מדרש רבה - חומש דברים

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

סדר אתם נצבים

פרשה ח

א הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר אוֹ תְּפִלַּת מוּסַף אוֹ תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁלֹא פָּנָה לְהִתְפַּלֵּל אוֹ מִקֹּצֶר שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה צְרָכָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשָׁכַח לְהִתְפַּלֵּל, אֵי זוֹ שָׁעָה מֻתָּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְיֵצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, כֵּיצַד הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת, תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב, תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע, אֲבָל שֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסַף וּבָא לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְאַחַר כָּךְ תְּפִלַּת הַמּוּסַף, לָמָּה, הַכֹּל בְּעִתָּהּ מִתְבָּרֵאת, וּתְפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר, לָמָּה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (משלי ח, יז): אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי, וְכָל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמְכַוֵּן לִבּוֹ בַּתְּפִלָּה, סִימָן טוֹב לוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִתְקַבְּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י, יז): תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה', גְּדוֹלָה הִיא הַתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רְצוֹנְךָ לֵידַע כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, אִם אֵינָהּ עוֹשָׂה כֻּלָּה חֶצְיָהּ הִיא עוֹשָׂה, קַיִן עָמַד עַל הֶבֶל אָחִיו וַהֲרָגוֹ, יָצְאָה גְּזֵרָה (בראשית ד, יב): נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ, מִיָּד עָמַד וְנִתְוַדָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, יג): גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְשׂוֹא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל הָעוֹלָם אַתָּה סוֹבֵל וְלַעֲוֹנִי אִי אַתָּה סוֹבֵל, כָּתַבְתָּ (מיכה ז, יח): נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע, סְלַח לַעֲוֹנִי שֶׁהוּא גָדוֹל, מִיָּד מָצָא חֶסֶד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִמְנַע מִמֶּנּוּ נָע חֲצִי הַגְּזֵרָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (בראשית ד, טז): וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁגְּדוֹלָה הַתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכֵן חִזְקִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (ישעיה לח, א): צַו לְבֵיתְךָ כִּי מֵת אַתָּה, מִיָּד (ישעיה לח, ב): וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה לח, ה ו): שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ וגו' [והוספתי] הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קמה, יט): רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.

ב כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת (דברים ל, יא), הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. וּמִנַּיִן שֶׁטְּעוּנָה בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, יב): בָּרוּךְ אַתָּה ה' וְאַחַר כָּךְ לַמְדֵנִי חֻקֶּיךָ, הֲרֵי בְּרָכָה לְפָנֶיהָ. וּמִנַּיִן שֶׁטְּעוּנָה בְּרָכָה לְאַחֲרֶיהָ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן, שֶׁכָּתוּב אַחַר הַשִּׁירָה (דברים לג, א): וְזֹאת הַבְּרָכָה, מִשֶּׁשָּׁנָה לָהֶן אֶת הַתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ בֵּרַךְ, הֲרֵי בְּרָכָה לְאַחֲרֶיהָ.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִזְקַקְתָּ לְבִרְכָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אַף אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כא): בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וגו'.

דָּבָר אַחֵר רַבָּנָן אָמְרֵי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם בֵּרַכְתָּ אֶת הַתּוֹרָה, לְעַצְמְךָ אַתְּ מְבָרֵךְ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יא): כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים, וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁמָּא לְרָעַתְכֶם נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, לֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם אֶלָּא לְטוֹבַתְכֶם, שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִתְאַוּוּ לָהּ וְנֶעֶלְמָה מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, כא): וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי אֵלּוּ הַחַיּוֹת, (איוב כח, כא): וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ו): וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְֹּׂרָפִים, אָמַר לָהֶם, בָּנַי, מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הִיא נִפְלֵאת, אֲבָל מִכֶּם אֵינָהּ נִפְלֵאת, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים ל, יא): כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְךָ.

ג זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, ז): רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ, מַהוּ רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הַטִּפֵּשׁ הַזֶּה נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָן שֶׁנּוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּתַּלְמוּד וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה הֵן אוֹמְרִין, הוּא מִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ, וְאֵין שַׁעַר אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, דִּכְתִיב (דברים כה, ז): וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעֲרָה אֶל הַזְּקֵנִים.

דָּבָר אַחֵר, רַבָּנָן אָמְרֵי הַטִּפֵּשׁ הַזֶּה נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרוֹאֶה אוֹתָן עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן הֵיאַךְ אָדָם לָמֵד תּוֹרָה תְּחִלָּה, אוֹמְרִים לוֹ תְּחִלָּה קוֹרֵא בַּמְגִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּסֵּפֶר, וְאַחַר כָּךְ בַּנְּבִיאִים, וְאַחַר כָּךְ בַּכְּתוּבִים, מִשֶּׁהוּא גּוֹמֵר אֶת הַמִּקְרָא שׁוֹנֶה אֶת הַתַּלְמוּד, וְאַחַר כָּךְ בַּהֲלָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ בַּאַגָּדוֹת, כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמֵעַ כָּךְ אוֹמֵר בְּלִבּוֹ אֵימָתַי אֲנִי לָמֵד כָּל זֹאת וְחוֹזֵר מִן הַשַּׁעַר, הֱוֵי בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.

אָמַר רַבִּי יַנַּאי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכִכָּר שֶׁהָיָה תָּלוּי בָּאֲוִיר, טִפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יוּכַל לַהֲבִיאוֹ, וּפִקֵּחַ אוֹמֵר לֹא אֶחָד תָּלָה אוֹתוֹ, מֵבִיא סֻלָּם אוֹ קָנֶה וּמוֹרִיד אוֹתוֹ. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא טִפֵּשׁ אוֹמֵר אֵימָתַי אֶקְרָא כָּל הַתּוֹרָה, וּמִי שֶׁהוּא פִּקֵּחַ מַהוּ עוֹשֶׂה, שׁוֹנֶה פֶּרֶק אֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַד שֶׁמְסַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא נִפְלֵאת הִוא, וְאִם נִפְלֵאת הִיא, מִמְּךָ, שֶׁאֵין אַתָּה עָסוּק בָּהּ, הֱוֵי כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת.

ד זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ד, כב): כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וגו', אָמַר רַבִּי חִיָּא קִילוֹרִית לָעַיִן מְלוּגְמָא לְמַכָּה, כּוֹס עִקָּרִין לִבְנֵי מֵעַיִם קִילוֹרִית לָעֵינַיִם, דִּכְתִיב (תהלים יט, ט): מִצְוַת ה' בָּרָה מֵאִירַת עֵינָיִם, מְלוּגְמָא לְמַכָּה, דִּכְתִיב (משלי ג, ח): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ. וְכוֹס עִקָּרִין לִבְנֵי מֵעַיִם, דִּכְתִיב (משלי ג, ח): וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, לְמִי שֶׁמּוֹצִיאָן מִפִּיו. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁהָיָה מְמַהֵר בְּכָל תַּלְמוּדוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת, פַּעַם אַחַת חָלָה וְשָׁכַח אֶת כָּל תַּלְמוּדוֹ, מִי גָרַם לוֹ עַל יְדֵי שֶׁלֹא הָיָה אוֹמְרוֹ מִפִּיו. וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְחָזַר כָּל תַּלְמוּדוֹ.

דָּבָר אַחֵר, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, לְמִי שֶׁמּוֹצִיאָן לַאֲחֵרִים.

דָּבָר אַחֵר, כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, לְמִי שֶׁמַּמְצִיא אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, א): כָּל הַמִּצְוָה, מַהוּ כָּל הַמִּצְוָה, עַד שֶׁתְּכַלֶּה כָּל הַמִּצְווֹת. וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, לִרמ''ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. הֲרֵי כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת.

דָּבָר אַחֵר, כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כָּל מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ גּוֹרֵם שֶׁיִּקְבֹּר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וּמִמִי אַתְּ לָמֵד מִיהוּדָה שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה וְלֹא גְּמָרָהּ, כֵּיצַד בְּשָׁעָה שֶׁבָּא יוֹסֵף אֵצֶל אֶחָיו וּבִקְּשׁוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, כ): לְכוּ וְנַהַרְגֵּהוּ, עָמַד יְהוּדָה וְלֹא הִנִּיחָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, כו): מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ, וְשָׁמְעוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶן, וְאִלּוּ אָמַר לָהֶן נַחֲזִירֶנוּ אֵצֶל אָבִינוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ, וְעַל יְדֵי שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה וְלֹא גְמָרָהּ, קָבַר אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לח, יב): וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה, וּכְתִיב (בראשית מו, יב): וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.

דָּבָר אַחֵר, כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כָּל מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ וּבָא אַחַר וְגוֹמְרָהּ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁגְּמָרָהּ, כֵּיצַד, משֶׁה הִתְחִיל בְּמִצְוָה שֶׁנָּטַל עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף עִמּוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יט): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וגו', וְעַל יְדֵי שֶׁלֹא הִכְנִיסָן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת עַל שְׁמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּבְרוּ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם, אֲשֶׁר הֶעֱלָה משֶׁה מִמִּצְרַיִם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה קָבְרוּ אוֹתָן בִּשְׁכֶם, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְגַנָּבִים שֶׁגָּנְבוּ חָבִית שֶׁל יַיִן, הִרְגִּישׁ בָּהֶם בַּעַל הַבַּיִת, אָמַר לָהֶם יֶעֱרַב עֲלֵיכֶם, אֶלָּא בְּחַיֵּיכֶם מִשֶּׁאַתֶּם שׁוֹתִים אֶת הַיַּיִן הַחֲזִירוּ אֶת הַקַּנְקַן לִמְקוֹמוֹ, כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁמָּכְרוּ הַשְּׁבָטִים אֶת יוֹסֵף מִשְּׁכֶם מָכְרוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, יג): וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְּׁכֶם מְכַרְתֶּם אוֹתוֹ הַחֲזִירוּ עַצְמוֹתָיו לִשְׁכֶם, כֵּיוָן שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַמִּצְוָה נִקְרֵאת עַל שְׁמָן, הֱוֵי כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת.

ה דָּבָר אַחֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קְרִיתֶם אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה אַתֶּם עוֹשִׂים עַל עוֹלָמִי, שֶׁאִלְמָלֵא הַתּוֹרָה כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ.

דָּבָר אַחֵר, כִּי הַמִּצְוָה, מַהוּ הַמִּצְוָה, רַבָּנָן אָמְרֵי דָּבָר קָשֶׁה, לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אֶבֶן טוֹבָה וְהִפְקִידָהּ אֵצֶל אוֹהֲבוֹ, אָמַר לוֹ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תֵּן דַּעְתְּךָ עָלֶיהָ וּשְׁמֹר אוֹתָהּ כָּרָאוּי, שֶׁאִם תֹּאבַד לֹא יֵשׁ לְךָ מֵהֵיכָן לִפְרֹעַ לִי, וְאַף אֲנִי לֹא יֵשׁ לִי אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָהּ, וְנִמְצֵאתָ חוֹטֵא עָלַי וְעָלֶיךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה מִצְוָה עַל שְׁנֵינוּ וּשְׁמֹר אוֹתָהּ כָּרָאוּי. כָּךְ אָמַר משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה לֹא עַל עַצְמְכֶם אַתֶּם עוֹשִׂין צְדָקָה בִּלְבָד, אֶלָּא עָלַי וְעַל עַצְמְכֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, כה): וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ, לִי וְלָכֶם, אֵימָתַי (דברים ו, כה): כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת.

ו דָּבָר אַחֵר, כִּי הַמִּצְוָה וגו' לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא. אָמַר לָהֶן משֶׁה שֶׁלֹא תֹאמְרוּ משֶׁה אַחֵר עוֹמֵד וּמֵבִיא לָנוּ תּוֹרָה אַחֶרֶת מִן הַשָּׁמַיִם, כְּבָר אֲנִי מוֹדִיעַ אֶתְכֶם לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, שֶׁלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה בַּשָּׁמַיִם.

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הִיא וְכָל כְּלֵי אֻמָנוּתָהּ נִתְּנָה, עִנְוְתָנוּתָהּ, צִדְקָהּ וְיַשְׁרוּתָהּ וּמַתַּן שְׂכָרָהּ.

דָּבָר אַחֵר, מַהוּ לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא. שְׁמוּאֵל אָמַר אֵין הַתּוֹרָה מְצוּיָה בְּאִיסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁאֻמְנוּתָן בַּשָּׁמָיִם, אָמְרוּ לִשְׁמוּאֵל הֲרֵי אַתָּה אִיסְטְרוֹלוֹגִין וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה, אָמַר לָהֶן לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּאִיסְטְרוֹלוֹגִים אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי פָּנוּי מִן הַתּוֹרָה, אֵימָתַי כְּשֶׁהָיִיתִי נִכְנָס לְבֵית הַמָּיִם.

דָּבָר אַחֵר, לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, אָמְרוּ לוֹ רַבֵּנוּ משֶׁה הֲרֵי אַתָּה אוֹמֵר לָנוּ לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא, וְהֵיכָן הִיא, אָמַר לָהֶן בְּמָקוֹם קָרוֹב הִיא (דברים ל, יד): בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ, אֵינָהּ רְחוֹקָה מִכֶּם קְרוֹבָה הִיא לָכֶם.

דָּבָר אַחֵר, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ, רַבָּנָן אָמְרֵי שִׁבְעָה דְּבָרִים אָמַר שְׁלֹמֹה עַל הֶעָצֵל, וּמַה שֶּׁאָמַר משֶׁה הָיָה גָּדוֹל מִכֻּלָּם, כֵּיצַד אָמְרוּ לֶעָצֵל רַבְּךָ בָּעִיר לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מֵשִׁיב אוֹתָן וְאוֹמֵר לָהֶן, מִתְיָרֵא אֲנִי מִן הָאֲרִי שֶׁבַּדֶּרֶךְ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, יג): אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ. אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי רַבְּךָ בְּתוֹךְ הַמְדִינָה עֲמֹד וְלֵךְ אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶן מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹא יְהֵא אֲרִי בְּתוֹךְ הָרְחוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, יג): אֲרִי בָּרְחֹבוֹת. אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא דָּר אֵצֶל בֵּיתְךָ, אָמַר לָהֶן וְהָאֲרִי בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, יג): אָמַר עָצֵל אֲרִי בַּחוּץ. אָמְרוּ לוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הֵשִׁיב לָהֶן וְאִם הוֹלֵךְ אֲנִי וּמוֹצֵא אֶת הַדֶּלֶת נָעוּל, אֲנִי מְחַזֵּר וּבָא. אָמְרוּ לוֹ פָּתוּחַ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, יג): הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ, לַסּוֹף שֶׁלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב, אוֹמֵר לָהֶן, אוֹ הַדֶּלֶת פָּתוּחַ אוֹ נָעוּל, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִישֹׁן עוֹד מְעַט, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, ט): עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב וגו'. עָמַד מִשְּׁנָתוֹ בַּבֹּקֶר נָתְנוּ לְפָנָיו לֶאֱכֹל הוּא מִתְעַצֵּל לָתֵת לְתוֹךְ פִּיו, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, טו): טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו, וְאֵיזֶה שְׁבִיעִי (משלי כ, ד): מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן. מַהוּ מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרשׁ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי זֶה שֶׁאֵינוֹ לָמֵד תּוֹרָה בְּנַעֲרוּתוֹ וּמְבַקֵּשׁ לִלְמֹד בְּזִקְנוּתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל, וְזֶהוּ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן. וּמַה שֶּׁאָמַר משֶׁה הָיָה גָּדוֹל מִכֻּלָּן, מִנַּיִן (דברים ל, יד): כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ, הוֹצֵא דָּבָר מִתּוֹךְ פִּיךָ.

ז דָּבָר אַחֵר, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבַת מֶלֶךְ שֶׁלֹא הָיָה אָדָם מַכִּירָהּ וְהָיָה לַמֶּלֶךְ אָהוּב אֶחָד וְהָיָה נִכְנַס לַמֶּלֶךְ בְּכָל שָׁעָה, וְהָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ רְאֵה הֵיאַךְ אֲנִי מְחַבֵּב אוֹתְךָ שֶׁאֵין בְּרִיָּה מַכִּיר אֶת בִּתִּי וְעוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, רְאוּ מָה אַתֶּם חֲבִיבִים עָלַי, שֶׁאֵין בְּרִיָה בַּפָּלָטִין שֶׁלִּי מַכִּיר אֶת הַתּוֹרָה, וְלָכֶם נְתַתִּיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, כא): וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָּל חָי, אֲבָל אַתֶּם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְךָ, אֶלָּא קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָבָר מְאֹד, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי, אִם יִהְיוּ דִּבְרֵי תוֹרָה קְרוֹבִים לָכֶם, אַף אֲנִי קוֹרֵא אֶתְכֶם קְרוֹבִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קמח, יד): לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּיָהּ.