בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

שלחן ערוך - אורח חיים (מ)



  הלכות מים אחרונים

             סימן קפא - דיני מים אחרונים




הלכות מים אחרונים




סימן קפא - דיני מים אחרונים
ובו י' סעיפים
א
 
מַיִם אַחֲרוֹנִים, (א) חוֹבָה.

 באר היטב  (א) חובה. מוזגין הכוס ואח''כ נוטלין. רי''ו מ''א:


ב
 
מַיִם אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֶלָּא (ב) בִּכְלִי, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם; וְאִם אֵין לוֹ כְּלִי, נוֹטֵל עַל גַּבֵּי (ג) עֵצִים דַּקִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

 באר היטב  (ב) בכלי. ומ''מ אין לרחוץ ידיו מתוך הכלי ובאמצעים שרי. יש''ש מ''א: (ג) עצים. וה''ה על הרצפה דאין רוח רעה שורה אלא ע''ג קרקע מ''א. כתב החייט דבמקום שאין עוברים שם יכולים ליטול ע''ג קרקע וכתב המ''א נ''ל דתחת השלחן שרי ואע''ג דלפעמים מסלקין השלחן מ''מ יתנגבו ביני וביני:


ג
 
אֵין נוֹטְלִין בְּחַמִּין שֶׁהַיָּד (ד) נִכְוֵית בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁמְּפַעְפְּעִין (פי' מְבַעְבְּעִין מִלְּשׁוֹן שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת) אֶת הַיָּדַיִם, וְאֵין מַעֲבִירִין אֶת הַזֻּהֲמָא.

 באר היטב  (ד) נכוית בהן. ורש''ל פסק דוקא בצוננין:


ד
 
אֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל אֶלָּא עַד (ה) פֶּרֶק שֵׁנִי שֶׁל אֶצְבָּעוֹת.

 באר היטב  (ה) פרק שני. שלמעלה מהפרק אין מגיע ליכלוך המאכל:


ה
 
צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד הַזֻּהֲמָא.


ו
 
אִם הַמְּסֻבִּין רַבִּים, עַד חֲמִשָּׁה מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ; וְאִם הֵם יוֹתֵר, מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן וְנוֹטְלִין דֶּרֶךְ יְשִׁיבָתָן, וְאֵין מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה לִטֹּל עַד שֶׁמַּגִּיעִין (ו) לַחֲמִשָּׁה הָאַחֲרוֹנִים, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא חֲמִשָּׁה שֶׁלֹּא נָטְלוּ, מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ.

 באר היטב  (ו) לה' האחרונים. ושיערו חכמים כשיעור נטילת הארבע יכול המברך לעיין בד' ברכות של בה''מ. וש''מ דהא דאמרינן תיכף לנט''י ברכה לאו תיכף ממש אלא בכדי שיעור זה ומיהו להפסיק בכדי לא מפסיקינן. מ''א:


ז
 
אֵין מְבָרְכִין שׁוּם בְּרָכָה עַל מַיִם הָאַחֲרוֹנִים.


ח
 
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים אֵינָם צְרִיכִים נִגּוּב; וּלְהָרַמְבָּ''ם מְנַגֵּב וְאַחַר כָּךְ (ז) מְבָרֵךְ.

 באר היטב  (ז) מברך. וביש''ש כתב דוקא המברך צריך לנגב ולא האחרים:


ט
 
מַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים בְּכָל מִינֵי (ח) מַשְׁקִים.

 באר היטב  (ח) משקין. וה''ה במים הפסולין לראשונים מ''א ובש''ג כתב דיש לזהר במים אחרונים שיהיו ראוין לשתיה ולא יהיו מרים וסרוחים וגם כח אדם בעינן כמו הראשונים. מים אחרונים אין צריכין שיעור וא''צ לשפוך על ידיו אלא פעם א'. וב''ח כתב לא נהגו האידנא לנקות הידים לא ביין ולא בשמן:


י
 
יֵשׁ (ט) שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לִטֹּל מַיִם אַחֲרוֹנִים; וַאֲפִלּוּ לַנּוֹהֲגִים כֵּן, אָדָם שֶׁהוּא אִסְטְנִיס וְרָגִיל לִטֹּל יָדָיו אַחַר הַסְעֻדָּה לְדִידֵיהּ הָווּ יָדַיִם מְזֹהָמוֹת וְצָרִיךְ לִטֹּל (יָדָיו) קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

 באר היטב  (ט) שאין נוהגים. והמקובלים כתבו דכל אדם יזהר במים אחרונים וכ''כ היש''ש שנהג לשטוף הכוס ורחץ ידיו במים: