סימן קצד - האמונה בביאת המשיח
מאת ר' רפאל כהן / מחוברת חשון תשס"ב (שנה ב') סי' טז
כתב רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה (סנהדרין פרק חלק, ביסוד שנים עשר) בזה"ל: ימות המשיח - והוא להאמין ולאמת שיבוא ולא יחשב שיתאחר אם יתמהמה חכה לו, ולא ישים לו זמן ולא יעשה לו סברות במקראות להוציא זמן ביאתו. וחכמים אומרים, תיפח רוחן של מחשבי קיצין. ויאמין שיהיה לו יתרון ומעלה וכבוד על כל המלכים שהיו מעולם כפי מה שניבאו עליו כל הנביאים ממשה רבינו ע"ה עד מלאכי ע"ה. ומי שהסתפק בו או נתמעט אצלו מעלתו כפר בתורה, שיעד בו בתורה בפירוש בפרשת בלעם ופרשת אתם נצבים. ומכלל יסוד זה, שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד. וכל החולק על משפחה זאת כפר בשם ה' יתברך ובדברי נביאיו. עכ"ל. כלל ביסוד זה חמשה פרטים א) להאמין בביאת המשיח ב) לחכות לו ולא לקבוע תאריך לבואו. ג) להאמין שיש לו מעלה יותר מכל המלכים. ד) שנאמין בגודל מעלתו הרוחנית. ה) שאין מלך לישראל רק מבית דוד ומזרע שלמה. והנני להרחיב ולבאר כל פרט ופרט מן הנ"ל.
פרט א' - להאמין בבואו – כבר נתבאר בלשונו הטהור של הרמב"ם ז"ל שהוא להאמין ולאמת. ונראה שבא ללמדנו, כי כדי להחדיר בנו את האמונה בביאת המשיח אנו צריכים לאמת זאת, כלומר, שנביא לעצמנו ראיות והסברים כדי להחדיר את האמונה לעמקי לבנו. הנבואה על ביאת המשיח נתפרשה בתורה בשלש מקומות :
1) בנבואת יעקב אבינו ע"ה (בראשית מט י) לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולא יקהת עמים. ותרגם אונקלוס לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה וספרא מבני בנוהי עד עלמא עד דייתי משיחא דדיליה היא מלכותא וליה ישתמעון עממיא. וכן פירש התנא ר' יונתן בן עוזיאל. וגם רש"י ז"ל שם פירש עד כי יבוא שילה, מלך המשיח שהמלוכה שלו. וכן פירשו עוד מפרשים כמו הספורנו, דעת זקנים מבעלי תוס', בעל הטורים, והרב אור החיים הקדוש שכתב וז"ל: לא יסור שבט מיהודה לעולם, מלכותו מלכות כל עולמים כי קנה יסוד המלוכה עד כי יבוא שילה ואליו אנו מקוים יום יום וצפינו לישועה. עכ"ל. וע"ע להלן בפסוק י"א שפירש את הפסוק ההוא על מלך המשיח.
2) בנבואת בלעם (במדבר כד יז) נאמר אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וגו' ותרגם אונקלוס וחזיתיה ולא כען סכיתיה ולא איתוהי קריב כד יקום מלכא מיעקב ויתרבא משיחא מישראל ויקטול רברבי מואב וישלוט בכל בני אנשא. עכ"ל. וכתב הרמב"ן, דרך כוכב מיעקב בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע בקצה השמים כמו שנאמר בו וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי. עכ"ל. וכן פירושו האו"ח הקדוש ובעל הטורים פסוק זה על המשיח.
3) נבואת משה רבינו ע"ה פ' נצבים פ"ל פסוק ג' "ושב ה' אלוקיך את שבותיך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה". ופירש"י שם פסוק זה על הגאולה העתידה. וכן נרמז בערי המקלט שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה. ודבר זה לא נקיים עדיין! וכן נתנבא הנביא ישעיה (יא א) "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" ונאמר עוד שם פסוק ב' "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה'" ופירש התרגום, ויפוק מלכא מבנוהי דישי ומשיחא מבני בנוהי יתרבי. וכל היד המרבה לבדוק תמצא כן בעוד הרבה מקומות בדברי הנביאים, בש"ס, ובמדרשים.
פרט ב – כתב הרמב"ם בהלכות מלכים (פי"א ה"א) ולא די שנאמין בביאת המשיח אלא אנו מחוייבים לחכות לביאתו ומי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר הנביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו. שהרי התורה העידה עליו שנאמר (דברים ל ג): "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". עכ"ל. ובהגדת בית הלוי (עמו' קכ ד"ה להביא לימות המשיח) מסופר על הגה"ק ר' יצחק זאב הלוי מבריסק זצ"ל שהיה חוזר ומשנן ומבהיר על עיקר ביאת המשיח ועל החיוב לחכות לו. ע"ש.
ועל מ"ש הרמב"ם לא לחשב זמן בואו, אמרו רבותינו (סנהדרין צז:) על הפסוק "כי עוד חזון למועד יפיח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בו יבוא לא יאחר" (חבקוק ב), מאי ויפח לקץ ולא יכזב? אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע עת הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו. ועל כן תיקנו אנשי כנסת הגדולה בתפילת שמונה עשרה תקע בשופר וכו' השיבה שופטינו וכו' את צמח וכו' וראוי לנו לכוין את לבנו בתפילות אלו בתחינה שהקב"ה יפתח את לבנו יותר ויותר לחיזוק האמונה. ועלינו לדעת שמי שאמונתו וציפייתו בכל יום רופפת זה פגם באחד מעיקרי האמונה. וע"י ההתבוננות בדברי חכמינו ז"ל נזכה בס"ד לאמונה טהורה.
פרט ג – "שיש למשיח מעלה יותר מכל המלכים. מלך המשיח תהיה חכמתו יותר מחכמת שלמה המלך ותהיה מעלת נבואתו יותר מכל הנביאים וקרוב למעלת משה רבינו" (רמב"ם הלכות תשובה פ"ט ה"ב) ובהמשך דבריו (שם) כתב, ולפיכך, ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבוא כל הגויים לשומעו שנאמר (ישעיה ב ב): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" וכתב עוד בתחילת פי"א מהלכות מלכים, המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה ראשונה וכו'.
פרט ד – "שנאמין בגודל תועלתו הרוחנית" כתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ט ה"ב וז"ל: ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכויות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצוות, וימצאו להן מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העוה"ב לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר (ישעיה יא ט): "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ונאמר: "ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו". ונאמר: "והסירותי את לב האבן מבשרכם". מפני שאותו המלך יהיה יותר משלמה ונביא גדול קרוב למשה רבינו. עכ"ל. וכתב מהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל פכ"ח וז"ל: אבל אנו אומרים כי המשיח יבוא כדי להשלים ולהיישיר העולם ולהקנות תחיית המתים ועוה"ב. וכתב עוד בפרק נ', שבזמן המשיח יתוקן העולם במלכות ה' ויחזור לתיקונו הרוחני השלם כמו בזמן אדם הראשון.
פרט ה – שאין מלך לישראל רק מבית דוד ומזרע שלמה. וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשנה לפרק חלק וז"ל: "נכלל ביסוד זה שאין מלך לישראל אלא לבית דוד ומזרע שלמה" כמו שהביא רבינו הרמב"ם ע"ה ראיות לזה מפסוקים בתוה"ק שמשיח צדקנו יבוא מבית דוד וכמו שהובא בתחילת מאמרנו זה. ויש עוד להאריך הרבה בנושא הזה. וע"ע למה שכתבו רבותינו ז"ל בענין זה הלא בספרתם.
עיקרי הדברים הנ"ל נלקחו מספר שערי אמונה להרה"ג ר' דנון דנין הי"ו בתוספת נופך ממני כותב הטורים.