---

שביעי של פסח

---

פרק א - נס קריעת ים סוף - הכנות יו''ט ולילו - למודי הלילה

ירידת ישראל לים סוף בליל שביעי של פסח

א. אם נודעה יד ה' את עבדיו בכל נפלאותיו אשר סבונו גם סבבונו בעשר מכות אשר נגד אבותינו עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען, עוד יספה תת כחה לנו בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז בקריעת ים סוף ביום השביעי לצאתם מארץ מצרים אשר היא היתה לראש פנה באשר הראנו את ידו הנפלאה וזרועו המחרבת ים מי תהום רבה, השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים ואשר חתם פי שטן משטין עלינו, תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם.

קטרוג שר מצרים בעת קריעת ים סוף ממדרש אבכיר

ב. כאשר חכמים הגידו במדרש אבכיר בפסוק ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, וכי ישראל ביד מצרים היו והלא כבר יצאו אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לו רבונו של עולם אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש לי עליה דין ודברים יבא מיכאל שר שלה וידון לפניך עמי.

ג. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל בא ודון עמו, פתח עוזא שר של מצרים ואמר לו רבונו של עולם אתה גזרת על אומה זו שיהיו משועבדים תחת ידי אומה שלי ארבע מאות שנה שנאמר ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה ועדיין לא עבדו בהם אלא פ''ו שנה משנולדה מרים ועדיין לא הגיע זמנם לצאת אלא תן לי רשות ואחזירם תחת ידי אומה שלי עד ארבע מאות שנה כשם שאתה קיים כך שבועתך קיימת.

ד. באותה שעה אמר לו הקדוש ברוך הוא למיכאל שר ישראל לחזור לו תשובה מיד, שתק מיכאל באותה שעה, השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לעוזא יש לי ללמד זכות על בני, כלום נתחייבו בני שעבוד אלא בשביל דיבור אחד שדבר אברהם אוהבי שאמר לפני במה אדע כי אירשנה ואמרתי לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך כלום אמרתי בארץ מצרים, בארץ לא להם אמרתי כבר גלוי וידוע שמשנולד יצחק נעשו גרים וכבר שלמו ארבע מאות שנה אין לך לשעבד על בני כלום, באותה שעה הציל הקדוש ברוך הוא את ישראל מיד מצרים.

ה. ובשעה שבקש הקדוש ברוך הוא להטביע את מצרים עמד עוד פעם אחרת עוזא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם נקראת צדיק וישר ואין לפניך לא עולה ולא משא פנים ולא מקח שוחד למה אתה רוצה להטביע את מצרים כלום הטביעו ¹ בני מבניך או הרגו מהם, ואם בשביל שעבוד ששעבדו בהם אתה רוצה לטובען, כבר נטלו שכרן כל כסף וזהב שלהם.

ו. באותה שעה כנס הקדוש ברוך הוא כל פמליא של מעלה ואמר להם הוו דנין ביני ובין עוזא שר של מצרים אודיע דברי אתכם, הנה בתחילה הבאתי עליהם רעב והעמדתי להם יוסף, הבין בחכמתו ונעשו כולם עבדיו ולבסוף באו בני כגרים ושעבד בהם שעבוד קשה עד שעלתה צעקתם לפני ושלחתי להם משה ואהרן עבדי ואמרו למלך שלהם כה אמר ה' אלהי העברים.

ז. והיו יושבים לפניו כל מלכי מזרח ומערב והתחיל מתגאה לפניהם ואמר מי ה' שלא הביא דורון כל אותם השנים כדרך כל האלוהות לא ידעתי את ה', התחיל משחק בי ואמר המתינו ואבדוק בספרים שלי אם שמו כתוב אצלי, בדק ולא מצא, השיבו משה ואהרן ואמרו לו הוא ברא שמים וארץ והוא צר העובר במעי אמו והוא משיב רוחות ומוריד את הגשמים ומפריח טללים ומצמיח אילנות ועשבים וממית ומחיה ונפש כל חי בידו.

השיב לשלוחי אין אלוה בעולם שיעשה מעשים אלה אלא אני בראתי עצמי ואת נילוס נהרי שנאמר לי יאורי ואני עשיתני, השיב ואמר לחכמיו שמעתם אלוה זה מעולם, אמרו לו שמענו שבן חכמים הוא בן מלכי קדם שנאמר איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני, השיב לשלוחי לא ידעתי את ה'.

כיון שכפר בי שלחתי עשר מכות ולא הועלתי והוסיף לכפור בי ולשעבד את בני, ולאחר שהודעתי לו את כחי וגבורתי שלחם בעל כרחו ועכשיו רדף אחריהם להחזירם לשעבוד, מי שעשה כזה ולא הבין אינו ראוי לטבעו בים הוא וכל חילו, השיבו לו כל פמליא של מעלה הדין עמך ועשה מה שאתה חפץ, באותה שעה ענה עוזא ואמר רבונו של עולם יודע אני בעצמי שהן חייבין אלא בבקשה ממך שב עליהם במדת הרחמים.

ח. אמר ר' יהושע בן לוי כיון שראה מיכאל ששרי האומות מלמדים סניגוריא על מצרים רמז לגבריאל וטס למצרים טיסה אחת ושמט לבינה ותינוק אחד מת ששקעו בבנין ועמד לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם הלא שעבדו בבניך שעבוד קשה כזה ותרחם עליהם, כיון שראתה מדת הדין כן אמרה עשה דין לבניך במצרים שרובן חייבין, מיד טובעו מצרים שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים אותו חומר שהביא גבריאל גרם למצרים לטובעם.

ט. ומפני הקטיגוריא שעלתה לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שירדו ישראל לים ירד גבריאל לפניהם והקיפם ומשמרם כחומה והיה מכריז בין מים למים הזהרו בישראל שעתידין לקבל התורה מימינו של הקדוש ברוך הוא, ומשמאלם היה אומר הזהרו באלו שעתידין להניח תפילין בשמאל, ולמים שלפניהם היה אומר הזהרו באלו שעתידין שיהיו חותמים לפניהם ברית, ולמים שלאחריהם היה אומר הזהרו באלו שעתידין להראות קשר של תפילין ושני צציותיהם מאחוריהם.

דברי המדרש בסיפור מופתי קריעת ים סוף

י. ואמרו , והמים להם חומה שירד ס''מ ואמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לא עבדו ישראל ע''ז במצרים ואתה עושה להם נסים והיה משמיע קולו לשר של ים ונתמלא עליהם חימה ובקש לטבען, מיד השיב לו הקדוש ברוך הוא שוטה שבעולם וכי לדעתם עבדו והלא לא עבדו אלא מתוך שעבוד ומתוך טירוף דעת ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון, כיון ששמע שר של ים כך אותה חימה שנתמלא על ישראל החזירה על מצרים שנאמר וישובו המים ששבו מישראל על מצרים.

יא. והיו המצרים עושים כשפים ועולין מהים, אמר הים פקדון שהפקיד לי הקדוש ברוך הוא היאך אניחנו, מיד היו המים רצים אחר כל מצרי ומצרי ומורידן לים, ושני מכשפים היו במצרים יוחני וממרא ועשו להם כנפים ופרחו באויר ונתלו ברומו של עולם, אמר גבריאל וברוב גאונך תהרוס קמיך מיד אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל לך ועשה בהם דין, תפסן מיכאל בציצית ראשן וקעקען על פני המים הדא הוא דכתיב אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים.

יב. ומשה מכריז ואומר התיצבו וראו את ישועת ה', אמרו ישראל משה רבינו אין בנו כח לסבול, נתפלל משה באותה שעה והראה להם המקום ברוך הוא כתות של מלאכי השרת עומדין בעזרתן לפניהם וכן הוא אומר מנוגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש, עביו כנגד המון חיילותיהם שלהם, ברד כנגד אבני בלסטראות שלהם, גחלי אש כנגד נפט שלהם, ירעם משמים כנגד הגפת תריסין ושפעת קלגסין שלהם, ועליון יתן קולו כנגד צחצוח חרבות שלהם, וברקים ויהומם כנגד צווחות שלהם, ישלח חיציו ויפיצם שהיו חיצים של פרעה מתפזרין וברקים מכנסן.

יג. ואף הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו נגלה עליהם על הים בכל כלי זיין, נגלה עליהם כגבור חרב שנאמר חגור חרבך על ירך גבור, נגלה כפרש שנאמר וירכב על כרוב, נגלה בשריון וכובע שנאמר וילבש צדקה כשריון, נגלה בחנית שנאמר לנוגה ברק חניתך, נגלה בקשת ובחיצים שנאמר עריה תעור קשתך, נגלה בצנה ומגן שנאמר צנה וסוחרה אמתו, וחס ושלום הוא אינו צריך לאחד מן המדות הללו והוצרך הכתוב לפרוט כל אחד מאלו שאם יצטרכו ישראל להם למדך שהקדוש ברוך הוא עושה להם מלחמה.

יד. וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים מיתות חמורות מיתות משונות זו מזו ור' יוסי הגלילי אמר שלקו על הים חמישים מכות ורבי אליעזר אמר שלקו מאתים מכות ורבי עקיבא אמר מאתים וחמשים מכות אמר ר' יוסי מנין אתה אומר שבמכות שהיו אלו שעל הים לוקין כך היו אלו שבמצרים לוקין והיו רואים זה את זה לכך נאמר ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים.

טו. וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים מה היו עושין, היה כל אחד מישראל נוטל את כלבו והולך ונותן את רגלו על צוארו של מצרי והיה אומר לכלב אכול מן היד הזו שנשתעבדה בי אכול מן הזרועות הללו שלא חסו עלי שכן הוא אומר למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאויבים מנהו.

דברי המכילתא בענין עשרה ניסים שנעשו בים סוף

טז. ובמכילתא ² סיפרו עוד בנס קריעת ים סוף להפליא ז''ל, עשרה נסים נעשו לאבותינו על הים, א. נבקעו ונעשו כמין כיפה שנאמר נקבת במטיו ראש פרזיו, ב. נחלק לשנים שנאמר נטה את ידך על הים ובקעהו, ג. נעשה יבשה שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה, ד. נעשה כמין טיט שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים, ה. נעשה פירורין שנאמר אתה פוררת בעזך ים, ו. נעשה סלעים שנאמר שברת ראשי תנינים על המים, ז. נעשה גזרים שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים, ח. נעשו ערימות שנאמר וברוח אפך נערמו מים, ט. נעשו כמין נד שנאמר נצבו כמו נד ויצאו להם מים מתוקים מתוך מלוחים שנאמר ויוציא נוזלים מסלע, י. קפא הים משני חלקים ונעשה כמין מראה של זכוכית שנאמר קפאו תהומות.

דברי המדרש תהילים בניסי קריעת ים סוף

יז. ובמדרש תהילים אמרו, ³ עשה הים חומה ואין חומה שאין בה מגדל ואין מגדל שאין בה שומר והיו מלאכי השרת משמרים את ישראל שלא ינזקו, אמר ר' יוחנן כיון שעלה אחרון שבישראל מן המים ירד אחרון של מצרים לתוך הים, אמר ר' יוחנן מה הם עושים תשושין והפודגרין כביכול הקדוש ברוך הוא היה נותן ידו ועולה אותם מן הים שנאמר ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים, אמר ר' לוי על אלו ועל אלו הפך הים מה עשה הקדוש ברוך הוא ימינו אחת היתה מצלת ישראל וימינו אחת משקעת למצרים שנאמר ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב.

ביאור הזוהר במ''ש ז''ל קשה קריעת ים סוף לפני הקב''ה

יח. ומפני כך אמרו חכמי הזוהר כי על כן אמרו שהיתה קשה קריעת ים סוף לפני המקום יתברך כמו שאמרו בפרשת וירא ⁴ זה לשונו, כד אתעביד ניסא לא אתעביד פלגו ניסא ופלגו דינא אלא כלא כחדא או ניסא או דינא אמר ליה ר' יוסי ולא והא בזמנא דבקע קודשא בריך הוא ימא לישראל הוה קרע ימא לישראל ואזלין ביבשתא ומייא הוו תבין מסט''א וטבעין לאילין ומתין ואשתכח ניסא הכא ודינא הכא כלא כחדא אמר ליה ודא הוא דקשיא קמי דכד קודשא בריך הוא עביד דינא וניסא כחדא לאו באתר חד ולא בביתא חדא דאשתכח כלא כחדא ואי אתעביד קשיא קמיה דהא לעיל לא אתעביד כלא אלא בשלימו כחדא או ניסא או דינא באתר חד ולא בפלגו ע''כ.

יט. ובפרשת בשלח ⁵ פירשו עוד טעם אחר וז''ל, תא חזי בשעתא דשרו ישראל על ימא חמו לכמה אוכלסין לכמה חיילין לכמה משיריין מעילא ותתא וכלהו בכנופייא עלייהו דישראל שריאו בצלו מגו אעקו דלהון ביה שעתא אתגלי עתיקא קדישא ואשתכח רעוא בכולהו עלמין כדין נהירו דכלא אשתכח.

אמר ר' יצחק ביה שעתא חמי ישראל עאקו מכל סטרין ימא בגלוהי דזקפן קמייהו ובתרייהו כל אינון אוכלסין כל אינון משריין דמצרים לעילא עלייהו כמה קטיגורין שריאו צווחין לקודשא בריך הוא כדין כתיב ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי, ותאנא בספרא דצניעותא אלי דייקא בעתיקא תלייא כלא כחדא ועבד ימא נמוסין עילאין ואתמסרו בידוי עלאין ותתאין ובגין כך קשיא קמי קודשא בריך הוא כלא כקריעת ים סוף וכלא הכי אוקמוה מא טעמא בגין דקריעת ים סוף בעתיקא תליא ע''כ.

בסוד קריעת ים סוף

ראוי לטבול לכבוד יום שביעי של פסח לתוספת טהרה

כא. ועל כי סוד הארה הגדולה הזאת עובר עלינו תמיד בעצם יום שביעי של פסח ויאר לנו על ראשי עם הקדש ברוכי ה', על כן האנשים אישי ישראל יתקדשו לטהר עצמם במקוה טהרה לכבוד הרגל הזה כי אף שאינו רגל בפני עצמו יאותה להם להוסיף טהרה על טהרתם בערב יום הקדוש הזה לעשות כסא ומושב לקבל הארה העליונה ההיא היכל ה' היכל ה' המה, אשר הארה ההיא דמיון הנשמה היתירה המתוספת בשבתות השנה למי שיכוין לעשות עצמו כלי טהור ומוכן לקבל קדושה העליונה, לא למכינים קופרא טבא לפומא וכסא טבא לפומא ואת פועל ה' לא יביטו.

יחליף בגדיו לשביעי ש''פ בבגדים מיוחדים משל מועד וסודו

כב. ומאחר עלותו ממקוה הטהרה יכון לקראת אלהיו בהדרת קדש בבגדי יום טוב לכבוד ולתפארת יום הקדוש, ואף אם הוא לבוש בגדים חמודים בחולו של מועד מכל מקום יחלף שמלותיו, ונודע הוא אשר חליפות שמלות של יום טוב צריכין להיות יקרים משל שבת וחול המועד.

מנהג טוב ללבוש בגדי לבן בשביעי של פסח דרך חירות

כג. וטוב ויפה להתעטף עצמו לבנים אשר הוא סימן חירות שיצאנו בדימוס וזכינו בדין בחמלת ה' עלינו בקום עלינו עוזא, ואזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשינו לולי ה' שהיה לנו להשיב חמתו מהשחית ונפשות אביונים הושיע, וכל הנמלט מן הדין יאותה לו ללב''ון את הלב''נים, ולפיכך יש לקבל שמחת יום הקדוש הזה בששון ובשמחה מהודר ומסולסל להחזיק טובה וחינות למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה, הנפרע לנו מצרינו ומשלם גמול לכל אויבי נפשינו ברוך האל המושיע.

סוד קדושת שביעי של פסח

בערבית שביעי ש''פ יש לכוין ביותר בזכרון הניסים באמת ואמונה

כה. ובכן יצל''ח דברו בשירה וזמרה להתפלל תפלת ערבית בכוונה יתירה שמח וטוב לב מהודא ומשבח לאדון הכל עזוזו ונפלאותיו אשר עשה, וכבר כתבנו זה פעמים שעיקר האהבה והיראה הוא בלב ובכוונה שלימה ולא באמור הדברים בפיו ובשפתיו ולבו רחק מהם, וכל שכן בענייני ניסי האל יתברך שהוא כופר בטובתו יתברך חס ושלום.

ובהגיעו לפרק אמת ואמונה להזכיר נס יציאת מצרים וקריעת ים סוף יאותה להם ליראי ה' וחושבי שמו לעורר לבם בכוונה יתירה בנגלה ובנסתר בנס הנפלא ההוא, ובכן משלחן גבוה יזכו לקבל הארת המאורות העליונים המאירים בעליונים למעלה ובכח כוונתם יהיו כמורידי אור מן העולם ועד העולם וה' עליהם יראה.

כשיכנס לביתו יאמר מועדים לשמחה וישורר על שלחנו

כו. ואחר ערבית לא יסיח דעתו מקדושת היום אפילו רגע קטון ותהיינה רגליו קלות כאילות לבא הביתה שמח וטוב לב ותאזרהו שמחה ויתן בקולו קול עוז לאמר מועדים לשמחה, ויעמוד על שלחנו בשיר ושבחה הלל וזמרה איש לפי מהללו לעורר חבצלת השרון לשיר בקול נעים קודש הלולים.

ואחד קדוש מדבר יסד פיוט קדוש ומופלא להיות כל איש שורר בביתו לליל שביעי של פסח בנסתר ובנגלה מפיק מרגליות ועל סדר סוד קדושת היום בנוי לתלפיות, והשיר הזה גנוז הוא איתי בספר חמדה גנוזה ולמען לא יעדר כל בו בספר הקדוש הזה אשים דבריו בפיך ותעלוזנה כליותיך.

מקראי קדש ונוסח אתקינו סעודתא לומר קודם פיוט הלילה

פיוט לליל שביעי של פסח לר' אברהם נתן בנימין בן אלישע חיים ע''ה

^{הערה 6}

תם וישר

מעלת הפיוט הנזכר המיוסד ע''ד הסוד וסגולת אמירתו

כט. ואתה אהובי קורא נעים כזה ראה וקדש להתעלס באהבים ואם ידעת ויש בך דעת החכמה הן כל יקר תחזינה עיניך בשיר המקודש הזה, ועם כי בעיני רבים יש בו דברים מעלומי עין הנה עין המשכיל כי ידרוש בסוף ובראש בדרושי הרב זלה''ה ישכילם במראה ולא בחידות על פי קבלת הרב זלה''ה בנוי לתלפיות כדרבונות וכמסמרות נטועים בנגלה ובנסתר מפיק מרגליות, וכבר ביארתי פרשת אלה הדברים בספר חמדה גנוזה ואין מקומו כאן.

ל. ואולם אשר ה''ן לו כס''ף ונכספה נפשו לזמר בשבחין קדישין האלה הרשות ניתנה אף אם לא ידע שכו''ל פרש''ת אלה הדברים ותעלומותיהן, כי הן הן הדברים הנקנין באמירה ומקדישין ומעריצין את הנפש היפה וקריאתן זו היא הללן.

יקדש מעומד וישב מעוטף בבגדי לבן

לא. ויקדש קידושו מעומד כמו שביארנו למעלה בליל פסח ויסב על שולחנו מעוטף לבנים כמלאך ה' להיות אכילתו בקדושה יתירה לפני האלהים.

ראוי לספר בניסי קריעת ים סוף בליל שביעי של פסח

לב. ונכון להיות כל איש סופר בביתו על שולחנו סיפור הנס של קריעת ים סוף בלילה הזאת להודיע ולהודע את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים כהיום הזה למען ילמדו בניו ובני ביתו ליראה את ה' הנכבד והנורא את ה' אלהינו, ונודעה יד ה' את עבדיו מתוך הנס הנפלא ההוא אשר גם זה בכלל מצות עשה דוהגדת לבנך ביום ההוא וכל המרבה לספר הרי זה משובח.

דברי הזוהר בשבח המספר בניסי יציאת מצרים

לג. וכבר ביארנו למעלה בשם הזוהר, דקודשא בריך הוא חדי בההוא סיפור וביה שעתא כניש קודשא בריך הוא לכל פמליא דיליה ואומר להם שמעו סיפורא דשבחא דקא משתעו בני וחדו בפורקנא וכדין כולהון מתכנשין ואתייאן ומתחבראן בהדייהו דישראל ושמעין סיפורא דשבחא וקא חדאן ברזא דפורקנא דמאריהון וכדין אתייאן ואודאן ליה לקודשא בריך הוא על כל אינון ניסין וגבוראן ואודאן ליה על עמא קדישא דאית ליה בארעא דחדאן בחדוה דפורקנא דמאריהון וכדין אתוסף חילא וגבורתא לעילא וישראל בההוא סיפורא יהבי חילא למאריהון כמלכא דאתוסף חילא וגבורתא כד משבחאן גבורתיה ואודאן ליה וכולהו דחלי קמיה ואסתלק יקריה על כלא וכו'.

ואף כי דבריו נאמרו בענין סיפור יציאת מצרים, ממנו נקח גם לסיפור הנס הנפלא הזה אשר בסיפורו יתוסף חילא וגבורתא לעילא ויהבי חילא למאריהון וכלהו דחלי קמיה, כי על כן סדרתי בתחלת הפרק הזה סיפור הנס ועזוזו למען ילמוד בו כל איש על שולחנו בלילה הזאת לאשתו ובניו ובני ביתו ולמען ישמעו וייראו.

בסיפור הניסים ימשוך בדברי תוכחה שזה עיקר תכלית הסיפור

לד. אשר האיש המשכיל מתוך סיפור הנס ימשוך בחכמתו מוסר השכל להורות להם את הדרך ילכו בם ואת המעשה אשר יעשון לעבוד את ה' ולא ימרו את דברו, ולומר אליהם לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם כי איככה נוכל וראינו באבדן נפשותינו למרוד את פי ה' אלהינו ולעבור את מצוותיו להיות כפויי טובה אשר הטיב לנו והוא מטיב לנו והוא יטיב לנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו וה' מצילנו מידם, ואיככה נשלם רעה תחת טובה חס ושלום לעבור את פי ה' גואלנו וגואל אבותינו צורינו צור ישועתינו כי אם לעובדו ולאהבה אותו ולשמור מצוותיו חוקותיו ותורותיו כל הימים.

וכן כיוצא באלה הדברים יוסיף אליהם כהנה וכהנה בגדולת יוצרינו להחריד את לבם ומורא יעלו על ראשם, וזהו עיקר הטעם בענין ספורי הנסים אשר חייבונו חז''ל אשר מתוכם ילמדו ליראה ולאהבה את שם המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו.

מנהג קדמונים להיות נעורים בליל שביעי של פסח

לה. ומנהג חסידים הראשונים בלילה הזאת לנדד שינה מעיניהם כל הלילה לספר חסדי המקום ברוך הוא ונפלאותיו אשר עשה כל אחד לפי שיעורו, ולבאים בסוד ה' המשכילים בסוד אילת אהבים ומה נעשה בה יאותה להם לעורר אהבת דודים בלימודי ה' סודות תורתינו הקדושה.

ליל שביעי ש''פ הוא עת רצון וטעם שראוי להגות בו בעניני משיח

לו. ואשר להיות כבר נודע דברי הרעיא מהימנא בזוהר פרשת אחרי מות בסוד פסוק כאיל תערוג וכו' זה לשונו, ומאינון קלין דיהבת דאינון שבעין לקבל שבעין תיבין דיענך ה' ביום צרה אתפתחת רחמא דאיהי ב' כלילא מתרין ביתין לאולדא תרין משיחין ואעילת רישא בין ברכהא דאיהי רישא דילה עמודא דאמצעיתא תרין שוקהא נצח והוד תרין נביאים מתמן אולידן תרין משיחין בההוא זמנא ויחשוף יערות יתעבר נחש מעלמא ע''כ, על כן עת רצון היא להגות בעת הזאת במילי דמשיח אולי יחנן ה' על עמו צאן מרעיתו בסוד אילו''תי לעזרתי חושה.

סדר לימוד לליל שביעי של פסח קודם חצות

לז. ואנכי תקנתי סדר לימוד ⁷ בזה לחצי הלילה הראשונה תורה נביאים וכתובים וספר הזוהר בענייני הגאולה לעורר את הרחמים לפני אלהינו מרחם וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות.

תפלה על גאולתינו וגילוי משיח צדקנו ובנין בית המקדש

מעלת הלימוד בסדר הנזכר לעורר הגאולה

לט. ואשרי אנוש יעשה זאת ללמוד כסדר הזה אשר אין ספק כי הוא מעורר עוז ישועה ורחמים לפני אלהינו מרחם ואף גם זאת להשפיע עליו מזיו שפעו של משיח הקדוש, כי כך היא המדה אל המקום אשר יהיה שמה קריאת ולימוד מילי דמלכא משיחא אתוסף חילא וגבורתא ביה ושש ושמח ומשתלשל ויורד הארה מזיו כבודו עליהם, ואם יש בם אנשים צדיקים ומכירים את קונם כבודו עליהם יראה על ראשיהם מלמעלה לשמוע בלמודים כאשר עיני חכמים וידועים מזכי הראות השיגו לראות גדולות ונפלאות ממנו, ואשר הן לו נפש יקרה המלאה לה דעת ויראת ה' ירגיש בנפשו תוספת הארה יתירה בלימוד מילי דמלכא משיחא, ואם אל סודו תדרוש קח לך בשמים ראש וכבר הארכתי בזה בספר מחמדי עין בס''ד.

סדר לימוד לליל שביעי של פסח אחר חצות

מנהג קדמונים לקרוא פרשת בשלח עם השירה באשמורת היום

מא. ונהגו חסידים הראשונים שלא לקרות פרשת בשלח והשירה כי אם באשמורת הבוקר בניגון מעומד כלפי מזרח עד כי אני ה' רופאך וכן ראוי לנהוג.

שבח האומר שירה בכל יום ומאמרי הזוהר בזה

מב. וכבר נודע אשר חכמים הגידו כי כל האומר בכל יום שירה זו בשמחה רבה כאילו אותה שעה יצא ממצרים ומתכפרים עונותיו, ועל כן נאמר ויסע משה את ישראל מים סוף שהסיעם מעונותיהן שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו כל עונותיו.

מג. וכתב הרשב''י ⁹ שזה שאמרו ויאמרו לאמר דא הוא לדרי דרין בגין דלא יתנשי מנייהו לעלמין דכל מאן דזכי להאי שירתא בהאי עלמא זכי לה בעלמא דאתי וזכי לשבחא בה ביומוי דמלכא משיחא בחדוותא דקודשא בריך הוא דכתיב לאמר, לאמר בההוא זמנא לאמר בארעא קדישא לאמר בגלותא לאמר בפורקנא דילהון דישראל לאמר לעלמא דאתי וכו'.

מד. ובזוהר תרומה אמר, האי תושבחתא מעליא מכל שאר תושבחן דעלמא ואיהי לא אתתקנת מכלהו כמה דאתתקנת מתושבחתא דא ובגין דא איהי סמוך לצלותא דמיושב כמה דאוקמוה ובה שעתא כד שירתא דימא אתמר מתעטרא כנסת ישראל בההוא כתרא דזמין קודשא בריך הוא לאעטרא למלכא משיחא וההוא כתרא גליפא בשמהן קדישין מחקקא כמה דאתעטר ההוא יומא דאעברו ישראל ית ימא ואטבע קודשא בריך הוא לכל משריין דפרעה ופרשוהי, ובגין דא בעי בר נש לשוואה רעותיה בהאי שירתא וכל מאן דזכי לה בהאי עלמא זכי למחמי למלכא משיחא בתקוני ההוא כתרא ובחגירו זיינה וזכי לשבחא האי שירתא תמן והא אוקמינא מילי ע''כ, ולכן נכון לעתור ולרצות על כל פרטי הדברים האלה אחר קריאת הסדר ויאמר נוסח זה.

תפלה אחר סדר הלימוד הנזכר

שביעי של פסח הוא עת רצון להתפלל על הגאולה

מו. ואשרי אנוש יעשה זאת כסדר הקדוש הזה לעמוד על נפשו בליל הקדושה הזאת לעשות נחת רוח ליוצרו ולעורר את הרחמים אולי יחנן ה' על מיטב הצאן קדשים למהר גאולתנו ופדיון נפשינו כי עת לחננה היא כי בא מועד, וכן בתפלת יום שביעי של פסח יתאמץ בתחנונים על גאולתינו ופדיון נפשינו ולשיר בקול נעים את השירה בשמחה ובצהלה, וכן בכל מקום אשר יהיה שמה זכר יציאת מצרים וקריעת ים סוף ישים מגמת כוונתו אליו לאומרו בשירה ובזמרה להודות להלל ולשבח לאדון הכל על כל הטובה אשר הפליא לעשות לאבותינו ולנו ומועיל הרבה לעורר את הרחמים כמו שכתבנו כמה פעמים.

תפלה קודם הוצאת ספר תורה בשביעי של פסח

מז. ובעת הוצאת ספר תורה נכון לעתור ולרצות קצת מפרטי התפלה הנזכרת ויאמר נוסח זה.

ציונים והערות לפרק א

1. מדרש זה הובא בילקו''ש שמות פי''ד רמז רמ''א, וכבר עמדו בזה רבים מהאחרונים כיצד העיז שר של מצרים לשקר כלפי שמיא ולא נמצא תירוץ מספיק בזה, ואם קבלה היא נקבל כי יש שקר אף בשרי האומות של מעלה דוגמת שריהם למטה. 2) מכילתא בשלח פרשה ד'. 3) מדרש תהילים מזמור קי''ד. 4) זוהר וירא דף קי''ג ע''ב. 5) זוהר בשלח דף נ''ב ע''א. 6) על מייסד הפיוט הקדוש הזה עי' באריכות בס' אוצר חמ''י עמו' תת''כ - תת''ל. 7) סדר זה שייסד המחבר לליל שביעי של פסח הוא הסדר הנפוץ המכונה ''קריאי מועד''. 8) עי' פ''א משבת הערה 38. 9) זוהר בשלח דף נ''ד ע''ב.

תם ונשלם