מדרש רבה - חומש דברים

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

סדר ראה

פרשה ד

א הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת הַתּוֹכָחוֹת בִּקְרִיּוֹת הַרְבֵּה, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּם. לִמְדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ לָמָּה אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָא לְפִי שֶׁכָּתוּב (משלי ג, יא): מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. אַל תַּעַשׂ אֶת הַתּוֹכָחוֹת קוֹצִין קוֹצִין, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי כָּתַבְתִּי עַל כְּבוֹדִי (תהלים צא, טו): עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֵין שׁוּרַת הַדִּין שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי מִתְקַלְּלִין וַאֲנִי מִתְבָּרֵךְ, כֵּיצַד, אִם יִקְרְאוּ אֶת הַתּוֹכָחוֹת קְרִיּוֹת הַרְבֵּה, אֵין קָרוּי וְקָרוּי שֶׁאֵין מְבָרֵךְ ב' פְּעָמִים לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן. רַבָּנָן אָמְרֵי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא לְרָעָתָם נָתַתִּי לָהֶם בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, אֶלָּא לְהוֹדִיעָן אֵיזוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּבְחֲרוּ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ שָׂכָר, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים יא, כו): רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם וגו'.

ב זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יג, טו): שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ וגו', מַהוּ שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְעוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה וְאַל תְּדַבְּרוּ גְבוֹהוֹת, (ירמיה יג, טו): כִּי ה' דִּבֵּר, וְהֵיכָן דִּבֵּר (משלי טז, ה): תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב.

דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה וְאַל תַּגְבִּיהַּ אֶת אָזְנֶיךָ מִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, כִּי ה' דִּבֵּר, וְהֵיכָן דִּבֵּר (משלי כח, ט): מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.

דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהַאֲזִינוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה. מַהוּ וְאַל תִּגְבָּהוּ, אַל תִּגְבְּהוּ אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם, כִּי ה' דִּבֵּר, וְהֵיכָן דִּבֵּר (ישעיה א, יט כ): אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ, וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר. מַהוּ אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם וגו', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַסַּיִּף וְהַסֵּפֶר, יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶן אִם תַּעֲשׂוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אַתֶּם נִצּוֹלִים מִן הַסַּיִּף הַזֶּה, וְאִם לֹא תַעֲשׂוּ, אַתֶּם נֶהֱרָגִים בַּסַּיִּף הַזֶּה.

דָּבָר אַחֵר, אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם וגו', אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ הֲרֵי מוֹנַיִיק שֶׁל זָהָב, וְאִם לָאו הֲרֵי כְּבָלִים שֶׁל בַּרְזֶל. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אִם עֲשִׂיתֶם אֶת רְצוֹנִי הֲרֵי הַטּוֹב וְהַבְּרָכָה, וְאִם לָאו, הֲרֵי הַקְּלָלָה, הֲרֵי שְׁתֵּי דְרָכִים לִפְנֵיכֶם, רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה.

ג דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אָנֹכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדָּבָר הַזֶּה בְּסִינַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, אֶלָּא מֵאֵלֶיהָ הָרָעָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַטּוֹבָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הַטּוֹבָה.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי חַגַּי וְלֹא עוֹד שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם שְׁתֵּי דְרָכִים, אֶלָּא שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין וְאָמַרְתִּי לָכֶם (דברים ל, יט): וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים.

ד דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (דברים יא, כב): כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן וגו', מַהוּ אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי לֵוִי זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע, רַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

דָּבָר אַחֵר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר בַּר קַפָּרָא, הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בְּנֵר, הַנֶּפֶשׁ, דִּכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְהַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה, נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי, נֵרִי בְיָדְךָ זוֹ הַתּוֹרָה, וְנֵרְךָ בְיָדִי זוֹ הַנֶּפֶשׁ, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת נֵרִי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נֵרְךָ, וְאִם כִּבִּיתָ אֶת נֵרִי, אֲנִי מְכַבֶּה אֶת נֵרְךָ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דברים ד, ט): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ כֶּרֶם בַּגָּלִיל וְאֶחָד וכו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם תּוֹרָתִי בְּיָדְךָ וְנַפְשְׁךָ בְּיָדִי, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת שֶׁלְּךָ, אִם אִבַּדְתָּ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְאַבֵּד אֶת שֶׁלְּךָ, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָא, אִם שָׁמַרְתָּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה וכו' עַד נִשְׁבָּרָה.

דָּבָר אַחֵר, מַהוּ כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם מִן הַמַּזִּיקִין.

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זְעִירָא, אֵין בֵּית רֹבַע בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה אֲלָפִים מַזִּיקִין, וְכָל אֶחָד פּוֹרְמָא נְתוּנָה בְּפָנָיו שֶׁלֹא יַבִּיט בְּאָדָם וְיַזִּיק, וּבְשָׁעָה שֶׁעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִין, מַעֲבִיר פּוֹרְמָא מִפָּנָיו וְהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמַזִּיקוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי וגו', אֵימָתַי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, וּמִי הֵם, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם מְשַׁמְּרִין אֶת הָאָדָם.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִיקוֹנְיָא מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי הָאָדָם וְהַכָּרוֹזוֹת כּוֹרְזִין לְפָנָיו, וּמָה הֵן אוֹמְרִים, תְּנוּ מָקוֹם לָאִיקוּנִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה כַּמָּה שׁוֹמְרִין מְשַׁמְּרִין אוֹתְךָ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ מְשַׁמֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה. הֲרֵי נָתַתִּי לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי דְרָכִים, בְּרָכָה וּקְלָלָה, בְּרָכָה אִם תִּשְׁמְעוּ לִדְבָרַי, קְלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי.

ה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְעוּ לִי, שֶׁאֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד. רַבָּנִין אָמְרִין אַתְּ מוֹצֵא יֵשׁ שׁוֹמֵעַ [לאשתו ומפסיד, ויש שומע] לְאִשְׁתּוֹ וּמִשְׂתַּכֵּר, כֵּיצַד אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְהִפְסִיד, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ אַל תִּטְעַם דָּבָר עַד שֶׁאָבוֹא מִן הַמֶּרְחָץ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ טְעַם אֶת הַתַּבְשִׁיל הַזֶּה שֶׁלֹא יְהֵא מְבַקֵּשׁ לִתֵּן לְתוֹכוֹ אוֹ מֶלַח אוֹ מוּרְיָס, בָּא הַמֶּלֶךְ וּמְצָאוֹ מְטַעֵם בְּשִׂפְתוֹתָיו, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֹא אָמַרְתִּי לְךָ אַל תֹּאכַל וְאָכָלְתָּ. אָמַר לוֹ, מָרִי, שִׁפְחָתְךָ נָתְנָה לִי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ וּלְשִׁפְחָתִי שָׁמַעְתָּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם (בראשית ב, יז): וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, מֶה עָשְׂתָה חַוָּה, הֶאֱכִילָה אוֹתוֹ.

אָמַר רַבִּי אָבִין לֹא בִקְשָׁה אֶלָּא לִבְכּוֹת וּלְיַלֵּל עָלָיו בְּקוֹלָהּ, וְאָכַל מִמֶּנּוּ, שֶׁכָּךְ כְּתִיב לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, לְדִבְרֵי אִשְׁתְּךָ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ. אָמַר לוֹ מָרִי, הֲרֵי שִׁפְחָתְךָ נָתְנָה לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יב): וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל. אָמַר לוֹ וּלְחַוָּה שָׁמַעְתָּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, מִיָּד נִטְרַד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, הֲרֵי שֶׁשָּׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְהִפְסִיד. וְיֵשׁ שֶׁשָּׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְנִשְׂתַּכֵּר, זֶה אַבְרָהָם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טז, ב): וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּהּ וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן, רָאָה אוֹתוֹ אַסְטְרוֹלוֹגוֹס אֶחָד, אָמַר, זֶה הַנַּעַר עָתִיד לִהְיוֹת אַרְכִי לִסְטִים, צָרִיךְ הוּא לְאָבִיו לְהַשְּׁלִיכוֹ, שָׁמַע אָבִיו אָמַר לִבְנִי אֲנִי מַשְּׁלִיךְ, שָׁמַע אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ אַסְטְרוֹלוֹגוֹס אָמַר כָּל מַה שֶּׁאָמַר לָכֶם בְּנִי שִׁמְעוּ לוֹ. כָּךְ רָאֲתָה שָׂרָה לְיִשְׁמָעֵאל יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ לְאַבְרָהָם (בראשית כא, י): גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, וְהֵרַע לוֹ, נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (בראשית כא, יב): אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ וגו', שָׁמַע בְּקוֹלָהּ וְנִשְׂתַּכֵּר, שֶׁנִּקְרָא זַרְעוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, יב): כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה אִם מִי שֶׁשָּׁמַע לְאִשְׁתּוֹ כָּךְ עָשָׂה שָׂכָר, מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ לִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בָּא וּמְפָרֵשׁ (משלי א, לג): וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה.

ו כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ וגו' (דברים יב, כ), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לְכַסּוֹת דַּם שְׁחִיטָה בְּיוֹם טוֹב, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחְפֹּר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן.

אָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מִי שֶׁאֵין לוֹ עָפָר מוּכָן אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁחֹט, לָמָּה, שֶׁאֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד, לְפִיכָךְ אִם שָׁחַט בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ שֶׁיְהֵא לוֹ עָפָר מוּכָן לְכַסּוֹת בּוֹ.

אָמַר רַב בִּיסְנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא בּוֹא וּרְאֵה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ בִּבְהֵמָה הִתַּרְתִּי לְךָ בְּחַיָּה וכו', עַד כֻּלָּם בְּדָגִים. רַבָּנִין אָמְרִין הַרְבֵּה דְבָרִים אָסַר אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָזַר וְהִתִּירָן בְּמָקוֹם אַחֵר, תֵּדַע לָךְ אָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁחֹט וְלֶאֱכֹל עַד שֶׁיְבִיאֶנוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז, ט): וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַה' וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו, מַה כְּתִיב שָׁם (ויקרא יז, ד): וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ. וְכָאן חָזַר וְהִתִּירוֹ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, טו): רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וגו', מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן: כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ.

ז דָּבָר אַחֵר, כִּי יַרְחִיב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לא, ח ט): אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִּי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי. רַבָּנִין אָמְרִין הַפָּסוּק הַזֶּה מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף, אָמַר יוֹסֵף רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, אִלּוּ נִפְרַעְתָּ לִי מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפֶרַע וְלֹא נָתַתָּ לִי אֶת הַמַּלְכוּת, הָיִיתִי בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה, וְעַתָּה יֵשׁ לִי הַמַּלְכוּת, הֱוֵי אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ וגו'. אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, זֶה יוֹסֵף שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב זֶה פּוֹטִיפֶרַע. הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי, שֶׁהִשְׁלִיט אוֹתִי עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, ו ז): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה. וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל.

דָּבָר אַחֵר, אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ, שֶׁאִלּוּ נִפְרַעְתָּ מִן הַמִּצְרִיִּים וְלֹא נָתַתָּ לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, הָיִינוּ שְׂמֵחִים שִׂמְחָה וְגִילָה יֵשׁ לָנוּ שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ אֶת מָמוֹנָם. אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (דברים כו, ו ז): וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת וגו'. יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שמות א, יד): וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִּי בְּיַד אוֹיֵב זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁכָּתוּב (שמות טו, ט): אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף, הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי, שֶׁהִרְחַבְתָּ אֶת גְּבוּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יַרְחִיב וגו'.

ח כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, טז): מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ. מַהוּ מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁיָּצְאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת רַבּוֹתֵינוּ, הָלְכוּ לְחֵילָתָהּ שֶׁל אַנְטוֹכִיָּא, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד וְהָיָה נִקְרָא אַבָּא יוּדָן, וְהָיָה לָמוּד לִתֵּן לְרַבּוֹתֵינוּ בְּיַד רְחָבָה, נַעֲשָׂה אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן עָנִי, רָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָלְכוּ לִגְבוֹת שָׁם, וְהִטְמִין עַצְמוֹ מִפְּנֵיהֶם וְעָלָה לְבֵיתוֹ, וְעָשָׂה יוֹם וּשְׁנַיִם וְלֹא יָרַד לַשּׁוּק, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא יָרַדְתָּ לַשּׁוּק, הֲרֵי שְׁנֵי יָמִים, אָמַר לָהּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת עֲמֵלֵי תּוֹרָה, וְאֵין סִפֵּק בְּיָדִי לִתֵּן לָהֶם, וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לֵירֵד לַשּׁוּק. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּצְווֹת אָמְרָה לוֹ, לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָנוּ שָׂדֶה אֶחָת, מְכֹר חֶצְיָהּ וְתֵן אוֹתָהּ לָהֶן. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן, מָכַר אוֹתָהּ חֲצִי שָׂדֶה בַּחֲמִשָּׁה זְהוּבִים וְנָתַן אוֹתָן לְרַבּוֹתֵינוּ, וְאָמַר לָהֶן הִתְפַּלְּלוּ עָלָי, הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ. הָלְכוּ לָהֶן רַבּוֹתֵינוּ לִגְבוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר, אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן חָרַשׁ בַּחֲצִי שָׂדֶה, וּמָצָא שָׁם סִימָא גְדוֹלָה וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה קֹדֶם, עַד שֶׁרַבּוֹתֵינוּ חוֹזְרִין עָבְרוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אָמְרוּ לְאֶחָד חַיֶּיךָ הַעֲמִידֵנוּ עִם אַבָּא יוּדָן, אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ, וּמִי יָכוֹל לַעֲמֹד, עִם הַמֶּלֶךְ וְלֹא עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין אֶלָּא שֶׁלֹא יֵדַע שֶׁעָבַרְנוּ כָּאן וְלֹא שָׁאַלְנוּ אֶת שְׁלוֹמוֹ. יָדַע אַבָּא יוּדָן וּבָא אֶצְלָם וְנָתַן לָהֶם אֶלֶף זְהוּבִים, אָמַר לָהֶם עָשְׂתָה תְּפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת, אָמְרוּ לוֹ אַף אָנוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים בְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְעָשִׂינוּ אוֹתְךָ רֹאשׁ פֶּרֶק, קָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ.

דָּבָר אַחֵר, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חִיָּא שֶׁעָשָׂה נְדָבָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבִּטְבֶרְיָא, וּפָסַק אָדָם אֶחָד לִטְרָא שֶׁל זָהָב, נְטָלוֹ רַבִּי חִיָּא וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ.

דָּבָר אַחֵר, מַעֲשֶׂה בְּרֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהָלַךְ לְבָצְרָה, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד נִקְרָא אָבִין רַמָּאָה, וְלֹא שֶׁהָיָה רַמַּאי חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְרַמֶּה בְּמִצְווֹת, שֶׁהָיָה הַקָּהָל פּוֹסֵק וְאַחַר כָּךְ פּוֹסֵק כְּנֶגֶד כָּל הַקָּהָל, עָשָׂה שָׁם רֵישׁ לָקִישׁ פִּסְקָה וְנָתַן כְּנֶגֶד כָּל הַקָּהָל, נְטָלוֹ רֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מַה לִּי לְמָקוֹם אַחֵר לְמֹד מִמְקוֹמוֹ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (דברים יב, יט): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, וְאַחַר כָּךְ: כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ.

ט וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר (דברים יב, כ), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמו, ז): עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים ה' מַתִּיר אֲסוּרִים, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמִכֻּלָּן לֹא הָיוּ מְשַׁעְבְּדִין אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִי עָשָׂה לָהֶם דִּין, עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים. נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ג ה): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְרֶךָּ. ה' מַתִּיר אֲסוּרִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד, רַבָּנָן אָמְרֵי שְׁמוֹנָה דְבָרִים אָסַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִתִּיר לָהֶן שְׁמוֹנָה בָּהֶן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָסַרְתִּי לְךָ אֶת הַחֵלֶב וכו' עַד סָדִין בְּצִיצִית, הֱוֵי ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. אַף לְהַלָּן אָסַר בְּשַׂר תַּאֲוָה וְכָאן הִתִּירוֹ לָהֶן, מִנַּיִן (דברים יב, טו): רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר.

י דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (דברים יב, יט): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, וְאַחַר כָּךְ: כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי זָהוּב אֶחָד, אָמַר לוֹ אֵינִי מַכִּיר חֶשְׁבּוֹנֶךָ, אָמַר לוֹ בְּדֹק אוֹתִי, נָתַן לוֹ וּפָרַע לוֹ מִיָּד, אָמַר לוֹ אֲפִלּוּ צָרִיךְ אַתָּה עַד עֶשְׂרִים עַד שְׁלשִׁים זְהוּבִים טֹל לְךָ, אָמַר, מִי גָּרַם לְךָ לִטֹּל כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מְבַקֵּשׁ, שֶׁעָשִׂיתָ לִי חֶשְׁבּוֹן טוֹב, כָּךְ הָאָדָם הַזֶּה כְּשֶׁנִּבְדַּק וּמַפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי מַרְחִיבִין לוֹ אֶת גְּבוּלוֹ, הֱוֵי לְפִי מַתְּנָתְךָ מַרְחִיבִין לְךָ.

יא דָּבָר אַחֵר, כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶפְשָׁר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְחִיב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הַמְגִלָּה הַזֹּאת אֵין אָדָם יוֹדֵעַ כַּמָּה אָרְכָּהּ וְכַמָּה רָחְבָּהּ, כְּשֶׁהִיא נִפְתַּחַת הוּא מוּדַעַת כַּמָּה הִיא, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל רֻבָּה הָרִים וּגְבָעוֹת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יא יב): וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעוֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָיִם אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, כְּשֶׁיַשְׁרֶה אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, ד): כָּל גֶּיא יִנָשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. אוֹתָהּ שָׁעָה הִיא מוּדַעַת מָה הִיא.

דָּבָר אַחֵר, כִּי יַרְחִיב, רַבָּנָן אָמְרֵי מְדַבֵּר בִּירוּשָׁלַיִם, מִי יָכוֹל לִרְאוֹת שַׁלְוָתָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם כְּשֶׁיַּרְחִיבֶנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִמְדִינָה וכו' (מלאכי ג, ד): וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִיְרוּשָׁלָיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. (מלאכי ג, כג כד): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם (מלאכי ג, א): הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶּרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת. (זכריה א, טז יז): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי לִיְרוּשָׁלָיִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וְקָו יִנָטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם עוֹד קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם ה' עוֹד אֶת צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּיְרוּשָׁלָיִם. (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשַׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.