מדרש רבה - חומש בראשית

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

פרשה סח פרשה סט פרשה ע פרשה עא פרשה עב פרשה עג פרשה עד

סדר ויצא

פרשה סח

א וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי ג, כג כד): אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ [וגו'] אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד. אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח, זֶה יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב. אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן. (משלי ג, כד): וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ, (בראשית כח, יב): וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

ב רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (תהלים קכא, א): שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָֹּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, אֶשָֹּׂא עֵינַי אֶל הַהוֹרִים לְמַלְפָנַי וְלִמְעַבְּדָנַי. (תהלים קכא, א): מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי, אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ (בראשית כד, י): וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִים וגו', וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא צָמִיד אֶחָד. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר גָּדוּד שִׁלְּחוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שִׁלַּח עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁעָמַד עֵשָׂו וּנְטָלָהּ מִמֶּנּוּ. חָזַר וְאָמַר מָה אֲנָא מוֹבֵד סִבְרִי מִן בָּרְיִי, חַס וְשָׁלוֹם, לֵית אֲנָא מוֹבֵד סִבְרִי מִן בָּרְיִי, אֶלָּא (תהלים קכא, ב): עֶזְרִי מֵעִם ה'. (תהלים קכא, ג): אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ, (תהלים קכא, ה): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וגו', (תהלים קכא, ז): ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן. (תהלים קכא, ז): יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ, מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. (תהלים קכא, ח): ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

ג רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח (משלי יט, יד): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן (בראשית כד, נ): וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים (שופטים יד, ד): וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, (בראשית כד, סג): וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

ד רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח (תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר לָהּ לְשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּדִכְתִיב (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמְרָה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו, אָמַר לָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לֵיהּ, וְדָא הוּא אֻמָּנוּתֵיהּ, אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמָּה עֲבָדִים כַּמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָן. אָמַר לָהּ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. הָלַךְ לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מֶה עָשְׂתָה נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, אָמְרָה פְּלַן יִסַּב לִפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּסַּב לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָן בְּלַיְלָה אַחַת. לְמָחָר אֲתוֹן לְגַבָּהּ דֵּין מוֹחֵיהּ פְּצִיעָא, דֵּין עֵינוֹ שְׁמִיטָא, דֵּין רַגְלֵיהּ תְּבִירָא. אָמְרָה לְהוֹן מַה לְּכוֹן, דָּא אֲמָרָה לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדֵין, וְדֵין אֲמַר לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדָא. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ לֵית אֱלוֹהַּ כֶּאֱלָהֲכוֹן, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכוֹן נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת יָפֶה אָמַרְתָּ. אָמַר לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה עוֹשֶׂה לָהֶן מְזַוְּגָן בְּעַל כָּרְחָן שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, בְּכִי וְשִׁירוֹת, מַאן דִּבְעֵי אוֹמֵר שִׁירָה וּמַאן דְּלָא בְעֵי בָּכֵי.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הֱשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת מַשְׁפִּיל לָזֶה וּמֵרִים לָזֶה, וּמוֹרִיד לָזֶה וּמַעֲלֶה לָזֶה. הֱוֵי אוֹמֵר (תהלים עה, ח): אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק בָּא זִוּוּגוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.

ה חִזְקִיָּה אָמַר בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלשׁ שָׁנִים הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב בְּעֵת שֶׁנָּטַל אֶת הַבְּרָכוֹת, עָשָׂה עוֹד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר, עָשָׂה עוֹד שִׁבְעָה שָׁנִים שֶׁעָבַד בְּרָחֵל, וְנִמְצָא נוֹשֵׂא אִשָּׁה בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, וְעֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֶה לַצַּדִּיקִים וּמַקְדִּים לָרְשָׁעִים.

אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּבָר כְּתִיב (בראשית כח, ז): וַיִּשְׁמַע אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כח, י): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, אֶלָּא אָמַר, אַבָּא בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ מֵהֵיכָן הוּרְשָׁה, לֹא מִבְּאֵר שָׁבַע, אַף אֲנִי הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִבְאֵר שָׁבַע, אִם נוֹתֵן לִי רְשׁוּת הֲרֵי אֲנִי יוֹצֵא וְאִם לָאו אֵינִי יוֹצֵא, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.

ו וַיֵּצֵא (בראשית כח, י), וְכִי לֹא יָצָא מִשָּׁם אֶלָּא הוּא, וַהֲרֵי כַּמָּה חֲמָרִים וְכַמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ, וְאַתְּ אָמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, רַבִּי [זעירא] עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר הוּא זִיוָהּ הוּא הֲדָרָהּ, יָצָא מִשָּׁם פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְדִכְוָתָהּ (רות א, ז): וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה וגו', וַתֵּצֵא, וְכִי לֹא יָצָא מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא הִיא, וַהֲרֵי כַּמָּה חֲמָרִים כַּמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ וְאוֹמֵר וַתֵּצֵא, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּשֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר הוּא זִיוָהּ הוּא הֲדָרָהּ, יָצָא מִשָּׁם פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהּ, נִיחָא דְּתַמָּן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת בִּלְבָד, אֶלָּא הָכָא דַּהֲוֵי יִצְחָק וְרִבְקָה. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר לֹא דוֹמָה זְכוּתוֹ שֶׁל צַדִיק אֶחָד לִזְכוּתוֹ שֶׁל שְׁנֵי צַדִּיקִים.

ז מִבְּאֵר שָׁבַע (בראשית כח, י), רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר מִבְּאֵרָהּ שֶׁל שְׁבוּעָה, אָמַר שֶׁלֹא יַעֲמֹד עָלַי אֲבִימֶלֶךְ וְיֹאמַר הִשָּׁבְעָה לִי כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּע לִי זְקֵנְךָ, נִמְצֵאתִי מַשְׁהֶה בְּשִׂמְחַת בָּנַי שִׁבְעָה דוֹרוֹת. רַב הוּנָא אָמַר מִבְּאֵרָהּ שֶׁל בְּכוֹרָה, אָמַר שֶׁלֹא יַעֲמֹד עָלַי עֵשָׂו וִיעַרְעֵר עַל הַבְּכוֹרָה וְיֹאמַר לִי כָּךְ הָיִיתָ מְרַמֶּה בִּי וְנוֹטֵל אֶת בְּכוֹרָתִי, וְנִמְצֵאתִי מְאַבֵּד אוֹתָהּ שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, לג): הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם. מִבְּאֵר שָׁבַע, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מִבְּאֵרָהּ שֶׁל בְּרָכוֹת, אָמַר שֶׁלֹא יַעֲמֹד עָלַי עֵשָׂו וְיֹאמַר לִי כָּךְ הָיִיתָ מְרַמֶּה בִּי וְנוֹטֵל אֶת הַבְּרָכוֹת, וְנִמְצֵאתִי מְאַבֵּד אוֹתָהּ יְגִיעָה שֶׁיָּגְעָה בִּי אִמִּי.

ח וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י), רַבָּנָן אָמְרֵי בֶּן יוֹמוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּלִשָּׁנְהוֹן דִּבְרִיָּתָא הוּא, פְּלַן אֲזֵיל לְקֵיסָרִין וְעַד כַּדּוּן הוּא עַל זְוָדַיָא. חָרָנָה, תָּנָא בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה כָּל דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ למ"ד בִּתְחִלָּתוֹ נִתַּן לָהּ ה"א בְּסוֹפָהּ, סְדוֹמָה, שְׂעִירָה, מִצְרַיְמָה, חָרָנָה. אֵיתִיבֵיהּ וְהָכְתִיב (תהלים ט, יח): יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, רַבִּי אַבָּא בֶּן זַבְדָא אָמַר לָאַמְבַּטִּי הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּשְּׁאוֹל.

ט וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (שמות לג, כא): הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (דברים לג, כז): מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאִם עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צ, א): ה' מָעוֹן אַתָּה, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ.

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן לְגִבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵלָיו מְשֻׁפָּעִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב וְאֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ח): כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר, מַהוּ וַיִּפְגַּע, צַלִּי, בַּמָּקוֹם, צַלִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת, אַבְרָהָם, תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וגו', וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמב, ג): אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַל תִּשָֹּׂא בַּעֲדָם וגו' וְאַל תִּפְגַּע בִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כז, יח): וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר ה' אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּה' צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה, בְּעַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ.

דָּבָר אַחֵר, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, רַבָּנָן אָמְרֵי כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּם, תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲפִלּוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב יֵשׁ לָהּ קֶבַע, כְּנֶגֶד אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים בָּאוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ.

י וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר נַעֲשָׂה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּמִין כּוֹתֶל לְפָנָיו. (בראשית כח, יא): כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, רַבָּנָן אָמְרֵי כִּיבָּא הַשֶּׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לִפְרָקִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ כִּיבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כִּיבּוּ אֶת הַפָּנָסִין שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָה. כָּךְ הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין אָמַר שָׁמַע קוֹלָן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, אֲתָא שִׁמְשָׁא, אֲתָא שִׁמְשָׁא. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יוֹסֵף (בראשית לז, ט): וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אָמַר יַעֲקֹב מִי גִּלָּה לוֹ שֶׁשְּׁמִי שֶׁמֶשׁ. אוֹתָן שְׁתֵּי שָׁעוֹת שֶׁהִשְׁקִיעַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה בְּצֵאתוֹ מִבֵּית אָבִיו אֵימָתַי הֶחֱזִירָן, בַּחֲזִירָתוֹ לְבֵית אָבִיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מָה אַתָּה בְּצֵאתְךָ הִשְׁקַעְתִּי חַמָּה וּבַחֲזִירָתְךָ הֶחֱזַרְתִּי לְךָ גַּלְגַּל חַמָּה, כָּךְ בָּנֶיךָ בְּצֵאתָם (ירמיה טו, ט): אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, וּבַחֲזִירָתָן (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי וגו'.

יא וַיִּקַח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁנֵים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים נָטַל, כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אָמַר אַבְרָהָם לֹא הֶעֱמִידָן, יִצְחָק לֹא הֶעֱמִידָן, אֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֵּיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יָדַע שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר נָטַל שָׁלשׁ אֲבָנִים, אָמַר, אַבְרָהָם יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, יִצְחָק יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלַי, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ, יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלָיו. רַבָּנָן אָמְרֵי מִעוּט אֲבָנִים שְׁנַיִם, אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ פְּסֹלֶת, יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה. וְיִצְחָק יָצָא עֵשָׂו וְכָל אַלּוּפָיו. וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת שְׁתֵּי אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא הֵימֶנִּי פְּסֹלֶת. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב וְנָתַן תַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַחַיּוֹת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר כְּתִיב (מיכה א, ג): כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וגו', מִי שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹתָן הָאֲבָנִים שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב אָבִינוּ תַּחַת רֹאשׁוֹ נַעֲשׂוּ תַּחְתָּיו כְּמִטָּה וּכְפַרְנוֹס, מָה רְטִיבָה הִרְטִיב (שיר השירים א, יז): קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים וגו'. צַדִּיקִים וְצַדִּיקוֹת נְבִיאִים וּנְבִיאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כָּאן שָׁכַב אֲבָל כָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה טָמוּן בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכָב. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כָּאן שָׁכַב, אֲבָל כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁעָמַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן לֹא שָׁכָב, וּמָה הָיָה אוֹמֵר, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים קכד, א): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, מַה טַּעַם (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא.

יב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם (בראשית כח, יב), אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, חַד בַּר נָשׁ אֲזַל לְגַבֵּי רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אֲמַר לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶלְמִי אָמְרִין לִי אֲזֵיל סַב פּוֹעָלַיָּא דַּאֲבוּךְ מִן קַפּוֹדְקִיָּא, אֲמַר לֵיהּ וַאֲזַל אֲבוּךְ לְקַפּוֹדְקִיָּא מִן יוֹמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ זִיל מְנֵי עֶשְׂרִים שְׁרָיֵי בְּכָרְסָא דְבֵיתָךְ אַתְּ מַשְׁכַּח לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לֵית בְּהוֹן עֶשְׂרִין. אֲמַר לֵיהּ וְאִי לֵית בְּהוֹן עֶשְׂרִין מְנֵי מִן רֵאשֵׁיהוֹן לְסוֹפֵיהוֹן וּמִן סוֹפֵיהוֹן לְרֵאשֵׁיהוֹן וְאַתְּ מַשְׁכַּח, אֲזַל מְנָא וְאַשְׁכַּח כֵּן. וּמִנַּיִן יַלִּיף לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מִן קַפּוֹדְקִיָּא. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא לֵית חֲלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹן, וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה הַכֶּבֶשׁ. מֻצָּב אַרְצָה, זֶה מִזְבֵּחַ (שמות כ, כד): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁרֵיחָן עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, אֵלּוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, שֶׁהֵם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ. (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, (עמוס ט, א): רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ, רַבָּנָן פָּתְרִין לֵיהּ בְּסִינַי. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה סִינַי. מֻצָּב אַרְצָה (שמות יט, יז): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה (דברים ד, יא): וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמָיִם.

דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה סִינַי, אוֹתִיּוֹת דְּדֵין הוּא אוֹתִיּוֹת דְּדֵין. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עַל שֵׁם (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן. וְלָמַדְנוּ לַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרְאוּ מַלְאָכִים, דִּכְתִיב (חגי א, יג): וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ ה' בְּמַלְאֲכוּת ה' לָעָם. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. עֹלִים (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. וְיֹרְדִים, זֶה משֶׁה (שמות יט, יד): וַיֵּרֶד משֶׁה. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, רַבִּי שַׂלְמוֹנִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר תַּרְכּוּסָא שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם הֶרְאָה לוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אַתְּ הוּא רֶגֶל שְׁלִישִׁי. הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, מָה הַחֶבֶל הַזֶּה פָּחוּת מִשְׁלשָׁה אֵין מַפְקִיעִין אוֹתוֹ, כָּךְ הָאָבוֹת אֵין פָּחוֹת מִשְׁלשָׁה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר עוֹלָם וּשְׁלִישׁ עוֹלָם הֶרְאָה לוֹ, עֹלִים אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם וְיֹרְדִים שְׁנַיִם. וּמִנַּיִן שֶׁהַמַּלְאָךְ שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י, ו): וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָּרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחשֶׁת קָלָל. רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בַּסֻּלָּם, וְחַד אָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בְּיַעֲקֹב. מַאן דְּאָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בַּסֻּלָּם, נִיחָא. וּמַאן דְּאָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בְּיַעֲקֹב, מַעֲלִים וּמוֹרִידִים בּוֹ אָפְזִים בּוֹ קָפְזִים בּוֹ שׂוֹנְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ג): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, אַתְּ הוּא שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ חֲקוּקָה לְמַעְלָה, עֹלִים לְמַעְלָה וְרוֹאִים אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ, וְיֹרְדִים לְמַטָּה וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ יָשֵׁן. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן, עוֹלִים לְבַסִּילְקִי וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ דָּן, וְיוֹצְאִים בַּפַּרְוָד וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ יָשֵׁן.

דָּבָר אַחֵר, לְמַעֲלָן, כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר זְכוּתוֹ, עוֹלֶה. חוֹבָתוֹ, יוֹרֵד. לְמַטָּן, כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר זְכוּתוֹ, יוֹרֵד. חוֹבָתוֹ, עוֹלֶה.

דָּבָר אַחֵר, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, עֹלִים אוֹתָם שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֹרְדִים, אֵלּוּ שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שֶׁגִּלּוּ מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְחוּ מִמְּחִצָּתָן קל"ח שָׁנָה, רַבִּי תַּנְחוּמָא הֲוָה מַפִּיק לִשָּׁנָא קָלָא.

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ (בראשית יט, יג): כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, הֵיכָן חָזְרוּ, כָּאן, עֹלִים וְיֹרְדִים, עֹלִים וְאַחַר כָּךְ יֹרְדִים.

יג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָה בַּגָּלוּת, (בראשית כח, י): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, הֵאיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. (בראשית כח, י): וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, הֵאיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה א, יב): אֲשֶׁר הוֹגָה ה' בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ. (בראשית כח, יא): וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, (ישעיה ה, ח): עַד אֶפֶס מָקוֹם. (בראשית כח, יא): וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, (ירמיה טו, ט): אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה וגו'. (בראשית כח, יא): וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, (איכה ד, א): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. (בראשית כח, יא): וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, (ירמיה יג, יח): כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם. (בראשית כח, יא): וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, (ירמיה ג, כה): נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ. (בראשית כח, יב): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה חֲלוֹמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר. וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה צַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, הוּא סֶמֶל הוּא סֻלָּם, אוֹתוֹי דְּדֵין הוּא אוֹתוֹי דְּדֵין. (בראשית כח, יב): מֻצָּב אַרְצָה, (דניאל ג, א): אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא. (בראשית כח, יב): וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, (דניאל ג, א): רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת. (בראשית כח, יב): וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. (בראשית כח, יב): עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, מַעֲלִים בּוֹ וּמוֹרִידִים בּוֹ, אָפְזִים בּוֹ, קָפְזִים בּוֹ, שׂוֹנְטִים בּוֹ. (דניאל ג, יח): יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּד. (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, אָמַר לָהֶם לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל ג, כו): עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה פֻּקוּ וֶאֱתוֹ.

דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, זֶה דָּנִיֵּאל. עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, שֶׁעָלָה וְהוֹצִיא אֶת בִּלְעוֹ מִתּוֹךְ פִּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה נא, מד): וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו. שֶׁהָיָה לוֹ תַּנִּין אֶחָד לִנְבוּכַדְנֶצַּר וְהָיָה בּוֹלֵעַ כָּל מַה שֶׁהָיוּ מַשְּׁלִיכִין לְפָנָיו, אָמַר לוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר לְדָנִיֵּאל, כַּמָּה כֹּחוֹ גָּדוֹל שֶׁבּוֹלֵעַ כָּל מַה שֶּׁמַּשְׁלִיכִין לְפָנָיו. אָמַר לוֹ דָּנִיֵּאל, תֵּן לִי רְשׁוּת וַאֲנִי מַתִּישׁוֹ. נָתַן רְשׁוּת. מֶה עָשָׂה, נָטַל תֶּבֶן וְהִטְמִין לְתוֹכוֹ מַסְמְרִים הִשְׁלִיךְ לְפָנָיו וְנִקְבוּ מַסְמְרִים אֶת בְּנֵי מֵעָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו.

יד דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה חֲלוֹמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ב, לא): וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא וגו'. מֻצָּב אַרְצָה, (דניאל ב, לא): וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, (דניאל ב, לא): צַלְמָא דִכֵּן רַב. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים שְׁנַיִם, וְיֹרְדִים שְׁנַיִם, אֵלּוּ שָׂרֵי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁשָּׁלְטָנוּתָן גּוֹמֶרֶת בָּהֶן. עֹלִים וְיֹרְדִים, יוֹרְדִים וְעוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עֹלִים וְיֹרְדִים, עוֹלִין הֵם וַעֲלִיָה תְּהֵא לָהֶם, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד יָרוּד מֵחֲבֵרוֹ. כְּתִיב (דניאל ב, לב): הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב [טב חדוהי ודרעוהי די כסף וגו']. בָּבֶל לְמַעְלָה מִכֻּלָּם, כְּדִכְתִיב (דניאל ב, לח): אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא, וּכְתִיב (דניאל ב, לט): וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִנָּךְ, וּכְתִיב (דניאל ב, לט): וּמַלְכוּ תְּלִיתָאָה אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא, וּכְתִיב בְּסֵיפָא (דניאל ב, מב): וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא מִנְּהֵן פַּרְזֶל וּמִנְּהֵן חֲסַף מִן קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַּקִּיפָה וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵא תְבִירָה. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, כְּתִיב (דניאל ב, מד): וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין וגו'.

פרשה סט

א וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' וגו' (בראשית כח, יג), רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פָּתַח (תהלים סג, ב): כָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא (תהלים סג, ב): צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַּהּ לְךָ, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כַּכְּמֵהוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן מְצַפִּין לְמַיִם. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּשֵׁם שֶׁנַּפְשִׁי צָמְאָה לְךָ כֵּן רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בִּי צְמֵאִים לְךָ, הֵיכָן, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם. (תהלים סג, ב): [על] כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ, עַל כֵּן בַּקְּדֻשָּׁה חֲזִיתִיךָ. (תהלים סג, ב): לִרְאוֹת עֻזְּךָ, זוֹ פַּמַּלְיָא שֶׁלְּךָ (תהלים סג, ב): וּכְבוֹדֶךָ, וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.

ב רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח (משלי כז, יז): בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, כָּךְ אֵין תַּלְמִיד חָכָם מִתְחַדֵּד אֶלָּא בַּחֲבֵרוֹ, בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד וְאִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ, אִישׁ זֶה יַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁעָמַד אָבִינוּ יַעֲקֹב אִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ, שֶׁנִּתְיַחֲדָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה, וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.

ג אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה וְהָיוּ זְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁבָּא מֵנִיקְתּוֹ שָׁחָה עָלָיו מֵנִיקְתּוֹ וּבָרְחוּ מֵעָלָיו, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּלֶּה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְחוּ מֵעָלָיו. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר, עָלָיו, עַל סֻלָּם. וְחַד אָמַר, עָלָיו, עַל יַעֲקֹב. מַאן דְּאָמַר עָלָיו, עַל הַסֻּלָּם, נִיחָא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עָלָיו, עַל יַעֲקֹב, מִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָרְשָׁעִים מִתְקַיְּמִין עַל אֱלֹהֵיהֶם, (בראשית מא, א): וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר, אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵיהֶם מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמֶר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם.

ד רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי פִּינְחָס אָמַר שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה פְּעָמִים מַזְכִּיר הָאָבוֹת בַּתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד כֵּן קָבְעוּ חֲכָמִים שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵם, אֱמֹר לוֹ וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, לֵית הוּא מִן הַמִּנְיָן. וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שִׁבְעָה עָשָׂר הֵם, אֱמֹר לוֹ (בראשית מח, טז): וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, חַד מִנְהוֹן. (בראשית כח, יג): הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ, רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא אָמַר קְפָלָהּ כְּפִינְקָס וּנְתָנָהּ תַּחַת רֹאשׁוֹ, כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר מִן תְּחוֹת רֵישָׁא דִידָךְ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא נִקְבַּר עָלֶיהָ.

ה וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר (בראשית כח, יד), מַה עֲפַר הָאָרֶץ אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בַּמַּיִם, כָּךְ בָּנֶיךָ אֵין מִתְבָּרְכִין אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כְּמַיִם, וּמַה עֲפַר הָאָרֶץ מְבַלֶּה אֶת כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כָּךְ בָּנֶיךָ מְבַלִּין אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם. וּמָה עָפָר עָשׂוּי דַּיִּשׁ לַכֹּל, כָּךְ בָּנֶיךָ עֲשׂוּיִם דָּיִשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, כג): וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד מוֹגַיִךְ, מַהוּ מוֹגַיִךְ אִלֵּין דִּמְמִיגִין מַחָתִיךְ [נסח אחר: מכתיך] וּמְיַסְּרִין אוֹתָךְ וּמַתִּישִׁין אֶת כֹּחֵךְ. אֲפִלּוּ כֵּן לְטוֹבָתֵךְ מְשַׁקְשְׁקִין וּמְמָרְקִין לָךְ מִן חוֹבִיךְ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים סה, יא): בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. (ישעיה נא, ג): אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה, מָה הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם, הָיוּ מַרְבִּיצִים אוֹתָן בְּפוֹלָטְרִיּוֹת וּמַעֲבִירִין כָּרִים עֲלֵיהֶם. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר הִיא סִימָן טוֹב, מַה פְּלָטִירָה זוֹ מְבַלָּה אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים וְהִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם, כָּךְ בָּנֶיךָ מְבַלִּים אֶת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם. (בראשית כח, יד): וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אַתְּ הוּא תַּרְעַיָא דְיַמָּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר אַף חֲלוּקֵי יְחֶזְקֵאל הֶרְאָה לוֹ, וַהֲלוֹא לֹא פֵּרַשׁ יְחֶזְקֵאל אֶלָּא מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרַשׁ (ישעיה נד, ג): כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וגו':

ו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ (בראשית כח, טו), רַבָּנָן אָמְרֵי עַל הַכֹּל הֱשִׁיבוֹ וְעַל הַפַּרְנָסָה לֹא הֱשִׁיבוֹ. (בראשית כח, כ): אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אָמַר לוֹ הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ. (בראשית כח, כ): וּשְׁמָרַנִּי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. (בראשית כח, כא): וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. וְעַל הַפַּרְנָסָה לֹא הֱשִׁיבוֹ, אָמַר רַבִּי אִיסֵי אַף עַל הַפַּרְנָסָה הֱשִׁיבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, וְאֵין עֲזִיבָה אֶלָּא פַּרְנָסָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לז, כה): וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וגו'.

ו וַיִּיקַּץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ (בראשית כח, טז), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִמִּשְׁנָתוֹ. (בראשית כח, טז): וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אָכֵן הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ. (בראשית כח, יז): וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר הַסֻּלָּם הַזֶּה עוֹמֵד בִּבְאֵר שֶׁבַע וְשִׁפּוּעוֹ מַגִּיעַ עַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַה טַּעַם וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם, וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן הַסֻּלָּם הַזֶּה עוֹמֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְשִׁפּוּעוֹ מַגִּיעַ עַד בֵּית אֵל, מַה טַּעַם, וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל. אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם, אָמַר רַב אַחָא עָתִיד הַשַּׁעַר הַזֶּה לְהִפָּתַח לְהַרְבֵּה צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בָּךְ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָן גָּבוֹהַּ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּן, אֶלָּא שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה מִיל, מַה טַּעַם, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם, מִנְיַן וְזֶ"ה.

דָּבָר אַחֵר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי, וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, זֶה בָּנוּי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים סח, לו): נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, וְאֵין זֶה, הֲרֵי חָרֵב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ה, יז): עַל זֶה הָיָה דָּוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמז, יג): כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ.

ח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן וגו' וַיִּצֹּק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ (בראשית כח, יח), שֻׁפַּע לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם כִּמְלֹא פִי הַפַּךְ. (בראשית כח, יט): וְאוּלָם לוּז, הִיא לוּז שֶׁצּוֹבְעִין בָּהּ אֶת הַתְּכֵלֶת, הִיא לוּז שֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב וְלֹא בִּלְבְּלָהּ, נְבוּכַדְנֶצַּר וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ. הִיא לוּז שֶׁלֹא שָׁלַט בָּהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת מֵעוֹלָם, הַזְּקֵנִים שֶׁבָּהּ מֶה עוֹשִׂין לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵם זְקֵנִים הַרְבֵּה מוֹצִיאִין אוֹתָם חוּץ לַחוֹמָה וְהֵם מֵתִים.

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ לוּז, כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס בָּהּ הִטְרִיף מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כַּלּוּז. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַה לּוּז אֵין לָהּ פֶּה, כָּךְ לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִיר.

אָמַר רַבִּי סִימוֹן לוּז הָיָה עוֹמֵד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא אָמַר לוּז הָיָה עוֹמֵד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְהָיָה לוּז חָלוּל וְהָיוּ נִכְנָסִין דֶּרֶךְ הַלּוּז לִמְּעָרָה, דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה לָעִיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים א, כד כה): וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד. וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ. רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲבַד לָהּ הַפְטָרָה, מָה אִם זֶה שֶׁלֹא הָלַךְ לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְרַגְלָיו אֶלָּא עַל שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּאֶצְבַּע נִצֹּל מִן הַפֻּרְעָנֻיּוֹת, יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים חֶסֶד עִם גְּדוֹלֵיהֶם בִּידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

פרשה ע

א וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וגו' וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל (בראשית כח, כ), כְּתִיב (תהלים סו, יד): אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הַבַּבְלִי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי, שֶׁנֶּדֶר מִצְוָה בְּעֵת צָרָתוֹ, מַהוּ לֵאמֹר, לֵאמֹר לַדּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹדְרִים בְּעֵת צָרָתָן. יַעֲקֹב פָּתַח בַּנֶּדֶר תְּחִלָּה לְפִיכָךְ כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹדֵר לֹא יִהְיֶה תּוֹלֶה אֶת הַנֶּדֶר אֶלָּא בוֹ.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב (תהלים קלב, ב): אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב, לַאֲבִיר אַבְרָהָם וְלַאֲבִיר יִצְחָק אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב, תָּלָה אֶת הַנֶּדֶר בְּמִי שֶׁפָּתַח בּוֹ תְּחִלָּה.

ב רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אִידִי אָמַר כְּתִיב (דברי הימים א כט, ט): וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַה' וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּלְפִי שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בְּמִצְוַת נְדָבָה וְעָלָה בְּיָדָן לְפִיכָךְ שָׂמְחוּ, לְפִיכָךְ מַהוּ אוֹמֵר (דברי הימים א כט, י): וַיְבָרֶךְ דָוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וגו', אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא (דברי הימים א כט, י): אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, תָּלָה אֶת הַנֶּדֶר בְּמִי שֶׁפָּתַח בּוֹ תְּחִלָּה.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה עוֹד מִן אַתְרָא לֵית הִיא חֲסֵרָה, וַיִּדְרוּ יִשְׂרָאֵל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (במדבר כא, ב): וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא.

ג אַרְבָּעָה הֵן שֶׁנָּדְרוּ, שְׁנַיִם נָדְרוּ וְהִפְסִידוּ, שְׁנַיִם נָדְרוּ וְנִשְׂתַּכָּרוּ. יַעֲקֹב, נָדַר וְהִפְסִיד. יִפְתָּח, נָדַר וְהִפְסִיד. חַנָּה, נָדְרָה וְנִשְׂתַּכָּרָה. יִשְׂרָאֵל, נָדְרוּ וְנִשְׂתַּכָּרוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, ב): וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר וגו'.

ד רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי יוֹנָתָן חַד אֲמַר מְסֹרֶסֶת הִיא הַפָּרָשָׁה, וְאַחֲרִינָא אֲמַר עַל הַסֵּדֶר נֶאֶמְרָה. מַאן דְּאָמַר מְסֹרֶסֶת הִיא הַפָּרָשָׁה, שֶׁכְּבָר הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וְהוּא אוֹמֵר (בראשית כח, כ): אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֶתְמָהָא. מַאן דְּאָמַר עַל הַסֵּדֶר נֶאֶמְרָה מָה אֲנִי מְקַיֵּם אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב אִם יִתְקַיְּמוּ לִי הַתְּנָאִים שֶׁאָמַר לִי לִהְיוֹת עִמִּי וּלְשָׁמְרֵנִי אֲנִי אֲקַיֵּם אֶת נִדְרִי. רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבָּנָן, רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִּי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, מִלָּשׁוֹן הָרָע, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה ט, ב): וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר. וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, מִגִּלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לט, ו): וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל, לָשׁוֹן נָקִי. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים, מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. רַבָּנָן פָּתְרִין לָהּ בְּכָל עִנְיָנָא, אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִּי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִגִּלּוּי עֲרָיוֹת, מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, מִלָּשׁוֹן הָרָע. אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (עמוס ח, יד): הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָן וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע. וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, כ): כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת וגו'. וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָא שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א, טו): בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם וגו'. וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, א): וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב.

ה וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ (בראשית כח, כ), עֲקִילַס הַגֵּר נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לוֹ הֲרֵי כָּל שִׁבְחוֹ שֶׁל גֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יח): וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, אָמַר לוֹ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ, דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ, וּבָא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ בְּקָנֶה. נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

[נסח אחר: עקילס הגר בא ושאל את רבי אליעזר אמר לו הרי חבה שחבב הקדוש ברוך הוא את הגר, דכתיב: ואהב גר לתת לו לחם ושמלה, כמה טוסין אית לי כמה פוסיני אית לי אפלו על עבדי לא משגיחין, נזף ביה ואזיל לגבי רבי יהושע],

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי דָּבָר שֶׁנִתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן אַתְּ מוֹשִׁיטוֹ לָזֶה בְּקָנֶה. [אזל לגבי רבי יהושע] הִתְחִיל מְפַיְסוֹ בִּדְבָרִים. לֶחֶם, זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ט, ה): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי. שִׂמְלָה, זוֹ טַלִּית, זָכָה אָדָם לְתוֹרָה, זָכָה לְטַלִּית. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵן מַשִֹּׂיאִין אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַכְּהֻנָּה וְהָיוּ בְּנֵיהֶם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמַעֲלִים עוֹלוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

דָּבָר אַחֵר, לֶחֶם, זֶה הַפָּנִים. וְשִׂמְלָה, אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה. הֲרֵי בַּמִּקְדָּשׁ. אֲבָל בַּגְּבוּלִים, לֶחֶם, זוֹ חַלָּה. וְשִׂמְלָה, זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. אָמְרוּ, אִלּוּלֵי אֲרִיכוּת פָּנִים שֶׁהֶאֱרִיךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִם עֲקִילַס הָיָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ, וְקָרָא עָלָיו (משלי טז, לב): טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׂיחָתָן שֶׁל אָבוֹת וַעֲשָׂאָן מַפְתֵּחַ לִגְאֻלָּתָן שֶׁל בָּנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ: וְהָיָה לִי לֵאלֹהִים, חַיֶּיךָ, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ אֵינִי נוֹתְנָן אֶלָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִיְרוּשָׁלָיִם. (ישעיה יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ. (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וגו'.

ו וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵֹּׂר אֲעַשְֹּׂרֶנּוּ לָךְ (בראשית כח, כב), חַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים שָׁאֲלֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר, אָמַר לוֹ פֶּטֶר חֲמוֹרְךָ בַּמֶּה הוּא נִפְדֶה, אָמַר לוֹ בְּשֶׂה, דִּכְתִיב (שמות לד, כ): וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶה בְשֶׂה, אָמַר לוֹ אֵין לוֹ שֶׂה, אָמַר לוֹ, בִּגְדִי. אָמַר לֵיהּ מְנָא לָךְ הָא, אָמַר לוֹ דִּכְתִיב (שמות יב, ה): מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ, אָמַר לוֹ אֵלּוּ לְפֶסַח. אָמַר לוֹ אַף גְּדִי נִקְרָא שֶׂה. מְנָא לָךְ הָא, אָמַר לוֹ דִּכְתִיב (דברים יד, ד): וְזֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְבָשִׂים וְשֵׂה עִזִּים. עָמַד וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר כּוּתִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי מֵאִיר אָמַר לוֹ אֵין אַתֶּם אוֹמְרִים יַעֲקֹב אֲמִתִּי, דִּכְתִיב (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, אָמַר לוֹ הֵן. אָמַר לוֹ וְלֹא כָךְ אָמַר: וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵֹּׂר אֲעַשְֹּׂרֶנּוּ לָךְ, אָמַר לוֹ הֵן. אָמַר לוֹ הִפְרִישׁ שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, לָמָּה לֹא הִפְרִישׁ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לִשְׁנַיִם שְׁבָטִים אֲחֵרִים. אָמַר לוֹ וְכִי שְׁנֵים עָשָׂר הֵן וַהֲלוֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר הֵן (בראשית מח, ה): אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי, אָמַר לוֹ כָּל שֶׁכֵּן אוֹסִיפְתָּא מַיָא אוֹסֵיף קִמְחָא. אָמַר לוֹ אֵין אַתְּ מוֹדֶה לִי שֶׁהֵם אַרְבַּע אִמָּהוֹת, אָמַר לוֹ הֵן. אָמַר לוֹ צֵא מֵהֶם אַרְבָּעָה בְּכוֹרוֹת לְאַרְבַּע אִמָּהוֹת, הַבְּכוֹר קֹדֶשׁ וְאֵין קֹדֶשׁ מוֹצִיא קֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי אֻמָּתְךָ שֶׁאַתְּ שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ.

ז וַיִּשָֹּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו (בראשית כט, א), אָמַר רַבִּי אַחָא (משלי יד, ל): חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵֹּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה טְעִין לִבֵּיהּ יַת רַגְלוֹהִי, הֲדָא אָמְרָה כְּרֵסָא טְעֵנָא רַגְלַיָּא. (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פְּתַר בֵּיהּ שִׁית שִׁיטִין, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ הַבְּאֵר. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ מַיִם לְדִגְלוֹ וּלְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיָה בָהּ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ, בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיְתָה חוֹזֶרֶת לְאֵיתָנָהּ.

דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה רְגָלִים. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זוֹ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה.

אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא לָמָּה הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, בָּאִים מִלְּבוֹא חֲמָת וְעַד נַחַל מִצְרָיִם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, מֻנָּח לָרֶגֶל הַבָּא.

דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים, דִּתְנַן שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים הָיוּ שָׁם, אֶחָד בְּהַר הַבַּיִת, וְאֶחָד בְּפֶתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ בָּתֵּי דִינִין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּדִּין עַד שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ עַל בּוּרְיוֹ.

דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זוֹ זְכוּת אָבוֹת. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זוֹ מַלְכוּת רוֹמִי שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, לֶעָתִיד לָבוֹא זְכוּת אָבוֹת עוֹמָדֶת.

דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ סַנְהֶדְרִין. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זֶה מֻפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין שֶׁהוּא מְסָרֵס אֶת הַהֲלָכָה. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בָּהֲלָכָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָהּ עַל בּוּרְיָה.

דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה קְרוּאִים. כִּי מִן הַבְּאֵר וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה יֵצֶר הָרָע. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זֶה הַצִּבּוּר. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַתּוֹרָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹצְאִים לָהֶם, יֵצֶר הָרָע חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ.

ח רַבִּי יוֹחָנָן פְּתַר לָהּ בְּסִינַי, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר, זֶה סִינַי. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא, שֶׁמִּשָּׁם שָׁמְעוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זוֹ שְׁכִינָה. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל שֶׁאִלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל חֲסֵרִים עוֹד אֶחָד לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל וְשָׁמְעוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן (שמות כ, כב): אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי וגו'.

ט וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי וגו' (בראשית כט, ד), רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלוּת, וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב וגו' מֵחָרָן אֲנָחְנוּ, מֵחֲרוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָנוּ בּוֹרְחִים. (בראשית כט, ה): וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר, הַיְדַעְתֶּם אֶת מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְלַבֵּן עֲוֹנוֹתֵיכֶם כַּשָּׁלֶג. (בראשית כט, ו): וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם, בְּאֵיזוֹ זְכוּת, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לא, יד טו): כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם וגו', כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וגו' וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ.

י וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם לוֹ (בראשית כט, ו), הֲשָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם לְבֵינוֹ, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם, וְאִין פּוֹטָטִין אַתְּ בָּעֵי, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן, הֲדָא אָמְרָת שֶׁהַדִּבּוּר מָצוּי בַּנָּשִׁים. (בראשית כט, ז): וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד וגו', אָמַר לָהֶם אִם שׁוֹמְרֵי שָׂכָר אַתֶּם הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְאִם שֶׁלָּכֶם אַתֶּם רוֹעִים, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה. (בראשית כט, ט): עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה בֵּין שְׁכוּנוֹת לִשְׁכוּנוֹת, לְהַלָּן שֶׁבַע הָיוּ וּבִקְּשׁוּ הָרוֹעִים לְהִזְדַּוֵּג לָהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב, יז): וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם, בְּרַם הָכָא אַחַת הָיְתָה וְלֹא נָגַע בָּהּ בְּרִיָה, עַל שֵׁם (תהלים לד, ח): חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם, לְסוֹבְבִים לִירֵאָיו.

יא וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן (בראשית כט, י), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּזֶה שֶׁהוּא מַעֲבִיר פְּקַק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית. (בראשית כט, יא): וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, כָּל נְשִׁיקָה לְתִפְלוּת בַּר מִן תְּלַת, נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה, נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים, נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת. נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה (שמואל א י, א): וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹּק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ. נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים (שמות ד, כז): וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת (רות א, יד): וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר אַף נְשִׁיקָה שֶׁל קְרֵיבוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ. וַיִּשָֹּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ, לָמָּה בָּכָה, אָמַר, אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ (בראשית כד, י): וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים וְגו', וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא צָמִיד אֶחָד.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּכָה, שֶׁרָאָה שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לַקְּבוּרָה, הֲדָא הִיא דְּהִיא אָמְרָה לָהּ (בראשית ל, טו): לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, אָמְרָה לָהּ עִמָּךְ הוּא דָּמֵיךְ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמֵיךְ.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּכָה, שֶׁרָאָה הָאֲנָשִׁים מְלַחֲשִׁים אֵלּוּ לְאֵלּוּ מִפְּנֵי שֶׁנְּשָׁקָהּ, מַה בָּא זֶה לְחַדֵּשׁ לָנוּ דְּבַר עֶרְוָה. שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בְּדוֹר הַמַּבּוּל עָמְדוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְגָדְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, הֲדָא אָמְרָת שֶׁאַנְשֵׁי מִזְרָח גְּדוּרִים מִן הָעֶרְוָה.

יב וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי וגו' וְכִי בֶן רִבְקָה (בראשית כט, יב), אִם לְרַמָּאוּת, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא. וְאִם לְצַדִּיק, וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא. וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה רְגִילָה אֶלָּא לְבֵית אִמָּהּ. אֲתִיבֵיהּ וְהָא כְתִיב: וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ, אֲמַר לֵיהּ שֶׁמֵּתָה אִמָּהּ וּלְמִי הָיָה לָהּ לְהַגִּיד לֹא לְאָבִיהָ. (בראשית כט, יג): וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן וגו', אָמַר אֱלִיעֶזֶר פְּסוּל הַבַּיִת הָיָה, דִּכְתִיב (בראשית כד, י): וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים, זֶה שֶׁהוּא אֲהוּבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְכֵיוָן דְּלָא חֲמֵי אֲפִלּוּ אֲפִיסְתִּיקְתֵּיהּ, וַיְחַבֶּק לוֹ, אָמַר דִּינָרִים אִינוּן וְאִינוּן בְּחַרְצֵיהּ, וְכֵיוָן דְּלָא אַשְׁכַּח כְּלוּם, וַיְנַשֶּׁק לוֹ, אָמַר דִּלְמָא מַרְגָּלִיּוֹת אִינוּן וְאִינוּן בְּפוּמֵיהּ, וְכֵיוָן דְּלָא חֲמָא כְּלוּם, אֲמַר לֵיהּ יַעֲקֹב מָה אַתְּ סָבוּר מָמוֹן אֲתֵית טְעִין, לָא אֲתֵית טְעִין אֶלָּא מִלִּין, וַיְסַפֵּר לְלָבָן.

יג וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי וגו' (בראשית כט, יד), אָמַר לוֹ מֶלֶךְ הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹתְךָ עָלַי, וּכְדֵין דְּלֵית גַּבָּךְ כְּלוּם, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה, כְּהָדֵין גַּרְמָא אֲנִי מַחֲלֵיק לָךְ. וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים, אָמַר רַבִּי אַמֵּי לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ עַד הֵיכָן צָרִיךְ אָדָם לְהִטַּפֵּל בִּקְרוֹבָיו עַד חֹדֶשׁ יָמִים. (בראשית כט, טו): וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי וגו' וַעֲבַדְתַּנִּי חִנָּם, אֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָּא אִין הֲוַת פּוֹעֳלָא בַּעֲשָׂרָה פּוֹלָרִין הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ חֲמִשָּׁה פּוֹלָרִין, וְאִם הֲוַת מוֹבִילוּתֵיהּ בְּו' פּוֹלָרִין הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ בְּג' פּוֹלָרִין, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ סָבוּר מָמוֹן אֲתֵית בְּעֵי מִינָךְ, לָא אֲתֵית אֶלָּא בְּגִין תַּרְתֵּין טַלְיָתָא.

יד וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת (בראשית כט, טז), כִּשְׁתֵּי קוֹרוֹת מְפֻלָּשׁוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, זוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים. זוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים. מִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת. מִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים. מִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים. מִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת. מִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת. קָרְבַּן בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת וְקָרְבַּן בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת. מִלְחֶמֶת בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחָה שַׁבָּת וּמִלְחֶמֶת בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחָה אֶת הַשַׁבָּת. לָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת וְלָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת, לֵילוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְלֵילוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב לְלֵאָה, לֵילוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן וְלֵילוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי לְרָחֵל. (אסתר ו, א): בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ. וְשֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה, גְּדוֹלָה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ, כְּהֻנָּה לְעוֹלָם וּמַלְכוּת לְעוֹלָם, דִּכְתִיב (יואל ד, כ): וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וגו', וּכְתִיב (תהלים קלב, יד): זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד. וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל, קְטַנָּה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ, יוֹסֵף לְשָׁעָה, שָׁאוּל לְשָׁעָה, וְשִׁילֹה לְשָׁעָה, (תהלים עח, סז): וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר.

טו וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת (בראשית כט, יז), אֲמוֹרָאִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן תִּרְגֵּם קוֹדְמוֹי וְעֵינֵי לֵאָה הֲווֹ רַכִּיכִין, אֲמַר לֵיהּ עֵינוֹהִי דְּאִמָּךְ הֲווֹ רַכִּיכִין, וּמַהוּ רַכּוֹת, רַכּוֹת מִבִּכְיָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים, הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן, וְהָיְתָה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹא אֶפֹּל בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל רָשָׁע.

אָמַר רַב הוּנָא קָשָׁה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁבִּטְלָה אֶת הַגְּזֵרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּדְמָה לַאֲחוֹתָה, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר, עִקַּר סִימָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל לֹא הָיְתָה אֶלָּא נָאָה, וְרָחֵל הָיְתָה וגו'.

טז וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל (בראשית כט, יח), בְּגִין דַּאֲנָא יָדַע דְּאַנְשֵׁי מְקוֹמָךְ רַמָּאִין, לְפִיכָךְ אֲנִי מְבָרֵר עִסְקִי עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ בְּרָחֵל בִּתְּךָ, בְּרָחֵל וְלֹא בְּלֵאָה. בִּתְּךָ, שֶׁלֹא תָבִיא אַחֶרֶת מִן הַשּׁוּק וּשְׁמָהּ רָחֵל. קְטַנָּה, שֶׁלֹא תַחֲלִיף שְׁמוֹתָן זוֹ בָּזוֹ. אֲפִלּוּ אַתְּ נוֹתֵן אֶת הָרָשָׁע בַּחֲמוֹר שֶׁל חֳרָשִׁים אֵין אַתְּ מוֹעִיל מִמֶּנּוּ כְּלוּם. (בראשית כט, יט): וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ וגו' (בראשית כט, כ): וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּזִי, נֶאֱמַר כָּאן אֲחָדִים (בראשית כז, מד): וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲחָדִים, מַה כָּאן שֶׁבַע שָׁנִים אַף לְהַלָּן שֶׁבַע שָׁנִים.

יז וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי (בראשית כט, כא), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אֲפִלּוּ אָדָם פָּרוּץ אֵין אוֹמֵר כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב אוֹמֵר הָבָה אֶת אִשְׁתִּי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ, אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, עַכְשָׁו הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, וְאִם אֵין אֲנִי מַעֲמִידָן עַכְשָׁו אֵימָתַי אֲנִי מַעֲמִידָן, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי.

יח וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה (בראשית כט, כב), כִּנֵּס כָּל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ, אָמַר לָהֶם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהָיִינוּ דְחוּקִים לְמַיִם וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַצַּדִּיק הַזֶּה לְכָאן נִתְבָּרְכוּ הַמַּיִם, אֲמַרִין לֵיהּ וּמָה אַהֲנֵי לָךְ, אֲמַר לְהוֹן אִין בָּעֲיִין אַתּוּן אֲנָא מְרַמֵּי בֵיהּ, וְיָהֵב לֵיהּ לֵאָה דְּהוּא רְחִים לַהֲדָא רָחֵל סַגִּי, וְהוּא עָבֵד הָכָא גַּבְּכוֹן שִׁבְעָה שְׁנִין אוֹחֳרִין. אֲמַרִין לֵיהּ עֲבֵיד מַה דַּהֲנֵי לָךְ. אֲמַר לְהוֹן הָבוּ לִי מַשְׁכּוֹן דְּלֵית חַד מִנְּכוֹן מְפַרְסֵם, וְיַהֲבוּן לֵיהּ מַשְׁכּוֹנִין, וַאֲזַל וְאַיְתֵי עֲלֵיהוֹן חֲמַר מְשַׁח וְקוֹפָר, הֱוֵי לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁרִמָּה בְּאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ. וְכוּלֵּי יוֹמָא הֲווֹ מְכַלְּלִין בֵּיהּ וְכֵיוָן דְּעָל בְּרַמְשָׁא אֲמַר לְהוֹן מָה הוּא כְּדֵין, אֲמַרִין לֵיהּ אַתְּ גָּמַלְתְּ חֶסֶד בִּזְכוּתָךְ, וְהָיוּ מְקַלְּסִין קוֹדְמוֹי וְאָמְרִין הָא לַיָא הָא לַיָא, הִיא לֵאָה הִיא לֵאָה. בְּרַמְשָׁא אֲתוֹן מַעֲלָתָא וַחֲפוֹן בּוֹצִינַיָא. אָמַר לָהֶן מַהוּ כְּדֵין, אָמְרֵי לֵיהּ מָה אַתְּ סָבוּר דַּאֲנַן דִּכְרִין דִּכְוַתְכוֹן. וְכָל הַהוּא לֵילְיָא הֲוָה צָוַח לָהּ רָחֵל, וְהִיא עָנְיָא לֵיהּ. בְּצַפְרָא וְהִנֵּה הִיא לֵאָה, אָמַר לָהּ מָה רַמָּיְתָא בַּת רַמָּאָה, לָאו בְּלֵילְיָא הֲוָה קָרֵינָא רָחֵל וְאַתְּ עֲנֵית לִי. אָמְרָה לֵיהּ אִית סַפָּר דְּלֵית לֵיהּ תַּלְמִידִים, לֹא כָךְ הָיָה צוֹוֵחַ לָךְ אֲבוּךְ, עֵשָׂו, וְאַתְּ עָנֵי לֵיהּ. וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִי וגו', וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן וגו', מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וגו'.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא מִכָּאן שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה, אֶלָּא מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וגו'.

יט וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה וגו' (בראשית כט, ל), אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה עִם בַּעַל הַבַּיִת שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ שָׁעוֹת בֶּאֱמוּנָה וּבַסּוֹף הוּא מִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ, בְּרַם הָכָא מָה הָרִאשׁוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת אַף הָאַחֲרוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת, מַה הָרִאשׁוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה אַף הָאַחֲרוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (הושע יב, יג): וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וגו', אָמַר לָהֶם דֻּגְמָא שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְיַעֲקֹב אֲבִיכֶם, מַה יַּעֲקֹב אֲבִיכֶם עַד שֶׁלֹא נָשָׂא אִשָּׁה נִשְׁתַּעְבֵּד, מִשֶּׁנָּשָׂא אִשָּׁה נִשְׁתַּעְבֵּד, אַף אַתֶּם מִשֶּׁלֹא נוֹלַד גּוֹאֵל נִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם, מִשֶּׁנּוֹלַד גּוֹאֵל אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִים.

פרשה עא

א וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וגו' (בראשית כט, לא), (תהלים סט, לד): כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בֶּן לֵוִי לֹא רֹאשׁוֹ שֶׁל פָּסוּק הַזֶּה סוֹפוֹ וְלֹא סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים וְאֶת אֲסִירִים לֹא בָזָה, אוֹ כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנָיו ה' וְאֶת אֲסִירָיו וגו', אֶלָּא כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה', אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דַּל עָנִי וְאֶבְיוֹן, בְּיִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה, אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן וַעֲלוּבוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָפָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה.

ב דָּבָר אַחֵר (תהלים קמה, יד): סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים, אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת, שֶׁהֵם נוֹפְלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. (תהלים קמה, יד): וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָפָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה, כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה שֶׁעָשְׂתָה כְּמַעֲשֵׂה הַשְֹּׂנוּאִים, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְהִנָּשֵׂא לַשֹּׂוֹנֵא [נסח אחר: שהיתה אמורה לשונא], שֶׁכָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים שֶׁיְּהֵא גָדוֹל נוֹשֵׂא לַגְּדוֹלָה וְהַקָּטָן נוֹשֵׂא לַקְּטַנָּה, וְהָיְתָה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹא אֶפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רָשָׁע.

אָמַר רַב הוּנָא קָשָׁה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁבִּטְלָה אֶת הַגְּזֵרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָדְמָה לַאֲחוֹתָהּ, וְהָיוּ הַכֹּל סוֹנְטִין בָּהּ, מְפָרְשֵׁי יַמִּים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, מְהַלְּכֵי דְרָכִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, אַף הַגִּתִּיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקּוּרִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ וְהָיוּ אוֹמְרִים לֵאָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאָה צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה מְרַמָּה בַּאֲחוֹתָהּ. רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מַעֲשִׂים שֶׁרִמָּה לֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ, נָתַן דַּעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבָנִים, אָמַר לְאִמָּן שֶׁל אֵלּוּ אֲנִי מְגָרֵשׁ, וּבַסּוֹף הוּא מוֹדֶה עַל הַדָּבָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מז, לא): וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, מִי הָיָה רֹאשׁ מִטָּתוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב לֹא לֵאָה. וְרָחֵל עֲקָרָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, רָחֵל הָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְרָחֵל עֲקָרָה, עִקָּרָה רָחֵל.

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רֹב מְסֻבִּין עִקָּר שֶׁל לֵאָה הָיוּ, לְפִיכָךְ עוֹשִׂים רָחֵל עִקָּר, וְרָחֵל עֲקָרָה, רָחֵל הָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לְפִי שֶׁכָּל הַדְּבָרִים תְּלוּיִין בְּרָחֵל, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמָהּ (ירמיה לא, טו): רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְלֹא סוֹף דָּבָר לִשְׁמָהּ, אֶלָּא לְשֵׁם בְּנָה (עמוס ה, טו): אוּלַי יֶחֱנַן ה' צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. וְלֹא סוֹף דָּבָר לְשֵׁם בְּנָהּ, אֶלָּא לְשֵׁם בֶּן בְּנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יט): הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם.

ג וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן (בראשית כט, לב), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּשֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתָם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים. יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתָם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים. יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתָן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים. שְׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, עֵשָׂו, שְׁמוֹ עֵשָׂו וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה. יִשְׁמָעֵאל שְׁמוֹ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. שְׁמוֹתָן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, אֵלּוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה (עזרא ב, נא): בְּנֵי בַקְבּוּק בְּנֵי חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר, וְזָכוּ וְעָלוּ וּבָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שְׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶן כְּעוּרִים, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים (במדבר יג, יג): סְתוּר בֶּן סְתוּרִים, (במדבר יג, יא): גַּדִּי גְּרָדִים וּמְרָדִין.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שְׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִים אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, רְאוּבֵן, רְאוּ בֵן בֵּין הַבָּנִים. שִׁמְעוֹן, שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֵין שְׁמוֹתָם שֶׁל שְׁבָטִים עָכוּר לָהֶם, אֶלָּא חָפוּת לָהֶם.

ד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן (בראשית כט, לג), זֶה עָתִיד לְהַעֲמִיד שׂוֹנֵא, וּמִי מְרַפֵּא מַכָּתוֹ, גַּם אֶת זֶה, פִּינְחָס, שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד מִלֵּוִי. (בראשית כט, לד): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וגו' עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי, רַבִּי יוּדָן אָמַר לֵוִי זֶה עָתִיד לְלַוּוֹת אֶת הַבָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן מְרֻבֶּה בְּאֻכְלוּסִין. (בראשית כט, לה): וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה', רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְכֹהֵן שֶׁיָּרַד לַגּוֹרֶן נָתַן לוֹ אֶחָד כּוֹר שֶׁל מַעֲשֵׂר וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, וְאֶחָד נָתַן לוֹ קֹמֶץ שֶׁל חֻלִּין וְהֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, אֲמַר לֵיהּ אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן אֲנִי נָתַתִּי לְךָ כּוֹר וְזֶה לֹא נָתַן לְךָ אֶלָּא קֹמֶץ וְאַתָּה מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה. אָמַר לֵיהּ אַתְּ מֵחֶלְקִי נָתַתָּ לִי, אֲבָל זֶה נוֹתֵן לִי מִשֶּׁלּוֹ, לְפִיכָךְ אֲנִי מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיוּ אִמָּהוֹת סְבוּרוֹת שֶׁזּוֹ מַעֲמֶדֶת שְׁלשָׁה וְזוֹ מַעֲמֶדֶת שְׁלשָׁה, וְכֵיוָן שֶׁיָּלְדָה לֵאָה בֵּן רְבִיעִי, אָמְרָה: הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'.

ה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יז, יז): וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב, רַבִּי יִצְחָק אָמַר מָטוּ מָטוּ בָנַי מָטוּ בָּעֵגֶל מָטוּ בַּמְּרַגְּלִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר עָלוּ בָּהֶם שְׁנֵי שְׁבָטִים, שֵׁבֶט כְּהֻנָּה וְשֵׁבֶט מַלְכוּת. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה כָּתוּב בָּזֶה, בָּזֶה מְשִׁיחָה וּבָזֶה מְשִׁיחָה. בָּזֶה מַטֶּה וּבָזֶה מַטֶּה. בָּזֶה בְּרִית מֶלַח וּבָזֶה בְּרִית מֶלַח. בָּזֶה פַּעַם וּבָזֶה פַּעַם. בָּזֶה נֵזֶר וּבָזֶה נֵזֶר. בָּזֶה קְרִיבָה וּבָזֶה קְרִיבָה. בָּזֶה שַׁלְשֶׁלֶת יוּחָסִין וּבָזֶה שַׁלְשֶׁלֶת יוּחָסִין. בָּזֶה צִיץ וּבָזֶה צִיץ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי (איוב לו, ז): לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, עֵינוֹהִי דֻּגְמַת דִּידֵיהּ, כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר עֵינוֹהִי דְּפוּרְיָה. (איוב לו, ז): וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, לֵאָה תָּפְסָה פֶּלֶךְ הוֹדָיָה, וְעָמְדוּ הֵימֶנָּה בַּעֲלֵי הוֹדָיָה, יְהוּדָה (בראשית לח, כו): וַיַּכֶּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי. דָּוִד אָמַר (תהלים קלו, א): הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב. דָּנִיֵּאל אָמַר (דניאל ב, כג): לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה, רָחֵל תָּפְסָה פֶּלֶךְ שְׁתִיקָה, וְעָמְדוּ כָּל בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי מִסְטִירִין. בִּנְיָמִין (שמות כח, כ): יָשְׁפֵה, יֵשׁ פֶּה, יוֹדֵעַ בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאֵינוֹ מַגִּיד. שָׁאוּל (שמואל א י, טז): וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ. אֶסְתֵּר (אסתר ב, כ): אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ. עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן מְרֻבֶּה בְּאֻכְלוּסִין. וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת, אָמַר רַבִּי אָמִי מִי מַעֲמִיד רַגְלָהּ שֶׁל אִשָּׁה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, בָּנֶיהָ.

ו וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה וגו' וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ (בראשית ל, א), אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (משלי כג, יז): אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁקִּנְּאַתָּה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, אָמְרָה אִלּוּלֵי שֶׁהִיא צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה יוֹלֶדֶת. וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִים כְּמֵתִים, מְצֹרָע, וְסוּמָא, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים, וּמִי שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. מְצֹרָע, דִּכְתִיב (במדבר יב, יב): אַל נָא תְהִי כַּמֵּת. סוּמָא, דִּכְתִיב (איכה ג, ו): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִּי כְּמֵתֵי עוֹלָם. מִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה לִי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה וגו'. וּמִי שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יט): כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְּשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ, וְכִי מֵתִים הָיוּ וַהֲלוֹא דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶן.

ז וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל (בראשית ל, ב), רַבָּנָן דְּרוֹמָאָה בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר (איוב טו, ב): הֶחָכָם יַעֲנֶה דַּעַת רוּחַ, זֶה אַבְרָהָם, (בראשית טז, ב): וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי. (איוב טו, ב): וִימַלֵּא קָדִים בִּטְנוֹ, זֶה יַעֲקֹב, וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עוֹנִים אֶת הַמְּעִיקוֹת, חַיֶּיךָ שֶׁבָּנֶיךָ עֲתִידִים לַעֲמֹד לִפְנֵי בְּנָה. וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן, מִמֵּךְ מָנַע מִמֶּנִּי לֹא מָנַע. אָמְרָה לוֹ כָּךְ עָשָׂה אָבִיךָ לְאִמְּךָ, לֹא חָגַר מָתְנָיו כְּנֶגְדָהּ. אָמַר לָהּ אָבִי לֹא הָיָה לוֹ בָנִים אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי בָנִים. אָמְרָה לוֹ וּזְקֶינְךָ לֹא הָיָה לוֹ בָנִים, וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה. אָמַר לָהּ יְכוֹלָה אַתְּ לַעֲשׂוֹת כְּשֵׁם שֶׁעָשְׂתָה זְקֶנְתִּי. אָמְרָה לוֹ מֶה עָשְׂתָה, אָמַר לָהּ הִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְתוֹךְ בֵּיתָהּ. אָמְרָה לוֹ אִם הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב (בראשית ל, ג): הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי, מַה זּוֹ נִבְנֵית עַל יְדֵי צָרָתָהּ אַף זוֹ נִבְנֵית עַל יְדֵי צָרָתָהּ. (בראשית ל, ו): וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים, דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי דָּנַנִּי וְזִכַּנִּי. דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כט, לא): וְרָחֵל עֲקָרָה. דָּנַנִּי וְזִכַּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, ו): וַיִּתֶּן לִי בֵּן. (בראשית ל, ו): עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן מְרֻבֶּה בְּאֻכְלוּסִין.

ח וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי וגו' (בראשית ל, ח), נוֹפְתִּי פִּתִּיתִי תָּלִיתִי אֲחוֹתִי עָלָי.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נִינְפָה הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי אֲחוֹתִי, אִלּוּ שָׁלַחְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ תֶּן דַּעְתְּךָ שֶׁהֵן מְרַמִּים בְּךָ לֹא הָיָה פּוֹרֵשׁ, אֶלָּא אָמַרְתִּי אִם אֵין אֲנִי כְּדַאי שֶׁיִּבָּנֶה הָעוֹלָם מִמֶּנִּי, יִבָּנֶה מֵאֲחוֹתִי.

דָּבָר אַחֵר נַפְתּוּלֵי, פִּתּוּלַיָּה לָא דִידִי הַוְיָין, כְּלוּם הָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בִּשְׁבִילִי.

דָּבָר אַחֵר, נֹפֶת עַצְמוֹ לֹא שֶׁלִּי הוּא, דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים יט, יא): וְנֹפֶת צוּפִים, יִהְיוּ נֶאֱמָרִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי.

ט וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה (בראשית ל, י), בְּכֻלָּם כְּתִיב וַתַּהַר, וְכָאן וַתֵּלֶד, אֶלָּא בַּחוּרָה הָיְתָה וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת בְּעִבּוּרָהּ. (בראשית ל, יא): וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָד, אַתְיָא גַּדָּא דְּבֵיתָא, אֲתָא גַּדָּא דְּעָלְמָא, בָּא מִי שֶׁעָתִיד לְגַדֵּד מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמַנּוֹ אֵלִיָּהוּ. אֵלִיָּהוּ מִשֶּׁל מִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב (דברי הימים א ח, כז מ): וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי בִנְיָמִן. רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר מִשֶּׁל גָּד הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יז, א): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד.

אָמַר רַבִּי פִּלִּיפִּי בַּר נְהוֹרַאי מַאן חֲזִית לְמֵימַר כֵּן, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב (יהושע יג, כה): וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר קְרָא דְרַבִּי נְהוֹרַאי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד, מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הֲוָה. וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי נְהוֹרַאי קְרָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה, אֶלָּא מִדְרָשׁוֹת הֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ הָיָה מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת בְּנֵי יְרֹחָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל עוֹלָמוֹ. פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּדָּבָר, אֵלּוּ אוֹמְרִים מִשֶּׁל גָּד, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, בָּא וְעָמַד לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ מָה אַתֶּם נֶחְלָקִים עָלַי אֲנִי מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל אָנִי.

י וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית ל, יג), לוֹמַר אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְכָךְ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא לָן אָשֵׁר בְּאַכְסַנְיָה, מִיָּמָיו יָרַשׁ גָּבְהֵי פְּלַטְרִיּוֹת מַה שֶׁלֹא יָרַשׁ יְהוּדָה אֲרָצוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ז, ל לא): בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. הוּא אֲבִי בִרְזָיִת, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהָיוּ בְּנוֹתֵיהֶם נָאִים וְהָיוּ נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁמֶן זַיִת. רַבִּי סִימוֹן אָמַר שֶׁהָיוּ נְשׂוּאוֹת לִמְלָכִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת.

פרשה עב

א וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים (בראשית ל, יד), (משלי כב, ו): חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. (במדבר לב, ה): יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ וגו'. (שמואל א ב, ה): שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה, שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה שְׂבֵעָה בְּבָנִים וְנִשְׂכָּרָה. רְעֵבִים חָדֵלּוּ, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה לְבָנִים חָדֵלָה. עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה עִקָּרָהּ שֶׁל בַּיִת יָלְדָה שִׁבְעָה. וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה רֻבָּן שֶׁל בָּנִים, אֻמְלָלָה. וּמִי עָשָׂה כֵן, (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה.

ב וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים (בראשית ל, יד), רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, יַבְרוּחִין. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שְׂעוֹרִין. רַבִּי יְהוּדָה בַּר' סִימוֹן אָמַר מַיְשִׁין. בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין לְדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַהֶפְקֵר. לְמַאן דְּאָמַר שְׂעוֹרִים, שְׂעוֹרִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים כְּשָׂדֶה שֶׁל הֶפְקֵר הֵן, לְפִי שֶׁכְּבָר כָּלָה הַקָּצִיר שֶׁל שְׂעוֹרִים, תֵּדַע לְךָ שֶׁהָלַךְ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר בִּשְׁעַת בִּכּוּר כָּל מִינֵי אִיפוֹרְיָא וְלֹא הֵבִיא אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מִן הַמֻּפְקָר, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים מִגֶּזֶל הָאָרֶץ, וְאִם כָּךְ הָיוּ שְׁמוּרִים מִגֶּזֶל הָאָרֶץ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים מִכָּל הַגָּזֵל. (בראשית ל, יד): וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיְתָה כְּבוֹדָהּ שֶׁל אִמּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹא טְעָמָן עַד שֶׁהֱבִיאָם אֶל אִמּוֹ.

ג וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי (בראשית ל, יד טו), הַנֵּיאַת לְסָבִי מִן דִּקְנִי, תָּאנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לְפִי שֶׁזִּלְזְלָה בַּצַּדִּיק לְפִיכָךְ אֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ בִּקְבוּרָה, הוּא דְּהִיא אָמְרָה לָהּ (בראשית ל, טו): לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, אָמְרָה לָהּ עִמָּךְ הוּא דָּמֵךְ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמֵךְ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה, לֵאָה הִפְסִידָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה ב' שְׁבָטִים וּבְכוֹרָה, וְרָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים וּבְכוֹרָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זוֹ הִפְסִידָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה עִמּוֹ, רָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה עִמּוֹ.

ד וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב (בראשית ל, טז), תַּמָּן תְּנֵינַן הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וּפָּסַק עִמָּהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹא לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכוֹפָן, אָמַר רַבִּי מוּנָא מָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, תְּנַאי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל הוּא שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל. הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, כב): תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, מִכָּאן וָאֵילָךְ (תהלים קד, כג): יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ. הַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל מִנַּיִן, (תהלים קד, כג): וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב, עַד עָרֶב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עֲדֵי עָרֶב, לוֹמַר עַד חֲשֵׁכָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ז, ד): עֲדֵי נָשֶׁף. רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הִטְרִיחוּ עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאִם הָיְתָה עֶרֶב שַׁבָּת תְּהֵא הַכְנָסָה מִשֶּׁלּוֹ, עַד הֵיכָן עַד שֶׁיְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְצוֹלֶה לוֹ דָּג מִבְּעוֹד יוֹם מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת, וּמַדְלִיק נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעָרֶב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.

ה וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ (בראשית ל, טז), מְלַמֵּד שֶׁלֹא הִנִּיחָה אוֹתוֹ לִרְחֹץ רַגְלָיו. (בראשית ל, טז): וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָהּ אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר (בראשית ל, יז): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה. וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, אָמַר רַבִּי לֵוִי בּוֹא וּרְאֵה מַה יָּפָה הָיְתָה סַרְסָרוּתָן שֶׁל דּוּדָאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי הַדּוּדָאִים עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל יִשָׂשׂכָר וּזְבוּלֻן. יִשָׂשׂכָר יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּזְבוּלֻן יוֹצֵא בַּיַּמִּים וּבָא וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָׂשׂכָר, וְהַתּוֹרָה רַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ז, יד): וְהַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, (בראשית ל, יח): וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי וגו' וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָׂשׂכָר, יִשָׂשׂכָר תְּשִׁיעִי לַשְּׁבָטִים וְהוּא הִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יח): בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָׂשׂכָר, מִפְּנֵי מָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים, מַה לָּעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקּוּרְנִיסִין. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קֵיצָרִי אָמַר לָעִבּוּרִים. (דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הָיָה יִשָׂשׂכָר מַעֲמִיד, וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, וְכָל אֲחֵיהֶם מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם, וְהוּא מֵשִׁיב לָהֶם הֲלָכָה כַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וְכָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן הָיָה לוֹ לְיִשָׂשׂכָר, מִשֶּׁל זְבוּלֻן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּפְרַגְמַטְיָא שֶׁלּוֹ וּמַאֲכִיל אֶת יִשָׂשׂכָר שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וּכְשֶׁבָּא משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים הִקְדִּים בִּרְכַּת זְבוּלֻן לְבִרְכַּת יִשָׂשׂכָר (דברים לג, יח): שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ מִמַּה שֶּׁיִּשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים יֵשׁ שָׂכָר בְּאָהֳלֵי זְבוּלֻן. זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב (בראשית ל, כ), הַשָּׂדֶה הַזּוֹ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ הִיא עוֹשָׂה פֵּרוֹת. (בראשית ל, כא): וְאַחַר יָלְדָה בַּת, תְּנֵינָא, כֵּיצַד, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הֲדָא מַתְנִיתָא.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי אַף עַל הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יח, ו): הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַה יּוֹצֵר הַזֶּה לְאַחַר שֶׁיָּצַר אֶת הַכַּד שׁוֹבְרוֹ וְעוֹשֶׂה אַחֵר אַף אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן אֲפִלּוּ עַל הַמַּשְׁבֵּר. אֵיתֵיבֵיהּ, וְהָכְתִיב: וְאַחַר יָלְדָה בַּת, אָמַר לוֹ עִקַּר בְּרִיָּתוֹ זָכָר הָיְתָה, וּמִתְּפִלָּתָהּ שֶׁל רָחֵל שֶׁאָמְרָה (בראשית ל, כד): יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, נַעֲשָׂה נְקֵבָה.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי אִמָּהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ וְרָחֵל מִן הָאִמָּהוֹת, יוֹסֵף ה' לִי בָּנִים אֲחֵרִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בֵּן אַחֵר, אָמְרָה עוֹד אֶחָד הוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד הַלְּוַאי יִהְיֶה מִמֶּנִּי.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא נִתְכַּנְסוּ כָּל הָאִמָּהוֹת וְאָמְרוּ דַּיֵּנוּ זְכָרִים תִּפְקֹד עוֹד זֹאת.

פרשה עג

א וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל (בראשית ל, כב), (תהלים קו, ד): זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָה.

ב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל (בראשית ל, כב), (תהלים צח, ג): זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ. זָכַר חַסְדּוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ): חֶסֶד לְאַבְרָהָם. וֶאֱמוּנָתוֹ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. לְבֵית יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. מִי הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב לֹא רָחֵל, בְּכֻלָּם כְּתִיב (בראשית לה, כג): וּבְנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן, (בראשית לה, כו): וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה גָּד וְאָשֵׁר, (בראשית לה, כה): וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל דָּן וְנַפְתָּלִי, וּבְרָחֵל כְּתִיב (בראשית מו, יט): בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב, דָּבָר אַחֵר, זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ.

ג פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי (תהלים נה, יט), זֶה יַעֲקֹב. מִקְּרָב לִי, שֶׁלֹא תִּקְרַב לִי עֲצָתוֹ שֶׁל רָשָׁע, שֶׁלֹא יֹאמַר זוֹ שֶׁיָּלְדָה יִטְלֶנָּה עִמּוֹ וְזוֹ שֶׁלֹא יָלְדָה אַל יִטְלֶנָּה עִמּוֹ. דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ בְּהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת נִפְקְדָה רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כב): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, רָחֵל בִּזְכוּתָהּ, אֶת רָחֵל, בִּזְכוּת אֲחוֹתָהּ. (בראשית ל, כב): וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, (בראשית ל, כב): וַיִּפְתַּח, בִּזְכוּת הָאִמָּהוֹת.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מְהַפְּכִין מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה', מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וּכְתִיב (בראשית ו, ה ז): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּנָחֶם ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה. וְאַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם הוֹפְכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין (שמות כב, כז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם. (בראשית ל, יז): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה. (שמות ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, (בראשית ח, א): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.

ד וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל (בראשית ל, כב), מַה זְּכִירָה זָכַר לָהּ, שְׁתִיקָתָהּ לַאֲחוֹתָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ אֶת לֵאָה הָיְתָה יוֹדַעַת וְשׁוֹתֶקֶת. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. רַב הוּנָא וְרַב אֲחָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר (דברי הימים א ב, ב): דָּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, בִּזְכוּת דָּן נִפְקְדָה רָחֵל, בִּזְכוּת דָּן עָמַד יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. (בראשית ל, כב): וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּיבַי אָמַר שְׁלשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַפְתֵּחַ שֶׁל קְבוּרָה, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל רֶחֶם. מַפְתֵּחַ שֶׁל קְבוּרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יב): הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי. מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים מִנַּיִן (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב וגו' לָתֵת מְטַר וגו'. מַפְתֵּחַ שֶׁל רֶחֶם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וגו'.

ה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי (בראשית ל, כג), אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר זְכַרְיָה עַד שֶׁלֹא תֵּלֵד הָאִשָּׁה הַסִּרְחוֹן נִתְלֶה בָהּ, לְאַחַר שֶׁתֵּלֵד תָּלוּי בִּבְנָהּ, מַאן אֲכַל הֲדָא מְקָמְתָא, בְּרָךְ. מַאן תְּבַר הֲדָא מְקָמְתָא, אֶלָּא בְּרָךְ. אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי, בְּפִלֶּגֶשׁ בַּגִּבְעָה (שופטים כא, יח): אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי, בִּימֵי יָרָבְעָם (דברי הימים ב יג, כ): וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְפֵהוּ ה' וַיָּמֹת.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַתְּ סָבוּר יָרָבְעָם הוּא שֶׁנִּגּוֹף, לֹא נִגּוֹף אֶלָּא אֲבִיָּה, וְלָמָּה נִגּוֹף, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר עַל שֶׁהֶעֱבִיר הַכָּרַת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה ג, ט): הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם. רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרָתָן, דִּתְנַן אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִים בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו, וְאֵין מְעִידִים אֶלָּא עַד ג' יָמִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַל שֶׁחִסְּדָם בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יג, ח): וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת ה' וגו' וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַל שֶׁבִּזָּה לַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יג, ז): וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל, קָרָא לַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי בְּלִיַּעַל. רַבָּנָן אָמְרִין עַל שֶׁבָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְלֹא בִּעֲרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, יט): וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ, וּכְתִיב (מלכים א יב, כט): וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וגו', וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם הַמֶּלֶךְ שֶׁהוֹנָה אֶת הַמֶּלֶךְ כָּמוֹהוּ נִגַּף, הֶדְיוֹט שֶׁהוּא מוֹנֶה אֶת הֶדְיוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ו וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר (בראשית ל, כד), אַחֵר לְגָלוּת.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן לֹא לַמָּקוֹם שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלָה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלוּ לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת. בֵּן אַחֵר, לְמַחְלֹקֶת.

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס מִתְּפִלָתָהּ שֶׁל רָחֵל לֹא חָלַק שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. אַחֵר, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה אֲחֵרִים, כְּגוֹן יָרָבְעָם וַחֲבֵרָיו.

ז וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף (בראשית ל, כה), כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף נוֹלַד שִׂטְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי, דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָסוֹרֶת הִיא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם צְעִירִים שֶׁבַּשְּׁבָטִים.

ח וַיֹּאמֶר לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וגו' (בראשית ל, כז), נִסִּיתִי וּבָדַקְתִּי (בראשית ל, כז): וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. (בראשית ל, כח): וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי, סְכוֹם קַטַּע פָּרֵשׁ [אמור הסכום קצוב ופרש מה שכרך]. (בראשית ל, כט): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ וגו' (בראשית ל, ל): כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ וגו' וַיִּפְרֹץ לָרֹב, רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר מְעַט שִׁבְעִים נָפֶשׁ. נֶאֱמַר כָּאן מְעַט וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מְעַט (דברים כו, ה): בִּמְתֵי מְעָט, מַה לְּהַלָּן בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, אַף כָּאן שִׁבְעִים. (בראשית ל, ל): וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי, כָּל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בְּרָכָה מִשְׁתַּלַּחַת, יָרַד יִצְחָק לִגְרָר, בָּאת בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, יב): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה וגו'. יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן, וּבָאת בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי. יוֹסֵף יָרַד אֵצֶל פּוֹטִיפַר, בָּאת בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, ה): וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי. (בראשית ל, ל): וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי, רְאוּבֵן בָּעֵי בֵי וְשִׁמְעוֹן בָּעֵי בֵי.

ט וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר (בראשית ל, לג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר כְּתִיב (משלי כז, א): אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, אַתָּה אָמַרְתָּ: וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, לְמָחָר בִּתְּךָ יוֹצֵאת וּמִתְעַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה. (בראשית ל, לד): וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ, אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר בּוֹ י' פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר הֵן לוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, ז): וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, י' פְּעָמִים י', דְּאֵין מִנְיָן פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. (בראשית ל, לו): וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים וגו' וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר נוֹתָרֹת, מִנְּהוֹן בִּישִׁין מִנְּהוֹן עַקְרוֹן מִנְהוֹן קַוְסָרִין, נַתֶּרֶת כְּתִיב (בראשית כמה דאת אמר ונתור ככיה ושניה דקיסר).

י וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן (בראשית ל, לז), חֹטֶר חִוָּר דְּלוּז וְדִדְלִיף, כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נוֹתֵן אֶת הַמַּקְלוֹת בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּיִם וְהָיְתָה בְּהֵמָה בָּאָה לִשְׁתּוֹת וְרוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְנִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ וְהַזָּכָר רוֹבְעָהּ וְהָיְתָה יוֹלֶדֶת כַּיּוֹצֵא בּוֹ.

אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה נַעֲשׂוּ הַמַּיִם זֶרַע בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם וְלֹא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא צוּרַת הַוָּלָד בִּלְבָד. מַעֲשֶׂה בְּכוּשִׁי אֶחָד שֶׁנָּשָׂא לְכוּשִׁית אַחַת וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן לָבָן, תָּפַס הָאָב לַבֵּן וּבָא לוֹ אֵצֶל רַבִּי, אָמַר לוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ בְּנִי. אָמַר לוֹ הָיָה לְךָ מַרְאוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ, אָמַר לוֹ הֵן. אָמַר לוֹ שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה, אָמַר לוֹ לְבָנָה. אָמַר לוֹ מִיכָּן שֶׁהָיָה לְךָ בֵּן לָבָן.

אָמַר רַב הוּנָא דְּבֵית חוֹרוֹן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ טְעוּנִים מִתּוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן בָּאִים וְנוֹתְנִים בְּתוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לא, יב): שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עוֹלִים עַל הַצֹּאן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא הָעֹלִים מֵאֵלֵיהֶם הָיוּ עוֹלִים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים. רַבָּנָן אַמְרֵי עַנְנֵי כָבוֹד. (בראשית ל, מב): וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּכִּירַיָּא דְלָבָן, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לַקִּישַׁיָא דְלָבָן.

יא וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ (בראשית ל, מג), רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אָמַר מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרְצָה לוֹ פִּרְצָה מֵעֵין דֻּגְמָא שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מֵאָה וְתַרְתֵּין רִבְוָן שִׁבְעָה אֲלָפִים מָאתָן עֶדְרִין הֲווֹ לֵיהּ לְאָבִינוּ יַעֲקֹב. רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא כְּלָבִים. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִין רִבּוֹא. וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דַּאֲמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, לְכָל עֵדֶר וְעֵדֶר חַד כֶּלֶב. מַאן דַּאֲמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא, לְכָל עֵדֶר תְּרֵין כַּלְבִּין.

יב וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן (בראשית לא, א), חִזְקִיָּה אָמַר עַד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם לֹא נִפְקַד בִּזְכָרִים, וְכֵיוָן שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם נִפְקַד בִּזְכָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. (בראשית לא, א): אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אֵין כָּבוֹד אֶלָּא כֶּסֶף, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (נחום ב, י): בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה. (בראשית לא, ב): וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, בַּר סִירָא אָמַר לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָנָיו בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְרָע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָמִיךָ אֵינוֹ מַסְבִּיר לְךָ פָנִים וְאַתְּ יוֹשֵׁב כָּאן, (נחום ב, ג): שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.

פרשה עד

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ (בראשית לא, ג), כְּתִיב (תהלים קמב, ו): זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וַהֲלוֹא אֵין אֶרֶץ הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וְחַבְרוֹתֶיהָ, תַּמָּן שׂוֹבְעָה תַּמָּן זוֹלָא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁמֵּתֶיהָ חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַּפָּרָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ישעיה מב, ה): נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ, אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מְצַפֶּה לְךָ. רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵין בָּהֶם בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ, הָכָא אַתְּ אָמַר וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, ט): וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, אֶלָּא דָּוִד עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר לוֹ וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, אֲבָל יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ הוּא אוֹמֵר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וגו'.

ב וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה וגו' (בראשית לא, ד), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת בְּנֵי הַמִּזְרָח, שֶׁאֵינָן נוֹשְׁכִין וְאוֹכְלִין אֶלָּא חוֹתְכִין וְאוֹכְלִין, וְאֵין חוֹתְכִין בָּשָׂר אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, וְאֵין נוֹשְׁקִין אֶלָּא בַּיָּד, וְאֵין נוֹטְלִין עֵצָה אֶלָּא בְּמָקוֹם רוֹוֵחַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה, בְּמָקוֹם רוֹוֵחַ. מַתְלָא אוֹמֵר בַּחֲקַל דְּאִית בָּהּ אִזְגָּרִין לָא תֵימַר מִלָּה דְמִסְטִירִין.

ג וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי וגו' וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי (בראשית לא, ה ז), אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה מַתְנֶה עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר בּוֹ עֲשָׂרָה פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לד): הֵן לוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְאֵין מִנְיָן פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. (בראשית לא, ח): אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה לָּבָן עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב וְהָיָה צָר צוּרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אִם כֹּה יֹאמַר, אָמַר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יֹאמַר, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַיְּבוּ אָמְרוּ (בראשית לא, יב): כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ לָבָן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָךְ. (בראשית לא, יא): וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם וגו', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו, אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּיַעֲקֹב, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כִּשְׁמוּאֵל. (בראשית לא, יב): וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִּים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, אָמַר רַב הוּנָא דְּבֵית חוֹרוֹן עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא הָעֹלִים, מֵאֵלֵיהֶן הָיוּ עוֹלִין. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים. רַבָּנָן אָמְרֵי עַנְנֵי כָבוֹד. (בראשית לא, ט): וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֵּן לִי, כָּזֶה שֶׁהוּא מַצִּיל מִן הַנִּצֹּלֶת.

ד וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ (בראשית לא, יד), לָמָּה מֵתָה רָחֵל תְּחִלָה, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי יוּדָן אָמַר שֶׁדִּבְּרָה בִּפְנֵי אֲחוֹתָהּ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אָדָם קוֹרֵא רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עוֹנֶה אוֹתוֹ, וַהֲלוֹא לְרָחֵל קָרָא וְרָחֵל עָנְתָה אוֹתוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְּלָתוֹ שֶׁל זָקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, לב): עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, וְהָיָה כִּשְׁגָּגָה הַיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט, (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל וגו' (בראשית לה, יט): וַתָּמָת רָחֵל וגו', (בראשית לא, טו): הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וגו', אֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָּא אִם הֲוָה קְוַקְיָא טָבָא הֲוָה נָסֵיב לָהּ, פַּטֵּיקְלִין טַב הֲוָה נָסֵיב לֵיהּ.

ה כִּי כָל הָעשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ וגו' וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָֹּׂא אֶת בָּנָיו (בראשית לא, טז יז), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָֹּׂא אֶת בָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת נָשָׁיו. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה עֵשָׂו, (בראשית לו, ו): וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת בְּנוֹתָיו. (בראשית לא, יח): וַיִּנְהַג אֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, מַה שֶּׁקָּנָה מִקִּנְיָנוֹ שֶׁל לָבָן. (בראשית לא, יט): הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רשֶׁם. (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ, וְהִיא לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אָמְרָה מָה אֲנָא מְזִיל לִי וְנִשְׁבּוּק הָדֵין סָבָא בְּקִלְקוּלֵיהּ, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר: וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.

ו וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי (בראשית לא, כב), אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מַה שֶּׁהָלַךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב לִשְׁלשָׁה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד, וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה.

אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה מַה שֶּׁהָלַךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב לְשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד, מִמַּה נַּפְשָׁךְ רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה כְּבָר כְּתִיב (בראשית ל, לו): וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב, וּכְתִיב: וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, כג): וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, יוֹמָא דַּהֲווֹ קָיְמִין בֵּיהּ, הֱוֵי מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד.

ז וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה (בראשית לא, כד), מַה בֵּין נְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יִשָׂשׂכָר דִּכְפַר מַגְדֵי, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא בַּחֲצִי דִבּוּר, דִּכְתִיב (במדבר כג, ד): וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. רַבִּי יִשָׂשׂכָר דִכְפַר מַגְדֵי אָמַר אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה וַיִּקָּר אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כג, יא): כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה, אֲבָל לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר שָׁלֵם בִּלְשׁוֹן חִבָּה בִּלְשׁוֹן קְדֻשָּׁה, בְּלָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתוֹ (ישעיה ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִפְרשׁ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, דִּכְתִיב (איוב ד, יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים, (איוב ד, יב): וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וגו'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי מְנַחֵם (משלי טו, כט): רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, אֵלּוּ נְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, (משלי טו, כט): וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר לְמֶלֶךְ וַאֲהוּבוֹ שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּטְרַקְלִין כָּל שָׁעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא מְדַבֵּר עִם אֲהוּבוֹ

[נסח אחר: למלך ואוהבו שהיו נתונים בטרקלין וביניהם וילון כל שעה שהוא מבקש לדבר עם אוהבו מקפל את הוילון ומדבר עם אוהבו].

רַבִּי סִימוֹן אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִשָּׁה וּפִילֶגֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הוּא בָּא בְּפַרְהֶסְיָא, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל פִּילַגְשׁוֹ הוּא בָּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה, (במדבר כב, כ): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה, (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה. (בראשית לא, כט): וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ, אֲפִלּוּ שֶׁאַתְּ אוֹמְרָן לְטוֹבָתוֹ הוּא חוֹשְׁבָן לְרָעָתוֹ (בראשית לא, כט): הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע.

ח לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וְלֹא הִגַּדְתָּ לִי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ וגו' (בראשית לא, כז), אָמַר דִּלְמָא חָזַר בֵּיהּ. (בראשית לא, כח): וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי, אֲמַר לֵיהּ עַד כַּדּוּן אִית בֵּיהּ. (בראשית לא, כט): יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, אָמַר לֵית הוּא מִינֵּיהּ. (בראשית לא, ל): וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי, אַתְּ חָמַדְתָּ לֵילֵךְ אֶל בֵּית אָבִיךָ לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁבָטִים כָּךְ אָמְרוּ בּוֹשְׁנוּ בְךָ אֲבִי אִמֵּנוּ שֶׁלְּעֵת זִקְנוּתְךָ אַתָּה אוֹמֵר לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי.

ט עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה (בראשית לא, לב), וַהֲוָה כֵּן (קהלת י, ה): כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצְאָה מִלִפְנֵי הַשַּׁלִּיט, (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל, (בראשית לה, יט): וַתָּמָת רָחֵל. (בראשית לא, לג): וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל רָחֵל, בְּאֹהֶל יַעֲקֹב שֶׁהוּא אָהֳלָהּ שֶׁל רָחֵל, (בראשית לא, לג): וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל, לָמָּה בְּאֹהֶל רָחֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁהָיָה מַכִּיר שֶׁהִיא מְשַׁמְשָׁנִית. (בראשית לא, לד): וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל, בַּעֲבִיטָא דְּגַמְלָא, (בראשית לא, לד): וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, (בראשית לא, לה): וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּרָפִים לֹא מָצָא קִיתוֹנִיּוֹת מָצָא, נַעֲשׂוּ תְּרָפִים קִיתוֹנִיּוֹת שֶׁלֹא לְבַיֵּשׁ אֶת רָחֵל.

י וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן (בראשית לא, לו), רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חַגַּי וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מָרוֹן, וְתָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן, וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, (בראשית לא, לו): וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ, דָּא אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת אוֹ פְּצָעִים יִהְיוּ שָׁם, אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּיס אֶת חָמִיו. (בראשית לא, לז): כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם חָתָן שֶׁהוּא דָּר אֵצֶל חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹא לֵיהָנוֹת אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אֲפִלּוּ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי, אֲפִלּוּ מַחַט אֲפִלּוּ צִנּוֹרָא לֹא מָצָאתָ. וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ, א): וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי, מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיּוּסוֹ, מִלֵּי דְּקַטְלָא, בְּרַם הָכָא כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי.

יא זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וגו' טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ, דִּקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה (בראשית לא, לח לט), אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי, שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאֲרִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹרֵף וְאוֹכֵל מִצֹּאנוֹ שֶׁל לָבָן בְּכָל יוֹם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה לא, ד): כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה. (בראשית לא, לט): גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, קָרְיִין לִי גַּנָּבָא בִּימָמָא וְגַנָּבָא בְּלֵילְיָא. מָה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר ט"ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכד, א): לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. (בראשית לא, מא): זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר עֶשֶׂר פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לד): הֵן לוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶאֱמַר (בראשית לא, מא): וְהֶחְלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְאֵין מִנְיָן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

יב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק (בראשית לא, מב), זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, זַבְדִּי בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוּלֵי, בָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְהָא כְתִיב (בראשית מג, י): כִּי לוּלֵי הִתְמַהְמָהְנוּ, אָמַר לוֹ כָּל עַצְמָן לֹא עָלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁאִלּוּלֵי זְכוּת אָבוֹת לֹא הָיוּ עוֹלִים מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִית דְּמַפְקִין לִשָּׁנָא דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְזַבְדִּי בֶּן לֵוִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוּלֵי בָּא בִּזְכוּת אָבוֹת חוּץ מִזֶּה, אָמַר לוֹ אַף זֶה בָּא בִּזְכוּת אָבוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּת אֲמָנָה וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה. בִּזְכוּת אֲמָנָה (תהלים כז, יג): לוּלֵי הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה (תהלים קיט, צב): לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי. (בראשית לא, מב): אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר חֲבִיבָה הִיא הַמְּלָאכָה מִזְכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת. זְכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וגו', וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וגו'.

יג וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר לְיַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי (בראשית לא, מג), אָמַר רַבִּי אָבִין כּוּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם. (בראשית לא, מג): וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי אַרְבַּע. רַבָּנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (בראשית לא, נ): אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם, (בראשית לא, נ): וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, הֲרֵי אַרְבַּע. (בראשית לא, מה): וַיִּקַּח יַעֲקֹב אֶבֶן וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּשֵּׁן הַזֶּה שֶׁל טְבֶרְיָא הָיְתָה. (בראשית לא, מו): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, כַּמָּה אַחִין הָיוּ לוֹ, חַד, וּלְוַי קְבָרֵיהּ, אֶלָּא אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶחָיו.

אָמַר רַב הוּנָא גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ.

אָמַר רַבִּי יוּדָן לָבַשׁ אָדָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בוֹ.

יד וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא (בראשית לא, מז), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַל יְהֵא לָשׁוֹן פַּרְסִי הַזֶּה קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים בַּכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, בַּתּוֹרָה: וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא, בַּנְּבִיאִים (ירמיה י, יא): כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם וגו'. בַּכְּתוּבִים (דניאל ב, ד): וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית. (בראשית לא, מט): וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה', אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כִּי יִסָּתֵר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי נִסָּתֵר, עַד כָּאן הָיִינוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין אָנוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה. (בראשית לא, נ): וְאִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן כּוּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ, (בראשית לא, מג): הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, שֶׁלֹא תִקַּח נָשִׁים בְּחַיֵּיהֶן, (בראשית לא, נ): וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, לְאַחַר מִיתָתָן, (בראשית לא, נ): רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.

טו וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב (בראשית לא, נא), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּזֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה אֶת הַחֲנִית. (בראשית לא, נב): עֵד הַגַּל הַזֶּה וגו' לְרָעָה אֵין אַתָּה עוֹבֵר אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר עָלַי בִּפְרַגְמַטְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְלַאֲרַם צוֹבָה פָּגַע בַּאֲדוֹמִיִים, בִּקֵּשׁ לְזַנְבָן, הוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם (דברים ב, ג): רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר וגו'. פָּגַע בַּמּוֹאָבִיִּים בִּקֵּשׁ לְזַנְבָן וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָהֶם (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח יוֹאָב אֵצֶל דָּוִד אָמַר לוֹ פָּגַעְתִּי בַּאֲדוֹמִיִּים וּבִקַּשְׁתִּי לְזַנְבָן הוֹצִיאוּ לִי אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם רַב לָכֶם, בַּמּוֹאָבִיִּים וְהוֹצִיאוּ לִי אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נָהַג דָּוִד כְּבוֹד מַלְכוּת בְּעַצְמוֹ אֶלָּא עָמַד וְהֶעֱבִיר פִּיפוּרִין מֵעָלָיו וַעֲטָרָה מֵעַל רֹאשׁוֹ וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל סַנְהֶדְּרִין, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי לֹא בָּאתִי לְכָאן אֶלָּא לְלַמֵּד אִם נוֹתְנִים אַתֶּם לִי רְשׁוּת אֲנִי מְלַמֵּד, שָׁלַחְתִּי אֶת יוֹאָב לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְלַאֲרַם צוֹבָא וּפָגַע בַּאֲדוֹמִיִּים וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶן רַב לָכֶם, וַהֲלוֹא הֵם פָּרְצוּ אֶת הַגָּדֵר תְּחִלָּה (שופטים ג, יג): וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן, פָּגַע בַּמּוֹאָבִיִּים וּבִקֵּשׁ לְזַנְבָן וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶן אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְהֵם לֹא פָּרְצוּ הַגָּדֵר תְּחִלָּה (במדבר כב, ה ו): וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם וְעַתָּה לְכָה אָרָה לִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, א): מִכְתָּם, כַּמָּה אִגְרוֹת כָּתַב, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר שְׁתַּיִם כָּתַב, אֶחָד לָאֲדוֹמִיִּים וְאֶחָד לַמּוֹאָבִיִּים. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר אִגֶּרֶת אֶחָד כָּתַב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, ב): וַיָּשָׁב יוֹאָב וגו', חָזַר וְלָמַד אֲדוֹמִיִּים מִשֶּׁל מוֹאָבִיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, א): לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת, לְעֵדָה שֶׁהִיא מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים. (במדבר כב, א): מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד, מָכוּת וְתַמּוּת, (במדבר כב, ב): בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א יח, יב): י"ח אֶלֶף, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים ס, ב): י"ב אֶלֶף, אֶלָּא שְׁתֵּי מִלְחָמוֹת הָיוּ, אַחַת שֶׁל י"ב אֶלֶף וְאַחַת שֶׁל י"ח אֶלֶף.

טז אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, קֹדֶשׁ, וֵאלֹהֵי נָחוֹר, חֹל, אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם, מַשְׁמָעוֹ קֹדֶשׁ וְחֹל (בראשית לא, נג). (בראשית לא, נד): וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, (בראשית לב, א): וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וגו' וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וגו', אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ דְּווּיִם וּסְגוּפִים הָיוּ בְּעַל כָּרְחָם וְלֹא הָיוּ מַפְרִינִים אֶלָּא בַּפֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר. (בראשית לב, א): וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ, לְסוּרוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנְסוּ לִסְטִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהָיוּ מְקַרְקְרִים [נסח אחר: מקרטעים] בּוֹ כָּל הַלָּיְלָה.

יז וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים (בראשית לב, ב), כַּמָּה מַלְאָכִים הָיוּ חָלִים וּמְרַקְּדִים לִפְנֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר ס' רִבּוֹא מַלְאָכִים הָיוּ חָלִים לִפְנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, ג): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וְאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. רַבָּנָן אָמְרֵי ק"ך רִבּוֹא, (בראשית לב, ג): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, מַחֲנֶה הֲרֵי שִׁשִׁים רִבּוֹא, מַחֲנָיִם הֲרֵי ק"ך רִבּוֹא.

אָמַר רַבִּי יוּדָן נָטַל מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ וְשָׁלַח פְּרוּזְבִּין לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו.