מדרש רבה - חומש דברים

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

סדר וילך

פרשה ט

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ (דברים לא, יד), הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו פָּטוּר מִקְרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה, וְלָמָּה לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ כֵּן, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה צָרָתוֹ לְפָנָיו דַּעְתּוֹ מֻבְלֶגֶת, אֲבָל מִשֶּׁנִּקְבַּר כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל הוּא זָקוּק לְכָל דָּבָר שֶׁל מִצְוָה, וּמִנַיִן אַתָּה לָמֵד לְאֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אֲבִינָא שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹסֵף (בראשית נ, י): וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, וְהַשַּׁבָּת עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ח, י): וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, מַה יְּמֵי הֶחָג שִׁבְעָה אַף יְמֵי הָאֵבֶל שִׁבְעָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מַעֲשֶׂה הָיָה בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁהָלַךְ לִבְרִית מִילָה, וְסָעַד שָׁם אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק, וְהִשְׁקָה אוֹתָן יַיִן יָשָׁן בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים, אָמַר לָהֶן מִן הַיַּיִן הַזֶּה אֲנִי מְיַשֵּׁן לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל בְּנִי. הָיוּ סוֹעֲדִין עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁהָיָה בָּטוּחַ עַל כֹּחוֹ, יָצָא לוֹ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה לֵילֵךְ לְעִירוֹ, מָצָא שָׁם מַלְאַךְ הַמָּוֶת בַּדֶּרֶךְ, וְרָאָה אוֹתוֹ מְשֻׁנֶּה. אָמַר לוֹ מִי אַתָּה, אָמַר לוֹ שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, אָמַר לוֹ וּמִפְּנֵי מַה אַתָּה מְשֻׁנֶּה, אָמַר לוֹ אֲנִי מִשִֹּׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁהֵן אוֹמְרִים כָּךְ וְכָךְ אָנוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הוּא נִקְרָא לָמוּת, אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתָ סוֹעֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר לָכֶם מִן הַיַּיִן הַזֶּה אֲנִי מְיַשֵּׁן לְשִׂמְחַת בְּנִי, וַהֲרֵי הִגִּיעַ פִּרְקוֹ לִטֹּל אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם. אָמַר לוֹ הַרְאֵה לִי אֶת פִּרְקִי, אָמַר לוֹ לֹא עָלֶיךָ וְלֹא עַל כַּיּוֹצֵא בְּךָ אֲנִי שׁוֹלֵט, פְּעָמִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וּמוֹסִיף בָּכֶם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, כז): יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים. רַבָּנָן אָמְרֵי קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְזֹר מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, טו): יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו, תֵּדַע לְךָ כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לְמשֶׁה הִנֵּה אַתָּה מֵת, וְלֹא אָמַר כָּךְ אֶלָּא הִנִּיחַ אוֹתוֹ וְתָלָה הַמִּיתָה בַּיָּמִים, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן: הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת.

ב זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ט, יא): שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וגו', וּמַהוּ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, הַמִּקְרָא הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, כֵּיצַד, אֶתְמוֹל הָיָה עוֹלֶה לָרָקִיעַ כְּנֶּשֶׁר, עַכְשָׁו הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כז): כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, אֶתְמוֹל הָיוּ מַלְאָכִים מְרַתְּתִין לְפָנָיו, וְעַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, אֶתְמוֹל (משלי כא, יט): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַכְשָׁו נִטְּלָה מִמֶּנּוּ וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. (קהלת ט, יא): וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עשֶׁר, אֶתְמוֹל הָיָה מֵסִיחַ כְּעָשִׁיר (שמות לב, יב): שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, (במדבר יד, יט): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, וְעַכְשָׁו הוּא מֵסִיחַ כְּרָשׁ (דברים ג, כג): וָאֶתְחַנַּן, עֲשֵׂה עִמִּי חִנָּם. (דברים ג, כג): וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן, אֶתְמוֹל הָיָה יוֹדֵעַ הֵיאַךְ לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאוֹ (במדבר י, לה): קוּמָה ה', (במדבר י, לו): שׁוּבָה ה'. וְעַכְשָׁו מִשֶּׁנִּתְחַנֵּן כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, לַסּוֹף אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ.

ג זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ח, ח): אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אָדָם שַׁלִּיט בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת לְכַלּוֹת אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, וְאֵין רוּחַ אֶלָּא מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ בַּגָּלֻיּוֹת לְכַלּוֹתָם מִן הָעוֹלָם, וְאֵין רוּחַ אֶלָּא גָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ב): וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָא.

דָּבָר אַחֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין אָדָם שַׁלִּיט בְּנַפְשׁוֹ לְכַלּוֹת אוֹתָהּ, לָמָּה שֶׁבְּלָלָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַגּוּף, שֶׁאִלּוּ בְּלָלָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֵבָר אֶחָד, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאָדָם צָרָה הָיָה חוֹתֵךְ אוֹתוֹ אֵבָר וּמֵת, לְפִיכָךְ הִיא בְּכָל הַגּוּף כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא יָכוֹל לְכַלּוֹתָהּ, הֱוֵי אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ, מַהוּ (קהלת ח, ח): וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה, אֵין אָדָם יָכוֹל לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹטֶה לָמוּת הֲרֵינִי מְשַׁלֵּחַ לְעַבְדִּי תַּחְתָּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלֵי זַיִן וּלְהִנָּצֵל מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב, ה), וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים, מַהוּ (קהלת ח, ח): וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, אֵין אָדָם שַׁלִּיט לוֹמַר הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה חֶשְׁבּוֹנוֹתַי וְעַד שֶׁאֲצַוֶּה לְבֵיתִי וְאַחַר כָּךְ אֲנִי בָּא.

דָּבָר אַחֵר מַהוּ וְאֵין שִׁלְטוֹן, אֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת אוֹמֵר הוֹאִיל וְזֶה מֶלֶךְ נְוַתֵּר לוֹ עוֹד יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנֵי יָמִים, אֵין לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַשֹּׂוֹא פָנִים, תֵּדַע לְךָ שֶׁכָּל יָמָיו שֶׁל דָּוִד נִקְרָא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, א), וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְמִיתָתוֹ אֵין כְּתִיב בּוֹ מַלְכוּת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, א): וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָּוִד לָמוּת. (קהלת ח, ח): וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו, אֵין אָדָם יָכוֹל לִתֵּן לְפָנָיו אַנְקְלִיטִין, אֵין אָדָם יָכוֹל לוֹמַר לְפָנָיו אַנְקְלוֹמָא, הֲרֵי משֶׁה אַחַר כָּל אוֹתוֹ הַשֶּׁבַח שֶׁרָאָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם מִיתָתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְעַכֵּב, מִיָּד אָמַר לוֹ הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת.

ד דָּבָר אַחֵר, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַחַר כָּל אוֹתוֹ הַכָּבוֹד וְאוֹתָהּ הַגְּבוּרָה שֶׁרָאוּ עֵינַי, אֲנִי מֵת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה (תהלים פט, מט): מִי גֶּבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת, מַהוּ מִי גֶּבֶר יִחְיֶה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מִי גֶּבֶר כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּרַד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּל, וְאַחַר כָּךְ (בראשית כה, ח): וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם. מִי גֶּבֶר כְּיִצְחָק שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר (בראשית כז, ב): הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. מִי גֶּבֶר כְּיַעֲקֹב שֶׁנִתְפַּגֵּשׁ עִם הַמַּלְאָךְ, וְאַחַר כָּךְ (בראשית מז, כט): וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. מִי גֶּבֶר כְּמשֶׁה שֶׁדִּבֵּר עִם בּוֹרְאוֹ פָּנִים בְּפָנִים, וְאַחַר כָּךְ הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת.

ה דָּבָר אַחֵר, כָּל הַבְּרִיּוֹת יוֹרְדִין לַקֶּבֶר וְעֵינֵיהֶם כֵּהוֹת, אַתָּה לֹא כָהֲתָה עֵינֶךָ. כָּל הַבְּרִיּוֹת מְטַפְּלִים בְּכֵלִים מַעֲשֵׂה בָּשָׂר וָדָם, אָרוֹן, מִטָּה וְתַכְרִיכִין, אֲבָל אַתָּה בְּתַכְרִיכֵי מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם, אָרוֹן מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם, מִטָּה מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם.

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַבְּרִיּוֹת כְּשֶׁהֵן מֵתִין מְטַפְּלִין בָּהֶן קְרוֹבֵיהֶם וּשְׁכֵנֵיהֶם, אֲבָל אַתָּה אֲנִי וּפָמַלְיָא שֶׁלִּי מְטַפְּלִין בְּךָ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי.

ו דָּבָר אַחֵר, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ, לָמָּה נִגְזַר עָלָיו מִיתָה בָּזֶה הַלָּשׁוֹן הֵן, רַבָּנָן אָמְרֵי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁכִּבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ וְהֵבִיא לוֹ דּוֹרוֹן, חֶרֶב חַדָּה. אָמַר הַמֶּלֶךְ הַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ בָּהּ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בַּמֶּה שֶׁכִּבַּדְתִּיךָ בָּהּ אַתְּ מַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. כָּךְ אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּהֵן קִלַסְתִּיךָ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים י, יד): הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וגו', וּבְהֵן אַתָּה גּוֹזֵר עָלַי מִיתָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁכֵן רָע רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסוֹת וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַיּוֹצְאוֹת, אָמַר לוֹ אִי אַתָּה זָכוּר בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלַחְתִּיךָ לִגְאֹל אוֹתָן מִמִּצְרַיִם וְאָמַרְתָּ לִי (שמות ד, א): הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, הֱוֵי הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ.

ז דָּבָר אַחֵר אָמַר רַבִּי אָבִין, מַהוּ הֵן, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמַטְרוֹנָה אַחַת שֶׁעָשְׂתָה לַמֶּלֶךְ פּוֹרְפִּירָה מְשֻׁבַּחַת, נְטָלָהּ הַמֶּלֶךְ וְהִנִּיחָהּ, הִגִּיעוּ יָמֶיהָ שֶׁל הַמַּטְּרוֹנָה לָמוּת, אָמַר הַמֶּלֶךְ תִּטֹּל אוֹתָהּ פּוֹרְפִּירָה שֶׁכִּבְּדָה אוֹתִי, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, קִלַסְתָּ אוֹתִי בְּהֵן, וּבְהֵן אֲנִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ מִיתָה.

ח דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאִשָּׁה עֻבָּרָה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִין, יָלְדָה שָׁם בֵּן, גָּדַל אוֹתוֹ הַיֶּלֶד, עָבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי בֵּית הָאֲסוּרִים, הִתְחִיל אוֹתוֹ הַיֶּלֶד לִצְווֹחַ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לָמָּה אֲנִי חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ בַּחֲטָיָא שֶׁל אִמְּךָ אַתְּ נָתוּן כָּאן. כָּךְ אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרִיתוֹת הֵן, שֶׁאִם יַעֲבֹר אָדָם עַל אֶחָד מֵהֶן חַיָּב מִיתָה, שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עַל אַחַת מֵהֶן, לָמָּה אַתָּה גּוֹזֵר עָלַי מִיתָה. אָמַר לוֹ בַּחֲטָיָא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן אַתָּה מֵת שֶׁהֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם. הֵן, מַהוּ הֵן, בַּעֲוֹן אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ הֵן (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ וגו'.

ט דָּבָר אַחֵר, מַהוּ הֵן, אָמַר רַבִּי סִימָא הַיּוֹם קוֹבֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינִי זָז וְאֵינִי שׁוֹקֵעַ וּמשֶׁה קַיָּם.

דָּבָר אַחֵר, רַבָּנָן אָמְרֵי כֵּיוָן שֶׁיָּדַע משֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לָמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, מֶה עָשָׂה, אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּתַב שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תּוֹרוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְאַחַת הִנִּיחַ בָּאָרוֹן, שֶׁאִם יְבַקֵּשׁ לְזַיֵּף דָּבָר, שֶׁיִּהְיוּ מוֹצְאִים אוֹתָהּ שֶׁבָּאָרוֹן. אָמַר משֶׁה מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי עָסוּק בַּתּוֹרָה שֶׁכֻּלָּהּ חַיִּים, הַיּוֹם שׁוֹקֵעַ וְהַגְּזֵרָה בְּטֵלָה, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָמַז לַשֶּׁמֶשׁ וְהָיָה עוֹמֵד וּמִתְקַשֶּׁה כְּנֶגְדוֹ, אָמַר אֵינִי שׁוֹקֵעַ וּמשֶׁה קַיָּם בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ אִיּוֹב מְפָרְשָׁהּ (איוב ל, כה): אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, שֶׁנִּתְקַשָּׁה הַיּוֹם כְּנֶגְדוֹ. הֵן, מַהוּ הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ פְּלוֹנִי קָבַל עָלֶיךָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. (דברים לא, יד): קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִטֹּל יְהוֹשֻׁעַ אַרְכִי שֶׁלִּי וֶאֱהֵא חָי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לָךְ, מִיָּד הִשְׁכִּים משֶׁה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, נִתְיָרֵא יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר משֶׁה רַבִּי בּוֹא אֶצְלִי, יָצְאוּ לַהֲלֹךְ, הָלַךְ משֶׁה לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, נִכְנְסוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד, יָרַד עַמּוּד הֶעָנָן וְהִפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק עַמּוּד הֶעָנָן הָלַךְ משֶׁה אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר מָה אָמַר לְךָ הַדִּבּוּר, אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיָה הַדִּבּוּר נִגְלָה עָלֶיךָ יוֹדֵעַ הָיִיתִי מַה מְדַבֵּר עִמְּךָ, אוֹתָהּ שָׁעָה צָעַק משֶׁה וְאָמַר מֵאָה מִיתוֹת וְלֹא קִנְאָה אֶחָת, וּשְׁלֹמֹה מְפָרְשָׁהּ (שיר השירים ח, ו): כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וּמַה שֶּׁקִּנֵּא משֶׁה בִּיהוֹשֻׁעַ. כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לָמוּת, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַיְסוֹ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה הִנְהַגְתָּ אֶת בָּנַי, אַף לֶעָתִיד לָבוֹא עַל יָדֶיךָ אֲנִי מַנְהִיג אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ.