סימן כא - תפלת תשלומין לאשה

מאת הרב חיים רבי / מחוברת אייר תשס"ב (שנה ב') סי' סד

עמדתי ואתבונן, בדין אשה שרגילה להתפלל שלש תפילות בכל יום ושכחה להתפלל תפלת שחרית, האם יכולה או צריכה להשלים תפלתה בתפלת מנחה הסמוכה.

ונלע"ד שאין לה תשלומין בתפלה שלאחריה. ולא מבעיא אם היא רגילה להתפלל פעם אחת ביום, והחמירה על עצמה להתפלל באותו יום שנים או שלש תפלות, שאין כאן דין תשלומין מפני שאינן חייבות בתפלה זו. אלא אפי' אשה שרגילה להתפלל בכל יום שלש תפלות ואשריה ואשרי חלקה של אותה אשה העושה כן, אין לה דין תשלומין, כי מצד הדין אינה חייבת אלא בתפלה אחת, ומה שרגילה להתפלל שלש תפילות, לא מעלה ולא מוריד, כי תפלותיה הרי הם כעין נדבה. ולא מצינו תשלומין על נדבה. וכיוצא בזה מצינו בשו"ת יבי"א ח"ז סי' נד שפסק, שאין דין תשלומין לתפלת נעילה ביוה"כ, מפני שתפלה זו היא מיוחדת ליוה"כ ומעין המאורע, ולא שייך דין תשלומין אלא לתפילה שהיא כל יום שמשלימה בתפלה הסמוכה. ותפלת נשים להא דמיא שאין חיובה אלא פעם אחת ביום וא"צ להתפלל שלש תפילות בכל יום כאנשים, ויכולה לבחור לעצמה איזו תפלה שתרצה. וכמו שהאריך בזה מרן הראש"ל שליט"א בשו"ת יבי"א ח"ו סי' יז. [ובס' אור לציון ח"ב עמוד עב] פוטר לגמרי נשים המטופלות בילדים וקשה להן להתפלל מדין העוסק במצוה, ואף מדין תשלומין פטרם ע"ש.] ומה גם שלפי דעת כמה אחרונים הסוברים שאשה יוצאת ידי חובת תפלה בבקשה כל שהיא, נמצא שאין דינה כאנשים כלל גם בעיקר החיוב והיאך יהיה להן דין תשלומין?!

וראיתי למורנו הרה"ג מזכה הרבים ר' יצחק יוסף שליט"א בספרו שארית יוסף ח"ג (סי' קח סי"ב) שפסק שיש לאשה דין תשלומין והוכיח כן מדברי המשנ"ב (סי' רסג אות מג) שכ' שאשה שהדליקה נרות שבת בע"ש קודם שהתפללה מנחה, תתפלל ערבית שתים ע"ש. וצ"ע, כי אפשר דהמשנ"ב אזיל לשיטתיה (בסי' קו אות ד) שנשים חייבות בשחרית ומנחה כיעו"ש. משא"כ לדידן. וזה פשוט. ומה שפסק מרן הראש"ל שליט"א בשו"ת יבי"א (ח"ו סי' י"ח) שאם טעתה בתפלתה, חוזרת אע"פ שהתפללה כבר תפלה אחת. כיעו"ש. אין זה ענין לנ"ד, שבדין תשלומין לא נגע ולא פגע. והבן.

ועפ"ז נלע"ד להוסיף עוד, שאפי' אם לא התפללה כלל באותו יום, אין לה דין תשלומין ביום שאחריו ואפי' בתפלה הסמוכה. כי האשה הופקעה מדין תשלומין לדידן. אלא כל יום וחיובו שלו בלבד. ודמי למחלוקת מהר"ם והרא"ש שהובאה בט"ז (יו"ד סי' שצו) אם הבדלה זמנה שלשה ימים מן הדין או מדין תשלומין. ונזכרה גם ביבי"א (ח"ה חאו"ח סי' יו"ד, וח"ז חאו"ח סי' מז). ובנידוננו מקיימת האשה בכל יום את הפסוק ברוך ה' יום יום וגו' (עיין ברכות מ.) ומכיון שיש תשלומין רק בתפלה הסמוכה ואשה יכולה לבחור איזה תפלה שנוח לה כל יום ויום, אינה בדין תשלומין כלל. ובני יקירי יצחק נ"י הוכיח כן מן הגמרא בברכות (כו.) דהוה ס"ד בגמ' דאין תשלומין לתפלת מנחה בערבית כי זה יום אחר. ואפי' למסקנא שיש תשלומין בזה, מ"מ זהו משום דסמוכים התפלות זו לזו אבל בנ"ד שנשים חייבות רק בתפלה אחת ביום בלבד נמצא שאין זה סמוכין, ומימלא לא שייך בהן דין תשלומין.

והנה מרן בב"י או"ח (סוס"י נח) הביא בשם הכלבו מחלוקת הפוסקים אם יש תשלומין לק"ש כדין תפלה או לא כיעו"ש. ומסקנת המשנ"ב שאין בק"ש דין תשלומין. ומעיקרא הסוברים לקרוא פעמיים אין כוונתם לקיים מ"ע מה"ת וכמ"ש המשנ"ב שם ולפ"ז הסברא היא שעל דאורייתא אין תשלומין. וא"כ ה"ה בנשים שעיקר חיובם מה"ת ודוקא פעם אחת ביום אין להם דין תשלומין. ודמי ממש לקודם תקנת עזרא ובית דינו שהיו מתפללים פעם אחת ביום בלי תשלומין. וה"ה לנשים. ועיין להגרש"ז אויירבך זצוק"ל וזיע"א בס' ועלהו לא יבול ח"א עמוד פ"א שכתב, שהמנהג כיום שהנשים מתפללות תפלה אחת ואפי' בקשה כל שהיא. ושם בעמו' שיט הוסיף, שעל ערבית פטורה מהשלמה כיון שלא קיבלו על עצמן. ומותרת להחמיר להתפלל תשלומין. ע"ש. ומשמע מדבריו שאם אין חובה להתפלל אין דין תשלומין. ועכ"פ לדידן י"ל יותר מזה שפטורות לגמרי מדין תשלומין.

ומעתה נלמד מהאמור שרשאות הנשים לאכול קודם תפלת שחרית מאחר ואינן חייבות בתפלה זו דוקא. וממילא אין להן כל פרטי דיני תפלת שחרית. וכיוצ"ב כתב בשו"ת אג"מ (ח"ד סי' קא) שנשים לא קיבלו על עצמן איסור אכילה קודם שחרית. ע"ש. ואין להקשות ע"ז מדברי הכה"ח (סי' רפ"ו ס"ק ל') שכתב, שבשבת קודש אם מתפללת שחרית מותרת לשתות קודם כי עדיין לא חל עליה חובת קידוש. ע"ש. ולכאורה מדוע איסור אכילה קודם קידוש קשור לתפלתה, אם אין עליה חיוב להתפלל שחרית כלל, דיש לומר, שהלכה זו היא מדיני קידוש, ובקידוש אשה חייבת גם ביום, ואם רגילה להתפלל שחרית לא חל עליה חובת קידוש עד שתתפלל, וסברא זו כוחה יפה אף לנשים כי פרט זה הוא מדין קידוש. אבל בדיני תפלה אין חובה על הנשים כלל ויכולות לעבוד, לאכול ולשתות קודם התפלה, ורמז לדבר, מהבא"ח (פ' וישלח אות א') שאפי' תעבוד באשמורת ע"ש. ומשמע, דר"ל קודם התפלה. ודוק.

ויש להוסיף שלשיטת המג"א (סי' קו) שבשבח ובקשה כל דהוא נשים יוצאות ידי חובת תפלה ומדברי מרן הראש"ל בשו"ת יבי"א (ח"ו עמוד ס') משמע שאפשר לסמוך על סברא זו בדיעבד. ואין לך אשה שעבר עליה יום בלי שבירכה ברכת המזון או על המחיה במשך היום ויצאה י"ח תפלה מדינא לסברת המג"א הנ"ל. ומכ"ש אם בירכה ברכות השחר שיש בהם דברי שבח וגם בקשה. ומעתה אין לה צורך כלל לתשלומין שכבר יצאה ידי חובתה במשך היום ואשריה ואשרי חלקה. זהו הנלע"ד.

הערות על הנ"ל
שנדפסו במכתבים למערכת שבחוברת סיון-אלול תשס"ד (שנה ד')
[המספרים שבתוך המכתב הם סימון לתשובות הה"כ נר"ו שיבואו להלן]

לכבוד מערכת הירחון הנפלא "וקנה לך חבר" הי"ו
שלום וברכה!

הנה רציתי לכתוב אודות מ"ש מורנו ורבנו הרב חיים רבי שליט"א מוציא יקר מזולל בגליון חודש אייר תשס"ב סי' סד שכתב לפטור את האשה מכל דיני התפילה כגון תשלומין ואכילה קודם תפלה שמותרת לה וכדו'.

ובאמת שלעד"נ שיש לדון בדב"ק, כי הנה מקור הדין של איסור אכילה קודם התפלה הוא מגמ' ברכות י' ע"ב אמר ר"י וכו' מאי דכתיב לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם וכו' וכל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך, אל תקרי גויך, אלא גיאך, אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו עול מלכות שמים?! וכ"פ הרא"ש והרי"ף והרמב"ם וכ"פ הטוש"ע סי' פט ע"ש, ולפ"ז אין שום מקום לחלק בין איש לאשה שהרי מהגמ' מבואר שמהות הדין הוא מחמת גאוה, וא"כ וכי דיני שחץ וגאוה שייכים רק באיש ולא באשה, והא לא יהי יהירותא לנשי ולעד"נ פשוט לכאורה, שאם מלאה לבה להתפלל ואוכלת קודם תפלה ה"ז גאוה, אף אם אנו אומרים שאינה חייבת כי אם בתפלה אחת ובאיזה מהם שתרצה יוצאת י"ח אפ"ה עכשיו שמתפללת אסור לה לאכול קודם משום שיש בזה גאוה, ואין זה מדיני התפלה, אלא מדיני גאוה (1).

ובעוד שלדעת הסופרים ששיטת הרמב"ם שאשה חייבת רק בתפלה אחת וכ"פ מרן (ובמ"א הארכתי בזה ועוד חזון בס"ד) וא"כ אותה תפלה שלה למשל שחרית, הרי דאוריתא גמורה שהרי זהו חיובה מדאוריתא תפלה אחת ולמה א"כ שיהא מותר לה לאכול קודם אותה תפלה שהיא חייבת בה מדאוריתא (2)

וקצת ראיה יש לדבר מהמ"א בסימן קו' ס"ק ג' וז"ל חייבים לחנכם ומ"מ רשאים ליתן להם לאכול קודם התפלה וכמ"ש סי' רס"ט וס"ס שמ"ג. עכ"ל. הרי שרק לגבי קטנים כתב ששרי להאכילם קודם התפלה משא"כ נשים (3),

ואל תשיבני שהמ"א לשיטתיה אזיל כדעת הרמב"ן שתפלה מדרבנן ואשה ג"כ חייבת בכל התפילות ודינה בזה כאיש, ז"א שהרי בס"ק ב' כתב ולכן נהגו רוב הנשים שאין מתפללות בתמידות וכו' והיינו לשיטת הרמב"ם ואי איתא דלדעת הרמב"ם יש בזה קולא לנשים מדוע השמיט (3) דין זה?

וכן מתבאר מדברי הערוך השולחן בסימן קו' ס"ק ח' וז"ל: וקטנים חייבים לחנכם בתפילות אם הגיעו לחינוך דלהרמב"ם תפלה דאוריתא פשיטא דהוי ככל המצות שחייב לחנכן ומ"מ לענין איסור לאכול קודם התפלה לא נהיג בהו ויאכילם קודם התפלה וכו'. עכ"ל. וה"ז כמבוא'ר שקא' לשיטת הרמב"ם ומתיר לקטנים ושתק מלהתיר בנשים. (4)

ועוד שלפי מש"כ מרן בסי' ע ס"א נשים ועבדים וכו' ונכון הוא ללמדם שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ע"כ. ומקורו מן האוהל מועד הביאו בב"י (שם). ולשון הגמ' הוא, אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו עול מלכות שמים? והיינו שאכילה אסורה קודם קבלת עול מלכות שמים ולפמ"ש מרן נכון הוא ללמדם וכו' (והיינו פסוק ראשון של ק"ש) יאסרו באכילה קודם קבלת עול מלכות שמים, ואע"פ שאין זה חובה לקבל עומ"ש אלא חסידות, אין זה מתיר באכילה שהרי זה מדיני גאוה וגם שעושה בגדר חסידות עדיין נאסר מחמת גאוה כנלע"ד. (5)

ולגבי תשלומים הנה ראשית דבר צ"ל שאם רוצה להתפלל תפילת נדבה תחת אותה תפלה שהפסידה, מותרת שהרי כתב מרן בסימן קח' ס' ה' אע"פ שאין תשלומים אלא לתפלה הסמוכה לאותה תפלה, ותפילות [אחרות] שהפסיד אין להם תשלומים, אם רצה להתפלל אותה נדבה ושיחדש בה שום דבר הרשות בידו ונכון לעשות כן, ע"כ וכן כתב עוד בסעיף ז' שם, הזיד ולא התפלל תפלה אחת אין לה תשלומין אפילו בתפלה הסמוכה לה. ואם רצה יתפלל אותה נדבה ואינו צריך חידוש אם מתפלל אותה בתפלה הסמוכה לה. ע"כ. ודכותה גבי אשה שאינה יכולה לעשות תשלומים שהרי אינה חיבת, מ"מ להתפלל אותה נדבה מותרת. (6)

ועוד שיש לנו להתיר לה תשלומים ע"פ ס"ס דשמא עיקר כהרמב"ן ודעמיה דס"ל שחיוב תפילות הוא מדרבנן, ואשה חייבת בכל התפילות כמו האיש, וא"ת כהרמב"ם שס"ל דתפלה דאוריתא שמא עיקר כהב"ח, מעשה רוקח, מהר"ם בן חביב, ערך השולחן וחתן סופר הובאו ביבי"א ח"ו ס' יז ע"ש שס"ל בדעת הרמב"ם שגם נשים חייבות ג' תפילות. והן אמת שס"ס זה הוא מביא את הנשים לידי חיוב גמור בכל התפילות ולא רק לגבי תשלומים, אך לגבי זה כבר כתב מרן יביע אומר (שם) ליישב דלא עבדינן ס"ס להחמיר בדרבנן ע"ש. אבל לנידון דידן שתשלומים לא איפרק מחולשא דלגבי חיוב נשים בג' תפילות נאמר דלא עבדינן ס"ס להחמיר בדרבנן אך בשביל להתיר להם לעשות תשלומין לתפילותיהם ע"ז א"א לאמר דלא עבדינן ס"ס להחמיר, דלא חומרא היא אלא רשות היא. ובר מן דין מו"ר הגאון המופלא הגר"מ לוי זצ"ל ביוסף דעת סי' יג דהא דלא עבדינן ס"ס להחמיר בדרבנן היינו דוקא במחלוקת במציאות אבל במחלוקת הפוסקים עבדינן ס"ס להחמיר לכו"ע (ואפילו בס"ס במציאות בדרבנן, כתב שדעת הרמב"ם והר"ש והטור ומרן להחמיר ולפ"ד לכאורה יש מקום לחייב נשים בג' תפילות מחמת ס"ס כנז'. וצריך עוד להתיישב בזה, ובמ"א הארכתי בזה ועוד חזון למועד בס"ד. (7)

ועוד יש לענ"ד להעיר על מש"כ בשם ברא כרעא דאבוה להוכיח מן הגמ' (ברכות כו'). אחה"ר בגמ' מתבאר שהצד שנתיר את תפילת התשלומין הוא משום דרחמי נינהו כמבואר שם, וא"כ אדרבא מהאי טעמא דצלותא רחמי נינהו אפשר שגם נשים יתפללו תשלומין, ומש"כ ואפי למסקנא שיש תשלומין, זהו משום שסמוכים. אבל בנ"ד אצל נשים שחייבות רק תפלה אחת נמצא שאינם סמוכים וכו' עכ"ד. לענ"ד ז"א שהרי מבואר בגמ' בהדיא כמש"כ שהטעם שיש תשלומין הוא משום דצלותא רמי נינהו ולא משום שסמוכים (אלא שלמעשה רק תפלה סמוכה שייך בה תשלומים) (8)

ומש"כ בסו"ד שנשים חייבות רק תפלה אחת וא"כ אינה סמוכה, הנה לעיל כתב שדבריו חוזרים גם על אשה שמתפללת ג' תפילות, וא"כ הוו להו סמוכין, וגם לאשה שמתפללת רק תפלה אחת למשל שחרית ושכחה להתפלל שחרית, הרי במקרה זה ודאי חייבת להתפלל מנחה (מדין תפלה אחת ביום) ואם על אופן זה כוונתו הרי שכן היא סמוכה ולמה לא תוכל לעשות תשלומין לפמ"ש לעיל, סו"ד באול"צ ח"ב פ"ז ה' כד' פסק שיש לאשה תשלומין ומ"מ אין זה בהכרח כשיטת המאור הגדול מרן יביע אומר שהרי פליגי בעיקר חיוב התפלה לנשים שדעת האול"צ שאשה חייבת בג' תפילות (ערבית רשות לדידה) ומינה שיש תשלומין אך לדעת יבי"א ח"ו סי' ז' וח"ט עמ' רלז אין זה מוכרח שיש תשלומין, ומ"מ לפק"ד יש בדברים האמורים להתיר תשלומים ולאסור אכילה קודם תפלה והי"ת יאיר עינינו בתורתו. ואסיים בברכה רמה למו"ר שיאריך ימים על ממלכתו בשיבה טובה והודאה להי"ת על שזכיתי להסתופף בצל ביהמ"ד כחצי שנה והיו לי בנעימים. (9)

ע"ה אליהו חורי ס"ט
החו"פ בעיר האבות באר שבע יע"א

וזה אשר השיב כמוה"ר הגר"ח רבי נר"ו לטענות הנ"ל
(תשובות לפי המצויין במספר בדברי הה"כ נר"ו עליון למעלה )

1. כמו שאין גאוה קודם מנחה וערבית. ובפרט לאכילת עראי כמו עוגה ופירות ותבשיל, כך אצל אשה זה לענין שחרית. תדע. אם אשה אכלה לפני שחרית ונמלכה להתפלל כעת שחרית, וכי אסור לה? איסור גאוה שלפני התפלה אינו איסור גאוה המפורסם שהוא אסור גם לנשים. אלא זוהי גאוה שלפני התפלה שאינו בנשים.

2. גם אם שחרית לאשה מה"ת, היא יכולה ליפטר ממנה ע"י מנחה ולכן נר' שאין לה כל דיני הכנה לתפילת שחרית.

3. באמת מעניין שהמג"א לא דיבר על נשים בכלל, ולא בספרים אחרים. ומכח ההשמטה אין ללמוד כלום.

4. הוא גם לא אסר לנשים. ושתיקה לאו כהודאה.

5. זה בכלל לא מובן, מה ש"נכון" לעשות, ואינו חובה איך אפשר ללמוד ממנו?

6. מנין לנו. ואיך אפשר לומר דכוותה. בזמן שהיא בת תפלה אחת ביום.

7. האמת היא שאני לא מבין כ"כ כללי ס"ס, ואשריך שזכית ללמוד ולעורר בזה.

8. זוהי שאלה יפה. ושפתים ישק. אבל כוונתי לומר שאם אינו חייב בדין ג' תפילות, לא שייך דין סמוכין, וממילא אין דין תשלומין וזהו תוספת למספר 6. שאם איש חייב בג' תפילות, אעפ"כ תשלומין רק לסמוך, אשה שאין לה ג' תפילות אין לה דין סמוך וממילא אין לה תשלומין, ותדע שהמקור של הסעיף שמועיל מדין נדבה, הוא מהכ"מ בפ"ג מהל' תפלה על ההלכה הזאת שתשלומין רק לסמוכין, וממילא זה רק לגברים ולא לנשים. והבן.
9. תודה רבה על הברכות. והמברך יתברך מפי עליון.

לעבד ה' ר' אליהו חורי היקר הי"ו.
חזק ואמץ! ואדרבא תחפש פוסקים שכתבו במפורש כדבריך, אנכי עפר ואפר לא מצאתי כעת. וסליחה שכתבתי לך על אותו מכתב, כדי שהדברים יובנו ויתבארו היטב. יגדיל תורה ויאדיר.

חיים רבי
חולון.

נ.ב אנא. היות ואנחנו לפני בחירות, תשתדל לעורר ולהשפיע שלא לדבר על אנשי צבור בעניני הבחירות מחשש רכילות ולשה"ר, רק לשמוע לגדולי ישראל ותו לא. וזכות הרבים תלוי בך.
הנ"ל