---

הקדמה - גזל מקטרג בראש

אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לג, ג): קֻפָּה מְלֵאָה עֲוֹנוֹת - גָּזֵל מְקַטְרֵג בָּרֹאשׁ. מְפָרֵשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן מֵרָאדִין: הַמְחַבֵּל הַמַּשְׁחִית שֶׁנִּבְרָא מֵעֲוֹן הַגָּזֵל הוּא חָצוּף וּמְחֻצָּף עַד מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֵׂה הַגְּזֵלָה הוּא גַּם כֵּן מַעֲשֶׂה חֻצְפָּנִי וְנוֹעָז. מְחַבֵּל זֶה קוֹפֵץ בְּרֹאשׁ כָּל הַמַּשְׁחִיתִים שֶׁנּוֹצְרוּ מֵעֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת כְּדֵי לִגְבּוֹת מֵהַבְּרִיּוֹת אֶת חוֹבוֹ. בְּעִקְּבוֹת מְחַבֵּל זֶה רָצִים כְּבָר כֻּלָּם לִגְבּוֹת אֶת חוֹבָם. מֵעַתָּה נָבִין הַסִּבָּה שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל נֶעֶנְשׁוּ בְּעִקָּר עַל הַגָּזֵל, כְּדִכְתִיב (בראשית ו, יג): "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ". אַף שֶׁדּוֹר זֶה עָבְרוּ כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגָּזֵל.

הִמְשִׁיךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים": הִנֵּה תַּכְלִיתָם שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְתַכְלִיתוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא תְּפִלַּת נְעִילָה הַחוֹתֶמֶת אֶת כָּל תְּפִלּוֹת הַיּוֹם, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם. מְעַנְיֵן, כִּי הַנְּקֻדָּה הָרְצִינִית בְּיוֹתֵר בִּתְפִלָּה זוֹ אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁאוֹמֶרֶת: "וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה, לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ!" וְלִדְבָרֵינוּ מוּבָן הַדָּבָר, הֱיוֹת וְגָזֵל - חוּץ מֵהֱיוֹתוֹ מִסּוּג עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ - הוּא מְעוֹרֵר קִטְרוּג גַּם עַל יֶתֶר הָעֲבֵרוֹת.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? אָדָם פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל. הַנּוֹשִׂים בָּאִים אֶל בֵּיתוֹ כְּדֵי לִגְבּוֹת חוֹבָם מֵחֶפְצֵי בֵּיתוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין אִישׁ מֵעֵז לַחְטֹף כָּרִים וּכְסָתוֹת, שֻׁלְחָן וְכִסֵּא וְכַדּוֹמֶה. אַךְ אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מְחֻצָּף שֶׁחוֹטֵף מִכָּל הַבָּא לַיָּד - בְּעִקְּבוֹתָיו גַּם הָאֲחֵרִים שׁוּב אֵינָם בּוֹרְרִים אֶת אֲשֶׁר הֵם חוֹטְפִים, וּבַסּוֹף מַצִּיגִים אֶת הַנִּתְבָּע כִּכְלִי רֵיק. כְּמוֹ כֵן אַל יַשְׁלֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כִּי יוּכַל לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם אֶת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים בְּאִם לֹא הֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה שֶׁתַּחַת יָדוֹ, אִם כִּי אָנוּ רוֹאִים לִפְעָמִים אֲנָשִׁים עַרְמוּמִים וְאֵינָם נִפְגָּעִים, אֵין זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם אֵיזוֹ זְכוּת שֶׁתּוֹלָה לָהֶם, אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן. (חפץ חיים ופעליו, חלק ג, פרק קה)

בְּיָמֵינוּ, יְמֵי עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, כַּאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין מְחַפֶּשֶׂת וּמְחַטֶּטֶת לִמְצֹא אֶת "הָרְאוּיִים" לְפָגְעָם בְּמִדַּת הַדִּין, הֲרֵי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה תִּמְצָא אֶת אֵלּוּ שֶׁדָּבַק בְּכַפֵּיהֶם עֲוֹן הַגָּזֵל הַמְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כָּל הָעֲוֹנוֹת.

וְאֶפְשָׁר לוֹמַר עַל כָּךְ, כִּי מַדּוּעַ הַנָּבִיא מַלְאָכִי תָּלָה זְכוּת הִשָּׂרְדוּתָם שֶׁל הַזּוֹכִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּמִדַּת הָאֱמוּנָה, וְכַנֶּאֱמַר "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"? כִּי, בְּעֶצֶם, הָאֱמוּנָה הִיא בִּלְבַד שֶׁבְּכֹחָהּ לַעֲצֹר מֵהָאָדָם לַחְמֹד אֶת שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ, שֶׁהֲרֵי הַמַּאֲמִין הַשָּׁלֵם מַאֲמִין שֶׁאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ כִּמְלֹא נִימָה, וְאֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ יְקַבֵּל בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁתְּסַבֵּב לוֹ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, וּבְעֶצֶם, כָּל הַדְּרָכִים הַמְפֻקְפָּקוֹת לְהַשָּׂגַת צָרְכֵי הָאָדָם אֵינָם אֶלָּא נִסְיוֹנוֹת לְמִבְחַן אֲמִתּוּת אֱמוּנָתוֹ.

וְעַל כָּךְ רָאִיתִי מַאֲמָר יָפֶה בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם פָאם, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "תּוֹרָה וָדַעַת", עַל הַגְּמָרָא בְּשַׁבָּת (לא.), כִּי בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אָדָם לַדִּין, אוֹמְרִים לוֹ: "נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה?" וּפֵרֵשׁ הָרַב פָאם: הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת הָאָדָם בְּבוֹאוֹ לְעוֹלַם הָאֱמֶת אֵינֶנָּה: הַאִם מַשָּׁאֲךָ וּמַתָּנְךָ הָיָה בְּישֶׁר, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּלְפִי שׁוּרַת הַדִּין. הַשְּׁאֵלָה הִיא: הַאִם בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁהָיִיתָ טָרוּד בְּעִסְקְךָ עָשִׂיתָ זֹאת מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זָן וּמְפַרְנֵס לְכָל חַי וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁמָּא, חָלִילָה, חָשַׁבְתָּ שֶׁאָמְנָם חַיָּבִים הָעֲסָקִים לְהִתְנַהֵל בְּהֶתְאֵם לַהֲלָכָה, אַךְ חָכְמָתְךָ וְעָרְמָתְךָ הֵם אֵלֶּה שֶׁיַּעַמְדוּ לְךָ לְהַצְלָחָתְךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ? וְאִם זֶה הוּא הֲלָךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ, לֹא יִמָּלֵט מִמְּךָ מִכְשׁוֹל. עַד כָּאן.

וְאֶת דְּבָרָיו אֵלּוּ יֵשׁ לְקָשְׁרָם עִם נְבוּאַת מַלְאָכִי לַדּוֹר הָאַחֲרוֹן "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". רָאָה הַנָּבִיא שֶׁמִּדַּת הַדִּין בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תְּקַטְרֵג עַל הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם לְבִלְתִּי הֱיוֹתָם רְאוּיִים לִזְכּוֹת לְאוֹר ה' וּלְכָל הַבְטָחוֹת הַנְּבִיאִים שֶׁנִּתְבַּשַּׂרְנוּ בָּהֶם. וּבְכֵן, מַה תְּהֵא הָעֵצָה? לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֶת מִדַּת "הָאֱמוּנָה" הַמַּבְטִיחָה אֶת הַזְּכִיָּה בְּחֶזְיוֹן הַשְּׁכִינָה לֶעָתִיד - "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"!

בְּאֶחָד מִימֵי הַכִּפּוּרִים, בִּשְׁנַת תרע"ז, בְּעֵת הִתְגּוֹרְרוּ בָּעִיר סוּמְיָאטְץ, אָסַף הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לִפְנֵי תְּפִלַּת נְעִילָה אֶת תַּלְמִידָיו וְנָאַם לִפְנֵיהֶם נְאוּם אָרֹךְ עַל דְּבַר הַגָּזֵל.

"הֲרֵי עוֹמְדִים אָנוּ לִפְנֵי גְּמַר הַדִּין," הִתְחִיל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר, "וּבְוַדַּאי עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם כְּבָר חָזַר כָּל אֶחָד בִּתְשׁוּבָה, בַּחֲרָטָה לְשֶׁעָבָר וּבְקַבָּלָה לְהַבָּא. אֲבָל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לָוָה כֶּסֶף וְשָׁכַח לְשַׁלֵּם, וּכְלָל הוּא שֶׁלֹּא נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיִּפְרַע, וּמַה נַּעֲשֶׂה כָּעֵת וְהֵיאַךְ נַכְרִיז בִּתְפִלַּת נְעִילָה: 'וְנֶחְדַּל מֵעשֶׁק יָדֵינוּ'? וְלָכֵן נָפְלָה בְּמֹחִי עֵצָה - שֶׁכָּל אֶחָד יִקְבַּע לוֹ כָּעֵת יוֹם שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו לִבְדֹּק בּוֹ אֶת כָּל פִּנְקָסָיו וּלְבָרֵר אֶת כָּל עִנְיָנָיו וְחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם אֲחֵרִים, וְאִם יִוָּכַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב לְמִישֶׁהוּ - יִפְרְעֶנּוּ מִיָּד. הַקַּבָּלָה הַזֹּאת צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּלֵב שָׁלֵם, וְאָז תֵּחָשֵׁב כְּאִלּוּ כְּבָר קִיַּמְנוּהָ, וְנִזְכֶּה לְיוֹם הַדִּין."

בָּזֶה סִיֵּם אֶת הַדְּרָשָׁה, וְצִוָּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְעִילָה. (תנועת המוסר, ח"ד עמ' 104)

---

פרק א - לא תחמוד

הֲיָדַעְתָּ?!

בַּחֲמִידָתְךָ חֵפֶץ שֶׁל חֲבֵרְךָ אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁל הוֹרֶיךָ שֶׁאֵין בְּדַעְתָּם לִמְכֹּר חֵפֶץ זֶה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הִפְצַרְתָּ בָּהֶם שֶׁיִּתְּנוּהוּ לְךָ בְּמַתָּנָה אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁיִּמְכְּרוּהוּ לְךָ בְּדָמִים מְלֵאִים יוֹתֵר מִשָּׁוְיוֹ עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נְתָנוּהוּ לְךָ אוֹ מְכָרוּהוּ לְךָ - הִנְּךָ עוֹבֵר בְּאִסּוּר לָאו מֵהַתּוֹרָה "לֹא תַחְמֹד". (רמב"ם פ"א ה"ט מהלכות גזילה)

הֲיָדַעְתָּ?!

בְּאִם בִּקַּשְׁתָּ מֵחֲבֵרְךָ מַתָּנָה אוֹ שֶׁיִּמְכֹּר לְךָ חֵפֶץ מְסֻיָּם הַשַּׁיָּךְ לוֹ שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ לְמָכְרוֹ, וּמֵחֲמַת בּוּשָׁתוֹ מִמְּךָ נְתָנוֹ אוֹ מְכָרוֹ לְךָ לֹא בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כְּמוֹ כֵן הִנְּךָ עוֹבֵר בְּ"לֹא תַחְמֹד". (רבנו יונה, שערי תשובה)

וּכְמוֹ כֵן בְּאִם נֶהֱנֶה אַתָּה מִסְּעוּדַת חֲבֵרְךָ כְּשֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לוֹ, וּמֵחֲמַת בּוּשָׁתוֹ מַזְמִינְךָ לֶאֱכֹל עִמּוֹ, יֵשׁ בָּזֶה "אֲבַק גָּזֵל". (רמב"ם פ"ד)

הֲיָדַעְתָּ?!

גַּם אִם לְבַסּוֹף לֹא הוֹצֵאתָ הַחֵפֶץ מִיָּדוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ - כֵּיוָן שֶׁהֻחְלַט בְּלִבְּךָ הָכֵיצַד וְאֵיךְ אֶקְנֶה אוֹ אֲקַבֵּל חֵפֶץ זֶה מֵחֲבֵרִי, הִנְּךָ עוֹבֵר עַל "לֹא תִתְאַוֶּה". (רמב"ם פ"א ה"י מהלכות גזילה)

הֲיָדַעְתָּ?!

גַּם אִם הִפְצַרְתָּ בַּחֲבֵרְךָ לִתֵּן לְךָ דָּבָר מוּעָט שְׁוֵה פְּרוּטָה, כְּמוֹ סִיגָרִיָּה וְכַדּוֹמֶה, עוֹבֵר הִנְּךָ עַל לָאו מֵהַתּוֹרָה "לֹא תַחְמֹד".

הֲיָדַעְתָּ?!

בִּכְלַל לָאו "לֹא תַחְמֹד" - שֶׁאָסוּר לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים עַל מְנָת לְהַפְצִיר בַּמַּלְוֶה שֶׁהִלְוָה לְךָ כֶּסֶף שֶׁיִּמְחַל עַל הַחוֹב, אוֹ לְהַפְצִיר בְּמוֹכֵר שֶׁיּוֹרִיד לְךָ מִמְּחִיר הַחֵפֶץ, וּכְמוֹ כֵן לִלְחֹץ בְּכָל אֶמְצָעִי אַחֵר לְאַלֵּץ אֶת הַמַּלְוֶה לִמְחֹל אוֹ אֶת הַמּוֹחֵר לְהוֹזִיל מִמְּחִיר הַחֵפֶץ. (חפץ חיים)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם סָגַרְתָּ "תְּנָאִים" עִם מְחֻתָּנְךָ אוֹ סָגַרְתָּ עִסְקָה עִם חֲבֵרְךָ וּלְאַחַר מִכֵּן הִנְּךָ מַפְצִיר בָּהֶם שֶׁיּוֹסִיפוּ עַל הַמְסֻכָּם בֵּינֵיכֶם, הִנְּךָ עוֹבֵר עַל "לֹא תַחְמֹד". (חפץ חיים)

---

פרק ב - לא תגזול

(הרב דוד סלומון - אל המקורות)

עוֹמֵד יְהוּדִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מַכֶּה עַל לוּחַ לִבּוֹ וְאוֹמֵר כַּכָּתוּב בַּמַּחֲזוֹר: אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ... - רֶגַע! חוֹלֵף הִרְהוּר בְּמֹחוֹ - אֲנִי גָּזַלְתִּי?! מָתַי? אֵיפֹה? הוּא עוֹצֵר בְּמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁכֻּלּוֹ תְּמִיהָה עַל מְנַסְּחֵי הַתְּפִלָּה שֶׁמָּצְאוּ לְנָכוֹן לָשִׂים בְּפִיו הוֹדָאָה בְּפֶשַׁע שֶׁלֹּא פָּשַׁע, אַךְ מֵאַחַר וְהַקָּהָל "מִתְקַדֵּם" הָלְאָה בַּתְּפִלָּה וְאֵין זְמַן לְהַרְבּוֹת בְּמַחֲשָׁבוֹת, מְתָרֵץ הוּא לְעַצְמוֹ בּוֹ בַּמָּקוֹם תֵּרוּץ הַמֵּנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ: הֲרֵי זֶה נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים - גָּזַלְנוּ, אָנוּ הֲרֵי מִתְפַּלְלִים עִם הָעֲבַרְיָנִים - וַאֲנִי כּוֹלֵל עִמִּי בִּתְפִלָּתִי אֶת כָּל אוֹתָם פּוֹרְצֵי בַּנְקִים וְשׁוֹדְדֵי יַהֲלוֹמִים. הֵם גָּזְלוּ, הֵם חָמְסוּ - וַאֲנִי מִתְוַדֶּה עֲבוּרָם, הֵן כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה.

מִכָּאן וָאֵילָךְ שׁוֹטֶפֶת תְּפִלָּתוֹ כֹּה יָפֶה, הֵן לֹא בּוֹ מְדֻבָּר! אֶבֶן כְּבֵדָה נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ, וְהוּא מַמְשִׁיךְ: הֶעֱוִינוּ - הֵם, וְהִרְשַׁעְנוּ - הֵם, זַדְנוּ חָמַסְנוּ וְכוּ' - הַכֹּל עָשׂוּ הֵם, וַאֲנִי מִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם. הַרְגָּשָׁה טוֹבָה אוֹפֶפֶת אוֹתוֹ; הוּא מִתְוַדֶּה עַל פִּשְׁעֵי הַחוֹטְאִים וְהוּא הַמְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם, מַשֶּׁהוּ מֵעֵין כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמֵעֵין הַצַּדִּיק עֶבֶד ה' הַנּוֹשֵׂא אֶת חֵטְא הָרַבִּים וְלַפּוֹשְׁעִים יַפְגִּיעַ, וּתְפִלָּתוֹ קוֹלַחַת לָהּ הָלְאָה הָלְאָה בִּנְעִימוּת נִפְלָאָה שֶׁשּׁוּם נְקִיפוֹת מַצְפּוּן אֵינָן פּוֹגְמוֹת בְּטָהֳרָתָהּ.

אֲבָל בַּת קוֹל עוֹנָה כְּנֶגְדּוֹ וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אַתָּה גָּזַלְתָּ! אַתָּה חָמַסְתָּ! אֶלָּא שֶׁמְּדֻשַּׁן עֹנֶג עַצְמִי זֶה אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ דָּבָר, שֶׁהֲרֵי בַּת קוֹל אֵינָהּ נִשְׁמַעַת אֶלָּא לָרְאוּיִים לְכָךְ, וּמִי שֶׁמְּכַוֵּן בַּוִּדּוּי רַק עַל אֲחֵרִים, בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְנֶה עִמָּהֶם, וְהוּא הֲרֵי כֹּה בָּטוּחַ שֶׁ"גָּזַלְנוּ" יָכוֹל לְהַתְאִים, כַּמּוּבָן, רַק לְפוֹרְצֵי דִּירוֹת וְחוֹטְפֵי אַרְנָקִים, וַהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא לִכְלֵךְ יָדָיו בִּגְנֵבָה וּבְגָזֵל, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ רֹב יִשְׂרָאֵל - זַךְ וּנְקִי כַּפַּיִם.

שׁוֹאֲלִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ: הַאֻמְנָם אֵין הַצֶּדֶק אִתּוֹ? הָבָה נִבְדֹּק אֶת הַמְּצִיאוּת, נָעִיף מַבָּט סְבִיבֵנוּ בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם שֶׁלָּנוּ וְנִבְחַן אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ מִנְּקֻדַּת רְאוּת הַהֲלָכָה. הֲרֵי כַּמָּה תְּמוּנוֹת בָּזָק.

* סוֹף סוֹף הַבּוֹס יָצָא מֵהַמִּשְׂרָד. פָּנֶיהָ שֶׁל הַמַּזְכִּירָה נָהֲרוּ; עִם אֲחוֹתָהּ בִּירוּשָׁלַיִם לֹא שׂוֹחֲחָה כְּבָר מֵאֶתְמוֹל. הִיא הִתְחִילָה לְחַיֵּג בִּלְהִיטוּת 02 לִפְנֵי שִׂיחָתָה הָאֲרֻכָּה וְהַלְּבָבִית.

* הַתּוֹר הָיָה אָרֹךְ, הַחֹם הָיָה מְעַצְבֵּן, וְהַמִּזְוָדָה שֶׁבְּיָדוֹ הִכְבִּידָה. הוּא הִשְׁעִין בְּהֵחָבֵא אֶת מִזְוַדְתּוֹ עַל מְכוֹנִיתוֹ שֶׁל הָעוֹמֵד לְפָנָיו. מְכוֹנִית חֲדָשָׁה שֶׁכָּל סְרִיטָה קְטַנָּה הִנָּהּ הֶפְסֵד נִכָּר. מִפַּעַם לְפַעַם מִסְתַּכֵּל הוּא הֵנָּה וָהֵנָּה פֶּן יִתָּפֵס בְּקַלְקָלָתוֹ.

* לְדָנִי הָיָה מְשַׁעֲמֵם, שׁוּב הֻשְׁלַךְ מֵהַכִּתָּה עַל יְדֵי הַמּוֹרֶה לְהִיסְטוֹרְיָה. הוּא סָקַר אֶת סִכְכַת הָאוֹפַנַּיִם - רַק זוּג אֶחָד לֹא הָיָה קָשׁוּר. הוּא עָלָה עֲלֵיהֶם וְעָשָׂה כַּמָּה סִבּוּבִים בֶּחָצֵר וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזִירָם בִּזְהִירוּת לִמְקוֹמָם.

* אֵיךְ הִגִּיעַ לְכִיסוֹ הַפַּרְקֶר הַיָּרֹק הַזֶּה - לֹא הִצְלִיחַ לְהִזָּכֵר. כַּנִּרְאֶה שֶׁנָּטַל אוֹתוֹ מִמִּישֶׁהוּ לְרֶגַע לְצָרְכֵי חֲתִימָה וְשָׁכַח לְהַחֲזִירוֹ. מֵאַחַר וְלֹא יָדַע שֶׁל מִי הָעֵט, הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כִּבְשֶׁלּוֹ. בַּבַּיִת הִסְתּוֹבְבוּ כַּמָּה עֵטִים כָּאֵלֶּה, וּבָהֶם הִשְׁתַּמְּשׁוּ יְלָדָיו בְּבֵית הַסֵּפֶר. הוּא אָדָם יָשָׁר, בָּרֶגַע שֶׁמִּישֶׁהוּ יִטְעַן שֶׁהָעֵט שֶׁלּוֹ - כַּמּוּבָן יַחֲזִיר לוֹ מִיָּד.

נִתָּן לְהַמְשִׁיךְ בְּמַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה עַד אֵין סוֹף. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ רוֹאֶה - אִם שָׂם לֵב לְכָךְ - מִקְרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה מִדֵּי יוֹם. מַהִי הַשְׁקָפַת הַהֲלָכָה עַל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה? דּוֹמֶה שֶׁאֵין כִּמְעַט מָקוֹם לְוִכּוּחַ. פְּקִידָה הַמְטַלְפֶּנֶת עַל חֶשְׁבּוֹן בַּעַל הַמִּשְׂרָד בְּלִי יְדִיעָתוֹ הֲרֵי הִיא גּוֹנֶבֶת מִמֶּנּוּ דְּמֵי שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן וְגַם אֶת זְמַן הַשִּׂיחָה, כִּי זְמַנָּהּ אַף הוּא מְשֻׁעְבָּד לְבַעַל הַבַּיִת. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לָמַד אֵי פַּעַם, שֶׁשּׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת - גַּזְלָן הוּא. כְּדֵי לִהְיוֹת גַּזְלָן אֵין צֹרֶךְ לְהֵרָשֵׁם לַאֲגֻדַּת הַגַּזְלָנִים וּלְשַׁלֵּם מַס חָבֵר; אַתָּה פָּשׁוּט שׁוֹאֵל לְרֶגַע מַכְשִׁיר שֶׁל מִישֶׁהוּ בְּלִי יְדִיעָתוֹ, מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּמַחֲזִירוֹ מִיָּד, וַהֲרֵי אַתָּה כְּבָר גַּזְלָן [לְמַעֵט אִם מַכִּיר אַתָּה בְּבַעַל הַחֵפֶץ שֶׁמַּרְשֶׁה לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ].

חֵפֶץ שֶׁל מִישֶׁהוּ הַנִּמְצָא אֶצְלְךָ כַּאֲבֵדָה אוֹ כְּפִקָּדוֹן, אָסוּר בְּשִׁמּוּשׁ עַל יָדְךָ, וּפָרָשָׁה בַּתּוֹרָה עוֹסֶקֶת בְּדִין שְׁלִיחוּת יָד. מַה קָּרָה לָאוֹפַנַּיִם מִזֶּה שֶׁרָכַבְתִּי עֲלֵיהֶם שְׁנֵי סִבּוּבִים בֶּחָצֵר? טוֹעֵן דָּנִי. מַה שָּׁוְיוֹ שֶׁל הַדְּיוֹ שֶׁנֶּחְסַר מֵהָעֵט כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בּוֹ מִסְפַּר טֶלֶפוֹן בְּלִי לִשְׁאֹל רְשׁוּת מִבְּעָלָיו? טוֹעֵן אַתָּה. אֶלָּא שֶׁהַמּוֹקֵד הוּא עֶצֶם לְקִיחַת הַחֵפֶץ בְּלִי רְשׁוּת בְּעָלָיו. "שְׁאִילָה" זוֹ בְּלִי דַּעַת בְּעָלִים הִיא הַהוֹפֶכֶת אֶת הַשּׁוֹאֵל לְגַזְלָן.

* שָׂח רוֹפֵא פְּרָטִי אֶחָד, שֶׁבִּזְמַן שְׁבִיתַת הָרוֹפְאִים בְּקֻפַּת חוֹלִים בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹלֶה לְאַחַר הַבִּקּוּר קַבָּלָה, אֲבָל בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ בַּקַּבָּלָה. מַדּוּעַ? - שָׁאַל הָרוֹפֵא. הַתְּשׁוּבָה הַמְנֻמֶּקֶת הִסְבִּירָה אֶת הָעִנְיָן: אֲנִי לֹא חָבֵר בְּקֻפַּת חוֹלִים, אֲבָל הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי הוּא חָבֵר, וְהוּא יְקַבֵּל בַּחֲזָרָה [בַּחֲזָרָה!] עֶשְׂרִים לִירוֹת, אָז חֲבָל עַל הַכֶּסֶף...

* בַּצִּבּוּר מְקֻבָּל, שֶׁאֵין דִּין גְּנֵבָה וְהוֹנָאָה מִמּוֹסָד צִבּוּרִי וּמֵחֶבְרָה, וְלָכֵן, בְּמִקְרֶה שֶׁל תִּקּוּן מְכוֹנִית לְאַחַר תְּאוּנָה תּוּכַל לְקַבֵּל בְּמִקְרִים רַבִּים קַבָּלָה עַל סְכוּם גָּבֹהַּ יוֹתֵר מִסְּכוּם הַתִּקּוּן "כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיד" אֵצֶל חֶבְרַת הַבִּטּוּחַ, מֵאַחַר שֶׁהִיא מְשַׁלֶּמֶת - לְפִי תְּנָאֵי הַבִּטּוּחַ - אַךְ וְרַק מִסְּכוּם מְסֻיָּם וָמַעְלָה.

* פְּלוֹנִי מְבַקֵּשׁ [וּמְקַבֵּל] מִמַּעֲבִידוֹ אִשּׁוּר עַל מַשְׂכֹּרֶת קְטַנָּה מֵהָאֲמִתִּית כְּדֵי שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ יוּכַל לְקַבֵּל בָּעִירִיָּה הַנָּחָה אוֹ מִילְגָה עֲבוּר בְּנוֹ הַסְּטוּדֶנְט. אִישׁ מֵהָעוֹסְקִים הַנִּזְכַּר לְעֵיל אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂהוּ וְאֵינוֹ מַסְתִּיר זֹאת. הָאָב מְסַפֵּר זֹאת בְּגָלוּי בַּבַּיִת - וְהַבָּנִים שׁוֹמְעִים וְלוֹמְדִים אֶת "תּוֹרַת הַחַיִּים" יָשָׁר מִן הַמָּקוֹר, עוֹסְקִים בָּזֶה כִּמְעַט הַכֹּל וּמְדַבְּרִים עַל כָּךְ בְּפוּמְבִּי, וּלְעִתִּים עוֹד מִתְפָּאֲרִים בָּזֶה. מַמָּשׁ חֶבֶר גַּנָּבִים.

* מוֹרֶה נוֹטֵל לְאַחַר הַרְצָאָה בְּמָכוֹן צִבּוּרִי חֵלֶק מֵהַגִּיר הַצִּבְעוֹנִי הַנִּמְצָא לְיַד הַלּוּחַ. הוּא אֵינוֹ מַסְתִּיר זֹאת מֵאִישׁ, וְהוּא עוֹד מַסְבִּיר לָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ: אֶצְלֵנוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר אֵין גִּיר צִבְעוֹנִי, וַאֲנִי צָרִיךְ אֶת זֶה בִּשְׁבִיל הַשִּׁעוּר שֶׁלִּי. כְּלוֹמַר, לְפָנֶיךָ אָדָם שֶׁטּוֹבַת הַחִנּוּךְ לְנֶגֶד עֵינָיו, אָדָם "מָסוּר" לְתַפְקִידוֹ.

* הַכּשֶׁר לְתָרֵץ כָּל גְּנֵבָה וְגָזֵל הוּא מַדְהִים, וְהַתֵּרוּץ נִשְׁמָע אֲפִלּוּ הֶגְיוֹנִי לְמִי שֶׁאֵין אַמַּת מִדָּה שֶׁל הַהֲלָכָה בְּיָדוֹ.

בִּנְסִיעָה אַחַת עָצַר הָאוֹטוֹבּוּס בְּתַחֲנַת בֵּית לִיד. מוֹכְרֵי הַגַּרְעִינִים עָטוּ עַל הָאוֹטוֹבּוּס. אָדוֹן אֶחָד שָׁלַח יָדוֹ מֵהַחַלּוֹן, קִבֵּל שַׂקִּיק גַּרְעִינִים, וְנִפְנֵף בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה בִּשְׁטָר שֶׁל חָמֵשׁ לִירוֹת וּבִקֵּשׁ עֹדֶף. הַנַּעַר הַמּוֹכֵר הֵחֵל לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו, וּבְעוֹד שֶׁהוּא עוֹנֶה שֶׁאֵין לוֹ עֹדֶף, הֵחֵל הָאוֹטוֹבּוּס לִנְסֹעַ. הַנַּעַר רָץ בְּצַד הָאוֹטוֹבּוּס וְצָעַק: זְרֹק לִי אֶת הַגַּרְעִינִים! וְהָאָדוֹן צוֹעֵק לְעֻמָּתוֹ: עֹדֶף! תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנַעֲנֵעַ אֶת שְׁטַר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ הָאַחַת, וְאִלּוּ יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ מַרְפָּה מִשַּׂקִּיק הַגַּרְעִינִים. הָאוֹטוֹבּוּס יָצָא לְדַרְכּוֹ, כְּשֶׁהַנַּעַר הַצּוֹעֵק מָרָה נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרָיו. אִישׁ לֹא פָּצָה פֶּה מִלְּבַד הָאָדוֹן הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁפִּצַּח אֶת הַגַּרְעִינִים לַהֲנָאָתוֹ. לֹא הִתְאַפַּקְתִּי, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּשְׁאַלְתִּיו: אֵיךְ תְּשַׁלֵּם אֶת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הָאֲגוֹרוֹת לַנַּעַר? אֲנִי אֶתֵּן אוֹתָם לִצְדָקָה - הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ...

* הַכֹּל "יוֹדְעִים" שֶׁמִּמּוֹסָד צִבּוּרִי מֻתָּר לִגְנֹב, כְּלוֹמַר, זוֹ אֵינָהּ נִקְרֵאת גְּנֵבָה כְּלָל, וְהַכֹּל "יוֹדְעִים" שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִגְּנֵבָה, וְכֵן כְּלָל מְקֻבָּל הוּא - שֶׁגְּנֵבָה שֶׁל דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ נִגְנָב מִמְּךָ, כַּמּוּבָן אֵינָהּ בִּכְלַל אִסּוּר גְּנֵבָה, וְלָכֵן בַּצָּבָא "מַשְׁלִימִים צִיּוּד", וְכָל נַעַר בְּבֵית הַסֵּפֶר יוֹדֵעַ, שֶׁאִם נִגְנְבוּ יָדִיּוֹת הַגֻּמִּי שֶׁל אוֹפַנָּיו, הוּא רַשַּׁאי לְהָסִיר יָדִיּוֹת כָּאֵלֶּה מִזּוּג הָאוֹפַנַּיִם הָרִאשׁוֹן הַמִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ בְּהֶעְדֵּר בְּעָלָיו. זֶהוּ הַ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" לְפִיו נוֹהֲגִים בַּחַיִּים.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר מֵהַתּוֹרָה לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ אַף פָּחוֹת מִשְּׁוִי פְּרוּטָה (מגיד משנה, הלכות גזילה), וְרַק אִם הוּא דָּבָר מוּעָט שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו - מֻתָּר מִן הַדִּין לִטְּלוֹ, אוּלָם מִדַּת חֲסִידוּת לֹא לִטֹּל לְלֹא רְשׁוּת אֲפִלּוּ גַּפְרוּר (בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת כי תצא), וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִלְּטַלְפֵּן מִבֵּית חֲבֵרוֹ לְלֹא רְשׁוּתוֹ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אִסּוּר גְּזֵלָה הוּא אֲפִלּוּ לְעָנִי מָרוּד הַגּוֹזֵל כַּמָּה פְּרוּטוֹת מֵעָשִׁיר גָּדוֹל שֶׁלֹּא נִכָּר אֶצְלוֹ חֶסְרוֹן הַפְּרוּטוֹת כְּלָל וּכְלָל. וּכְמוֹ כֵן הַגּוֹזֵל מֵהֶעָשִׁיר עַל מְנָת לִתְּנָם לִצְדָקָה לַעֲנִיִּים - גָּזֵל גָּמוּר הוּא.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִטְעֹם וַאֲפִלּוּ דָּבָר מוּעָט מֵהַמֻּנָּח מִלִּפְנֵי הַחֲנוּת, אֶלָּא אִם כֵּן חָפֵץ הוּא לִקְנוֹת. (בן איש חי שם)

בַּעֲלֵי אֱמוּנָה [תְּמִימֵי לֵב בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ], וּמְשִׁיבֵי פִּקָּדוֹן, וּמַחֲזִירֵי אֲבֵדוֹת, וּמְכַסִּין רָזִין, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ו): "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי". (תנא דבי אליהו רבה, פרק טו)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ שֶׁל חֲבֵרְךָ מִבְּלִי יְדִיעָתוֹ, וְאַף שֶׁבָּרוּר לְךָ כִּי יִשְׂמַח מְאֹד כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בַּחֲפָצָיו. לָכֵן אָסוּר לְהִכָּנֵס לְבֵית חֲבֵרוֹ לִטֹּל כְּלִי מְלָאכָה אוֹ לִקְטֹף פֵּרוֹת מִגִּנָּתוֹ לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת, אֶלָּא אִם כֵּן רָגִיל הוּא מִכְּבָר בְּכָךְ לְהִכָּנֵס וְלִטֹּל מִבֵּית חֲבֵרוֹ וְאֵין מַקְפִּידִין עִמּוֹ. (שו"ע יו"ד סימן רמח)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִסּוּר הִשְׁתַּמְּשׁוּת לְלֹא רְשׁוּת הִנּוֹ גַּם לְגַבֵּי בֵּן בְּבֵית הוֹרָיו. וְכָל הַמֻּתָּר לְבֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֵית הוֹרָיו לְלֹא רְשׁוּת הוּא רַק בַּדְּבָרִים הָרְגִילִים לִקְנוֹתָם עֲבוּר בְּנֵי הַבַּיִת, אוּלָם דְּבָרִים הַמְיֻחָדִים לְאַב הַבַּיִת - צָרִיךְ רְשׁוּת. [וּבִפְרָט בְּבָנִים נְשׂוּאִים שֶׁכְּבָר אֵינָם גָּרִים בַּבַּיִת וְהַדְּבָרִים הַנִּקְנִים לַבַּיִת אֵינָם עֲבוּרָם, יֵשׁ לְעַיֵּן עַד כַּמָּה וּמָתַי מֻתָּר גַּם לָהֶם לֵהָנוֹת לְלֹא רְשׁוּת הוֹרֵיהֶם.]

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְבָנִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶפְצֵי הוֹרֵיהֶם לְלֹא צֹרֶךְ, כְּגוֹן לְהִתְקַשֵּׁר מֵהַטֶּלֶפוֹן זְמַן רַב לַחֲבֵרִים וְרֵעִים בְּפִטְפּוּטֵי מִלִּים וְכַדּוֹמֶה לְלֹא רְשׁוּתָם, אוֹ לְהַפְצִיר וְלִלְחֹץ בְּהוֹרֵיהֶם לִקְנוֹת עֲבוּרָם חֲפָצִים שׁוֹנִים שֶׁהִנָּם בְּגֶדֶר "מוֹתָרוֹת".

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לָאִשָּׁה אוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת לִתֵּן צְדָקָה אוֹ מָזוֹן לְעָנִי מִבְּלִי רְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר מוּעָט שֶׁדֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לְהַסְכִּים שֶׁיִּתְּנוּהוּ, וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לָהֶם לְהַשְׁאִיל מֵחֶפְצֵי בַּעַל הַבַּיִת לַאֲחֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְרַגְּלוּ בְּכָךְ עַל דַּעְתּוֹ וְהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. (שו"ע יו"ד סימן רמח)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ חֲבֵרְךָ גַּם כְּשֶׁהֻחְלַף שֶׁלְּךָ בְּשֶׁלּוֹ בְּטָעוּת, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל חֲבֵרְךָ בְּטָעוּת חֵפֶץ שֶׁלְּךָ וְהִשְׁאִיר אֶת שֶׁלּוֹ, וּכְגוֹן שֶׁחֶפְצוֹ שָׁוֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ אוֹ בְּאוֹתוֹ שֹׁוִי, שֶׁבְּכָךְ מוּכָח שֶׁהָיָה זֶה בְּטָעוּת, אֶלָּא יְהֵא חֶפְצוֹ מֻנָּח בְּיָדְךָ עַד שֶׁיָּבֹא וִיבַקְּשֵׁהוּ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה זֹאת בְּמֵזִיד (בן איש חי, שנה ראשונה, כי תצא). וּכְגוֹן שֶׁלָּקַח אֶת שֶׁלְּךָ הֶחָדָשׁ וְהִנִּיחַ בִּמְקוֹמוֹ יָשָׁן - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ.

הֲיָדַעְתָּ?!

בְּחֶפְצֵי מִצְוָה שֶׁל חֲבֵרְךָ, כְּגוֹן טַלִּית וּתְפִלִּין, מֻתָּר אָמְנָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְלֹא רְשׁוּת, אוּלָם בִּתְנַאי: א. כְּשֶׁזֶּה בְּאַקְרַאי וְלֹא בִּקְבִיעוּת. ב. שֶׁלֹּא יוֹצִיאֵם הַחוּצָה לְמָקוֹם אַחֵר. ג. יְקַפְּלֵם בַּחֲזָרָה כְּפִי שֶׁהָיוּ כְּשֶׁלְּקָחָם. ד. אִם יוֹדֵעַ שֶׁבַּעַל הַתְּפִלִּין מַקְפִּיד - אָסוּר לִטְּלָם. ה. דַּוְקָא כְּשֶׁלֹּא נִמְצָא שָׁם בַּעַל הַחֵפֶץ. אוּלָם אִם הוּא נִמְצָא שָׁם, עָלֶיךָ לְשׁוֹאֲלוֹ קֹדֶם שֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ. (שו"ע או"ח סימן יד ד', ובמ"ב שם)

הֲיָדַעְתָּ?!

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְפָרִים שֶׁל אֲחֵרִים הַמֻּנָּחִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מֻתָּר רַק אִם מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּדֶרֶךְ עֲרַאי, אוּלָם לִלְמֹד בָּהֶם בִּקְבִיעוּת אָסוּר לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת, וְגַם זֶה בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאֵהוּ בְּעָלָיו תֵּכֶף. (ממון כשר)

לִטֹּל עִתּוֹן מִתָּא הַדֹּאַר מֻתָּר גַּם לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת, וּבִלְבַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עַל דָּבָר שֶׁאַחַר הַקְּרִיאָה בּוֹ מִמֵּילָא מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. (מספר "הזהרו בממון חבריכם")

הֲיָדַעְתָּ?!

אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְכוּשׁ צִבּוּרִי לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת מִמְמֻנֵּי הַמּוֹסָדוֹת, כְּגוֹן אֲכִילָה אוֹ לִינָה בִּישִׁיבָה וְכַדּוֹמֶה. וּכְמוֹ כֵן נוּרָה הַמְשָׁרֶתֶת לָרַבִּים בַּפְּרוֹזְדוֹר שֶׁל הַמּוֹסָד אוֹ הַמָּלוֹן אָסוּר לִטְּלָהּ לְחַדְרְךָ הַפְּרָטִי, אַף שֶׁהַכֹּל שַׁיָּךְ לְאוֹתוֹ מוֹסָד. (ממון כשר)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִגְנֹב אַף שֶׁבְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִיר. וְאַף שֶׁגּוֹנֵב עַל מְנָת לְהַחֲזִיר מַשֶּׁהוּ הַשָּׁוֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁגָּנַב - אָסוּר. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּצָּבוֹ דָּחוּק בְּיוֹתֵר, אֵין בְּכָךְ שׁוּם הֶתֵּר לִטֹּל מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְלֹא רְשׁוּת, וְאַף כְּשֶׁבְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אַחַר כָּךְ.

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁגּוֹנֵב מֵאָדָם רַק עַל מְנָת לְחַנְּכוֹ שֶׁיִּשְׁמֹר עַל חֲפָצָיו וּבְדַעְתּוֹ לְהַחֲזִירוֹ לוֹ אַחַר כָּךְ - אָסוּר.

אוּלָם לִטֹּל מִפֶּתַח חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת לֶחֶם וְחָלָב עַל מְנָת לְשַׁלֵּם אַחַר כָּךְ - מֻתָּר, מֵאַחַר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַמּוֹכֵר לְהַקְפִּיד עַל כָּךְ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְךָ לִסֹּעַ בְּכַרְטִיס זוֹל הַמְיֹעָד לְבֶן גִּיל אַחֵר. וְאִם נָסַעְתָּ בְּכַרְטִיס שֶׁאֵינוֹ מְיֹעָד לְגִילְךָ - חַיָּב אַתָּה לְהָשִׁיב אֶת הַהֶפְרֵשׁ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם "הִצְלַחְתָּ" לְהִתְחַמֵּק לְתוֹךְ תַּעֲרוּכָה אוֹ אוֹטוֹבּוּס וְכַדּוֹמֶה מִבְּלִי שֶׁיַּבְחִינוּ בְּכָךְ הַשּׁוֹמְרִים - חַיָּב הִנְּךָ לְשַׁלֵּם אַחַר כָּךְ. וּכְמוֹ כֵן אִם הִתְקַשַּׁרְתָּ מִטֶּלֶפוֹן עַל חֶשְׁבּוֹן זוּלָתְךָ מִבְּלִי שֶׁיַּבְחִין בְּכָךְ - חַיָּב הִנְּךָ לְשַׁלֵּם אֶת גְּזֵלָתְךָ.

הֲיָדַעְתָּ?!

יֵשׁ גֶּזֶל חֹם בַּחֹרֶף וְגֶזֶל אֲוִיר בַּקַּיִץ!

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט נָזַף פַּעַם בְּתַלְמִידוֹ אֲשֶׁר עָמַד לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת וְכִנָּה אוֹתוֹ "מַזִּיק", מִפְּנֵי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת הָאֲוִיר הַנָּחוּץ לַמִּתְפַּלְלִים, וּכְמוֹ כֵן בְּמִי שֶׁגּוֹרֵם בַּחֹרֶף לְאָבְדַן הַחֹם בְּבַיִת הַמֻּסָּק.

הֲיָדַעְתָּ?!

גֶּזֶל שֵׁנָה גַּם נֶחְשָׁב לְגָזֵל, וּלְצַעֲרֵנוּ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה הַנִּכְשָׁלִים בָּזֶה מִבְּלִי שִׂימַת לֵב, כְּגוֹן שֶׁמְּטַלְפְּנִים לְחַבְרֵיהֶם בִּשְׁעוֹת לַיְלָה הַמְאֻחָרוֹת וּמַפְרִיעִים אֶת שְׁנָתָם אוֹ שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת וְגוֹרְמִים לָהֶם בְּכָךְ צַעַר גָּדוֹל, כִּי יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים, שֶׁלְּאַחַר שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִשְּׁנָתָם, קָשֶׁה לָהֶם מְאֹד לְהֵרָדֵם חֲזָרָה, וּכְמוֹ כֵן פְּעָמִים שֶׁמַּחֲנִים רֶכֶב עִם רַדְיוֹ פָּתוּחַ עַל חַלּוֹנוֹת דַּיָּרִים וְגוֹזְלִים אֶת שְׁנָתָם.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַמַּסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וּמַכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע - אִם עָשָׂה כֵּן בְּחָזְקָה הֲרֵי הוּא גַּזְלָן, וְאִם עָשָׂה כֵּן בַּסֵּתֶר הֲרֵי זֶה גַּנָּב, וְהָעוֹשֶׂה כֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל אִסּוּר "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ". (שו"ע סי' שעו סעי' א)

הֲיָדַעְתָּ?!

יֶשְׁנוֹ גֶּזֶל "שָׁלוֹם", וְהוּא - מִי שֶׁהִקְדִּים לְךָ שָׁלוֹם וְאַתָּה לֹא הֵשַׁבְתָּ לוֹ. (גמ' ברכות ח ע"ב)

הֲיָדַעְתָּ?!

הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת חָתָן וְכַלָּה וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחָם עוֹבֵר בְּגָזֵל, שֶׁהֲרֵי הַמְחֻתָּנִים הֵכִינוּ סְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה עַל מְנָת לְהַרְבּוֹת הַשִּׂמְחָה. (חפץ חיים, תנועת המוסר ח"ד עמ' 121)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִקְנוֹת מֵהַגַּנָּב אֶת הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב. וְהַקּוֹנֶה מִמֶּנּוּ, מַחֲזִיק בִּידֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְגוֹרֵם לַגַּנָּב לִגְנֹב עוֹד, אַחַר שֶׁמּוֹצֵא הַגַּנָּב מִי שֶׁיִּקְנֶה אֶת גְּנֵבוֹתָיו. וַאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁהוּא סָפֵק גָּנוּב אָסוּר לִקְנוֹתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְסַיֵּעַ לַגַּנָּב בְּשׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁהִיא לְבַצֵּעַ גְּנֵבָתוֹ. (שו"ע סי' שנו סעי' א, ושם בט"ז וברמ"א)

וְרַק אִם מִתְכַּוֵּן בִּקְנִיָּתוֹ מֵהַגַּנָּב לְהַחֲזִיר אֶת הַחֵפֶץ הַגָּנוּב לִבְעָלָיו - מֻתָּר. (הבית היהודי בשם הפוסקים)

וְלָכֵן יִזָּהֵר מִלִּקְנוֹת מִפּוֹעֲלִים הָעוֹבְדִים בְּמִפְעָל חֵפֶץ הַמְיֻצָּר בְּאוֹתוֹ מִפְעָל כְּשֶׁאֵינוֹ מַכִּירָם, וְכַמּוּבָן כְּשֶׁמּוֹכְרִים חֲפָצִים כָּאֵלּוּ בַּסֵּתֶר וּבַמַּחְתֶּרֶת שֶׁיֵּשׁ לְחָשְׁדָם שֶׁנְּטָלוּם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִלִּקְנוֹת מִנָּשִׁים וּמֵעוֹזְרוֹת בַּיִת חֲפָצִים כְּשֶׁחָשְׁדָן שֶׁנְּטָלוּם לְלֹא רְשׁוּת בַּעְלֵיהֶם.

הֲיָדַעְתָּ?!

מֵעִנְיְנֵי גְּזֵלָה הַמְּצוּיִים הוּא שֶׁאֵין מְשַׁלְּמִים לַשַּׁדְּכָן, כִּי הַשַּׁדְּכָן יֵשׁ לוֹ דִּין פּוֹעֵל, שֶׁעָמֵל בִּשְׁבִיל שְׁנֵי הַצְּדָדִים וְעוֹשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתָם שֶׁל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וְשֶׁל בַּעֲלֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וּכְשֶׁנִּגְמַר הַשִּׁדּוּךְ, לְפֶתַע נִשְׁכַּח אֵצֶל הַצְּדָדִים כָּל הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה לָהֶם עַד שֶׁזָּכוּ לַשִּׁדּוּךְ, וְשׁוֹכְחִים אוֹ מִתְעַלְּמִים מִלָּתֵת לַשַּׁדְּכָן אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַלּוֹוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, אוֹ שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הַתַּשְׁלוּם וְדוֹחֶה אֶת הַמַּלְוֶה בְּלֵךְ וָשׁוֹב, נֶחְשָׁב גַּם הוּא לְגַזְלָן.

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם הִנְּךָ לוֹוֶה מָעוֹת עַל מוֹתָרוֹת שֶׁאֵינָן נְחוּצוֹת וְהַמַּלְוֶה חוֹשֵׁב שֶׁהִנְּךָ לוֹוֶה לִצְרָכִים הֶכְרֵחִיִּים, וְאִלּוּ יָדַע הַמַּלְוֶה לְשֵׁם מָה הִנְּךָ לוֹוֶה לֹא הָיָה מַסְכִּים לְהַלְווֹת לְךָ - הָוֵי כְּגָזֵל. (ממון כשר)

הֲיָדַעְתָּ?!

בְּאִם עִם עִכּוּב תַּשְׁלוּם הַהַלְוָאָה גָּרַמְתָּ הֶפְסֵד לְבַעַל הַמָּעוֹת - נֶחְשָׁב אַתָּה לְ"מַזִּיק".

הֲיָדַעְתָּ?!

יֶשְׁנָם "צַדִּיקִים" הַלּוֹוִים כֶּסֶף עַל סְמַךְ שֶׁ"בּוֹטְחִים" בַּה' שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֵאֵיפֹה לְהַחֲזִיר. וּבְכֵן, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִטָּחוֹן זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן כַּסְפּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת!

הֲיָדַעְתָּ?!

כְּשֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן תַּחֲזִיר מָעוֹת הַהַלְוָאָה, אָסוּר לְךָ לִלְווֹת, וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, וְעַל זֶה אָמְרוּ: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.

הֲיָדַעְתָּ?!

יֵשׁ לִגְעֹר בִּיְלָדִים קְטַנִּים הָרְגִילִים לִגְנֹב, וְחַיָּב אֲבִיהֶם לְיַסְּרָם וּלְהוֹכִיחָם עַל כָּךְ, וְכֵן יַרְחִיקֵם מְאֹד מֵחֲבֵרִים הַנִּכְשָׁלִים בָּזֶה.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַמִּשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּה אוֹ בִּמְסִבָּה אַחֶרֶת אָסוּר לוֹ לָקַחַת לְבֵיתוֹ מַאֲכָלִים אוֹ מַשְׁקָאוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְרַק מִמְּנָתוֹ שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לוֹ וְלֹא אָכַל מֻתָּר לוֹ לָקַחַת, וְזֹאת מִכֵּיוָן שֶׁבְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת מַחֲזִירִים מֵהַמָּנוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לְבַעַל הָאוּלָם וּמוֹרִידִים מֵהַחֶשְׁבּוֹן עַל הַנּוֹתָר, וְרַק בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרְגִילִים לִזְרֹק לָאַשְׁפָּה כָּל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר, כּוֹלֵל עוֹפוֹת וּמָנוֹת שְׁלֵמוֹת - מֻתָּר לָקַחַת. (הבית היהודי, ח"ד עמ' 156)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְנַגֵּב יָדַיִם בְּמַגֶּבֶת פְּרָטִית שֶׁל חֲבֵרְךָ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יָדֶיךָ מְלֻכְלָכוֹת שֶׁאָסוּר לְנַגְּבָן בְּמַגֶּבֶת חֲבֵרְךָ בְּאֹפֶן שֶׁתִּתְלַכְלֵךְ יוֹתֵר, וְאַף שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת, כֵּיוָן שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּגֶּבֶת שֶׁתְּלַכְלֵךְ מַגַּבְתּוֹ יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיְתָה. (תורה לשמה סי' שס)

הֲיָדַעְתָּ?!

אֵין רְשׁוּת לְצַלֵּם בִּמְכוֹנַת צִלּוּם בַּעַל הַבַּיִת אֶת עִנְיָנֶיךָ הַפְּרָטִיִּים.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִגְנֹב תּוֹר, כִּי בָּזֶה הִנְּךָ גּוֹזֵל זְמַן שֶׁל חֲבֵרְךָ, וַאֲפִלּוּ בִּכְדֵי לְהַקְדִּים וְלִתְפֹּס מָקוֹם יוֹתֵר נוֹחַ בָּאוֹטוֹבּוּס אוֹ מְקוֹם יְשִׁיבָה שֶׁבָּאוֹטוֹבּוּס.

לְגַבֵּי שְׁמִירַת תּוֹר - אִם שׁוֹלֵחַ הִנְּךָ בִּמְיֻחָד אָדָם שֶׁיִּשְׁמֹר בִּמְקוֹמְךָ אֶת הַתּוֹר, מֻתָּר. אַךְ אִם "שׁוֹמֵר הַתּוֹר" נִמְצָא בֵּין כֹּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ וְאַתָּה לֹא נִמְצָא כְּלָל - אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹר גַּם לְךָ. (מספר הזהרו בממון חברכם, עמ' קנה)

---

פרק ג - השבת הגזלה

הֲיָדַעְתָּ?!

הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן חַיָּבִים לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה וַאֲפִלּוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה, וְאִם מֵתוּ, גּוֹבִים מִנִּכְסֵי יוֹרְשֵׁיהֶם. וּכְמוֹ כֵן אִם מֵת הַנִּגְזָל - מַחֲזִיר הַגַּזְלָן לְיוֹרְשֵׁי הַנִּגְזָל כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מַחֲזִיר לַנִּגְזָל עַצְמוֹ. (שו"ע סי' שס, שסז)

הֲיָדַעְתָּ?!

גָּנַב לְבֵנִים אוֹ קוֹרוֹת וּקְבָעָם בְּבִנְיָן - אַף שֶׁפְּטָרוּהוּ חֲכָמִים מִלְּעָקְרָם מִמְּקוֹמָם וְלַהֲשִׁיבָם, חַיָּב לְהָשִׁיב דְּמֵיהֶם. (שו"ע סי' שס)

הֲיָדַעְתָּ?!

בְּאִם הִנְּךָ מִתְבַּיֵּשׁ לְהַחֲזִיר גְּזֵלָתְךָ בִּידִיעַת הַבְּעָלִים, יָכוֹל אַתָּה לְהַבְלִיעַ גְּזֵלָתְךָ בְּחֶשְׁבּוֹן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן לְטוֹבַת בְּעָלֶיךָ מִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בְּכָךְ, וַהֲרֵי הֶחֱזַרְתָּ גְּזֵלָתְךָ. וְאִם אֵין לְךָ עֵסֶק מַשָּׂא וּמַתָּן עִם הַנִּגְנָב, יָכוֹל אַתָּה לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ אָדָם אַחֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק מַשָּׂא וּמַתָּן עִם זֶה שֶׁגָּנַבְתָּ מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּבְלִיעַ אֶת סְכוּם הַגְּנֵבָה בְּדֶרֶךְ הַמִּסְחָר לְטוֹבָתוֹ. (הבית היהודי, בשם הפוסקים)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם הַבְּעָלִים לֹא יָדְעוּ שֶׁגָּנַבְתָּ מֵהֶם, יָכוֹל אַתָּה לְהַחֲזִיר לָהֶם הַגְּנֵבָה שֶׁלֹּא בִּידִיעָתָם, כְּגוֹן לְהָשִׁיב לַחֲצֵרָם אוֹ לְבֵיתָם אֶת הַדָּבָר הַנִּגְנָב וּלְהִסְתַּלֵּק, וּכְמוֹ כֵן יָכוֹל אַתָּה לְהָשִׁיב אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף לִבְעָלָיו דֶּרֶךְ הַדֹּאַר בְּעִלּוּם שֵׁם. (שו"ע סי' שנה, הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָדָם שֶׁגָּזַל אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן חֶנְוָנִי, וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַחֲזִיר לָהֶם, אוֹ אָדָם שֶׁגָּזַל וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה לִבְעָלֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁנֶּעֶלְמוּ עִקְּבוֹת הַבְּעָלִים לְגַמְרֵי - יְחַשֵּׁב סְכוּם גְּזֵלוֹתָיו וְיַעֲשֶׂה בָּהֶם צָרְכֵי רַבִּים כְּפִי הָעִנְיָן, וְדַוְקָא צָרְכֵי רַבִּים, וְלֹא יוֹעִיל שֶׁיִּתְּנֵם לִצְדָקָה. וְצָרְכֵי רַבִּים הִנָּם בָּתֵּי חוֹלִים, מִקְוָאוֹת, בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְכַדּוֹ'.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַגּוֹנֵב בְּעוֹדוֹ קָטָן וְאַחַר כָּךְ הִגְדִּיל - אִם הַחֵפֶץ הַגָּנוּב הִנּוֹ בְּעֵינוֹ, חַיָּב לַהֲשִׁיבוֹ לִבְעָלָיו, וְאִם אֵינוֹ בְּנִמְצָא, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, אוּלָם טוֹב שֶׁיָּשִׁיב כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. (שו"ע סי' שמט, הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם גָּזַלְתָּ וְהִנְּךָ מְסֻפָּק אִם הֶחֱזַרְתָּ אוֹ לֹא - חַיָּב הִנְּךָ לְהַחֲזִיר כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, וְרַק אִם מְסֻפָּק אַתָּה אִם בִּכְלָל גָּזַלְתָּ אוֹ לֹא - פָּטוּר אַתָּה לְגַמְרֵי. (שו"ע סי שסה)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם מָחַל לְךָ הַנִּגְזָל בְּכָל לִבּוֹ וּוִתֵּר לְךָ עַל גְּזֵלָתְךָ - פָּטוּר אַתָּה מִלְּשַׁלֵּם, וְלָכֵן יֵשׁ בְּכָךְ אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת לַהֲשָׁבָה, וְהִיא בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה. (ערוך השלחן)

הֲיָדַעְתָּ?!

אַף שֶׁהִנְּךָ מַחֲזִיר גְּזֵלָתְךָ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי תְּשׁוּבָתְךָ בְּכָךְ, עַד שֶׁתְּרַצֶּה וּתְפַיֵּס אֶת הַנִּגְזָל עַל הַצַּעַר שֶׁגָּרַמְתָּ לוֹ. (רמב"ם הלכות תשובה פ"ד ה"ט)

הֲיָדַעְתָּ?!

מוֹכֵר שֶׁהוֹזִיל לְךָ מֵהַמְּחִיר מֵחֲמַת בּוּשָׁה שֶׁבּוֹשׁ הוּא מִמְּךָ, וְאַתָּה מְנַצֵּל אֶת מַעֲמָדְךָ לְהַלְחִיצוֹ בְּאִי נְעִימוּת, יֵשׁ בָּזֶה "סְרַךְ גָּזֵל", וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁהִזְמִינְךָ חֲבֵרְךָ לִסְעוּדָה מֵחֲמַת בּוּשָׁה, לַחַץ וְאִי נְעִימוּת. (פלא יועץ)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם גָּנַבְתָּ חֵפֶץ וְנִתְיַשֵּׁן אֶצְלְךָ, אוֹ שֶׁאָבַד, אוֹ שֶׁמְּחִירוֹ הִתְיַקֵּר מֵאָז הַגְּזֵלָה, אוֹ שֶׁמְּחִירוֹ הוּזַל מֵאָז הַגְּזֵלָה, יֵשׁ לְךָ לִשְׁאֹל חָכָם כֵּיצַד עָלֶיךָ לִנְהֹג.

---

פרק ד - השבת אבידה

א. הָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ וְלַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, א): "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ". וְהָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל וְנִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְהִנִּיחָהּ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וּכְשֶׁמְּשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה.

ב. אִם יָדוּעַ שֶׁהָאוֹבֵד נִתְיָאֵשׁ כְּבָר מִן הָאֲבֵדָה אוֹ שֶׁיֵּשׁ לְהַנִּיחַ שֶׁבְּוַדַּאי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה, אֵין חִיּוּב עַל הַמּוֹצֵא לְהָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה. וְלָכֵן, הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָן, אֶלָּא שֶׁמְּצָאָהּ בְּמָקוֹם שֶׁרֹב גּוֹיִם מְצוּיִים, וּמְצָאָהּ לְאַחַר שֶׁנּוֹדַע כְּבָר לַבְּעָלִים שֶׁנֶּאֶבְדָה - הֲרֵי הִיא שֶׁל הַמּוֹצֵא.

ג. אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה פְּרוּטָה בִּשְׁעַת הָאֲבֵדָה וּבִשְׁעַת הַמְּצִיאָה - אֵינוֹ חַיָּב בַּהֲשָׁבָתָהּ. וְהַמּוֹצֵא הַרְבֵּה אֲבֵדוֹת שֶׁכָּל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֵינָהּ שְׁוַת פְּרוּטָה וּבְהִצְטָרְפוּת כֻּלָּם יִהְיוּ שְׁווֹת פְּרוּטָה - אִם מְצָאָן בְּאֹפֶן שֶׁנִּכָּרִים שֶׁהֵן שֶׁל אָדָם אֶחָד, חַיָּב בַּהֲשָׁבָה, וְאִם מְצָאָן מְפֻזָּרִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם נִכָּרִים שֶׁהֵן שֶׁל אָדָם אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז וּמָתַי הִיא שֶׁלּוֹ

א. אֵין הַמּוֹצֵא מְצִיאָה חַיָּב לְהַכְרִיז אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן בְּגוּפוֹ, אוֹ שֶׁרָאוּי לָתֵת סִימָן בִּמְקוֹמוֹ. דְּהַיְנוּ, שֶׁהַמָּקוֹם בּוֹ נִמְצְאָה הַמְּצִיאָה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ סִימָן, וְכֵן צוּרַת הַקְּשִׁירָה [שֶׁהָיְתָה הָאֲבֵדָה קְשׁוּרָה בְּצוּרָה מְסֻיֶּמֶת]. וְהַמִּנְיָן וְהַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל נֶחְשָׁבִים לְסִימָנִים. וְאִם יֵשׁ בַּחֵפֶץ שְׁנֵי סִימָנִים - גַּם קֶשֶׁר וְגַם מִנְיָן, וְאֶחָד נוֹתֵן סִימָן בַּקֶּשֶׁר וְהַשֵּׁנִי נוֹתֵן סִימָן בַּמִּנְיָן - מְשִׁיבִים אֶת הָאֲבֵדָה לַנּוֹתֵן סִימָן בַּקֶּשֶׁר, כֵּיוָן שֶׁהַקֶּשֶׁר עָדִיף מִמִּנְיָן.

ב. אִם אֵין בּוֹ שׁוּם סִימָן וַאֲפִלּוּ הַמָּקוֹם לֹא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כְּסִימָן, כְּגוֹן שֶׁנִּכָּר שֶׁלֹּא הֻנַּח בְּכַוָּנָה, אֶלָּא נָפַל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם - אִם הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִתְלוֹת שֶׁבְּעָלָיו הִרְגִּישׁוּ בּוֹ מִיָּד כְּשֶׁנָּפַל מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן מֵחֲמַת כָּבְדוֹ אוֹ מֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁתָּמִיד הָיָה מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ וּמַרְגִּישׁ כְּשֶׁנּוֹפֵל, הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִיָּד כְּשֶׁיָּדַע שֶׁנָּפַל, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, וּבָא לְיָדוֹ בְּהֶתֵּר, כֵּיוָן שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ בְּעָלָיו, וְאִם אֵין לִתְלוֹת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ כְּשֶׁנָּפַל - חַיָּב לְהַחֲזִיר אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים נִתְיָאֲשׁוּ אַחַר כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיָדוֹ קֹדֶם יֵאוּשׁ.

ג. הַמּוֹצֵא מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָדָם רָגִיל לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ, וּבְוַדַּאי הִרְגִּישׁ בִּנְפִילָתָם וְהִתְיָאֵשׁ. וַאֲפִלּוּ הָיוּ מִקְצָת מַטְבְּעוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, דִּינָם כִּמְפֻזָּרוֹת. אֲבָל אִם מְצָאָן צְבוּרוֹת חַיָּב לְהַכְרִיז, כֵּיוָן שֶׁבְּוַדַּאי הִנִּיחוּם שָׁם, וְיֵשׁ סִימָן בַּמִּנְיָן וּבַמָּקוֹם.

ד. מָצָא דָּבָר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן שֶׁאָמְרוּ: וַי לְחֶסְרוֹן כִּיס - אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ סִימָן, הֲרֵי הוּא שֶׁל הַמּוֹצֵא. וְכֵן הַמּוֹצֵא דָּבָר שֶׁמּוּכָח שֶׁזְּמַן רַב נֶאֱבַד מִבְּעָלָיו וּבְוַדַּאי בְּעָלָיו נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הוּא שֶׁל הַמּוֹצֵא, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בּוֹ סִימָן בְּגוּפוֹ אוֹ בִּמְקוֹמוֹ.

ה. בֵּן הַסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן אָבִיו אַף שֶׁהוּא גָּדוֹל - אִם מָצָא מְצִיאָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל הָאָב, וְכֵן מְצִיאַת בִּתּוֹ קְטַנָּה אוֹ נַעֲרָה, אַף שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה עַל שֻׁלְחָנוֹ, הֲרֵי הִיא שֶׁל הָאָב. אֲבָל מְצִיאַת בְּנוֹ שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ, אַף שֶׁהוּא קָטָן, הֲרֵי הִיא לְעַצְמוֹ.

ו. אִשָּׁה נְשׂוּאָה שֶׁמָּצְאָה מְצִיאָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל הַבַּעַל, וְאַלְמָנָה הַנִּזּוֹנֵית מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים - מְצִיאָתָהּ לְעַצְמָהּ.

אֲבֵדַת נָכְרִי וַאֲבֵדַת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה

א. אֲבֵדַת נָכְרִי מֻתֶּרֶת וְאֵינוֹ מְצֻוֶּה לַהֲשִׁיבָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲבֵדַת אָחִיךָ", וְהַמַּחֲזִירָהּ הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עֲבֵרָה, שֶׁמַּחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֲבֵדַת נָכְרִי מֻתֶּרֶת? בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ לְחִלּוּל הַשֵּׁם, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ לְחִלּוּל הַשֵּׁם, כְּגוֹן שֶׁאָבַד הַחֵפֶץ לְנָכְרִי בְּמָקוֹם שֶׁרֻבָּם יְהוּדִים, וְהוּא עָלוּל לַחְשֹׁד שֶׁהֵם גְּנָבוּהוּ מִמֶּנּוּ - חַיָּב הַמּוֹצֵא לְהַחֲזִיר לַנָּכְרִי מִצַּד הַדִּין. וּבְכָל מָקוֹם מַצִּילִים נִכְסֵי נָכְרִים מֵהֶפְסֵד מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם אַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ לְחִלּוּל הַשֵּׁם.

ג. נָכְרִי שֶׁשָּׁכַח כִּיס מָעוֹת בַּחֲנוּת יְהוּדִי, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַנָּכְרִי וְשָׁאַל לַיְּהוּדִי אִם מָצָא אֶת הַכִּיס - מֻתָּר לַיְּהוּדִי לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר לֹא מָצָאתִי, כֵּיוָן שֶׁמִּן הַדִּין זָכָה בָּאֲבֵדָה וְשֶׁלּוֹ הִיא, וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר שֶׁל מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ לְכָךְ עוֹד טְעָמִים.

ד. חַיָּב לְהַחֲזִיר אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל אַף שֶׁבַּעַל הָאֲבֵדָה רָשָׁע וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת לְתֵאָבוֹן, אֲבָל אִם הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת לְהַכְעִיס, הֲרֵי הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס, וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה אָסוּר לְהַחֲזִיר לָהֶם אֲבֵדָה כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִירָהּ לְנָכְרִי. וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁאִם יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ יוּכַל לְמָשְׁכוֹ לַיַּהֲדוּת וּלְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה - צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הָאֲבֵדָה, וּמְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוָה.

ה. אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל הַמְבֻטַּחַת בְּחֶבְרַת בִּטּוּחַ שֶׁל נָכְרִים - אַף עַל פִּי שֶׁאִם לֹא יָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ לֹא יִהְיֶה לַבְּעָלִים שׁוּם הֶפְסֵד, כֵּיוָן שֶׁחֶבְרַת הַבִּטּוּחַ תְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת כָּל הַהֶפְסֵד - עִם כָּל זֶה חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן נֶחְשֶׁבֶת הִיא לַאֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַחֵפֶץ נַעֲשָׂה שֶׁל הַחֶבְרָה מִשּׁוּם קַבָּלַת הָאַחֲרָיוּת.

ו. הַמּוֹצֵא מְצִיאָה בְּמָקוֹם שֶׁיְּהוּדִים מְצוּיִים שָׁם - חַיָּב לְהַכְרִיז, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁמְּצוּיִים שָׁם מֶחֱצָה יִשְׂרְאֵלִים וּמֶחֱצָה נָכְרִים, אוֹ אֲפִלּוּ עִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים וּמָצָא אֶת הָאֲבֵדָה בְּמָקוֹם שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁם יְהוּדִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר.

ז. מָצָא מְצִיאָה בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, וּמָצָא אֶת הַמְּצִיאָה בְּמָקוֹם שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁם נָכְרִים - אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר. אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל נָפְלָה וְיֵשׁ בָּהּ סִימָן - הֲרֵי הִיא שֶׁל מוֹצְאָהּ, כֵּיוָן שֶׁוַּדַּאי הַבְּעָלִים הִתְיָאֲשׁוּ מֵהָאֲבֵדָה וּסְבוּרִים הֵם שֶׁהַנָּכְרִי מְצָאָהּ וְלֹא יַחֲזִירֶנָּה. וְהַמְדֻבָּר הוּא בַּאֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ לִתְלוֹת שֶׁיֵּדַע מִיָּד בִּנְפִילָתָהּ, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל.

הַשְּׁמִירָה וְהַטִּפּוּל בָּאֲבֵדָה

א. אֲבֵדָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהּ בַּהֲשָׁבָה וּבְהַכְרָזָה - כָּל זְמַן שֶׁהִיא בִּרְשׁוּתוֹ, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנָתָהּ שֶׁלֹּא תַפְסִיד, וְגַם לִטְרֹחַ וּלְהַשְׁבִּיחָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְטַפְּלִים בְּשֶׁלָּהֶם, וַאֲפִלּוּ בְּשֶׁבַח דָּבָר מוּעָט חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ וּלְהַשְׁבִּיחָהּ.

ב. כָּל זְמַן שֶׁהָאֲבֵדָה אֶצְלוֹ - אִם נִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה, חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָהּ, כֵּיוָן שֶׁדִּינוֹ כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁחַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְכָל זֶה לְדַעַת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁהַסְּפָרַדִּים נוֹהֲגִים כָּמוֹהוּ, אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינוֹ כְּשׁוֹמֵר חִנָּם, וְלָכֵן כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים [לְהָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁפּוֹסְקִים כְּהָרָמָ"א] שֶׁאֵין מוֹצִיאִים מִיַּד הַמֻּחְזָק.

ג. חַיָּב לְטַפֵּל בָּאֲבֵדָה עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה לִרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר, אֲבָל אִם הֶחֱזִירָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר [כְּגוֹן לְגִנָּה אוֹ לְחָרְבָּה] וְאָבְדָה מִשָּׁם - חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָהּ. וּכְשֶׁהֶחֱזִיר לְמָקוֹם שָׁמוּר אֵינוֹ חַיָּב לְהוֹדִיעַ לַבְּעָלִים שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם אֶת הָאֲבֵדָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיר אֶת הָאֲבֵדָה לְמָקוֹם שָׁמוּר, קִיֵּם בָּזֶה מִצְוַת הֲשָׁבָה.

ד. צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת הָאֲבֵדָה מִזְּמַן לִזְמַן כְּדֵי שֶׁלֹּא תַפְסִיד. כֵּיצַד? מָצָא בֶּגֶד שֶׁל צֶמֶר - מְנַעֲרוֹ אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְלֹא יְנַעֲרֶנּוּ בְּאֹפֶן שֶׁעָלוּל לָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד.

ה. מָצָא תְּפִלִּין - מַעֲרִיךְ כַּמָּה הֵן שָׁווֹת וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵיהֶן, וּמַנִּיחַ אֶת הַתְּפִלִּין, אִם יִרְצֶה, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה מָצוּי לִקְנוֹת בְּכָל שָׁעָה. וְכֵן הַמּוֹצֵא אַרְבָּעָה מִינִים בְּעֶרֶב סֻכּוֹת וְרוֹאֶה שֶׁהַבְּעָלִים לֹא בָאוּ עַד הַלַּיְלָה - מַעֲרִיךְ כַּמָּה הֵם שָׁוִים וְיוֹצֵא בָּהֶם יְדֵי חוֹבָה, שֶׁבְּוַדַּאי נוֹחַ לַבְּעָלִים שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת דְּמֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁבְּלָאו הָכִי לְאַחַר סֻכּוֹת לֹא יִהְיוּ שָׁוִים כְּלָל.

ו. חֲפָצִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמוֹת צִבּוּרִיִּים, כְּגוֹן מוֹסָד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם הַרְבֵּה סְפָרִים, יִכְתְּבוּ הַנְהָלַת הַמּוֹסָד בְּמָקוֹם גָּלוּי, שֶׁלְּפִי תַּקָּנַת הַמּוֹסָד, כָּל מִי שֶׁלֹּא יָבֹא לָקַחַת חֲפָצָיו עַד זְמַן מְסֻיָּם, אֵין הַמּוֹסָד אַחֲרַאי עֲלֵיהֶם וְהַהַנְהָלָה תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כִּרְצוֹנָם. וְכֵן בְּגָדִים וַחֲפָצִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּמִקְוֶה, יִכְתְּבוּ בְּמָקוֹם גָּלוּי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְאִם לֹא בָאִים לְקַחְתָּם, יִהְיוּ שַׁיָּכִים לְהַנְהָלַת הַמִּקְוֶה.

סֵדֶר הַהַכְרָזָה וַהֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה

א. הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת בְּעָלֶיהָ, מַכְרִיז עָלֶיהָ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְיוּכַל לְפַרְסֵם יְדֵי הַדְבָּקַת מוֹדָעוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת צִבּוּרִיִּים, כְּגוֹן אֵצֶל הַמַּעֲלִיּוֹת שֶׁל הַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מְחֻיָּב לְפַרְסֵם בָּעִתּוֹן וּלְחַיֵּב אֶת הַמְּאַבֵּד בַּהוֹצָאוֹת, כֵּיוָן שֶׁהַמְאַבֵּד יָכוֹל לִטְעֹן כִּי גַּם עַל יְדֵי הַמּוֹדָעוֹת הָאֲחֵרוֹת הָיָה יוֹדֵעַ מִי מָצָא אֲבֵדָתוֹ.

ב. כֵּיצַד מַכְרִיז? מוֹדִיעַ סוּג הָאֲבֵדָה שֶׁמָּצָא. כְּגוֹן, אִם מָצָא מָעוֹת [בִּתְנָאִים שֶׁחַיָּב לְהַחֲזִיר] - מַכְרִיז: מַטְבְּעוֹת מָצָאתִי. וְכֵן בֶּגֶד אוֹ בְּהֵמָה אוֹ שְׁטָרוֹת. וְיָבֹא בַּעַל הָאֲבֵדָה וְיִתֵּן סִימָנִים. וְאֵינוֹ מַכְרִיז סְתָם אֲבֵדָה מָצָאתִי, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְקָרֵב הַדָּבָר לְבַעַל הָאֲבֵדָה כְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא עַל יְדֵי כֵן יָבֹא רַמַּאי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ אִבֵּד חֵפֶץ כָּזֶה וְיִטְעַן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מַחֲזִירִים לוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיִּתֵּן סִימָנִים מֻבְהָקִים.

ג. אֵין מַחֲזִירִים אֲבֵדָה אֶלָּא בְּסִימָנִים מֻבְהָקִים, כְּגוֹן מִדָּה, מִשְׁקָל, מִנְיָן אוֹ מָקוֹם. וְאִם אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ נֶקֶב בְּמָקוֹם מְסֻיָּם - הֲרֵי זֶה סִימָן מֻבְהָק, אֲבָל צֶבַע הַחֵפֶץ אֵינוֹ סִימָן. וּמִי שֶׁיָּדוּעַ כְּרַמַּאי, אֵין מַחֲזִירִים לוֹ אֲפִלּוּ בְּסִימָנִים מֻבְהָקִים, עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים שֶׁהַחֵפֶץ שֶׁלּוֹ.

ד. נָתַן הָאֶחָד סִימָנִים, וַאֲפִלּוּ סִימָנִים מֻבְהָקִים בְּיוֹתֵר, וְהַשֵּׁנִי הֵבִיא עֵדִים - יִנָּתֵן לְבַעַל הָעֵדִים. וַאֲפִלּוּ אֵינָם מְעִידִים שֶׁנָּפְלָה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא שֶׁמַּכִּירִים שֶׁהָיְתָה שֶׁלּוֹ - מַחֲזִיקִים הָאֲבֵדָה בְּחֶזְקָתוֹ וְלֹא חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא מָכַר אוֹתָהּ.

ה. סְגֻלָּה לְמִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וְלֹא מוֹצְאָהּ, שֶׁיֹּאמַר אֶת הַקֶּטַע הַמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (בראשית נג): "אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין, הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין, עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ'."

---

פרק ה - גניבת דעת

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה לְהַטְעוֹת אֶת הַשֵּׁנִי, כְּגוֹן לִפְתֹּחַ בַּקְבּוּק יַיִן, כְּשֶׁחֲבֵרְךָ חוֹשֵׁב שֶׁהִנְּךָ פּוֹתֵחַ אֶת הַבַּקְבּוּק בִּמְיֻחָד עֲבוּרוֹ, וּבֶאֱמֶת הָיִיתָ בֵּין כֹּה פּוֹתְחוֹ לְצָרְכְּךָ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַפְצִיר בַּחֲבֵרְךָ שֶׁיִּסְעַד אֶצְלְךָ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִסְעַד אֶצְלְךָ [אֲבָל בְּלֹא הַפְצָרָה מֻתָּר לוֹמַר פַּעַם אוֹ שְׁתַּיִם אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יֹאכַל עִמּוֹ, שֶׁזֶּהוּ מִדֶּרֶךְ הַכָּבוֹד]. (בן איש חי, ש"ר, תצא)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִלְבּשׁ בִּגְדֵי חַיָּל כְּדֵי שֶׁיּוּקַל עָלָיו עֲצִירַת "טְרֶמְפְּ".

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַבְטִיחַ הַבְטָחוֹת לְבוֹחֲרֶיךָ כְּשֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב לְקַיְּמָן - מִלְּבַד אִסּוּר הַשֶּׁקֶר שֶׁבַּדָּבָר.

הֲיָדַעְתָּ?!

לְבַקֵּשׁ תְּרוּמוֹת עֲבוּר נִצְרָכִים וּלְתָאֵר אֶת מַצָּבָם בְּאֹפֶן חָמוּר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא בֶּאֱמֶת כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַנּוֹתֵן - יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת, וְאוּלַי גַּם כֵּן גָּזֵל, כֵּיוָן שֶׁהַנּוֹתֵן נוֹתֵן עַל דַּעַת כַּוָּנָה מְסֻיֶּמֶת דַּוְקָא.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְעוּדַת זַכָּאוּת שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, כְּגוֹן בְּפִנְקַס קֻפַּת חוֹלִים שֶׁל אַחֵר וְכַדּוֹמֶה, וְאַף שֶׁהִנְּךָ גַּם חָבֵר שֶׁל אוֹתָהּ זַכָּאוּת, מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת. וְאִם אֵינְךָ חָבֵר לְאוֹתָהּ זַכָּאוּת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֶׁל חֲבֵרְךָ, כְּגוֹן כַּרְטִיס קְנִיָּה בְּמָקוֹם הַמְיֹעָד לְחַיָּלִים וְכַדּוֹמֶה, אוֹ לְבִישַׁת בִּגְדֵי חַיָּל לִזְכֻיּוֹת מְסֻיָּמוֹת - גַּם בָּזֶה יֵשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל גָּמוּר.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִשְׁאֹל מוֹכֵר מְחִירוֹ שֶׁל חֵפֶץ מְסֻיָּם כְּשֶׁאֵין בְּדַעְתְּךָ לִקְנוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִנְּךָ גּוֹנֵב אֶת דַּעְתּוֹ בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהִתְעַנְיְנוּתְךָ עַל מְנָת לִקְנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן שׁוֹאֵל אַתָּה עַל מְנָת לָדַעַת אֵצֶל מִי נִתָּן לְהַשִּׂיג חֵפֶץ זֶה זוֹל יוֹתֵר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם טוֹעֵם אַתָּה מִמִּצְרְכֵי הַמָּזוֹן וְאֵין בְּדַעְתְּךָ לִקְנוֹת - בְּכָךְ יֵשׁ בְּנוֹסָף גַּם אִסּוּר גָּזֵל, וְאַף שֶׁטּוֹעֵם דָּבָר מוּעָט. (בן איש חי, כי תצא, ש"ר)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַרְאוֹת חִבָּה יְתֵרָה לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁאֵין פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים, מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת.

הֲיָדַעְתָּ?!

פְּעָמִים מָצוּי שֶׁבָּא אוֹרֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁמְּהַוֶּה מַעֲמָסָה עַל בְּנֵי הַבַּיִת, וּכְשֶׁעוֹמֵד לָצֵאת - לְשִׂמְחָתָם - אוֹמְרִים לוֹ מִצַּד הַנִּימוּס: לָמָּה אַתָּה מְמַהֵר? שֵׁב עוֹד קְצָת... וְזֶהוּ אָסוּר מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת.

---

פרק ו - הונאת גוי

הֲיָדַעְתָּ?!

אִסּוּר גְּזֵלָה הִנּוֹ בֵּין מִיהוּדִי בֵּין מִגּוֹי, בֵּין מִגָּדוֹל בֵּין מִקָּטָן, וְאַף אִם צִעַרְךָ הַגּוֹי - אָסוּר לִגְנֹב מִמֶּנּוּ. (בן איש חי)

וַאֲפִלּוּ לִגְנֹב דַּעְתּוֹ שֶׁל גּוֹי אָסוּר, כְּגוֹן לוֹמַר לוֹ עַל דָּבָר פָּגוּם שֶׁהוּא שָׁלֵם, אוֹ לִמְכֹּר לוֹ בְּהֵמָה טְרֵפָה וְלוֹמַר לוֹ שֶׁנִּשְׁחֲטָה.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַטְעוֹת גּוֹי בַּחֶשְׁבּוֹן. וְגוֹי שֶׁטָּעָה מֵעַצְמוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן לְרָעָתוֹ - אֵינְךָ חַיָּב לְהַעֲמִידוֹ עַל טָעוּתוֹ, אָמְנָם כְּשֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיֵּצֵא מִכָּךְ חִלּוּל ה' בְּאֹפֶן שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּכָךְ לְבַסּוֹף - אָסוּר, אוּלָם מֻתָּר לִמְכֹּר לוֹ חֵפֶץ בִּמְחִיר יָקָר מֵהָרָגִיל.

הֲיָדַעְתָּ?!

בִּכְלַל אִסּוּר לִגְנֹב דַּעַת הַגּוֹי הוּא - שֶׁאָסוּר לְקַלֵּל אֶת הַגּוֹי בִּשְׂפָתְךָ כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהִנְּךָ מְבָרְכוֹ, וּכְגוֹן שֶׁהַגּוֹי מִתְעַטֵּשׁ וְהִנְּךָ מְקַלְּלוֹ - וְהוּא בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁהִנְּךָ מְבָרְכוֹ. (ספר חסידים)

---

פרק ז - מקח וממכר

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִמְכֹּר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ לַקּוֹנֶה עַל הִמָּצְאוּת הַפְּגָם, אַף עַל פִּי שֶׁהִנְּךָ מוֹכְרוֹ בִּמְחִיר הַשָּׁוֶה לְעֶרְכּוֹ אַחַר הַפְּגָם. וְאִם מָכַרְתָּ חֵפֶץ שֶׁכָּזֶה, עָלֶיךָ לְהַחֲזִיר לַקּוֹנֶה אֶת דָּמָיו, וְאַף שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים. וּמַהוּ נֶחְשָׁב לִפְגָם? כֹּל שֶׁמַּקְפִּידִים בְּנֵי אָדָם לְבִלְתִּי לִקְנוֹת חֵפֶץ עִם פְּגָם כָּזֶה. (חו"מ סי' רלז סעי' יג-יד)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לִצְבֹּעַ כֵּלִים יְשָׁנִים שֶׁיֵּרָאוּ כַּחֲדָשִׁים. כְּמוֹ כֵן אָסוּר לְעָרֵב מְעַט סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת בִּסְחוֹרָה גְּרוּעָה כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה כָּל הַסְּחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת.

וּבְוַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ בַּעַל חֲנוּת מִצְרְכֵי מָזוֹן לְהִמָּנַע מִלִּמְכֹּר סְחוֹרָה יְשָׁנָה בְּתוֹרַת חֲדָשָׁה.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים, כְּלוֹמַר, לִמְכֹּר בִּמְחִיר הָעוֹלֶה עַל הַמְּחִיר הַמְקֻבָּל. (שו"ע סי' רכז סעי' כא)

---

פרק ח - מעביד ופועליו

הֲיָדַעְתָּ?!

פּוֹעֵל חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה וְלֹא לְהִתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ, וּכְמוֹ כֵן לְדַקְדֵּק עַל זְמַנֵּי עֲבוֹדָתוֹ. (שו"ע שלז סעי' כ)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְאָדָם לְדַבֵּר עִם מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת אוֹ עִם פּוֹעֲלִים בִּשְׁעַת מְלַאכְתָּם, כֵּיוָן שֶׁמֵּחֲמַת הַבּוּשָׁה מֵהָאָדָם הַמְדַבֵּר עִמָּם יִבָּטְלוּ מִמְּלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֵּעַצְמָם אֲסוּרִים הֵמָּה לְפַטְפֵּט וּלְהַעֲבִיר זְמַנָּם לְבַטָּלָה, כִּי זֶהוּ גָּזֵל גָּמוּר מִמְּלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְפוֹעֵל הָעוֹבֵד בַּיּוֹם לְעַיֵּף אֶת עַצְמוֹ בַּלַּיְלָה בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, כִּי אָז יְמַעֵט בַּיּוֹם מִמְּלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת. וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לוֹ לְהַרְעִיב וּלְסַגֵּף עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁבְּכָךְ מַחֲלִישׁ אֶת כֹּחוֹ וּמְמַעֵט בִּמְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת. (שו"ע סעי' יט)

הֲיָדַעְתָּ?!

מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁמַּנִּיחַ הַתַּלְמִידִים וְיוֹצֵא, אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחֶרֶת וּמִתְרַשֵּׁל בִּמְלַמְּדוּתוֹ, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה. (שו"ע יו"ד סי' רמה סעי' יז)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם הִנְּךָ עוֹבֵד בְּמָקוֹם שֶׁהָעֲבוֹדָה שָׁם בִּדְבָרִים סוֹדִיִּים אוֹ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים שָׁם בְּמַכְשִׁירִים סוֹדִיִּים, אוֹ הִנְּךָ עוֹבֵד בַּעֲבוֹדָה שֶׁהִיא אַמְצָאָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלְּךָ - אָסוּר לְךָ לְהַעְתִּיק לְעַצְמְךָ אוֹ לַאֲחֵרִים אֶת סוֹד הָעֲבוֹדָה, כֵּיוָן שֶׁזֶּהוּ גֶּזֶל מַעֲבִידְךָ, שֶׁהֲרֵי מַקְפִּיד הוּא עַל דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתָם. (הבית היהודי, "שבט הלוי")

הֲיָדַעְתָּ?!

כָּל הַכּוֹבֵשׁ [הַמְעַכֵּב] שְׂכַר פּוֹעֲלָיו וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּם לוֹ עֲבוּר עֲבוֹדָתוֹ כְּאִלּוּ נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ, וְעוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין וַעֲשֵׂה. (שו"ע סי' שלט סעי' ב)

הֲיָדַעְתָּ?!

גַּם אִם הַשָּׂכִיר קָטָן, עוֹבֵר הַמַּשְׂכִּיר עַל אִסּוּר הֲלָנַת שָׂכִיר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם מְעַכֵּב לְגַמְרֵי מִלְּשַׁלֵּם לוֹ. וְלָכֵן, אוֹתָם אֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּקָטָן בְּאֵיזוֹשֶׁהִי עֲבוֹדָה וּמַבְטִיחִים לוֹ שָׂכָר וְלֹא נוֹתְנִים לוֹ - עוֹבְרִים בְּכָל אִסּוּרֵי הֲלָנַת שָׂכָר. (הבית היהודי, מהפוסקים)

הֲיָדַעְתָּ?!

שָׂכִיר יוֹמִי הַמְסַיֵּם עֲבוֹדָתוֹ בַּיּוֹם, אָסוּר לְעַכֵּב שְׂכָרוֹ אֲפִלּוּ עַד הַלַּיְלָה, וְחַיָּב מַעֲבִידוֹ לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ בַּיּוֹם קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. וְאִם עוֹבֵד בַּיּוֹם וְגוֹמֵר בַּלַּיְלָה - זְמַן תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כָּל הַלַּיְלָה קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר.

וְכֵן שְׂכִיר שָׁעוֹת - אִם סִיֵּם עֲבוֹדָתוֹ בַּיּוֹם, זְמַן תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאִם סִיֵּם עֲבוֹדָתוֹ בַּלַּיְלָה, זְמַן תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.

שְׂכִיר שָׁבוּעַ אוֹ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁסִּיֵּם עֲבוֹדָתוֹ הַשְּׁבוּעִית אוֹ הַחָדְשִׁית - אִם סִיֵּם בַּיּוֹם, זְמַן הַתַּשְׁלוּם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאִם סִיְּמָהּ בַּלַּיְלָה, זְמַן תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.

וּכְמוֹ כֵן כָּל שָׂכִיר, וַאֲפִלּוּ שֶׁשְּׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה קַלָּה וּפְשׁוּטָה בִּשְׁוִי פְּרוּטָה - דִּין שָׂכִיר יֵשׁ לוֹ, וְאִם סִיְּמָהּ בַּיּוֹם - זְמַן תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאִם בַּלַּיְלָה - זְמַן תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.

תַּשְׁלוּם בְּשֶׁק מְזֻמָּן דִּינוֹ כְּתַשְׁלוּם בִּזְמַנּוֹ, אוּלָם לֹא כֵן הַדָּבָר בְּשֶׁק דָּחוּי. (הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִסּוּר הֲלָנַת שָׂכָר חָל גַּם עַל כָּל בַּעַל מְלָאכָה בְּקַבְּלָנוּת, כְּגוֹן חַיָּט שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ בְּתִקּוּן הַבֶּגֶד וְהֶחֱזִירוֹ לְבַעַל הַבַּיִת, אֲזַי, אִם הֶחֱזִירוֹ לִידֵי בַּעַל הַבַּיִת בַּיּוֹם - חַיָּב שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם.

הֲיָדַעְתָּ?!

כָּל דִּין אִסּוּר הֲלָנַת שְׂכַר שָׂכִיר אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁתָּבַע הַפּוֹעֵל שְׂכָרוֹ, וְכֵן דַּוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ לַמַּעֲבִיד מָעוֹת לְשַׁלֵּם לַפּוֹעֵל, אוּלָם אִם חָסֵר אֶחָד מִתְּנָאִים אֵלּוּ, וּכְגוֹן שֶׁהַפּוֹעֵל לֹא תָבַע שְׂכָרוֹ אוֹ שֶׁאֵין לַמַּעֲבִיד מָעוֹת כָּרֶגַע, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּאִסּוּר הֲלָנַת שָׂכָר. (בן איש חי, כי תבא, ש"ר)

הֲיָדַעְתָּ?!

הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה טֶרֶם שִׁלֵּם שְׂכַר שָׂכִיר, וּבִזְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מָעוֹת, הִתְחַסֵּד וְהָיָה לוֹוֶה מָעוֹת מֵאֲחֵרִים וּמְשַׁלֵּם לַפּוֹעֵל.

---

פרק ט - נזיקין

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ. וְאִם הִזִּיקוֹ - אַף שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מֵאוֹתוֹ הֶזֵּק - חַיָּב לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין אָנוּס, וּכְגוֹן שֶׁנָּפַל וּבִנְפִילָתוֹ הִזִּיק לַאֲחֵרִים, שֶׁשָּׁבַר כְּלֵיהֶם אוֹ שְׁאָר נֶזֶק, וְאָסוּר לְהַזִּיק אַף כְּשֶׁבְּדַעְתּוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק. (שו"ע, חו"מ, סי' שעח סעי' א)

הֲיָדַעְתָּ?!

גַּם מָמוֹנְךָ שֶׁלְּךָ אָסוּר לְךָ לְהַזִּיק. לָכֵן, הַמְשַׁבֵּר כְּלִי אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד אוֹ זוֹרֵק וּמְאַבֵּד מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ מְמָאֲסָם, וְכֵן הַמְקַלְקֵל שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵּהָנוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, עוֹבֵר מִשּׁוּם "לֹא תַשְׁחִית" (קשו"ע)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְגַדֵּל כֶּלֶב רָע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר הוּא בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, וְעַל כָּל פָּנִים, עֶצֶם הַחְזָקַת כֶּלֶב בְּתוֹךְ הַבַּיִת הוּא מַעֲשֵׂה רֵיקִים וְשִׁפְלֵי בְּנֵי אָדָם. (הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

אִסּוּר חָמוּר הוּא לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, וְכָל הַמֵּרִים יָד עַל חֲבֵרוֹ - אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא "רָשָׁע", וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, הַסּוֹטֵר לַחֲבֵרוֹ כְּסוֹטֵר לַשְּׁכִינָה, חַס וְחָלִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן הַמַּכֶּה אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁעֲוֹנוֹ גָּדוֹל לִמְאֹד. וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַמַּכֶּה לְגָדוֹל אוֹ לְיֶלֶד קָטָן, אֶלָּא אִם כֵּן מִתְכַּוֵּן הָאָב לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ וְהָרַב אֶת תַּלְמִידוֹ, וְגַם אָז לֹא יַכֶּנּוּ בְּאַכְזָרִיּוּת.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַמֻּכֶּה עַל יְדֵי חֲבֵרוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּהַכָּאָתוֹ חֲזָרָה אֶת מַכֵּהוּ, וְדַוְקָא כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר. וְאִם יָכוֹל לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּהַכָּאָה מוּעֶטֶת - אָסוּר לְהַכּוֹתוֹ יוֹתֵר. וְכֵן הָרוֹאֶה אֶחָד הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, יָכוֹל לְהַכּוֹתוֹ לְהַצִּילוֹ מֵאִסּוּר. (שו"ע)

הֲיָדַעְתָּ?!

הַמַּכֶּה אֶת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ וְעָשָׂה בָּהֶם חֲבוּרָה חַיָּב חֶנֶק, וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת חֲבוּרָה לְצֹרֶךְ רְפוּאָה אָסוּר, אֶלָּא אִם אֵין מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת.

הֲיָדַעְתָּ?!

רָאוּי לָאָדָם לְהִמָּנַע מִלְּעַשֵּׁן סִיגָרִיּוֹת, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ לְמַחֲלוֹת קָשׁוֹת הַנִּגְרָמוֹת לַמְעַשֵּׁן, וְיֵשׁ פּוֹסְקִים הַסּוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סְפֵק אִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא. (ראה "בית היהודי" בהערות).

וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לְעַשֵּׁן בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים אֲנָשִׁים הָאוֹמְרִים שֶׁזֶּה מַזִּיק לָהֶם אוֹ שֶׁמִּצְטַעֲרִים מִזֶּה. וַאֲפִלּוּ אִם רַק אָדָם אֶחָד מֵהַצִּבּוּר טוֹעֵן שֶׁזֶּה מַזִּיק לוֹ - אָסוּר לְעַשֵּׁן. (שם בהערות)

הֲיָדַעְתָּ?!

כָּל נְהִיגָה בְּרֶכֶב לְלֹא זְהִירוּת יֵשׁ לַנֶּהָג דִּין "רוֹדֵף", כִּי הוּא מְסַכֵּן חַיֵּי אָדָם, וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לִנְסֹעַ בְּאוֹפַנּוֹעַ לְלֹא קַסְדָּה, וְאֵין לָקַחַת נוֹסֵעַ מֵאֲחוֹרָיו לְלֹא קַסְדָּה. (הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָדָם הַמְסֻכָּן לַצִּבּוּר אֵין אִסּוּר הַלְשָׁנָה חָל עָלָיו. כְּגוֹן אָדָם הַנּוֹהֵג בִּמְהִירוּת מֻפְרֶזֶת אוֹ לְלֹא רִשָּׁיוֹן, אוֹ עוֹקֵף בְּאֹפֶן הָאָסוּר - אִם הִתְרוּ בּוֹ וְלֹא שָׁמַע, מֻתָּר לְמָסְרוֹ לָרָשֻׁיּוֹת הַמֻּפְקָדוֹת עַל הַחֹק. וְכֵן חוֹלֶה, כְּגוֹן בְּמַחֲלַת נְפִילָה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֶעְלִים מַחֲלָתוֹ וְנוֹהֵג בִּמְכוֹנִית - מֻתָּר לְמָסְרוֹ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אִם הִנְּךָ יוֹדֵעַ עַל אָסוֹן הַצָּפוּי לָבֹא עַל חֲבֵרְךָ - חַיָּב אַתָּה לְהוֹדִיעוֹ, וְאִם לָאו - עוֹבֵר אַתָּה בְּ"לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ".

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַלְשִׁין וְלִמְסֹר אָדָם אוֹ מָמוֹנוֹ לְשִׁלְטוֹנוֹת נָכְרִיִּים, וַאֲפִלּוּ הוּא רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת וַאֲפִלּוּ הוּא מְצַעַרְךָ. וְכָל הַמּוֹסֵר גּוּפוֹ אוֹ מָמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ לְנָכְרִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְיוֹרֵד לַגֵּיהִנָּם וְנִדּוֹן בָּהּ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן מֵיצֵר וּמְצַעֵר אָדָם זֶה לַצִּבּוּר אוֹ שֶׁמַּכֶּה אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁמֻּתָּר לְמָסְרוֹ לְנָכְרִים שֶׁיְּיַסְּרוּהוּ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְהַנִּיחַ תַּקָּלָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן אֶבֶן אוֹ כֵּלִים, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּפְקִירָם. וְאִם נִזַּק בָּהֶם אָדָם אוֹ רְכוּשׁוֹ, חַיָּב לְשַׁלֵּם בַּעַל הַתַּקָּלָה נֶזֶק שָׁלֵם. וּכְמוֹ כֵן הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהֶחֱלִיק בָּהֶם אָדָם וְנִזַּק, חַיָּב שׁוֹפֵךְ הַמַּיִם לְשַׁלֵּם לוֹ נִזְקוֹ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם. וְכָל הַמְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ הַכָּשֵׁר בָּרַבִּים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

הָאִסּוּר לְהַזִּיק

א. הַמַּזִּיק רְכוּשׁ חֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא בִּכְלַל גָּזֵל, שֶׁהֲרֵי מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין גּוֹזֵל לְעַצְמוֹ אוֹ גּוֹזֵל עַל יְדֵי שֶׁהִזִּיק וְאֵין מִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ? (שערי תשובה לרבנו יונה, ובבאורו לאבות)

ב. אָסוּר לִגְרֹם הֶזֵּק לְאָדָם, כְּמוֹ עַל יְדֵי עָשָׁן אוֹ הִסְתַּכְּלוּת בְּתוֹךְ רְשׁוּת חֲבֵרוֹ וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

ג. אָסוּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁעָלוּל לִגְרֹם נֶזֶק לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ חוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָוֵי אִסּוּר דְּרַבָּנָן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם מִדְּאוֹרָיְתָא אָסוּר (עיין גמרא ב"ק נא. ומ"ל פ"ב ה"ב מרוצח). כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁחוֹלֶה וְאֵינוֹ נִזְהָר מִלְּהַדְבִּיק אֲחֵרִים בְּמַחֲלָתוֹ, נֶחְשָׁב כְּעוֹשֶׂה דָּבָר הַמַּזִּיק.

הַנִּכְלָלִים בְּאִסּוּר הֶזֵּק

א. אָסוּר לְאָדָם לַעֲמֹד בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ (ב"ב ב:) מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ שֶׁמָּא יַזִּיק בְּעַיִן הָרָע. כָּל הֶזֵּק בְּדֶרֶךְ כָּל שֶׁהִיא, אֲפִלּוּ בְּצוּרָה סְגֻלִּית, אֲסוּרָה. חִיּוּב תַּשְׁלוּמִים עַל נֶזֶק סְגֻלִּי צָרִיךְ עִיּוּן.

ב. אָסוּר לִקְרֹא מִכְתָּב שֶׁל אֲחֵרִים לְלֹא רְשׁוּת. רַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה אַף הֶחֱרִים עַל כָּךְ. עַל קְרִיאַת גְּלוּיָה אֵין חֵרֶם, אַךְ מִדַּת חֲסִידוּת לֹא לִקְרֹא גַּם גְּלוּיָה, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁמַּקְפִּידִים עַל כָּךְ.

ג. כְּמוֹ כֵן אָסוּר לְהָצִיץ בִּתְעוּדַת זֵהוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ לְגַלּוֹת אֶת גִּילוֹ, וְכֵן אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּפִנְקַס קֻפַּת חוֹלִים כְּדֵי לְבָרֵר אֶת מַחֲלוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לְהוֹצִיא פֶּתֶק שֶׁחֲבֵרוֹ הִטְמִין בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי לְהִוָּדַע מַה כָּתוּב בּוֹ. (הרב זילברשטיין)

ד. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ דָּבָר, הֲרֵי הוּא בְּבַל יֵאָמֵר, כְּלוֹמַר, אָסוּר לְגַלּוֹתוֹ לְאַחֵר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ אֱמֹר (יומא ד:). וְאִם הָאוֹמֵר מַזְהִיר שֶׁלֹּא לוֹמַר - אֲפִלּוּ אֲמָרוֹ בִּפְנֵי רַבִּים - וְהָלַךְ הוּא וְסִפֵּר לַאֲחֵרִים, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע (מג"א סי' קנו). כְּמוֹ כֵן נִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה" דְּאָסוּר לְגַלּוֹת סוֹד חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ לֹא אָמַר שֶׁלֹּא יְגַלֶּה, אִם עַל יְדֵי כֵן יִתָּכֵן שֶׁיָּפֵרוּ עֲצָתוֹ. וְאִם גּוֹרֵם נֶזֶק לַאֲחֵרִים, מִסְתַּבֵּר שֶׁמֻּתָּר לְגַלּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַהֶזֵּק.

ה. עָשָׁן, רַעַשׁ, רֵיחַ רַע וְכַדּוֹמֶה, פְּרָטֵי הֲלָכוֹת אֵלּוּ מְבֹאָרִים בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חו"מ, סי' קנו). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חגיגה ה): "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם" - זֶה הָרָק בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְגָרַם לוֹ מִאוּס.

ו. לְהִזָּהֵר מְאֹד לֹא לִגְרֹם רַעַשׁ בִּשְׁעוֹת הַשֵּׁנָה, וּבִשְׂמָחוֹת רָאוּי לְהַקְפִּיד לְסַיֵּם בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְרְמוּ נִזְקֵי שְׁכֵנִים וְגֶזֶל שֵׁנָה.

ז. עִשּׁוּן בְּמָקוֹם צִבּוּרִי, דָּבָר זֶה רָאוּי מְאֹד לְמָנְעוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק לַאֲחֵרִים, וּבִמְיֻחָד בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָעִשּׁוּן אָסוּר, שֶׁאֵין לָזֶה הֶתֵּר.

ח. אֵין לִפְתֹּחַ חַלּוֹן אוֹ לִסְגֹּר חַלּוֹן כְּשֶׁגּוֹרֵם לְצִנּוּן אֲוִיר אוֹ לְהֵפֶךְ. מְקֻבָּל בְּשֵׁם הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג עַל פִּי הָאָמוּר (פאה פ"ד א-ב), שֶׁהָאוֹמֵר כַּדִּין שׁוֹמְעִין לוֹ. אִם כֵּן, בַּקַּיִץ שׁוֹמְעִים לָאוֹמֵר לִפְתֹּחַ - וּבַחֹרֶף לָאוֹמֵר לִסְגֹּר. וְאִם מְעַשְּׁנִים בַּחֹרֶף, מֻתָּר לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן, וְכָל דְּאַלִּים - גָּבַר. (פסק של אחד מגדולי ההוראה בירושלים)

ט. אָסוּר לְהַשְׁלִיךְ בָּעִיר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ רַע. וְאִם מָצָא נְבֵלָה מֻסְרַחַת, מִצְוָה לִתֵּן מָעוֹת לְפוֹעֵל כְּדֵי לְסַלְּקָהּ, וְהָוֵי צָרְכֵי רַבִּים. בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כָּתוּב, שֶׁהַמַּלְאָכִים מְקַלְלִים אֶת הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם לִרְשׁוּת הָרַבִּים. (בן איש חי, ש"ר, כי תצא, סעי' יד)

זְהִירוּת בִּגְרִימַת נֶזֶק לַזּוּלַת

א. יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל כְּכָל הָאֶפְשָׁר לֹא לִגְרֹם נֶזֶק וְלֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁעָלוּל לְהַזִּיק לַאֲחֵרִים בְּכָל עִנְיָנָיו.

ב. הָרוֹאֶה תַּקָּלָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִצְוָה לְסַלְּקָהּ וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַדָּבָר מֻקְצֶה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ כְּדֵי לִמְנֹעַ נֶזֶק מֵרַבִּים. (שו"ע או"ח סי' שח סעי' יח)

ג. כְּמוֹ כֵן עֵץ הַנּוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, צָרִיךְ לְהָסִיר הָעֲנָפִים הָעֲלוּלִים לִפְגֹּעַ בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים. (בבא בתרא כז)

ד. אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִכְשׁוֹל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. לְפִיכָךְ אָסוּר לְהַשְׁלִיךְ קְלִפָּה אוֹ אֶבֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִשּׁוּם שֶׁמְּהַוִּים תַּקָּלָה. הֵזִיז מִמְּקוֹמָהּ אֶבֶן הַמֻּנַּחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְמֶרְחַק ג' טְפָחִים מִמְּקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן, הֲרֵי הוּא אַחֲרַאי לְתוֹצְאוֹת הַנֶּזֶק, כִּי נֶחְשָׁב שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת הַבּוֹר (ב"ק ל), וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד בַּמִּקְרֶה הַזֶּה לְסַלֵּק אֶבֶן זוֹ. וְכֵן הַלּוֹמֵד בְּבֵית מִדְרָשׁ יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַטֶּה אֶת הָעַמּוּד [הַסְּטֶנְדֵּר] בְּאֹפֶן שֶׁעָלוּל לִגְרֹם תַּקָּלָה, וְכֵן יִזָּהֵר כְּשֶׁפּוֹשֵׁט רַגְלָיו לְבַל יִהְיוּ לְמִכְשׁוֹל.

ה. הָעוֹשֶׂה צְרָכָיו צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם לְבַל יְהֵא מְלֻכְלָךְ וְיָבוֹא אָדָם וּמִבְּלִי מֵשִׂים יִתְלַכְלֵךְ. (מ"ב סי' ג)

ו. יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְלַכְלֵךְ מָקוֹם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִגָּרְמוּ הוֹצְאוֹת נִקּוּי. [אֵלּוּ הַכּוֹתְבִים סִיסְמָאוֹת אוֹ מַדְבִּיקִים מוֹדָעוֹת עַל שֶׁטַח פְּרָטִי, עוֹבְרִים בְּאִסּוּר הֶזֵּק.] וַאֲפִלּוּ אִם הַמָּקוֹם הֶפְקֵר, אִם גּוֹרֵם מַחֲלוֹת - אָסוּר. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנָהּ חוֹבָה נוֹסֶפֶת לִשְׁמֹר עַל יָפְיָהּ שֶׁל הָאָרֶץ. (ע"פ הגמרא, כתובות קיב)

ז. רָאוּי לְהִזָּהֵר בְּכָל מִקְרֶה שֶׁלֹּא לִגְרֹם הֶפְסֵד לַצִּבּוּר, לָכֵן רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּזְהִירוּת, וְיֵשׁ לִמְנֹעַ בִּזְבּוּז מַיִם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרוּת לְחִסָּכוֹן, אוֹ בְּחַשְׁמַל, אוֹ בִּנְסִיעָה מְהִירָה הַמְבַזְבֶּזֶת דֶּלֶק וְכַדּוֹמֶה, אַף שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם עַל מַה שֶּׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁטּוֹבַת הַכְּלָל דּוֹרֶשֶׁת חִסָּכוֹן בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

ח. אָסוּר לְאָדָם הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְכוּשׁ אֲחֵרִים לִגְרֹם לָרְכוּשׁ הֶפְסֵד, כְּגוֹן שִׁמּוּשׁ מֻפְרָז בְּמַכְשִׁירִים שֶׁעָלוּל לְקַלְקֵל אוֹתָם. כְּמוֹ כֵן כַּאֲשֶׁר נִתְבַּקֵּשׁ אָדָם לִקְרֹא לְמִישֶׁהוּ מְסֻיָּם לַטֶּלֶפוֹן לְשִׂיחָה מִחוּץ לָעִיר שֶׁיִּזָּהֵר לְהִזְדָּרֵז, וְכֵן לֹא יַאֲרִיךְ בְּשִׂיחָה בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לַמְטַלְפֵּן, וְכֵן כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִן הַחֶדֶר לְכַבּוֹת אֶת הַחַשְׁמַל, אוֹ לִסְגֹּר בֶּרֶז מְטַפְטֵף.

ט. אָסוּר לְהִתְלוֹנֵן בַּמִּשְׁטָרָה אוֹ בְּבֵית מִשְׁפָּט חִלּוֹנִי אוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁעָלוּל לֵעָנֵשׁ הָאָדָם שֶׁלֹּא עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה. בְּכָל זֹאת מֻתָּר לִמְסֹר גַּנָּב אוֹ מַזִּיק אַחֵר לַמִּשְׁטָרָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַצִּבּוּר מִנֶּזֶק (הגר"י וייס והגרי"ש אלישיב, מובא בספר "לשון חיים" עמ' נב). עוֹד הֵבִיא שָׁם בְּשֵׁם הַגְּרִי"שׁ אֶלְיָשִׁיב שְׁלִיטָ"א, שֶׁגַּם בְּמִקְרֶה שֶׁל תְּאוּנַת דְּרָכִים שֶׁנִּגְרְמָה בִּפְשִׁיעָה מֻתָּר לִמְסֹר לַמִּשְׁטָרָה, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם כָּזֶה מְסַכֵּן אֶת הַצִּבּוּר.

חִיּוּב תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק

א. אָדָם הַמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ עַד שֶׁיְּפַיֵּס אֶת הַנִּזָּק עַל צַעַר גּוּפוֹ.

ב. הַמַּזִּיק אָדָם, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ: נֶזֶק, צַעַר, בּשֶׁת, רִפּוּי וְשֶׁבֶת [דְּמֵי בַּטָּלָה מֵעֲבוֹדָתוֹ]. הִזִּיק שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה - פָּטוּר מִבּשֶׁת. הִזִּיק בְּאֹפֶן שֶׁקָּרוֹב לְאֹנֶס - פָּטוּר מֵהַכֹּל, וְחַיָּב רַק בַּנֶּזֶק.

ג. אָדָם שֶׁהִזִּיק אוֹ הִכָּה אֶת חֲבֵרוֹ וּפִיְּסוֹ וּמָחַל לוֹ הַנִּפְגָּע, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הָוֵי מְחִילָה לְגַבֵּי כָּל הַחִיּוּבִים, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָדוּן עַל חִיּוּב הַמָּמוֹן אִם הָוֵי מְחִילָה בְּטָעוּת, מִפְּנֵי שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת תְּבִיעָה מָמוֹנִית. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַהוֹרָאָה בִּירוּשָׁלַיִם סוֹבֵר, דְּהָוֵי מְחִילָה עַל הַכֹּל גַּם בִּכְהַאי גַּוְנָא.

ד. הִזִּיק בִּגְרָמָא, כְּגוֹן שֶׁהִשְׁאִיר דֶּלֶת פְּתוּחָה וְנִגְנְבוּ חֲפָצִים - פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. (ב"ק ריש פרק הכונס)

ה. כֵּיצַד שָׁמִים אֶת הַנֶּזֶק? דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה מִצַּד עַצְמוֹ פְּרוּטָה אַךְ שָׁוֶה לִבְעָלָיו מָמוֹן רַב, כְּגוֹן תְּמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית, אוֹ אָדָם שֶׁהִדְבִּיק מוֹדָעָה וְאָדָם אַחֵר קָרַע אוֹתָהּ - צָרִיךְ עִיּוּן אִם חַיָּב לְשַׁלֵּם.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁקָּרַע מוֹדָעוֹת מִלּוּחַ הַמּוֹדָעוֹת מִיָּד לְאַחַר שֶׁתָּלוּ אוֹתָן, וְחִיְּבוּהוּ בֵּית הַדִּין שֶׁל הָעֵדָה הַחֲרֵדִית בִּירוּשָׁלַיִם לְשַׁלֵּם אֶת הַהוֹצָאוֹת, וְנִרְאֶה דְּאֵין זֶה אֶלָּא מִדִּין גְּרָמָא. אַךְ מוֹדָעוֹת שֶׁשָּׁהוּ כְּבָר זְמַן מָה, מֻתָּר לְהַדְבִּיק עֲלֵיהֶן מוֹדָעוֹת אֲחֵרוֹת, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַתּוֹלֶה מוֹדָעוֹת עַל הַלּוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁמַּדְבִּיקִים מוֹדָעוֹת אֲחֵרוֹת עֲלֵיהֶן. (וראה עוד בספר "הזהרו בממון חבריכם")

אֹפֶן תַּשְׁלוּם הַנִּזָּקִין

יֵשׁ לְשַׁלֵּם אֶת הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַשֹּׁוִי הָרִאשׁוֹנִי [שֶׁלִּפְנֵי הַנֶּזֶק] וְהַשֹּׁוִי הַנּוֹכְחִי [שֶׁלְּאַחַר הַנֶּזֶק]. אֲבָל הַמַּזִּיק דָּבָר שֶׁאֵין עֶרְכּוֹ נִפְחָת מִשּׁוּם כָּךְ, אַךְ נִגְרָם הוֹצָאוֹת לְתִקּוּן, כְּמוֹ שׁוֹבֵר שִׁמְשָׁה בְּבַיִת, מְלַכְלֵךְ בֶּגֶד הַטָּעוּן מֵעַתָּה כִּבּוּס וְכַדּוֹמֶה - כֵּיוָן שֶׁאֵין נִפְחָת עֵרֶךְ הַבַּיִת מִשּׁוּם שְׁבִירַת הַשִּׁמְשָׁה, מִן הַדִּין לִכְאוֹרָה לֹא יְשַׁלֵּם, אַךְ מְקֻבָּל בְּשֵׁם הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שֶׁבְּאֹפֶן כָּזֶה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם דְּמֵי הַתִּקּוּן אוֹ הַכִּבּוּס.

אָסוּר לָרֶדֶת לְאֻמָּנוּת הַשֵּׁנִי

עָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ - נִקְרָא רָשָׁע (קידושין נט:) [הַיְנוּ, אִם אָדָם מְחַפֵּשׂ אַחַר דָּבָר לְשָׂכְרוֹ אוֹ לִקְנוֹתוֹ, בֵּין בְּקַרְקַע וּבֵין בְּמִטַּלְטְלִין, וּבָא אַחֵר וְקָנָה אֶת הַדָּבָר - נִקְרָא רָשָׁע]. לְדַעַת הַבַּ"ח (בחו"מ סי' רלז) הָוֵי אִסּוּר מִדְּרַבָּנָן, וּלְדַעַת הַחֲתַם סוֹפֵר (שו"ת חו"מ סי' עט) יִתָּכֵן דְּהָוֵי גַּם מִדִּבְרֵי קַבָּלָה.

"עָנִי" - יֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא עָנִי וְלֹא עָשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁהֶעָשִׁיר יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הַדָּבָר בִּמְעוֹתָיו בְּמָקוֹם אַחֵר, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, שֶׁאָז גַּם הֶעָשִׁיר נֶחְשָׁב לְעִנְיָן זֶה כְּעָנִי. (חו"מ סימן רלז)

אִסּוּר לָרֶדֶת לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ - עִנְיָנִים רַבִּים נִכְלָלִים בִּכְלַל זֶה, לָכֵן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם סָפֵק שֶׁמָּא יִפְגַּע בְּאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ לִשְׁאֹל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה לְבָרֵר אֶת הַהֲלָכָה.

---

פרק י - נקימה ונטירה

לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר

הַנּוֹקֵם מֵחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה "לֹא תִקֹּם" (ויקרא יט, יח). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו - דֵּעָה רָעָה הִיא עַד מְאֹד, אֶלָּא רָאוּי לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי, וְאֵינָם כְּדָאִִים לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.

כֵּיצַד הִיא הַנְּקָמָה? אָמַר לַחֲבֵרוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ. לְמָחָר הֻצְרַךְ הוּא לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמְּךָ - הֲרֵי זֶה נוֹקֵם. אֶלָּא כְּשֶׁיָּבֹא לוֹ לִשְׁאֹל, יִתֵּן בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יִגְמֹל לוֹ כַּאֲשֶׁר גְּמָלוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְכֵן אָמַר דָּוִד בְּדֵעוֹתָיו הַטּוֹבוֹת (תהלים ז, ה): "אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה וְגוֹ'".

וְכֵן כָּל הַנּוֹטֵר לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, יח): "וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ".

כֵּיצַד הִיא הַנְּטִירָה? רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן, הַשְׂכֵּר לִי בַּיִת זֶה אוֹ הַשְׁאִילֵנִי שׁוֹר זֶה, וְלֹא רָצָה שִׁמְעוֹן. לְיָמִים בָּא שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אוֹ לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ רְאוּבֵן: הֵא לְךָ, הֲרֵינִי מַשְׁאִילְךָ וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ, לֹא אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּמַעֲשֶׂיךָ. הָעוֹשֶׂה כָּזֶה עוֹבֵר בְּ"לֹא תִטֹּר", אֶלָּא יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ וְלֹא יִטְּרֶנּוּ. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵר אֶת הַדָּבָר וְזוֹכְרוֹ - שֶׁמָּא יָבֹא לִנְקֹם. לְפִיכָךְ הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל הַנְּטִירָה עַד שֶׁיִּמְחֶה הֶעָוֹן מִלִּבּוֹ וְלֹא יִזְכְּרֶנּוּ כְּלָל, וְזוֹ הִיא הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהּ יִשּׁוּב הָאָרֶץ וּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה. (הרמב"ם, דעות ז, ז-ח)

תְּנַצַּח הָאַהֲבָה אֶת הַשִּׂנְאָה

וְאִם תֹּאמַר, מַדּוּעַ אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַזְהִיר בְּלָאו עַל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁסְּתָם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁאִיל לַחֲבֵרוֹ כֵּלָיו, שֶׁהֲרֵי עַל זֶה לֹא מָצִינוּ אִסּוּר בַּתּוֹרָה, וְאִלּוּ עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו טַעֲנָה גְּדוֹלָה - שֶׁלֹּא רָצָה חֲבֵרוֹ לְהַשְׁאִילוֹ תְּחִלָּה - כֵּן הִזְהִיר בְּלָאו.

וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁהָרִאשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים לְהַשְׁאִיל לוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת צָרוּת עַיִן, שֶׁהָיָה קַרְדֻּמּוֹ אוֹ מַגָּלוֹ חָבִיב עָלָיו, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַכְרִיחוֹ לְהַשְׁאִיל כֵּלָיו שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ, אֲבָל זֶה שֶׁהָיָה מַשְׁאִיל לוֹ לוּלֵי הַשִּׂנְאָה, אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִנָּקֵם - אִם כֵּן, מֵחֲמַת שִׂנְאָה הוּא עוֹשֶׂה כָּךְ. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תְּנַצַּח הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עִמּוֹ אֶת הַשִּׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עִמּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָבֹא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. (ראב"ד, תוספות חזקוני)

וּבְמִלּוֹתָיו הַנֶּחְמָדוֹת שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" תְּנַצַּח הָאַהֲבָה, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין לֶחָכָם לִכְעֹס וְלִנְקֹם בַּמֵּרֵעַ לוֹ מִתּוֹךְ חֳלִי רוּחַ - כֵּן אֵין רָאוּי לִנְקֹם וְלִשְׂנֹא אֶת הַמֵּרֵעַ מִתּוֹךְ חֳלִי נֶפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת וְחֹסֶר מִשְׁקַל מִדּוֹת הַטּוֹבוֹת.

אֱמוּנָה כְּדֶרֶךְ לְנִצְחוֹן מִדַּת הַנְּקִימָה וְהַנְּטִירָה

אֵין בֵּין בְּלִיַּעַל לִמְטֹרַף-הַדַּעַת וְלֹא כְלוּם! (חזו"א, או"ח נו, ד)

אֵין לוֹ לָאָדָם לְהִתְרַעֵם עַל חֲבֵרוֹ עַל שֶׁלֹּא עָשָׂה עִמּוֹ טוֹבָה אוֹ לֹא הִלְוָה לוֹ מָעוֹת וְכַדּוֹמֶה, כִּי מִסְּתָמָא לֹא נִקְצָב מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ הַטּוֹבָה הַזּוֹ אֶצְלוֹ.

וְגָאוֹן אֶחָד הָיָה מַמְשִׁיל עַל זֶה מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁצָּרִיךְ לְאִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ רְאוּבֵן, וְשָׁאַל לַאֲנָשִׁים אֵיפֹה אוּכַל לִמְצֹא אֶת רְאוּבֵן, וְעָנוּ לוֹ, שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי נִמְצָא קִבּוּץ שֶׁל אֲנָשִׁים, אוּלַי יֶשְׁנוֹ בֵּינֵיהֶם. וַיֵּלֶךְ לְשָׁם לִדְרשׁ עָלָיו - וְלֹא נִמְצָא שׁוּם רְאוּבֵן. הַאִם יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְהִתְרַעֵם עַל כָּל אֶחָד מֵהַנֶּאֱסָפִים שָׁם לָמָּה שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן אוֹ לֵוִי וְלֹא רְאוּבֵן?! אֶלָּא עָלָיו לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר לְבַקֵּשׁ אֶת רְאוּבֵן. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה - לָמָּה לוֹ לְהִתְרַעֵם עַל הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְמַלֹּאת בַּקָּשָׁתוֹ אַחֲרֵי שֶׁאֵין זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ עָלָיו לְהֵטִיב עִמּוֹ?! עָלָיו לָלֶכֶת לְבַקֵּשׁ אֶת הַטּוֹבָה מִמִּי שֶׁנִּגְזָר עָלָיו לְהֵטִיב עִמּוֹ.

אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יְצַיֵּר זֶה תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּכָל מְאוֹרְעוֹתָיו בְּחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים וּבְמִסְחָרוֹ, וְלִבּוֹ יִהְיֶה בָּרִיא וְשָׁלֵם, לֹא תַעֲלֶה קִנְאָתוֹ עַל אֲחֵרִים וְלֹא יִנְקֹם וְלֹא יִטֹּר. (חפץ חיים על התורה)

וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו

יֵשׁ שֶׁנִּמְנָעִין מִלְּהַשְׁאִיל כֵּלִים וְכַדּוֹמֶה מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה קְטַנָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל חֲבֵרוֹ, וְזֶה דָּבָר גָּרוּעַ, כִּי עוֹבֵר בָּזֶה עַל "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ". אֶלָּא יִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּנַפְשׁוֹ כַּמָּה פְּעָמִים הִקְנִיט אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּדִבּוּרוֹ וּבְמַעֲשָׂיו, וְעִם כָּל זֹאת אֵין הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר לוֹ, אֶלָּא מִתְחַסֵּד עִמּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו, וְאַף הוּא יַעֲשֶׂה כֵן עִם רֵעֵהוּ, וְאַדְּרַבָּה, יְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת זוֹ הַבָּאָה לְיָדוֹ לְקַיֵּם בְּפֹעַל צִוּוּי ה' "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר".

וְנוּכַל לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁתִּתְנַהֵג עִם רֵעֲךָ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי נוֹהֵג בַּמִּדּוֹת עִמְּךָ וְעִם כָּל הָעוֹלָם - שֶׁאֵינֶנִּי נוֹטֵר שִׂנְאָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּיִרְמְיָה (ג, יב): "כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם". (אהבת חסד)

מִפִּתּוּיֵי הַיֵּצֶר

וּלְפִי שֶׁהַיֵּצֶר הוֹלֵךְ וּמַרְתִּיחַ אֶת הַלֵּב וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד לְהַנִּיחַ לְפָחוֹת אֵיזֶה רשֶׁם אֵיזֶה זִכָּרוֹן מִן הַדָּבָר, וְאִם לֹא יוּכַל לְהַשְׁאִיר זִכָּרוֹן גָּדוֹל - יִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁאִיר זִכָּרוֹן מוּעָט, וְכֹה אוֹמֵר לוֹ יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם: גַּם אִם תִּרְצֶה לִתֵּן לָאִישׁ הַזֶּה אֶת אֲשֶׁר לֹא רָצָה הוּא לָתֵת לְךָ כְּשֶׁנִּצְרַכְתָּ - לְפָחוֹת לֹא תִתְּנֵהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אוֹ אִם אֵינְךָ רוֹצֶה לְהָרַע לוֹ - לְפָחוֹת לֹא תֵטִיב לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה וְלֹא תְסַיְּעֵהוּ סִיּוּעַ גָּדוֹל, אוֹ אִם תִּרְצֶה גַּם לְסַיְּעוֹ הַרְבֵּה - לְפָחוֹת לֹא תַעֲשֵׂהוּ בְּפָנָיו. אוֹ שֶׁאוֹמֵר לוֹ יִצְרוֹ: לֹא תָשׁוּב לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ לְרֵעַ, וְדַי בָּזֶה שֶׁמָּחַלְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא תֵרָאֶה לוֹ לְאוֹיֵב, וְאִם גַּם לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ תִּרְצֶה - אַךְ לֹא תַרְאֶה לוֹ כְּמוֹ כֵן חִבָּה גְּדוֹלָה כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִמִּינֵי הֶחָרִיצוּת שֶׁבַּיֵּצֶר מַה שֶּׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לְפַתּוֹת אֶת לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, עַל כֵּן בָּאָה הַתּוֹרָה וְכָלְלָה כְּלָל שֶׁהַכֹּל נִכְלָל בּוֹ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). "כָּמוֹךָ" - בְּלִי שׁוּם הֶפְרֵשׁ, "כָּמוֹךָ" - בְּלִי חִלּוּקִים, בְּלִי תַּחְבּוּלוֹת וּמְזִמּוֹת, כָּמוֹךָ מַמָּשׁ. (מסילת ישרים)

וּבִכְלַל זֶה מָצוּי מְאֹד שֶׁלֹּא מִשְׁתַּתֵּף אָדָם בְּשִׂמְחַת הַשֵּׁנִי מִשּׁוּם שֶׁגַּם הוּא לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ, וְזוֹ נְקִימָה. וְאִם מִשְׁתַּתֵּף אָמְנָם בְּשִׂמְחַת הַשֵּׁנִי, וְרַק אָמַר לוֹ: רְאֵה, אֲנִי לֹא כָּמוֹךָ, וְאַף שֶׁאַתָּה לֹא הִשְׁתַּתַּפְתָּ בְּשִׂמְחָתִי, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כְּמוֹתְךָ - עוֹבֵר עַל "לֹא תִטֹּר". (הרב זילברשטיין שליט"א)

---

פרק יא - שקר

הֲיָדַעְתָּ?!

אֵין מָאוּס בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁקֶר, וְלֹא מָצִינוּ אַזְהָרָה כְּאַזְהָרַת הַשֶּׁקֶר, וְלָכֵן נִזְכַּר בּוֹ לְשׁוֹן "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" - שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וּלְמָאֳסוֹ. וַאֲפִלּוּ מְדַבֵּר אֱמֶת וְרַק מְעָרֵב בְּסִפּוּרוֹ דְּבַר שֶׁקֶר, עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", וְכָל שֶׁכֵּן אִם כְּתוֹצָאָה מִשְּׁקָרָיו מַפְסִיד הוּא אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי נִכְשָׁל הוּא גַּם בִּגְנֵבָה. וְהַמְעָרֵב שֶׁקֶר בְּסִפּוּרָיו לַהֲנָאָתוֹ, וְאַף שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם בְּכָךְ שׁוּם נֶזֶק לְזוּלָתוֹ - גָּדוֹל מְאֹד עָנְשׁוֹ. וְגַם הַמְשַׁקֵּר מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לִבּוֹ לְדַיֵּק בְּסִפּוּרָיו, גַּם הוּא מִכְּלַל כַּת הַשַּׁקְּרָנִים יִמָּנֶה. (רבנו יונה)

הֲיָדַעְתָּ?!

יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד מֵהַבְטָחוֹת כְּשֶׁאֵין בָּרוּר לְךָ שֶׁתּוּכַל לְקַיְּמָם, וְאִם הִבְטַחְתָּ לַחֲבֵרְךָ דָּבָר, הִזָּהֵר לַעֲמֹד בְּהַבְטָחָתְךָ. וּמְאֹד מָצוּי שֶׁקּוֹבְעִים פְּגִישָׁה בְּמוֹעֵד מְסֻיָּם וְלֹא בָּאִים בַּמּוֹעֵד הַנִּקְבָּע, אוֹ מַבְטִיחִים בִּקּוּר וְלֹא בָּאִים, אוֹ בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת שֶׁמַּבְטִיחִים לְבַצֵּעַ מְלַאכְתָּם וּמְבַטְּלִים אֶת זְמַנּוֹ שֶׁל הַמַּמְתִּין לָהֶם בְּחִנָּם, וּכְמוֹ כֵן שֶׁמַּשְׁאִילִים חֲפָצִים בְּהַבְטָחָה לְהַחֲזִירָם עַד זְמַן מְסֻיָּם וְלֹא עוֹמְדִים בָּזֶה.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְתָאֵר אָדָם יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהוּא, וּכְמוֹ כֵן אֵין לְתָאֵר תְּאָרִים לַנִּפְטָר בִּזְמַן הֶסְפֵּדוֹ שֶׁלֹּא תּוֹאֲמִים אֶת הַמְּצִיאוּת.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַבָּא לְקַבֵּל הַלְוָאָה מִגְּמַ"ח אוֹ מֵאָדָם פְּרָטִי וּמִתְבַּקֵּשׁ לְשֵׁם כָּךְ לְמַלֵּא טֹפֶס וּבוֹ לְנַמֵּק מַטְּרַת הַהַלְוָאָה - אָסוּר לוֹ לְשַׁקֵּר וְלִכְתֹּב אוֹ לוֹמַר לַמַּלְוֶה שֶׁצָּרִיךְ הוּא אֶת הַהַלְוָאָה לְמַטָּרָה אַחֶרֶת, וְכָל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר אֶת מַטְּרָתוֹ הָאֲמִתִּית לֹא הָיָה הַמַּלְוֶה מַסְכִּים לְהַלְווֹת לוֹ. (הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

אָסוּר לְשַׁקֵּר עַל מְנָת לִזְכּוֹת בִּזְכֻיּוֹת הַבִּטּוּחַ יוֹתֵר מִכְּפִי הַמַּגִּיעַ לוֹ, וּכְמוֹ כֵן אָסוּר לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר שֶׁהָאִשָּׁה לֹא עוֹבֶדֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּפְטוּר מַס וְכַדּוֹמֶה. (הבית היהודי)

---

פרק יב - שבועות ונדרים

הֲיָדַעְתָּ?!

אִסּוּר חָמוּר מְאֹד הוּא לִשָּׁבַע וְלֹא לְקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מַזְכִּיר שֵׁם ה' בִּשְׁבוּעָתוֹ - אֶלָּא רַק אוֹמֵר: נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּךְ אוֹ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה - חַיָּב לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ.

וְאִם מַזְכִּיר שֵׁם ה' בִּשְׁבוּעָתוֹ, וּכְגוֹן שֶׁאוֹמֵר: בְּשֵׁם ה' שֶׁכָּךְ הָיָה, אוֹ: בְּשֵׁם ה' שֶׁכָּךְ אֶעֱשֶׂה - אַף שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעָה. (שו"ע יו"ד סי' רלז סעי' א)

הֲיָדַעְתָּ?!

הָאוֹמֵר: אֶהְיֶה מְקֻלָּל אִם לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, אוֹ אֶהְיֶה מְקֻלָּל אִם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, אוֹ תָּבֹא עָלַי כָּךְ וְכָךְ אִם לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ - זוֹ שְׁבוּעָה, כִּי קְלָלָה וְאָרוּר נֶחְשָׁבִים לִלְשׁוֹן שְׁבוּעָה.

וְכֵן הָאוֹמֵר: בֶּאֱמוּנָה אֶעֱשֶׂה אוֹ לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָךְ - צָרִיךְ הַתָּרָה. (הבית היהודי מהשו"ע)

הֲיָדַעְתָּ?!

יֶשְׁנָם כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּכְשָׁלִים בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כְּגוֹן: "בֶּאֱמֶת", "בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה", "חֵי נַפְשִׁי", "בְּחַיֵּי בְּנִי", "שֶׁכֹּה אֶחְיֶה" וְכַדּוֹמֶה.

הֲיָדַעְתָּ?!

יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת. וּמְסֻפָּר בַּגְּמָרָא: אֶלֶף עֲיָרוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְנֶחְרְבוּ כֻּלָּם עַל שֶׁהָיוּ רְגִילִים בִּשְׁבוּעָה, וְאַף שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים שְׁבוּעָתָם. (שו"ע או"ח סי' קנא סעי' א)

הֲיָדַעְתָּ?!

תְּקִיעַת כַּף שֶׁנּוֹתֵן אָדָם לַחֲבֵרוֹ עַל מְנָת לְאַמֵּת דְּבָרָיו, דִּינָהּ כְּמוֹ שְׁבוּעָה, וְהוּא כַּאֲשֶׁר הִתְכַּוְּנוּ לְשֵׁם שְׁבוּעָה וְלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְכַּוְּנוּ סְתָם לְשֵׁם הַסְכָּמָה וּשְׂבִיעוּת רָצוֹן. (הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

גַּם כְּשֶׁנִּשְׁבָּע אָדָם אוֹ נוֹדֵר מִתּוֹךְ כַּעַס אוֹ מַחֲלֹקֶת, חָל עָלָיו חֹמֶר נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה, וְלָכֵן מְאֹד יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִמַּה שֶּׁמָּצוּי אֵצֶל הֲמוֹן הָעָם לִשָּׁבַע מִתּוֹךְ כַּעַס שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵצֶל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ שֶׁלֹּא לְבַקֵּר אֶצְלוֹ, כִּי הַנֶּדֶר אוֹ הַשְּׁבוּעָה בְּתָקְפָּם, וְאָסוּר לְחַלְּלָם לְלֹא הַתָּרָה כָּרָאוּי אֵצֶל חָכָם הַבָּקִי בְּהַתָּרַת נְדָרִים.

הֲיָדַעְתָּ?!

אֵין לָלֶכֶת לְהַתִּיר אֶת הַנֶּדֶר אוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה אֵצֶל שְׁלשָׁה עַמֵּי אֲרָצוֹת שֶׁלֹּא מְבִינִים בְּעִנְיְנֵי נְדָרִים, אֶלָּא צָרִיךְ לֵילֵךְ לְחָכָם הַבָּקִי בְּדִינֵי הַתָּרַת נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת.

הֲיָדַעְתָּ?!

אִסּוּר חָמוּר לִדֹּר נֶדֶר וְלֹא לְקַיְּמוֹ.

יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין נְדָרִים הַשַּׁיָּכִים לְעִנְיְנֵי רְשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁנּוֹדֵר שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ לֹא יֵלֵךְ, אוֹ שֶׁנּוֹדֵר שֶׁיֹּאכַל אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל, שֶׁאָז צָרִיךְ לְפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן נֶדֶר, וּבֵין נְדָרִים הַשַּׁיָּכִים לְמִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה אוֹ שֶׁיִּלְמַד פֶּרֶק בַּהֲלָכָה אוֹ בְּמִשְׁנָה. בָּאֳפָנִים אֵלּוּ, אַף שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לְשׁוֹן נֶדֶר, אֶלָּא יֹאמַר סְתָם: אֲנִי מִתְנַדֵּב כָּךְ וְכָךְ, אוֹ אֲנִי אֶתֵּן כָּךְ וְכָךְ - חַיָּב לִתֵּן צְדָקָה, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נָדַר.

הֲיָדַעְתָּ?!

הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּנִדְרוֹ, חַיָּב לֵילֵךְ לְחָכָם מֻבְהָק הַבָּקִי בְּהִלְכוֹת נְדָרִים שֶׁיַּתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ.

הֲיָדַעְתָּ?!

אָדָם שֶׁנָּהַג מִנְהָג מְסֻיָּם בִּסְתָם וְלֹא חָשַׁב לִנְהֹג כָּךְ לְעוֹלָם, אוּלָם נָהַג בְּנֹהַג זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים, אָסוּר לוֹ לְבַטֵּל מִנְהָגוֹ מִבְּלִי שֶׁיֵּלֵךְ לְחָכָם וְיַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ. לְמָשָׁל, אָדָם שֶׁנָּהַג לָצוּם בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז בְּפֶסַח - אִם נָהַג בָּזֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים, חַיָּב בְּהַתָּרַת נְדָרִים.

[וְאִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְהֹג כָּךְ לְעוֹלָם - כְּבָר מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה חָל עָלָיו הַנֶּדֶר וְחַיָּב הַתָּרָה.] (הבית היהודי)

הֲיָדַעְתָּ?!

אַף שֶׁאֵין רָאוּי וְנָכוֹן לִנְדֹּר נְדָרִים, אוּלָם מְשֻׁבָּח לִנְדֹּר צְדָקָה בִּשְׁעַת צָרָה אוֹ כְּדֵי לְזָרֵז עַצְמוֹ לִפְרשׁ מֵאִסּוּרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן לְהִתְנַזֵּר מִבָּשָׂר וְיַיִן כְּשֶׁהוּא לָהוּט אַחַר הַזְּלִילָה וְהַסְּבִיאָה, אוֹ מִמַּלְבּוּשִׁים נָאִים, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר הָעֲרָיוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יַרְבֶּה בִּנְדָרִים כָּאֵלּוּ.

---

פרק יג - לשון נקיה

(הלכות לשון נקיה וקללות, מספר הבית היהודי להרה"ג הרב זכאי שליט"א)

א. בַּעֲוֹן נַבְלוּת פֶּה צָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִין וְאֵין נַעֲנִין, וְכָל הַמְנַבֵּל פִּיו - אֲפִלּוּ חוֹתְמִין עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה, הוֹפְכִין עָלָיו לְרָעָה (שבת לג.). וּמִי זֶה הָאִישׁ שֶׁלֹּא יֶחֱרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת כָּל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ כַּמָּה רָעָה גּוֹרֵם הַמְנַבֵּל פִּיו, וְלֹא הַמְנַבֵּל פִּיו בִּלְבַד אָמְרוּ שֶׁרָאוּי לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל כָּזֶה - כִּי גַּם הַשּׁוֹמֵעַ נִבּוּל פֶּה וְשׁוֹתֵק נֶעֱנָשׁ. (תוכחת חיים, בראשית עמ' נא)

ב. הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו [הֲרֵי הוּא] כְּבַד עָוֹן וְנִתְעָב וְנֶאֱלָח, כִּי עָזַב וְהִנִּיחַ הַבּוּשָׁה וְהַצְּנִיעוּת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת הַיְדוּעוֹת לְזֶרַע הַקֹּדֶשׁ, וְהָלַךְ עַל שְׁבִילֵי עַזּוּת פָּנִים, שֶׁהִיא מִדַּת הַנְּבָלִים הָרָעִים, וְהַשֵּׁנִית - כִּי חִלֵּל אֶת קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ו): "וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה", וְזֶה נָהַג עַל דֶּרֶךְ הַסְּכָלִים הַנִּמְאָסִים הַמְרֻחָקִים מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל שֶׁכֻּלּוֹ יָפֶה אַף נָעִים, וְעָלָה בָּאְשָׁם וְתַעַל צַחֲנָתָם, וְכָל חָכָם וְנָבוֹן שַׁקֵּץ יְשַׁקְּצֵם וְתַעֵב יְתַעֲבֵם, וְהִנֵּה הוּא מְחַלֵּל כְּלִי הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר הוּא יָקָר מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, טו): "וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת". (שערי תשובה, שער ג אות רכט)

ג. הַפּוֹגֵם פִּיו בִּדְבַר נְבָלָה - פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ, וּמְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּקֶרִי לְבַטָּלָה, וְנִדּוֹן בְּמִיתָה עוֹלָמִית, וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת אַרְבָּעִים יוֹם, וּבְהֵיכַל נֹגַהּ שִׁשָּׁה מַלְאָכִים עִם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ כִּתּוֹת מְנַדִּין אוֹתוֹ לַמּוֹצִיא לְבַטָּלָה. (צפורן שמיר, סי' יא אות קעח)

ד. הָאִסּוּר לְדַבֵּר נַבְלוּת הַפֶּה לֹא נֶאֱמַר דַּוְקָא בְּמִי שֶׁדָּמוֹ רוֹתֵחַ, שֶׁמִּדֵּי דַּבְּרוֹ בָּא לִידֵי תַּאֲוָה, אֶלָּא גַּם בְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר נַבְלוּת פֶּה דֶּרֶךְ שְׂחוֹק בְּעָלְמָא הַדָּבָר אָסוּר, כִּי נִבּוּל פֶּה הוּא עֶרְוָתוֹ שֶׁל הַדִּבּוּר מַמָּשׁ וְאָסוּר מִצַּד עַצְמוֹ, מִלְּבַד הֱיוֹתוֹ גּוֹרֵם וּמֵבִיא לְאִסּוּרִים אֲחֵרִים. (מסילת ישרים פרק יא)

ה. אוֹתָם אֲנָשִׁים הַמְדַבְּרִים נִבּוּל פֶּה אוֹ לָשׁוֹן הָרָע אוֹ חוֹשְׁדִים בִּכְשֵׁרִים בְּכַוָּנָה וְאוֹמְרִים: "הַמָּקוֹם יִמְחַל לִי, לֹא יַחֲשֹׁב לִי עָוֹן," אֵינָם מְבִינִים כִּי לֹא יֹאבֶה ה' סְלוֹחַ לָהֶם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - יִכְבַּד עָנְשָׁם, כִּי הֵם יוֹדְעִים רִבּוֹנָם וּמְכַוְּנִים לִמְרֹד. (יעלזו חסידים עמ' קי)

---

פרק יד - קללות

א. הַמְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי וְכוּ', אִם הָיָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה - לוֹקֶה, וְאִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה אוֹ שֶׁקִּלֵּל בְּלֹא שֵׁם וּבְלֹא כִּנּוּי, אוֹ שֶׁהַקְּלָלָה בָּאָה מִמַּשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: אַל יְהִי פְּלוֹנִי בָּרוּךְ לַה' [שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ מִלְּבָרְכוֹ מִמֵּילָא הוּא מְקֻלָּל, סמ"ע] - אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל אִסּוּר תּוֹרָה יֵשׁ, אַף שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוֹת. (שו"ע חו"מ סי' כז סעי' א-ב)

ב. אִסּוּר קְלָלָה הוּא לָאו דַּוְקָא אִם מְקַלְלִים אֶת הַחֵרֵשׁ, אֶלָּא אִם מְקַלְלִים כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה (ויקרא יט, יד) "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ", כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ עַד כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לִזָּהֵר אָדָם בִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ - שֶׁאֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ וְאֵינוֹ מִצְטַעֵר, מִכָּל מָקוֹם מֻזְהָר הָאָדָם מִלְּקַלְלוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁשּׁוֹמְעִים וּמִצְטַעֲרִים. וְכָל הַמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ נִמְצָא שָׁם אוֹ שֶׁהוּא יָשֵׁן, הֲרֵי הַמְקַלֵּל עוֹבֵר עַל מִצְוַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. (מעם לועז ויקרא עמ' רג)

ג. לֹא יְקַלֵּל אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב שֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ, כִּי הִיא חֵלֶק מִגּוּפוֹ. וְכֵן לֹא יְקַלֵּל שׁוּם אָדָם, כִּי הוּא חֵלֶק אֱלֹהַּ מִמַּעַל כִּבְיָכוֹל, וְנִמְצָא מְגַדֵּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, חָלִילָה. (מרן החיד"א בצפורן שמיר אות קפג)

ד. כָּל אָדָם הַמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, פּוֹתְחִים בַּשָּׁמַיִם פִּנְקָס וּמִסְתַּכְּלִים אִם רָאוּי אוֹתוֹ אָדָם שֶׁקִּלְלָתוֹ תִּתְקַבֵּל וְיֵעָנֵשׁ חֲבֵרוֹ עַל יָדוֹ, וְאִם בּוֹדְקִים וְרוֹאִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ, נֶהְפֶּכֶת הַקְּלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ - וְהוּא עַצְמוֹ וּבָנָיו מִתְקַלְלִים בָּהּ, וְלָכֵן אַל יוֹצִיא אָדָם קְלָלָה מִפִּיו. (מעם לועז דברים א עמ' רלה)

ה. יֶשְׁנָם מֵהֲמוֹן הָעָם שֶׁבַּעֲבוּר דָּבָר מוּעָט בְּאֵיזֶה עֵסֶק מַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּקְלָלוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵינוֹ מֵשִׂים עַל לֵב שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁבִים לְאִישׁ אֶחָד. וְלֹא יָאוּת לְזֶרַע אַבְרָהָם לִהְיוֹת פֶּה רָגִיל בִּקְלָלוֹת, כִּי אִם בִּבְרָכוֹת וּבִדְבָרִים טוֹבִים וְרַכִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ שָׂנְאוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר". (כף החיים, סי' א סעי' י)

ו. יִזָּהֵר הָאָדָם, וְכֵן יַזְהִיר אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ קְלָלָה מִפִּיהֶם עַל יַלְדֵיהֶם. וְהוֹרִים הַמְקַלְלִים אֶת יַלְדֵיהֶם, אִם יִתְקַיֵּם בָּהֶם - אוֹי לָהֶם, שֶׁהֵם שׁוֹחֲטֵי הַיְלָדִים וַעֲתִידִים לִתֵּן אֶת הַדִּין, וְאִם לֹא יִתְקַיֵּם בָּהֶם - בְּוַדַּאי שֶׁמְּנַכִּים לָהֶם מִזְּכֻיּוֹתֵיהֶם, אוֹ מֵהַמְקַלֵּל אוֹ מֵהַמְקֻלָּל, שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת וּמְבַקֶּשֶׁת שֶׁתִּתְקַיֵּם הַקְּלָלָה, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ זְכוּת תּוֹלָה, וְנִמְצָא אוֹכֵל זְכֻיּוֹתָיו תָּמִיד. (פלא יועץ ערך קללה)

ז. לֹא יְקַלֵּל אָדָם אֶת עַצְמוֹ, שֶׁכֵּן יֵשׁ רוּחַ רָעָה שֶׁתַּפְקִידָהּ לִשְׁמֹעַ קְלָלָה שֶׁמְּקַלֵּל אָדָם אֶת עַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרוֹת שֶׁל פַּרְנָסָה, מְקַלְלִים אֶת עַצְמָם וְאוֹמְרִים: יְמִיתֵנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶנָּצֵל מִצָּרָתִי. אוֹ שֶׁאוֹמְרִים כְּעֵין שְׁבוּעָה בְּלָשׁוֹן זוֹ: אֶטְבַּע בַּיָּם אִם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁקֶר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאָז שׁוֹמֶרֶת הָרוּחַ מוֹצָא פִּיו וּמְקַיֶּמֶת הַכֹּל. לָכֵן צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בָּזֶה מְאֹד וְלֹא לְקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְזֶה רָמוּז בְּתֵבַת "חֵרֵשׁ" [הַכְּתוּבָה בְּפָסוּק "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ"] שֶׁהִיא רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חַ'יִּים רָ'עִים שֶׁ'לְּךָ. כְּלוֹמַר, אַל תְּקַלֵּל חַיֶּיךָ הָרָעִים, אֶלָּא קַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה, וְדַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמְּךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֲרֵי זֶה לְטוֹבָתְךָ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יֵטִיב עִמְּךָ בְּאַחֲרִיתְךָ. (מעם לועז ויקרא עמ' רג. ועי' בצפורן שמיר אות קפח)

ח. לֹא יוֹצִיא קְלָלָה מִפִּיו אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ לִמּוּדוֹ, אִם לוֹמֵד בִּפְנֵי אָדָם אַחֵר, אֶלָּא יְכַנֶּה בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כִּמְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן כְּשֶׁלּוֹמֵד לְעַצְמוֹ יְכַנֶּה בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כִּמְקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ. (אורח מישרים סי' י סעי' י, ובביאור שם אות יד)

ט. מָצוּי לִפְעָמִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע מִתּוֹךְ כַּעַס וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הוּא מְקַלֵּל גַּם כֵּן, וּפְעָמִים הוּא מְקַלְלוֹ בַּשֵּׁם, וְעוֹבֵר בָּזֶה עַל לָאו גָּמוּר שֶׁל "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ". (חפץ חיים פתיחה לאוין אות יז)

י. צְרִיכִים הַהוֹרִים לִזָּהֵר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַיֶּלֶד בּוֹכֶה, לֹא לְהַפְחִידוֹ וְלוֹמַר לוֹ: הַכֶּלֶב אוֹ הֶחָתוּל יָבֹאוּ וְיַחְטְפוּ אוֹתְךָ, אוֹ לִקְרֹא אוֹתָם לְקַחְתּוֹ, מֵחֲשַׁשׁ מַזִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ, וְנֶחְשָׁב כְּנוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת לָבֹא וְלָקַחַת הַתִּינוֹק, וְנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עֲלוּלָה לִפָּגַע עַל יָדָם. (מעם לועז דברים א עמ' רלו. צפורן שמיר אות קפט)

יא. אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁבָּנָיו חָלִילָה מְקַלְלִים, צָרִיךְ לְהַכּוֹת אוֹתָם וְלֹא לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּקִלְקוּל הַבָּנִים יֵעָנְשׁוּ הַהוֹרִים מְאֹד. (אגרת הגר"א)

יב. בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לִזָּהֵר לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֶׁלֹּא לְקַלֵּל לִכְלַל יִשְׂרָאֵל. צֵא וּלְמַד מֵהַנְּבִיאִים, כְּשֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, מִכָּל מָקוֹם כָּלְלוּ בְּרָכָה בְּתוֹךְ הַקְּלָלָה, שֶׁהֵמָּה מִזֶּרַע אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר", וְכָתוּב: "לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָּרוּךְ הוּא". (אורח מישרים סי' י סעי' ג)

יג. כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אָדָם קְלָלָה, יַעֲנֶה: "לֹא כֵּן יְהֵא - אֶלָּא גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה," אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁלֹּא תְאֻנֶּה רָעָה. (פלא יועץ ערך קללה)

יד. אִם יִשְׁאַל הָאָדָם מַדּוּעַ יֵשׁ לִדְאֹג וּלְפַחֵד מִקְּלָלָה, וַהֲרֵי מִמַּה נַּפְשָׁךְ - אִם הַמְקֻלָּל חָטָא בְּאֵיזֶה חֵטְא, גַּם אִם לֹא יְקַלְלוּהוּ לֹא יִנָּצֵל הוּא מִקְּלָלָה, וְאִם הוּא נָקִי וְצַדִּיק, מַדּוּעַ יֵשׁ לוֹ לְפַחֵד מֵהַקְּלָלָה, וַהֲרֵי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם וּמִן הַשָּׁמַיִם יַצִּילוּהוּ? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ: לְפִי שֶׁמִּדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, וּמִדָּה זוֹ הִיא אַחַת מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה, וְנוֹהֶגֶת תָּמִיד - זוּלַת בְּעֵת אֲשֶׁר יִזְעַם ה', שֶׁאָז מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים עַל הַנִּתְבָּע בַּמִּשְׁפָּט בְּאוֹתוֹ זְמַן וְלֹא תִתְנַהֵג מִדָּה זוֹ שֶׁל אֶרֶךְ אַפַּיִם. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁיְּקַלֵּל אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ, תְּסוֹבֵב הַקְּלָלָה, שֶׁעֲוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר ה' מַאֲרִיךְ לוֹ אַפּוֹ עֲלֵיהֶם, יְמַהֵר לִפָּרַע מִמֶּנּוּ, אֲבָל אִם אֵין לוֹ עָוֹן, לֹא תוֹעִיל קִלְלַת הַמְקַלֵּל כְּלוּם. (אור החיים במדבר כג, ח. ועי' בשו"ת שער שמעון אחד ח"ה חיו"ד סי' ב)

טו. מִי שֶׁהֻרְגַּל עַד עַתָּה לְקַלֵּל, אֵין לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ וְלוֹמַר כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי, אֶלָּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ מִכָּאן וּלְהַבָּא לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף בִּשְׁעַת רֻגְזוֹ וְכַעֲסוֹ לֹא יְקַלֵּל, אֶלָּא יֹאמַר: רָעָה לֹא תָבֹא עָלֶיךָ, רָעָה תָּבֹא עַל הָאוֹיְבִים, יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. (עי' פלא יועץ ערך קללה)