הלכות לא ילבש גבר שמלת אשה
סימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשהסימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה
(דְּבָרִים כב, ה) וּבוֹ ו' סְעִיפִים
א הַמַּעֲבִיר שְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה, אֲפִלּוּ בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, (הָיוּ) (א) מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ אֶלָּא נָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן עַצְמוֹ תִּקּוּן נָשִׁים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּעֲבִירִין אוֹתוֹ גַּם הָאֲנָשִׁים, אִם הֶעֱבִיר אֵין מַכִּין אוֹתוֹ. הגה: וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה (ב) שָׁרֵי (ר''ן פ''ב דע''ז) . רַק הַחֲבֵרִים נִמְנָעִים בְּכָל מָקוֹם (שָׁם וּבְבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם נ''י) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ''ו. וּמֻתָּר לְהַעֲבִיר שֵׂעָר שְׁאָר אֵיבָרִים בְּמִסְפָּרַיִם בְּכָל מָקוֹם. באר היטב (א) היו מכין. משום לא ילבש גבר שמלת אשה שדרשו חז''ל דלאו דוקא שמלת אשה אלא ה''ה שאר תיקוני אשה לנוי וליופי וע''ל סי' קנ''ו ס''ב: (ב) שרי. במקום שמעבירין אותו גם האנשים:
ב מִי שֶׁמְּגַלֵּחַ כָּל שֵׂעָר שֶׁבּוֹ, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, יֵשׁ אוֹמְרִים (ג) שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְגַלֵּחַ גַּם שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה. באר היטב (ג) שמותר. דודאי לרפואה קמכוין דאי ליפוי אדרבה ניוול הוא לו ואפשר דאפי' במפרש דליפוי קא עביד לא משגחינן ביה אלא אמרינן ודאי לרפואה קעביד ב''י וכ''כ הב''ח רק שנראה מדבריו כחולק אמפרש דליפוי קעביד ע''ש ש''ך:
ג אָסוּר לָחוּךְ בְּיָדוֹ בִּשְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה כְּדֵי לְהַשִּׁירוֹ, אֲבָל מֻתָּר לָחוּךְ בְּבִגְדוֹ לְהַשִּׁירוֹ.
ד מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּבֵית הַשֶּׁחִי וּבְבֵית הָעֶרְוָה, וּמִצְטַעֵר מִצַּד הַשֵּׂעָר, מֻתָּר לְהַעֲבִירוֹ.
ה לֹא (ד) תַעֲדֶה אִשָּׁה עֲדִי הָאִישׁ, כְּגוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּרֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת אוֹ כּוֹבַע אוֹ תִּלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן, וְכַיּוֹצֵא בוֹ מִמַּלְבּוּשֵׁי הָאִישׁ לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם הַהוּא, (טוּר) אוֹ שֶׁתְּגַלַּח רֹאשָׁהּ כְּאִישׁ. וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה, כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָם הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִין אוֹתוֹ הַחֲלִי, אֶלָּא נָשִׁים. הגה: וַאֲפִלּוּ בְּאֶחָד מִן הַבְּגָדִים אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכָּרִים בִּשְׁאָר בִּגְדֵיהֶם שֶׁהוּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה (בֵּית יוֹסֵף) . טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֲסוּרִים לְהִתְעַטֵּף כְּאִשָּׁה. באר היטב (ד) עדי. כ' הט''ז משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה וגשמים אין איסור והב''ח כ' שיש לאסור את זה והשומע לו תע''ב כי יש הרבה מכשולות ח''ו ע''י זה כשהולכים יחד בלי היכר איש ואשה ולענין שמחת פורים עי' בא''ח סי' תרצ''ו:
ו אָסוּר לְאִישׁ לְלַקֵּט אֲפִלּוּ שֵׂעָר אֶחָד לָבָן מִתּוֹךְ הַשְּׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר (דְּבָרִים כב, ה) וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לִצְבֹּעַ שְׂעָרוֹת (ה) לְבָנוֹת שֶׁיִּהְיוּ (בֵּית יוֹסֵף) שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת. וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ''ו. באר היטב (ה) לבנות. שזהו נוי אשה אבל איפכא שהיו שחורות וצבע אותם לבנות שרי אפילו לכתחלה כ''כ ב''י: