---

סדר בשלח

---

פרשה כ

א וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ג): שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר. שׁוֹט לַסּוּס זֶה פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֵשֶׁת אַבְרָם (קהלת ד, ט): טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד. וְאוֹמֵר (בראשית יב, טז): וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ. וּמֶתֶג לַחֲמוֹר, זֶה הָיָה אֲבִימֶלֶךְ, אֵימָתַי (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ וְאוֹמֵר (בראשית כ, ה ו): בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי, וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַחֲמוֹר שֶׁהָיָה אָדָם רוֹכֵב עָלָיו, רָאָה אֶת הַתִּינוֹק בַּשּׁוּק, קָפַץ עָלָיו וְלֹא הִזִּיקוֹ, הִתְחִילוּ מְשַׁבְּחִין לַחֲמוֹר שֶׁדִּלֵּג עַל הַתִּינוֹק וְלֹא הִזִּיקוֹ. אָמְרוּ לָהֶם בְּעָלָיו חַיֵּיכֶם אִלּוּלֵי אֲנִי שֶׁהִמְשַׁכְתִּיו בָּרֶסֶן שֶׁל פִּיו הָיָה מַזִּיקוֹ. כָּךְ אָמְרוּ כָּשֵׁר הָיָה אֲבִימֶלֶךְ שֶׁלֹא קָרַב אֵצֶל שָׂרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ וַאֲנִי לֹא הִנַּחְתִּיו, וַאֲנִי הוּא שֶׁמְּשַׁכְתִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמ, ט): אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, לְכָךְ נֶאֱמַר (משלי כו, ג): מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים זֶה פַּרְעֹה וְהַמִּצְרִיִּים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּלּוּ בַּמַּכּוֹת, שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָם שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, מְשַׁל אֲבִימֶלֶךְ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס בַּפָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ וְנָטַל דִּיפְלוֹמָטָר שֶׁלּוֹ בָּאֲפֵלָה, יָצָא וּתְפָשׂוֹ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה בְּיָדֶךָ, וְהָיָה מִירַתֵּת, אָמַר לוֹ לָמָּה אַתָּה מִירַתֵּת, שֶׁמָּא נָטַלְתָּ כְּלוּם מִן הַפָּלָטִין, אָמַר לוֹ לָאו, וּמָה הַדִּיפְלוֹמָטָר הַזֶּה, מִי נְתָנוֹ לְךָ. כָּךְ אָמַר אֲבִימֶלֶךְ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים (בראשית כ, ד): הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג, אָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁלֹא נָגַעְתִּי בָהּ. אָמַר לוֹ וּמָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ עוֹשָׂה אֶצְלְךָ, וְעַכְשָׁו שַׁלְחָהּ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. (בראשית כ, ג ז): הִנְךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וגו' וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, מַהוּ וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, מָשָׁל לְרֹאשׁ הַמְדִינָה שֶׁשָּׁלַח אֶת עַבְדּוֹ אֵצֶל הַדַּיָּן לְהַכּוֹתוֹ, וְהִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מִן הַדַּיָּן, אָמַר לוֹ הַדַּיָּן לִי לֹא עָשִׂיתָ דָּבָר, יֹאמַר אֲדוֹנֶךָ וַאֲנִי מַנִּיחֶךָ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים אַבְרָהָם מָסַר לִי דִינוֹ מֵאֶמֶשׁ, וַאֲנִי הִכְתַּבְתִּי שֶׁאֲנִי (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, וְאַתָּה עֲשַׁקְתּוֹ, יִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ וַאֲנִי עוֹזְבֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, ז): וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה. (משלי כו, ג): מֶתֶג לַחֲמוֹר, מְשַׁל פַּרְעֹה לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְרוֹעֶה אֶחָד שֶׁהָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים, מָצָא רָחֵל אַחַת מְשָׁכָהּ בֵּינֵיהֶן, שָׁלַח בַּעֲלָהּ אֶצְלוֹ וְאָמַר תֵּן לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ אֵין לְךָ אֶצְלִי רָחֵל. אָמַר הַבַּעַל הוֹדִיעוּ לִי מֵהֵיכָן הוּא מַשְׁקֶה בַּהֲמוֹתָיו, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ וְסָתַם אֶת הַמַּעְיָנוֹת. אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הַבַּעַל הוֹדִיעוּ לִי מֵהֵיכָן הוּא מַרְבִּיץ אֶת בַּהֲמוֹתָיו, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ, וְהָרַס אֶת הַצְּרִיפִין, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן הוּא רוֹעֶה, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ וְשָׂרַף אֶת כָּל הָעֵשֶׂב שֶׁהָיָה לוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן בְּנוֹ הוֹלֵךְ לִלְמֹד בָּאִסְכּוֹלִי, וְהָלַךְ וְלָקַח בְּנוֹ תַּחַת יָדוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ הֲרֵי רְחֵלְךָ. הָיָה מַנְהִיג וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ חֲבָשׁוֹ אֵצֶל בְּנוֹ, אָמַר לוֹ עַכְשָׁו אֵין רְחֵלְךָ בְּיָדִי לָמָּה אַתָּה חוֹבְשֵׁנִי, מַה יֵּשׁ לְךָ בְּיָדִי עוֹד. אָמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל מַה שֶּׁיָּלְדָה וְגִזּוֹתֶיהָ כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיְתָה אֶצְלֶךָ. הִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר וּלְוַאי לֹא נְתַתִּיהָ, וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים עָמַד בִּדְבָרָיו וְלֹא שְׁלָחָהּ לוֹ וְהוּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ.

כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָחֵל אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, רוֹעֶה חֲזִירִים זֶה פַּרְעֹה. יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְנָתַן עֲלֵיהֶם מִסִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יב): וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, וְאוֹמֵר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלוֹד. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה אֱמֹר לְפַרְעֹה (שמות ז, טז): שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי, הָלַךְ וְאָמַר לוֹ, הִתְחִיל אוֹמֵר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, הִתְחִיל משֶׁה וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הוּא אוֹמֵר מִי ה' וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּחַ, אָמַר לוֹ הֵיכָן מִצְרַיִם שׁוֹתִים, אָמַר לוֹ מִנִּילוּס, אָמַר לוֹ הֲפֹךְ אוֹתוֹ לְדָם, אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לְהָפְכוֹ, יֵשׁ אָדָם שׁוֹתֶה מִן הַבְּאֵר מַשְׁלִיךְ אֶבֶן לְתוֹכָהּ, אָמַר לוֹ יֵלֵךְ אַהֲרֹן וְיַהַפְכֶנוּ, הָלַךְ אַהֲרֹן וְהִכָּהוּ וְנֶהְפַּךְ לְדָם. לָמָּה לֹא הִכָּה אוֹתוֹ משֶׁה, אָמַר נִשְׁלַכְתִּי לְתוֹכוֹ וְלֹא הִזִּיקַנִי, וּבִשְׁבִיל כֵּן הִכָּהוּ אַהֲרֹן. הִתְחִילוּ הַמִּצְרִים מְבַקְּשִׁים לִשְׁתּוֹת וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִין, חָזַר וְאָמַר: שַׁלַּח עַמִּי, וְלֹא רָצָה, אָמַר לוֹ הֵיכָן בְּהֶמְתּוֹ רוֹעָה, בַּמִּדְבָּר, שָׁלַח עֲלֵיהֶן בָּרָד וְשִׁבֵּר כָּל עֵץ שֶׁלָּהֶם וְשָׂרַף אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וגו'. וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח לָהֶם אַרְבֶּה וְאָכַל כָּל יֶרֶק הָעֵץ, וְנָטַל מַקְלוֹ וְשָׂרַף [וערף] כָּל בְּהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, ג): וְהִנֵּה יַד ה' הוֹיָה. הֵבִיא עָלָיו כָּל הַמַּכּוֹת וְלֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם, וְאַחַר כָּךְ נָטַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר (שמות יב, לא): קוּמוּ צְאוּ. רָדַף אַחֲרֵיהֶם תְּפָשׂוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּצַד בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. הִתְחִיל פַּרְעֹה אוֹמֵר וּלְוַאי לֹא שִׁלַּחְתִּים, וְהֵם אוֹמְרִין רְאֵה אִישׁ שֶׁעָמַד בִּדְבָרָיו שֶׁמְשַׁלְּחָן הֲרֵי הוֹרְגוֹ, הֱוֵי: וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים, לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶם שֵׁבֶט, לְפִי שֶׁמִּכָּל מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הִרְגִּישׁוּ עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶן אֶת הַשְּׁחִין, כֵּיוָן שֶׁלָּקוּ אָמְרוּ אֵלּוּ לָאֵלּוּ הֲרֵי מַכָּה רָעָה. וְאֵין לְשׁוֹן שֵׁבֶט אֶלָּא שְׁחִין, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב ט, לד): יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים, אָמַר פַּרְעֹה הֲרֵי לָקָה עַמִּי וְהָרַג אֶת בְּנִי, וַהֲרֵי בָּנָיו יוֹצְאִין, כֵּיוָן שֶׁשִּׁלְּחָם הִתְחִיל קוֹרֵא וַוי וַוי, הֱוֵי: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

ב דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה נ, לג לד): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה [וגו'] גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ מְכֹר לִי אֶת הַפַּרְדֵּס הַזֶּה, מָכַר לוֹ בְּמָנֶה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּעַל הַפַּרְדֵּס מַה בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ בְּכַמָּה מָכַרְתָּ אֶת הַפַּרְדֵּס, אָמַר לָהֶם בְּמָנֶה. אָמְרוּ לוֹ יֵשׁ בּוֹ זֵיתִים בְּמֵאָה מָנֶה, גְּפָנִים בְּמֵאָה מָנֶה, רִמּוֹנִים בְּמֵאָה מָנֶה, מִינֵי בְּשָׂמִים בְּמֵאָה מָנֶה, וְכֵן כָּל מִין וּמִין בְּמֵאָה מָנֶה, אָמְרוּ לוֹ וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ מָה אַתָּה מוֹכֵר וּמַה יֵּשׁ בַּפַּרְדֵּס (שיר השירים ד, יג יד): כְּפָרִים עִם נְרָדִים נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ שֶׁל לוֹקֵחַ אֶלָּא מַעְיָנוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ, דַּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים יג, טו): מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, הִתְחִיל הַמּוֹכֵר תּוֹהֶא. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה כְּשֶׁשִּׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ לְפָנָיו כְּלוּם, אָמְרוּ לוֹ גְּדוֹלֵי מַלְכוּת מֶה עָשִׂיתָ, אִלּוּ לֹא הָיָה בְּיָדָם אֶלָּא הַבִּזָּה לְבַדָּהּ דַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה עֲשִׁירִים הָיוּ בָהֶם, כַּמָּה חֲכָמִים וְכַמָּה בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, כַּמָּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, לג): וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה נ, לג): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל קוֹרֵא וַוי וַוי, וַיְהִי בְּשַׁלַּח.

ג דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמז, טו): הַשּׁוֹלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם רִמָּה וְתוֹלֵעָה וּבְטֵלִים מִן הָעוֹלָם וּמְבַקְּשִׁים לְבַטֵּל דְּבָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם אַתֶּם אֲמַרְתֶּם (שמות ה, ב): וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ, וַאֲנִי אָמַרְתִּי (שמות ה, א): שַׁלַּח עַמִּי, נִרְאֶה דִּבְרֵי מִי עוֹמְדִים דִּבְרֵי מִי בְּטֵלִים. לַסּוֹף עָמַד פַּרְעֹה מֵעַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנָפַל עַל רַגְלָיו שֶׁל משֶׁה וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל (שמות יב, לא): קוּמוּ צְאוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה פַּרְעֹה דְּבָרֶיךָ עָמְדוּ אוֹ דְּבָרַי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, אֵימָתַי וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, וְכִי פַּרְעֹה שִׁלְּחָם, בִּלְעָם אָמַר (במדבר כג, כב): אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְכָאן כְּתִיב: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, אֶלָא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְלַוֶּה אוֹתָם וְאוֹמֵר לָהֶם הִתְפַּלְּלוּ וּבַקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לב): גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי, וְאֵין שִׁלּוּחַ הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא לְוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טז): וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.

ד דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה (דברים כב, ז): שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, וְאַתָּה שִׁלַּחְתָּ אֶת הָאָבוֹת וּבָנִים הִשְׁלַכְתָּ לַיְאוֹר, אַף אֲנִי מְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ לַיָּם וּמְאַבֵּד אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, וְאֶקַּח אֶת בִּתְּךָ וְאוֹרִישׁ לָהּ גַּן עֵדֶן.

ה דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה וְהָיָה בָּהּ גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, עָמַד וּמְכָרָהּ לְאַחֵר, עָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקְּנָאָהּ, וְהֶעֱבִיר אוֹתוֹ הַגַּל מִתּוֹכָהּ וּמָצָא תַּחְתָּיו מַיִם חַיִּים, נְטָעָהּ גְּפָנִים עֲשָׂאָהּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, נָטַע בָּהּ רִמּוֹנִים הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים, בָּנָה מִגְדָּל בְּתוֹכָהּ וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הָיָה מְשַׁבְּחָהּ. עָבַר עָלֶיהָ אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְכָרָהּ רָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, אָמַר אוֹי לִי שֶׁכָּךְ מָכַרְתִּי אוֹי לִי שֶׁכָּךְ הוֹצֵאתִי מִיָּדִי. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשׂוּ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים וגו', נַעֲשׂוּ כְּגֶפֶן הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִצְרַיִם תַּסִּיעַ, נַעֲשׂוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, וְכֵן כֻּלָּם. נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יד): נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן. נָטַע בָּהּ תַּפּוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח, ה): תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ. סְמָכָהּ עַל הַקַּנִּים, אֵלּוּ קְנֵי הַמְנוֹרָה. מָצָא בָהּ מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, טו): מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים. בָּנָה בָּהּ מִגְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ב): וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ. הוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ה): ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְךָ עַל יַד יְמִינֶךָ, כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת רוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשַׁבְּחִין אוֹתָן, וּמִי הָיָה מְשַׁבְּחָן, בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, ה ו): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, כִּנְחָלִים נִטָּיוּ. בִּלְעָם רָאָה אוֹתָן וְתָמַהּ, פַּרְעֹה רָאָה אוֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים, דְּגָלִים דְּגָלִים, הִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאָמַר אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ הוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ, לָכֵן נֶאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

ו דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכד, ז): נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, מָשָׁל לְיוֹנָה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּקִנָּהּ, רָאָה אוֹתָהּ נָחָשׁ רָע הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ, בָּרְחָה הֵימֶנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר, עָלָה וְיָשַׁב לָהּ בְּקִנָּהּ, נָפְלָה הָאֵשׁ בְּקִנָּהּ וְנִשְׂרַף הַנָּחָשׁ, פָּרְחָה הַצִּפּוֹר וְיָשְׁבָה לָהּ בַּגַּג, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרַף הַנָּחָשׁ וְהַקֵּן אָמְרוּ לַצִּפּוֹר עַד מָתַי אַתְּ פּוֹרַחַת מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם זֶה, הָלְכָה וּמָצְאָה לָהּ קֵן נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְיָשְׁבָה לָהּ בְּתוֹכוֹ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיָה פַּרְעֹה הַנָּחָשׁ מִתְחַכֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, י): הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ, וְהוּא נִמְשַׁל כַּנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [על פי (יחזקאל כט, ב ג)]: הִנָּבֵא עַל פַּרְעֹה הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, בָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל מִפָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא, יא): יֶחֶרְדוּ כְּצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִשְׂרַף פַּרְעֹה בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ז): תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. יָשְׁבוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, ח): וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, וְאַחַר כָּךְ בָּרְחוּ כְּצִפּוֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כז, ח): כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְקוֹמוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ לָהֶם קֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, ד): גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים קלב, ה): עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב, לְכָךְ נֶאֱמַר: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה.

ז דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, כְּשֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה אֶת הָעָם מִי צָוַח וַוי, פַּרְעֹה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ הוֹלֵךְ לִמְדִינָה אַחַת, הָלַךְ וְשָׁרָה אֵצֶל עָשִׁיר אֶחָד וְקִבֵּל הֶעָשִׁיר בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בְּעַיִן טוֹבָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִי קִבֵּל בְּנוֹ וּבְאֵיזֶה מְדִינָה הוּא, הָיָה מְשַׁלֵּחַ אִגֶּרֶת אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ שַׁלַּח אֶת בְּנִי פַּעַם אַחַת וּב' וְג' הָיָה מְשַׁלֵּחַ בְּכָל זְמַן וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, עַד שֶׁהָלַךְ וְהוֹצִיא לִבְנוֹ בְּעַצְמוֹ, הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ צוֹעֵק עַל שֶׁיָּצָא בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמְרוּ לוֹ שְׁכֵנָיו לָמָּה אַתָּה צוֹעֵק, אָמַר לָהֶם כָּבוֹד הָיָה לִי כְּשֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֶצְלִי שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ כּוֹתֵב אִגֶּרֶת לִי, וְהָיָה זָקוּק לִי וְהָיִיתִי סָפוּן בְּפָנָיו, עַכְשָׁו שֶׁנִּמְשַׁךְ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מֵאֶצְלִי אֵינוֹ נִזְקָק לִי בְּדָבָר, לְכָךְ אֲנִי צוֹעֵק. כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָקוּק לִי וְהָיִיתִי סָפוּן בְּפָנָיו וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לִי אִגֶּרֶת בְּכָל שָׁעָה וְאוֹמֵר (שמות ט, א): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח עַמִּי, וְהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְלֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְשַׁלְּחָם, כְּשֶׁיָּרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִצְרַיִם וְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, הִתְחִיל פַּרְעֹה צוֹעֵק וַוי שֶׁשִּׁלַּחְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

ח דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, מִי אָמַר וַוי, משֶׁה אָמַר וַוי, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנַּעֲשָׂה לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שׁוֹשְׁבִין וְהָיָה רוֹאֶה בַּמַּזָּל שֶׁהוּא מוֹצִיאָהּ מִבֵּית אָבִיהָ וְאֵינוֹ בָּא עִמָּהּ לְבֵית הֶחָתָן לְחֻפָּתָהּ, הִתְחִיל בּוֹכֶה, אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה, אָמַר לָהֶם בּוֹכֶה אֲנִי שֶׁנִּתְיַגַּעְתִּי לְהוֹצִיאָהּ וְאֵינִי בָּא עִמָּהּ לְחֻפָּתָהּ. כָּךְ אָמַר משֶׁה, צוֹעֵק אֲנִי שֶׁנִּתְיַגַּעְתִּי לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְאֵינִי נִכְנַס עִמָּהֶן לָאָרֶץ, לְכָךְ: וַיְהִי בְּשַׁלַּח.

ט דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁמָּצָא צְרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה בְּיָדוֹ, אָמַר לְאֶחָד בַּדֶּרֶךְ רְצוֹנְךָ לִטֹּל הַצְּרוֹר הַזֶּה שֶׁבְּיָדִי, אָמַר לוֹ לָמָּה לִי צְרוֹר שֶׁלְךָ, אָמַר לוֹ טֹל אוֹתָהּ וְאֵינִי עוֹמֵד בְּפָנֶיךָ, נְטָלָהּ הֵימֶנּוּ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס בַּמְדִינָה יָשַׁב וְחָרַז הַגְּדוֹלוֹת לְעַצְמָן וְהַקְטַנּוֹת לְעַצְמָן וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת לְעַצְמָן. נִכְנַס אוֹתוֹ שֶׁמָּסַר לוֹ אֶת הַצְּרוֹר, בָּעִיר, וְרָאָה אֶת הָאִישׁ שֶׁנְּטָלוֹ הֵימֶנּוּ שֶׁפְּתָחָן בַּחוּץ וְאָדָם בָּא לִקַּח מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ קְטַנָּה זוֹ בְּכַמָּה, אָמַר לוֹ בְּמֵאָה רִבּוֹא, וְהַגְּדוֹלָה בְּכַמָּה, אָמַר לוֹ בְּאֶלֶף רִבּוֹא, וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת בְּכַמָּה, אָמַר לוֹ בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רִבּוֹא. כֵּיוָן שֶׁרָאָה כָּךְ קָרַע בְּגָדָיו, אָמַר כָּל הָעשֶׁר הַזֶּה בְּיָדִי הָיָה וְחִנָּם הוֹצֵאתִי מִיָּדִי אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ הוֹצִיא מִיָּדוֹ. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה, הַצְּרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, יג): צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, הִתְחִיל צוֹוֵחַ (שמות יב, לא): קוּמוּ צְאוּ, הִתְחִיל משֶׁה מוֹנֶה אוֹתָן, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹא מָנָה אוֹתָן, כְּשֶׁרָאָה פַּרְעֹה כָּל הָאֻכְלוּסִין, הִתְחִיל צוֹוֵחַ וַוי, הֱוֵי: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

י דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סו, ג): אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אִמְרוּ לְפוֹעֲלָא טָבָא יְיַשֵּׁר כֹּחֶךָ, כֵּיצַד הַנִּצְלָבִין צוֹלְבִין אֶת צוֹלְבֵיהֶן הַנֶּהֱרָגִין הוֹרְגִין אֶת הוֹרְגֵיהֶן, הָמָן חָשַׁב לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו. פַּרְעֹה אָמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְהוּא הוּשְׁלַךְ לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ד): מַרְכְּבֹת פַּרְֹעה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, הֱוֵי: אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ. מַהוּ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּבָּרוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר יֵעָשׂוּ כַּזָּבִים בְּדִבְרֵיהֶם, כָּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, כא): וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, אַתָּה מוֹצֵא נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר (דניאל ג, כה): וְרֵוֵה דִי רְבִיעָאָה דָּמֵי לְבַר אֱלָהִין, מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְסָרוֹ לַמַּלְאָךְ הַשָֹּׂטָן וְהִתְחִיל מְנַגְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אִי רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה, אֱמֹר מָה רָאִיתָ, הִתְחִיל אוֹמֵר (דניאל ג, כח): בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבַד נְגוֹ דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁזִיב לְעַבְדוֹהִי, לָא כְתִיב אֶלָּא מַלְאֲכֵהּ, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיבֶיךָ, יַעֲשׂוּ כְזָבִים דִּבְרֵיהֶם. וְעוֹד אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ד, לב): וְלָא אִיתַי דִי יְמַחֵא בִידֵהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה שֶׁמָּא אֲנִי מַעֲבִיר בִּיָיא עַל בְּרִיָּה, חָזַר וְאָמַר (דניאל ד, לד): דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשׁוֹט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ. פַּרְעֹה עַל יְדֵי שֶׁאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה', חָזַר וְאָמַר (שמות ט, כז): ה' הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר (שמות ה, ב): וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ, הוּא הָיָה מַחֲזִיר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם, צְאוּ לְשָׁלוֹם, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.

יא וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹא נָהַג עִמָּם כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, הֵיאַךְ דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, מִי שֶׁהוּא קוֹנֶה עֲבָדִים קוֹנֶה אוֹתָם עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ מַרְחִיצִין אוֹתוֹ וְסָכִין אוֹתוֹ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ וְטוֹעֲנִין אוֹתוֹ וּמְאִירִין לְפָנָיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה כֵן לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לֹא נָחָם אֱלֹהִים כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהָיָה מַרְחִיצָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וְסָךְ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וַאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן. וְהִלְבִּישָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה. וּנְשָׂאָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ד): וָאֶשָׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. וּמֵאִיר לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ [וגו', ולא נחם אלהים דרך ארץ] פְּלִשְׁתִּים, לָמָּה, אֶלָּא שֶׁטָּעוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁלֹא שָׁלַם הַקֵּץ, וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם שְׁלשִׁים רִבּוֹא. וְלָמָּה נֶהֶרְגוּ, שֶׁחִשְּׁבוּ מִיּוֹם שֶׁנִּדְבַּר עִם אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים וְטָעוּ שְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ט): בְּנֵי אֶפְרָיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, לוּלֵי שֶׁטָּעוּ לֹא יָצָאוּ, מִי הָיָה חָפֵץ לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו, אֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, יג): וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו, וַהֲרָגוּם פְּלִשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ז, כ כא): וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח, וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַּת. וְהָיוּ עַצְמוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין בַּדֶּרֶךְ חֳמָרִים חֳמָרִים, שֶׁכְּבָר הָיָה לָהֶם שְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ עַד שֶׁלֹא יָצְאוּ אֲחֵיהֶם מִמִּצְרָיִם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם שְׁטוּחִין בַּדֶּרֶךְ יַחְזְרוּ לְמִצְרָיִם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וּבִקֵּשׁ לֵילֵךְ לִמְדִינָתוֹ, הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן וְלֹא הִסְפִּיק לִכָּנֵס לַמְדִינָה עַד שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, קְבָרָהּ עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אֲחוֹתָהּ, אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲרֵינִי מְסַבְּבָה שֶׁלֹא תִּרְאֶה קִבְרָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ וְתַחֲזֹר לָהּ, מֶה עָשָׂה סִבְּבָה מֵאֲחוֹרֵי הַמְדִינָה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיוּ מְסַבְּבִים אֶת הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹא יִרְאוּ עַצְמוֹת אֲחֵיהֶם מֻשְׁלָכִין בַּדֶּרֶךְ וְיַחְזְרוּ לְמִצְרָיִם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל דָּמָם שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם וְטָבַל בּוֹ כֵלָיו כִּבְיָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֶנְקֹם נִקְמָתָן שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים.

יב דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלְּחָם פַּרְעֹה לֹא נִתְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ וְהָלַךְ אָבִיו וְהִצִּילוֹ מִן הַלִּסְטִים וַהֲרָגָן, וְהָיָה הַבֵּן אוֹמֵר לְאָבִיו כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ לִי, כָּךְ וְכָךְ הִכּוּ אוֹתִי וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתִי, אַף עַל פִּי שֶׁהֲרָגָן לֹא הָיָה מִתְנַחֵם, אֶלָּא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ לִבְנִי. כָּךְ עָשׂוּ הַמִּצְרִים שִׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יד): וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר מַכּוֹת וְגָאַל אֶת בָּנָיו, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אוֹמֵר אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֶהֱרֹג לְכֻלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וּכְתִיב (שמות טו, א): סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, וּכְתִיב (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם.

יג דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם, מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַד עָשָׂר מַסָּעוֹת, אֶלָּא נְשָׂאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, ב): אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, וְאַחַר כָּךְ (דברים א, ג): וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים.

דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וְנִשְׁבּוּ, וְהָיוּ בְּשִׁעְבּוּד וּמֵתוּ מֵהֶן, יָרַד הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם וְהָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו עַל שֶׁהִצִּיל אֶת בָּנָיו, אֲבָל לֹא הָיָה מִתְנַחֵם עַל אוֹתָן שֶׁמֵּתוּ.

יד דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּיַד הַבַּרְבָּרִים וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בּוֹ יוֹתֵר, לְיָמִים הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיל אֶת בְּנוֹ מִיָּדָן, אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ בְּנִי אֲנִי שָׂמֵחַ עַל שֶׁהִצַּלְתִּיךָ מִיָּדָן, אֲבָל אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם כְּשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּךָ. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם בְּטִיט וּבִלְּבֵנִים, וְנִגְלָה עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִצִּילָן וְהָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו עַל שֶׁהִצִּילָן, אָמַר אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאַרְדֶּה אוֹתָן לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים וְהָיָה לוֹ עֶשֶׂר אוּסִיּוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֶתֵּן אוֹתָם לְבָנַי נִמְצָא אֲנִי עוֹשֶׂה בֵּינֵיהֶן מְרִיבָה, אֶלָּא הֲרֵינִי מַמְתִּין עַד שֶׁאֶקְנֶה עוֹד שְׁתַּיִם וַאֲחַר כָּךְ אֲחַלְּקֵם בֵּינֵיהֶם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי מַכְנִיסָן עַכְשָׁיו לָאָרֶץ אֵין בָּהּ חֵלֶק לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֶלָּא הֲרֵינִי מְעַכְּבָן בַּמִּדְבָּר עַד שֶׁיִּירְשׁוּ אֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵן וְיִטְלוּהוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מַכְנִיסָן לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים.

טו דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לִתֵּן לוֹ יְרֻשָׁה, וְאוֹמֵר, אִם נוֹתְנָהּ לוֹ אֲנִי עַכְשָׁו, עֲדַיִן קָטָן הוּא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשָׁמְרָהּ, אֶלָּא עַד שֶׁיִּלְמַד בְּנִי כְּתָבִין וְיַעֲמֹד עַל עָמְקָן, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי נוֹתְנָהּ לוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי מַכְנִיס עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, עֲדַיִן לֹא נִתְעַסְּקוּ בְּמִצְווֹת, וְאֵינָן יוֹדְעִין עִסְקֵי תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אֶלָּא אֶתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ אַכְנִיסֵם לָאָרֶץ.

טז דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, לָמָּה דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, עָמְדוּ וְקָצְצוּ הַנְּטִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ סְבוּרִים שֶׁבַּמִּדְבָּר תְּהֵא דִּירָתָם, עָמְדוּ וְנָטְעוּ נְטִיעוֹת וְגִדְּלוּ אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיסָן לָאָרֶץ. וְרַבֵּנוּ הַגָּדוֹל אוֹמֵר, לְפִי שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן אֵימָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, עִכְּבָן אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר וּמֵאִיר לָהֶם בְּעַמּוּד עָנָן בַּיּוֹם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְשָׁמְעוּ כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְנָפְלָה עֲלֵיהֶם רְעָדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, טז): תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, וְאַחֲרָיו מַה כְּתִיב (שמות טו, יז): תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ.

יז וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, כְּגוֹן סוֹחֵר אֶחָד שֶׁקָּנָה פָּרָה לְקִנְיָן, וְהָיָה בֵּיתוֹ אֵצֶל בֵּית הַשְּׁחִיטָה, אָמַר אִם אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל דֶּרֶךְ בֵּיתִי, הִיא רוֹאָה אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה וְאֶת הַדָּמִים וְהִיא בּוֹרַחַת, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹלִיכָהּ אֶל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. כָּךְ הָיוּ בְּנֵי עַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן וְכָל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים עֲתִידִין לַעֲמֹד כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל הַמִּלְחָמָה וְיַחְזְרוּ לָהֶם לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יז): פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹלִיכָן דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם.

יח מַהוּ וַיַּסֵּב, שֶׁהִקִּיפָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וּכְגוֹן רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ וְרָאָה זְאֵבִין בָּאִין עַל הַצֹּאן וְהָיָה סוֹבֵב אֶת הַצֹּאן שֶׁלֹא יִנָּזֵקוּ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וּמוֹאָב וּכְנַעַן וַעֲמָלֵק עוֹמְדִין וְנוֹתְנִין אֶת הָעֵצָה הֵיאַךְ לָבֹא עַל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, סִבֵּב אוֹתָן שֶׁלֹא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם. וְלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבָד אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא כָּךְ, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קכה, ב): יְרוּשָׁלָיִם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ.

דָּבָר אַחֵר, וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים.

יט וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָלוּ מְזֻיָּנִין. וַיִּקַח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי י, ז): חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲסוּקִים בְּכֶסֶף וְזָהָב, וּמשֶׁה הָיָה עָסוּק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, עָלֶיךָ נִתְקַיֵּים חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת, יוֹסֵף הָיָה חַיָּב לְאָבִיו לְקָבְרוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְאַתָּה לֹא בְּנוֹ וְלֹא בֶּן בְּנוֹ, וְלֹא הָיִיתָ חַיָּב לַעֲסֹק בּוֹ, וְקָבַרְתָּ אוֹתוֹ, וְכֵן אֲנִי שֶׁאֵינִי חַיָּב לִבְרִיָּה, אֲנִי מְטַפֵּל בְּךָ וְאֶקְבְּרֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיא. וּמִנַיִן הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ הֵיכָן הָיָה יוֹסֵף קָבוּר, יֵשׁ אוֹמְרִים סֶרַח בַּת אָשֵׁר, הָרְאָה אוֹתוֹ, וְהָיָה קָבוּר בַּנִּילוּס, מֶה עָשָׂה משֶׁה וכו': וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּתוֹךְ הַפַּלְטֵרִין הָיָה קָבוּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְלָכִים קְבוּרִים, וְעָשׂוּ מִצְרִים כְּלָבִים שֶׁל זָהָב בִּכְשָׁפִים שֶׁאִם יָבוֹא אָדָם לְשָׁם יִהְיוּ נוֹבְחִים וְקוֹלָן הוֹלֵךְ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְשִׁתְּקָן משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות יא, ז): וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ. הִתְחִיל משֶׁה צוֹוֵחַ יוֹסֵף יוֹסֵף הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ (בראשית נ, כה): פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, מִיָּד נִתְנַדְנֵד הָאָרוֹן וּנְטָלוֹ משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף. וְהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף מְחַזְּרִין עִמָּהֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ לְאַחֶיךָ (בראשית נ, כא): אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, חַיֶּיךָ אַתָּה נִפְטָר וְיִהְיוּ עַצְמוֹתֶיךָ מְחַזְּרִין עִמָּהֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט, ו): וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְאֵין אָדָם אֶלָּא יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ס): אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם, וּכְתִיב (תהלים עח, סז): וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, בִּזְכוּת עַצְמוֹתֶיךָ הֵם עוֹשִׂים פֶּסַח קָטָן. כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶלָּא הוּא נִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עֲלֵיהֶם, וְהֵם נִשְׁבָּעִים לוֹ שֶׁאֵין בְּלִבָּם עָלָיו. לָמָּה וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁהִכְנִיס יֵינוֹ בַּמַּרְתֵּף, נִכְנְסוּ הַגַּנָּבִים וְנָטְלוּ הַחֲבִיּוֹת וְהָלְכוּ לָהֶם וְשָׁתוּ אוֹתוֹ, וּבָא בַּעַל הַיַּיִן וּמָצָא אוֹתָם שֶׁגָנְבוּ הֶחָבִית, אָמַר לָהֶם שְׁתִיתֶם הַיַּיִן הַחֲזִירוּ הֶחָבִית לִמְקוֹמוֹ. כָּךְ מִשְּׁכֶם גָּנְבוּ אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף אוֹתוֹ וּמָכְרוּ אוֹתוֹ, וּכְשֶׁבָּא לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם הִשְׁבִּיעַ אוֹתָם, אָמַר לָהֶם בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אֶחָי, מִשְּׁכֶם גְּנַבְתֶּם אוֹתִי חָי, הַחֲזִירוּ אֶת עַצְמוֹתַי לִשְׁכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם.

---

פרשה כא

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לד, יח): צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ, מַהוּ כֵן, אֶלָּא שְׁתֵּי יְרֻשּׁוֹת הִנְחִיל יִצְחָק לִשְׁנֵי בָנָיו, הִנְחִיל לְיַעֲקֹב הַקּוֹל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כז, כב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וְהִנְחִיל לְעֵשָׂו הַיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, כב): וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. וְעֵשָׂו הָיָה מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יח): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב וגו'. וְיַעֲקֹב מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, ז): וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, לֶעָתִיד לָבוֹא שְׁנֵיהֶן נוֹטְלִין שְׂכָרָן, עֵשָׂו נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, ה): כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד. וְיַעֲקֹב נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, יא): קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. לְכָךְ כְּתִיב: צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ, לְפִי שֶׁצָּעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתָם, וְאָמַר לְמשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי, כְּבָר שָׁמַעְתִּי צַעֲקָתָם [צעקתך] דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.

ב דָּבָר אַחֵר, מַה תִּצְעַק אֵלָי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב כב, כח): וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ, אָמַר רַבִּי לֵוִי כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה לְמשֶׁה וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, כָּךְ הָיָה משֶׁה מְצַוֶּה כִּבְיָכוֹל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכֵּן בְּנֵי יוֹסֵף אוֹמְרִים לוֹ (במדבר לו, ב): אֶת אֲדֹנִי צִוָּה ה', וַאדֹנִי צֻוָּה בַה', וּכְשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לְמשֶׁה וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, כָּךְ הָיָה משֶׁה קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה, וּכְתִיב (במדבר כז, טו טז): וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת, רְאֵה כַּמָּה הָיָה שׁוֹלֵט, וּכְשֶׁרָאָה אֶת פַּרְעֹה רוֹדֵף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא לִצְעֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי, אָמַר לוֹ לָמָּה אַתָּה מִצְטָעֵר, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ עֵסֶק, הָלַךְ לִצְעֹק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ מָה אַתָּה צוֹעֵק, גְּזֹר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי, דַּבֵּר, וַאֲנִי עוֹשֶׂה.

ג דָּבָר אַחֵר, מַה תִּצְעַק אֵלָי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, שְׁתֵּי פְּעָמִים הוּא אוֹמֵר בַּפָּסוּק וַאֲנִי, וַאֲנִי, וּמשֶׁה אוֹמֵר (דברים לב, לט): רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם וּמְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בַּתְּפָלָּה, שׁוֹמֵעַ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֶעָתִיד לָבוֹא (ישעיה סה, כד): הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע, וּמָה הֵם מְדַבְּרִים, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹמֵד וּמַשְׁמִיעַ תַּלְמוּדוֹ, כִּבְיָכוֹל הוּא יוֹשֵׁב וּמַשְׁמִיעַ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, טז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וּכְתִיב (ישעיה ל, כ): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, וְאוֹמֵר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם כֵּן מַה תִּצְעַק אֵלָי. וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בָּשָׂר וָדָם אִם שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי אָדָם עוֹשֶׂה דִינוֹ, אִם לֹא שָׁמַע אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן דִּינוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, עַד שֶׁלֹא יְדַבֵּר אָדָם הוּא יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ. וְכֵן בִּשְׁלֹמֹה אוֹמֵר (דברי הימים א כח, ט): דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ וגו' וְכָל יֵצֶר מַחְשָׁבוֹת מֵבִין, עַד שֶׁלֹא יְצָרָהּ מַחֲשָׁבָה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם הוּא מֵבִין. אַתָּה מוֹצֵא לִפְנֵי שִׁבְעָה דּוֹרוֹת עַד שֶׁלֹא נוֹלַד נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה וּפֵרַשׁ מֶה עָתִיד לַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יג): וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, וּמַה אִם לִפְנֵי שִׁבְעָה דּוֹרוֹת צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָאָה מֶה עָתִיד לַחְשֹׁב, הַצַּדִּיק בֶּן יוֹמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶה עָתִיד לַחֲשֹׁב, לְכָךְ כְּתִיב: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: מַה תִּצְעַק אֵלָי.

ד דָּבָר אַחֵר, מַה תִּצְעַק אֵלָי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סה, ג): שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ, מַהוּ שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכֻּלָּן מִתְפַּלְּלִין כְּאֶחָד, אֶלָּא כָּל כְּנֵסִיָּה וּכְנֵסִיָּה מִתְפַּלֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הַכְּנֶסֶת הַזּוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַכְּנֶסֶת הָאַחֶרֶת, וּמֵאַחַר שֶׁכָּל הַכְּנֵסִיּוֹת גּוֹמְרוֹת כָּל הַתְּפִלּוֹת הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּפִלּוֹת נוֹטֵל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת כֻּלָּן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרוֹת וְנוֹתְנָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ, וְאֵין עָדֶיךָ אֶלָּא עֲטָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, יח): כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מט, ג): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַטֵּר בִּתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יב): וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.

דָּבָר אַחֵר, שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה וגו', אַתָּה מוֹצֵא בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ שִׂיחַת שְׁנַיִם כְּאֶחָד, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא הַכֹּל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו וְהוּא שׁוֹמֵעַ וּמְקַבֵּל תְּפִלָּתָן.

דָּבָר אַחֵר, שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר, בָּשָׂר וָדָם אִם בָּא עָנִי לוֹמַר דָּבָר לְפָנָיו אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הֵימֶנּוּ, אִם בָּא עָשִׁיר לוֹמַר דָּבָר, מִיָּד הוּא שׁוֹמֵעַ וּמְקַבְּלוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא הַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו, הַנָּשִׁים, וְהָעֲבָדִים, וְהָעֲנִיִּים, וְהָעֲשִׁירִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי משֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים כָּתוּב בּוֹ מַה שֶּׁכָּתוּב בְּעָנִי, בְּמשֶׁה כְּתִיב (תהלים צ, א): תְּפִלָּה לְמשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, וּבְעָנִי כְתִיב (תהלים קב, א): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. זוֹ תְּפִלָּה וְזוֹ תְּפִלָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהַכֹּל שָׁוִין בַּתְּפִלָּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. תֵּדַע לְךָ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם רָדַף אַחֲרֵיהֶם פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וּכְתִיב (שמות יד, י): וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה', הִתְחִיל משֶׁה אַף הוּא מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, מָה אַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, כְּבָר הִתְפַּלְּלוּ בָּנַי וְשָׁמַעְתִּי תְפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מַה תִּצְעַק אֵלָי.

ה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, הָיָה לוֹמַר יוֹנָה בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וּמַהוּ שֶׁאָמַר יוֹנָתִי, אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל יוֹנָתִי, רְאֵה מַה כְּתִיב (הושע ז, יא): וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶצְלִי הֵם כְּיוֹנָה פוֹתָה, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי גוֹזֵר עֲלֵיהֶם עוֹשִׂים וְשׁוֹמְעִים לִי, אֲבָל אֵצֶל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים קָשִׁים הֵם כַּחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, לְפִיכָךְ הֵם קָשִׁים כְּנֶגֶד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לָמָּה שֶׁעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹמְרִין לָהֶם מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מִן הַשַּׁבָּת הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְרִים, מִן הַמִּילָה הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם מוּלִים, וְהֵם מְבַקְּשִׁים לְבַטֵּל לָהֶם אֶת הַמִּצְווֹת וְהֵם נַעֲשִׂים כְּנֶגְדָם קָשִׁין כַּחַיּוֹת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹנָה תַמָּה, וְשׁוֹמְעִים לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא גוֹזֵר עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְכָךְ נֶאֱמַר (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶן וְהָיוּ הַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב [וגו'], נוֹסְעִים אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא נֹסֵעַ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא פַרְעֹה וְהַמִּצְרִיִּים לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם וְרָאוּ שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נִתְיָרְאוּ הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וַיִּירְאוּ מְאֹד, וּמַהוּ וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם הָיָה שְׁמוֹ מִצְרַיִם, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל אֻמָּה עַד שֶׁהוּא מַפִּיל שָׂרָן תְּחִלָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהִפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂרוֹ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, כח): עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן שְׁמַיָא נְפַל, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן אָבִין שָׂרוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר קָל שְׁמוֹ, וְהִפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַף שָׂרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה מִצְרַיִם שְׁמוֹ וְהָיָה פּוֹרֵחַ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְרִים בַּיָּם לֹא שִׁקַּע תְּחִלָּה אֶלָּא שָׂרָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, זֶה שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, וְכֵן סוּסֵיהֶם וְרוֹכְבֵיהֶם רָמָה בַיָּם אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא (שמות טו, א): סוּס וְרֹכְבוֹ, זֶה הַשַֹּׂר שֶׁלָּהֶן, הֱוֵי: וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם. וּמַהוּ וּפַרְעֹה הִקְרִיב, אֶלָּא שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשׂוּ.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, יָפָה הָיְתָה הַקְרָבַת פַּרְעֹה לְיִשְׂרָאֵל מִמֵּאָה צוֹמוֹת וּתְפִלּוֹת, לָמָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְרָאוּ אוֹתָן, נִתְיָרְאוּ מְאֹד וְתָלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהִתְפַּלְּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמשֶׁה, מֶה עָשִׂיתָ לָנוּ, עַכְשָׁו הֵם בָּאִים וְעוֹשִׂים לָנוּ כָּל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ עִמָּהֶם, שֶׁהָרַגְנוּ בְּכוֹרֵיהֶם וְנָטַלְנוּ מָמוֹנָם וּבָרַחְנוּ, לֹא אַתָּה אָמַרְתָּ לָנוּ (שמות ה ג, כב): וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ עוֹמְדִים וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהָיָה הַיָּם סוֹגֵר, וְהַשֹּׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְהַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה יד, ג): סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אֵין סָגַר אֶלָּא חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻם אַרְיָוָתָא. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מֻקָּפִין מִשָּׁלשׁ רוּחוֹת, הַיָּם סוֹגֵר, וְהַשֹּׂוֹנֵא רוֹדֵף וְהַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְצָעֲקוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', וְלָמָּה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם כָּךְ, אֶלָּא שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְהָיְתָה בַּת מְלָכִים צוֹעֶקֶת לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ הַצִּילֵנִי מִיַּד הַלִּסְטִים, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְהִצִּילָהּ, לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ לִשָֹּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, הָיָה מִתְאַוֶּה שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ וְלֹא הָיְתָה רוֹצָה, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ גֵּרָה בָהּ הַלִּסְטִים כְּדֵי שֶׁתִּצְעַק וְיִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ הַלִּסְטִים הִתְחִילָה צוֹעֶקֶת לַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ לְכָךְ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹלֵךְ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כג): וַיְהִי בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וגו' וַיִּזְעָקוּ, מִיָּד (שמות ב, כה): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיאָן מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלָם פַּעַם אַחֶרֶת וְלֹא הָיוּ רוֹצִין, מֶה עָשָׂה, גֵּרָה לְפַרְעֹה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפַרְעֹה הִקְרִיב, מִיָּד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָךְ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, לִשְׁמֹעַ קוֹלְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, הַשְׁמִיעִנִּי קוֹל אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא (שיר השירים ב, יד): הַשְּׁמִיעִנִּי אֶת קוֹלֵךְ אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי בְּמִצְרַיִם, לְכָךְ כְּתִיב: הַשְּׁמִיעִנִּי אֶת קוֹלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, כְּבָר קָדְמָה תְּפִלָּתָן שֶׁל בָּנַי לִתְפִלָּתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: מַה תִּצְעַק אֵלָי.

ו וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְךָ, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁאֶקְרַע אֶת הַיָּם וְאֶעֱשֶׂה אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה, וְהָכְתִיב (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וַהֲרֵי נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה קוֹרְעוֹ לְעוֹלָם.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אָמַר לוֹ משֶׁה לֹא כָךְ אָמַרְתָּ שֶׁאֵין הַיָּם נַעֲשֵׂית יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וּכְתִיב (איוב לח, ח): וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קָרָאתָ מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, מַה כְּתִיב (בראשית א, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם, אֲנִי הוּא שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ, כָּךְ הִתְנֵיתִי מִתְּחִלָּה שֶׁאֲנִי קוֹרְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ מִתְּחִלָּה. מִיָּד שָׁמַע משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ לִקְרֹעַ הַיָּם, וְכֵיוָן שֶׁהָלַךְ לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם, לֹא קִבֵּל עָלָיו לְהִקָּרֵעַ, אָמַר לוֹ הַיָּם, מִפָּנֶיךָ אֲנִי נִקְרַע, אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, שֶׁאֲנִי נִבְרֵאתִי בַּשְּׁלִישִׁי וְאַתָּה נִבְרֵאתָ בַּשִּׁשִּׁי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ הָלַךְ וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין הַיָּם רוֹצֶה לְהִקָּרֵעַ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן יְמִינוֹ עַל יְמִינוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יב): מוֹלִיךְ לִימִין משֶׁה וגו'. מִיָּד רָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, מַה רָאָה, אֶלָּא שֶׁרָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן יַד יְמִינוֹ עַל משֶׁה וְלֹא יָכֹל לְעַכֵּב אֶלָּא בָּרַח מִיָּד. אָמַר לוֹ משֶׁה מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹרֵחַ, אָמַר לוֹ הַיָּם מִפְּנֵי אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד כֵּיוָן שֶׁהֵרִים משֶׁה יָדוֹ עַל הַיָּם, נִבְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא): וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, אֵינוֹ אוֹמֵר וַיִּבָּקַע הַיָּם, אֶלָּא וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בְּכָל הַמַּעְיָינוֹת וּבַבּוֹרוֹת וּבְכָל מָקוֹם, נִבְקְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ חָזְרוּ כָּל הַמַּיִם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות יד, כח): וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וְכָל הַנִּסִּים הַלָּלוּ נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא): וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ, וּכְתִיב (ישעיה סג, יב): מוֹלִיךְ לִימִין משֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ:

ז דָּבָר אַחֵר, מַה תִּצְעַק אֵלָי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, יט): הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר, מַהוּ כֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת הַמָּשָׁל אוֹמֵר כַּבֵּד אֶת רוֹפְאֲךָ עַד שֶׁלֹא תִּצְטָרֵךְ לוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר עֲרֹךְ שׁוּעַ כְּלַפֵּי בּוֹרְאֲךָ כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ לְךָ צָרִים מִלְּמַעְלָן.

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עָמַד סמא"ל הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג אוֹתָן, וְרַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא פֵּרְשָׁהּ מִשּׁוּם אָבִיו, מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁהָיָה מַעֲבִיר צֹאנוֹ בַּנָּהָר, בָּא זְאֵב לְהִתְגָּרוֹת בַּצֹּאן, רוֹעֶה שֶׁהָיָה בָּקִי מֶה עָשָׂה, נָטַל תַּיִשׁ גָּדוֹל וּמְסָרוֹ לוֹ, אָמַר יְהֵא מִתְגַּשֵׁשׁ בָּזֶה עַד שֶׁנַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְבִיאוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָמַד סמא"ל הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג אוֹתָן, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד עַכְשָׁו הָיוּ אֵלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְאַתָּה קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָסַר לוֹ אִיּוֹב שֶׁהָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַרְעֹה, דִּכְתִיב בּוֹ (איוב א, א): אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, אָמַר לוֹ הִנּוֹ בְיָדֶךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק עִם אִיּוֹב, יִשְׂרָאֵל עוֹלִים לַיָּם וְיוֹרְדִים, וְאַחַר כָּךְ אַצִּיל אֶת אִיּוֹב, וְהוּא שֶׁאָמַר אִיוֹב (איוב טז, יב): שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי, אָמַר אִיּוֹב שָׁלֵו הָיִיתִי בָּעוֹלָם וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אוֹתִי לְעַמּוֹ לְמַטָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טז, יב): וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה, וּכְתִיב (איוב טז, יא): יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל, מְסָרַנִי בְּיַד הַשָֹּׂטָן, וּכְדֵי שֶׁלֹא יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים בַּדִּין, לְכָךְ הִרְטָה אוֹתִי בְּיָדוֹ, הֱוֵי (איוב טז, יא): וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה הֲרֵי מָסַרְתִּי אִיּוֹב לַשָֹּׂטָן מַה בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.

ח רַבִּי אַבְטוֹלִיס הַזָּקֵן אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְהִכְעִיסוֹ, וְגָזַר עָלָיו גְּזֵרָה קָשָׁה, וְהָיָה הַפֶּדָגוֹג מְבַקֵּשׁ עַל יָדוֹ, אָמַר לוֹ כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי אֶלָּא עַל בְּנִי, כְּבָר הִתְרַצֵּיתִי לִבְנִי. רַבִּי אוֹמֵר, אָמַר לוֹ אֱמֶשׁ הָיִיתָ אוֹמֵר (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, וְעַכְשָׁו אַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, מַה תִּצְעַק אֵלָי, אֱמֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים (שמות יד, יא): הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים, וְעַכְשָׁו אַתָּה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, יַסִּיעוּ דָּבָר מִלִּבָּן. רַבִּי אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדַי הִיא הַאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֶקְרַע לָהֶם הַיָּם, שֶׁלֹא אָמְרוּ לְמשֶׁה הֵיאַךְ נַחְזֹר לַאֲחוֹרֵינוּ, שֶׁלֹא לִשְׁבֹּר לֵב טַף וְנָשִׁים שֶׁעִמָּנוּ, אֶלָּא הֶאֱמִינוּ בִּי וְהָלְכוּ אַחַר משֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, עֵת לְקַצֵּר וְעֵת לְהַאֲרִיךְ, בָּנַי שְׁרוּיִם בְּצַעַר וְהַיָּם סוֹגֵר וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִסַּע בִּלְבָד, וְיִסָּעוּ, יַסִּיעוּ רַגְלֵיהֶם מִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם וְאַתָּה רוֹאֶה נִסִּים שֶׁאֶעֱשֶׂה לָהֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֵין יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לְפָנַי, וּמַה אִם אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יְחִידִי עָשִׂיתִי יַבָּשָׁה בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, בִּשְׁבִיל עֵדָה קְדוֹשָׁה שֶׁעֲתִידָה לוֹמַר לְפָנַי (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי בְּנָיָא אוֹמֵר, בִּזְכוּת אַבְרָהָם אֲנִי בּוֹקֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, בַּעֲבוּר מַה שֶּׁעָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה כב, ג): וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וְאוֹמֵר (שמות יד, כא): וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בִּזְכוּת יַעֲקֹב אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּבָר הִכְתַּבְתִּי עָלֶיךָ (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, וְאַתָּה בִּרְשׁוּתִי וְהַיָּם בִּרְשׁוּתִי, כְּבָר עֲשִׂיתִיךָ גִּזְבָּר עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְךָ.

ט אָמַר רַבִּי סִימוֹן מָשָׁל לְבַעַל הַזְּמוֹרָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּחוּץ וְהַזְּמוֹרָה בְּיָדוֹ, אָמְרוּ אִלּוּלֵי שֶׁהַזְּמוֹרָה בְּיָדוֹ לֹא הָיָה מִתְכַּבֵּד, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ, הַעֲבֵר הַזְּמוֹרָה מִמְּךָ וְצֵא לַחוּץ וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ אֲנִי נוֹטֵל אֶת רֹאשׁוֹ. כָּךְ אָמְרוּ הַמִּצְרִיִּים לֹא הָיָה יָכוֹל משֶׁה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם אֶלָּא בַּמַּטֶּה, בּוֹ הִכָּה הַיְאוֹר, בּוֹ הֵבִיא כָּל הַמַּכּוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַיָּם וְהַמִּצְרִיִּים עוֹמְדִים מֵאַחֲרֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַשְּׁלֵךְ אֶת מַטְךָ, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אִלּוּלֵי הַמַּטֶּה לֹא הָיָה יָכוֹל לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָרֵם אֶת מַטְךָ.

י וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, אִם בַּיָּם לָמָּה בַּיַּבָּשָׁה, וְאִם בַּיַּבָּשָׁה לָמָּה בְּתוֹךְ הַיָּם, אֶלָּא מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹא נִקְרַע לָהֶם הַיָּם עַד שֶׁבָּאוּ לְתוֹכוֹ עַד חוֹטְמָן, וְאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה לָהֶם יַבָּשָׁה.

דָּרַשׁ רַבִּי נְהוֹרָאי, הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל עוֹבֶרֶת בַּיָּם וּבְנָהּ בְּיָדָהּ וּבוֹכֶה, וּפוֹשֶׁטֶת יָדָהּ וְנוֹטֶלֶת תַּפּוּחַ אוֹ רִמּוֹן מִתּוֹךְ הַיָּם וְנוֹתֶנֶת לוֹ, שֶׁנֶאֱמַר (תהלים קו, ט): וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר, מַה בַּמִּדְבָּר לֹא חָסְרוּ כְלוּם, אַף בַּתְּהוֹמוֹת לֹא חָסְרוּ כְלוּם. הוּא שֶׁמּשֶׁה אָמַר לָהֶם (דברים ב, ז): זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר, שֶׁלֹא הָיוּ חֲסֵרִים אֶלָּא לְהַזְכִּיר דָּבָר וְהוּא נִבְרָא לִפְנֵיהֶם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ דִּבּוּר לֹא הָיוּ חֲסֵרִין, אֶלָּא מִי שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ דָּבָר וְהוּא נַעֲשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, יח): וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם.

דָּבָר אַחֵר, לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר, שֶׁלֹא הָיָה חָסֵר דָּבָר בָּעוֹלָם, וּמָה הָיָה חָסֵר, תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'.

יא וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַתְלֵיטִים אֶחָד חַלָּשׁ וְאֶחָד גִּבּוֹר, נָצַח הַגִּבּוֹר לַחַלָּשׁ וְנָטַל עֲטָרָה בְרֹאשׁוֹ, מִי גָרַם לַגִּבּוֹר לִטֹּל הָעֲטָרָה לֹא הַחַלָּשׁ. כָּךְ מִי גָרַם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִטֹּל שֶׁבַח וְכָבוֹד לֹא פַרְעֹה שֶׁנִּעֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, לְפִיכָךְ וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה. וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָמַז לְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעָלְתָה, וְהָיוּ רוֹאִין מִלְחָמָה בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

---

פרשה כב

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, טו): אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים, כְּשֶׁהָיָה מוֹשֵׁל הַמַּלְכֻיּוֹת לֹא הָיָה מוֹשְׁלָן אֶלָּא בְּחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ג): וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא. וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמִּצְרִים אֵינוֹ מוֹשְׁלָן אֶלָּא לְשׁוּעָלִים, מַה שּׁוּעָל זֶה קָטָן מִן ד' חַיּוֹת, כָּךְ מִצְרַיִם קְטַנִּים מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, טו): מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן עֲרוּמִים הָיוּ הַמִּצְרִים, לְפִיכָךְ הוּא מוֹשְׁלָן כְּשׁוּעָלִים, מַה שּׁוּעָל זֶה מְהַלֵּךְ וּמַבִּיט לַאֲחוֹרָיו, כָּךְ הַמִּצְרִים מְהַלְּכִין וּמַבִּיטִין לַאֲחוֹרֵיהֶם, וּמָה אָמְרוּ (שמות א, י): הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנָבוֹא עֲלֵיהֶן בְּחָכְמָה, וְנִרְאֶה הֵיאַךְ אֲנַחְנוּ מְשַׁעְבְּדִין עַל יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר שֶׁלֹא יְהֵא אֱלֹהֵיהֶן יָכוֹל לְהָבִיא עָלֵינוּ בְּאוֹתָהּ מִדָּה, אִם נְדוּנֵם בַּחֶרֶב, יָכוֹל הוּא לְהָבִיא עָלֵינוּ חֶרֶב, וְאִם בָּאֵשׁ, יָכוֹל הוּא לְהָבִיא עָלֵינוּ אֵשׁ, יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנָדוּנֵם בַּמַּיִם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא אוֹתָם עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשָׁעִים כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם לַמַּבּוּל וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲנִי גוֹרְרוֹ לְמַבּוּלוֹ, וְהוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים סג, יא): יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים הָרְשָׁעִים שֶׁגְּרָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַרְבּוֹ שֶׁל יָם. מַהוּ מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּכָּה הַזּוֹ תְּהֵא מְתֻקֶּנֶת לָהֶם לַשּׁוּעָלִים שֶׁשְּׁמָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הֵבִיא עֲלֵיהֶן י' מַכּוֹת, וְשָׁם מֵתוּ.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שׁוּעָלִים קַדְמָאָה מָלֵא, וְתִנְיָינָא חָסֵר, שֻׁעָלִים כְּתִיב, עַל שֵׁם שַׁעֲלוֹ שֶׁל יָם.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּצִפּוֹרִי מָה הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת וְהַצְּנוּעוֹת עוֹשׂוֹת, הָיוּ נוֹטְלוֹת אֶת בְּנֵיהֶן וּמַטְמִינוֹת אוֹתָם בִּמְחִילוֹת, וְהָיוּ הַמִּצְרִים הָרְשָׁעִים מְבִיאִין קְטַנִּים וּמַכְנִיסִין אוֹתָם בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעוֹקְצִים אוֹתָם וּבוֹכִים, וְהָיָה הַתִּינוֹק שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה בּוֹכֶה וְהָיָה בּוֹכֶה עִמּוֹ, וְהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתוֹ וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לַיְאוֹר. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים וגו' עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְרָמֵינוּ סְמָדָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, שֶׁיָּשׁוּב הַגַּלְגַּל עֲלֵיהֶם. וְכֵן יִתְרוֹ אוֹמֵר (שמות יח, יא): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר וגו', אָמַר מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וּבְיוֹתֵר עַתָּה, שֶׁבַּמַחְשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ דָּנָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

ב דָּבָר אַחֵר, וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן שֶׁעָלָה אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, יָרַד לְתוֹכוֹ אַחֲרוֹן שֶׁל מִצְרַיִם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר, עַל אֵלּוּ [ועל אלו] וְאֵלּוּ נִנְעַל הַיָּם מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה יַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ אִי אַתָּה זָקוּק, לָמָּה, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם נֵס. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יָדוֹ וְהֶעֱלָן מִן הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, יז): יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מָשָׁל לְמִי שֶׁרָאָה הַגְּיָסוֹת בָּאוֹת עָלָיו וְהָיָה בְּנוֹ עִמּוֹ, מֶה עָשָׂה נָטַל בְּנוֹ בְּיָדוֹ וְהָיָה נִלְחַם עִם הַגַּיִּס בַּשְּׁנִיָה, וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ אַבָּא לֹא אֶחְסַר אוֹתָן שְׁתֵּי יָדַיִם אַחַת שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת אוֹתִי וְאַחַת שֶׁהוֹרֶגֶת בַּגַּיִּס. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְהִי שָׁלוֹם עַל אוֹתָן שְׁתֵּי יָדֶיךָ, אַחַת שֶׁהָיְתָה מַצֶּלֶת אוֹתָנוּ מִן הַיָּם, וְאַחַת שֶׁהָיְתָה מְנַעֶרֶת הַמִּצְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ו): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' וגו'. וְיָשֹׁב הַיָּם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם, מִכָּאן שֶׁכָּל הַמֵּימוֹת חָזְרוּ. עַל הַמִּצְרִיִּים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל מִצְרַיִם, שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂר שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה וְטִבְּעוֹ בַּיָּם, וְאַחַר כָּךְ יָרְדוּ כֻלָּם אַחֲרָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו.

ג וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה', שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע צָרִיךְ לְהַזְכִּיר קְרִיעַת יַם סוּף וּמַכַּת בְּכוֹרִים בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב, וְאִם לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, ג): לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמַה בֵּין יְצִיאַת מִצְרַיִם לִקְרִיעַת יַם סוּף, אֶלָּא שֶׁיְצִיאַת מִצְרַיִם קָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, (דברים ד, כ): וְאֶתְכֶם לָקַח ה', תֵּדַע לְךָ שֶׁזּוֹ קָשָׁה מִזּוֹ, שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם כְּתִיב (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וגו', אֲבָל בִּקְרִיעַת יַם סוּף אֵינוֹ מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, וְלָמָּה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר קְרִיעַת יַם סוּף בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁקָּרַע לָהֶם אֶת הַיָּם הֶאֱמִינוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ, וּבִזְכוּת הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה וְשָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה, לְכָךְ צָרִיךְ אָדָם לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כְּשֵׁם שֶׁהֵם הִסְמִיכוּ שִׁירָה אַחַר הָאֲמָנָה וְהַקְּרִיעָה, וּכְשֵׁם שֶׁהֵם טִהֲרוּ לִבָּם וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ, וְאַחַר כָּךְ: אָז יָשִׁיר, כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְטַהֵר לִבּוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, וְכֵן אִיּוֹב אָמַר (איוב טז, יז): עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי יֵשׁ תְּפִלָּה עֲכוּרָה, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּגָזֵל הוּא קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ, לָמָּה, שֶׁתְּפִלָּתוֹ בַּעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, יג): וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר וגו', אֲבָל אִיּוֹב שֶׁלֹא הָיָה בַּעֲמָלוֹ גָּזֵל, הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ זַכָּה, לְכָךְ אוֹמֵר: עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי, לְפִי שֶׁאֵין עָוֶל בְּכַפַּי וּבַעֲמָלִי, תְּפִלָּתִי זַכָּה.

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא מִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁהַגָּזֵל בְּיָדוֹ תְּפִלָּתוֹ עֲכוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, טו): וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם וגו' אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, מִפְּנֵי מָה, שֶׁיְּדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. וּמִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל תְּפִלָּתוֹ זַכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, ד): נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים כד, ה ו): יִשָֹּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', זֶה דוֹר דּוֹרְשָׁיו.

---

פרשה כג

א אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם אָתָּה, לֹא נִתְיַשֵּׁב כִּסְאֲךָ וְלֹא נוֹדַעְתָּ בְּעוֹלָמְךָ עַד שֶׁאָמְרוּ בָּנֶיךָ שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה וְנָצַח, וְעָשׂוּ אוֹתוֹ אָגוּסְטוּס, אָמְרוּ לוֹ עַד שֶׁלֹא עָשִׂיתָ הַמִּלְחָמָה הָיִיתָ מֶלֶךְ, עַכְשָׁיו עֲשִׂינוּךָ אָגוּסְטוּס. מַה יֵּשׁ כָּבוֹד בֵּין הַמֶּלֶךְ לְאָגוּסְטוּס, אֶלָּא, הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל הַלּוּחַ וְאָגוּסְטוּס יוֹשֵׁב. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, בֶּאֱמֶת עַד שֶׁלֹא בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ הָיִיתָ אַתָּה, מִשֶּׁבָּרָאתָ אוֹתוֹ אַתָּה הוּא, אֶלָּא כִּבְיָכוֹל עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ו): עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁעָמַדְתָּ בַּיָּם וְאָמַרְנוּ שִׁירָה לְפָנֶיךָ בְּאָז, נִתְיַישְׁבָה מַלְכוּתְךָ וְכִסְאֲךָ נָכוֹן, הֱוֵי נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, בְּאָז יָשִׁיר.

ב דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קו, יב): וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב כְּבָר שֶׁהֶאֱמִינוּ עַד שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם, חָזְרוּ וְלֹא הֶאֱמִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ עַל הַיָּם וְרָאוּ גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵיאַךְ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לכ, מא): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, וְשִׁקַּע אֶת מִצְרַיִם בַּיָּם, מִיָּד (שמות יד, לא): וַיַּאֲמִינוּ בַּה', וּבִזְכוּת הָאֲמָנָה שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין אָז אֶלָּא לָשׁוֹן אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, ה): וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וּכְתִיב (בראשית לט, ד): וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ, הֱוֵי וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ.

ג דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ד, יא): נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בַּמֶּה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בּוֹ אֲנִי מְקַלֶּסְךָ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חִיָּא מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה עַל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר הַמֶּלֶךְ לַדֻּכָּס שֶׁלּוֹ נֵלֵךְ וְנִלָחֵם בָּהּ, אָמַר לוֹ דֻּכָּס אֵין אַתָּה יָכוֹל, הֶחֱרִישׁ הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ בַּלַּיְלָה בְּעַצְמוֹ וּכְבָשָׁהּ. יָדַע דֻּכָּס עָשָׂה עֲטָרָה וְהֵבִיא לַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הָעֲטָרָה הַזּוֹ לָמָּה, אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁחָטָאתִי בְּדָבָר וְאָמַרְתִּי לְךָ אֵין אַתָּה יָכוֹל. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, וַהֲרֵי טִבַּעְתָּ אוֹתוֹ לַיָּם, לְכָךְ אֲנִי מְשַׁבַּחֲךָ בְּאָז, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אָז יָשִׁיר משֶׁה. בֹּא וּרְאֵה דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים בַּמֶּה שֶׁהֵם סוֹרְחִים הֵם מְתַקְּנִים, הֱוֵי: נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, מִמִּי הֵם לְמֵדִים מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבַּדָּבָר שֶׁהוּא מַכֶּה הוּא מְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ל, יז): כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, מִמַּכּוֹת שֶׁאֲנִי מַכֶּה אוֹתָךְ, מֵהֶם אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָךְ. מִנַּיִן תֵּדַע כֵּן, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צֵא וּלְמַד מִמָּרָה, שֶׁהוֹרָה לְמשֶׁה דָּבָר מַר וְהִשְׁלִיךְ לַמַּיִם וְנִמְתְּקוּ הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמָּיִם, אֵי זֶה הָיָה, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר יַרְדִּינוֹן הָיָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שֶׁל עֲרָבָה הָיָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר שֶׁל זַיִת הָיָה, מִכָּל מָקוֹם עֵץ מַר הָיָה וְהִמְתִּיק הַמַּיִם הַמָּרִים. וְכָךְ משֶׁה לֹא קִנְטֵר אֶלָּא בְּאָז, וּבַמֶּה שֶׁסָּרַח תִּקֵּן מַעֲשָׂיו וְאָמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה.

ד דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי לא, כו): פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ, מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם וְעַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם לֹא מָצִינוּ אָדָם שֶׁאָמַר שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, בָּרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְלֹא אָמַר שִׁירָה, הִצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ וּמִן הַמְּלָכִים וְלֹא אָמַר שִׁירָה, וְכֵן יִצְחָק מִן הַמַּאֲכֶלֶת וְלֹא אָמַר שִׁירָה, וְכֵן יַעֲקֹב מִן הַמַּלְאָךְ וּמִן עֵשָׂו וּמִן אַנְשֵׁי שְׁכֶם וְלֹא אָמַר שִׁירָה, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַיָּם וְנִקְרַע לָהֶם, מִיָּד אָמְרוּ שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלּוּ הָיִיתִי מְצַפֶּה, וְאֵין אָז אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִּי, מָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה בְּאָז, אֶלָּא אָמְרוּ מִתְּחִלָּה הָיָה הַיָּם הַזֶּה יַבָּשָׁה, וְעָמְדוּ דּוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ וְהִכְעִיסוּ לְפָנָיו בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, כו): אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', וַעֲשָׂאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָם וּפָרַע מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ה, ח) (עמוס ט, ו): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְעַכְשָׁיו יָם הָיָה, וְנַעֲשָׂה לָנוּ יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כט): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם, נְקַלְּסֶנוּ בְּאָז, שֶׁהָפַךְ לָנוּ יָם לְיַבָּשָׁה. הֱוֵי: אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין אָז אֶלָּא לְשׁוֹן בִּטָּחוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, כג): אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ.

ה דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם כַּלָּה מְקַשְּׁטִין וּמְבַשְֹּׂמִין אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתָהּ לַחֻפָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא אָמַר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, מִטִּיט וּלְבֵנִים לְקַחְתִּיךְ וַעֲשִׂיתִיךְ כַּלָּה. לָמָּה שְׁנֵי פְּעָמִים אִתִּי מִלְּבָנוֹן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִתִּי גְלִיתֶם מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לז, כד): אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן, וּמִנַּיִן שֶׁהָלְכָה שְׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד): לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָּה, וְאוֹמֵר (יחזקאל א, ג): הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר (דניאל י, ד): וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל, וְכֵן משֶׁה אוֹמֵר (ויקרא כו, מד): וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וגו', אֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחָם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם, מִפְּנֵי קְדֻשַּׁת שְׁמִי עָשִׂיתִי, וְעִמִּי אַתֶּם חוֹזְרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, מִן הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְבָנוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לא, ג): הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם. (שיר השירים ד, ח): תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, אָמַר רַבִּי יוּסְטָא הַר הוּא וּשְׁמוֹ אֲמָנָה, עַד אוֹתוֹ הָהָר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן חוּצָה לָאָרֶץ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי כְּשֶׁיַּגִּיעוּ הַגָּלֻיּוֹת לְשָׁם יִהְיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.

דָּבָר אַחֵר, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צח, א): שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, וּבְאֵיזֶה זְכוּת אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל שִׁירָה, בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהֶאֱמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ו): וְהֶאֱמִן בַּה', הִיא הָאֱמוּנָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹחֲלִין בָּהּ, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (חבקוק ב, ד): וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, הֱוֵי: תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר, בִּזְכוּת יִצְחָק, (חבקוק ב, ד): וְחֶרְמוֹן, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, (חבקוק ב, ד): מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, גָּלוּת בָּבֶל וּמָדָי. (חבקוק ב, ד): מֵהַרְרֵי נְמֵרִים, זוֹ אֱדוֹם.

דָּבָר אַחֵר, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה, לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם אֶלָּא בִּזְכוּת אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם, וּכְתִיב (שמות יד, לא): וַיַּאֲמִינוּ בַּה', אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיוּ רוֹאִין כָּל אוֹתָן נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם לְהַאֲמִין, אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, בִּשְׁבִיל הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין אַבְרָהָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהֶאֱמִן בַּה', מִמֶּנָּה זָכוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֱוֵי: תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.

ו דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נט, יז): וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ, לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יב, ב): הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד. וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, אוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁל יוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, יב): אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, (תהלים נט, יז): כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי, בֶּאֱדוֹם. (תהלים נז, יז): וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי, בְּגוֹג וּמָגוֹג.

דָּבָר אַחֵר, וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם וְאוֹמְרִים שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה, וּמָה אָמְרוּ, עָזִי וְזִמְרָת יָהּ. וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, אוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁהִשְׁקַפְתָּ עַל מַחֲנֵה מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כד): וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר.

דָּבָר אַחֵר, אוֹתוֹ הַבֹּקֶר שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ אֶת הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, יג): וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל.

דָּבָר אַחֵר, אוֹתוֹ הַבֹּקֶר שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, טז): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹוֹת הַבֹּקֶר. כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי, בְּפַרְעֹה וּבְמִצְרַיִם. וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי, בַּעֲמָלֵק.

ז דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, כו): קִדְמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּקְּשׁוּ הַמַּלְאָכִים לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם, וְלֹא הִנִּיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם לִגְיוֹנוֹתַי נְתוּנִין בְּצָרָה וְאַתֶּם אוֹמְרִים לְפָנַי שִׁירָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות יד, כ): וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה, כְּמָה דְּתֵימָא (ישעיה ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם בָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְהַקְדִּים שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַדְּמוּ בָנַי תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אָז יָשִׁיר משֶׁה, אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אָז יָשִׁיר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר: קִדְמוּ שָׁרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַיָּם, דִּכְתִיב: אָז יָשִׁיר משֶׁה. אַחַר נֹגְנִים, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים, וְלָמָּה כָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָכִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיל אֶתְכֶם אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיְּקַדְּמוּ תְּחִלָּה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּשָׂר וָדָם יֹאמְרוּ תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹא יָמוּת אֶחָד מֵהֶם, אֲבָל אַתֶּם כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים אַתֶּם חַיִּים וְקַיָּמִים. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ וְהָלַךְ וְהִצִּילוֹ, וְהָלְכוּ בְּנֵי הַפָּלָטִין מְבַקְּשִׁין לְקַלֵּס לַמֶּלֶךְ, וּבְנוֹ מְבַקֵּשׁ לְקַלְּסוֹ. אָמְרוּ לוֹ אֲדוֹנֵנוּ מִי יְקַלֶּסְךָ תְּחִלָּה, אָמַר לָהֶם בְּנִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַלְסֵנִי יְקַלְסֵנִי. כָּךְ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיָּם וְהָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבַקְּשִׁים לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אַתֶּם, הֱוֵי: קִדְּמוּ שָׁרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. אַחַר נֹגְנִים, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים. (תהלים סח, כו): בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת, אֵלּוּ הַנָּשִׁים, שֶׁהֵן קִלְּסוּ בָּאֶמְצַע, כְּדִכְתִיב: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה.

ח רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִי אָמַר קִלּוּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתִּינוֹקוֹת, אוֹתָן שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ לַיְאוֹר שֶׁהֵם מַכִּירִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיצַד, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיְתָה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְבַקֶּשֶׁת לֵילֵד, וְהָיְתָה יוֹצֵאת לַשָׂדֶה וְיוֹלֶדֶת שָׁם, וְכֵיוָן שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת, עוֹזֶבֶת הַנַּעַר וּמוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֶרֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי וְאַתָּה עֲשֵׂה אֶת שֶׁלָךְ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִיָּד הָיָה יוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ כִּבְיָכוֹל וְחוֹתֵךְ טִבּוּרָן וּמַרְחִיצָן וְסָכָן, וְכֵן יְחֶזְקֵאל אָמַר (יחזקאל טז, ה): וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָֹּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ, וּכְתִיב (יחזקאל טז, ד): וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶדֶת אוֹתָךְ לֹא כָרַת שָׁרֵךְ, וּכְתִיב (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה, וּכְתִיב (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם. וְהָיָה נוֹתֵן שְׁנֵי טִנָרִין בְּיָדוֹ אֶחָד מְנִיקוֹ שֶׁמֶן וְאֶחָד מְנִיקוֹ דְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, יג): וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְהָיוּ גְדֵלִים בַּשָֹּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ז): רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָֹּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ גְדֵלִין הָיוּ נִכְנָסִין לְבָתֵּיהֶן אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶן וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין לָהֶם מִי הָיָה זָקוּק לָכֶם, וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם בָּחוּר אֶחָד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח הָיָה יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַיָּם הָיוּ אוֹתָן הַתִּינוֹקוֹת שָׁם וְהֵם רָאוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם הִתְחִילוּ אוֹמְרִים לַאֲבוֹתֵיהֶם זֶהוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָנוּ כָּל אוֹתָן הַדְּבָרִים כְּשֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.

ט דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ט, יז): נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, מְדַבֵּר בְּמִצְרַיִם שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם מִשְׁפָּטִים בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עֶשֶׂר מַכּוֹת לָקוּ הַמִּצְרִים בְּאֶצְבַּע אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ח, טו): וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה, וְהַיָּד חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְחָמֵשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר הֲרֵי חֲמִשִּׁים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאִיּוֹב שֶׁבָּאוּ עָלָיו חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יט, כא): חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבָּעִים מַכּוֹת לָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם וּמָאתַיִם עַל הַיָּם, שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהָיְתָה בָּאָה עֲלֵיהֶן הָיוּ בָּאוֹת אַרְבַּע, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מז): יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וּכְתִיב (תהלים עח, מט): חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. עֶבְרָה אַחַת, זַעַם שְׁתַּיִם, צָרָה שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַרְבַּע, הֱוֵי בְּאֶצְבַּע לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וּבַיָּד מָאתַיִם, הֱוֵי: מִשְׁפָּט עָשָׂה. וּמַהוּ נוֹדַע ה', כְּדִכְתִיב (שמות יד, יח): וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה', בְּשָׁעָה שֶׁאֶעֱשֶׂה הַדִּין לְפַרְעֹה, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות יד, יח): בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה, וּכְתִיב (תהלים ט, יז): בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, זֶה פַּרְעֹה, מַה אָמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לוֹ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, מַהוּ (תהלים ט, יז): הִגָּיוֹן סֶלָּה, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא לוֹמַר שִׁירִים וּזְמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה, אָז יָשִׁירוּ משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר משֶׁה, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִכָּאן שֶׁנֶּאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה עַל פִּי משֶׁה, וְאַחַר כָּךְ אֲמָרוּהָ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם.

י דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים א, ה): שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי וְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אַל תְּהִי קוֹרֵא (שיר השירים א, ה): בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אֶלָּא בּוֹנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, זוֹ סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וּמַבְנִין אוֹתָהּ.

דָּבָר אַחֵר, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכָל הָאֲרָצוֹת, כְּדִכְתִיב (יהושע טו, מז): אַשְׁדּוֹד [ו] בְּנוֹתֶיהָ. מַהוּ (שיר השירים א, ה): כְּאָהֳלֵי קֵדָר, מָה אֹהָלִים שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים כְּעוּרִים מִבַּחוּץ וְנָאִים מִבִּפְנִים, כָּךְ הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן נִרְאִים כְּעוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְלֵאִים מִבִּפְנִים, מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. אִי מָה אָהֳלֵיהֶם שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים מִטַּלְטְלִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל יִטַּלְטָלוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שיר השירים א, ה): כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, כַּיְרִיעָה שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁמְּתָחָן כְּאֹהֶל לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן. אִי מָה אָהֳלֵיהֶם שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים אֵין לָהֶם תִּכְבֹּסֶת, יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, מָה הַשַֹּׂלְמָה הַזֹּאת מִתְלַכְלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְלַבֶּנֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חוֹטְאִים הֵן שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בַּמֶּה שֶׁאֲנִי שְׁחוֹרָה בּוֹ אֲנִי נָאוָה. חָטְאוּ בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, ח): וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת ה', וּבְחֹרֵב אָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. בַּיָּם הִמְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, וּבַיָּם אָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.

יא כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בָּעוֹלָם לְשׁוֹן נְקֵבוֹת, לוֹמַר מָה הַנְּקֵבָה הַזֹּאת מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת וְחוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת, כָּךְ הֵן הַצָּרוֹת בָּאוֹת עֲלֵיהֶן, וְהָיוּ אוֹמְרִים שִׁירוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבוֹת, לְכָךְ עָמְדוּ בָּבֶל וּמָדַי וְיָוָן וֶאֱדוֹם, וְשִׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, אֵין עוֹד צָרוֹת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, טז): כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, וּכְתִיב (ישעיה לה, י): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִֹּׂיגוּ וגו', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמְרִים שִׁיר לְשׁוֹן זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צח, א): שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ.

יב דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מ, ג): וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִמִּצְרַיִם. (תהלים מ, ג): מִטִּיט הַיָּוֵן, מִטִּיט וּלְבֵנִים. (תהלים מ, ג): וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי, זֶה הַיָּם. (תהלים מ, ג): כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי, שֶׁעָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה, מִיָּד (תהלים מ, ד): וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ, מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה נִדָּה, הִשְׁלִימָה יְמֵי נִדָּתָהּ וְטָהֵרָה, בָּאתָה אֵצֶל אִישָׁהּ אָמַר לָהּ מִי מֵעִיד עָלַיִךְ שֶׁטָּהַרְתְּ, אָמְרָה לוֹ הֲרֵי שִׁפְחָתִי מְעִידָה שֶׁטָּהַרְתִּי לְפָנֶיהָ וְטָבַלְתִּי, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶת הַשִּׁירָה הַזֹאת, נָאִים אָנוּ לוֹמַר שִׁירָה לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵין בָּנוּ טֻמְאָה, וַהֲרֵי הַמִּילָה מְעִידָה עָלֵינוּ שֶׁאָנוּ טְהוֹרִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְאֵין זֹאת אֶלָּא מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, י): זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ. וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, נִהְיֶה אוֹמְרִים לְבָנֵינוּ, וּבָנֵינוּ לִבְנֵיהֶן, שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ כַּשִּׁירָה הַזֹּאת בְּעֵת שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהֶם נִסִּים.

יג אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב מ, י): עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ, הַכֹּל מִתְגָּאִין זֶה עַל זֶה, חשֶׁךְ מִתְגָּאֶה עַל הַתְּהוֹם שֶׁהוּא לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהָרוּחַ מִתְגָּאָה עַל הַמַּיִם שֶׁהוּא לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהָאֵשׁ מִתְגָּאֶה עַל הָרוּחַ שֶׁהוּא לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהַשָּׁמַיִם מִתְגָּאִים עַל הָאֵשׁ שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עַל הַכֹּל, הֱוֵי: כִּי גָאֹה גָּאָה.

אָמַר רַבִּי אָבִין, אַרְבָּעָה מִינֵי גֵּאִים נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם: גֵּאֶה שֶׁבַּבְּרִיּוֹת, אָדָם. גֵּאֶה שֶׁבָּעוֹפוֹת, נֶשֶׁר. גֵּאֶה שֶׁבַּבְּהֵמוֹת, שׁוֹר. גֵּאֶה שֶׁבַּחַיּוֹת, אֲרִי. וְכֻלָּן נָטְלוּ מַלְכוּת, וְנִתְּנָה לָהֶם גְּדֻלָּה, וְהֵם קְבוּעִים תַּחַת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, י): וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה וּפְנֵי שׁוֹר וּפְנֵי נָשֶׁר, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְגָּאוּ בָּעוֹלָם, וְיֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת ה, ז): כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם, הֱוֵי: כִּי גָאֹה גָאָה.

יד דָּבָר אַחֵר, כִּי גָאֹה גָאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים א, ט): לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דָּרַשׁ רַבִּי פָּפּוֹס לְסֻסָתִי כְּתִיב [כמו שכתוב בשיר השירים רבה]: עַד יֵשׁ לְךָ רוּחַ יֵשׁ לְךָ כְּנָפַיִם, מִיָּד הֱסִיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵבִיאָן מִבֵּין גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה וֶהֱסִיטָן עַל הַיָּם. מַהוּ (שיר השירים א, ט): דִּמִּיתִיךְ רַעֲיָתִי, שֶׁנִּדְמוּ גַּלֵּי הַיָּם לְסוּסְיוֹת נְקֵבוֹת וּמִצְרִיִּים הָרְשָׁעִים לְסוּסִים זְכָרִים מְזֻהָמִים, וְהָיוּ רָצִים אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּקְּעוּ בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. וְהָיָה הַמִּצְרִי אוֹמֵר לְסוּסוֹ אֶתְמוֹל הָיִיתִי מוֹשְׁכֲךָ לְהַשְׁקוֹתְךָ מַיִם וְלֹא הָיִיתָ בָּא אַחֲרַי, עַכְשָׁו אַתָּה בָּא לְשָׁקְעֵנִי בַּיָּם, וְהָיָה הַסּוּס אוֹמֵר לוֹ: רָמָה בַיָּם, רְאֵה מַה בַּיָּם, רוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי רוֹאֶה בַיָּם:

טו דָּבָר אַחֵר, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. סוּסֵיהֶם וְרוֹכְבֵיהֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא סוּס וְרֹכְבוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂר שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַיָּם. עָזִי וְזִמְרָת יָהּ, עָזִי הוּא וַעֲטָרָה לְרֹאשִׁי וְהוּא כֹחִי. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, יְהִי לִי אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, הָיָה לִי וְיִהְיֶה לִי. זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים יוֹרְדֵי הַיָּם, משֶׁה כַּמָּה נִתְחַבֵּט וְנִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמָּקוֹם עַד שֶׁרָאָה אֶת הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יח): הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לג, כ): לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי, וּבַסּוֹף הֶרְאָה לוֹ בְּסִימָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, כב): וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי. הַחַיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא אֵינָן מַכִּירוֹת אֶת הַדְּמוּת, וּבְשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּן לוֹמַר שִׁירָה הֵן אוֹמְרִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא אֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת אִם כָּאן הוּא אִם בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, וְעוֹלֵי הַיָּם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲמַרְתֶּם לְפָנַי פַּעַם אַחַת זֶה אֵלִי, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אַתֶּם אוֹמְרִים אוֹתוֹ דָּבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ט): וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה וגו'.

---

פרשה כד

א וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, רַבִּי שֵׁשֶׁא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא הָיָה כּוֹתֵב ה"א לְמַטָּן וְלמ"ד לְמַעְלָן, כְּלוֹמַר הוֹי הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָכֶם, שֶׁקָּרַע לָכֶם אֶת הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, וְשִׁקַּע אֶת הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם, וְהָיְתָה יָדוֹ אַחַת מְשַׁקַּעְתָּן וְיָדוֹ אַחַת מַצֶּלֶת אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ו): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' וגו', הֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הַיָּם וְנָתַן לָכֶם כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְכָל מַה שֶּׁהָיָה עַל סוּסֵיהֶם שֶׁהָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וְזָן אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא הִנִּיחַ אֶתְכֶם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כַּמָּה שׂוֹנְאִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְלֹא הִנִּיחַ אֶתְכֶם לִבְרֹחַ אֶלָּא הָיָה מַפִּילָן לִפְנֵיכֶם וּמְשַׁמֶּרְכֶם, וְלֹא מִשֹּׂוֹנְאֵיכֶם בִּלְבָד אֶלָּא אַף מִן הַנְּחָשִׁים וּמִן הָעַקְרַבִּים, וְהָיָה מֵאִיר לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, שְׁכַחְתֶּם כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ שֶׁעָשָׂה עִמָּכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה עוֹבֵר עִמָּכֶם בַּיָּם, וְהִנַּחְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה וְהִתְקַעְתֶּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי לֹא דַיָּם שֶׁעָבַר עִמָּהֶם צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַקִּישִׁין כְּלַפֵּי מַעְלָה דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, מַהוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא עַל הַיָּם הִמְרוּ שֶׁלֹא הָיוּ רוֹצִים לֵירֵד, אִלּוּלֵי שֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁקָּפַץ תְּחִלָּה וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, א ב): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ. וּבְיַם סוּף מִנַּיִן שֶׁהִמְרוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ לְתוֹךְ הַיָּם הָיָה מָלֵא טִיט שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו לַח מִן הַמַּיִם וְהָיָה בּוֹ כְּמִין טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, טו): דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים, וְהָיָה אוֹמֵר רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, בְּמִצְרַיִם בְּטִיט, וּבַיָּם טִיט. בְּמִצְרַיִם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבַיָּם חֹמֶר מַיִם רַבִּים, הֱוֵי: וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. וְאַחַר כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ אַתֶּם גּוֹמְלִים לִי בִישָׁא. הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, עַל דּוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה, עַם נָבָל שֶׁעָשׂוּ נְבֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט, ב): נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, לָמָּה שֶׁלֹא הָיוּ חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): עַם נָבָל וְלֹא חָכָם.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אִם יִהְיֶה הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים לְמַטָּה וְהַחַלָּשׁ שֶׁבַּחֲלָשִׁין לְמַעְלָה, נוֹצֵחַ הוּא, וּבְיוֹתֵר אִם יִהְיֶה הַגִּבּוֹר לְמַעְלָן וְהַחַלָּשׁ לְמַטָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים לְמַעְלָה וְאַתָּה בָּשָׂר וָדָם לְמַטָּה אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, אִם זָכִיתָ אָבִיךָ, כְּשֵׁם שֶׁבְּנוֹ מִתְחַטֵּא עִם אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, כֵּן אַתֶּם מִתְחַטְּאִין לְפָנָיו וְהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנְכֶם.

דָּבָר אַחֵר, אִם אָבִיךָ לָמָּה קָנֶךָ, אִם קָנֶךָ לָמָּה אָבִיךָ, אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּאָב עַל בָּנִים, וּבִזְּמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הוּא רוֹדֶה אוֹתָן כְּעֶבֶד, מָה הָעֶבֶד בְּטוֹבָתוֹ וְשֶׁלֹא בְּטוֹבָתוֹ מְשַׁמֵּשׁ לַאדוֹנָיו בְּעַל כָּרְחוֹ, כָּךְ אַתֶּם תַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹא בְּטוֹבָה, עַל כָּרְחֲכֶם. רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רַבִּי פִּילָא אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵי הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה הָיְתָה יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת הַפַּת בְּשָׁלוֹם. (דברים לב, ו): הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, עֲשָׂאֲךָ מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ, וְאַחַר כָּל אֵלּוּ הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, הוֹלֵךְ אַתָּה וּמְדַבֵּר דְּבָרִים יְתֵרִים.

דָּבָר אַחֵר, הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אָמַר לָהֶם אַחַר שֶׁעָשָׂה לָכֶם כָּל הַנִּסִּים אַתֶּם מְסָרְבִין בּוֹ, דִּכְתִיב (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, עַל יָם, עַל שְׂפַת הַיָּם. בְּיַם סוּף, כְּמַשְׁמָעוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה שַׂר שֶׁל יָם וּבִקֵּשׁ לְשָׁטְפָן עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ד): גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְאוֹמֵר (תהלים קו, ט): וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ הִסִּיעָן מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל.

ב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּלוּם הוֹצִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲמִשָּׁה דְבָרִים, אֶחָת, לָתֵת לָנוּ בִּזַּת מִצְרָיִם: שֵׁנִית, לְהַרְכִּיבֵנוּ עַל עַנְנֵי כָבוֹד: שְׁלִישִׁית, לִקְרֹעַ לָנוּ אֶת הַיָּם: רְבִיעִית, לְהִפָּרַע לָנוּ מִן הַמִּצְרִיִּים: חֲמִישִׁית, לוֹמַר לְפָנָיו שִׁירָה. עַכְשָׁו כְּבָר נָתַן לָנוּ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְהִרְכִּיבָנוּ עַל עַנְנֵי כָבוֹד, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וּפָרַע מִן הַמִּצְרִיִּים, וְאָמַרְנוּ שִׁירָה לְפָנָיו, נַחְזֹר לְמִצְרָיִם. אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ אָמַר לִי הַמָּקוֹם (שמות יד, יג): כִּי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם וגו', אָמְרוּ לוֹ כְּבָר מֵתוּ כֻּלָּן נַחְזֹר לְמִצְרַיִם. אָמַר לָהֶם בּוֹאוּ וּפִרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, יב): בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדּוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר עַל פִּי הַגְּבוּרָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא שֶׁהִסִּיעָן משֶׁה בְּמַקֵּל, לְפִי שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִים בָּהֶם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים מֻשְׁטָפִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אָמְרוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם (במדבר יד, ד): נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, נַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְתֵלֵךְ בְּרֹאשֵׁנוּ וְנַחְזֹר לְמִצְרָיִם. יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (נחמיה ט, יז): וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אוֹמֵר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהִסִּיעָהּ משֶׁה מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל.

ג דָּבָר אַחֵר, וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עח, נב): וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, כְּאֵיזֶה צֹאן כְּצֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ, מַה צֹּאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ יָצָא מִן הַיִּשּׁוּב לַמִּדְבָּר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, נב): וַיְנַהֲגֵם כָּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר.

דָּבָר אַחֵר, מָה הַצֹּאן אֵין נִכְנֶסֶת לְצֵל קוֹרָה כָּךְ הִנְהִיג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבָּעִים שָׁנָה יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְּבָּר.

דָּבָר אַחֵר, מָה הַצֹּאן אֵין מְתַקְּנִין לָהּ אַפּוֹטִיקוֹן אֶלָּא רוֹעָה בְּכָל יוֹם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לֹא הִתְקִין לָהֶם אַפּוֹטִיקוֹן אֶלָּא בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ.

דָּבָר אַחֵר, מָה הַצֹּאן, אֲפִלּוּ מְחַבֶּלֶת אֶת הָאִילָנוֹת אֵין בְּעָלֶיהָ מַעֲלִין עָלֶיהָ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חוֹטְאִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג בָּהֶן כַּצֹּאן. אִי מָה הַצֹּאן אֵינָה מְקַבֶּלֶת מַתַּן שָׂכָר יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן, שֶׁקְּרָאָם צֹאן, אֵין לָהֶם מַתַּן שָׂכָר. תַּלְמוּד לוֹמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, צֹאן לָעֳנָשִׁים וְאָדָם לְמַתַּן שָׂכָר. אִי מָה הַצֹּאן מְתֻקָּן לִטְבִיחָה אַף יִשְׂרָאֵל כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (יחזקאל לו, לח): כְּצֹאן קֳדָשִׁים, מַה קָּדָשִׁים כָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בָּהֶן מִתְחַיֵּב, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ. מָה הַצֹּאן כָּל מָקוֹם שֶׁהָרוֹעֶה מַנְהִיגָהּ שָׁם נִמְשֶׁכֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה משֶׁה מַסִּיעָן הֵן נִמְשָׁכִין אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֶמַר (שיר השירים א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, הִסִּיעָן מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יַם סוּף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה מָחֲלָה לָהֶם הַשִּׁירָה עַל שֶׁחָטְאוּ בַּיָּם.

ד אֶל מִדְבַּר שׁוּר, אֵין אָנוּ מוֹצְאִין שֶׁיֵּשׁ מִדְבָּר שֶׁשְּׁמוֹ שׁוּר, וּמַהוּ מִדְבַּר שׁוּר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ וגו', שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית כ, א): וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר. רַבִּי אָבִין אוֹמֵר, מַהוּ מִדְבַּר שׁוּר, שֶׁנִּתְאַוּוּ יִשְׂרָאֵל לֵעָשׂוֹת בּוֹ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת דְּגָלִים דְּגָלִים.

דָּבָר אַחֵר, מִדְבַּר שׁוּר, מִדְבַּר כּוּב, אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה וּמָלֵא נְחָשִׁים שְׂרָפִים וְעַקְרַבִּים. רַבִּי אַבָּא הֵסִיחַ לִפְנֵי רַבֵּנוּ פַּעַם אַחַת עָבַר אָדָם בְּתוֹךְ מִדְבַּר כּוּב זֶה וְרָאָה נָחָשׁ אֶחָד יָשֵׁן וְהָיָה בּוֹ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד, וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ וְהוּא לֹא רָאָהוּ מֵרֹב שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ חֲרָדָה נִתְבַּהֵל וְנָשַׁר שְׂעָרוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מְרוּטֶה. הוּא שֶׁמּשֶׁה אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל (דברים ח, טו): הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְמִי הוּא אוֹמֵר גָּדוֹל, אִם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ לַמִּדְבָּר, אֶלָּא אָמַר לָהֶם משֶׁה גָּדוֹל וְנוֹרָא הוּא אֱלֹהִים, שֶׁהֱיִיתֶם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ וּמְהַלְּכִין בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר שֶׁהוּא מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּשְׂרָפִים וּרְעָבוֹן, וְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּתוֹכוֹ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַנְּחָשִׁים וְהַשְֹּׂרָפִים רוֹבְצִים בִּפְנֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְבַּהֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֵהֶן.

דָּבָר אַחֵר, מַהוּ מִדְבַּר שׁוּר, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיָה הָעוֹלָם מִדְבָּר, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשָׂה הָעוֹלָם שׁוּר.

דָּבָר אַחֵר, עַד שֶׁלֹא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם עָשׂוּי מִדְבָּר, כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נַעֲשָׂה הָעוֹלָם שׁוּר. אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֶעָתִיד לָבוֹא כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה לְצִיּוֹן שֶׁהִיא מִדְבָּר, כְּדִכְתִיב (ישעיה סד, ט): צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, וְלֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי אֶהְיֶה לָהּ שׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ.

---

פרשה כה

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלה, ו): כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה' עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כָּל מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת עוֹשֶׂה, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה לוֹ טְרַקְאִירִין וְנוֹתֵן כָּל מִינֵי מַשְׁקִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּן מִמָּקוֹם אֶחָד. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן כְּשֶׁהִמְטִיר אֵשׁ וְגָפְרִית עַל הַסְּדוֹמִיִּים הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם מִן הַשָּׁמָיִם. וְהַטַּל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ו): כְּטַל מֵאֵת ה'. וְהַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, מָשָׁל לְמוּלְיָר שֶׁל זָהָב בִּקֵּשׁ צִנִּים הוֹצִיא מִמֶּנּוּ, בִּקֵּשׁ גֶּחָלִים הוֹצִיא מִמֶּנּוּ, כָּךְ כְּשֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים לֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁפָּרַע מִן הָאֱמוֹרִיִּים, לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יא): וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁפָּרַע מִסִּיסְרָא פָּרַע מִמֶנּוּ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כ): מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחָמוּ, וּכְשֶׁמֵּיטִיב לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מֵיטִיב אֶלָא מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, הַבְּרָכוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, טו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמָיִם.

ב רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּתַח (הושע יב, ו): וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ה' זִכְרוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בִּבְרִיּוֹתָיו.

דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בְּמַלְאָכָיו, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם יוֹשְׁבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, יא): וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, וּכְתִיב (זכריה ג, ז): וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן בִּדְמוּת נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ה, ט): וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וּפְעָמִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ב): וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, וּפְעָמִים אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.

דָּבָר אַחֵר, וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בָּעוֹלָם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יד): לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְהוֹרִיד מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הֶעֱלָה מַיִם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. וְהוֹרִיד מָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.

ג דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם כָּל זְמַן שֶׁהַסְּפוֹג בְּיָדוֹ פּוֹתֵחַ יָדוֹ אֵין טִפָּה יוֹרֵד, קוֹפֵץ יָדוֹ הוּא מוֹרִיד מָיִם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, הַסְּפוֹג בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סה, י): פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, וְכֵן (ישעיה מ, יב): מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, אִם עָצַר אֵין הַמַּיִם יוֹרְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב, טו): הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ. וְאוֹמֵר (דברים יא, יז): וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, פּוֹתֵחַ יָדוֹ הַמָּטָר יוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, וְאוֹמֵר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, לְכָל חַי מָזוֹן אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא לְכָל חַי רָצוֹן, שֶׁהוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְצוֹנוֹ מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה עַל הַדָּבָר, רְאֵה מֶה עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוֹרִיד לָהֶם הַמָּן שֶׁהָיָה בּוֹ מִכָּל מִינֵי מַטְעַמִּים, וְהָיָה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל טוֹעֵם כָּל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים ב, ז): זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר, מַהוּ דָּבָר, כְּשֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל דָּבָר וְהָיָה אוֹמֵר בְּפִיו אִלּוּלֵי הָיָה לִי פְּטָמָא אַחַת לֶאֱכֹל, מִיָּד הָיָה נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיו טַעַם פְּטָמָא. דָּבָר הָיוּ אוֹמְרִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנָם.

אָמַר רַבִּי אַבָּא אַף דָּבָר לֹא הָיָה אוֹמֵר בְּפִיו אֶלָּא חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ מִתְאַוָּה, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ וְהָיָה טוֹעֵם טַעַם מַה שֶּׁהָיָה מִתְאַוֶּה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכֵּן אָמַר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל טז, יט): וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שמות טז, לא): וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ, וְאוֹמֵר (במדבר יא, ח): וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן, כֵּיצַד מִתְקַיְּמִין שְׁלשָׁה כְּתוּבִין הַלָּלוּ, בַּחוּרִים הָיָה טוֹעֲמִין טַעַם לֶחֶם, זְקֵנִים טַעַם דְּבַשׁ, תִּינוֹקוֹת טַעַם שָׁמֶן.

ד דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סה, א): נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מֵהָעִנְיָן (שמות טז, ב): וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה הַלָּנָה הָיָה שָׁם, אֶלָּא הַצֵּידָה שֶׁהוֹצִיאוּ בְּיָדָם מִמִּצְרַיִם עָשָׂה לָהֶם שִׁשִּׁים וְאַחַת סְעוּדוֹת, וְאָכְלוּ אוֹתוֹ שְׁלשִׁים וְאֶחָד יוֹם, וְשָׁלֵם אוֹתוֹ הַבָּצֵק וּבָעֶרֶב הֵלִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה לָהֶם לָבוֹא וְלוֹמַר לְמשֶׁה הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁנִּשְׁלַם אוֹתוֹ הַבָּצֵק, אֶלָּא בָּאוּ עָלָיו בִּמְרִיבָה וְאָמְרוּ (שמות טז, ג): כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב, אָמְרוּ רָעָב שֶׁל לֶחֶם וְרָעָב שֶׁל מַיִם. וְכֵיוָן שֶׁהֵלִינוּ הָיָה צָרִיךְ מִיָּד שֶׁיֵּצֵא הַכַּעַס עֲלֵיהֶם וְלֹא עָשָׂה לָהֶם כָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן עָשׂוּ כְּמוֹת שֶׁהֵן וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה כְּמוֹת שֶׁאָנִי, אֱמֹר לָהֶם בְּשַׁחֲרִית יִהְיֶה הַמָּן יוֹרֵד לָכֶם. הֱוֵי: נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי, הָיָה לָהֶם שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּלְתָה הָעֻגָה יַעַמְדוּ וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים מִלְּפָנַי, אֶלָּא עָמְדוּ וְשָׁפְכוּ תַּרְעֹמֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב (ישעיה סה, א): הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי. מַהוּ הִנֵּנִי שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא הִנֵּנִי עַל הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ו): הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר, וְהִנֵנִי עַל הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.

ה דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת יא, א): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ, רַבִּי חָנִין אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁקָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, עָנָה לוֹ (בראשית כב, א): וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ [בו] בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן אֲנִי מְשַׁלֵּם שָׂכָר לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כ, ז): מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, (משלי כ, ז): אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו, אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בַּמִּדְבָּר, הוּא אָמַר (בראשית יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן מַיִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ו): הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר. הוּא אָמַר (בראשית יח, ד): וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וּפָרַע לָהֶם בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם. הוּא אָמַר (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קה, לט): פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ. הוּא לִוָּה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טז): וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם, וּפָרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. הוּא אָמַר (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה וְאַף רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת יָרַד לָהֶם הַמָּן, וְהֵיכָן יָרַד בְּאָלוּשׁ, וְלָמָּה בְּאָלוּשׁ בִּזְכוּת שֶׁאָמַר אַבְרָהָם (בראשית יח, ו): לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרַע לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.

ו דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים פו, ח): אֵין כָּמוֹךְ בָאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ, לָמָה אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה', שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂיךָ, כֵּיצַד בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה לוֹ שְׁבִיל בַּדֶּרֶךְ, שֶׁמָּא יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת שְׁבִיל בַּיָּם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא עוֹשֶׂה לוֹ שְׁבִיל בְּתוֹךְ הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ. בָּשָׂר וָדָם מְפַשְׁפֵּשׁ שְׁטָרוֹתָיו, אִם מָצָא שֶׁמִּתְחַיְבִים לוֹ בְּנֵי אָדָם הוּא מוֹצִיא שְׁטָרוֹתָיו וְגוֹבֶה מֵהֶם, וְאִם מָצָא שֶׁהוּא חַיָּב לְאָדָם כּוֹבְשׁוֹ וְאֵינוֹ מוֹצִיאוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, מָצָא שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לוֹ הוּא כּוֹבְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, יט): יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְאִם מוֹצֵא לָנוּ זְכוּת הוּא מוֹצִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נא, י): הוֹצִיא ה' אֶת צִדְקֹתֵינוּ. בָּשָׂר וָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין, מִשֶּׁהוּא בּוֹנֶה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מִשֶּׁבָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים בָּרָא אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם [ואחר כך] וְאֵת הָאָרֶץ. בָּשָׂר וָדָם בִּזְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִקַּח לוֹ עֶבֶד אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים אֵינוֹ לוֹקְחוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא אוֹמֵר (דברים ד, לד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי. בָּשָׂר וָדָם תַּלְמִיד טוֹעֵן פָּנָּס לִפְנֵי רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד מַרְחִיץ רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם. בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד מַלְבִּישׁ רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה, בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד מַנְעִיל אֶת רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן (יחזקאל טז, י): וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ. בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד טוֹעֵן אֶת רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (שמות יט, ד): וָאֶשָֹּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. בָּשָׂר וָדָם הָרַב יָשֵׁן וְהָעֶבֶד עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד): לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. בְּבָשָׂר וָדָם הַמַּיִם מִלְּמַעְלָן וְהַלֶּחֶם מִלְּמַטָּן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא הַמַּיִם מִלְּמַטָּן זוֹ הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר וגו', וְהַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם וגו', הֱוֵי: אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.

ז דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם, [הדא הוא דכתיב] [[דכתיב]] (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי גָּרַם לָכֶם לֶאֱכֹל מִן הַמָּן וְלִשְׁתּוֹת מֵהַבְּאֵר, מִפְּנֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וגו', הֱוֵי בִּזְכוּת לַחְמִי נְטַלְתֶּם לַחְמוֹ שֶׁל מָן, וּבִזְכוּת יַיִן שֶׁמָּסַכְתִּי, שְׁתִיתֶם מֵי הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וְלָמָּה לֹא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ עַל הַבְּאֵר, אֶלָּא עַל הַמָּן הָיוּ מוֹצִיאִין דִּבְרֵי תִפְלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, ו): וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ לֹא תַרְעוֹמוֹתֵיכֶם וְלֹא קִלּוּסֵיכֶם, לְפִיכָךְ לֹא נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לוֹמַר שִׁירָה אֶלָּא עַל הַבְּאֵר, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ.

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, אֵימָתַי אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל דָּבָר זֶה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ הָאֻמּוֹת אוֹמְרִים עֲתִידִין אֵלּוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וְאָמְרוּ (תהלים עח, יט): הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֶסִּבָּן תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יח): וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, וְהֶאֱכִילָם מָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, טז): הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר. וְהָיָה גָּבְהוֹ שֶׁל מָן יוֹתֵר מִמֵּי הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כג): וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח, וּבַמַּבּוּל כְּתִיב (בראשית ז, יא): וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ, וְהָיוּ אֻמּוֹת רוֹאִין אֶת יִשְׂרָאֵל מְסֻבִּין וְאוֹכְלִין וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, זֶה הַשְֹּׂלָו, (תהלים כג, ה): כּוֹסִי רְוָיָה, זֶה הַבְּאֵר. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם לָהֶם, וְהֵם מְסֻבִּין וְאוֹכְלִין בְּגַן עֵדֶן, וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים רוֹאִין מִנְהָגָם וְנִימוּסִין [נסחא אחרת, ונימסין], שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, יג): הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ וגו'.

ח דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, טז): הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ב, ח): מֵקִים מֵעָפָר דָּל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּטִיט וּבִלְבֵנִים בְּמִצְרַיִם וְהוֹצִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹמָה זְקוּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יג): וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, הֱוֵי: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, סִיקוֹסִים נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, וְאָמַר לוֹ (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כְּשֶׁיַּגִּיעוּ בָּנֶיךָ עַד עֲפַר הָאָרֶץ אוֹתָהּ שָׁעָה (בראשית כח, יד): וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה, הֱוֵי: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, וְרִמְּמָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. רְאֵה מַה כְּתִיב (דברים א, לא): וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם הֲרֵי רוֹמַמְתִּי אֶתְכֶם עַל כָּל הָעוֹלָם, אִם תִּהְיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנִי אֲנִי מַשְׁרֶה אֶתְכֶם בַּמֶּה שֶׁבָּרָאתִי עַד שֶׁלֹא נִבְרָא הָעוֹלָם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ, שָׁם אֲנִי מְרוֹמֵם אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ח): וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַסְפִּיק לָכֶם מַעֲדַנֵּי גַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, לְכָךְ אָמַר הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן.

דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, לִרְאוֹת שֻׁלְחָן שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, ט): אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, כִּבְיָכוֹל מֵסֵב לְמַעְלָה מִן הָאָבוֹת, וְאָבוֹת וְכָל הַצַּדִּיקִים בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ג): וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, וְהוּא מְחַלֵּק לָהֶם מָנוֹת. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בְּדָבָר זֶה הֲלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִילָם הָיָה מֵסֵב בֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, יג): בֵּין שָׁדַי יָלִין, קַל וָחֹמֶר בְּגַן עֵדֶן. וְהוּא מֵבִיא לָהֶם פֵּרוֹת מִגַּן עֵדֶן וּמַאֲכִילָן מֵעֵץ חַיִּים. וּמִי מְבָרֵךְ תְּחִלָּה, הַכֹּל חוֹלְקִין כָּבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יְצַוֶּה לְבָרֵךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמִיכָאֵל בָּרֵךְ, וְהוּא אוֹמֵר לְגַבְרִיאֵל, וְגַבְרִיאֵל לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, וְהֵן חוֹלְקִין כָּבוֹד לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וְהֵם לַזְּקֵנִים, וְהֵם חוֹלְקִין כָּבוֹד לְדָוִד, וְאוֹמְרִים הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּאָרֶץ יְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְנוֹתְנִין לְדָוִד הַכּוֹס וְאוֹמֵר (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, עֲלֵיהֶם שִׁבַּח דָּוִד וְאָמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, הֱוֵי: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא מְבִיאֲךָ, עַל זֶה נֶאֱמַר: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן.

דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לט, יג יח): כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה, כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּיצֶיהָ, הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ וגו', כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא וגו'. מָשָׁל לַחֲסִידָה שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בַּעֲפַר הָאָרֶץ וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים דָּשִׁין אוֹתָהּ וּמְאַבְּדִין אוֹתָהּ, מִי גָרַם לָהּ עַל שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בָּאָרֶץ, אֶלָּא מִשֶּׁעָלְתָה לַמָּרוֹם וַתֵּלֶד לְשָׁם אֵין בְּרִיָּה מַזִּיקַתָּה, אֲבָל הִיא מְשַׂחֶקֶת מִן הַכֹּל. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה, כְּנַף (יחזקאל טז, ח): וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ. רְנָנִים (תהלים לג, א): רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה': נֶעֱלָסָה (משלי ז, יח): נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים. אִם אֶבְרָה (תהלים נה, ז): וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבָר כַּיּוֹנָה. חֲסִידָה (ירמיה ח, ז): גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּיצֶיהָ (ירמיה יב, ז): עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי. וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם (תהלים מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ. וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ (ישעיה נא, יג): וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ. וְחַיַּת הַשָֹּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ, אֵלּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג, ז): וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ. הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ (ירמיה ד, כב): בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה. לְרִיק יְגִיעָהּ (תהלים ו, ז): יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי. בְּלִי פָחַד (ירמיה לו, כד): וְלֹא פָחֲדוּ. כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע. וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה, לֹא נְבוֹנִים הֵמָּה, כָּל אֵלּוּ לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהִנִּיחוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִתְלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קכג, א): אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם. כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא (איוב ה, יא): לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, אוֹתָהּ שָׁעָה תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ, ח): אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר, הֱוֵי: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן.

דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו): מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן. מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, ג): ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי. לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם.

דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.

דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זֶה הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ.

דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְפַקֵּד לִבְנֵי תוֹרָה אַל תְּהֵא אוֹמֵר עַל מַה שֶׁלֹא שָׁמַעְתָּ שָׁמָעְתִּי, וְלֹא תְהֵא אוֹסֵר לַאֲחֵרִים וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין מִפִּיךָ נֶאֱמָנִין כְּשֵׁם שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי משֶׁה, וַאֲנִי מַרְאֶה לְךָ יֹפִי פָּנִים אֶל פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל הֵיאַךְ אָנוּ רוֹאִין פָּנֶיךָ וַהֲלוֹא מְסַרְתָּנוּ בְּיַד אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ז): דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי, אָמַר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵהֶם שֶׁעֲתִידִים אַתֶּם שֶׁתֹּאמְרוּ לִי הֵיכָן הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יט): אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה, וְאַתֶּם רוֹאִים שִׂמְחָתָהּ שֶׁל צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלָיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.

ט וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סח, כ): בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיוּ עוֹסְקִים בָּהּ יוֹם יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, וְכֵן (ישעיה נח, ב): וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרשׁוּן, חַיֵּיכֶם שֶׁאַשְׂבִּיעַ אֶתְכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם יוֹם בְּיוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי וגו', וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם יוֹם יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ, וּכְשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנִי אֲנִי קוֹרֵא אֶתְכֶם (ישעיה מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, וּמַעֲמִיס אֲנִי לָכֶם כּוֹס יְשׁוּעוֹת, בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא: אֶבֶן מַעֲמָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ג): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלָיִם אֶבֶן מַעֲמָסָה.

י וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ, אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁהָיוּ בָהֶם, וּמִי הֵם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם, נֶאֱמַר כָּאן אֲנָשִׁים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כו): סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים, מָה אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְהַלָּן דָּתָן וַאֲבִירָם, אַף אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן דָּתָן וַאֲבִירָם. וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁבַּתְּחִלָּה עוֹשֶׂה תּוֹלָעִים וְאַחַר כָּךְ מַבְאִישׁ, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂיהֶן לַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹא יָרִיחַ אֶת רֵיחוֹ בָּעֶרֶב וְיַעַמְדוּ וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל תּוֹלָעִים. מִיָּד וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁכָּעַס שָׁכַח לוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּלְקְטוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שְׁנֵי עֳמָרִים לָאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ וְלָקְטוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וּמָצְאוּ כִּפְלַיִם, בָּאוּ הַנְּשִׂיאִים וְאָמְרוּ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמשֶׁה, וּמָה אָמַר לָהֶם: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה', וְאֵינוֹ אוֹמֵר הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶלָּא אֲשֶׁר דִּבֵּר, שֶׁשָּׁכַח, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם, שֶׁהוּא מַכְנִיס משֶׁה בִּכְלָלָם.

יא רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא דְּעוּ, מָה רְאוּ, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יָבוֹאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיֹאמְרוּ לָכֶם לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם הַזֶּה, אִמְרוּ לָהֶם רְאוּ שֶׁאֵין הַמָּן יוֹרֵד בְּשַׁבָּת. וּמַהוּ נָתַן לָכֶם, לָכֶם נִתְּנָה וְלֹא לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִכָּאן אָמְרוּ, אִם יָבוֹאוּ מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, לֹא דַּיָּם שֶׁאֵין מְקַבְּלִים שָׂכָר וכו', שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כב): וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לא, יז): בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מָשָׁל לְמֶלֶךְ יוֹשֵׁב וּמַטְרוֹנָא יוֹשֶׁבֶת כְּנֶגְדוֹ, הָעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם חַיָּב.

יב אָמַר רַבִּי לֵוִי, אִם מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בֶּן דָּוִד בָּא, לָמָּה, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צה, ז): כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתִּי קִצְבָּה לַקֵּץ שֶׁיָּבוֹא בֵּין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה בֵּין שֶׁאֵין עוֹשִׂין בְּעוֹנָתָהּ הִיא בָּאָה, אִם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד אֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ, הֱוֵי: הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וּכְשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁעַל כָּל הַמִּצְווֹת בֶּן דָּוִד בָּא, עַל שְׁמִירַת יוֹם אֶחָד שֶׁל שַׁבָּת בֶּן דָּוִד בָּא, לְפִי שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁשְּׁקוּלָה שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁכַח משֶׁה לוֹמַר לָהֶם מִצְוַת שַׁבָּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות טז, כח): עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וגו', וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם [את] הַשַּׁבָּת. בַּנְּבִיאִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, כא): וַיַּמְרוּ בִי בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (יחזקאל כ, כא): וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ. בַּכְּתוּבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, יג): וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדִבַּרְתָּ עִמָּהֶם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (נחמיה ט, יד): וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ שְׁמַרְתֶּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאִם חִלַּלְתֶּם אוֹתָהּ מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ חִלַּלְתֶּם כָּל הַמִּצְווֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נז, ב): שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע, בְּעֵת שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת, גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיְּמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, יג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה נח, יד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', כְּמָה דְתֵימָא (תהלים לו, ז): וְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַפֵּרוֹת, אֲבָל הַקֶּרֶן, קַיֶּמֶת לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, יד): וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

---

פרשה כו

א וַיָּבֹא עֲמָלֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ג, כה): לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נַחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז. לֹא שָׁלַוְתִּי, מִבָּבֶל. וְלֹא שָׁקַטְתִּי, מִמָּדַי. וְלֹא נַחְתִּי, מִיָּוָן. וַיָּבֹא רֹגֶז, בֶּאֱדוֹם.

דָּבָר אַחֵר, לֹא שָׁלַוְתִּי, מִגְּזֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגָּזַר פַּרְעֹה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יד): וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, וְהֶעֱמִיד לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל, זוֹ מִרְיָם, עַל שֵׁם הַמֵּרוּר. וְלֹא שָׁקַטְתִּי, מִגְּזֵרָה שְׁנִיָּה (שמות א, טז): אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל, זֶה אַהֲרֹן, עַל שֵׁם הַהֵרָיוֹן. וְלֹא נַחְתִּי, מִגְּזֵרָה שְׁלִישִׁית שֶׁגָּזַר וְאָמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל, עַל שֵׁם הַמַּיִם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, י): כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, וַיָּבֹא רֹגֶז, זֶה עֲמָלֵק.

ב וַיָּבֹא עֲמָלֵק, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (שמות יז, א): וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם, לָעָם לֹא הָיָה, לַצֹּאן וְלַבָּקָר הָיָה, מִיָּד בָּאוּ לַעֲשׂוֹת מְרִיבָה עִם משֶׁה וְאָמְרוּ לוֹ (שמות יז, ג): לָמָּה זֶה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם, מִכָּן הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר נְפַל בֵּיתָא חֲבָל לְכַוָּתָא. (שמות יז, ג): אֲנִי וּמִקְנַי בַּצָּמָא, יֵשׁ אוֹמְרִים בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל אָדָם אֵינָהּ אֶלָּא חַיָּיו, יוֹצֵא אָדָם לַדֶּרֶךְ אִם אֵין בְּהֶמְתּוֹ עִמּוֹ מִסְתַּגֵּף הוּא. מִיָּד עָמַד משֶׁה בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ד): וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹדִיעֵנִי אִם הוֹרְגִים אוֹתִי אִם לָאו, אָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לָךְ (שמות יז, ה): עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, מַהוּ עֲבֹר, אָמַר לוֹ עֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מַהוּ עֲבֹר, אָמַר הֱוֵי דוֹמֶה לִי, מָה אֲנִי מְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה, אַף אַתָּה הֱוֵי מְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, יח): מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עֲבֹר עַל חַטָּיָא שֶׁלָּהֶם, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּאֲוָה יָבוֹא וִידַבֵּר כְּנֶגְדֶּךָ. וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים שֶׁלֹא יְהוּ אוֹמְרִים לְךָ מַעְיָנוֹת הָיוּ שָׁם. (שמות יז, ה): וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַטֶּה זֶה שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא, הוּא הִבְאִישׁ הַמַּיִם בְּמִצְרַיִם וְהוּא הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מִדָּתִי כְּמִדַת בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא מַכֶּה בְּאִזְמֵל וּמְרַפֵּא בִּרְטִיָּה, אֲבָל אֲנִי בַּמֶּה שֶׁאֲנִי מַכֶּה בּוֹ אֲנִי מְרַפֵּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּמַטְךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה. (שמות יז, ו): וְהִכִּיתָ בַצּוּר, מַהוּ וְהִכִּיתָ בַצּוּר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם מְבַקְּשִׁים הֵם מִן הָאֶבֶן הַזּוֹ הוֹצִיא לָהֶם, אִם מִן הָאֶבֶן הַזּוֹ תֵּן לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ הַמַּיִם הִשְׁקוּ כָּל אָהֳלֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַה כְּתִיב שָׁם (שמות יז, ז): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַסָּה וּמְרִיבָה, וּמַה מְּרִיבָה הָיְתָה שָׁם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָמְרוּ אִם רִבּוֹן הוּא עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא רִבּוֹן עָלֵינוּ, נַעַבְדֶּנּוּ, וְאִם לָאו נִמְרֹד בּוֹ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אִם מַסְפִּיק לָנוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא שָׁרוּי בַּמְּדִינָה וְאֵין בְּנֵי הַמְּדִינָה צְרִיכִין לוֹ כְּלוּם, נַעַבְדֶּנּוּ, וְאִם לָאו נִמְרֹד בּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אִם מְהַרְהֲרִים אָנוּ בִּלְבָבֵנוּ וְהוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאָנוּ מְהַרְהֲרִים, נַעַבְדֶּנוּ, וְאִם לָאו נִמְרֹד בּוֹ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לִבְדֹּק אוֹתִי יָבוֹא הָרָשָׁע וְיִבְדֹּק אֶתְכֶם, מִיָּד וַיָּבֹא עֲמָלֵק, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות יז, ז): הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן וַיָּבֹא עֲמָלֵק, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה אֵצֶל זֶה, מָשָׁל לְתִינוֹק שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו וְרָאָה חֲבֵרוֹ שֶׁל אָבִיו, אָמַר לוֹ, רָאִיתָ אֶת אַבָּא, אָמַר לוֹ אָבִיו אַתָּה רוֹכֵב עַל כְּתֵפִי וְאַתָּה שׁוֹאֵל עָלַי, הֲרֵינִי מַשְׁלִיכֲךָ וְיָבוֹא הַשֹּׂוֹנֵא וְיִשְׁלֹט בָּךְ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי נָשָׂאתִי אֶתְכֶם עַל עַנְנֵי כָּבוֹד וְאַתֶּם אוֹמְרִים: הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ, לְפִיכָךְ יָבוֹא הַשֹּׂוֹנֵא וְיִשְׁלֹט בָּכֶם, הֱוֵי: וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

ג וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, לָמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, מִתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַדְרִיכוֹ לְמִלְחָמָה, לְפִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ זְקֵנְךָ עַל יָדוֹ יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, לֵךְ הִזְדַּוֵּג עִם מִי שֶׁאֵרַע אוֹתָם בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ זְקֵנְךָ אָמַר (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא, וּבָזֶה כְתִיב (דברים כה, יח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים, יָבוֹא בֶּן בְּנוֹ שֶׁאָמַר אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, וְיִפָּרַע מִמִּי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, מַהוּ אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים שֶׁל חָכְמָה וּבְיִרְאַת חֵטְא. וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, מִכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ תַּחַת עַנְנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁאֵין אוֹמְרִים צֵא אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא שָׁרוּי בִּפְנִים. וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי, אָמַר לוֹ מַטֶּה זֶה בְּיָדִי, שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם יְהִי בְיָדְךָ לְעוֹלָם.

דָּבָר אַחֵר, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי, כְּשֶׁעָשָׂה בּוֹ אַהֲרֹן נִסִּים, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, יב): מַטֵּה אַהֲרֹן, וּבִזְּמַן שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי בוֹ נִסִּים, נִקְרָא עַל שְׁמִי. וּבִזְּמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נִסִּים, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים.