סימן יב - יו"ד האל"ף שנדבקה לגגה עד שלא ניכר ראשה [הערות על הסימן הקודם]
ממדור - קול'ן של סופרים מאת הרב שלמה מועלם / מחוברת סיון - אלול תשס"ג (שנה ג') סי' סד
ראה ראיתי מ"ש ידידנו ר' אייל אבידן הי"ו בירחון "וקנה לך חבר" גליון ניסן-אייר תשס"ג (סי' ב"ן) גבי אל"ף שנדבקה היו"ד לגופה שיש להקל לתקן במקום צורך, מכח ס"ס, שמא כהר"ן בתשובה וחד סברא בסה"ת שאין שלא כסדרן בהקדים אות אחת לחבירתה. ושמא כדעת המכשירים יו"ד האל"ף בכה"ג כמות שהיא וכמנהג התימנים עכת"ד. ולענ"ד אין נראה כן, וכמו שאבאר בע"ה.
כי הנה מרן בש"ע או"ח (סי' לב סעיף כ"ה) פסק בדין זה עצמו לפסול משום דנשחתה צורתה, והתיקון אסור משום דהוי שלא כסדרן ע"ש. וא"כ דברי ידידנו הה"כ נר"ו הם בניגוד לדעתו של מרן ז"ל. ואע"פ שהה"כ נר"ו הרגיש בזה, וכתב, דמרן ז"ל לא ראה דברי הר"ן וסה"ת, שהרי לא הזכירם בב"י וכו' הדבר קשה לומר שלא ידע מרן ז"ל מדבריהם שהרי מרן בב"י מזכיר דברי סה"ת בהרבה מקומות. וגם שו"ת הר"ן ראהו מרן ז"ל ומזכירו כמה פעמים בב"י כמו למשל ביו"ד סי' קצא. ואפשר דלא הזכירם מרן בב"י מכיון שרוב הראשונים ועל צבאם עמודי ההוראה הרמב"ם והרא"ש ס"ל לפסול משום שלא כסדרן. ולכן לא הזכיר דעת המכשירים. ועוד י"ל דהשמיט מרן דבריהם בב"י משום שאין מפורש הדבר להיתר בשו"ת הר"ן ובדברי הי"א שבסה"ת אלא שכן פירשו בהם האחרונים. ובאמת שיש מפרשים דבריהם בדרך אחרת וכמ"ש הגאון ר' שמואל הלוי ואזנר שליט"א בקובץ קדושת סת"ם (תשובה א') שהביא דברי האחרונים בביאור הירושלמי שהביאו הר"ן וסה"ת, וכתב, דלא נחתי לאיסור שלא כסדרן שודאי פסול, וזת"ד: כתב בשו"ת בית שלמה (או"ח סי' יב) דמשנתינו לא איירי אלא בחילוק שבין ס"ת לתפילין כפי שהיא כתובה לפנינו, אולם לפסול שלא כסדרן שלפנינו, אין שום היכר והבדל ומזה לא איירי. וכ"כ לדחות בשו"ת מהרש"ג כדברינו עכת"ד.
ומה שכתב עוד הה"כ נר"ו שאם היה מרן ז"ל יודע שיש מקומות שכותבים כן לכתחילה היה מתיר לתקן וכו' ע"כ. אינו נראה לע"ד, דמרן ז"ל כתב דנשחתה צורתה עי"ז, ובב"י הביא מקור דין זה מספר האגור וסיים ע"ז: "ופשוט הוא" ור"ל שבדין זה אין חולק. וגם הרמב"ם והמאירי מודים לפסול בכה"ג. ולאפוקי ממ"ש מהרי"ץ דלהרמב"ם כשרה, דא"כ לא היה לו למרן לכתוב שהוא דין פשוט, בזמן שהרמב"ם חולק על האגור. והבן.
ובעיקר דברי מהרי"ץ שהסתמך על דברי הרמב"ם, יש להעיר, כי בספר רביד הזהב להגאון ר' דוד משריקי זצ"ל מח"ס שתילי זיתים (שהוא רבו של מהרי"ץ), כתב, שאין להביא ראיה מדברי הרמב"ם שמכשיר את האל"ף בכה"ג, דיתכן, דמה שלא הזכיר פיסולים אלו, הוא משום שלא מנה את כל הפיסולים, והוכיח כן מדברי מרן בב"י הנ"ל שכתב ע"ד האגור "ופשוט הוא", משמע דלית מאן דפליג ולכו"ע פסולה, וכן האחרונים הסכימו כולם לפסול, ש"מ דגם להרמב"ם והמאירי פסולה ע"ש שהאריך בזה. והוא כדברינו בס"ד וראה עוד מ"ש עוד שם (סי' יב וכ').
ודע שמה שנהגו בתימן לכתוב האל"ף בלא צורת יו"ד, זה היה המנהג הקדום, וכן ראיתי ס"ת מקודש מלפני כמה מאות שנים מהעיר כובאן הנקרא אלמרג'זי ונמצא כיום בראש העין. אולם לפני כחמש מאות שנים הפסיקו התימנים לכתוב כן והתחילו כותבים האל"ף ביו"ד עליונה כשאר קהילות. וכמ"ש הרה"ג ר' עמרם קורח זצ"ל שהיה הרב הראשי האחרון לגולת תימן בספרו סערות תימן (עמוד קג) וז"ל: בכניסת המאה החמישית התחילו כותבי סת"ם לשנות צורת הכתב המקובל, ולאמן ידיהם לכתוב כדמות הכתב הספרדי הנמצא בדפוסים, לאות אל"ף שמו יו"ד מלמעלה, ורגל הקו"ף הפרידוה מגגה, ורגל השי"ן האמצעית הדביקוה למטה. וכן התאימו צורת האותיות, והתמונה שקבלו מאבותיהם מראש ומקדם ושמרוה מאות בשנים, החליפוה בצורה זו עכ"ל.
ואחתום דברי בדברי מרן ראש הישיבה הגאון הנאמ"ן שליט"א בהסכמתו לספר אמת לדוד להרה"ג ר' דוד גדסי שליט"א בזה"ל: בענין יו"ד האל"ף שנעשו כקו שוה, פשוט הדבר אצלנו לפוסלם. וכן ראיתי לאמה"ג זצ"ל בימי חרפי שפסל חמש מזוזות כאלו וקורא להם "אל"ף רבוצה" ואין להוציא דברי מרן מפשוטם מחמת קושיא, כי לכל קושיא יש תירוץ כידוע עכ"ל. ולכן למעשה אין להורות להקל בדין זה ואפי' בדיעבד.