סימן קטז - מאכלים או צעצועים בצורת חמה ולבנה
מאת ר' חביב כהן / מחוברת סיון-אלול תשס"ג (שנה ג') סי' נט
עמדתי ואתבונן במה שמצוי בימינו שמוכרים צורות חמה לבנה וכוכבים באופן של צורות בולטות כגון צעצועים ומכשירי כתיבה או מיני מאכל וחטיפים וכד' או בצורות שוקעות (שטוחות ללא ממשות) כגון תמונות לנוי וציורים, האם יש לחוש לזה מצד הדין.
הנה בפרשת יתרו (שמות כ כ) נאמר: "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם". ופרש"י בשם המכילתא וכן מובא במס' ע"ז (מג:) שהפירוש של "לא תעשון אתי" הכוונה שיש איסור לעשות כדמות השמשים שמשמשים לפני ה' במרום כגון: אופנים ושרפים וחיות הקודש חמה ולבנה וכוכבים ומזלות. וכתב הטור (יו"ד סי' קמא) שהצורות בין צורות אדם ובין הצורות המשמשים לפני ה' במרום אסור לעשותם. ודוקא צורה בולטת אסור אבל שוקעת כגון "אותה שאורגין בבגד ומציירין בכותל מותר לעשותן". וגם בבולטת שאסור, דוקא ביחיד אבל של רבים שרי (כגון מטבעות כסף בעלי צורה בולטת) דבכהאי גוונא אין חשד של ע"ז, וגם בשל יחיד, אם זה של פרקים (עשוי לפרוק והרכבה) או שזה עשוי להתלמד שרי וכן דעת הרא"ש. אולם דעת הרי"ף שדוקא להתלמד שרי אבל של רבים ושל פרקים אסור וכן דעת הרמ"ה. והסבירו הב"י והפרישה (ס"ק כ"ו) שהטעם שבולט אסור מכיון שיש חשד שמא הישראל עשה אותו לשם ע"ז (כיון שהדרך לעבוד ע"ז הוא ע"י צלמים ופסלים בולטים) ולכן גם המשהה אצלו את מה שהביא מן הגוי נכנס בגדר חשד זה. אבל בשוקע, כגון לרקום על הבגד או לצייר על הכותל מותר אפילו לכתחילה לעשות.
אולם הטור בהמשך דבריו הביא את דעתם של ר"ת והרמב"ן דלדידהו כל הצורות האסורות מצד אסור "לא תעשון אתי" אין חלוק בין צורה בולטת לשוקעת. וז"ל: ור"ת כתב דבצורת חמה ולבנה כוכבים ומזלות אין חילוק בין בולטת לשוקעת דאין חילוק בין בולטת לשוקעת אלא בשאר צורות ופרצופין אבל כל אלו אסורין בכל ענין בין לעשותן בין להשהותן והרמב"ן הוסיף עוד דצורת אדם וכל שמשים שבמרום שאסורין בין בולטת בין שוקעת, ולא מפליגנן בין שוקעת לבולטת אלא בשאר צורות, דטעמא משום חשדא. עכ"ל.
וכתב הב"י (ד"ה ומ"ש כולם אסור לעשותן), על דברי הטור שחלק לגבי שוקעת ובשל רבים ולהתלמד שמותר מקורו ממעשה דר"ג ששנינו בראש השנה (כד.) דמות צורות לבנה היו לו לר"ג בעלייתו, על הטבלא בכותל שבהם מראה את ההדיוטות ואומר להם הכזה ראית או כזה ופריך עלה התם ובפרק "כל הצלמים" (ע"ז מ"א.) ומי שרי דהא כתיב "לא תעשון אתי" לא תעשון דמות שמשי. ונאמרו בזה שלשה תירוצים, א) רבים שאני ואין חשד של ע"ז. ב) ואבע"א, של חוליות היתה ולא היה מחברה אלא בשעת העדים וכל יומא לא חזו ליה וליכא חשדא. ג) ואיבע"א, להתלמד שאני. דתניא, לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות ע"כ. וכתב הר"ן שהרי"ף והרמב"ם שלא הביאו את שאר התירוצים להתיר, אלא רק בלהתלמד ולהורות סוברים דכיון דלקושטא דמילתא רק בלהבין ולהורות שרי מעתה ליכא למימר בדר"ג שאר התירוצים ומידחיין הנהו אוקימתי, ומ"מ על הרמב"ם ז"ל יש לתמוה שהיה לו לכתוב דלהתלמד מותר לעשותן. ונראה שהר"ן סובר ששאר התירוצים להלכה.
כתב עוד הב"י שיוצא דלפי התוס', ר"ת הרא"ש והרמב"ם שצורות כוכבים ומזלות אסור לעשותן בין בולטים בין שוקעים (ולפי ר"ת גם להשהותן אסור ). ולפי דעת הר"ן אסור בכל גווני לעשות בין בולטות או שוקעות אבל אם נעשו ע"י אחרים שוקעות מותר לקיים. ופסק מרן בשו"ע (סי' קמ"א סעיף ד) שצורות שבמרום (במדור שכינה) אסור לעשותם ולהשהותן בולטים אבל צורה שוקעת כאותה שאורגין בבגד ומציירים בכותל מותר, אבל חמה ולבנה ומזלות אסור בין בולטת בין שוקעת ואם הם להתלמד להבין ולהורות כולן מותרות אפילו בולטות. וכתב הרמ"א והוסיף, שיש מתירין בשל רבים. ונראה שפסק מרן כדעת הטור שיש חלוק בין צורות הנמצאות במדור שכינה עליון כגון מלאכים ושרפים וכו' (שבצורה שוקעת שרי לעשותן) ובין צורות של מדור תחתון שהם צורות חמה ולבנה וכו' שבזה בין בולטת בין שוקעת אסור בין לעשותן בין להשהותן. אולם הט"ז שם (ס"ק י"ב) תמה על מרן שעשה חלוק בין צורות שבמדור שכינה עליון שמותר בשוקע לבין חמה ולבנה וכוכבים, דהרי הטור בהמשך הביא בשם הרמב"ן שכל מה שאסור מן התורה משום "לא תעשון אתי" דהיינו כדמות שמשי במרום, זה כולל בין צורות של מדור עליון ובין מדור תחתון ואין חלוק בין בולט לשוקע ואסור. ולכן תימה על מרן השו"ע שלא הביא את דברי הרמב"ן בזה. ולענין הלכה ודאי אין להקל עכ"ל. ולגבי מה שכתב הרמ"א דבשל רבים יש מתירין כי אין בזה חשד ע"ז. כתב הש"ך דהיינו להשהות אבל לעשות אין חלוק בין יחיד לרבים ואסור, וכתב עוד בשם רבינו ירוחם דאע"ג דבשל רבים ליכא חשדא מכוער הדבר להם עכת"ד. אולם מרן שלא הביא סברת "רבים" נראה דסובר כדעת הרי"ף והרמב"ם שרק בלהתלמד ולהורות שרי אבל שאר התירוצים שהובאו בגמרא לתרץ מעשה דר"ג נדחו מהלכה.
ובהיותי בזה ראיתי בספר הליכות עולם למרן הראשל"צ שליט"א (ח"ז עמ' רפ"ו) שדן בענין זה של עשיית צורות חמה ולבנה וכו' ושם הביא את דעת מרן השו"ע לאסור וכתב דלכאורה לפי"ז יש להקשות על מה שפירש"י ביהושע (כד ל) לגבי תמנת סרח ובמקום אחר קוראה תמנת חרס על שם שהעמידו תמונת חמה על קברו שנאמר שמש בגבעון דום והוא מלשון האומר לחרס ולא יזרח וכל העובר על יד המצבה אומר חבל על צדיק זה שהגדיל לעשות כן ומת ע"כ והקשה מרן שליט"א, לפ"ז איך הותר להם לעשות תמונת חמה הלא בין שוקעת בין בולטת אסור. והביא בזה דעות הפוסקים וכתב שהגר"ח פלאג'י ברוח חיים נשאר בצ"ע. ויש מי שכתב שהצורה שהיתה שם היתה חסרה ובכהאי גוונא אין אסור, כפי שבצורת אדם חסרה שרי. אולם בהמשך הביא כמה פוסקים שחולקים וסוברים שבאסור "לא תעשון אתי" אין חלוק בין צורה שלמה וחסרה. ולדעת מהר"מ מרוטנבורג שציור ע"י צבעים פשוט להתיר כיון דלית ביה ממשא כלל אע"פ ששוקע אסור ציור בצבע מותר. ולכאורה יש ליישב כותב מרן שליט"א, שהתמונה שהיתה על מצבת יהושע היתה ע"י סממנים, אולם בהמשך הביא את דברי הרב דברי יוסף (אירגאס) שכתב דלפי הרמב"ם גם ציור ע"י צבע חשוב כשוקע. (ואני הקטן אומר שגם לולי דברי הרב "דברי יוסף" אירגאס, הרי מוכח ממרן שו"ע שכתב להסביר מהו שוקע זה אותם שאורגים בבגד ומציירים בכותל בסממנין שגם זה אסור בחמה ולבנה וכו'.)
ובסוף דבריו הביא מרן שליט"א את שיטת הריטב"א ורבו הרשב"א שסוברים שאין אסור בשוקע וכן פסקו מקצת רבני צרפת (משום שסתם חמה ולבנה ומזלות נראים לעין כבולטים) ולכן עפ"י זה יש ליישב את פירש"י ביהושע שהתמונה שהיתה על מצבת קברו של יהושע היתה שוקעת עכ"ד וכשדברתי בזה עם מו"ר הגר"ח רבי שליט"א ראש בית המדרש, אמר שעצם הענין שמרן שליט"א בהליכות עולם טרח לפלפל בזה, ותירץ, שתמונת יהושע היתה שוקעת ולכן עשאוה, יש לומר שמרן שליט"א סובר כן להלכה גם בימינו להתיר צורות ותמונות של חמה ולבנה וכו' שוקעות דאל"כ כל הפלפול הזה לא להלכה?
אולם אני בעניי השבתי למו"ר שליט"א, שקשה לומר כן מכמה טעמים
א. דעת מרן השו"ע שאסור בין בולט לשוקע, ומוכח שאפילו בציור סממנים אסור ולמה יפסוק מרן שליט"א נגד דעת מרן השו"ע , בפרט שמי לנו כמוהו בדורנו שתמיד דואג לפרסם ולהורות כדעת מרן השו"ע.
ב. הרי דעת הריטב"א והרשב"א הם יחידות לעומת רוב הפוסקים שעל צבאם התוס' הרא"ש הרמב"ם והראבי"ה ר"ת והרמב"ן שאוסרים. ומה שמרן שליט"א טרח ליישב ולפלפל זה שלא יוקשה על פרש"י על תמנת חרס ביהושע ומצא לו חברים בפוסקים שלא יהיה דעה יחידאה, כפי שמרן שליט"א בספריו טורח ליישב הרבה פעמים מנהגים שלכאורה נראים תמוהים ומפלפל בהם ומוצא להם סמך בפוסקים.
אולם אחר המחילה, אני בעניי קצרה דעתי מלהבין וצריך לי עיון מדוע גדולי הפוסקים שהביא מרן שליט"א בהליכות עולם הקשו על פרש"י בענין התמונה על מצבת קברו של יהושע (הרי אפילו צורה שוקעת אסור). הרי אפשר ליישב ולומר שזה בגדר של להתלמד להבין ולהורות שמותר, כפי שעשה ר"ג צורת לבנה לצורך עדות החודש שהרי המטרה של התמונה על קברו של יהושע היתה כדי להורות לרבים על גדלותו וצדקתו שבזכותה עמדה השמש בגבעון וכי יש להתלמד ולהורות גדול מזה? ובפרט שעל זה כתב מרן השו"ע שמותר אפילו לעשות צורות בולטות. ואפילו אם נבוא ונאמר שאין זה בדיוק בגדר של להתלמד כפי שעשה ר"ג שעשה כדי לבדוק את הצורה המדויקת של הלבנה שראו העדים לצורך עדות החודש, הרי זיל בתר טעמא, וכי מדוע להתלמד מותר, כיון שבזה אין חשד שנעשה לע"ז וה"ה הכא, הרי לא יעלה על דעתו של מאן דהו שמה שנעשה על ציונו של יהושע נעשה ח"ו לצורך ע"ז (ומסתמא גם פרסמו וכתבו שבחו על גבי המצבה) . ובזה יסורו הקושיות מעל פרש"י ומיושב אליבא דכ'וע ודינא דגמרא. וצ"ע.
ועתה נבוא לדון לגבי מה שמצוי בימינו צורות בולטות ושוקעות של חמה ולבנה וכו' הן מיני מאכל והן צעצועים וכדו'. ונראה דלפי דעת מרן השו"ע שאלה העושים אותם בין צורות בולטות ובין שוקעות עוברים אסור, ואפילו אם נבוא ונאמר שזה של רבים שלא שייך בזה חשד ע"ז, הרי כתבנו לעיל שמרן לא שמיעא ליה כלומר לא ס"ל את הטעם של רבים להתיר. ואם מטעם שכבר נעשה יהיה מותר לשהות, הרי מרן הביא את דעת רבינו ירוחם שכתב דאע"ג דברבים ליכא חשדא, מכוער הוא להם ע'כ. אולם נראה לכאורה היה להתיר מיני מאכל, מצד שלא עומדים לקיום, וזה עפ"י הב"י (סימן קמא' ,סוף ד"ה כתב המרדכי) שדן לגבי צורות עופות וסוסים שציירו בבית הכנסת בקולוניא. אע"פ שמרן התיר לעשות לכתחילה צורות אלו מ"מ כתב דלפי האוסר אין חשש לקיימם וז"ל: דכיון דלית בה חשש ע"ז אמאי אסרינן לקיימו... ומשמע שהוא הדין בעשאו ישראל נהי דהעושה עבד איסורא מ"מ לקיימם מותר. ומעתה לגבי נידו"ד שאע"פ שמרן אוסר לכתחילה לעשות צורות חמה ולבנה וכו', הרי צעצועים, או מיני מאכל שאינם עומדים לקיום , אין בהם חשש ע"ז שהרי ניכר שעומדים למשחק או לנוי או לאכילה, ונראה שאע"פ שמדינא אין אסור לקיימם מ"מ מכוער הדבר כפי שכתב ר' ירוחם. ועוד, שהרוכשם אולי יש בזה משום מסייע לדבר עבירה, שגורם להם להמשיך ולייצר עוד.
וראיתי עוד בספר "דמות הכסא" (תשנ"ו כרך א'), שדן בזה הרה"ג ראובן פרץ שליט"א וגם הביא להקת פוסקים ראשונים שלגבי עשיית צורות חמה ולבנה רובם ככולם אוסרים בין שוקעת לבין בולטת. ובשהיה לדעת הרמב"ן הר"ן והמאירי וסיעתם שוקע שרי. ולגבי איזו צורה אסורה העלה דצורת עגול גרידא בלי קרניים שרגילים לצייר סביב העגול, מותר לכתחילה לצייר שאין זה צורת חמה כ"א גלגל בעלמא. וכ"כ בדרכ"ת בשם הרב "יד קטנה" ח"ב דדוקא כשמצייר צורת עגול וקצת צורה בתוכה וחידודין סביב לה אסור. וכתב עוד להוכיח שחצי צורה שרי לכתחילה לצייר וכ"ש להשהות אולם מ"מ נכון להחמיר שלא לצייר אפילו חצי צורה.
ולכן העולה מן האמור, לענ"ד לכתחילה שאין לקנות מוצרים הן של חמה וכוכבים ומזלות הן בולטים והן שוקעים הן מכשירי כתיבה צעצועים ומיני מאכל. ובדיעבד אם רכש או הביאו לו אין אסור להשהותן אבל נכון וראוי שלא (ומיני מאכל יזדרז לאכלם...) כדי להתרחק מן הכעור והדומה לו. אולם בצילום יש להקל טפי (כפי שהעלה מרן שליט"א בהליכות עולם ח"ז פרשת מסעי סעיף ד') וכן בחצאי צורות או צורת חמה עגול בעלמא ללא קרניים. וצור ישראל יצילנו משגיאות, ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר.