סימן ריז - על גמילות חסדים

מאת ר' אייל צדוק / מחוברת ניסן-אייר תשס"ג (שנה ג') סי' נ

מהות גמילות חסדים - הינה עזרה לזולת. והיא הנהגה יחודית בעיקר בעמנו הנשען ואמון על צווי התורה "ואהבת לרעך כמוך", כלומר, אנחנו עם ישראל ששים ושמחים על כל הזדמנות בה אפשר לעזור לזולת כי קיום מצות גמילות חסדים טומנת בחובה הרגשת אחדות בעם ישראל וכמו שנאמר כל ישראל ערבים זה לזה כלומר, כל ישראלי מרגיש אחריות של עזרה לכל הזקוק לה. אברהם אבינו היה אדם הראשון עלי אדמות אשר נזכר עליו שהיה גומל חסדים כמו שכתוב בספר בראשית פרק י"ח פסוק ב' והלאה: "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקרתם מפתח האהל וישתחו ארצה. ויאמר, אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, אל נא תעבר מעל עבדך. יקח נא מעט מים, ורחצו רגליכם, והשענו תחת העץ. ואקחה פת לחם, וסעדו לבכם אחר תעברו, כי על כן עברתם על עבדכם. ויאמרו, כן תעשה כאשר דברת. וימהר אברהם האהלה אל שרה, ויאמר, מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות. ואל הבקר רץ אברהם, ויקח בן-בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו. ויקח חמאה וחלב ובן בקר אשר עשה ויתן לפניהם, והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו וגו'. ועוד טעם אחר, כי יהודי צריך להדבק במידותיו של קב"ה כמו שנאמר "ולדבקה בו" וכי אפשר להדבק בקב"ה? אלא הדבק במידותיו, מה הוא רב חסד אף אתה רב חסד וכו'. ונאמר בנביא מיכה (פרק ו פסוק ח) "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך".

גמילות חסדים עוסקת בעשיית פעולות הקשורות לבין אדם לחברו כגון: א) לחסוך ליהודי בזמן. ב) לחסוך ליהודי בכסף. ג) לסייעו ולכוונו בעניינים אשר הוא איננו בקי בהם. ד) לחסוך לו חשיפה לדברים הרעים אשר ברחוב. ה) לתת צדקה לנצרך - יש לציין כי מצות הצדקה מעלתה גדולה יותר כאשר אין האדם היה מוכן לכך מראש כגון, שבפתע פתאם נכנסו לבית הכנסת אנשים כדי להתרים לאחד מן הדברים שמנינו לעיל, כאן נסיון האדם גדול יותר כי לא חשב ולא צפה מראש ע"ז ומצוה גדולה לכבוש יצרו ולתת צדקה לנזקקים ויבוא שכרו כפול מן השמים כי לפום צערא אגרא. ואם נרצה נוכל לחלק ענייני גמ"ח בצורה שונה וכמ"ש הרה"ג ר' יעקב ישראל לוגאסי שליט"א בספרו חסדי ישראל": א) צדקה ב) מצות הלוואה לעני ג) הכנסת אורחים ומצוות לוויה לאורח ד) הלווית המת ה) ביקור חולים ו) הכנסת כלה ז) מצות השאלת חפצים וכיוצא בזה ח) החזקת התורה.

ועתה ארחיב את הדברים:

א) יהודי יכול לרכוש עבור כל יהודי ובפרט בני תורה ואברכים אמצעים חמריים אשר ע"י כך הוא יחסוך להם זמן המוקדש ללימוד תורה כמו לדוגמא קניית מכשירי כתיבה ו/או ילקוט וכיוצא בזה. ב) כאשר ניתן לעזור לאברך בענינים אשר תמורתם יתן לו שכר כספי כמו לדוגמא קשירת ציציות ותפילין ו/או לימוד תמורת שכר. ג) לכוין אברכים מתחילים בעניינים הקשורים להשתלבותם בלימודים כמו לדוגמא: אלו ספרים אשר הוצאו לאור ע"י מו"ל טוב יותר או כיצד יבנו סדר לימוד יומי מוצלח ו/או יעיל. או לדוגמא להסביר לאברך על מיקום של חנויות שונות אשר עוסקות במוצרים שונים, זולים יותר. ואשר נמצאות יותר קרוב אליו או כשהגיע אברך או בחור לכולל או לישיבה לסייע לו בקליטתו במקום ע"י הדרכתו בבכל הנהגות הישיבה או מתפלל אשר מקרוב בא ואיננו יודע סדר תפילה מהו, לסייע לו בעטיפת טלית, בהנחת תפילין, מקום התפילה בסידור, והכל מתוך שלוה ונחת ברצון טוב לעזור ובמאור פנים כדי שלא יתבייש עד אשר יהיה עצמאי לדעת את הדרך ילך בה ואת המעשה אשר יעשה. או לדוגמא כאשר לפעמים באה משפחה חדשה לגור בבניינו, יש לעזור להם בכל הדברים אשר עשויים להקל מעליהם קליטתם במקום כמו למשל, מקום בתי הכנסת הקרובים למקום מגוריהם, בתי מדרשות שיש בהם שיעורי תורה ושעותיהם, מרכז חנויות מזון בהכשר טוב וכיוצא. ולהודיעם, שבכל זמן שיחפצו לשאול מהם חפצים או מזון, רשאים לבקש. במידה ויהודי גר בקרבת חנות אשר מוכרת ציוד הדרוש לחברו אשר גר רחוק ממנה. ואם הוא ילך לאותה חנות, יצטרך לילך כברת דרך גדולה אשר תחשוף אותו לפריצות.

שכרו של גומל חסדים מתחלק לכמה אופנים: א) שכרו בעולם הבא. ב) גומל חסדים זוכה לברכה בעניניו – עסקיו בעוה"ז. ג) גומל חסדים זוכה לשיפור מידותיו כמו: גאוה, כעס, חוסר סבלנות , אנוכיות, קמצנות – ונבארם אחת לאחת, גאוה - אדם גאה מתקשה להבין את מצוקת הזולת. כעס - בא מתוך גאוה יתירה כי הכועס מתייחס בשלילה לזולת. חוסר סבלנות - אדם אשר קשה לו להקדיש מזמנו לנזקקים כי הוא לא מודע למעלת הקדשת זמן לאדם הנמצא במצוקה. אנוכיות - אדם אשר חושב רק על עצמו מתקשה להתרכז בזולת ובצרכיו. קמצנות - אדם אשר יש לו יכולת כספית לעזור ואינו עוזר לזולת. מובא בספר "אהבת חסד" של החפץ חיים (בהקדמה עמוד ב): "וראה עוד כח המידה הקדושה הזו שהיא מועלת להאריך ימיו של אדם". במצות גמילות חסדים קיימות דרגות שונות והן: עשיית חסד עם הזולת בכדי לקיים מצוות גמילות חסדים לשמה, עשיית חסד עם הזולת בכדי לפתח הצלחה בעסקים, עשיית חסד מתוך סברה כי אם אדם יזכה לשם טוב בעיני הזולת בתור נדיב לב, אז קיים סיכוי כי כאשר הוא יזדקק לעזרה יעזרו לו כמו שהוא עוזר לזולת מדה כנגד מדה. עשיית חסד בכסף מתוך ידיעה כי הכסף ורכוש האדם הוא בסה"כ פקדון בידיו של אדם בעולם הזה. עשיית חסד עם הזולת מתוך רחמים ו/או מתוך הזדהות עם צרכי נזקקים. כמו כן מובא בספר "ארחות צדיקים" (שער השבעה-עשר) הנדיבות היא המידה אשר יגיע בה האדם למעלות גדולות וכשהנדיבות על דרך טובה אז היא משובחת מאד, ובה יגיע אל מעלות רבות בעולם הזה ובעולם הבא, כמו שנאמר: "מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו" (משלי יח ט"ז). כי בעבור מתנותיו יאהבוהו מלכים ושרים וכל אדם, ואין דבר בעולם המביא את האדם לידי אהבת העולם כמו הנדיבות , וגם בעולם הבא יגיע לו גמול טוב עבור מתנתו.

גמילות חסדים באופן שעלול להגרם לו נזק עקב עשיית החסד איננה בכלל חסד מפני שחייך קודמים. מותר להמנע מלגמול חסדים בשעת לימוד תורה אם יש יהודי או יהודים אחרים שיכולים לגמול את אותם חסדים. כי הנה אמרו ז"ל בגמרא מסכת בבא מציעא (סב.) שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך. עוד מצאנו בשולחן ערוך יורה דעה (סימן שס"א). א מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת למאן דמתני לאחרים אין לו שיעור אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו למאן דקרי ותני דהיינו שקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים אם יש ס' רבוא אין צריך להתבטל בשבילו למאן דלא קרי ותני כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין צריך להתבטל בשבילו והוא שיש שם עשרה. ואשה יש אומרים שדינה כמאן דקרי ותני ויש אומרים שדינה כמאן דלא קרי ותני וכן נהגו באשה ותינוק לקולא ואין מבטלין תלמוד תורה למת כשיש מי שיתעסק עמו כל צרכו אלא עוסק בתורה ואינו צריך לצאת ולראות אם יש עמו כל צרכו אם לאו אלא כיון שיש שם מי שיעשה מעשה תלמוד תורה שלו קודם ותינוקות של בית רבן אין מתבטלין כלל : ב במה דברים אמורים שמבטלין תלמוד תורה ללוותו בשעת הוצאתו אבל כל זמן שמוטל לקברו אין מבטלין בשבילו תלמוד תורה אלא אם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת יומה אותה שאינה יומה מותרת בין בלימוד בין בשאר מלאכות ובשעת הוצאה מבטלין מכל שאר מלאכות ובאים ללוותו אפילו אי לא קרי ותני דלא מפלגינן בין לא קרי ותני אלא בביטול תלמוד תורה אבל בשאר מלאכות אפילו אי לא קרי ותני הכל בטלים ובאים ללוותו ואם אין חבורות בעיר כל בעלי מלאכות צריכים להתבטל ולהתעסק בו עד שיקבר אבל מתלמוד תורה אין צריכים להתבטל אלא בשעת הוצאתו כדאמרן. ג הרואה את המת ואינו מלוהו עובר משום לועג לרש ובר נידוי הוא ולפחות ילוונו ד' אמות. ד אפילו במקום שאינו צריך ללוות את המת צריך לעמוד מפניו. ה ארון העובר ממקום למקום אם שלדו קיימת צריכין ללוותו כמו בשעת הוצאת המת.

ויה"ר שנזכה לקיים מצות גמילות חסדים כרצונו יתברך.