סימן נט - לברך "מיני בשמים" לאחר שבירך "עצי" ו"עשבי"
מאת ה"ה א. רומנו / מחוברת תשרי תשס"ב (שנה ב') סי' ח'
שאלה: מי שבאו לפניו שלשה סוגי בשמים, עצי בשמים, עשבי בשמים, ומיני בשמים כמו מוסק וכיוצא. האם יוכל לברך על שלושתן כל אחד ואחד כברכתו או שמא עליו לברך ברכה אחת בורא מיני בשמים מפני שבזה יפטור כל המינים שלפניו בברכה אחת? ואת"ל, שמברך על כל אחד כברכתו, היאך הדין נוטה באופן שמיני בשמים שהובא לפניו ברכתו בורא מיני בשמים מחמת שהוא ספק עצי וספק עשבי?
תשובה: הנה בהלכות גדולות (הלכות ברכות פ"ו, עמו' עג בהוצאת מכון ירושלים) כתב וז"ל: והיכא דאייתו לקמיה תלתא מיני, עצי בשמים, ומיני בשמים, ועשבי בשמים, צריך לברוכי על כל חד וחד, דכיוון דאין ברכותיהן שוות לא פטרי הדדי, מידי דהוה אפירות. עכ"ל. וכן כתב רב סעדיה גאון בסידורו (עמו' צג) בזה"ל: ואם הריחות האלה באו ביחד וברכתם היא שווה, יכול המברך להתחיל באיזה מהם שהוא רוצה. ואם ברכתם היא שונה, יקדים בורא עצי בשמים, ואחריה בורא שמן ערב. וחוץ מאלה, הדבר ניתן ביד המברך. עכ"ל. הנה מ"ש "וחוץ מאלה" כוונתו לשאר ברכות שהם עשבי בשמים, ומיני בשמים, ונתן ריח טוב בפירות שהזכיר לפני כן בסמוך, באלו אין סדר לברכות אלא מברך כפי רצונו. ולמדנו מדבריו, שאם באו לפניו עצי בשמים עשבי בשמים ומיני בשמים, שמברך על שלושתן אלא שיקפיד לברך על העצי בתחילה ואח"כ יברך על מיני או עשבי כסדר שהוא רוצה. אמנם ראיתי בספר האשכול (הלכות ברכות הריח עמו' סט) שכתב וז"ל: ואם לפניו עצי ועשבי ומיני בשמים, יוכל לברך על כולם מיני בשמים, שכולל הכל. עכ"ל. וכתב עליו הרב נחל האשכול (שם אות טז), משמע אפי' לכתחילה כט"ז סי' רט"ז וכו'. עכ"ל. ור"ל, שהואיל ומיני כולל הכל ויכול לפטור את כולם, לכתחילה צריך לברך על מיני ולפטור את השאר. אולם פשט לשון ספר האשכול שכתב "יוכל לברך" ולא כתב "שצריך לברך" משמע יותר שר"ל, שאם הוא חפץ לברך ברכה אחת על הכל, רשאי לעשות כן אפי' לכתחילה, מפני שברכת מיני כוללת הכל. ולא כברכת הפירות שאינו רשאי לברך לכתחילה על פרי העץ, ברכת בורא פרי האדמה הגם שבדיעבד יצא. אבל ודאי אם ירצה לברך על כל מין ומין כברכתו המבוררת יותר, רשאי לעשות כן וכמ"ש בה"ג ורס"ג הנ"ל.
וראיתי להטור (סימן רטז סעיף י') שכתב וז"ל: ויראה, שאם היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים, ובירך מיני בשמים, פטר הכל, שהכל מיני בשמים. אבל כשעצי בשמים ועשבי בשמים לפניו, אז צריך לברך על כל אחד ואחד. וכן יראה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב, היו לפניו בושם שהוא עץ ובושם שהוא עשב, מברך על כל אחד ואחד לבדו ולא הזכיר מיני בשמים עמהם. אבל רב עמרם כתב, היו לפניו שלושה מינין עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כל אחד ברכה בפני עצמה. עכ"ל. ופירש מרן הב"י דברי הטור, שרצונו לומר, שלכתחילה יברך מיני בשמים על הבושם שבירכתו כך ובברכה זו יפטרו גם עצי ועשבי הבשמים. וכן יראה דעת הרמב"ם שכתב היו לפניו בושם שהוא עץ וכו' ומשמע לרבינו דבדוקא נקט עץ ועשב דאילו היה ביניהם דבר שאינו עץ ולא עשב היה מברך עליו בורא מיני בשמים ופוטר את השאר. אבל רב עמרם כתב, שאע"פ שיש לפניו ג"כ דבר שאינו לא עץ ולא עשב מברך על כל אחד ברכתו הראויה לו והיינו ודאי לכתחילה דאילו בדיעבד כבר נתבאר דעל כולם אם אמר מיני בשמים יצא. אכן מרן בב"י שם דחה דברי הטור, שאין הכרח שהרמב"ם ורב עמרם חולקים כלל, שלא תפס הרמב"ם בלשונו עץ ועשב בדוקא אלא ה"ה אם היה ביניהם דבר שאינו לא עץ ולא עשב דלכתחילה אין אחד פוטר את חבירו. ואיני יודע מהיכן היה נראה לרבינו דלכתחילה מברך על מיני הבשמים ופוטר את השאר דמאי שנא מברכת הפירות שאע"פ שאחת נפטרת מברכת חבירתה בדיעבד לכתחילה מיהא צריך לברך לכל אחת ברכה הראויה לו וכמו שנתבאר בסימן ר"ו ור"ח עכת"ד מרן בב"י [ובה"ג הנ"ל הוא תנא דמסייע לדברי מרן ז"ל בב"י, במה שדימה דינו לברכת הפירות.] ועל פי הדברים האלה פסק מרן בש"ע (שם ס"י), היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כל אחד ברכה הראויה לו. עכ"ל. ובאמת שלפי פירוש הב"ח והפרישה (שם) בדברי הטור, גם לדעת הטור לכתחילה יברך על על מין ומין כברכתו הראויה לו אלא שכוונת הטור לומר שאם בירך על מין שברכתו מיני בשמים (ונתכוין לפטור להב"ח או אפי' בסתמא להפרישה) פטר את הכל. ולא נשאר חולק בזה אלא הט"ז שפירש דברי הטור שר"ל שלכתחילה יקח מין שמברך עליו מיני ויפטור את הכל ואע"פ שבברכת הפירות מברך על כל מין ומין בפני עצמו, ריח שאני, שהריח בא לו שלא בבחירה שלו והריח נכנס מאליו והרי הוא הביא כולם להריח בהם ואף אם יבחור לכתחילה להריח בזה אפשר שיבוא לו תחילה הריח מהשני. ע"כ יברך בדבר שהוא כולל כולם, כיון שיש עכ"פ אחד ביניהם שברכתו כך, משא"כ באכילה שתלוי בבחירה שלו. עכ"ד. אולם כבר כתב עליו הפמ"ג במש"ז, ולענין דינא, אין לנו אלא פסק המחבר והרב דלכתחילה ודיעבד דיני כמו באכילה. עכ"ל. וכבר נתבאר שכפסק מרן ז"ל כן מפורש גם בבה"ג ורס"ג, וכ"ן דעת האשכול.
ועל פי מה שביאר מרן ז"ל בב"י בדעת הרמב"ם, כן יש לפרש גם מה שכתב בספר רוקח (סי' ) בזה"ל: היו לפניו עצי ועשבי מברך עצי ואח"כ עשבי. עכ"ל. וכעין זה כתבו גם בספר השולחן (שער הרביעי) ובספר המאורות (ברכות מג:). לאו דוקא הוא, אלא הוא הדין אם היה עמהם דבר שברכתו מיני, מברך על כל אחד ואחד כברכתו. שכן דעת רבותינו הגאונים ז"ל ולא נמצא מי שחולק עליהם במפורש כלל. וכן הסכימו מרן ורמ"א ז"ל ושאר האחרונים ודלא כהט"ז. הכלל העולה מכל האמור שאם באו לפניו שלשה מיני בשמים, מברך על כל אחד ברכה הראויה לו וזה סדרן: בתחילה יברך עצי בשמים (וכמ"ש רס"ג בסידורו, והרוקח והובא בב"י. ומהריק"ש בערך לחם, וכ"כ כה"ח (שם אות עא בשם הב"ח)1 ואחר כן יברך עשבי בשמים, ולבסוף יברך מיני בשמים (מהריק"ש וכה"ח בשם הב"ח שם, וכ"כ בס' דרך החיים).
ומעתה הבוא נבוא לשאלתנו השנית האם ישתנה הדין הנ"ל באופן שמין "מיני בשמים" שבא לפניו עם שאר מינים הוא דבר שברכתו בורא מיני בשמים מחמת הספק [שכן פסק מרן ז"ל בש"ע (סי' רט"ז ס"ב) שעל כל שיש בו ספק אם הוא עצי או עשבי, מברך "מיני בשמים"]. הנה נלע"ד שבאופן זה, אחר שכבר בירך על שני המינים האחרים "עצי בשמים" "ועשבי בשמים" שוב אינו רשאי לברך "בורא מיני בשמים" מפני שנפטר מן הספק בשתי ברכותיו הראשנות ממה נפשך וכמ"ש הכה"ח (סי' רט"ו אות ל). וכ"כ בפשיטות הגרי"ח זצ"ל בשו"ת רב פעלים ח"ב חאו"ח (סי' כ"ז) בד"ה ודע וכו' שבכה"ג לכל הדעות הרי זה גורם ברכה שאינה צריכה (אלא שיש שם ט"ס הניכר). אמנם אם ירצה להקדים ולברך תחילה על הדבר שיש בו ספק "בורא מיני בשמים" הדבר שנוי במחלוקת ראשונים ואחרונים ז"ל אם נחשב בזה שמקדים ברכת הספק כגורם ברכה שאינה צריכה או שבהיות ואינו עושה מעשה בידים כדי להתחייב בברכה אינו נחשב כגורם ברכה שאינה צריכה וכמו שהאריכו למעניתם בזה בשו"ת רב פעלים (שם), יחו"ד (ח"ו סי' כו), יבי"א ח"ח (חאו"ח סי' כו), ובס' ברכת ה' (שם בהערה 21 ), ובשו"ת אור לציון (שם). והסכמת האחרונים הנ"ל היא, שבחול אין לעשות כן מפני שיש לחוש לסברת הפוסקים שבכה"ג גם כן חשיב כגורם ברכה שאינה צריכה אבל בשבת יש להקל לעשות כן מפני שיש לנו ס"ס בזה שמא כמ"ד דבכה"ג לא חשיב גורם ברכה דאינה צריכה ושמא כפשט דברי הרמב"ם ז"ל שבשבת מותר לגרום ברכה שאינה צריכה וכמו שביאר מוה"ר הברכ"ה זצ"ל (שם). ואע"פ שאין עושים ס"ס בברכות משום חומר איסור ברכה לבטלה וברכות לא מעכבות ואנו אומרים סב"ל אפי' יהיו כמה ספיקות בדבר כמ"ש הגאון ר' דוד פארדו זצ"ל בשו"ת מכתם לדוד (חאו"ח סי' ג) ועלו אתו בהסכמה רוב האחרונים, מ"מ זהו דוקא בברכה שאינה צריכה שאינו מחוייב בה או שיש מי שאומר שאין צריך לברך מפני שאנו חוששים לדעת הרמב"ם ודעימיה דברכה שאינה צריכה אסור מן התורה משא"כ לגרום שיהא חייב בברכה שאין איסורה אלא מדברי סופרים לכל הדעות, בספק אנו הולכים להקל ככל ספק דרבנן, ואין זה ענין לסב"ל. וחילוק זה האחרון כתב לי אותו הרה"ג ר' חננאל הכהן הי"ו בתשובה לשאלה. וכן השיב לי בפשיטות מוה"ר הגר"ח רבי שליט"א. אמנם הכה"ח סי' רט"ז אות לא כתב, שאם יקדים מיני על הספק כיון שהוא מכוין בברכה זו לפטור את ספק מין עץ או מין עשבי איך יוכל לחזור ולברך עצי או עשבי. ע"ש. הנה מדברי הפוסקים שהביא הרב רב פעלים בתשובתו הנ"ל מוכח שהם סוברים שבכה"ג אף אם יברך תחילה על מין הספק "מיני בשמים" רשאי לברך על השאר עצי או עשבי מפני שאין אדם מתכוין מן הסתם לפטור בברכה כוללת דברים שיכול לברך עליהם ברכה פרטית. וע"ע בשו"ת יבי"א (שם סוף אות ג') מה שהעיר ע"ד כה"ח בדין זה. ודוק.
ומ"מ דבר פשוט ומוסכם לכל הדעות שאין אדם רשאי לברך ברכת "בורא מיני בשמים" על מין שהוא ספק לאחר שבירך על שאר מינים עצי ועשבי ואפי' בשבת ויו"ט מפני שנפטר ממה נפשך, ואין לו להוסיף ברכה מיותרת משום שהיא ברכה שאינה צריכה. וכמ"ש הכה"ח (שם אות לא) וכן מתבאר מדברי הגרי"ח בבא"ח (ש"ר, פ' ואתחנן הלכה י) ע"ש. ובשו"ת רב פעלים (שם), שבכה"ג לכו"ע אינו רשאי לעשות כן כיעו"ש. וכן מתבאר בשו"ת יבי"א (שם). וגם אני שמעתי מפי ידי"ן ר' משה פרמנש הי"ו ששאל את מוה"ר הגר"מ הלוי על הדבר הזה, והשיבו כאמור. ושוב הראוני שכן מתבאר בספרו ברכת ה' ח"ג פ"ט בהערה 40 ד"ה אולם וכו' כיעו"ש. ולית דין צריך בשש.
פירות הנושרין מכל האמור: שאם באו לפניו שלשה סוגי בשמים, לכתחילה ראוי לברך תחילה בורא עצי בשמים, ואחר כן בורא עשבי בשמים, ולבסוף צריך לברך ברכת בורא מיני בשמים. במה דברים אמורים, כשסוג "מיני בשמים" הוא דבר שברכתו מיני בשמים מכח ודאי כגון מוסק וכיו"ב אבל אם מברך עליו "מיני בשמים" מכח ספק, אינו רשאי לברך אלא שני הברכות הראשונות בלבד ובזה נפטר "מיני בשמים" ממה נפשך ואינו רשאי גם להקדימו אל שני הברכות הנ"ל מפני שבזה הוא גורם לברכה שאינה צריכה לדעת כמה מן הפוסקים. בד"א, בחול אבל בשבת אע"פ שאינו רשאי לברך עליו לבסוף מהטעם האמור לעיל, מ"מ רשאי לברך עליו בתחילה "בורא מיני בשמים" מטעם ס"ס וכמ"ש בס' ברכ"ה.