁל עָפָר, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לְקַצּוֹת אֶת זוֹ, מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר הֲרֵינִי קוֹצֵץ שְׁתֵּי מַשְׁפָּלוֹת הַיּוֹם, שְׁתֵּי מַשְׁפָּלוֹת לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי קוֹצֵץ אֶת כֻּלָּהּ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה, נְזִיקִין שְׁלשִׁים פְּרָקִים, כֵּלִים שְׁלשִׁים פְּרָקִים. מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר, הֲרֵינִי שׁוֹנֶה שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְמָחָר עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אָמַר רַבִּי אַמֵּי (משלי כד, ז): רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְכִכָּר תָּלוּי בַּאֲוִירוֹ שֶׁל בַּיִת, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת זֶה, מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר וְלֹא אַחֵר תְּלָאוֹ, אֶלָּא מֵבִיא שְׁנֵי קָנִים וּמְסַפְּקָן זֶה לָזֶה וּמוֹרִידוֹ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל חָכָם, מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר וְהוּא לֹא מֵאַחֵר לְמָדָהּ, אֶלָּא הֲרֵינִי לוֹמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר עַד שֶׁאֲנִי לוֹמֵד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִטְרַסְקָל נָקוּב שֶׁשָּׂכַר בְּעָלָיו פּוֹעֲלִים לְמַלֹאתוֹ, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר, מָה אֲנִי מוֹעִיל, מַכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָּזוֹ, מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר, וְלֹא שְׂכַר כָּל חָבִית וְחָבִית אֲנִי נוֹטֵל. כָּךְ מִי שֶׁהוּא טִפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר מָה אֲנִי מוֹעִיל לִלְמֹד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ, מִי שֶׁהוּא פִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר וְלֹא שְׂכַר יְגִיעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן.

אָמַר רַבִּי זְעִירָא אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן קוֹצִין בַּתּוֹרָה, תַּלְתַּלֵּי תַּלְתַּלִּים, הֵן יְכוֹלִין לְהַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ תֵּל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד.

אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בַּר חֲגַאי [בשם] רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, קְרוֹבָה [קרובץ] אִם מִתְכַּנְסִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַלְבִּין כָּנָף אֶחָד שֶׁל עוֹרֵב אֵינָן יְכוֹלִין, כָּךְ אִם מִתְכַּנְסִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַעֲקֹר דָּבָר אֶחָד מֵהַתּוֹרָה אֵינָן יְכוֹלִין, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִשְׁלֹמֹה, עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה עָלָה קַטֵיגוֹרוֹ, וּמִי קִטְרְגוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר יוּ"ד שֶׁל יַרְבֶּה קִטְרְגוֹ. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה עָלָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲקָרַנִי שְׁלֹמֹה וַעֲשָׂאַנִי פְּלַסְתֵּר, שֶׁכָּל דְּיָתֵיקֵי שֶׁשְּׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דְּבָרִים בְּטֵלִין הֵימֶנָּה כֻּלָּהּ בְּטֵלָה, וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר יו"ד מִמֶּנִּי, כְּתִיב (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְהִרְבָּה לוֹ. (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְהִרְבָּה לוֹ סוּסִים. לֹא יַרְבֶּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְהִרְבָּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא לְךָ, הֲרֵי שְׁלֹמֹה בָּטֵל וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְיו"ד מִמְךָ אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר יו"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁמָהּ שֶׁל שָׂרָה, חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם חֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם וְחֶצְיוֹ לְשָׂרָה.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה יו"ד שֶׁל שָׂרָה עָלְתָה וְנִשְׁתַּטְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲקַרְתַּנִי מִשְּׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא, לְשֶׁעָבַר הָיִית בִּשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה בְּסוֹפָהּ שֶׁל תֵּבָה, אֲבָל עַכְשָׁיו הֲרֵינִי נוֹתְנֵךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל תֵּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אִם אַתְּ עוֹשֶׂה דָּלֶ"ת רֵי"שׁ, אַתָּה מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. (שמות לד, יד): כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה רֵי"שׁ דָּלֶ"ת, נִמְצָא אַתְּ מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. (ויקרא כב, לב): וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי"ת ה"א נִמְצָא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ"א חֵי"ת אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה', אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי"ת כָּ"ף מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. (הושע ה, ז): בַּה' בָּגָדוּ, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי"ת כָּ"ף, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם. (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה', אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּ"ף בֵּי"ת אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. (שמואל א ב, ב): כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, אָמַר רַב אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כֹּלָּה בָּלֶה וְאַתְּ לֵית בָּלֶה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, אֵין לְבַלּוֹתֶךָ.

ג רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן פְּתַר קְרָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שיר השירים ה, יא): שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שיר השירים ה, טו): מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים, וּכְתִיב (נחום ב, ה): מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ, אֶלָּא אֵלּוּ בְּנֵי תּוֹרָה שֶׁהֵן נִרְאִין כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק פָּתַר קְרָיָא בְּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאוֹת כְּאִלּוּ הֵן כְּעוּרוֹת וּשְׁחוֹרוֹת לְאָמְרָן בָּרַבִּים, כְּגוֹן הִלְכוֹת זִיבָה וּנְגָעִים נִדָּה וְיוֹלֶדֶת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הֵן עֲרֵבוֹת עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ד): וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וגו', תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁהֲרֵי פָּרָשַׁת זָב וְזָבָה לֹא נֶאֶמְרוּ כְּאַחַת אֶלָּא זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ (ויקרא טו, ב): אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ (ויקרא טו, כה): וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ וגו'.

ד רַבִּי כֹּהֵן פָּתַח (קהלת י, יח): בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וגו', עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל מִלַּחֲנוֹת בְּמַחְלֹקֶת לִפְנֵי הַר סִינַי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי, (תהלים יח, י): וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, (קהלת י, יח): וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁנִּשְׁתַּפְּלוּ יִשְׂרָאֵל מִלַּחֲנוֹת בְּמַחְלֹקֶת (קהלת י, יח): יִדְלֹף הַבָּיִת (שופטים ה, ד): גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם.

דָּבָר אַחֵר, בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּימֵי יִרְמְיָה, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה (ישעיה כב, ח): וַיְּגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה, גַּלֵּי דְכַסֵּי. וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁנִּשְׁתַּפְּלוּ מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּימֵי יִרְמְיָה, יִדְלֹף הַבָּיִת (עמוס ו, יא): כִּי הִנֵּה ה' מְצַוֶּה וְהִכָּה אֶת הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים, מָה הָדֵין רְסִיסָה אִית מִינָהּ אָלִיסִים, וְהָדֵין בְּקִיעָה לֵית מִינָהּ אָלִיסִין לָא דָמוּ לַהֲדָדֵי.

דָּבָר אַחֵר, בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִתְעַצֵּל לְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה רֶאוּמָטִיקוֹס, וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַזֶּה מִשְׁתַּפֵּל לְקַנֵּחַ גּוּפוֹ כָּרָאוּי יַעֲלֶה גּוּפוֹ חֲטָטִין. רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַר קְרָיָא בְּאִשָּׁה, עַל יְדֵי שֶׁהָאִשָּׁה זוֹ מִתְעַצֶּלֶת מִלְּכַסּוֹת אֶת עַצְמָהּ כָּרָאוּי, יִמַּךְ הַמְּקָרֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כ, יח): וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִיא גִלְתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם, עַל יְדֵי שֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ מִשְׁתַּפֶּלֶת מִלִּבְדֹּק עַצְמָהּ בְּעוֹנָתָהּ, יִדְלֹף הַבָּיִת, הֲרֵי הִיא מִתְרַבָּה בְּדָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא טו, כה): וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, טָבִיתָא אַמְתָא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה בּוֹדֶקֶת בְּחָבִיּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישָׁה יָשְׁבָה לָהּ, אָמַר לָהּ הָא קְהִיתִין, אָמְרָה לֵיהּ, לָא, כֵּיוָן דְּאִיתְבּוֹנֵן אָמַר וַוי דְּהָא אָזֵיל חַמְרָא, אָמְרָה לוֹ עַל כָּל חָבִית וְחָבִית הָיִיתִי בּוֹדֶקֶת וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֶלָּא בָּזוֹ, אָמַר לָהּ תִּתְיְהֵב לִיךְ נַפְשָׁךְ הֵיךְ כְּמָה דִּיהַבְתְּ לְנַפְשִׁי.

ה דָּבָר אַחֵר, וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים ב טו, ג): וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה, וּמִי נִתְנַבֵּא הַפָּסוּק הַזֶּה, עֲזַרְיָה בֶּן עוֹדֵד הַנָּבִיא אָמַר, עֲתִידִין יָמִים לָבוֹא לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, שֶׁאֵין מִדַּת הַדִּין נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם. וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, שֶׁהַכְּהֻנָּה גְדוֹלָה עֲתִידָה לִבָּטֵל. וּלְלֹא תוֹרָה, שֶׁעֲתִידִין סַנְהֶדְּרִין לִבָּטֵל. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ הַדּוֹר כֵּן רָפוּ יְדֵיהֶן, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה (ישעיה לה, ג): חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּנְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת, יָדַיִם שֶׁהֵן נִרְאִין כְּאִלּוּ רָפוֹת. (ישעיה לה, ג): וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ, שֶׁהֵן נִרְאוֹת כְּאִלּוּ כּוֹשְׁלוֹת. רַבִּי פִּנְחָס אָמַר חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת, שֶׁרִפִּיתֶם עַצְמְכֶם בְּמַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ, שֶׁכָּשַׁלְתֶּם בְּמַעֲשֵיכֶם הָרָעִים. (ישעיה לה, ד): אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב, רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר לִמְפַגְרֵי לִבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, ז): יְמַהֲרוּ חוֹמָתָהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁהֵן דּוֹחֲקִין אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, יח): וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ. (ישעיה לה, ד): חִזְּקוּ אַל תִּירָאוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (תהלים מב, ד): הָיְתָה לִי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן (ישעיה לה, ד): הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא, מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁלֵּם גְמוּלָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם (ישעיה לה, ד): גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבוֹא וְישַׁעֲכֶם. וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל, וְכִי יָמִים רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁל צַעַר הָיָה קוֹרֵא אוֹתָן רַבִּים, דְּכַוָּתָהּ (מלכים א יח, א): וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בָּאַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר בָּאֶמְצַע, הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים, וְכִי יָמִים רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא יָמִים שֶׁל צַעַר, לְפִיכָךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָן רַבִּים, וּדְכַוָּתָהּ (שמות ב, כג): וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וְכִי רַבִּים הָיוּ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁל צַעַר, וּדְכַוָּתָהּ (אסתר א, ד): שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם, וְכִי רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ וכו', וְהָדֵין פְּסוּקָא וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא יָמִים שְׁנַיִם, רַבִּים שְׁלשָׁה, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין זוֹ נִדָּה אֶלָּא דָּוָה. וְהַנִּדָּה בְּנִדָּתָהּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (ויקרא טו, לג): וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ.

אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי צַעַר גָּדוֹל נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִשָּׁה זוֹ, שֶׁמְאַחַר שֶׁמְשַׁמֶּרֶת יְמֵי זִיבָה יוֹשֶׁבֶת וּמְשַׁמֶּרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה, וְהַתּוֹרָה קוֹרֵא אוֹתָהּ נִדָּה, וְהַדָּוָה בְּזִיבָתָהּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר וּמָה אִם הָאִשָּׁה הַזּוֹ עַל יְדֵי שֶׁפֵּרְשָׁה שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יָמִים הַתּוֹרָה קוֹרֵא אוֹתָהּ נִדָּה, אָנוּ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ מִבֵּית חַיֵּינוּ וּמִבֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה שָׁנִים, כַּמָּה קִיצִים וְכַמָּה עִבּוּרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ו דָּבָר אַחֵר, וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ, מִי קִיֵּם מִצְוַת זִיבָה יְכָנְיָהוּ בֶּן יְהוֹיָקִים, אָמְרוּ כֵּיוָן שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם עָלָה וְיָשַׁב לוֹ בְּדַפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, יָרְדָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה לִקְרָאתוֹ אָמְרוּ לוֹ הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה לִיחָרֵב, אָמַר לָהֶם לָאו, אֶלָּא יְהוֹיָקִים מָרַד בִּי תְּנוּהוּ לִי וְאֵלֵךְ, בָּאוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ לִיהוֹיָקִים נְבוּכַדְנֶצַּר בָּעֵי לָךְ, אָמַר לָהֶן כָּךְ עוֹשִׂין, דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, דּוֹחִין נַפְשִׁי וּמְקַיֵּם נַפְשֵׁיכוֹן, כְּתִיב (דברים כג, טז): לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, אָמְרוּ לוֹ לֹא כָךְ עָשְׂתָה זְקֵנָתְךָ לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהֶם עָמְדוּ וּנְטָלוּהוּ וְשִׁלְשְׁלוּהוּ לוֹ. וְכֵיצַד שִׁלְשְׁלוּהוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חַי שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל יט, ט): וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים, בַּחַיִּים כְּתִיב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מֵת שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ לוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל יט, ט): לְמַעַן לֹא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲנִי מְקַיֵּם דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם, חַי שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁהָיָה מְפֻנָּק וּמֵת בְּיָדָם. מֶה עָשָׂה לוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוּהוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה, וְיָשַׁב עָלָיו בְּפָרָדִימוֹס וַהֲרָגוֹ, וְקָרַע אֶת הַחֲמוֹר וְהִכְנִיסוּהוּ לְתוֹכוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, יט): קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַהֲרָגוֹ וְהָיָה מְחַתֵּךְ מִמֶּנּוּ כְּזֵיתִים וּמַשְׁלִיךְ לַכְּלָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר, הֵיכָן הִיא קְבוּרַת חֲמוֹר לֹא בִּמְעִי הַכֶּלֶב, הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתֵּר עָלָיו וְאוֹמֵר (מלכים ב כד, ה): וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תְּלָתָא אֳמוֹרָאִין חַד אָמַר שֶׁהָיָה לָבוּשׁ כִּלְאַיִם, וְחַד אָמַר שֶׁמָּשַׁךְ לוֹ עָרְלָה, וְחַד אָמַר שֶׁנִּמְצֵאת כְּתוֹבַת קַעְקַע חֲקוּקָה עַל בְּשָׂרוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַל יְדֵי שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְעַל כַּלָּתוֹ וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר בַּפֶּתַח שֶׁיָּצָא בּוֹ נִכְנָס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁהוֹשִׁיב בִּירָנִיּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, מַהוּ בִּירָנִיּוֹת, בָּיְירָן צָיְירָן, שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אֶת נְשֵׁיהֶם וּמַכְנִיס מָמוֹנָם לַטִּמְיוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל יט, ז): וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו. כֵּיוָן שֶׁהֲרָגוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר הִמְלִיךְ אֶת יְכָנְיָה בְּנוֹ תַּחְתָּיו וְיָרַד לוֹ לְבָבֶל, יָצְאוּ כָּל בְּנֵי בָבֶל לְקַלְּסוֹ, אָמְרוּ לוֹ מֶה עָשִׂיתָ, אָמַר לָהֶם יְהוֹיָקִים מָרַד בִּי וַהֲרַגְתִּיו וְהִמְלַכְתִּי יְכָנְיָה בְּנוֹ תַּחְתָּיו, אָמְרוּ לוֹ מַתְלָא אָמַר גּוּר טַב מִכֶּלֶב בִּישׁ לָא תְרַבֵּי, גּוּר בִּישׁ מִכֶּלֶב בִּישׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיָּד שָׁמַע לָהֶם וְעָלָה וְיָשַׁב בְּדַפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, יָרְדוּ סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה לִיחָרֵב, אָמַר לָהֶם לֹא, אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִמְלַכְתִּי תְּנוּהוּ לִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִי. אָזְלִין אָמְרִין לִיכָנְיָה נְבוּכַדְנֶצַּר בָּעֵי לָךְ, מֶה עָשָׂה עָמַד וְכִנֵּס כָּל מַפְתְּחוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ לִהְיוֹת גִּזְבָּרִין לְפָנֶיךָ, עַד עַכְשָׁיו הָיִינוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים נֶאֱמָנִים לְפָנֶיךָ, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מַפְתְּחוֹתֶיךָ לְפָנֶיךָ. תְּרֵין אֳמוֹרָאִין חַד אָמַר כְּמִין יַד שֶׁל אֵשׁ יָרְדָה וּנְטָלָתַן מִמֶּנּוּ, וְחַד אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁזְּרָקָן עוֹד לֹא יָרְדוּ. מָה הָיוּ בַּחוּרֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין, הָיוּ עוֹלִין לְרֹאשׁ גַּגּוֹתֵיהֶן וְנוֹפְלִים מֵתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כב, א): מַשָּׂא גֵיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. מֶה עָשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר, נְטָלוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נֶחְבַּשׁ בְּיָמָיו לֹא הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, עַל שׁוּם (ישעיה יד, יז): אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה. גָּלָה יְהוֹיָכִין וְגָלְתָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה עִמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, כח): הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כָּעֶצֶם הַזֶּה שֶׁל מֹחַ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְנַפְּצוֹ אֵינוֹ יָפֶה לִמְאוּמָה כו', עַד שְׁאַלְתִּיאֵל שָׁאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְהִתִּירוּ לוֹ אֶת נִדְרוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה עַל דַּעְתָּהּ וְאָמְרוּ בְּיָמֵינוּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד פּוֹסֶקֶת, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים פט, לז): וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, מַה נַּעֲשֶׂה נֵלֵךְ וּנְפַיֵּס לַגַּדֶּלֶת, וְגַדֶּלֶת לַמַּלְכָּה, וּמַלְכָּה לַמֶּלֶךְ. הָלְכוּ וּפִיְּסוּ לַגַּדֶּלֶת, וְגַדֶּלֶת לַמַּלְכָה, וּמַלְכָּה לַמֶּלֶךְ. מָה הָיָה שֵׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, רַב הוּנָא אָמַר שְׁמִירָם שְׁמָהּ, רַבִּי אָבִין אָמַר שְׁמִירָמוֹת שְׁמָהּ, וְרַבָּנָן אָמְרִין שְׁמִירַעַם שְׁמָהּ, עַל יְדֵי שֶׁנּוֹלְדָה בְּרָעַם. כֵּיוָן שֶׁבָּא נְבוּכַדְנֶצַּר לְהִזָּקֵק לָהּ אָמְרָה לוֹ אַתְּ מֶלֶךְ וִיכָנְיָה אֵינוֹ מֶלֶךְ, אַתָּה מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידְךָ וִיכָנְיָה אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידוֹ, מִיָּד גָּזַר וְנָתְנוּ לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְכֵיצַד שִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ, רַבִּי שַׁבְּתַי אָמַר דֶּרֶךְ קִנְקָלִין שִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי פָּתְחוּ הַמַּעֲזִיבָה וְשִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק לָהּ אָמְרָה כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי, פֵּרַשׁ מִמֶּנָּהּ, מִיָּד הָלְכָה וְסָפְרָה וְטָהֲרָה וְטָבְלָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּירוּשָׁלַיִם לֹא קִיַּמְתֶּם מִצְוַת זִיבָה וְעַתָּה אַתֶּם מְקַיְּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יא): גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר, נִזְכַּרְתֶּם אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁבְּסִינַי בִּשְׁבִיל כֵּן שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ, אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם (ירמיה ג, כב): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם.