רש"י נבואת זכריה. סתומה היא מאוד כי יש בה מראות דומות לחלום הניתן לפתרון ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבא מורה צדק ולפי היכולת אתן לב ליישב המקראות אחד אחד מן הפתרונות הדומות לו ואחר פתרונות של יונתן : בחדש השמיני. קודם שהתחילו לחזור ולבנות במלאכה שהרי בעשרים וארבע לחדש התחילו בה : (רש"י)
{ב}קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עַל-אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם קָֽצֶף:
רש"י על אבותיכם. שבדור חורבן הבית : (רש"י)
מצודת דוד קצף ה'. ר''ל חרבן הבית שהיה בימי אבותיכם לא במקרה היה כי אם ה' קצף עליהם בעבור העון בא בגמול : (מצודת דוד)
רש"י אבותיכם איה הם. ראו שלקו מכה רעה ברעב בחרב ובשבי : והנביאים הלעולם יחיו. וא''ת אף הנביאים איה הם הרי מתו אני משיב לכם וכי הנביאים היה להם לעולם לחיות אך סופן מוכיח כי אמת היה דבריהם שכל דברי וחוקי גזירות פורענותי אשר צויתי את עבדי הנביאים עליכם הלא השיגו אבותיכם : (רש"י)
מצודת דוד איה הם. כאומר הלא נלקו בחרב וברעב ובדבר : והנביאים הלעולם יחיו. כאומר ואם תשיבו לומר הנביאים איה הם הלא גם הם מתו עם שלא עשו הרע על זה אשיב לכם וכי הנביאים יחיו עד עולם כי הלא מתו במלאות שנותיהם : (מצודת דוד)
מצודת דוד אך דברי וחוקי. אך דברי חוק הגזרה אשר צויתי את הנביאים לנבאות הלא המה השיגו את אבותיכם לבד ולא את הנביאים : וישובו. אבותיכם עצמם שבו לומר בעת החרבן הנה כמו שחשב ה' לעשות לנו כפי מעשינו כן עשה לבד אתנו והנביאים לא נלקו כמונו : (מצודת דוד)
מצודת ציון זמם. ענין מחשבה כמו זממו אל תפק (תהלים קמ) : (מצודת ציון)
רש"י ראיתי הלילה וגו'. רבותינו פירשו מה שפירשו באגדת חלק אך אין סדר הפרשה והלשון מתיישב בו : והנה איש. מלאך : על סוס אדום. רמז הוא ליפרע מכשדים ממדי ופרס בחרב ובדם כמו שהוא אומר כאן וקצף גדול אני קוצף על העכו''ם : ואחריו סוסים אדומים וגו'. מוכנים לשליחותו של מקום ויש בהם מיני צבעים הרבה ושבח הוא לו. שרוקים . לא ידעתי מה צבע הוא וי''ת קווחין : בין ההדסים אשר במצולה. בין אילני דהדסיא דבבל : (רש"י)
מצודת דוד הלילה. ר''ל בלילה : איש. ר''ל מלאך וכן והאיש גבריאל (דניאל ט) : והוא. האיש הרוכב על הסוס עמד בין אילני הדס העומדים במצולה : ואחריו. אחר האיש הרוכב עמדו סוסים אדומים וגומר : (מצודת דוד)
מצודת ציון ההדסים. שם אילן המריח : במצולה. מקום רבוי המים עניינו כמו ותשליכני מצולה (יונה ב) : שרוקים. מצויירים בצבעים מחולפים ודוגמתו בדרז''ל אשה לא תעביר שרק על פניה (שבת צה) : (מצודת ציון)
רש"י ואומר. למלאך אחד אשר היה מראה אותי כל זאת מה אלה אדוני והוא הרוכב על סוס אדום : (רש"י)
מצודת דוד ואומר. שאלתי את המלאך הדובר בי מה אלה ר''ל על מה מרמז : אני אראך. במראה נבואה אראה לך על מה מרמז וזהו במה שהשמיע לאזניו דברי האיש העומד בין ההדסים האמור במקרא שלאחריו : (מצודת דוד)
מצודת דוד ויען האיש וגו'. עם כי הוא שאל אל המלאך הדובר בו ענהו האיש וגו' : אלה. הסוסים האלה הם אשר שלח ה' להתהלך בארץ לארכה ולרחבה לרשת משכנות לא להם כל אחד בזמנו : (מצודת דוד)
מצודת דוד ויענו וגו'. כי המלאך העומד בין ההדסים שאלם מה עשו בארץ כ''א בזמנו ועם כי לא נזכר כי מהתשובה יובן ששאלם על זה : התהלכנו בארץ. ר''ל ירשנו את כל הארץ והנה כולה יושבת בשלוה והשקט ואין מי שערב לבו לגשת למלחמה לקחת מה מידינו ופתרון המראה היא הסוסים הם שלוחי המקום ירמזו על המושלים בכיפה והראה לו בדמות סוסים לרמז על המהירות וקלות התנועה והיה הרבה מכל מין לרמז על מרבית המהירות וכדרך שראה במראה אחרת כמ''ש והנה ארבע מרכבות וגו' במרכבה הראשונה סוסים אדומים וגומר (לקמן ו) והאדומים בכללם ירמזו על בבל שנאמר בו אנת הוא ראשה די דהבא (דניאל ב) ומראה הזהב אדומה היא והמלאך שרכב על אחד מהאדומים בא לרמז שלא במקרה נפלה בבל אבל ה' שלח מלאכו והוא רכב עליה וכבשה תחתיו והעמידה בין ההדסים אשר במצולה לרמז שמפלת בבל היתה בארצה שעמדה במצולה כמ''ש האומר לצולה חרבי (ישעיה מד) ובה גדלו הדסים מרובים והשרוקים ירמזו על מדי ופרס לפי שהיו שתי מלכיות בא הרמז בסוסים בעלי מראה מחולפי הגוונים ולא בעלי גוון אחד והלבנים ירמזו על אנשי יון ויתכן שזהו לפי שמנהגם היה ללבוש מלבושי לבנים וכל טיבם ויופיים שהיו לבנים בהפלגה (ולא הראה לו במראה ההיא ממשלת טיטוס לפי שממשלתה היתה אחר חורבן בית השני ועדיין לא דבר בו מהחורבן הזה ולאחר שדבר בו מזה הראה לו באמת רמזים גם ממשלת טיטוס) : (מצודת דוד)
מצודת ציון יושבת. רצה לומר יושבת בשלוה : ושוקטת. על השקט ומרגוע : (מצודת ציון)
מצודת דוד מלאך ה'. העומד בין ההדסים : ה' צבאות עד מתי אתה וגו'. כאומר אף אם המשלח המלכיות ההם כ''א בזמנו ומסרת שרי מעלה מהעכו''ם תחת שר מעלה של כל המושל בזמנו אבל הלא אתה ה' על צבאות מעלה ומטה והכל בידך ומדוע לא תרחם אתה את ירושלים וכו' הלא אתה שר ישראל ואתה מושל בכל : אשר זעמתה. אשר כעסת עליהם זה זמן ע' שנה מעת חורבן הבית וכאומר הלא עדיין הם בכלל הזעם אם הם נכנעים למלכי מדי ופרס : (מצודת דוד)
מצודת ציון ויען. ענין הרמת קול כמו וענית ואמרת (דברים כו) : זעמתה. מל' זעם וכעס : (מצודת ציון)
רש"י השאננים. אשר אלו אומרים עליהם שהם יושבים ושקטים : אשר אני קצפתי. על עמי מעט : והמה עזרו. על הקצף לרעה : (רש"י)
מצודת דוד וקצף. עתה יפרש שהקצף היא על העכו''ם היושבים שאנן והשקט על אשר אני קצפתי מעט על ישראל והמה עזרו אל הקצף לעשות רעה עוד יותר ממה שקצפתי : (מצודת דוד)
מצודת דוד לכן. הואיל ומאד הרעו לישראל לכן כבר שבתי את ישראל לירושלים מפאת הרחמים עם כי לא זכו ועוד יבנה בה ביתי ולא יבטל המלך את הבנין בדרך שבטל כורש : וקו ינטה. הבונה ינטה קו המשקולת לבנות חומת העיר ולא ימחה המלך בידם : (מצודת דוד)
מצודת ציון וקו. ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן קו לקו (ישעיה כח) : ינטה. מל' הטיה : (מצודת ציון)
מצודת דוד עוד קרא לאמר. גם זה מדברי המלאך שאמר להנביא עוד קרא לאמר את זאת : עוד תפוצנה. ר''ל עוד יבוא חרבן וגלות על הבית השני ויפוצו יושבי ערי יהודה מכל טוב ויסחו מן הארץ הטובה : ונחם ה'. ואח''ז בגאולה העתידה ינחם ה' עוד את ציון ויבחר עוד בירושלים וכאומר הנה אז תהיה גאולה שלימה גאולת עולם ואז ימשלו הם על כל האומות : (מצודת דוד)
מצודת ציון תפוצנה. ענין פזור כמו ומאלה נפצה כל הארץ (בראשית ט) : (מצודת ציון)
רש"י אלה הקרנות. אלה העכו''ם אשר בארבע רוחות השמים אשר נגחו בקרניהם את יהודה וירושלים עד אשר זירום : (רש"י)
מצודת דוד מה אלה. ר''ל על מה מרמז : אלה הקרנות. ר''ל זה מרמז על הבבליים שהרעו לישראל וכאלו נגחו אותם בקרן עד שפזרו אותם הנה והנה : את ישראל. כמו ואת ישראל בוי''ו : (מצודת דוד)
מצודת ציון זרו. פזרו כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כו) : (מצודת ציון)
{ג}וַיַּרְאֵ֣נִי יְהוָ֔ה אַרְבָּעָ֖ה חָרָשִֽׁים:
רש"י ארבעה חרשים. נגרים היודעים לנסר את הקרנות ורבותינו פירשו במסכת סוכה מי הם : (רש"י)
מצודת דוד חרשים. אומנים היודעים לגדע ולהפיל את הקרנות : (מצודת דוד)
מצודת ציון חרשים. אומנים כמו חרש עצים (ישעיה מד) : (מצודת ציון)
רש"י ואומר מה. אלה הקרנות אשר ראיתי בראשונה : אשר זרו את יהודה . והשפילום עד כפי איש לא נשא ראשו ולא נתנו לאחד מבני עמי להרים ראש : ויבאו אלה. החרשים להחריד אותן הקרנות ולידות אותן : לידות. להשליך : (רש"י)
מצודת דוד ויאמר לאמר. ר''ל ה' אמר אל המלאך שיאמר לי : אלה הקרנות וגו'. ר''ל על כי אלה הקרנות וכו' הרעו לעשות כשיעור אשר איש מישראל לא נשא ראשו מפניהם ולכן באו אלה החרשים להחריד את הקרנות ולהפיל אותם על אשר שהיו מרימי' קרן על ארץ יהודה לזרותם ולפזרם והחרשים ההם מרמזים על כל מלך בזמנו שהחריד וכבש את המלך שמשל לפניו והחרש האחרון הוא מלך המשיח אשר יחרד ויכבש את המלכות הרביעית (ואף שכבר נפלה בבל הראה לו המקום כפי הגזרה וכאלו עמד לפני מפלת בבל) : (מצודת דוד)
מצודת ציון כפי. כשיעור כמו איש כפי אכלו (שמות יב) : לידות. ענין הפלה והשלכה כמו ידו אליה (ירמיה נ) : הנושאים. ענין הרמה : לזרותה. לפזרם : (מצודת ציון)
מצודת דוד ואומר. שאלתי את האיש להיכן אתה הולך עם חבל המדה : לראות כמה רחבה. ר''ל כמה יש עתה ברחבה ובארכה וכאלו מראה בזה שקטנה היא עכשיו מול הגודל שתהיה לעתיד : (מצודת דוד)
מצודת ציון אנה. להיכן כמו אנה אנחנו עולים (דברים א) : (מצודת ציון)
רש"י והנה המלאך הדובר בי יוצא. הוא אשר בידו חבל המדה : (רש"י)
מצודת דוד המלאך הדובר בי. אין זה שהיה בידו חבל המדה : יוצא. אל מול המלאך הבא לקראתו לשאול ממנו מהו עניין המדידה כי חשב פן המדידה היא להודיע שכן יהיה לעתיד מבלי תוספת : יוצא. לקראתו. להגיד לו ענין המדידה : (מצודת דוד)
רש"י רוץ דבר אל הנער. אל תצא עוד למוד כי נמלך הקב''ה בפמליא שלו שלא יהא לה קצב ושיעור ועתה רוץ דבר אל זכריה : פרזות תשב. מאין חומה כדי שיתישבו בה כל הבא ותגדל מיום אל יום : (רש"י)
מצודת דוד ויאמר אליו. המלאך הבא אמר אל המלאך הדובר בי רוץ חיש מהר ודבר אל הנער הזה הוא זכריה כי היה עודנו נער : פרזות. ר''ל אל יחשוב גם הוא כמוך שכן יהיה גם מדת העיר לעתיד כי לא כן הוא אבל המדידה בא להראות שקטנה היא עכשיו מול הגודל שתהיה לעתיד כי אז תהיה ירושלים מיושבת כעיר פרוז אשר אין חומה סביב לה כאלו אין לה קצבה ומדה וזהו ממה שיהיו בתוכה הרבה בני אדם ובהמה רבה וכאלו לא יכילם מקום נגדר : (מצודת דוד)
מצודת ציון רוץ. ענין מהירת ההליכה : הלז. הזה וכן מה הציון הלז (מ''ב כג) : פרזות. ר''ל מבלי חומה סביב וכן ראש פרזיו (חבקוק ג) : (מצודת ציון)
רש"י ואני אהיה לה. למגן כאילו חומת אש סביב לה וגם בתוכה תשכון שכינתי לכבודכם : (רש"י)
מצודת דוד ואני אהיה לה וגו'. ר''ל ועכ''ז לא ידאגו מפחד הבבליים כי פן יבוא בה הואיל והיא מבלי חומה כי אני אגן עליה מפני האויב כאלו יהיה סביבה חומת אש שאין לקרוב אליה : ולכבוד. ר''ל אל יחשבו שיהיה להם העדר כבוד לשבת בעיר פרוז כי אני אשרה שכינתי בתוכה להיות לה לכבוד אשר אין ערוך אליה כבוד הקפת החומה מסביב : (מצודת דוד)
רש"י הוי הוי. אין הוי אלא לשון הכרזה והזעקת קיבוץ וכן ת''י אכלו למבדריא הכריזו כמו (שמואל ב כב) ירעם מן שמים, אכלו מן שמיא : ונוסו מארץ. צאו גליות עמי מתוך בבל ואשור : (רש"י)
מצודת דוד הוי הוי. יאמר על הגאולה העתידה וכאלו יקרא עליהם אתם בני י' השבטים שגלו לארץ אשור העומדת בצפון צאו משם במרוצה לשוב אל ארצכם : כי כארבע רוחות השמים. כמו שד' רוחות השמים המה רחוקים זו מזו כן פרשתי אתכם לארץ מרחק ולכן מהרו ולכו לפי רוב המרחק : (מצודת דוד)
מצודת ציון הוי. הוא ענין קריאה וכן הוי כל צמא (ישעיה נה) : ונוסו. ענין בריחה ומהירות ההליכה : רוחות. פאה ועבר : (מצודת ציון)
רש"י אחר כבוד. אחר כבודכם אני שלוח להגדיל לכם כבוד ומדרש אגדה אחר כבוד אחר שאשלם לעשו כבוד שכיבד את אביו : (רש"י)
מצודת דוד אחר כבוד. ר''ל אחר שאמר לי שיהיה בתוך ירושלים לה לכבוד כמ''ש למעלה אחר זה שלחני להנבאות על הבבליים השוללים אתכם להודיעם שישלם להם גמול כי כל הנוגע בכם לרעה הרי הוא כאלו נוגע בבבת עינו של המקום ב''ה כביכול, או רצה לומר מזיק לעצמו כי יקבל גמולו והרי הוא כאלו נוגע בבבת עינו שמזיק לעצמו בידים : (מצודת דוד)
מצודת ציון השוללים. ענין בזה : בבבת עינו. הוא גלגל העין וכן כאישון בת עין (תהלים יז) : (מצודת ציון)
רש"י והיו שלל לעבדיהם. לישראל שהם עתה עבדים להן : (רש"י)
מצודת דוד כי הנני מניף. כי בעבור זה אניף ידי עליהם להכות בהם והם יהיו לשלל לישראל שהיו עבדים להם : וידעתם. בבוא הדבר תדעו אשר ה' שלחני ומאתו היו דברי : (מצודת דוד)
מצודת ציון מניף. ענין הרמה כמו והניף הכהן (ויקרא כג) : (מצודת ציון)
מצודת דוד ונלוו. אז יתחברו עכו''ם רבים אל ה' ויהיו לו לעם להאמין בו ועכ''ז אשכון בתוכך ולא בתוך העכו''ם הרבים : וידעת. אז בהשכינו את שכינתו לבד בתוכך תדע אשר ה' שלחני אליך ר''ל עיקר ייעוד הטובה נאמר עליך ולא על האומות אם כי גם הם יאמינו בה' מכל מקום לא ישוו עמך בדבר הטובה : (מצודת דוד)
מצודת ציון ונלוו. ענין התחברות כמו ונלוה הגר (ישעיה יד) : (מצודת ציון)
רש"י הס כל בשר. כל שאר העכו''ם : כי נעור. ל' הערה והקצה : (רש"י)
מצודת דוד הס כל בשר. שתקו כל האומות מפחד ה' ולא תוסיפו עוד להרחיב פה על ישראל : כי נעור. כי אז יעור ממעון קדשו השמים לרדת לעשות נקם בהאומות כי עד הנה החריש להאומות כאלו היה ישן אבל אז כאלו יעיר משנתו : (מצודת דוד)
מצודת ציון הס. ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר יג) : כל בשר. כל אדם : נעור. מלשון הערה והקיצה כמו אשר יעור משנתו (לקמן ד') : ממעון. ענין מדור כמו ה' מעון אתה היית לנו (תהלי' צ) : (מצודת ציון)
רש"י לשטנו. להשטינו על שהיו בניו נשואים נשים נכריות כמו שכ' בספר עזרא וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני יהושע בן יהוצדק : (רש"י)
מצודת דוד ויראני. במראה הנבואה : על ימינו. על ימין יהושע : לשטנו. לקטרג עליו על מה שלא מיחה בבניו שנשאו נשים נכריות כמ''ש וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים וגו' מבני יהושע בן יוצדק (עזרא י) כן ארז''ל : (מצודת דוד)
מצודת ציון השטן. מלאך מקטרג : לשטנו. ענין קטרוג וכן כתבו שטנה (עזרא ד') : (מצודת ציון)
רש"י יגער ה' בך השטן. יגער הקב''ה בך אתה השטן וחוזר ואומר ויגער ה' בך הוא הבוחר בירושלים שלא תכנס לפניו לקטרג על הצדיק הזה הלא ראוי הוא וזכה לכך שהוצל מאש השריפה : הלא זה אוד מוצל מאש. מפורש באגדת חלק (דף צג) שהושלך עם אחאב בן קוליה וחבירו לאור : (רש"י)
מצודת דוד ויאמר ה'. ר''ל מלאך ה' : יגער וגו'. ויגער. ר''ל יגער ויחזור ויגער : הבוחר בירושלים. מוסב על ה' לומר ה' הבוחר בירושלים יגער בך : הלא זה. ר''ל איך תקטרג עליו הלא הוא כאוד המוצל מאש כי הושלך באש ע''י נ''נ עם אחאב וצדקיהו נביאי השקר וניצל מן השריפה כמ''ש חז''ל וא''כ זכותו רב ואיך תקטרג עליו : (מצודת דוד)
מצודת ציון יגער. ענין צעקה נזיפה : אוד. הוא העץ שמנדנדים בו האש כמו כאוד מוצל משרפה (עמוס ד') : (מצודת ציון)
רש"י לבוש בגדים צואים. כתרגומו הוו ליה בנין דנסבין להון נשין דלא כשרין לכהונתא והיה נענש הוא על שלא מיחה בידם : (רש"י)
מצודת דוד ויהושע וגו'. ועומד וגו'. ר''ל בשעה שעמד לפני המלאך היה עדיין לבוש בגדים מלוכלכים ר''ל עדיין היה מלובש בזה העון כי עוד ישבו הנשים הנכריות תחת בניו ולא גרשו אותן והוא לא מיחה בהם : (מצודת דוד)
מצודת ציון צואים. ר''ל מלוכלכים ולפי שהצואה הוא לכלוך קורא לבגדים מלוכלכים בגדים צואים : (מצודת ציון)
רש"י הסירו הבגדים הצואים מעליו. יבדילו בניו את נשותיהם וימחול לו : מחלצות. חליפות בגדים נאי' כלומר זכיות אבל לפי שדימה העון לבגדים צואים דימה הזכיות למחלצות בגדים נאים ולבנים : (רש"י)
מצודת דוד ויען ויאמר. המלאך שעמד יהושע לפניו אמר אל המלאכים העומדים לפניו הסירו מיהושע הבגדים המלוכלכים ר''ל הפרישו את בניו מנשותיהם הנכריות למען יוסר העון מיהושע : ויאמר אליו. המלאך אמר ליהושע : ראה העברתי. במה שצויתי להפריש בניך מהנכריות העברתי מעליך העון שהיה בך מה שלא מחית בהם : והלבש. צויתי להלביש אותך : מחלצות. ר''ל כשיוסר העון יגולה הזכות : (מצודת דוד)
מצודת ציון ויען. ענין הרמת קול כמו וענית ואמרת (דברים כו) : מחלצות. כן יקראו מין מלבושים נאים וכן המחלצות והמעטפות (ישעיה ג) : (מצודת ציון)
רש"י ואומר. אני זכריה : ישימו צניף טהור וגו'. בקשתי רחמים עליו : (רש"י)
מצודת דוד ואומר. זה מאמר זכריה שאמר התפללתי עליו שישימו על ראשו צניף טהור ר''ל שיהיה כתר כהונה גדולה לירושה לזרעו אחריו הואיל ופרשו מן העכו''ם : וישימו וגו'. ר''ל נתקבלה תפילתו ומיד נתנו לו לרשת כתר כהונה גדולה : וילבישהו בגדים. ר''ל היה נגלה זכיותיו : ומלאך ה' עומד. בכל משך הזמן שנעשה כל זה : (מצודת דוד)
מצודת ציון צניף. מל' מצנפת העשוי לסבב את הראש : טהור. ר''ל ברור ונקי : (מצודת ציון)
רש"י אם בדרכי תלך. וגם אני זאת אעשה לך : אתה תדין את ביתי. תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי : ונתתי לך מהלכים. כתרגומו ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך רגלין דמהלכין בין שרפיא האלין ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד : העומדים. שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה : (רש"י)
מצודת דוד אם בדרכי תלך. ר''ל אם זרעך ילכו בדרכי ואמר כמדבר עליו כי זרע האדם יחשב כמוהו וכן אקחך זרובבל (חגי ב) : ואם את משמרתי תשמור. ר''ל אם ישמרו הדברים שצויתי לשמרם וכפל הדבר במ''ש : וגם אתה תדין. ר''ל גם זרעך כמוך יהיו כ''ג ופקידים עד עולם לדון את ביתי וע''פ יעשה כל צרכי הבית : וגם תשמור. ר''ל בידם יהיו שמירות חצרי וכפל הדבר במ''ש : ונתתי לך מהלכים. ר''ל ומלבד זאת לא יקופח שכרם בעולם הנשמות כי אתן להם מהלכים וטיולים בין המלאכים האלה העומדים פה כמ''ש למעלה ויאמר אל העומדים לפניו : (מצודת דוד)
מצודת ציון תדין. מל' דין והוא ענין היישרת הדבר : מהלכים. מל' הלוך וטיול : (מצודת ציון)
רש"י אתה ורעיך. חנניה מישאל ועזריה היו : אנשי מופת. גברין כשרין למיעבד להון ניסין שאף להם נעשה נס : כי הנני מביא את עבדי צמח. כי עתה זרובבל פחת יהודה קטן בחצר המלך אני מצמיח לו גדולה ושם נתתיו לחן בעיני המלך למלאות שאלתו בבנין הבית והעיר כמו שמפורש בעזרא דברי נחמיה בן חכליה והוא זרובבל כדאמרינן בסנהד' : (רש"י)
מצודת דוד אתה ורעיך. גם אתה שמע גם רעיך ישמעו והם חנניה מישאל ועזריה כי גם המה אנשי מופת כי נצולו מכבשן האש כמוך ומהראוי לייחד הדבור גם להם : כי הנני מביא. ר''ל והדבור הוא אשר הנני מביא את עבדי צמח וזהו מלך המשיח כמ''ש והקימותי לדוד צמח צדיק (ירמיה כג) : (מצודת דוד)
רש"י כי הנה האבן. יסוד הבית אשר יסדתם בימי כורש ובטלו על ידיכם ואותו היסוד ועובי החומה היה מעט בעיניכם כמו שמפורש בעזרא ובנבואת חגי : על אבן אחת שבעה עינים. סופו להרחיב על א' שבעה וכן ת''י על אבנא חדא שבעא עינין חזיין לה ולשון עינים ל' מראו' ולי נראה שבעה עינים על שם עיני הקב''ה שבעיניו ולבו להוסיף עליו על אחד שבעה לפי שדוגמתו בנבואה זו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים אלא לימד שנתן עיניו להרבות כבוד הבית בבניינו : הנני מפתח פתוחה. מתיר קישוריה מפיר עצת האויבים אשר כתבו שטנה לבטל המלאכה : ומשתי. והסירותי : ביום אחד. לא ידעתי איזה יום, (תו' ביום אשר התחילו להוסיף על הבנין ימיש עון הארץ ותהי' ברכה בפירותיו כי עכשיו מאיר' כמו שנ' בנבואת חגי) : (רש"י)
מצודת דוד כי הנה האבן וגו'. ר''ל מוכן הוא האבן ההושם ביסוד בנין בית העתיד ע''י כ''ג מזרע יהושע אשר יכהן אז ר''ל כבר הגזירה ההיא גזורה : על אבן אחת. ועל כל אבן מאבני הבנין יהיה שבעה עינים ר''ל שמירות רבות יהיה מאת המקום ב''ה על הבנין ההוא : הנני מפתח פתוחה וגו'. המקום ב''ה בעצמו יחקוק צורות על האבנים ליפותם ר''ל הוא יתן כח ועזר על המלאכה : ומשתי וגו'. ביום אחד. ר''ל בפעם אחת אסיר עון הארץ ההיא כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו עוד ולא ימצא עוד עון : (מצודת דוד)
מצודת ציון שבעה עינים. ר''ל הרבה וכן שבע יפול צדיק (משלי כד) : מפתח פתוחה. ענין חקיקת הציור כמו ויודע לפתח פתוחים (ד''ה ב' ב') : ומשתי. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות יג) : (מצודת ציון)
מצודת דוד וישב וגו'. כי במראה שלפניה לא דבר עמו המלאך הדובר בי לזה אמר וישב המלאך וגו' : ויעירני. ר''ל הוא הניעני לעוררני ונתעוררתי כאיש אשר יעור משנתו : (מצודת דוד)
רש"י וגולה על ראשה. כמו (יהושע טז) גולות עלית לשון מעיין כמין ספל גדול עגול : ושבעה נרותיה. כמין בזיכין שנותנין השמן והפתילה לתוכה : שבעה ושבעה מוצקות. לכל נר ונר באין שבעה צנורות קטנים שהשמן זב מן הגולה דרך אותן מוצקות לכל נר ונר : (רש"י)
מצודת דוד מה אתה רואה. במראה הנבואה : כולה. כל המנורה היתה זהב : וגולה על ראשה. ממעל על ראשה היה כעין ספל ובה היה השמן : ושבעה נרותיה עליה. ממעל בראשי קני המנורה היו שבעה נרותיה הם כעין בזיכין להשים בהם השמן והפתילות : שבעה ושבעה מוצקות. ר''ל לכל נר ונר היה שבעה צינורות שהשמן ניצק בהם מעצמו מן הגולה להמשך על הנרות שהמה על ראש המנורה : (מצודת דוד)
מצודת ציון וגולה. ספל עגול וכן וגולת הכותרות (מ''א ז') : נרותיה. כעין בזיכין על השמן והפתילה כמו ועשית את נרותיה (שמות כה) : מוצקות. מל' יציקה והם צינורות ודרך שם ניצוק ונמשך השמן : (מצודת ציון)
רש"י ושנים זתים עליה. אצלה שני אילנות שהזיתים גדילים בהם : אחד מימין הגולה ואחד משמאלה וגו'. וכאן לא פירש על שני צנתרות זהב האמורות למטה בפרשה והם כמין עריבות ועדשים של בית הבד שהם עומדים אצל הזיתים והזיתים נחבטים מאיליהם לתוך הצנתרות ומתחממות שם כבמעטן ונעצרים שם בבית הבד והשמן נופל לתוך הצנתרות ומהצנתרות לתוך הגולה ומהגולה אל המוצקות ומהמוצקות אל הנרות והמוצקות והנרות ארבעים ותשע היו רמז לאור שלעתיד לבא אור החמה יהיה שבעתים כאור של שבעת ימים ארבעים ותשע על אור של יום בראשית : (רש"י)
מצודת דוד ושנים זיתים עליה. שני אילני זית עמדו אצל המנורה : (מצודת דוד)
רש"י זה דבר ה' אל זרובבל. זה סימן לך להבטיח את זרובבל כשם שהזתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו כך לא בחיל ולא בכח שבכם תעשו את בנין ביתי : כי אם ברוחי. אני אתן רוחי על דריוש ויניח לכם (ס''א ויצוה לכם) לבנות ולעשות כל צרכי יציאת הבנין משלו ולעזור אתכם בחטין ויין ושמן ועצים כמו שמפורש בעזרא ולא תצטרכו לעזרת אדם : (רש"י)
מצודת דוד זה דבר ה'. ר''ל בזה ירמז כאלו אמר ה' על מלך המשיח הבא מזרע זרובבל : לא בחיל. ר''ל ממשלתו על העכו''ם לא יהיה בעבור חילו הרב ולא בכח זרועו יכבשם במלחמה אבל ימשול בם מבלי טורח מלחמה כי אם ברצוני כי אתן בלב העכו''ם להיות נכנעים לו וסרים למשמעתו ויהיה דומה לעריכות נרות המנורה שהיו מבלי טורח אבל הכל נעשה מעצמו כי הזיתים נתלשו מעצמם ונדרכו מעצמם ומעצמו נמשך השמן אל הגולה כאשר יאמר עוד למטה ומן הגולה נמשכו מעצמם דרך הצינורות אל הנרות : (מצודת דוד)
מצודת ציון בחיל. ענין צבאות עם : ברוחי. ענין רצון : (מצודת ציון)
רש"י מי אתה הר הגדול. שרי עבר הנהר תתני פחת עבר נהרא ושתר בוזני וכנותהון שבטלתם המלאכה עד כה מעתה תהיה לפני זרובבל מישור אין לכם שררה וגדולה עוד עליו : והוציא את האבן הראשה. האדריכל יקח את אבן הבדיל בידו להיות אדריכל בראש הבונים והם יבנו הכל כפי דבריו אשר יצוה בבנין נאה ומפואר : תשואות חן חן. יהיה לה לאותה האבן שהכל יאמרו מה נאה בנין זה העשוי על ידי אבן המשקולת הזאת, תשואות חן כמו תשואות נוי כמו תשואות מליאה עיר הומיה (ישעיה כב) קול שאון (שם סו) כולם לשון השמעת קול הם : (רש"י)
מצודת דוד מי אתה הר הגדול. על מלך גוג יאמר מי אתה וגומ' ר''ל מה כח יש בך התחשוב שאתה הר גדול לעמוד בפני המשיח לבל יוכל לעבור לא כן כי למולו תהיה כארץ מישור ובקל יעבור ר''ל לא יהיה בך כח לעכב מה ע''י : והוציא. מלך המשיח יוציא האבן הטובה והחשובה להניחה ביסוד בנין בית העתיד : תשואות. אז ישמע קול המייה אשר כולם יענו ויאמרו הנה להאבן הזה יש לה חן רב כי היא טובה וחשובה עד מאד : (מצודת דוד)
מצודת ציון למישור. מל' ישר ושוה : הראשה. ר''ל טובה וחשובה וכן וראשית שמנים ימשחו (עמוס ז') : תשואות. ענין המית קול כמו תשואות נוגש (איוב לט) : (מצודת ציון)
רש"י ידי זרובבל יסדו הבית הזה. מתחילה ועד סוף בימי כורש הראשון : וידיו תבצענה. אותו עתה, תבצענה ל' גמר הוא כמו (שם) כי יבצע ה' כל מעשהו : (רש"י)
מצודת דוד ידי זרובבל יסדו וגו'. זרובבל עצמו הניח היסוד מהבית הזה כן ידיו ישלימו את בנין הבית ר''ל ידי המשיח הבא מזרעו ישלימו להניח אבן היסוד מהבית העתיד ואמר ידיו על ידי המשיח הבא מזרעו כדרך שאמר כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע (לעיל ג) הנאמר על כ''ג הבא מזרעו אשר יכהן אז ואמר ענין השלמה על כי יהיה הבית האחרון והוא תשלום הבתים ולפי שבית העתיד תעמוד במקום הבית הזה עצמו אמר תבצענה כאלו ישלים הבית הזה וכמ''ש גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון (חגי ב) : וידעת. זה מאמר הנביא לישראל בבוא הדבר תדע אשר ה' שלחני אליכם ומאתו היו דברי : (מצודת דוד)
מצודת ציון תבצענה. ענין השלמה כמו כי יבצע ה' (ישעיה י) : (מצודת ציון)
רש"י כי מי בז ליום. שיוסד הבית אשר הוקטן בעיניהם כמו שנאמר (בעזרא ג) ורבים מהכהנים אשר ראו הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול ובנבואת (חגי ב) הלא כמוהו כאין בעיניהם ישמחו עתה כשיראו את האבן הבדיל התלויה בחוט המשקולת אשר ביד אדריכל ראש הבונים שמכוון בה ראש הפינה וזו תהיה ביד זרובבל : שבעה אלה. על אחד שבעה ביסוד הראשון שבימי כורש וכן ת''י שבעה נדבכין כאילין : עיני ה' המה משוטטים. ולו נראה לעשות כן והוא ראה את זרובבל זה הגון לדבר : (רש"י)
מצודת דוד כי מי בז. אשר מי שהיה מבזה בלבו יום בנין הבית הזה לחשבו יום קטנותו לפי קוטן הבנין הנה ישמחו אז כאשר יראו את האבן המשקולת ביד המשיח הבא מזרע זרובבל המייסד את הבית : שבעה אלה. השמחות האלה שישמחו אז תהיה כפול שבעה בערך התוגה שיש להם בעבור בזיון יום קטנות : עיני ה' וגו'. ר''ל לכן רואה הוא תוגת לב המבזה יום קטנות ולפיהן ישמחם בכפל שבעה בערך התוגה : (מצודת דוד)
מצודת ציון בז. מל' בזיון : האבן הבדיל. הוא האבן התלוי בקו המשקולת וע''י מיישר הבנאי את הבנין ועל שע''פ רוב דרכם לעשותה מאבן אמר האבן הבדיל וכן אבן העופרת (לקמן ה) : משוטטים. ענין התנועה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיה ה) : (מצודת ציון)
רש"י מה שני הזיתים. מה רמז הם ומה רמז שני שבלי זיתים טרוק''א בלע''ז קבוצות זיתים בענף כעין שבולת : (רש"י)
מצודת דוד אליו. אל המלאך הדובר בי : מה שני הזתים. ר''ל למה בא הרמז בשני אילני זתים ולא באחד : על ימין המנורה. ר''ל על ימין הגולה שעל ראש המנורה ועל שמאלה א' מזה וא' מזה : (מצודת דוד)
רש"י אשר ביד שני צנתרות. כלומר אצל שני הצנתרות כמו ראו חלקת יואב ע''י (שמואל ב יד) : המריקים מעליהם. את השמן הזה הצלול וטוב להארי כזהב כמו (איוב לז) מצפון זהב יאתה : (רש"י)
מצודת דוד מה שתי שבלי הזתים. כי במראה ההיא ראה כאלו שתי ענפי זיתים נתלשו מעצמם ונפלו בתוך שני צנתרות של זהב ושם היו נדרכים מעצמם והם היו מריקים שמן צלול כזהב אל הגולה וקצר למעלה ופרשו כאן ושאל למה הי' הכל שנים שנים על מה מרמז השניות : (מצודת דוד)
מצודת ציון שבלי. מל' השבלים הטובות (בראשית מא) ובדרך שאלה קורא כן ענפי הזית לפי שהיו מלאים גרגרי זיתים כמו השבולת המלאה גרגרי תבואה : ביד. ר''ל בתוך וכן ביד כל אדם יחתום (איוב ל''ז) : צנתרות. הוא שם כלי מה : המריקים. ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו (קהלת י''א) : הזהב. ר''ל שמן מזוקק ונקי כזהב וכן מצפון זהב יאתה (איוב ל''ז) : (מצודת ציון)
רש"י שני בני היצהר. קרן כהונה ומלכות הנמשחים בשמן המשחה : העומדים על אדון כל הארץ. לבקש מלפניו להחזיר את גדולתם : שני בני היצהר. יצר טוב ויצר הרע מתהפך לטוב בזכות התורה : (רש"י)
מצודת דוד אלה שני בני היצהר. השניות מרמז על שני בני היצהר ר''ל המלך המשיח וכה''ג אשר ימשחו בשמן המשחה זה למלכות וזה לכהונה גדולה : העומדים על אדון כל הארץ. לבקש רחמים על בית ישראל ובמעשה דריכת הזיתים והמשכת השמן מעצמו ירמוז שיחזור הממשלה לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחו : (מצודת דוד)
מצודת ציון היצהר. הוא השמן כמו תירוש ויצהר (דברים כ''ח) : על אדון. אצל אדון : (מצודת ציון)
רש"י מגלה עפה. רבותינו פירשו כפולה ואמרו שהתורה כתובה בה ולמדו מכאן שהעולם אחד מג' אלפים ומאתים בתורה כדאית' בעירובין (דף כא) וי''ת מגילתא פורחא פורחת באויר ולפי פשוטו של פרשה מגלת פורענו' היתה והוא שראה (יחזקאל ג) וכתוב אליה קנים והגה והי : (רש"י)
מצודת דוד ואשוב. חזרתי והרימותי עיני כלפי מעלה ואראה והנה מגלה פורחת באויר השמים והיא מגלת פורעניות כעין מה שראה יחזקאל כמ''ש ואראה וגו' והנה בו מגלת ספר (יחזקאל ב) : (מצודת דוד)
מצודת ציון מגלה. אגרת על שם שגוללין אותה : עפה. מל' עפיפה ופריחה : (מצודת ציון)
רש"י זאת האלה. זאת שכתוב בה פורענות נקמת שבועות שקר : היוצאת. עתה מבית קדשי הקדשים מלפני השכינה להתהלך על פני כל הארץ וזהו ארכה עשרים ורחבה עשר כמדת פתח העזרה וההיכל אשר יצאת דרך שם : כי כל הגנב. עד עכשיו : מזה כמוה נקה. מזה הפורענות כמו שהוא מפורש בה נקה ולא נשתלם פורענו' יחידי' העוברים על התורה אלא המתין עד שנתמלאת סאת כולם ולקו כולם כאחד בחורבן ובגולה וכן כל הנשבע לשקר עד הנה מזה הפורענות כמו שהמגילה הזאת מגדת נקה ולא נשתלם אבל מכאן ואילך הוצאתיה לשוט בארץ ולנקום מן הגנבי' והנשבעים לשקר מעכשיו ובא אל בית הגנב וגו' : (רש"י)
מצודת דוד זאת האלה. במגלה ההיא חקוק וכתוב הקללה היוצאת בגזירה על פני כל א''י כאלו יצא פסק דין מב''ד של מעלה בכתב : כי כל הגונב מזה. כי המגלה היתה כתובה פנים ואחור כעין שראה יחזקאל כמ''ש והיא כתובה פנים ואחור (שם) ולכן אמר כי כל הגונב הון רשום הוא מהעבר מזה : כמוה נקה. ר''ל כמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה ומטואט מן העולם להיות נכרת ממנה : כל הנשבע מזה. וכל הנשבע לשקר רשום הוא מהעבר מזה וכמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה מן העולם : (מצודת דוד)
מצודת דוד הוצאתיה. ר''ל עם כי שעד הנה שלא נתמלאה הסאה הארכתי אפי אבל כאשר נתמלאה הוצאתי המגילה לפסק דין חתוך : ובאה. הפורעניות הנאמר בה תבוא אל בית הגנב וכו' ותחמוד לשבת בבית כ''א ותכלה אותו ועצי בנין ביתו אבניה ולא ישאר שריד : (מצודת דוד)
מצודת ציון ולנה. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיה א) : וכלתו. מל' כליון והשמדה : (מצודת ציון)
רש"י שא נא עיניך וראה. עוד יוצאת אחרת שתצא מבית קדש הקדשים : (רש"י)
מצודת דוד ויצא. נראה לו במראה הנבואה כאלו המלאך הדובר בו חלף והלך לו ובא לרמז שבמשך הגלות תסתלק הנבואה : ויאמר אלי. אח''ז חזר המלאך ואמר אלי שא עיניך וראה מה היא הדבר היוצאת מן השמים : (מצודת דוד)
רש"י ואומר מה היא. היוצאת שתאמר אלי לראות : ויאמר זאת האיפה. שתראה יוצאת כמין איפה שמודדין בה : ויאמר זאת עינם בכל הארץ. ולאחר שראיתיה אמר זאת היא מדה שלקו בה אותם שעיניהם בכל הארץ לגזול ולעשוק להקטין איפה ולהגדיל שקל ונמדד להם סאה בסאה : (רש"י)
מצודת דוד מה היא. ר''ל מה היא הדבר שאתה אומר לי לראותה : זאת האיפה היוצאת. ר''ל את זאת אני אומר לך לראות להתבונן בה כי בא לרמז על מה שחטאו בה להקטין איפה לרמות הבריות : ויאמר. חזר המלאך והרים קול ואמר על זאת ישימו עינם היושבים בכל הארץ לראות גמול המעשה למען יוסרו : (מצודת דוד)
רש"י והנה ככר עופרת נשאת. ראיתי שנשאת מעל הארץ לאויר משקל ככר עופרת וראיתי עוד זאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה : (רש"י)
מצודת דוד ככר עפרת נשאת. משקל ככר עופרת נשאה את עצמה מן הארץ : וזאת אשה אחת. ר''ל האשה אחת הזאת שהקטינה את האיפה היתה יושבת בתוך האיפה לקבל שם הגמול במקום הרשע שם המשפט והאשה ההיא מרמזת על כללות האומה וכן ברוב המקומות כינו הנביאים כללות האומה בשם אשה : (מצודת דוד)
מצודת ציון ככר. שם משקל : נשאת. ענין הרמה : (מצודת ציון)
רש"י ויאמר זאת הרשעה. האשה זאת שאתה רואה בתוך האיפה היא מדת דרך הרשעה אשר ינהגו בה הרשעים והנה עתה נתוני' בתוכה ללקות בתוך הסאה עצמה שמדדו בה מדה במדה : וישלך אותה. עד עתה היתה יושבת והוא השליכה וחבטה לתוכה רמז ליסורים ולעונשים : וישלך את אבן העופרת אל פיה. לשקעה למען לא יגדלו עוד ולא ישמע קולן לשדד עניים ואביונים : (רש"י)
מצודת דוד ויאמר. המלאך אמר זאת היא הרשעה שהקטינה את האיפה : וישלך אותה. כי בתחלה ישבה בה ועושה המשפט הרודה השליכה וחבטה אל תוך האיפה והשליך אל פיה את אבן העופרת לחנקה והוא הככר העופרת הנשאת הנזכרת למעלה ובא לרמז על מה שחטאו להגדיל שקל ויהיה הגמול מדה במדה בדבר שחטאו ועם כי היה עופרת אמר אבן העופרת כי ע''פ רוב עושים המשקל מאבן וכן האבן הבדיל (לעיל ד) : (מצודת דוד)
רש"י שתים נשים יוצאות. מן הבית : החסידה. דייה לבנה וולטויא''ר בלע''ז : (רש"י)
מצודת דוד שתים נשים. הן מרמזות על בבל וכשדים : יוצאות. מן השמים : ורוח וגו'. כאלו הרוח קשור בכנפיהן להוליכן מהר וכנפיהן היו רחבות וארוכות ככנפי החסידה והן נשאו את האיפה עם האשה אשר בתוכה והיו מוליכות אותה באויר בין הארץ בין השמים ר''ל הם גלו את יהודה מאז וכונת הרמז היה על אלו שנשארו בבבל ולא עלו לא''י וכאשר יאמר למטה : (מצודת דוד)
מצודת ציון החסידה. שם עוף : ותשנה. כמו ותשאנה באלף : (מצודת ציון)
מצודת דוד אנה המה וגו'. להיכן מוליכות את האיפה ולא שאל על האשה כי ידע מעצמו שהוא מרמז על הגלות שכבר עבר אבל שאלתו היה על האיפה אשר היא מהנראה שבא למדוד להם מדה במדה ולא ידע האיך הוא : (מצודת דוד)
רש"י והוכן והניחה שם. והוכן הבית והונחה האיפה עם הרשעים שבתוכה : שם. באותו הבית : על מכונתה. על קביעות' ועל בסיסה כאן רמז לו שבעונם של ישראל שמדדו בסאת עבירות ורשע לקו באותה מדה ובאו שתי אומות שמלכו כאחת הם בבל וכשדי' חיל נבוכדנצר והגלום לבבל ושם עמדו קבועים על מכון בסיס ההוקבע להם והוא לפי מלאות ע' שנה עד עתה שחזרו ונוטה פי' זה אחר יונתן במקצת וכמה דרכים פותרים בה ולא נתיישבו לי ורבותינו פירשו ולמדו מכאן שנמסר להם יצר הרע לאנשי כנסת הגדולה ושדיוה לדודא דאברא וחפוהו באברא משום דשאיב קליה כדאיתא בסנהד' ובמסכת יומא ושפתרתי מלכות נבוכדנצר בכפל שתי אומות ראיתי במדרש תלים שד' מלכיות הללו ששעבדו בישראל כפולות היו בבל וכשדים מדי ופרס אנטיוכס ומוקדון אדום וישמעאל ועל ככה יסד הקלירי רביעית היא שמינית על אדום : (רש"י)
מצודת דוד לבנות לה בית. ר''ל לבנות בית קבוע בשנער לאלו שגלו שמה ולא עלו : והוכן. היא הכינה שמה לעצמה מקום לשבת ולא עלתה לא''י וכן תהיה מונחת שמה על מקום מכונתה ולא תוסיף עוד לעלות הואיל ותחרב גם הבית השני וכשאומר לכן מוליכות שמה האיפה למדוד לה מדה במדה היא לא רצתה לעלות לכן תשאר שמה : (מצודת דוד)
מצודת ציון שנער. היא בבל : והוכן. מכונתה. מל' הכנה וקביעות : (מצודת ציון)
רש"י וההרים הרי נחושת. סי' על חוזק מלכיות הללו הבא להם מבין שני ההרים שהוא קשה ואמיץ שאלו ד' מרכבות שלוחי הקב''ה לתת ממשלת לד' מלכיות בבל ומדי יון ואדום : (רש"י)
מצודת דוד ואשוב. חזרתי והרימותי עיני : ארבע מרכבות. הם מרמזים על ארבע מלכיות שמשלו בכיפה וכאלו רוכבים במרכבות שהוא ענין גדולה וממשלה : וההרים הרי נחושת. כאלו המרכבות היו חזקות והלכו בין הרי נחושת ולא נשברו וירמז על חוזק המלכיות ההם : (מצודת דוד)
מצודת ציון מרכבות. העגלות שהסוסים מושכים אותם : (מצודת ציון)
רש"י סוסים אדומים. הם שהרכיבו את בבל שהיא אדומה כמו שכתוב אנת הוא ראשה די דהבא (דניאל ב) : שחורים. להרכיב את מדי שהשחירה את פניהם של ישראל בימי המן : (רש"י)
מצודת דוד סוסים אדומים. בה היו קשורים סוסים אדומים למשוך אותה וירמז על בבל שנאמר בה אנת הוא ראשה די דהבא (דניאל ב) ומראה הזהב היא אדומה : סוסים שחורים. ירמוז על פרס לפי שהושחרו בימיהם פניהם של ישראל בימי המן : (מצודת דוד)
רש"י לבנים. להרכיב את פרס שבנה את הבית : ברודים. המה מנומרים להרכיב את יון שעינו את ישראל במיני גזרות משונות זו מזה : אמוצים. להרכיב ישמעאל (ס''א אדום) ולא ידעתי מהו ל' אמוצים ויונתן תרגם קטמנין : (רש"י)
מצודת דוד סוסים לבנים. ירמזו על יון ויתבן שהוא לפי שמנהגם היה ללבוש לבנים וכל טובם ויופיים שיהיו לבנים בהפלג' : ברודים אמוצים. ירמזו על ישמעאל והרומיים שהמה מבני אדום ומושלים עם ישמעאל כמ''ש בדניאל, והברודים ירמזו על ישמעאל כי יש בהם מהלובן ובהירות כי מקום מחצבם מאברהם ואוחזים מה במצותו כי מולים הם והאמוצים ירמזו על הרומיים הקדמונים כי שרפו המקדש ועשוה דשן : (מצודת דוד)
מצודת ציון ברודים. בעלי כתמים לבנים כעין הברד וכן נקודים וברודים (בראשית ל''א) : אמוצים. בעלי מראה דשן כן ת''י קטמנין והוא דשן בל' ארמי : (מצודת ציון)
רש"י אלה ארבע רוחות השמים. שרי העכו''ם מלכיות הקדמוניות המושלות בד' רוחות השמים : יוצאות מהתיצב וגו'. באו לפניו ונתן להם רשות מפיו למשול : (רש"י)
מצודת דוד אלה ארבע רוחות השמים. אלה הולכות לארבע רוחות השמים למשול בכולם כ''א בזמנה : יוצאות. והמה יוצאות ממקום שעמדו לפני אדון כל הארץ לשאול על הממשלה ההוא ונתן להם והנה הולכים למשול : (מצודת דוד)
מצודת ציון ארבע. כמו לארבע ותחסר הלמ''ד וכן היו בן שאול (ש''ב ד') והראוי לבן שאול : רוחות. פאה ועבר : מהתייצב. ענין עמידה : על אדון. לפני אדון וסמוך לו : (מצודת ציון)
רש"י אשר בה הסוסים השחורים יוצאים אל ארץ צפון. להרכיב את מדי ועל האדומים לא כתב יוצאים שכבר כלתה לה ממשלת בבל : והלבנים יצאו אל אחריהם. להרכיב את פרס שתיהן בצפון ומשלו על בבל : והברודים יצאו אל ארץ התימן. להרכיב את יון ויטלו המלוכ' מיד פרס ובפתרונו לרב סעדיה בדניאל ראיתי מלך הנגב הוא מלך יון : (רש"י)
מצודת דוד אשר בה. המרכבה אשר בה הסוסים השחורים המרמזים על פרס יוצאים אל בבל העומדת בצפון למשול בה ולהחריבה (ולא זכר כלום מהסוסים האדומים המרמזים על בבל כי כבר כלתה לה ממשלת בבל) : והלבנים. המרכבה אשר בה הסוסים הלבנים המרמזים על עכו''ם יצאו אל אחרי הסוסי' השחורים למשול על פרס ולהשחיתם : והברודים. הם המרמזים על ישמעאל יצאו אל ארץ התימן להמשיל את ישמעאל היושב בפאת הדרום ולא נאמר בהם יצאו אל אחריהם כי הם לא השחיתו את יון כי רומה השחיתה את יון והיא גם היא מבני יון כי טיטוס השחית את העכו''ם כמ''ש בדניאל ומושלת כאחת עם ישמעאל : (מצודת דוד)
רש"י והאמוצים יצאו ויבקשו. מלפניו שיהא אורך גדול לממשלתם ללכת בכל הארץ : ויאמר לכו התהלכו בארץ. נתן להם רשות למשול ממשל רב והוא מלכות אדום : (רש"י)
מצודת דוד והאמוצים. הם המרמזי' על רומי הקדמוני' יצאו מלפני אדון כל ארץ ובקשו ממנו ללכת ולתוספ' ביאור אמר להתהלך בארץ למשול בה גם הם שלא יהיו נאבדים בכללות עכו''ם מקור מחצבם : ויאמר. המקום אמר להם לכו התהלכו בארץ ומשלו בה גם אתם : ותתהלכנה. ר''ל וכן היה כי משלו הם בארץ כמו ישמעאל : (מצודת דוד)
רש"י ראה היוצאים אל ארץ צפון. להרכיב מדי ופרס : הניחו את רוחי. שככו את חמתי בבבל שהשחיתו את בלשצר וזרעו של נבוכדנצר הוא שאמר (ישעיה מח) ה' אהבו ויעשה חפצו בבבל וגו' : (רש"י)
מצודת דוד ויזעק אותי. ר''ל קרא אלי בקול גדול : ראה. הסתכל אשר היוצאים אל ארץ צפון הוא פרס שיצא לארץ בבל להשחיתה : הניחו את רוחי. הם הניחו את כעסי שהיה לי בארץ בבל כי בהנקם שעשו בה נח כעסי : (מצודת דוד)
מצודת ציון אותי. ר''ל אלי : הניחו. מל' הנחה והשקטה : רוחי. ענין כעס כמו ינחל רוח (משלי י''א) : (מצודת ציון)
רש"י לקוח מאת הגולה מחלדי וגו', : אשר באו מבבל. כל האנשים האלה : (רש"י)
מצודת דוד לקוח. הוא נדבת כסף וזהב האמור במקרא שלאחריו : מאת הגולה. מאת הבאים מהגולה מבבל וחוזר ומפרש ממי ואמר מחלדי ומאת טוביה וגו' : ביום ההוא. מוסב על סוף המקרא לומר שיבוא ביום ההוא אשר יבואו מבבל ועל שאמר ובאת אתה הוצרך לפרש בראשונה להיכן יבא ואמר ובאת לבית יאשיה וגו' כי שם יבואו הבאים מהגולה : (מצודת דוד)
מצודת דוד ולקחת כסף וזהב. מה שהביאו הבאים מהגולה לנדבת בה''מ : ועשית עטרות. אחד מהכסף ואחד מהזהב : ושמת בראש יהושע. לרמז שכתר כהונה גדולה שהוא בו עכשיו תהיה שמורה לזרעו אחריו עד עולם וכמ''ש למעלה וישימו הצניף הטהור על ראשו (לעיל ג) ויתכן אשר של הכסף אמר להשים בו כי אין מעלת כהונה הגדולה שוותה למעלת המלכות ועטרה השניה של הזהב היתה שמורה לרמז שעוד יוחזר המלוכה בגאולה העתידה למלכות בית דוד ולא צוה להשימה בראש זרובבל עם כי המשיח יהיה מזרעו לפי שהוא עצמו לא מלך עתה ואין להשים בראשו כתר מלכות : (מצודת דוד)
רש"י צמח שמו. הוא זרובבל האמור למעלה הנני מביא את עבדי צמח ועל שם שצמחה גדולתו מעט מעט ויש פותרים אותו במלך המשיח אבל כל הענין הזה מדבר בבית שני : ומתחתיו יצמח. מזרע המלוכה : (רש"י)
מצודת דוד ואמרת אליו. אל יהושע כ''ג תאמר הטעם מדוע לא ישימו העטרה השניה בראש זרובבל הואיל והמלוכה ירושה לו לזרעו אחריו כמ''ש ביום ההוא וגו' אקחך זרובבל ושמתיך כחותם (חגי ב) ואף לפרש לו הטעם מדוע העטרה ההוש' בו היא מכסף : הנה איש צמח שמו. ר''ל והנה עמך איש גדול וחשוב אשר לבד יקרא בשם צמח כשם המשיח שיקרא כן כמ''ש כי הנני מביא את עבדי צמח (לעיל ג) ויקרא זרובבל כן לפי שמתחתיו יצמח ר''ל מזרעו יצמח מלך המשיח ולכן יבנה הוא היכל ה' לסימן שכן יבנהו דמשיח הבא מזרעו כאשר יאמר במקרא שלאחריו וכאומר הואיל וזרובבל יקרא לבד בשם צמח כשם המשיח הבא מזרעו אבל הוא לא ימלוך לכן לא ישימו עטרה בראשו : (מצודת דוד)
מצודת ציון איש. ר''ל גדול וחשוב : ומתחתיו. ממקומו ר''ל מזרעו : (מצודת ציון)
רש"י והוא ישא הוד. הוד נשיאות : וישב. כהן גדול על כסא הכהונה : ועצת שלום וגו'. הנשיא והכהן יאהבו זה את זה : (רש"י)
מצודת דוד והוא יבנה. מוסב למקרא שלמעלה לומ' כמו שבנה זרובבל עתה את ההיכל כן המשיח הבא מזרעו יבנה ההיכל העתיד והוא ישא על ראשו הוד כתר המלוכה והוא ישב על כסא המלוכה למשול : והיה כהן על כסאו. כ''ג מזרעך אשר יכהן אז יהיה לפני כסא המשיח כי הוא יבוא אליו ויכנע לו ובזה יפרש לו הטעם על העטרה ההושם בראשו שהיא מכסף כי לא תשוה מעלת כהונה הגדולה למעלת המלכות כי הכ''ג יכנע למלך וסר למשמעתו ויבא לפניו : ועצת שלום. ר''ל עכ''ז לא יתקנא בכתר המלוכה לעשות עצות ותחבולות להלחם עם המשיח אבל עוד יעצו להתמיד השלום ולאמצו : (מצודת דוד)
מצודת ציון הוד. ענין הדר ויופי : כהן על כסאו. ר''ל לפני כסאו וכן לרצים הנצבים עליו (ש''א כב) : (מצודת ציון)
רש"י והעטרות תהיה לחלם וגו'. מקרא מסורס הוא והעטרות תהיינה בהיכל ה' לזכרון טוב לחלם ולטוביה אשר התנדבו הכסף והזהב ואותן עטרות היו תלויות בחלונות בגובה ההיכל כמו ששנינו במסכת מדות חלם הוא חלדי : (רש"י)
מצודת דוד והעטרות תהיה. העטרות ההם תהיה כל אחת מהן למנדבי הכסף והזהב לזכרון טוב בהיכל ה' כי שמה היו תלויות כמו ששנינו במסכת מדות והבא בהיכל ורואה את העטרות יזכיר שמה את שמם לטובה : ולחלם. הוא חלדי והיה נקרא בשתי השמות וכן חן הוא יאשיהו ולפי שנתארחו בביתו יוזכר עמהם לטובה : (מצודת דוד)
רש"י והיה אם שמוע. והיה לכם הדבר הזה אם שמוע תשמעו וגו' : (רש"י)
מצודת דוד ורחוקים יבואו. על בית העתיד יאמר שאז יקבץ נדחי ישראל ונפוצות יהודה ויבואו ממרחק והם יבנו את היכל ה' : וידעתם. אז כאשר כן תהיה תדעו אשר ה' צבאות שלחני אליכם לנבאות אלה הדברים ולא מלבי אמרתי : והיה אם שמוע וגו'. ר''ל ואם תשמעון בקול ה' ללכת בדרכיו אז יהיה הדבר הזה אליכם ובימיכם כי עצם כוונת גאולת בבל היתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית ושלימה גאולת עולם וכן נאמר כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו' (ירמיה כט) ואם היו עושים כן אז היתה באמת גאולה שלימה : (מצודת דוד)
רש"י וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו. אנשים צדיקים היו ושלחו מבבל לקרוביהם שבבית אל לבא לחלות את פני ה' בירושלים בעדם ולשאול מאת הכהנים להודיעם אם יבכו בחדש אב אחרי אשר חזר הבית להבנות : (רש"י)
מצודת דוד וישלח בית אל. ר''ל הדבור היה על כי שלח הכנסיה שבבבל לבית ה' את שראצר ואת רגם מלך ואנשיו הסרים למשמעתו שהם יחלו פני ה' להשפיע הנבואה על הכהנים והנביאים שימצאו מענה להשיב להם על שאלתם : (מצודת דוד)
מצודת ציון שראצר. שם איש וכן רגם מלך : לחלות. ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות ל''ב) : (מצודת ציון)
רש"י הנזר. לפרוש מן התענוג כאשר עשיתי זה שבעים שנה אין נזירה בכל מקום אלא פרישות : (רש"י)
מצודת דוד לאמר וגו'. ר''ל שהוא יאמר אל הכהנים המשמשים בבית ה' ואל הנביאים והם חגי זכריה ומלאכי למען יאמרו הם תשובה על שאלתם : האבכה. ר''ל והשאלה היא האם אבכה מעתה בחדש החמישי הוא תשעה באב וה''ה כל ד' צומות ואחזו החמור שבכולן : הנזר. האם אהיה מופרש ביום ההוא מאכילה ושתיה ומתענוג כאשר עשיתי זה הרבה שנים מזמן החורבן וכאומר הואיל ונבנה המקדש אם יש מקום להתאבל עוד כי בנין המקדש ההוא היה קטן בעיניהם על כי היו עדיין משועבדים לפרס : (מצודת דוד)
מצודת ציון לבית ה'. בבית ה' באה הלמ''ד במקום בי''ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט') : הנזר. ענין הפרשה כמו ימי נזרו (במדבר ז') : כמה. ענינו הרבה : (מצודת ציון)
רש"י ובשביעי. הוא צום גדליה : הצום צמתוני אני. ה''א נקודה חטף פתח לפי שהיא משמשת ל' תמיהא שמא לכבודי צמתם שתהיו צריכים לצום גם עתה : (רש"י)
מצודת דוד אמור אל כל עם הארץ. לא צוה להסב הדבור כלפי השלוחים כי היו כנזופים לפניו על שלא עלו לשבת בא''י והוסב הדבור אל מול יושבי ירושלים שלא יסתפקו גם הם בזה הדבר : כי צמתם. אשר צמתם וספדתם בחמישי זה ט' באב ובשביעי זה צ''ג וזה שבעים שנה שנהגתם כן (וזכר גם צ''ג כאומר הנה לא צדקו מה שזכרו לבד ט''ב שהוא החמור בעיניהם כי גם צ''ג כמוהו כי שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית ה' כמ''ש רז''ל) : הצום צמתוני. וכי צמתם אותי ולתוספת ביאור אמר אני ור''ל וכי הרעבתם אותי בזה לחשוש על צומכם : (מצודת דוד)
רש"י וכי תאכלו וכי תשתו. ואם לא תצומו מה לי גם בזו הלא אתם להנאתכם הוא המאכל והמשתה : (רש"י)
מצודת דוד וכי תאכלו. וכן כאשר תאכלו וכאשר תשתו הלא אתם האוכלים והשותים ולכם יש הנאה בזה אבל אלי לא בא הנאה מזה וכאומר מה זה השאלה על התענית מה לי בזה אם יתענו או יאכלו : (מצודת דוד)
רש"י הלא את הדברים. מי גרם לכם הצום והמספד הלא דברי תוכחות אשר קרא ה' וגו' הם החריבו אתכם ועל כן צמתם ואלה הדברים אשר קרא משפט אמת שפטו : (רש"י)
מצודת דוד הלוא את הדברים. כאומר מי בקש מהם הצום הלא בזה חפצתי את הדברים וגו' : יושבת. ר''ל יושבת בהשקט ושאנן : ועריה. וכן עריה שבסביבותיה היו יושבת בהשקט ושלוה : יושב. ר''ל מיושב מבני אדם : (מצודת דוד)
מצודת ציון והנגב. ערי הנגב : ושפלה. העמק : (מצודת ציון)
רש"י ויהי כאשר קרא ולא שמעו. אמר ה' צבאו' עליהן באותן הימים כן יקראו ולא אשמע : (רש"י)
מצודת דוד ויהי וגו'. אמר ה' צבאות. ר''ל ה' אמר אז להם שגמולם יהיה מדה במדה כאשר קרא הוא להם ע''י הנביאים ולא שמעו כן יקראו הם אלי מתוך הדחק ולא אשמע קול צעקתם : (מצודת דוד)
רש"י ואסערם. בגלות וכן עשיתי : וישימו. בעוונם : ארץ חמדה לשמה. והוא גרם להם הצום והמספד אבל עתה קנאתי לציון בשביל ציון אקנא את הכשדים : (רש"י)
מצודת דוד ואסערם. אפיצם ברוח סערה על כל ארצות העכו''ם אשר לא ידעו אותם מאז והארץ תהיה שממה אחרי צאתם ממנה מבלי ימצא בה עובר ושב : וישימו. ר''ל והנה הם עצמם עשו ארץ חמדה לשממה כי עם כל הדברים האלה אחזו בדרכם וגלו ממנה בעוונם ונשארה שממה ומוסב למעלה לומר הנה כל חפצי במעשים טובים ועל זה הזהרתי את אבותיכם ובעבור זה הגליתים על שלא שמעו אלי בדבר זה אבל מעולם לא בקשתי ממי דברי הצומות : (מצודת דוד)
מצודת ציון ואסערם. מל' סערה והוא הרוח החזק : נשמה. מל' שממון : וישימו. ועשו : (מצודת ציון)
רש"י קנאתי לה. בשבילה ולא תזקקו לצום ולספוד וכן סוף הענין צום החמישי וגומר : (רש"י)
מצודת דוד קנאתי לציון. בזה ישיב על מה שהיה קטן בעיניהם בנין המקדש הזה והגאולה ההיא ואמר הנה באמת ציון אהובה לי מאד ובעבור מה שעשו לה האומות כועס אני עליהם קנאה גדולה ובחימה גדולה קנאתי על הבבליים בעבורה : (מצודת דוד)
מצודת דוד שבתי אל ציון. הנה כבר השבתי בני הגולה אל ציון וגם אני אשכון בתוך ירושלים וזהו כאשר ישמעו בקול ה' כי עצם הגאולה ההיא היתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית להיות בימיהם כמ''ש והיה אם שמוע תשמעון (לעיל ו) ור''ל הגאולה הכללית תהיה בימיכם אם תשמעון בקול ה' : ונקראה. אז תקרא ירושלים עיר האמת כי אז יעשו אנשיה אמת : והר ה' צבאות. הוא מקום הבית יקרא אז הר הקדש לפי שתשכון שם השכינה : (מצודת דוד)
מצודת דוד עוד ישבו זקנים וגו'. עוד יבוא זמן הגאולה העתידה וישבו זקנים וזקנות ברחובות ר''ל לא ישיגם החולשה לשבת בית כ''א ברחובות ישבו כדרך הבחורים : ואיש. וכל אחד יהיה בידו משענתו להשען בה מרוב הימים שחיו וכדרך הזקנים ועכ''ז לא ישיגם החולשה לשבת בית : (מצודת דוד)
רש"י כי יפלא. בעיניהם החסד הגדול אשר אעשה להם : גם בעיני יפלא. איך שבתי מן החרון הגדול ורבותינו דרשוהו על שחיטת יצר הרע במסכת סוכה בעיני יפלא איך יוכלו הצדיקים לעמוד כנגדו בחייהם : (רש"י)
מצודת דוד כי יפלא. רוב הטובה שיהיה אז אשר יפלא בעיני שארית העם הנה באמת גם בעיני יפלא ר''ל עם שאני עושה נפלאות גדולות אשר אינם ידועים לבני אדם עד שהנפלאות הידועות כמוהם כאין למולם עכ''ז הפלא שאעשה לעתיד יהיה נחשב גם בעיני לפלא כי גדול יהיה מכל הפלאים הידועים והנסתרים : (מצודת דוד)
מצודת דוד בתוך ירושלים. לא בא לומר שכולם ישבו שמה כי הלא תקטן הארץ מהכיל את כולם אבל בא לומר שהעיר ירושלים תהיה ירושה לכולם כי יהיה יד כולם שוה בה כמ''ש בסוף נבואת יחזקאל : והיו לי לעם. לפי שימול לבבם הערל וכולם ידעו את ה' ויאמינו בו : ואני אהיה להם לאלהים. להיות לעזר ומושיע : באמת ובצדקה. בעבור האמת והצדקה שיעשו אז ומוסב למעלה לומר הנה כל הטובה הזאת מוכנת להם ואם ישמעו בקולי ויתפללו בבית הזה על הגאולה הכללית הנה אביאה בימיהם והואיל וכן אין להקטין בנין המקדש הזה כי טובה מרובה תלויה בו : (מצודת דוד)
רש"י תחזקנה ידיכם. לבנות ולהשלים ואל תיראו מעם הארץ המרפים ידיכם ומבהילי' אתכם מלבנות וכמו שמפורש בספר (עזרא ד) : השומעים בימים האלה. בשנת ד' לדריוש : את הדברים האלה. של ניחומים מפי הנביאים אשר נבאו להם אז ביום יוסד בית ה' בשנת שתים לדריוש את הדברים להתחיל במלאכה כי נבחנו אותם הנביאים בעיניהם בדבריהם שהם נביאי אמת ולפיכך כדאי הם לסמוך עליהם אף בדברי ניחומים של עכשיו ובמה נבחנוה כי לפני הימים ההם שכר האדם וגומר והם נבאו לכם שמשתתחילו במלאכה תבא ברכה במעשה ידיכם ונתקיימו דבריהם שהרי עתה לא כימים הראשונים : (רש"י)
מצודת דוד תחזקנה ידיכם השומעים וגו'. לפי ששאלת הבאים מהגולה היתה מחלשת ידי עושי בנין הבית בשמעם המעטת כבוד הבית והפקידה לכן אמר להם הנה אתם השומעים בימים האלה את הדברים האלה מהייעודים הטובים תחזקנה ידיכם בבנין הבית ולא ישיג אתכם הרפיון להניח את הבנין : מפי וגו'. ר''ל עתה שמעתם ייעוד טובה מרובה יותר ממה ששמעתם מפי הנביאים אשר נבאו ביום יוסד בית ה' להבנות ההיכל וכאומר וכמו שנתקיימו דבריהם כן יתקיימו דברי אלה : (מצודת דוד)
מצודת דוד כי לפני הימים. עתה יפרש במה נתקיים ואמר כי לפני הימים ההם עד לא התחילו לבנות הלא לא נהיה שכר האדם כי לא מצא במה להרויח ושכר הבהמה לא נתקיימה כי הלכה למארה ומן הצר הצורר לא היה שלום בין ליוצא מן העיר בין לבא אליה : ואשלח. אני הייתי מגרה את כל בני האדם איש ברעהו להיות מריבה ביניהם ולעשות רע זה לזה : (מצודת דוד)
מצודת ציון שכר. ענין ריוח : ושכר הבהמה. שכר עבודת הבהמה : הצר. השונא : ואשלח. ענין גרוי והשסה וכן ושן בהמות אשלח בם (דברים ל''ב) : (מצודת ציון)
מצודת דוד כי זרע השלום. ר''ל כי הצלחת הזרע מביא השלום כי בהעדר התבואה עין בריה צרה בחברתה והוא סבה אל השנאה והמריבה ולא כן כשהברכה מצויה : פריה. הראויה לתת : את יבולה. התבואה הראויה לפי מיטב השדה : והנחלתי. ר''ל לא במקרה באו הטובות האלה אבל אני הנחלתי את כל אלה וכאשר ייעדו הנביאים כמ''ש העוד הזרע וגו' מן היום הזה אברך (חגי ב) ומוסב למעלה לומר כמו שנתקיים הדיבור הזה כן יתקיימו דברי : (מצודת דוד)
מצודת ציון יבולה. תבואתה כמו ארץ נתנה יבולה (תהלים ס''ז) : טלם. מל' טל : (מצודת ציון)
מצודת דוד והיה כאשר הייתם. ר''ל כמו שהייתם נבזים ומוכים אתם בית יהודה ובית ישראל עד שהייתם קללה בין העכו''ם כי תלו קללתם בכם לאמר בקללותיהם תהיו כיהודים האומללים : כן אושיע. כשיעור הצרה תהיה התשועה כי תהיו מכובדים ומוצלחים עד שתהיו לברכה בין העכו''ם ויתלו ברכתם בכם לאמר בברכותיהם ישימך אלהים כהיהודים המוצלחים : אל תיראו. לכן אל תיראו מדברי שלוחי הבבליים המקטינים כבוד הבית והפקידה ותחזקנה ידיכם לאחוז בבנין הבית ולהשלימה : (מצודת דוד)
מצודת דוד אלה הדברים. רק עשו אלה הדברים : אמת ומשפט שלום וגו' שפטו בשעריכם. משפט אמת או משפט שלום וזהו הפשרה שמתווך השלום בין בעלי הדין אבל לא תטו המשפט שאין זה לא אמת ולא שלום : (מצודת דוד)
מצודת ציון בשעריכם. שם מקום המשפט כמ''ש אל זקני העיר השערה (שם כב) : (מצודת ציון)
רש"י צום הרביעי. צום של תמוז שהוא רביעי לחדשים : צום החמישי. של אב : וצום השביעי. שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה : וצום העשירי. של טבת : (רש"י)
מצודת דוד צום הרביעי. זה י''ז בתמוז : וצום החמישי. זה ט' באב : וצום השביעי. זה צ''ג : וצום העשירי. זה עשרה בטבת : יהיה וגו'. בזמן הגאולה העתידה יהיו הימים האלה לששון וגו' כלפי שהיו מצטערים בימים האלה בזמן הגולה ולכן אמר לבית יהודה כי להם ארעו מקראות רעות באלה הימים והצטערו בהם בכל שנה ושנה אבל בני עשרת השבטים הצטערו בימים שאירע להם מקראות רעות והם יתהפכו להם לשמחה : והאמת והשלום אהבו. ובלבד שתהיו אוהבים האמת והשלום : (מצודת דוד)
מצודת דוד יושבי אחת. יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרת : לאמר. ויאמרו זה לזה נלכה לחלות לפני ה' לשאול ממנו כפרה ולבקש מאתו חסד כי אלכה גם אני בחברתך : (מצודת דוד)
מצודת ציון לחלות. ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות לב) : ולבקש. מל' בקשה ושאלה : (מצודת ציון)
רש"י עשרה אנשים. משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו' : (רש"י)
מצודת דוד בימים ההמה וגו'. ור''ל זה שאמרתי לכם יהיה באותן הימים אשר יחזיקו וגו' ולפי שהפסיק והאריך בדברים חזר לומר והחזיקו וגו' וכן דרך המקרא : מכל לשונות. הרי משבעים לשון שבעה מאות : בכנף. בכל כנף הרי לארבע כנפות אלפים ושמנה מאות : נלכה עמכם. אל ארץ ירושתכם : (מצודת דוד)
מצודת ציון יחזיקו. ענין אחיזה כמו ויחזק בכנף מעילו (ש''א טז) : לשונות הגוים. ר''ל עכו''ם בעלי לשונות נפרדות : בכנף. הוא שולי הבגד : יהודי. כל ישראל נקראים בשם יהודים לפי שהמלוכה היה משבט יהודה וכן תהיה לעתיד : (מצודת ציון)
רש"י בארץ חדרך. דרש רבי יהודה בר אלעאי זה משיח שהוא חד לעכו''ם ורך לישראל אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית יהודה בריבי עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש מקום ששמו חדרך ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד (תהלים קלב) א''ל ומה אני מקיים ונבנתה עיר על תלה אמר לו שאין עתידה לזוז ממקומה כך ברייתא שנויה בסיפרי : כי לה' עין אדם. כי ביום ההוא ישעה האדם על עושיהו ועיניו אל הקב''ה תראינה כמו שאמר למעלה נלכה עמכם ונספחו הם ועריה' על ערי ישראל וכל שבטי ישראל חשובים לה' על כל האומות הקדמונים כיוצא בו (מלכים א יא) ושלמ' אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה והלא בת פרעה בכלל היתה אלא שהיתה בת פרעה חביבה לו כנגד כולם אף כאן כל האומות יהיו להקב''ה וישראל כנגד כול' : (רש"י)
מצודת דוד משא דבר ה' בארץ חדרך. נבואת ה' תהיה אז גם בארץ חדרך כמו בא''י כי גם היא תהיה אז מא''י : ודמשק מנוחתו. וגם דמשק תהיה מנוחתו ור''ל שכינת כבודו כי גם היא תהיה מא''י : כי לה' עין אדם וגו'. ר''ל לפי שאז עין כל אדם לעצמו יצפה לה' וגם בהתאסף יחד כל שבטי ישראל ולכן תבוא עליהם הטובה ההיא : (מצודת דוד)
מצודת ציון משא. ענין נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה' : חדרך. הוא מקום אצל דמשק כן ארז''ל : (מצודת ציון)
רש"י וגם חמת תגבל בה. תשיג גבול' בגבול ירושלי' : צור וצידון. גם המה בנותיה אע''פ שחכמה מאד שנתחכמה מאד וסבור' להיות לעולם גבר' בחכמתה : (רש"י)
מצודת דוד וגם חמת תגבל. תהיה מגבול א''י ואליה תחשב ולא זו היא חמת המוזכרת בתורה בגבול א''י אבל היא אחרת גדולה מאד כמ''ש ולכו משם חמת רבה (עמוס ו) : צור וצידון. גם צור וצידון הנטפלת לה יכנסו בגבול א''י : כי חכמה מאד. מוסב על צור שהיא העיקר ור''ל אשר היא חכמה מאד וכאומר ולא תועיל בחכמתה לבל תכנס בגבול א''י : (מצודת דוד)
רש"י ותבן צור מצור לה. ואומרת מי יורדיני לארץ : ותצבר כסף כעפר. ומתהללת בעושרה : וחרוץ. מין מראית זהב : (רש"י)
מצודת דוד ותבן צור. עם כי צור בנתה לעצמה מבצר חזק להיות לה למשגב ואספה צבורי כסף כעפר וזהב כטיט המושלך בחוצות וזהו עזר רב להתחזק מול האויב : (מצודת דוד)
מצודת ציון ותבן. מל' בנין : מצור. ענין מבצר וחוזק : ותצבר. ענין כרי וגל כמו שני צבורים (מ''ב י) : וחרוץ. מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח) : (מצודת ציון)
רש"י הנה אד'. שהוא שליט על כל : יורישנה. לשון מוריש ומעשיר (שמואל א ב) : והכה בים חילה. והבליע בתוך ימים ממונה, יעלה עליה את הים ויטבענה כמו שאמר יחזקאל : (רש"י)
מצודת דוד יורישנה. יגרשנה מארצה וחיל צבאות עמה יכה בים ר''ל יטביעם במי הים : והיא. העיר עצמה תשרף באש : (מצודת דוד)
מצודת ציון יורישנה. ענין שלוח וגרושין, כמו ויורש ה' מפניהם (יהושע כג) : והכה. ר''ל יטביע : חילה. מל' חיל וצבאות עם : (מצודת ציון)
רש"י תרא אשקלון. את מפלת צור ותירא ועקרון אף היא תירא : כי הוביש מבטה. שהית' נשענת על צור שהיתה ראש לבני עשו ועקרון אף היא לאדום כמו שאמרו רבותינו במסכת מגילה (דף ו ע''ש) ותחילה היתה משל פלשתים : (רש"י)
מצודת דוד תרא וגו'. אשקלון תראה מפלת צור ותירא לנפשה שלא יקרה לה כמקרה וגם עזה תראה ותחיל מאד : ועקרון. גם עקרון תחיל כי נתבייש מבטה ר''ל צור שהיתה מבטת אליה לעזרה נתביישה גם היא כי נתגרשה מארצה : ואבד וגו'. ר''ל ומגורתם יבוא להם כי יהיה נאבד מושל מעזה ואשקלון לא תהיה מיושבת באנשים : (מצודת דוד)
מצודת ציון ותחיל. מל' חיל וחלחלה : הוביש. מל' בושה : מבטה. מל' הבטה והסתכלות : (מצודת ציון)
רש"י וישב ממזר באשדוד. וישב עם נכרי באשדוד הם ישראל שהיו בה נכרים : (רש"י)
מצודת דוד וישב וגו'. בזמן הגאולה לא ישבו קבוצת הממזרים בתוך בני ישראל אבל ישבו לבדם באשדוד כי יש מרז''ל שאמרו אין ממזרים טהורים לעתיד לבוא ודרשו ממקרא הזה, או ממזר הוא מל' זרות ור''ל ישראל שהמה זרים ממנה הם ישבו בה : והכרתי וגו'. עוד לא ימשלו הם בארצם : (מצודת דוד)
מצודת ציון גאון. ענין רוממות וממשלה : (מצודת ציון)
רש"י והסירותי דמיו מפיו. של עשו אלו בית בימה שלהם שהיו זורקים שם דמי זבחיה' ויש פותרין שפיכת דמים שהיה שופך דמי ישראל : ונשאר גם הוא לאלהינו. אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבגלות' : והיה כאלוף ביהודה. אלו טרטיאות וקרקסיאות שלהם שעתידים שרי יהודה ללמד בהם תורה ברבים : והיה כאלוף. לשון אלוף ולמוד. ועקרון . תהיה לישראל : כיבוסי. ירושלים : (רש"י)
מצודת דוד והסירותי וגו'. ר''ל אתן בלבו שלא ישתה עוד דם ושלא יאכל עוד בשר מה שהורגל בהם כי ישוב להאמין בה' ובתורתו : ונשאר וגו'. גם הוא ישאר באמונת אלהינו כשאר הגרים : והיה. כל פלשתים בכללה תהיה כאיש לומד התורה אשר ביהודה כי גם המה ילמדו התורה : ועקרין כיבוסי. עקרון תשוב להיות כמו יבוס היא ירושלים ר''ל אנשיה יהיו נקיי הדעת כאנשי ירושלים : (מצודת דוד)
מצודת ציון ושקוציו. מל' שקץ ושרץ : כאלוף. ענין למוד כמו פן תאלף ארחותיו (משלי כב) : כיבוסי. היא ירושלים : (מצודת ציון)
רש"י וחניתי לביתי מצבה. אחנה אצל ביתי להגין עליה מן המעמידים מבצר ומשחית שלא יציבו עליה ודוגמתו וכל צבי' ומצודת' (ישעיה כט) ויש עוד לפתור מצבה כמו מצבא באל''ף : כי עתה ראיתי. צרתם בעיני אע''פ שעד הנה הסתרתי פני מהם : (רש"י)
מצודת דוד וחניתי לביתי. אשכון סביב לביתי להגן מצבא חיל עם מן העובר ושב דרך עליו ולא יעבור עוד על ישראל מי הנוגש לעבודה כאשר היה מאז כי עתה ראיתי בעיני להשגיח עליהם בעין חמלה עם כי עד הנה הסתרתי פני מהם : (מצודת דוד)
מצודת ציון מצבה. כמו מצבא באל''ף : נוגש. דוחק ולוחץ : (מצודת ציון)
רש"י הנה מלכך יבוא לך. אי אפשר לפותרו אלא על מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים ועד ים ולא מצינו מושל לישראל כזה בימי בית שני : צדיק ונושע. בה' : עני. ענותן : ורוכב על חמור. מדת ענוה היא : ועל עיר. כמו ועירים עשרה (ראשית לב) : (רש"י)
מצודת דוד הריעי. תרועה של שמחה : הנה מלכך. זה מלך המשיח : צדיק. במעשיו יהיה צדיק ובמלחמותיו יהיה נושע ומוצלח : עני. יהיה מוכנע וירכב על חמור או על עיר בן מאחת האתונות והוא מדת ענוה : (מצודת דוד)
מצודת ציון הריעי. מל' תרועה : עני. ר''ל מוכנע ועניו וכן עם עני תושיע (תהלים יח) : עיר. כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה (בראשית לב) : אתונות. כן תקרא נקבת החמור וכן ואחת האתונות (מ''ב ד) : (מצודת ציון)
רש"י והכרתי רכב. שלא יהיו צריכין לה : ומשלו. וממשל שלו : מים ועד ים. מימא ועד מערבא לסוף העולם : ומנהר. פרת : (רש"י)
מצודת דוד הכרתי. אז אבטל רכב וסוס וקשת מלחמה כי לא תהיה אז מלחמה ואין צורך לא לקשת ולא לרכב וסוס : ודבר שלום לגוים. המלך המשיח לא יכניע את כולם ע''י מלחמה כ''א בדברי שלום יכניעם להיות סרים למשמעתו וזה יהיה העיקר והמלחמה טפלה לו : ומשלו. ממשלתו תהיה מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס : ומנהר. היוצא מן העדן שהוא תחלת המזרח : עד אפסי ארץ. עד סוף המערב : (מצודת דוד)
מצודת ציון אפסי. קצות כי בקצה הארץ היא אפס וכלה : (מצודת ציון)
רש"י גם את. תוושעי עמו כמו שהוא צדיק ונושע כי בדם בריתך הרי נבאתי לכם לעתיד וגם עתה מגלות בבל שאתם עכשיו בתוכה : בדם בריתיך. בזכות דם הברית שנזרק עליכם בסיני הנה דם הברית אשר כרת : שלחתי אסיריך. מן הגלות : (רש"י)
מצודת דוד גם את. ר''ל כמו המשיח אשר בעבור צדקתו יהיה נושע ומוצלח במלחמותיו כן גם אתה ישראל בכלל בעבור זכות דם בריתך היא מצות מילה שהחזקת בה בהיותך בגולה בזכות זה אשלח אסיריך עבור אשר אין בו מים ר''ל אוציאך מעומק הגלו' והמשיל הגלות בבל לבור שאין בו מים לפי שבבור כזה מצויים נחשים ועקרבי' המזיקים וכן היו בגולה בין האומות המריעים להם : (מצודת דוד)
מצודת ציון שלחתי. כמו אשלח עבר במקום עתיד כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות : אסיריך. ענין קשירה : (מצודת ציון)
רש"י שובו לבצרון. לכחכם ולכבודכם אע''פ שאתם עתה ברשות מלכי פרס אתם אסירי התקו' אשר קויתם לי עד הנה למלאות דברי לקץ ע' שנה : גם היום מגיד משנה אשיב לך. עוד היום אני מגיד לך בשורה שנייה לבד זו של בנין ומה היא הגדה השנייה שאני שב לשנות לכם : (רש"י)
מצודת דוד שובו לבצרון. וכה אומר להם שובו לירושלים עיר מבצרכם אתם האסורים בתקוה ר''ל המקווים לה' בכל זמן כאלו קשורים בתקוה ולא תתפרד מהם והוא ענין מליצה : גם היום. ר''ל כמו בגאולת מצרים הבטחתי לך הגאולה והנקמה בהם כן גם היום אענה ואשיב לך הגדה כפולה לך הגאולה והנקם באומות : (מצודת דוד)
מצודת ציון לבצרון. מל' מבצר : משנה. ענין כפל כמו וכסף משנה (בראשית מג) : אשיב. מל' השבה ומענה : (מצודת ציון)
רש"י כי דרכתי לי יהודה. סוף שאנטיוכס יטול המלוכה מיד מלכי פרס וירעו לכם ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים : קשת מלאתי אפרים. מקרא קצר הוא כמו קשת מלאתי יד אפרים כמו (מ''ב ט) ויהוא מלא ידו בקשת אפרים יהיה לי כאשפה מלאה חצים : ועוררתי בניך ציון. על חיל אנטיוכס : (רש"י)
מצודת דוד כי דרכתי לי. את יהודה אדרוך לי כקשת ר''ל הוא יחשוב לי לכלי זיין להרוג האויב על ידו : מלאתי אפרים. עשרת השבטים הקרואים בשם אפרים בו אשים כל ידי במלואה כאלו היה קשת לירות בו בכח רב והוא ענין מליצה : ועוררתי בניך ציון. אתה ציון אעיר אני את בניך להלחם על בניך ועל מלחמת גוג ומגוג יאמר כי עמו יבוא כי אחים הם כמ''ש בני יפת גומר ומגוג ומדי וגו' (בראשית י) : ושמתיך. אני אשים אותך ישראל להיות כחרב של גבור ההורגת ומשכלת כי תהרוג בהם הרג רב : (מצודת דוד)
מצודת ציון דרכתי. הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק : קשת. בקשת : מלאתי. זה הלשון יאמר על אחיזת הקשת בכח כמו ויהוא מלא ידו בקשת (מ''ב ט) : ועוררתי. מל' התעוררות : (מצודת ציון)
רש"י וה' עליהם יראה. בספר יוסיפון מצינו בעת ההיא נראה מופת לאנשי ירושל' : בשופ' יתקע. ירעם : בסערות תימן. לסער את אנשי תימן הם חיל אנטיוכס ויש מרבותי' שפתרוהו על אדום לע''ל : (רש"י)
מצודת דוד וה' עליהם יראה. ה' יגלה עליהם שכינתו להלחם בעבורם וחצו יצא על האויב חיש קל ומבריק כברק : בשופר יתקע. כגבור התוקע במלחמה והוא ענין משל : והלך. ילך ברוח סערה בשטף אף אל תימן להחריבה היא היושבת בדרום א''י : (מצודת דוד)
רש"י ואכלו. שלל אויביהם : וכבשו. תחתיה' אבני קלע, הם היונים שהם מלומדי קשת ולקלע באבן : והמו כמו יין. המיון בקול ששון ושמחה כמו שהומים שתויי יין : ומלאו. נפשותם כל טוב : כמזרק. שמלא דם לפני המזבח : כזויות מזבח. שמנסכין שם יין והיין צף עליו כמו ששנינו במסכת סוכה לשון שביעה ל' שכרות : (רש"י)
מצודת דוד יגן עליהם. אז יגן על ישראל שלא יהיו נלקים עמהם ועוד הם יאכלו וישחיתו ויכבשו את אבני הקלע ועל שרי אנטיוכס יאמר וכלפי שהמשיל למטה בענין את שרי יהודה וישראל לאבני נזר שהם אבני יקר שמשימים בכתר המשיל שרים לאבנים שמקלעים אותם הנבזים העומדים לזריקה : ושתו והמו. ישתו דמם ויהמו בקול המייה כמו שותה היין כמ''ש לץ היין הומה שכר (משלי כ) : ומלאו כמזרק. יהיו מלאים מדם הרוגים כמזרק המלא מדם הזבחים העומד לזרוק : כזויות מזבח. הם הקרנות המלאים ממתן דמי הקרבנות : (מצודת דוד)
מצודת ציון וכבשו. ענין האחיזה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיה לד) : אבני קלע. האבנים הנזרקים בכף הקלע והוא הכלי המיוחד לזה : המו. מל' המייה : כמזרק. הוא הספל : כזויות. כקרנות : (מצודת ציון)
רש"י כצאן עמו. כצאן שהסיע ממצרים להיות לו לעם : כי אבני נזר. כי הכהנים בני חשמונאים המתפארים באבני נזר בטורי חושן ואפוד יהיו מתנוססים בניסים על אדמתן : (רש"י)
מצודת דוד כצאן עמו. ר''ל כמו הצאן שהוא נושע מהרועה כן יהיה עמו נושעים מאתו ית' : כי אבני נזר. שרי יהודה וישראל הנמשלים לאבני יקר המשימים בנזר הם יתרוממו על אדמתו בהיותם בארצו : (מצודת דוד)
מצודת ציון נזר. כתר כמו את הנזר (מ''ב י''א) : מתנוססות. מל' נס והוא ענין הרמה כמו נס להתנוסס (תהלים ס') : (מצודת ציון)
רש"י כי מה. רב : טובו. הצפון של אותו הדור : דגן בחורים. הנותן כח לבחורים : ותירוש. אשר ינובב בתולות בניב שיר ושמחה ויש פותרין אשר ינובב ויצמח בקרקע בתולה והוא יין משובח : (רש"י)
מצודת דוד כי מה טובו. כי מה מאד יתרבה טובו ויפיו של העם הזה : דגן בחורים. ר''ל מרבית הדגן אשר תצמח הארץ יוסיף תת כח ואומץ אל הבחורים ומרבית היין יפתח פי הבתולות לדבר שירות וזמירות עם כי מדרכן למעט בדבור הנה לרוב השמחה ירבו בדברי שיר וזמר : (מצודת דוד)
מצודת ציון מה טובו. מלת מה יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (שם נ''א) : ותירוש. ענבי היין : ינובב. ענין דבור כמו ינוב חכמה (משלי י') : (מצודת ציון)
רש"י שאלו מה' מטר. אם תצטרכו : חזיזים. עננים מביאים מטר : לאיש עשב בשדה. בשביל איש אחד ובשביל עשב אחד הצריך למטר : (רש"י)
מצודת דוד שאלו מה' מטר. כאלו יאמר אל בני הדור ההוא בחנו הדבר ושאלו מה' מטר בעת ירידת המלקוש כי אז יש בו צורך רב ותראו שיהי' נעתר לכם ויעלה עננים עם כי לא יורה הטבע עליהם ויתן להם מטר להצמיח לכל איש עשב בשדהו וכאומר הנה בזה תדעו שאתם דבוקים במקום והוא משגיח בכם למלאות מחסורכם : (מצודת דוד)
מצודת ציון שאלו. עניז בקשה : מלקוש. כן יקרא המטר המאוחר כמו יורה ומלקוש (דברים י''א) : חזיזים. עננים כמו ודרך לחזיז קולות (איוב כח) : ומטר גשם. כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב) : (מצודת ציון)
רש"י כי התרפים. והקוסמים חזו שקר והחלומות אשר הטעו את אבותיכם לאמר חלמתי והיו מחזיקי' ידיהם למרוד בהקב''ה דברו און והבל דברו לאמר שלום ואין שלום : על כן נסעו. אבל אני נביא להם באמת : יענו. יתכנעו כמו לענות מפני ל' עוני : (רש"י)
מצודת דוד כי התרפים. כאומר שלא יפה עשו אבותיכם שפסקו בתרפים וקוסמים ובחלומות כי התרפים דברו און ודבר תוהו והקוסמים ראו שקר ובעלי החלומות ידברו שוא : הבל ינחמון. מה שנחמו אותם לאמר שלום יהיה לכם אל תיראו הנה הוא הבל כי לא כן היה : על כן. הואיל ועסקו בהם נסעו מארצם ללכת בגולה כמו צאן שהרועה מסיעם ממקומם בע''כ : יענו. היו מוכנעים אל האויב כי לא היה להם מנהיג טוב להוליכם בדרך הישר ולכן אחזו בדרכם ובגמול זה היו מוכנעים אל האויב : (מצודת דוד)
מצודת ציון התרפים. עשוים הם בצורת אדם ומדברים עתידות ע''י כשוף : און. שקר ודבר תוהו : והקוסמים. הם חוזי הכוכבים : חזו. ראו : יענו. ענין הכנעה כמו מאנת לענות (שמות י') : רועה. ר''ל מנהיג : (מצודת ציון)
רש"י על הרועים חרה אפי. על מלכי נבוכדנצר וסנחריב (נ''א: מלכי יון) : ועל העתודים. על שריהם וכן ת''י ועל מלכיא הוה רוגזי ועל שלטניא אנא מסער ועכו''ם נמשלו לעתודי' והצפיר והשעיר מלך אנטיוכס (דניאל ח) והרוצ' לפרש הענין שלא במלכי עכו''ם יאמר העתודים לשון שרים כמו עורר לך רפאי' כל עתודי ארץ (ישעיה יד) : כסוס הודו במלחמה. כסוס אשר יוכר הודו במלחמה : (רש"י)
מצודת דוד על הרועים. ר''ל עתה בבוא הגאולה חרה אפי על הרועים הם מלכי האומות שהרעו להם : ועל העתודים. על שרי האומות אזכור עונם לשלם גמול : כי פקד. כי זכר ה' את עדרו הם בית יהודה לנקום נקמתם מיד הבבליים : כסוס הודו במלחמה. בעת ילחמו ישים ה' אותם אמיצי לבב כמו הסוס המראה הודו ויוצא לקראת נשק : (מצודת דוד)
מצודת ציון העתודים. הם הזכרים מן העזים ויאמר על השרים בדרך שאלה : אפקוד. ענין זכרון : הודו. ענין הדר ואמצות הלב : (מצודת ציון)
רש"י ממנו פנה. מהם מלכיהם מהם שריהם מהם לוחמי מלחמותם : (רש"י)
מצודת דוד ממנו פנה. מיהודה יהיה המלך המשובח בעם כמו האבן ההושם בפנת הבית שהוא המשובח שבכולם על כי הוא נראה משני הצדדים ובלשון הזה נאמר על ישראל בכללם כמ''ש אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה (תהלים קיח) : ממנו יתד. זה הלשון יאמר על הפקיד וממונה שהכל תלוי בו וכן נאמר בכ''ג הממונה על הבית ותקעתיו יתד במקום נאמן (ישעיה כב) : ממנו קשת מלחמה. ר''ל לוחמי מלחמתו יהיו ממנו ולא יצטרך לעזרה : כל נוגש יחדיו. כל נוגשי האומות לעבודה כולם יחדיו יצאו ממנו : (מצודת דוד)
רש"י והיו כגבורים בוסים בטיט חוצות במלחמה. הרי מקרא זה מסורס והיו במלחמה הולכים ודורכים אנשים כגבורים הבוסים טיט חוצות בוסים דורסים כמו יבוס קמינו (תהלים מד) בוססו את חלקתי (ירמיה יב) : והובישו. בית יהודה את רוכבי הסוסים הבאים להלחם בם : (רש"י)
מצודת דוד והיו כגבורים וגו'. ר''ל עם כי הם חלשים יהיו כגבורים הרומסים במלחמה בתוך הטיט המושלך בחוצות : ונלחמו. ר''ל עם שאינם מלומדי מלחמה עכ''ז ילחמו דרך אנשי מלחמה כי ה' עמהם והוא ילמד ידם לקרב אצבעותם למלחמה : והובישו. עם כי הם יהיו אנשי רגלי יביישו את האויב רוכבי הסוסים כי יתגברו עליהם : (מצודת דוד)
מצודת ציון בוסים. ענין רמיסה ברגל כמו יבוס צרינו (תהלים ס') : והובישו. מלשון בושה : (מצודת ציון)
רש"י וגברתי את בית יהודה. במלחמת היוני' : ואת בית יוסף אושיע. במקום שגלו שם בחלח ובחבור בימי סנחריב : והושבותים. כמו והושבתים ל' ישיבה : והיו כאשר לא זנחתים. כאלו לא זנחתים מעולם : (רש"י)
מצודת דוד ואת בית יוסף. המה בני עשרת השבטים : והושבותים. אושיבם לארצם וישבו בה בהשקט ושאנן כי ארחם עליהם ויהיו כאלו לא זנחתים מעולם כי לפי רוב הטובה לא יזכר ימי הגולה : כי אני וגו'. אשר הכח בידי להרבות טובה : ואענם. וכן אענה להם בכל עת קראם אלי : (מצודת דוד)
מצודת ציון והושבותים. היא מלה מורכבת מן הושבה ומן יושבת ההשקט מל' בשובה ונחת (ישעיה ל) : זנחתים. ענין עזיבה כמו למה זנחתנו (תהלים מ''ג) : ואענם. מל' עניה ותשובה : (מצודת ציון)
מצודת דוד והיו כגבור אפרים. אף שאינם גבורים יהרגו כגבור וכאשר יראו הצלחתם ישמח לבם כמו ביין אשר ישמח הלב ובניהם יראו הצלחות אבותם וישמחו ויגל לבם בתשועת ה' : (מצודת דוד)
רש"י אשרקה להם. כדרך השורקים לסי' אות לבא אליו הטועה בדרך : ואקבצם. לעת הקץ לעתיד : כי פדיתים. כשאפדם : ורבו. בגולה כמו שרבו במצרים : (רש"י)
מצודת דוד אשרקה להם. אצפצף לבני הגולה לרמז שיבואו ובזה אקבצם ר''ל אעיר לבם לשוב לארצם כי אז אפדם מהגולה ויתרבו בבנים ובבנות כמו שרבו מאז במצרים : (מצודת דוד)
מצודת ציון אשרקה. ענין צפצוף קול הבאה בקבוץ השפתים וכן ושרק לו מקצה הארץ (ישעיה ה'). (ט) ואזרעם. מל' זריעה והוא ענין פזור והפצה : (מצודת ציון)
רש"י ולבנון. זה בהמ''ק : ולא ימצא להם. ולא יסופק להון : (רש"י)
מצודת דוד והשבותים. אשיבם לארצם מארץ מצרים ואקבצם מאשור מקום שגלו שם עשרת השבטים : ארץ גלעד. הוא עבר הירדן : ולבנון. זה א''י בעבר הירדן המערבי : ולא ימצא. לא יספיק להם להחזיק את כולם : (מצודת דוד)
מצודת ציון ולבנון. שם יער בא''י לבנון וע''ש זה נקרא כל א''י בשם לבנון כמ''ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ב') : ימצא. ענין די הספוק כמו לא ימצא לנו ההר (יהו שע יז) : (מצודת ציון)
רש"י ועבר בים צרה. ותעבור צרה בצור היושבת בתוך הים והוא ראש למלכות צור : והכה. הקב''ה אשר הוא המכה יכה בים גלים להשקיע את צור : כל מצולות יאור. היא מצרים : (רש"י)
מצודת דוד ועבר בים צרה. אז תעבור צרה על מצרים הרבים כמי הים והצרה ההיא תכה את הגלים אשר בים ר''ל השרים הרמים והנשאים : והובישו וגו'. כל המקומות העמוקות שביאור יתייבשו ר''ל כל המון מצרים יאבדו ולפי שכל שבח מצרים הוא בהיאור שעולה ומשקה השדות לכן מדמה אבדן אנשיה ליבשות מי היאור : והורד. יושפל רוממות אשור ויסיר ממשלת מצרים : (מצודת דוד)
מצודת ציון והובישו. מל' יובש : מצולות. עומק המים כמו ירדו במצולות (שמות טו) : יאור. כן נקרא נחל מצרים : והורד. מל' ירידה והשפלה : גאון. ענין רוממות והתנשאות : ושבט. ענין ממשלה כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט) : (מצודת ציון)
מצודת דוד וגברתים בה'. אגבר את ישראל בתשועת ה' ואף שה' הוא המדבר וגברתים אמר בה' כאחר המדבר ודוגמתו ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד) ואף שה' היה המדבר וכן דרך המקרא : ובשמו. במשענת שמו יתהלכו בטח להלחם מול אשור ומצרים : (מצודת דוד)
רש"י פתח לבנון דלתיך. תרגם יונתן פתחו עממיא תרעכון : (רש"י)
מצודת דוד פתח לבנון דלתיך. הנבואה ההיא נאמרה על חורבן בית השני ואמר אתה א''י הקרויה בשם לבנון פתח דלתיך למען יכנסו בך העכו''ם : ותאכל אש בארזיך. ר''ל ויאבד האויב את השרים ולפי שקרא את א''י בשם לבנון המשיל אבדן השרים לשריפת ארזי יער הלבנון : (מצודת דוד)
רש"י הילל ברוש כי נפל ארז. שהוא גדול מן הברוש הילילו השלטונים כי נפלו המלכים מעכו''ם : אלוני בשן. קישנ''ש בלע''ז : כי ירד. כי נשבר ודומה לו וברד ברדת היער : יער הבציר. יער המבצר תקוף כרכיא : (רש"י)
מצודת דוד הילל ברוש. אתה אילן ברוש עשה יללה כי הארז נפל ע''י הרוח הנושב ואיך א''כ תעמוד אתה מול הרוח ר''ל הילילו המון העם כי השרים נפלו ואיך תתקיימו אתם : אשר אדירים שדדו. בזה יפרש אמריו מי הוא הארז שנפל ואמר אשר אדירים שדדו : הילילו אלוני בשן. אתם אלוני אלון הגדילים בבשן החלושים מאילני יער הילילו כי ירד והושפל יער החזק וכפל הדבר במ''ש : (מצודת דוד)
מצודת ציון הילל. מל' יללה : אדירים. חזקים : שדדו. נעשקו : בשן. שם מקום מרעה : ירד. מל' ירידה והשפלה : הבציר. מבצור וחוזק וכן ערים בצורוח (מ''ב י''ט) : (מצודת ציון)
רש"י הרועים. המלכים : אדרתם. תפארתם : שאגת כפירים. יבכו השרים : כי שודד גאון הירדן. שהוא מקום הכפירים ואריות ורבותינו פירשו פתח לבנון דלתיך שעל חורבן בית שני נתנבא הנביא ומ' שנה קודם חורבן היו דלתות ההיכל נפתחו' מאיליהן גער בהן ר''י בן זכאי אמר לו היכל היכל עד מתי אתה מבעית את עצמך יודע אני שסופך ליחרב וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא פתח לבנון דלתיך וגו' : (רש"י)
מצודת דוד קול יללת הרועים. ר''ל הנה ישמע קול יללת הרועים על כי שדדה מעוזם הם אילני היער שהיו חסים בצלם ר''ל מנהיגי העם ילילו כי נאבדו קהל עדתם אנשי זרועם : קול שאגת כפירים. ר''ל הנה ישמע קול שאגת הכפירים כי שדד ונשחת גאון הירדן הוא מקום מרבץ האריות כמ''ש כארי' יעלה מגאון הירדן (ירמיה מט) ר''ל בני המלכים יילילו כי נחרבו ארמנותיהם : (מצודת דוד)
מצודת ציון אדרתם. חזקה ומעוזם והוא מל' אדיר : כפירים. כן יקראו האריות הקטנים. גאון. ענין גבהות ורוממות ור''ל ככר המעולה הסמוך לירדן : (מצודת ציון)
רש"י רעה את צאן ההרגה. הכן להם רועים כלומר הנבא על פרנסיהם העתידים לרעותם מעתה : צאן ההרגה. ישראל שהרגום רועיהם ואכלום : (רש"י)
מצודת דוד רעה וגו'. המקום צוה לו שהוא ירעה במעשה ובשועל את צאן ההרגה ר''ל צאן העומד לשחיטה בבית המטבחים שאינן מצליחות לגדל ולדות ולהנות מצמרן ואין בהם סי' ברכה להעשיר את בעליהן : (מצודת דוד)
רש"י ולא יאשמו. הבבליים שאגלם לתוכם זה מוכרם והקונה הרוג ואין נותן ללבו שיהא לו אשמה בדבר ומוכרם מתהלל ברוך ה' שמסרם בידי והריני עשיר : ואעשיר. והרי אני עשיר : (רש"י)
מצודת דוד יהרגון. להיות לו למאכל : ולא יאשמו. ר''ל לא חטא לעצמו לעשות לו היזק והפסד כי עומדים הם לשחיטה ואינם ראויין לגדלן : ברוך ה'. שמכרתי דבר שאין בו סי' ברכה ובמחירי אקנה דבר שיש בו סי' ברכה ואעשיר : לא יחמול עליהן. הואיל ואין בהם סי' ברכה לא יחמול הרועה עליהן להרביצן בנאות דשא ולנהלן על מי מנוחות ולשמור קצתן מקצתן שלא יהדפון ולא ידחקון זו את זו : (מצודת דוד)
מצודת דוד כי לא אחמול עוד. ר''ל זה יהיה לרמז על ישראל שהמה צאן מרעיתו ית' ומעותדים הם להריגה בחורבן הבית השני ולא אחמול עוד עליהם מעתה : ממציא את האדם. את בני ישראל אזמין כל איש מהם ביד רעהו הקם עליו וביד החפץ להשמידו וכן היה בסוף בית השני שמלכיהם השמידום והפריצים נלחמו זה בזה כמוזכר ביוסיפון : וכתתו. מלכיהם ופריצי העם יכתתו את עם הארץ ולא אציל את מי מיד הורגיו וכאומר הואיל ומעותדים להריגה מה לי להצילם קצתן מקצתן : (מצודת דוד)
מצודת ציון ממציא. מל' מציאה והוא כענין הזמנה כמו וימציאו בני אהרן (ויקרא ט) : וכתתו. ענין שבירה ונתיצה : (מצודת ציון)
רש"י וארעה את צאן ההרגה. כל אלה דברי הקב''ה לנביא ואני רעיתי אותם בימים הקדמונים : לכן עניי הצאן. אמת עניי הצאן היו כשהתחלתי לרעותם : ואקח לי שני מקלות. לסוף ימים חלקתים לשתי ממלכו' בעוונם : לאחד קראתי נועם. ירבעם אמר לנהלם לעט : ולאחד קראתי חובלים. רחבעם אמר להם ליסרם בעקרבים ולפי שדרך צאן לנהלן במקלו' קרא למושליהם מקלות : (רש"י)
מצודת דוד וארעה. סיפר הנביא שכן עשה כאשר צוהו ה' ורעה את הצאן העומדות להריגה בבית המטבחיים : לכן עניי הצאן. ר''ל חמלתי עליהם לרעותם בעבור כי היו הנכנעים והירודים שבכל הצאן : ואקח לי. לקחתי לי לצורך הנהגתם שתי מקלות : נועם. כי היה נעים ולא הכאיב בהכאתו : חובלים. כי היה מחבל ומשחית ומכאיב הרבה : וארעה. באלו שתי המקלות רעיתי את הצאן פעם במקל נועם בפעם במקל חובלי' הכל לפי הצורך ובא לרמז על הכהנים בני חשמונאי שמשלו בבי' השני שהיו בב' הנהגו' מתחילה משלו ג' בני מתתיהו בן יוחנן כ''ג יהודה ויהונתן ושמעון ומעשיהם והנהגותם היה בנועם ביראת ה' וכשרון מעשים ואחריהם קמו בניהם וזרעם הם הרשיעו לעשות והיו מחבלים ומשחיתים את העם כמוזכר ביוסיפון : (מצודת דוד)
רש"י ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד. והם השחיתו דרכיהם עד שמאסתים והרגתים בחדש א' כל שלשת הרועים שהרג והוא את כל בית אחאב ואת בית אחזיה מלך יהודה ואת אחיו ואת כל זרע מלכות דוד ועתליה איבדה את השאר זולתי יואש שנטמן (מלכים ב ט) : ותקצר נפשי בהם. מאסתים וכל ל' קוצר נפש הוא דבר צרה או דבר מיאוס שאין הדעת סובלתו וקצר הלב והמעים מלהכיל כמו שאליהו אמר הציקתני רוח בטני (איוב לב) : גם נפשם בחלה בי. זכרונם היה רב במעי וממלא את רוחי ומציק את בטני ובחלה פי' רבותינו לשון גודל במס' נדה משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל פגה עודה תינוקת בוחל אלו ימי הנעורים שכבר היא גדול' והביאו מקרא זה ראיה לדבריהם : (רש"י)
מצודת דוד ואכחיד את שלשת הרועים. דרך הרועה הגדול להשים תחתיו רועים קטנים להיות לו לעזר וכן עשה זכריה ברעותו את הצאן ואמר הנה בזמן ירח אחד הסרתי ומנעתי שלשת הרועים אשר שמתים תחתי ובא לרמז על שלשת הרועים הנעימים בני מתתיהו בן יוחנן כ''ג ששמשו ל' שנה ונכחדו מן העולם כי יהודה שמש שש שנים ויהונתן שש ושמעון י''ח הרי שלשים שנה ולפי שהשנים קרואים גם בלשון ימים כמ''ש ימים תהיה גאולתו (ויקרא כה) לפיכך בא הרמז בירח ימים שהיא שלשים ימים (ולא זכר מתתיהו אביהם הזקן כי לא שמש אלא שנה אחת וזהו בעזר בניו לפי רוב זקנותו) : ותקצר נפשי בהם. ר''ל לא היתה דעתו רחבה עליו בעבור טורח הצאן ומאס בהם : וגם נפשם בחלה בי. ר''ל גם נפשות הצאן מאסה בי כי לא שמעו לקול שאגתו כדרך הצאן המכיר קול הרועה ונשמעין אליו והרמז הוא שאחרי מיתת ג' בני מתתיהו מאס ה' בעם ישראל על כי גם המה מאסו בו והשחיתו דרכם : (מצודת דוד)
מצודת ציון ואכחיד. ענין מניעה והסרה כמו ולא כחדו מאבותם (איוב ט''ו) : בירח. בחדש : ותקצר נפשי. כן יאמר על דבר הקשה לסבול וכן ותקצר נפשו למות (שופטים ט''ז) : בחלה. ענין מיאוס ותעוב ואין לו דומה : (מצודת ציון)
רש"י ואומר לא ארעה אתכם. אמרתי באותן הימים אשליכם מעל פני ויהיו הפקר ולבז : (רש"י)
מצודת דוד ואומר. אמרתי לבעלי הצאן לא ארעה עוד צאן מרעיתכם : המתה תמות. כאומר יהיה מה שיהיה מי שתמות מהן תמות ומי שתהיה מוסרת מן העדר ללכת תועה תהיה מוסרת ותלך תועה והנשארות במקומן תאכלנה אחת בשר חברתה ולא אחשוש בדבר ובא לרמז שכן אמר המקום ב''ה שיסיר השגחתו מהם : (מצודת דוד)
מצודת ציון והנכחדת. הסרה מן העדר : אשה. ר''ל אחת וכן אשה אל אחותה (שמות כ''ו) : רעותה. חברתה : (מצודת ציון)
רש"י ואקח את מקלי את נועם. שברתי את כח מלכי ישראל בימי יהואחז בן יהוא עד כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש (מ''ב יג) ובימי הושע בן אלה שמסרתים ביד סנחרב והגלהו (שם יז) : להפר את בריתי אשר כרתי את כל העמים. להראותם שבשביל שבגדו בי הפרתי את בריתי אשר כרתי עם כל העמים עליה' שלא יזיקום שע''מ כן נתתי להם את התורה שאם ישמרוה שיהיו חירות מן המלכיו' שלא תהא אומה ולשון שולטת בהם ואל תתמ' אם דבר המקר' תשועתם מיד שונא בלשון כריתת ברית את השונא שהרי מצינו מקרא דוגמתו וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה וגומר : (רש"י)
מצודת דוד ואקח. אח ''ז לקחתי מקלי הנועם וכרתי אותו כי מאסתי בהן ולא רציתי עוד להנהיגם בנעימות כ''א ביד חזקה במקל חובלים והרמז הוא לומר אחר שמתו ג' בני מתתיהו בן יוחנן כ''ג נתבטל הנהגת הנעימות : להפר. להיות סבה להפר וכו' כי בעוד משלו ג' האחים על כי הלכו בדרך הישר נתן המקום הכח בידם עד שהעכו''ם כרתו עמהם ברית להיות עמהם בשלום אבל אחרי מותם סרו מהם ונתבטל הנהגת הנעימות בממשלת בניהם וזרעם התיש המקום כחם למען יפרו את הברית ללכת להלחם בה : (מצודת דוד)
מצודת ציון ואגדע. ענין כריתה כמו שקמים גדעו (ישעיה ט') : להפר. ענין בטול ומניעה : (מצודת ציון)
רש"י וידעו. כן הבינו הצדיקים שבהם השומרים את חוקי : כי דבר ה' הוא. גזירה זו כבר דיבר לנו הקב''ה ע''י משה יוליך ה' אותך ואת מלכך : (רש"י)
מצודת דוד ותופר. רצה לומר וכן היה כי הופר הברית ביום שמתו ג' האחים וחזרו לבוא עליהם למלחמה : וידעו כן. רצה לומר ברעותי את הצאן ובעשותי את כל אלה הנה עניי הצאן וחוזר ומפרש השומרים אותו ר''ל הענוים והמוכנעים שבישראל השומרים את דברי הם ידעו אמיתת הדבר אשר דבר ה' הוא ולרמז עשיתי מה שעשיתי ולא היה דבר של מה בכך : (מצודת דוד)
מצודת ציון כן. ענינו אמיתת הדבר כמו שהיא וכן כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כ''ז) : עניי. ענוים ומוכנעים : אותי. ר''ל את דברי : (מצודת ציון)
רש"י ואומר. אל מלכי יהודה הנותרים : אם טוב בעיניכם הבו שכרי. קיימו מצותי והוא יהיה שכרי על כל הטובה אשר נתתי לכם כמו שנותנין שכר לרועה צאן ואשוב וארעה אתכם : ואם לא חדלו. וגם אני לא אטיב לכם וכן מצינו שאמר הקב''ה (ליחזקאל ו) השומע ישמע והחדל יחדל : וישקלו את שכרי שלשים כסף. תירגם יונתן ועבדו ית רעותי גברין מקצת אנשים טובים מעט היו בהם שעשו רצוני כגון החרש והמסגר דניאל חנניה מישאל ועזריה יחזקאל ולשון שלשים כסף לא ידעתי לכוין כאן אלא כסף לשון חמדה ואף רבותינו פירשו כן בחולין והביאו ראיה צרור הכסף לקח בידו (משלי ז) ואת השלשים פירשו שמ''ה צדיקים יש בכל דור ודור והביאו ראיה מחומר שעורים ולתך שעורים חמשה עשר בבבל ושלשים בא''י שנא' ואקחה את שלשים כסף ואשליכהו בית ה' בא''י ומנין השלשים מדרש אגדה שהובטח אברהם אבינו בכך שלא יהא דור פחות משלשים צדיקים מנין כה יהיה זרעך יהיה בגמטריא שלשים : (רש"י)
מצודת דוד ואומר אליהם. אמרתי לבעלי הצאן אם טוב בעיניכם שארעה עוד את הצאן הבו שכרי כדרך שנותנים לרועה ואם לא תאבו לתת שכרי חדלו ממני את הצאן לבל אטרח עוד עמהם : וישקלו. בעלי הצאן שקלו בשכרי ל' שקל כסף ויתכן שכן היה הערך הנתון אל הרועה והרמז הוא שהמקום אמר לישראל אם תרצו שאשגיח אני בכם עשו עבודתי ושמרו מצותי ותחשב לי לשכר ואם לא אסיר השגחתי ול' כסף ירמז על ל' צדיקים שבכל דור ודור אין נגרע כמ''ש רז''ל וכסף הוא ענין חמדה כמו נכסף נכספתה (בראשית לא) כי הצדיקים הם מחמדי עין : (מצודת דוד)
מצודת ציון הבו. תנו כמו הבו מקניכם (בראשית מז) : חדלו. מנעו : (מצודת ציון)
רש"י ויאמר ה' אלי השליכהו אל היוצר. כמו אל האוצר שומר האוצר אמר הקב''ה לנביא כתוב והנח את אלו הם וצדקתם להיות שמור לסוף שבעים שנה של גלות בבל ויבנה ב''ה על ידיהם ומהו האוצר אדר היקר בית מקדשי אדר תפארתי : אשר יקרתי מעליהם. אשר הפשטתי מעליה' מהיות להם ליקר ול' יקרתי הוא הסרת כבוד והמ''ם של מעליהם יוכיח והוא כמו ושרשך מארץ חיים כמו מסעף פורה ודוגמת הפירוש שפירשתי מעין תרגום של יונתן הוא וראיתי לשונות הרבה לפירוש נבואה זו ואיני יכול לכוונן : (רש"י)
מצודת דוד השליכהו. השלך את הכסף אל האוצר המחוזק והחשוב והוא אוצר בית ה' : אשר יקרתי מעליהם. אשר הכבדתי להיות ממעל להם עטרה על ראשם ר''ל צדקת ל' הצדיקים שבכל דור ודור שמורה היא להיות בנוי בזכותם הבית העתיד : ואקחה. עשה כאשר צוהו המקום והשליך הכסף לאוצר בית ה' לרמז הרמז האמור : (מצודת דוד)
מצודת ציון היוצר. כמו האוצר ובא היו''ד במקום האל''ף כי אהו''י מתחלף : אדר. ענין מעוז וחוזק כמו לגפן אדרת (יחזקאל י''ז) : היקר. יקרתי. מל' יקר ומכובד וחשוב : (מצודת ציון)
רש"י ואגדע את מקלי השני. הגלתי את צדקיהו : את החובלים. את רשעי דורו כי הוא צדיק ודורו רשעים : להפר את האחוה. שנתאחוו בני יהודה ובנימן ונדבקו בתועבות מלכי ישראל : (רש"י)
מצודת דוד ואגדע. אח''ז כרתי מקלי השני מקל החובלים ולא רציתי עוד להנהיגם כלל והרמז היא לומר אח''ז נתבטל גם הנהגת החובלים כי נלקחה הממשלה מהכהנים בני חשמונאי : להפר. ר''ל גדיעת ממשלת הכהנים בני חשמונאי יהיה סבה לבטל האחוה שהיה בין יהודה ובין ישראל כי הם לבדם היו נקראים אחים אלו לאלו ולא עבר זר בתוכם ולא היה ראוי למלוך עליהם בירושלים כ''א מהם כמ''ש מקרב אחיך תשים עליך מלך וגו' (דברים יז) ובהתבטל ממשלת הכהנים בני חשמונאי כאלו בטל גם האחוה מישראל ומיהודה כי עבר זה בתוכם כי הורדוס מלך עליהם ולא היה מזרע ישראל וכאלו בטל האחוה וכל הרוצה להכנס יבוא ויכנס : (מצודת דוד)
רש"י הנכחדות. האובדות לא יפקוד הרועה לבקשם : הנער לא יבקש. תירגם יונתן דאטלטלו לא יתבע הנער השוטות שאינן יודעות לבוא אל הדיר : הנצבה. שיש לה כח קצת לעמוד על רגליה וצריכה סיוע לנהלה לאט ומנחם פירש ונפוחה ל' לצבות בטן : לא יכלכל. תרגם יונתן לא יסובר ודרך הרועה בחיקו ישא : ובשר הבריאה יאכל. את העשירי' יגמור ממונן : ופרסיהן יפרק. עד כלה ודוגמת זו אמר דניאל אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה : (רש"י)
מצודת דוד כי הנה אנכי מקים. ר''ל זה יהיה לרמז שאעמיד רשע בארץ ועל מלכות בית הורדוס יאמר : הנכחדות וגו'. המוסרות מן העדר ללכת דרך תועה לא יזכור בהם להשיבם אל העדר : הנער. הטלה הרך בימים ההולכת לאט ונשארת באחורי העדר לא יבקש אותה אנה נשארה : הנצבה. החולה העומדת במקומה ולא תזוז ממקומה לבקש מרעה לא יכלכל אותה במקומה : ובשר הבריאה. את השמנה יהרוג ויאכל בשרה : ופרסיהן יפרק. במקלו ישבר פרסיהן ולא יוכלו ללכת ר''ל לא יחזק הנכשלים ותשושי הכח ואת העשירים ישחית וירדה בם בפרך : (מצודת דוד)
מצודת ציון לא יפקוד. לא יזכור : הנער. ר''ל הטלה הרך : הנצבה. ענין עמידה : יכלכל. ענין ספוק הצורך כמו ויכלכל יוסף (בראשית מז) : הבריאה. השמנה כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג') : ופרסיהן. הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו פרסות סוסיו (ישעיה ה') : יפרק. ענין שבירה כמו פרק מלאה (נחום ג') : (מצודת ציון)
רש"י הוי. יש לצעוק על זה : רועי האליל. רועי של אין, אליל ל' אל אינו רועה וכן רופאי אליל (איוב יג), רועי האליל יו''ד יתירה במקום ה''א כמו ועוזבי הצאן (כאן) שכני סנה (דברים לג) שכני לבדד (מיכה ו), עוזבי הצאן נותנן הפקר ליד כל הבא להכות ולהרוג ולבוז : חרב על זרועו ועל עין ימינו. והוא הרועה סכין של שחיטה נושא בידו לשחוט את השמינה ואת הבריאה שנתן עין ימינו בהם לדעת מי העשירים לבוז ולגמור נכסיהם : זרועו יבוש תיבש. לעתיד לבא ונתתי נקמתי וגומר (יחזקאל כח) והפותרי' פותרי' אותו בצדקיהו על שם (ירמיה כב) ואת עיני צדקיהו עור ואי אפשר לכוון הנני מקים רעה בארץ בצדקיהו שכבר עבר לו שבעים שנה : (רש"י)
מצודת דוד הוי רעי האליל. אוי לך אתה רועה מבלי מועיל העוזב את הצאן והולך לו ועל אגריפס המלך יאמר האחרון ממלכות בית הורדוס שעזב את עמו והתחבר עם מחריבי המקדש כמ''ש ביוסיפון : חרב על זרועי. חרב יבוא על זרועו ר''ל כוחו ישבר ויוכרת : ועל עין ימינו. ר''ל ומה שהיה מסתכל ומביט ומצפה לשוב למלכותו הנה החרב יבוא על התוחל' ההיא כי תכרת ואין לה : זרועו יבוש תיבש. ר''ל כחו תחלש : כהה תכהה. ר''ל לא יראה הדבר שהוא מצפה לה והוא כפל ענין במילות שונות : (מצודת דוד)
מצודת ציון הוי. כמו אוי : רועי. כמו רועה בה''א : האליל. ענין דבר שאין בו תועלת כמו רועי אליל (איוב יג) : עוזבי. היו''ד יתירה : זרועו. ענין חוזק כי הוא נתון בזרוע : יבוש תיבש. מל' יבשות : כהה תכהה. ענין עכירות ושחרות כמו כהה הנגע (ויקרא יג) : (מצודת ציון)
רש"י סף רעל. כלי תרעלה כמו בדם אשר בסף (שמות יב) רעל ל' שממון אוטם הלב והאברים שאין להם כח כאדם המעוטף בשמלה כמו (נחום ב) הברושים הרעלו (ישעיה ו) השרות והרעלות, בלשון משנה מצינו מדיות רעולות אונבלופמנט''א בלע''ז : וגם על יהודה. יטילו העכו''ם אשר יהיו במצור על ירושלים שיהיו בית דוד מבפנים ועכו''ם יצורו עליהם ויבאו גם בני יהוד' על כרחם לצור על ירושלי' כן ת''י : (רש"י)
מצודת דוד סף רעל וגו'. אל מול העכו''ם הצובאים עליה סביב תהיה כספל ממשקה הממית שכל השותה ממנו ימות כן יכלו ויתמו כל הצובאים על ירושלים : וגם על יהודה. הסף הרעל הזה יהיה גם על יהודה אשר יהיה במצור על ירושלים כי הבאים לצור על ירושלים הכריחו לאנשי ערי יהודה לבוא עמהם בעזרת' לצור על ירושלים וגם המה ילקו בתחלה עם העכו''ם : (מצודת דוד)
מצודת ציון סף. ספל וכן בדם אשר בסף (שמות יב) : רעל. ענינו סם הממית והוא מל' יין תרעלה (תהלים ס) המטמטם את הלב מרוע תכונתו : במצור. ענין הקפת גייסות סביב לעיר לכבשה : (מצודת ציון)
רש"י אבן מעמסה. אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעמס' על כתפים והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו : (רש"י)
מצודת דוד אבן מעמסה וגו'. אל מול העכו''ם הצובאים עליה תהיה כבדת המשא שכל העומסים אותה ישרטו שרטת בבשרם ובידיהם לרוב הכובד ר''ל כל הנלחמים עליה ילקו ולפי שהמשילה לאבן כבדת המשא אמר לשון הנופל באנשים המרימים אבן כבד : ונאספו עליה. אצלה בסמוך לא יכלו ויתמו מן הארץ : (מצודת דוד)
מצודת ציון מעמסה. ענין טעינת משא כבדה כמו אבי העמיס עליכם (מ''א יב) : שרוט ישרטו. ענין תלישת הבשר כמו ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כא) : ונאספו. ענין כליון ומיתה כמו כל הדור ההוא נאספו (שופטים ב) : עליה. אצלה בסמוך : (מצודת ציון)
רש"י אכה כל סוס. הצובאים שם בשגעון ואת רוכביהם בעורון אבל על בית יהודה שהם על כרחם מן הצובאים אפקח עיני להגין עליהם מן המכה הזאת : (רש"י)
מצודת דוד בתמהון. ר''ל יאבדו אבידת הלב כאדם המתמה ומתייאש : בשגעון. ר''ל לא ילחמו כסדר תכסיסי המלחמה : ועל בית יהודה. והבאים לצבא על ירושלים עם הצובאים עליהם אפקח עיני להשגיח בהם שלא יאבדו עם הצובאים הואיל ובאו שלא בטובתם : אכה בעורון. נוסף על התמהון אכה בעורון לא יראו אנה ילכו וידלגו על אנשיהם וירמסם אבל בית יהודה שיהיו עמהם במחנה לא יהיו נזוקים מהם כי המקום ישגיח בהם : (מצודת דוד)
מצודת ציון אפקח. עניין פתיחה כמו פקח עיניך (משלי כ) : בעורון. מל' עור : (מצודת ציון)
רש"י ואמרו אלפי יהודה בלבם. כשיראו שאר הצובאים נגפים במגפה זו והם ניצולים : אמצה לי יושב ירושלם וגו'. יושבי ירושלים שיודעים שעל כרחנו אנו באים עליהם אמצו לעזרתי בתפילתן בה' אלהיהם : (רש"י)
מצודת דוד ואמרו וגו'. אלו הבאים עם הצובאים על העיר בראותה שאינם נזוקים עם הצובאים יאמרו בלבם הנה יושבי ירושלים חזקו אותי בהפגיעם בה' להתפלל עלי שלא אהיה נלקה עמהם כי יודעים המה שבאתי הנה שלא בטובתי ולא יתלו הדבר בזכות עצמם כ''א בזכות יושבי ירושלים : (מצודת דוד)
מצודת ציון אלופי יהודה. שרי יהודה כמו אל תבטחו באלוף (מיכה ז) : אמצה. מל' אומץ וחוזק : (מצודת ציון)
רש"י אשים את אלפי יהודה. ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם : ככיור אש. כמדורות אש גדולה וכיור לשון כירה וכך חברו מנחם : תחתיה. במקומה : (רש"י)
מצודת דוד את אלופי יהודה. הם הבאים עם העכו''ם אותם יעשה כלפיד אש הבוער בעצים ר''ל הם ישחיתו את הבאים עמהם בראותם שיד ה' היתה בם : וכלפיד וגו'. כפל הדבר במ''ש : ואכלו. ישחיתו מימינם ומשמאלם את העמים מסביב : וישבה ירושלים וגו'. כי ירושלים הבנויה אחר שהחריבה טיטוס לא בנויה במקומה שהיתה מאז ולכן אמר שאז תשב ירושלים במקומה הראשון במקום ירושלים הישנה : (מצודת דוד)
מצודת ציון ככיור. ענין לפיד ושלהבת וכן תנור וכירים (ויקרא יא) הנקרא כן בעבור שמונח עליו תדיר לפידי אש : בעמיר. כן יקרא אגודת השבלים כמו ושכחת עומר בשדה (דברים כד) : תחתיה. במקומה : (מצודת ציון)
רש"י והושיע ה' את אהלי יהודה בראשונה. בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואח''כ תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא ה' ונלחם (לקמן יד) : למען לא תגדל. להתפאר עליהם ולומר לא נצלתם אלא בשבילנו : (רש"י)
מצודת דוד את אהלי יהודה. הם הבאים עם הערבים יושבי אוהלים במחנה אותם יושיע ה' בראשונה להכות הבאים עמהם עד לא יצאו אנשי ירושלים להלחם בהם ולהכותם : למען לא תגדל וגו'. כ''א לא ישחיתו בהם עד אשר יצאו מירושלים זרע בית דוד ושאר היושבים שמה תגדל א''כ תפארתם על תפארת בית יהודה הבאים עם העכו''ם הואיל והם היו עמהם ולא השחיתו בהם עד אשר באו בית דוד ושאר יושבי ירושלים : (מצודת דוד)
רש"י הנכשל בהם. החלש שבהם : כאלהים. כרברבין כמלאכים : כמלאך ה' לפניהם. יצלחון כמלאכא דה' קדמיהון : (רש"י)
מצודת דוד יגן ה'. מפני חיל גוג הצרים עליהם : הנכשל בהם. החלש שבהם יתגבר כדרך שגבר דוד על אנשי מלחמתו : כאלהים. יהיו כאלהים וחוזר ומפרש כמלאך ה' ולפניהם יעברו במלחמה בראש העם : (מצודת דוד)
מצודת ציון הנכשל. ענין נפילת ההתגברות ותשות הכח : (מצודת ציון)
רש"י רוח חן ותחנונים. שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני : רוח. טלנ''ט בלע''ז : והביטו אלי את אשר דקרו. תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו : והביטו. להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלות' : וספדו עליו. על אותו הרג : כמספד על היחיד. כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה : (רש"י)
מצודת דוד ושפכתי. ר''ל אתן בשפע על בית דוד וגו' רצון המשכת חן על עצמם ורצון הפצרת תחנונים לפני : והביטו אלי. לשאול משפט להשיב גמול את אשר דקרו ועל משיח בן יוסף יאמר שמת במלחמה כן ארז''ל : כמספד על היחיד. כמו המספד שאדם עושה על מיתת בן יחיד : והמר. יבכו עליו במרירות לב כמו שממררים בבכי על מיתת הבכור : (מצודת דוד)
מצודת ציון רוח. רצון : דקרו. ענין נעיצת חרב בגוף כמו כל הנמצא ידקר (ישעיה יג) : והמר. כהמר. מל' מרירות : (מצודת ציון)
רש"י כמספד הדדרמון בבקעת מגדון. אין ענין הדדרימון בבקע' מגדון אלא שני מספדות הן כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד שנאמר (מ''א כב) ותעבור הרנה במחנה והוא הספד וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידון שנאמר (ד''ה ב ל''ה) ויקונן שם ירמיהו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם וגו' : (רש"י)
מצודת דוד כמספד הדדרמון וגו'. מספד גדול מפורסם היה בימים קדמונים להדדרימון בבקעת מגדון וכן יהיה המספד על משיח בן יוסף, ורז''ל אמרו כמספד אחאב שהרגו הדדרמון וכמספד יאשיהו שהרגו פרעה בבקעת מגדון : (מצודת דוד)
רש"י בית נתן. הנביא וי''א נתן בן דוד כמו שנא' (ש''א ה) שמוע ושובב ונתן ושלמה : (רש"י)
מצודת דוד משפחת וגו'. כל משפחה בפ''ע לפרסם את ההספד : ונשיהם לבד. הוא דרך צניעות שלא יהיו מעורבבים עם הגברים : משפחות בית נתן. כן יהיה שם משפחה יקרה בזה הזמן וכן כולם שחושב והולך וזכרם הנביא בנבואה : (מצודת דוד)
רש"י כל המשפחות הנשארות. לבית דוד : ונשיהם לבד. משום צניעות ולמה משפחות הכהונה והממלכות כדי להחזיר להם כתריהם כמו שנאמר בראש הספר אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ : (רש"י)
מצודת דוד כל המשפחות הנשארות. מלבד אותן המשפחות היקרות הנקובות בשמותן : משפחות. גם הם יספדו כל המשפחה בפ''ע ונשיהם לבד : (מצודת דוד)
מצודת דוד יהיה מקור נפתח. יהיה נובע מים מתחת מפתן הבית והוא הנחל האמור בנבואת יחזקאל והוא המעיין האמור בנבואת יואל והוא מים החיים האמור בסוף הספר : לבית דוד. לצורך בית דוד ויושבי ירושלים : לחטאת. לקחת ממנו מי חטאת להזות על טמאי מתים כי מי חטאת צריכים שיהיו מים חיים ונובעים : ולנדה. ר''ל לצורך טבילת הנדה ואף שאינה צריכה דוקא ביאת מים חיים או הוא מענין הזיה כמו מי נדה (במדבר יט) וכפל בשמות נרדפים : (מצודת דוד)
מצודת ציון מקור. מעין הנובע הנובע : לחטאת. מי אפר פרה קרוי מי חטאת על כי הוא מטהר הטומאה וכמ''ש הוא יתחטא בו (במדבר יט) : (מצודת ציון)
רש"י וגם את הנביאים. נביאי שיקרא : רוח הטומאה. יצר הרע : (רש"י)
מצודת דוד אכרית וגו'. ולתוספות ביאור אמר ולא יזכרו עוד : את הנביאים. הם נביאי השקר : רוח הטומאה. הוא יצר הרע : אעביר מן הארץ. ר''ל היצה''ר לא יהיה עוד ולא ימצא עוד מי שינבא שקר כי תמלא הארץ דעה ויכירו השקר : (מצודת דוד)
מצודת ציון העצבים. כן יקראו העכו''ם כי מעצבין לב עובדיהן צועקים אליהן ואינם נענין : (מצודת ציון)
מצודת דוד כי ינבא. ר''ל נבואת שקר : יולדיו. אמר לתוספת ביאור כי כבר זכר אביו ואמו : לא תחיה וגו'. לא מהראוי שתשאר חי כי מה שדברת בשם ה' הוא שקר כי מדעתם יכירו השקר ולכן ידקרו אותו אבותיו בחרב בעבור הנבאו בשקר ולא יחוסו עליו : (מצודת דוד)
מצודת ציון ודקרהו. ענין נעיצת חרב בגוף : (מצודת ציון)
רש"י אדרת שער. כן דרך מסיתים ומדיחי' מתעטפי' בטליתם כאילו הם אנשים צדיקים למען יקובלו כחשיהם : (רש"י)
מצודת דוד יבושו הנביאים וגו'. ר''ל כאשר נביאי השקר ישובו מחטאם ותחול עליהם רוח הנבואה אז הנביאים ההם יבושו כ''א מחזיונו השקר שנבא מאז בהנבאתו עתה נבואת אמת כי יראה ההבדל כיתרון האור מן החשך : ולא ילבשו וגו'. דרך הנביאים היה ללבוש אדרת שער וכן נאמר באליהו וילט פניו באדרתו (מ''א יט) ולכן אמר הנביאים ההם לא ילבשו אדרת שער כדרך שאר הנביאים וזהו למען יוכל כ''א לכחש ולומר שאינו נביא כי יבוש להזכיר עליו שם נביא לבל יזכר עליו מעשיו הראשונים שהיה מתנבא בשקר : (מצודת דוד)
מצודת ציון מחזיונו. מל' חזון ונבואה : אדרת. מלשון אדיר ר''ל מלבוש חשוב עשוי משער : כחש. ענין שקר : (מצודת ציון)
רש"י כי אדם הקנני. פתר בו מנחם לשון מקנה צאן ובקר כי אני כשאר כל אדם שאינו עסוק בנבואו' הפקידני מנעורי לשמו' את מקנהו : (רש"י)
מצודת דוד ואמר וגו'. מוסב על המקרא שלמעלה לומר למען יכחש ויאמר לא נביא אנכי : איש עובד וגו'. כאומר ואם תשאלו א''כ מדוע אני מתבודד בשדה כדרך הנביאים הנה אין זה בעבור הנבואה אבל זו היא כי מלאכתי בשדה כי איש עובד אדמה אנכי לחרשה ולזרעה : כי אדם וגו'. ר''ל ומה שנבאתי מנעורי גם אז לא דבר בי ה' אלא אדם כמוני מסית הקנה בי קנין הנבואה לנבאות בשקר פתני ואפת : (מצודת דוד)
רש"י בין ידיך. בין כתפיך שם מלקין עוברי עבירה : בית מאהבי. אשר אהובני והוכיחוני לדרך הישרה : (רש"י)
מצודת דוד ואמר אליו. על כי כל נביא מנביאי השקר כשיעזוב דרכו יוכה בב''ד לכפר אשמותיו לכן אמר ואם מי יאמר אליו מה המכות האלה על הגוף בין כתפות ידיך מקום שלוקין שם מלקות בב''ד כי דרך נביאי השקר המטפלים באלילים להכות עצמם על גביהם ולהתגודד בשרם כמ''ש ויתגודדו כמשפטם (מ''א יח) וכאלו יאמר לו מן המכות האלה נראה א''כ שעדיין אתה מחזיק במעשיך הראשונים : ואמר. והוא ישיב לו המכות האלה הם אשר הכו אותי בבית מאהבי ר''ל הבית דין המאהבים אותי לה' הם הכוני על אשמותי לשוב לשם להתאהב אליו : (מצודת דוד)
רש"י חרב עורי על רועי. על אותו שהפקדתיו על צאן גלותי : ועל גבר עמיתי. שחברתיו אלי לשמור צאני כמוני : הך את הרועה. את מלך מואב הרשעה : ותפוצנה הצאן. שכבושה תחת ידו : והשיבותי ידי. ואשנה מכותי שנית : על הצוערים. על השלטונים הצעירים מן המלכים ויונתן תרגם ותפוצנה הצאן ויתבדרון שלטוניא ותירגם על הצוערים ממונים שלהם השניים להם וכן ת''י המקרא הזה באומות חרבא איתגלי על מלכא דבבל ועל שלטוניא חבריה דכוותיה דדמי ליה אמר ה' צבאות קטול ית מלכא דבבל ויתבדרון שלטוניא ואין לשון התרגום הזה נופל על ישראל שלא מצינו בתרגום ובמקרא שלטונין בישראל אלא מלך ושרים ותרגום שלהן רברבין : (רש"י)
מצודת דוד חרב עורי. אתה החרב עורי על כל אחד מהבבליים אשר העמדתיו להיות רועה צאן עמו : ועל גבר עמיתי. ר''ל שהוא עמיתי בדבר זה שהוא רועה צאן עמו כמו שאני רועה ישראל צאן עמי ובדבר זה הוא לי לחבר ודוגמתו שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך (ש''ה א) והוא כפל ענין במ''ש : הך. אתה החרב הך ויפוצו צאן עמו ויתעו בדרך וילכו לאבדן כי כשמת האוסר המלחמה יאבדו כל אנשי המלחמה הבאים בצבא : והשיבותי. ואני אשיב ידי על הקטנים הנשארים בביתם להכותם נפש לבל ישאר שארית מה : (מצודת דוד)
מצודת ציון עורי. מלשון התעוררות : גבר. איש : עמיתי. ענין חבר כמו וכחש בעמיתו (ויקרא ה) : ותפוצין. ענין פזור : הצוערים. הקטנים כמו צעיר אנכי (תהלים קיט) : (מצודת ציון)
רש"י והבאתי את השלישית באש. ואעיל ית תליתא בעקא בכור דאשא שיסבלו וישאו מקצת הגרים מהעכו''ם בצרות חבלו של משיח ובמלחמות גוג ומגוג עם ישראל ומשם יבחנו כי גרי אמת הם כי הרבה מהם תחלה ישובו לסורם ויתחברו עם גוג כמ''ש באגדה : והוא יאמר ה'. כשיתפלל יתפלל לה' ולא לאלהיו הראשון : (רש"י)
מצודת דוד והבאתי וגו'. אף את השלישית אביא באש ואצרפה להסיר מהם הסיג כמו שמצרפין את הכסף ר''ל אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים : ובחנתים. ר''ל בהצרות הבאות אבחין את הנשארים אם יעמדו באמונתם כמו שבוחנין את הזהב בכור הצורף לדעת אם הוא נקי מסיג : הוא יקרא. כ''א מהנשארים כאשר יקרא בשמי אז אני אענה אותו למלאות שאלתו : אמרתי. אני אומר שהוא לבד עמי ולא אבחר במי מעכו''ם והוא יאמר ה' הוא אלהי ולא אבחר בזולתו : (מצודת דוד)
רש"י ויתר העם לא יכרת. לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חצים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה באנו כי אם להשתחוות באנו : (רש"י)
מצודת דוד ואספתי. עתה יפרש איך תשוב להם שללם ואמר הנה אעיר לבוא כל העובדי כוכבים הם חיל גוג ומגוג להתאסף ולבוא אל ירושלים למלחמה : ונשסו הבתים. ר''ל יפילו הבתים ועל אבניהם ירמסו ברגליהם ויאנסו את הנשים למשכב המשגל : ויתר העם. החצי הנשאר אף מן העיר לא יכרת וישארו במקומם : (מצודת דוד)
מצודת ציון ונשסו. ענין רמיסה כמו והיו שאסיך למשסה (ירמיה ל) : תשגלנה. מל' משגל ומשכב : (מצודת ציון)
רש"י כיום הלחמו ביום קרב. כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף : (רש"י)
מצודת דוד ויצא ה'. אז יוצא ה' מן השמים ונלחם בעובדי כוכבים ההם להומם ולאבדם : כיום הלחמו ביום קרב. ר''ל כמו שנלחם עם מצרים ביום מלחמת ים סוף שנאמר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון (שמות יד) וכן היה כי ה' טבעם בים וישראל באו לשלול שללם וכן יהיה לעתיד כי ה' יאבדם וישראל ישללו שללם : (מצודת דוד)
מצודת ציון קרב. ענין מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (תהלים קמד) : (מצודת ציון)
רש"י מחציו. מאמצעיתו : מזרחה וימה. מן המזרח למערב כמו שמסיים והולך : ומש חצי ההר צפונה וגו'. חציו הצפוני ימוש ממקומו וימשך לצד צפון וכן מצינו חציו נגבה לצד דרום ויהיה הגיא ביניהם ראשו למזרח וסופו למערב : (רש"י)
מצודת דוד ועמדו רגליו. הוא ענין משל שבא לומר שיבקע הר הזיתים אמר במשל כאלו יעמדו רגלי המקום ב''ה על ההר ההוא ויבקעהו ברגליו : אשר על פני. העומד לפני ירושלים במזרחו : ונבקע הר הזיתים. וזהו למען ינוסו הגולים מיד השבאים דרך הבקוע : מחציו. הבקוע יהיה מאמצעית ההר בעבר המזרח ובעבר המערב כי הבקוע יהיה ממזרח למערב ולכן אמר בכל אורך ההר ממזרח למערב יהיה הבקוע באמצעיתו : גיא גדולה מאד. בין החצאים יהיה גיא גדולה מאד בענין העומק : ומש חצי ההר. חציו האחד יסור ממקומו כלפי הצפון וחציו השני כלפי הדרום : (מצודת דוד)
מצודת ציון ונבקע. מל' בקיעה וסדק : גיא. עמק : ומש. ענין הסרה כמו לא ימושו מפיך (ישעיה נט) : (מצודת ציון)
רש"י ונסתם גיא הרי. י''ת ויסתתים גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתתם הגיא שביניהם וכן בדרום : כי יגיע. גובה גיא שהיה בין ההרים : אל אצל. אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם (ישעיה מא) ומאציליה קראתיך ופירושו ל' גובה : ונסתם. בראותכם המופת הגדול הזה : כאשר נסתם מפני הרעש. (שם) ויניעו אמות הסיפים ביום שנתנגע עוזיה : כל קדושים. מלאכים : (רש"י)
מצודת דוד ונסתם. אז תנוסו מיד השבים דרך גיא ההרים שמזה ומזה כי אחר הבקיעה נעשו שני הרים : כי יגיע וגו'. כי הגיא שבין ההרים יהיה ארוך ויגיע אל מקום אצל ולשמה תנוסון בחפזון רב כאשר נסתם ר''ל כמו שנסו אבותיכם בימים האלה מפני רעש הארץ שהיה בימי עזיה וכו' כשנכנס בהיכל להקטיר וכן נאמר בימי עזיה וגומר שנתים לפני הרעש (עמוס א) : ובא ה'. ואז יבוא ה', וכל המלאכים הקדושים להיות עמך בעזרתך ללחום מול גוג : (מצודת דוד)
מצודת ציון ונסתם. מל' ניסה ובריחה : הרי. כמו הרים : יגיע. מל' הגעה וקרוב : אצל. שם מקום : הרעש. ענין נדנוד ותנועה : (מצודת ציון)
רש"י לא יהיה אור יקרות וקפאון. י''ת לא יהיה נהורא אלהין עדי וגליד יהי נהורא לא יהיה אור נוגה כי יקרות וקפאון יהי' יקרות ל' כיקר כרים (תהלים לז) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך : וקפאון. קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י) : (רש"י)
מצודת דוד לא יהיה אור יקרות וקפאון. לא יהיה אור בהיר ולא יהיה נקפה ועב כדמות החשך ר''ל ישראל יהיו אז נבובים בדעתם ולא יכירו אם היא הכנה לתשועה או לכליון : (מצודת דוד)
מצודת ציון אור יקרות. אור בהיר וכן וירח יקר הולך (איוב לא) : וקפאון. ר''ל חשך כדבר הנקפה והוא דבר צלול הנהפך להיות עב וכן קפאו תהומות (שמות טז) : (מצודת ציון)
רש"י והיה יום אחד. והיה הדבר הזה יום אחד מיומו של הקב''ה הוא היום ידוע שהוא להכנת ישעו של הקב''ה : לא יום ולא לילה. לא אור נוגה באור של עולם הבא שנא' (ישעיה ל) ואור החמה יהיה שבעתים כאור וגומר ולא לילה ולא עת צרה כצרת שיעבוד גליות שמקודם שימי משיחנו יהיו ואין בהם שיעבוד : והיה לעת ערב. קודם שיגמרו אלף שנה יהיה אור הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל וכן ת''י לא כנהור יומא ולא כקבל ליליא : (רש"י)
מצודת דוד והיה יום אחד. זה יתמיד יום אחד ונודע הוא לה' מתי יהיה היום הזה אשר לא יהיה לא יום ולא לילה כי לא ידעו מה הוא הטובה אם רעה : לעת ערב. סמוך לערב יהיה אור ר''ל אז יכירו בטובת התשועה : (מצודת דוד)
רש"י והיה ביום ההוא. כשיבקע הר הזיתים מן המזרח למערב : יצאו מים חיים מירושלים. וילכו למזרח דרך אותה בקיעה עד הים הקדמוני שהוא למזרחו של עולם קדמה וחציו יפנה למערב אל ים המערבי הוא המעיין שניבא יואל (שם ד) ומעיין מבית ה' יצא הוא הנחל שניבא (יחזקאל מז) וימד אלף ויעבירני במים וגו' : (רש"י)
מצודת דוד יצאו מים חיים מירושלים. הוא המקור המוזכר למעלה היוצא מתחת מפתן הבית אל ירושלים ומשם תתפשט בעולם : חצים. חצי המים היוצאים ילכו דרך בקע ההר אל הים הקדמוני וגומר : בקיץ ובחורף יהיה. לא יתייבש בחום הקיץ ולא יגלד להקפות בקור החורף : (מצודת דוד)
מצודת ציון חיים. נובעים כמו אל מים חיים (ויקרא יד) : הקדמוני. המזרחי : האחרון. המערבי וכן ועד הים האחרון (דברים יא) : (מצודת ציון)
רש"י יהיה ה' אחד. שכל האומות שאין להם תורה האמתית יעזבו הבליהם ויודו לו שהוא אחד ואין עמו אל נכר : ושמו אחד. שיהא שמו נזכר בפי כולם : (רש"י)
מצודת דוד והיה ה' וגו'. ר''ל אז כל העכו''ם יקבלוהו לאלוה ויאמינו בו : יהיה ה' אחד. ר''ל לא יעבדו עוד לעבודת כוכבים : ושמו אחד. ר''ל לא יזכר שם אלוה כ''א שמו לבדו והוא כפל ענין במ''ש : (מצודת דוד)
רש"י יסוב כל הארץ. יהפך להיות כל הארץ כערבה, ישפלו ההרים ויהי כל העולם כולו מישור וירושלים הר כדי שתראה גבוה על הכל : מגבע לרמון נגב ירושלים. שנינו בתוספתא דסוטה נגב ירושלים מישור הוא וגבע רמון טרשין וקרקשין וכן פתרונו מגבע לרמון שהוא מקום הרים משם יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור : וראמה. מתוך שכל סביבה מישור תראה היא גבוה : וישבה תחתיה. במקומה : עד שער הפנים ומגדל חננאל. גם הוא במקומו ומשם ימשך אורך העיר עד יקבי המלך ת''י שיחי דמלכא פושיי''ן בלע''ז וכמו (ב''ק נ :) שיחין ומערות וכן כל יקבים שבמקרא לשון שיחין הם בור שלפני הגת שהיין זב לתוכו ומדרש אגדה יקבי מלך ים אוקיינוס שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם יקבים שחצבם מלך מלכי המלכים : (רש"י)
מצודת דוד יסוב וגו'. עם כי ירושלים הרים סביב לה יהפוך המקום להיות ארץ מישור כערבה וזהו למען תתראה ירושלים גבוהה ורמה על כל הארץ לנוי ולפאר : מגבע לרמון. המישור יתחיל מן הגבעה של רמון העומדת מנגב ירושלים : וראמה. וירושלים תהיה רמה כי ההר שעומדת עליו ישאר בגבהו : וישבה תחתיה. כי ירושלים הבנויה אחר שהחריבוה לא בנוה במקומה הראשון ולכן אמר שאז תשב במקומה הראשון : למשער בנימין. ר''ל תשב במקומה מן שער בנימין עד וגו' ועוד תתרחב מצפון לדרום עד שער הפנים מהעבר מזה ועד מגדל חננאל מהעבר מזה וכן נאמר ונבנתה העיר לה' ממגדל חננאל עד שער הפנה (ירמיה לא) והוא שער הפנים : עד יקבי המלך. ר''ל וכלפי המזרח יתארך עד מקום יקבי המלך כי ההוספה תהיה כלפי המזרח כמ''ש עד פנת וגו' מזרחה (שם) : (מצודת דוד)
מצודת ציון יסוב. יהפוך : כערבה. כמדבר שהוא ארץ מישור : מגבע. מל' גבעה והר. וראמה. מל' הרמה : תחתיה. במקימה : שער הפינים. שער העומד בפינה ובזוית : יקבי. בורות שלפני הגת והיין יורד בהן כמו וגם יקב חצב בו (ישעיה ה) : (מצודת ציון)
מצודת דוד וזאת תהיה. באופן זה תהיה המגפה וגו' : אשר צבאו. אשר יחנו על צבאם לצור על ירושלים : המק בשרו. בשר כ''א ימס כשהוא עומד על רגליו ולא נפל למשכב : בחוריהן. במקום שהן יושבות : בפיהם. בפי כל אחד ואחד : (מצודת דוד)
מצודת ציון המגפה. ענין הכאה : צבאו. ענין קבוץ חיל עם : המק. תמקנה. ענין המסה כמו ונמקתם בעונותיכם (יחזקאל כד) : בחוריהן. מל' חור ובקיעה : (מצודת ציון)
רש"י תהיה מהומת ה' רבה בהם. לערבב חכמתם להפכם לשגעון : והחזיקו איש יד רעהו. יאחז בו להרגו : ועלתה ידו. כל דאלים גבר : (רש"י)
מצודת דוד מהומת ה'. מהומה בהשגחה מה' יהיה רבה בהם : והחזיקו. כאשר יחזיקו איש מהם את יד רעהו לעזרו ולסעדו יחשב זה שכנגדו שהוא אויבו ומבקש רעתו ותעלה ידו על יד רעהו להכותו למען יעזבו כי כן יקרה בעבור בלבול הדעת שאינו מבחין בין אוהב לאויב : (מצודת דוד)
מצודת ציון מהומת. ענין בלבול הדעת : רבה. גדולה : והחזיקו. ענין אחיזה : (מצודת ציון)
מצודת דוד וגם יהודה תלחם בירושלים. כי הבאים לצור על ירושלים יכריחו לאנשי ערי יהודה לבוא עמהם בעזרתם לצור על העיר וכאומר הנה בלבול הדעת יהיה בעבור שגם בני יהודה יהיו שמה ולכן כשיאחז מי ביד רעהו לחזקו יחשוב זה שהוא מבני יהודה אשר שבו להיות להם לאויבים : ואוסף חיל וגו'. כי העכו''ם אשר מסביב יבואו למלחמה ובידם חמדת עשרה : (מצודת דוד)
רש"י את חג הסוכות. כמו שפירשו רז''ל במס' עכו''ם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כדאיתא בשמעתא ראשונה (דף ג') : (רש"י)
מצודת דוד הבאים וגו'. להלחם עליה : ועלו. אל ירושלים : ולחוג. להביא קרבנות בחג הסוכות וזהו לפי שבחג הסוכות תהיה המגפה הזאת לכן יבואו בכל שנה להיות לזכרון : (מצודת דוד)
מצודת ציון מדי שנה. בכל זמן שנה וכן מדי עלותה (ש''א א) : ולחוג. הקרבנות קרויים בל' חג על כי רובם יבואו בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהלים קיח) : (מצודת ציון)
רש"י הגשם. גשמים ממש להצמיח פירות ארצם ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים לפי שמצות החג על הגשמים הם ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים על שהחג זמן גשמי שנה הוא ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם כך למדתי בתוספתא דסוכה : (רש"י)
מצודת דוד משפחות הארץ. קרא האומה בשם משפחה וכן המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים (עמוס ג) : ולא עליהם. אז לא יהיה עליהם הגשם לגדל תבואתם וזהו על שבחג הסוכות נגזר גשמי שנה ועל שלא באו בו ימנע מהם הגשם : (מצודת דוד)
מצודת ציון ולא עליהם. הוי''ו הוא במקום אז וכן אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם (ויקרא כו) ור''ל אז נתתי וגומר : (מצודת ציון)
רש"י ואם משפחת מצרים לא תעלה. והן אין צריכים לגשמים שנילוס עולה ומשקה אותם : ולא עליהם. תהיה הגשם שלהם כלומר לא ישקה אותם נילוס וכן תרגום יונתן לא עליהון יסק נילוס : תהיה המגפה. של רעב : אשר יגוף ה'. זאת תהיה עונש מצרים ועונש כל העכו''ם כמו שאמר לא עליהם יהיה הגשם : (רש"י)
מצודת דוד לא תעלה ולא באה. הוא כפל ענין במ''ש : ולא עליהם. ר''ל שלא עליהם יורד הגשם כל השנים כי הנילוס משקה שדותיהם תהיה ענשם המגפה וגו' והוא המקת הבשר : אשר לא יעלו. על אשר לא יעלו וגו' ולא יהיו א''כ נקיים מן העונש : (מצודת דוד)
מצודת ציון ולא עליהם. הוי''ו ההיא באה במקום השי''ן וכן דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה (שמות כה) ור''ל שיקחו וגומר : (מצודת ציון)
מצודת דוד זאת תהיה. העונש הזאת של המקת הבשר תהיה גמול חטאת מצרים : וחטאת. ר''ל וזאת תהיה העונש הזאת של מניעת הגשם תהיה גמול חטאת כל העכו''ם אשר לא יעלו וגו' ומלת זאת תהיה משמשות בשתים : (מצודת דוד)
רש"י מצילות הסוס. על הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו אף אותן יקדישו לעשות כלי שרת למזרקים לדם ולסירות לבשל בשר זבחים לרוב : מצילות הסוס. טנטיני''ר בלע''ז : והיה הסירות. שהם היו לדשן (את הדשן) אף הם יהיו של זהב ושל כסף כמזרקים אשר לפני המזבח : (רש"י)
מצודת דוד יהיה על מצלות הסוס. על הזגים התלויים בסוס המקשקשים ומשמיעים קול כאלו יכתב עליהם קדש לה' כי יקדישו לה' את הזגים ההם מהסוסים המתים במגפה להיות לזכרון : והיה הסירות בבית ה'. כי מזהב הזגים יעשו סירות לבשל ויהיו א''כ מזהב כמו המזרקים שלפני המזבח שהמה מזהב : (מצודת דוד)
מצודת ציון מצילות. כן יקרא הזגים שבצוארי הסוסים על כי מקשקשים ומשמיעים קול והוא מל' בצלצלי שמע (תהלים ק''ן) : הסירות. הקדרות כמו בשבתנו על סיר הבשר (שמות טז) : כמזרקים. הם הספלים שמקבלין בהם הדם לזריקה : (מצודת ציון)
רש"י ולא יהיה כנעני. לא יצטרכו לסחור כמו (ישעיה כ''ג) כנעניה נכבדי ארץ, ד''א אין כאן עני : (רש"י)
מצודת דוד והיה כל סיר וגו'. על כי ירבו זבחי שלמים מהבאים לבה''מ לכן כל הסירות אשר בירושלים וביהודה יהיו קדש : כל הזובחים. זבחי שלמים : ולקחו מהם. יקחו מהסירות ההם ויבשלו בהם מבלי שאלה אם קדשים הם כי כולם יהיו קדשים ולא יהיה א''כ מהצורך לשאול : ולא יהיה כנעני עוד. לפי שמאז היו הגבעונים מבני כנען חוטבי עצים ושואבי מים לבית ה' כי כן נתנם יהושע לכן אמר בבית העתיד לא יהיו הם עוד בבה''מ חוטבי וגו' כי גדולי האומות יתנדבו להיות הם חוטבי עצים ושואבי מים בבית ה' : (מצודת דוד)
מצודת ציון כנעני. הם הגבעונים מבני כנען : (מצודת ציון)